זהו, גמרתי לכבס, לתלות לקפל שש מכונות כביסה. מעניין מה חושבים השכנים כשהם רואים סווצ'ר ים מפליז, כפפות וצעיפים תלויים על החבלים במזג האוויר הנוכחי שמזכיר מרק רותח על האש...
יום ראשון בשבוע ובניגוד מוחלט לתוכנית המקורית אנחנו נוסעים למכרה המלח בHALLEIN.בתוכנית המקורית כתוב היה "לא ביום א' ",משום מה ,לא הסתדר לנו אחרת. כמידי יום אני משכימה קום, מנסה להעיר את בן ה-15 שמודיע לי שמעכשיו לפני 10:00 אין מה להעיר אותו ומי בכלל קם בשעה 07:30 בטיול. אני משדלת בכל מיני דרכים (נעצור בדרך נקנה M@S , תוכל להמשיך לישון בדרך ,ועוד כהנה וכהנה) והוא מתרצה. מגיעים למכרה המלח בשעה 08:15.החנייה ריקה אנחנו ראשונים. קונים כרטיס משפחתי לזוג+3 ילדים ב52 יורו, לובשים סרבלים לבנים, מצטלמים למזכרת. גם במקום צלמים מקצועיים מצלמים אותנו עורכים את התמונה ומבקשים בסוף 7 יורו. בניגוד מוחלט לקמצנותי קניתי. הדבר הנחמד היה שניתן היה לשלוח חינם אין כסף את התמונה במייל למי שרוצים. הילדים שלחו לחברים ואנחנו למשפחה. במערה קריר ונעים. אנחנו לובשים סווצ'ר אחד וזה מספיק. נכנסים במין רכבת, הילדים מרוצים עד הגג. בפנים יש סיור מודרך שבגרמנית ואנגלית נשמע בדיוק אותו דבר. מתגלשים בשתי מגלשות מפחידות ומהירות, את הילדים זה משעשע ובסוף מקבלים מלחייה קטנה למזכרת. את האתר הזה הילדים מאד אהבו ולכל הישראלים שפגשנו בהמשך הם המליצו בחום לבקר במקום בניגוד מוחלט למערת הקרח בWERFEN.אחרי המערה אנחנו אוכלים ארוחת בקר ונוסעים למגלשות ההרים בבאד דורנברג. עולים ברכבל ויורדים בקרונית הרים. כדאי לעלות בלי תיקים מיותרים, אנחנו עלינו בטעות על כל התיקים...
הילדים מרוצים עד הגג. מסיימים ונוסעים למפלי GOLLING,מדהים ויפיפייה, למות מקנאה באוסטרים האלה... משם רצים לנקיק GOLLING.מכוונים בGPS את הכתובת כפי שהוא כתובה בכרטיס זלצבוג, האוטו נעצר בשביל ליד בית פרטי ומודיע-הגעת ליעד. יורדים מחפשים, לא דובים ולא נקיק. אני לא מוותרת. מקראה לאוסטרים את החוברת ושואלת היכן זה. בסוף מוצאים. וטוב שמצאנו. קונים לילדים גלידות לצנן אותם ונכנסים לנקיק. ההליכה לא קלה אך המקום מקסים. בסוף המסלול כשאנחנו כמעט ליד האוטו הפתעה, גשם מבול כולל ברד אבל לא כמו שאנחנו מכירים בארץ אלא גושי קרח בקוטר 2-3 ס"מ. התחבאנו מתחת לבוטקה בכניסה לאתר ושמחנו שסיימנו את המסלול יבשים. חוויה זו זכורה לילדים כנעימה ביותר. הוצאנו פיצוחים ופירות וחיכינו לשוך הסערה. ואכן כעבור חצי שעה היה כלא היה. השמש זורחת הפרחים פורחים ואנחנו כניראה לא נספיק את נקיק לאמר המוצלח.
אנחנו גם תוהים האים יורד גשם בWAGRAIN שכזכור הוזמנו לערב נקניקיות על האש על ידי בעלת הבית. מגיעים לWAGRAIN לקראת 19:30 ,ואו זה היום בו הגענו הכי מוקדם בכל הטיול. ANDREA בעלת הבית שואלת האים חשקה נפשנו בנקניקיות על האש. אנחנו מסבירים בנימוס שלשם כך הגענו מוקדם. אני שולחת את בני בן ה-15 עם בנה של ANDREA לקושש זרדים למדורה, הקטנים קופצים בטרמפולינה הענקית, ואני מכינה צ'יפס בתנור מתפוחי אדמה שהיו לי. הפקניק נחמד ביותר. בעלה של ANDREA ה הכין שיפודי עץ מענפים ישנים שחודדו בקצה (ממש כמו האדם הקדמון), היא הכינה בצק ללחמניות אותו מלפפים על הענפים ו"אופים" מעל האש שבקצה הענף תקועה הנקניקייה. שמחה גדולה. ANDREA מביאה שמפניה ומיץ תפוזים, בירה חופשית וחרדל. היא גם מכינה שתייה מתוקה מאיזה צמח שצומח בגינתה.טעים מאד.אנחנו הבאנו נקניקיות עוף (זוכרים ? לא אוכלים חזיר ). תוך כדי שיחה באנגלית רצוצה כשהבן בן ה-15 של ANDREA משמש מתורגמן, הם מספרים לנו שהם לא משלמים על המים. בעלי מתחיל לנאום על ארצנו הקטנטונת והיבשה ומיד גולש לסיפורי צבא שקצת מלחיצים את הגברת. היא מספרת שהיא חוששת שישראלים רבים שהזמינו לא יגיעו בגלל המלחמה. איך נסביר לה שמדובר במלחמה יומיומית מתמשכת ורצופה ?? הם מספרים שבאוסטריה השירות הצבאי הוא בן חצי שנה וגם אותו רוצים לבטל. היא כמעט מתעלפת כשבן זוגי מספר שבארץ השירות הצבאי נמשך 3 שנים רצוף ואח"כ עוד יש מילואים כל שנה. היא שואלת 5 פעמים האים הכוונה לשירות של 3 חודשים או 3 שנים ?
הארוחה היה טעימה מאד. צנועה אך משביעה.היה יחסית יום קליל. אפשר לנוח מחר חוזרים לזלצבורג לגני מיראבל ולעיר העתיקה ליום שלם. אוי איזו טעות זאת הייתה...
שכחתי לספר שהבאנו לANDREA מתנה צנועה מהארץ שמן זית ודבש אותם הענקנו לה ביומנו השני לשהייה בחווה. אולי משום כך טרחה כל כל עבורנו.אינני יודעת.