טיפים נוספים על תחבורה ביפן ”טיול ביפן ברכב שכור“

טיילנו ביפן שני מבוגרים וילדה בת 14, 25 יום באפריל ברכב שכור (חוץ מחמישה ימים בטוקיו). את הרכב הזמנתי דרך האינטרנט, אספנו והחזרנו בנאריטה. זה לא הטיול הראשון שלנו ביפן. אני יודעת שרב התיירים מטיילים ביפן ברכבות, ולטעמי זה סתם “חוק העדר”, הטיול ברכב מאוד נוח ומאפשר הרבה דברים שתחבורה ציבורית (גם אם יעילה כמו ביפן) לא מאפשרים. חשוב לדעת שכלכלית טיול ביפן הוא לא חוויה זולה, ובהתאם, גם השכרת רכב. העלויות היו סביב 65 דולר: השכרת הרכב + GPS דובר אנגלית, סביב 40 דולר ממוצע הוצאות נהיגה נוספות ליום (נסיעה בכבישי אגרה היא מאוד יקרה, ולא רצינו לבזבז שעות מיותרות על נסיעה איטית בכבישים שאינם כבישי אגרה), דלק זול מהארץ בכשלושים אחוזים.

אחד הדברים שחסכו הרבה כסף הייתה שחברת ההשכרה נתנה לנו מכשיר ETC (כמו תו מנוי בארץ לכביש 6) - גם חסך לנו זמן של עמידה בתור ותשלום בכל כניסה/יציאה מכבישי האגרה וגם חסך כשלושים אחוז ממחיר הנסיעה בכבישי האגרה. שילמנו את כל החשבון כשהחזרנו את הרכב, וזה יצא בסביבות 480 דולר ולפי זה חישבתי את הממוצע היומי. היו ימים שלא עלו כלום ( ארבעה ימים בקיוטו. אין כבישי אגרה, וחנינו רק בחניוני חינם דוגמאת “Seven Eleven”) ולעומת זאת הנסיעה מנארה למערבולות נאורוטו ואחר כך במעבורת לנאושימה, ואחר כך נסיעה להירושימה- עלתה יותר מ-130 דולר.

הנסיעה ביפן היא בצד שמאל. התשתיות, כצפוי טובות, אם כי גם בכבישי האגרה הכביכול מהירים - הנסיעה לא עולה על 100 קמ”ש, היפנים שומרי חוק וסדר וזה לא האוטוסטראדות של איטליה… אז בחישוב הזמנים יש להביא את זה בחשבון. נעזרתי ב-Google Maps לחישוב מרחקים והערכת זמנים. המפה שקניתי בארץ (היחידה שיש להשיג), הייתה מיותרת לחלוטין.