עכשיו גם ראיתי שדילגתי על יום נוסף באזור האגמים. אז נעבור לתחילה ליום באזור האגמים ונקפוץ ליום האחרון.
בתוכנית: שיט ב אגם FUSCHL, הרכבל בסנט גילגן והאגם והעיירה ST. WOLFGANG.
מתחילים בשיט באגם FUSCHL חינם עם כרטיס זלצבורג, השיט נעשה מקצה האגם לקצהו . עושים עצירת ביניים. ראיתי אנשים עם צלחת ובתוכה דג מעושן ולחם שחור. שאלתי מאיפה, הצביעו על איזו בותקה קטנה. דג עולה בממוצע 6 יורו (תלוי במשקלו), כל פרוסת לחם שחור חצי יורו. שוד לאור היום. אבל אנחנו רעבים ומתחלקים 5 נפשות בדג ושלוש פרוסות לחם. עוג לא אכלנו ארוחת בקר כי רצינו להספיק לשיט של 10:30 שנמשך עד השעה 12:00 כמעט. אז הבטן מקרקרת.
הדג טעים מאד ומרגיע את בטננו המקרקרת. אפילו הילדים אוכלים. נשארה רק האדרה. הקטנה אכלה את העור ואני את הראש עם העיניים. במהלך השיט חולפים על חופיו של האגמים בחלקם ניתן להבחין בחוף נודיסטים. שמחה גדולה לילדים. השיט שווה.
יורדים, אוכלים ארוחת בקר וממשיכים לסנט גילגן. חניה 4 יורו. עולים ברכבל. הרכבל אטום וכמעט שאי אפשר לנשום. מעניין מה חושבים להם האוסטרים ? למעלה נוף משגע. אנחנו מטיילים וקונים לילדים גלידות. יורדים למטה מטיילים מסביב לאגם. מתחיל להיום חם. הילדים מבקשים פיצוי על יום זלצבורג נטול בריכה. פותחים את כרטיס זלצבורג, יש בריכה בסנט גילגן אפילו עם מגלשה. מכוונים את הGPS ונוסעים. לא דובים ולא בריכה. הייתה פעם במקום בריכה פעילה. כרגע יש חוף עם דשא מאד מטופח לאגם טבעי. מים קפואים. לאוסטרים אין בעיה להיכנס, גם לא לילדיהם. רק שלנו מפונקים. איפה המגלשה ? למה המים קרים ? התרגלו לבריכות מחוממות. אין ברירה. נוסעים לבריכה בFUSCHL. קרובה וגם שם יש מגלשה. אנחנו מדגישים בפני הילדים שמדובר בבריכה לא מחוממת. הפקידה בקבלה טוענת שלא ניתן להיכנס עם הכרטיס ללא תשלום. אני שולפת את החוברת ומראה לי והיא מתרצה אבל לא מבקשת סליחה. בפנים מקסים. גם בריכה טבעית של האגם וגם בריכה "רגילה " עם קירות בטון. טמ"פ המים זהה לדעתי בכל המקומות זה לא מפריע לילדים לקפוץ ולהשתולל "ואיזה מזל שבאנט לפה" בזמן שהם נהנו בבריכה אנחנו ישבנו, נחנו הסתכלנו בקנאה מסביב ואכלנו את הלב. בדיעבד הזמן שהיינו שם היווה עבורנו המבוגרים מנוחה נחוצה. הנסיעות באוסטריה ארוכות ואת הרכב הגדול שלנו ל-9 אנשים נוהג רק בן זוגי כך ששמחתי על ההזדמנות עבורו לנוח. המגלשה אגב הייתה סגורה. הסתבר שהיא פתוחה מס' שעות מצומצם ביום וזה כבר היה, לא נורא. הילדים מאד נהנו. קנינו שוב גלידות לילדים והשמחה היתה מושלמת.
הגענו לחווה כרגיל בשעה 22:00.
ביום האחרון קמתי ב05:30, יום קודם חזרנו ממפלי קרימל והייתי מותשת וויתרתי על מקלחת. התחלתי לארוז. הצטערתי שלא כיבסתי פעם אחת. דווקא בעלת הבית הציעה. הכנתי צידנית עם ארוחת בקר. הפעם יצאנו ב09:00. לאור נסיעתנו הקודמת במינכן בן זוגי מבקש שנצא בזמן. הוא יגיד בהמשך מה זה "בזמן ". בתוכנית מערת LAMPRECHTS מס' 112 בכרטיס. במערה קר מאד. הסווצ'ר שהיה לנו לא הספיק. צריך לעלות ואח"כ לרדת 390 מדרגות בכל כוון. אני ספרתי. הביקור במערה שווה ומעניין. ההליכה לא קלה. הולכים על שבילים מעץ. הילדים מאד נהנו. משם המשכנו למפלי VORDERKASER: עלייה תלולה לא קלה. אך מקסימה עם נוף מדהים והרבה מים. לא לוותר. שווה .עלינו רק עם הבן הבכור. הקטנים עייפים ומתרגשים לקראת החזרה לארץ. חשוב להחנות בכניסה למפלים, ללא תשלום. אנחנו כמעט חנינו במרחק 2.5 ק"מ. השילוט לא ברור. מזל ששאלתי.
זהו. בן זוגי מאותת שהגיע הזמן לנסוע למינכן. בתוכנית היה גם את מפל SEISEBERG מס' 115 בכרטיס אבל הילדים כבר מותשים והבן זוג לוחץ אז יוצאים לדרך. בדיעבד יכולנו להספיק אותו כי באגם כימזי טיילנו כמעט שעה.
בדרך עצרנו באגם CHIEM, הסתובבנו מעט ,הגרמנים רוחצים במימי האגם. חיסלנו את כל החטיפים שלנו כמעט וממשיכים. בכניסה לשדה תעופה פקק. בן זוגי נלחץ. בסוף הפקק משתחרר. מגיעים לשדה תעופה. ממלאים דלק 83 יורו ומוסרים את הרכב בעצב גדול.
עוברים בידוק בטחוני ומבקשים רשות לחזור לאכול במקדונלדס בשדה התעופה. אחרי בירור אנחנו מקבלים אישור אבל הדרכונים נשארים אצל שוטר גרמני.
בהמשך עוד זורקים לנו מהתיקים האישיים את הNUTELA ממש לפח לנגד עיננו וממששים את גופנו.
זהו. בזאת תם טיולנו הראשון. הבחירה באוסטריה כטיול ראשון הסתברה כמוצלחת במיוחד. אוסטריה יפה מהממת. כמו חלום. כמה ירוק כמה מים. כשנחתנו בארץ התחלתי לבכות. לא פייר אי אפשר איזה מפל מים אחד להעביר לפה.