מסלול ארוך ברישיקש ”ימים ראשונים בהודו ועלייה צפונה“

לכל מי שמבקר בפעם הראשונה בהודו ונוחת בדלהי המלון המומלץ ביותר הוא ה-``יס פלייס הוטל``. המלון מאוד נוח והיחס החם שמורגש על-ידי צוות המלון, נותן הרגשה של בית. אני שהיתי במלון זה 5 ימים ומאוד נהנתי ואוסיף ואומר שבזכות מלון זה הייתה לי ממש ``נחיתה רכה``.

במיין בזאר אפשר למצוא הכל מכל כגון: בגדים, כלי מיטה, מזכרות ועוד הרבה שפשוט חבל על הזמן להמשיך ולתאר. מומלץ מאוד לבקר גם ב``קונר פלייס`` (כמו כיכר המדינה רק פי 5 בגודל). חשוב מאוד תמיד להתמקח על המחיר ולא לשלם אף פעם את המחיר הנדרש גם אם זה נראה לכם זול מאוד ביחס לכסף הישראלי.

בוקר את דלהי ונסענו לקסר דיוי, זוהי הנקודה כמעט הכי צפונית על מפת הודו והכפר שוכן ממש למרגלות רכס הרי ההימלייה. יש לומר שמזלנו האיר לנו וכבר בבוקר למחר היום שהגענו הראות הייתה מעולה וראינו את פסגות הרכס המושלגות, נוף מדהים ביותר וממש עוצר נשימה, יש כאלו שמגיעים למקום ואפילו בשהות ממש ארוכה לא מתמזל מזלם ואינם זוכים למראות שאנו זכינו להם. 

הנסיעה לקסר דיוי בג`יפ ערכה כ-10 שעות לערך ויש לציין כי מדובר בנסיעה ממש קשה בדרכים לא דרכים ומומלץ להצטייד בכדורי פארמין נגד בחילות והקאות מומלץ לקחת את הכדור כחצי שעה לפני שהג`יף מתחיל לטפס על ההר. קסר דיוי נמצאת ממש מעל אלמורה, עיר נחמדה אבל אין הרבה מה לעשות בה. מי שמגיע למקום בא בעיקר הנוף המדהים של רכס ההימלייה, שיבטי הקופים והנשרים הקסומים שעטים להם מעל פסגות ההרים. 

האכסנייה שבה שהיינו נקראת ``אשד דיף`` והיא מאוד מומלצת, עלות חדר זוגי ללילה-150 רופי (15 ש``ח), קחו בחשבון שמתקלחים בדליים והשירותים הם נוסח ``בול קליעה``. תרשו לי לציין שבעל המקום נקרא סונדר והוא גם הטבח הראשי והאוכל פשוט מצויין. אנו שהיינו במקום כ-5 ימים ולפי דעתי זה בהחלט ממצה, כמובן שמי שרוצה להישאר יותר זמן מוזמן לעשות זאת.

לאחר מכן הגענו לאלמורה שזו עיר גדולה עם אופי מיוחד, מאוד אקזוטי ויש בה ממתקים מדהימים כמו קוביות ריבת חלב מצופות. קיסר דיוי היא הנקודה הכי צפונית בהודו והיא שוכנת ממש למרגלות רכס ההימלאיה. קמנו בבוקר מאוד מוקדם על מנת שנספיק לראות את הזריחה וזה היה הדבר המדהים ביותר שראינו בחיינו עד כה. מן העמקים הסובבים אותנו עלו צלילי המוזיקה של הכפריים, מאוד אותנטי, מאוד מיוחד ומאוד נעים לאוזן. אני מרגיש כמו חוקר טבע של דיסקברי וכאילו רגלי דורכת במקום שבו רגל אדם לא דרכה קודם לכן. פוגשים המון ישראלים בכל מקום אפשרי. תתפלאו לשמוע אך האוכל כאן יותר טעים מהבית והמקומיים למדו אפילו את התפריט האהוב על הישראלי המצוי (שקשוקה לדוגמה).

 הנוף מהממם ביופיו, פריחה של עצים שלא ראינו כמותם בארץ וציוץ ציפורים מוזרות ויפות מפליאות בצבעים ובכלל זה נדמה כאילו הגענו לגן עדן. 

 לאחר כמה ימים הגענו לרישיקש לפנות בוקר, לאחר נסיעה ממושכת של כמעט 10 שעות ושוב בדרכים לא דרכים , אבל הגענו. רישיקש מהממת ביופיה והיא שוכנת ממש לחופי נהר הגנגה משני צידיו. דרך אגב מכן מתחיל נהר הגנגה כך שהוא די נקי ופשוט כייף לקום בוקר מוקדם ולראות את הנהר הזורם לו. רישיקש מלאה בשבטים שלמים של קופי מקוק ובטמפלים (מקדשים), זו עיר מאוד דתית, מאוד רוחנית. הרגשה של שלווה לצד הרגשה של אקסטרים.

 נ.ב.

ש ברישיקש המון מה לעשות כמו: רפטינג, יוגה, טאי-צ`י, לימוד נגינה ועוד...

 תומר.