מוזיאון השוקולד ”אכזבה ממוזיאון השוקולד“

הגענו למוזיאון השוקולד בברצלונה ודי התאכזבנו.

התחיל בקבלת פנים לא טובה: למרות שהמקום היה די ריק, העבדות במקום היו עסוקות בשיחה ביניהן ובהתעלמות מהאנשים שהגיעו למקום.

לאחר זמן מה התפנתה אחת העובדות מהשיחה עם חברותיה והגיעה לקופה כדי למכור לנו כרטיסי כניסה.

כרטיסי הכניסה הם למעשה ברקוד מוטבע על ניר העטיפה של שוקולד. מה שמיוחד הוא שהניר מקושט עם דגל של מדינה.

מוצגים ליד הקופה דגלי כל המדינות. בקשנו להחליף את השוקולד/ כרטיס שקבלנו עם דגלים לא מעניינים לשוקולד עם דגל ישראל. הקופאית ענתה בצורה לא נעימה שמש שקבלנו זה מה שיש (למרות שהיו שוקולדים עם דגל ישראל מוצגים לידה).

במוזיאון מוסבר על תהליך הפקת השוקולד וההסטוריה, ומוצגים דגמים ופסלים עשויים משקולד, חלקם פגומים, עם שברים ואף אחד לא מטפל בהם ומוצגים כך.

יש איזור עם סרטים ושמע, שניתן לבחור את השפה, אבל לא משנה איזה שפה בוחרים תמיד משמיע את פס הקול בספרדית.

בכניסה ויציאה מהמוזיאון בית קפה וממכר שוקולד. אנחנו ויתרנו ופסחנו עליהם.