בירת היוגה הבינלאומית, מקדשים מרהיבים ובהם טקסים מרתקים, שווקים ססגוניים, טבע מרהיב, אוויר הרים צלול ופלא עולם אחד. כל אלה מחכים לכם בצפון הודו, יחד עם טעמים מיוחדים וצבעים בוהקים. הנה כל מה שתצטרכו לדעת לתכנון הטיול בצפון הודו
ברישיקש הייתי מאוהבת עוד לפני שהגעתי אליה. שתי בנותי היו בה ביחד, והתאור המופלא על ההגעה ללקסמן ג`ולה באור ראשון, עם עדת הקופים הנגלית מבעד לערפילי הבוקר והגנגס הזורם למטה, כישף אותי לגמרי. מרפסת החדר שלנו אכן ישבה גבוה מעל המים, ובעץ הענק שלידה התמקמה לה להקת קופים ענקית, שניהלה חיי שבט סוערים ישר מול עינינו.
בטיול של חודשיים בהודו אפשר להספיק לא מעט. להתרשם מהתרבות יוצאת הדופן שלה, מהמראות המיוחדים וללא ספק - מהאווירה הקוסמית שרק הודו יכולה להציע. תומר חזר מטיול כזה, טיול תרמילאים של חודשיים בהודו, והנה כתבתו.
רישיקש ידועה כעיר קדושה שעולי רגש צובאים על שעריה. משפחת עדוי עושה את דרכה לשם כדי לראות מקרוב במה מדובר. על הדרך לרישיקש, ההשתתפות בטקס הפוג'ה והבילוי בפארק מים בסגנון הודי, בכתבה שלפניכם.
רישיקש הדרומית מאד שקטה כי אין בה כלי רכב. לבד מפרות אין תנועה ברחובות והכל פסטורלי. המים בגנגס קרים להחריד ורק לאמיצים אני מציע לטבול. אבל הודים רבים מגיעים ונכנסים לזרם החזק כאשר הם מחזיקים בשלשלאות הברזל לאורך הגדה למנוע היסחפותם...
העיר רישיקש היא מוקד משיכה ידועה להרבה מטיילים, אבל היא גם מקום מצויין לשים לב להבדלים שבין להיות ``תייר`` לבין להיות ``מטייל``. כאן פוגשים סוף סוף את הודו האמיתית, ונהנית מכל רגע. ויש גם המלצות טובות לבילויים באיזור.
איציק גונן לוקח קורסים ברייקי וביוגה במהלך שהותו ברישיקש. הוא מסיים את השבוע עם שרירים תפוסים אך עם בסיס טוב, כעת הוא מתפנה שוב לתור את סביבותיה של העיר ולהפגש עם דמויות מעניינות נוספות.
``אני יכול לשבת שעות מול הגאנגס ולא אשבע, ולא אתעייף``, הוא אומר לי, ``יש בנהר הזה כל-כך הרבה חוכמה ונסיון, שייקח לך שנים ללמוד את כל מה שהנהר יכול ללמד אותך, וגם אז תהיה רק בתחילת הדרך...``.
כל כך הרבה מדברים על רישיקש - על הגאנגס שחוצה אותה, על האשראמים המפורסמים, על הגשרים הגדולים ואווירת הקדושה ששוררת בה. רק כאשר מגיעים אליה מבינים עד כמה הכל נכון.
טיול למפלים ברישיקש, צעידה למקדש נילקאנתה מאהדב וביקור במרכז של אנדרו כהן. איציק גונן ממשיך את שהייתו ברישיקש הקסומה ומשתף אותנו בחוויותיו.
הבעיה היחידה שיש כאן איזה עז, כן, כן, עז, שנצמדת אלי ומנסה לעזור לי לגמור את הפאפאיה... אני נותן לה את הקליפות, אבל זה ממש לא מספק אותה, ובינתיים מצטרפות אליה עוד כמה עיזים חברות, וגם כמה קבצנים שנמצאים בסביבה. בסוף נשבר לי ואני קם, חוצה את הגשר, ותופס לי פינה שקטה על הדשא בחצר אחד האשראמים... איציק גונן ממשיך בחוויותיו ברישיקש.
פתאום החיים שלך מקבלים נקודת מבט אחרת, יותר שלווה, יותר רגועה, יותר מקבלת. פתאום אתה מרגיש שהכל אפשרי, אם רק תרצה, ואתה יכול להתפנות ולחשוב מה באמת אתה רוצה, מה החלום שלך? מהו הדבר שאם היה מתרחש היית אומר לעצמך `היה שווה לחיות את החיים האלה?` איציק גונן ממשיך במסע בעקבות הגנגס ומגיע מרישיקש לורנאסי.
היוגה ברישיקש עלולה לתפוס לכם את כל השרירים, כשתרצו לעזוב כדאי לכם להמשיך לגן הפסלים של צ`אנדיגר שם תרגישו כמו קפיצה קטנה לחו``ל, ומשם לשימלה היפהפיה, שבנוייה על הר ושתכניס אתכם לכושר.
רישיקש הומה בערב רב של עולי רגל חגיגיים, באבות כמעט עירומים שמקבצים נדבות, צלמי מזכרות עם מצלמות עתיקות תלויות על הצוואר, תיירים בכפכפים, פרות, קופים וצלצולי פעמונים מהמקדשים הסמוכים, אנשים בדרך לפוג`ה או לשיעור יוגה או סתם לשבת בבית קפה עם מרפסת, לשתות כוס צ`אי כשהגנגס זורם מתחת.
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
הגשרים לאשראמים ולנירוונה ההודית מעל הגנגס הקדוש. נשות הודו מחוץ למעגל העבודה, האם זו אפליה או מסורת שמרנית? מה אומרות על כך נשות צבא הקבע? והרהורים על סוף המסע.
מסע ארוך מביא את דוד נחמוני לבקר בחלקים נרחבים של הודו. הוא מתחיל בבומביי ומשם מגיע אל גואה, המפי, והכף הדרומי, הוא ממשיך במסע אל מדינת רג`אסטאן שבמערב תת היבשת ההודית ואל הצפון משם הוא עובר לנפאל. לפניכם חלקו הראשון של המסע המקיף.
חלום של עליה אל הקרחון שממנו מתחיל הגנגס מקבל תפנית מפתיעה וקרירה. על היאחזות בקצה סלע, על שפת קרחון, לינה במערת קרח דו מפלסית וסוף טוב הכל טוב.
יוצאים לטרק עם שלג בפסגות, משתכשכים במעיינות חמים, רובצים במנאלי ו.. חוזרים הביתה. האם החיידק ההודי דבק?
תלמה ויורם גלין, מטיילים ותיקים, יצאו למסע בהודו. יורם הספקן מעלה על הכתב את כל הדרוש למטייל הנבוך כדי לרכך את ``הלם הודו`` הראשוני. בכתבה הראשונה בסדרה הוא מספר על ההחלטה להגיע לשם ומספק לנו היכרות ראשונה עם התרבות המקומית.
היכן גילו יורם ותלמה גלין את הרוחניות בהודו? בכתבה השניה בסדרה מתאר יורם את סיבוכי הלשון בהודו וה``אינדגליש`` אותה גילה ומביא הסבר ראשוני על זרמים ודתות בהודו.
בכתבה הבאה תמצאו את חלקו השני של סיפור מסע בהודו ובו מסלול שלם ומפורט לטיול של זוג צעירים בני 50+.
ההחלטה לנסוע בשנית להודו לא דרשה מאמץ מחשבתי מיוחד, כבר בפעם הראשונה טרם הנחתי את כף רגלי על המטוס ידעתי כי צפוי לי מסע להודו בשנית. מצאנו את עצמנו מטיילים לבדנו במישורים ירוקים, בהרים מושלגים, מהלכים בין עשרות קופים וחיות אחרות. ישנו בטירות, טיילנו ותרנו במעמקיה של תרבות זרה ועתיקה אשר שמרה על סממניה ונהנינו מהשקט המקיף את כל המטיילים בהודו.
רישיקש היא עיר עמוסת עולי רגל המגיעים אליה ומתפללים על גדות הגנגס הגדול שעל הגשר התלוי החוצה אותו עוברת תנועה איטית וצפופה. הרידואר הסמוכה היא אתר פופולארי גם כן לעולי רגל והיא מקום מצויין לצפייה בטקס הפוג'ה.
תמר ושמעון יוצאים לטייל עם אראלה והרי, זוג חברים, ומגלים פעם נוספת, כי בהודו אין סוף להפתעות. עד כמה שאתה בעל ניסיון ועד כמה שאתה בודק את הדברים מראש צפה להפתעות. זה חלק מהקסם שלה.. יומן מצולם וצבעוני מסיקים וצפון הודו.
הערים הרוחניות הרידוואר ורישיקש בצפון מרכז הודו מלאות במקדשים, בטקסים רוחניים ובעולים לרגל מספר פעמים בשנה. תחיה, כתבתנו בשטח, יורדת ממנאלי ובוחרת במסע האישי שלה להצטרף לרבבות הודים שעולים לרגל, לטיפוס ארוך ומתיש ולנצח את גופה ואת רוחה. על הדרך היא מעניקה
למרות שחיכה להלם התרבות המדובר, ההלם לא הגיע ובמקומו הגיעה אהבה גדולה למדינה הזאת, שיש בה כל כך הרבה צבעים, אנשים מיוחדים נטולי מחסומים, פרות ונהרות קדושים. טיול שהוא הסתכלות אחרת על החיים ורק מי שיגיע לשם יבין. לפניכם נקודות חשובות במסלול טיול בן 3 חודשים בהודו.
המבקרים במקדש הזהב יפגשו אלפי סיקים ויתוודעו לכלים שהם נושאים בבגדיהם, לשיטת שטיפת הרצפות ולשימושיה השונים של המטריה. כתבנו מגיעים לשם, מתרשמים וממשיכים לרישיקש.
ההרים הירוקים, הג`ינג`ר בכוס התה ומזג האוויר הנעים של תום המונסונים. בכל ערב יורדת משפחת שפירא לאחת הגתות שעל נהר הגנגס ומשתתפת עם שקיעה בפוג`ה (תפילה), משיטה קעריות עלים עמוסות פרחי טגטיס, קטורת ונר.
מאמריצר, עיר הקודש הסיקית פונה משפחת פלג לרישיקש, עיר קדושה להינדים על שום נהר הגנגס שחוצה אותה קרוב למקורותיו. יש שם מרכזים רוחנים - ``אשרמים`` ומקדשים שונים. טקסי ``פוג`ה`` מרשימים לציון המתקיימים בתחילת יום בזריחה ובסיומו בשקיעה על גדות הנהר, עוטפים את העיר באווירה קסומה.
