טיול קסום בלפלנד

תמונה ראשית עבור: טיול קסום בלפלנד - תמונת קאבר
צילום: רבקה קופלר
איפה נמצאת לפלנד ומיהם הסאמים?
(לחצו על התמונות להגדלה)
מסלול הטיול שלנו כאן
כשאמרנו לאנשים שאנחנו נוסעים ללפלנד, התגובה הראשונה הייתה – "וואו!" והתגובה השניה היתה – "איפה זה?", אז הנה קצת מידע על האזור: לפלנד הוא הכינוי בו השבדים מכנים את ארצם של ה"סאמים" - לאפּים, בשפה השבדית. בתערוכות שראינו ובסיורים מודרכים בהם השתתפנו, במקומות שונים בטיול שעוד אספר עליהם, למדנו שזהו דווקא כינוי גנאי עבורם. את ארצם, המשתרעת מצפון רוסיה, עבור בצפון נורבגיה, צפון שבדיה וצפון פינלנד, מכנים הסאמים בשם סאפְּמי(Sapmi). בנורבגיה חיים רוב הסאמים, וצפון נורבגיה היא החלק היפה ביותר של ארצם.
הסאמים מתגוררים בלפלנד, לפחות מאז המאה השישית לספירה (לפי תעוד רומי). הסאמים היו רועי אייל הצפון אשר נדדו, על פי מסלול נדידת האיילים, שתרו אחר מזון. המתיישבים החדשים בצפון דחקו אותם ובמאה ה-18 הם קיבלו על עצמם את הנצרות. עם תום מלחמת העולם השניה, נורבגיה הפכה סוציאליסטית ובשם הסוציאליזם, לא התירה להם לדבר בשפתם, לדבוק באמונתם או לנדוד ממקום למקום. על כן, הקימו הסאמים ישובי קבע. באמצע שנות ה-60', ממשלת נורבגיה ביקשה להקים סכר על נהר אלטה והסאמים, שחששו כי הסכר יציף את שטחי המרעה של האיילים, יצאו להפגנות ושבתו רעב. הממשלה נאלצה לשנות את תוכניותיה ולהקים סכר אחר, כך שאדמות המרעה של הסאמים לא תיפגענה. מכאן והלאה, נוצר סוג של הכרה לאומית. התושבים שבו ללבוש את בגדיהם המסורתיים. ב-2003 הכירה ממשלת נורבגיה בשפה הסאמית, על גווניה, כשפה רשמית. כיום, חלק גדול משלטי הדרכים מופיעים גם בשפה הסאמית. מידע נוסף על הסאמיםכאן.
הכניסה לטרולפיורד ראפסטונדט
טרולפיורד ווסטרלאן
מידע חיוני על הטיול
טיולנו התקיים בחודש יולי 2009 ורובו נערך בצפון-מערב נורבגיה. נסענו מקירונה (Kiruna) אשר בשבדיה לוואסטלרן(Vasterlen) ומשםללופוטן(Lofoten), טרומסו(Troms) , לינגנפיורד(Lyngenfjord) , אלטה(Alta) , האמרפסט(Hammerfest),
קאראשוֹק(Karasjok) , קאוטוקיינו(Kautokeino), שבנורבגיה.משם לפינלנד ואז חזרה לשבדיה, ליוּקאסייארבי (Jukkasjvi) , אבּיסקו(Abisko) וחזרה לקירונה.
לאורך המסלול אין כבישים לא יפים - יש כבישים יפים ויש יפים יותר. גם אלו שכיניתי "משעממים", זה רק בגלל ההשוואה לאלו המדהימים. כמעט ולא נסענו על אף כביש פעמיים, למעט כשבאמת לא היתה ברירה. כשהתאפשר, העדפנו את הכבישים הקטנים, אלה שמסומנים במפה בצהוב, או אפילו בלבן. הדרכים היפות ביותר מבחינתנו, שהיוו שיא בטיול: כביש מספר 83 ב-Vasterlen, הראפסטונדט Raftsundet(בשיט על ה"הורטיגרוטן"), 815 בלופוטן, 91 בדרך מ- Tromsל- Alta, מספר 94 בדרך ל- Hammerfest – בערך 50 הק"מ האחרונים. בסך הכל נהגנו כ-2,750 ק"מ והיינו נוהגים בקלות עוד מרחק כזה בסוף הטיול, לו התאפשר לנו....
טיסות והשכרת רכב: בדקנו ומצאנו שהשכרת רכב בשבדיה היא זולה הרבה יותר מאשר בנורבגיה. על כן, החלטנו שאנחנו רוצים להתחיל את הטיול בקירונה, עיר בצפונה של שבדיה, הקרובה מאוד לגבול הנורבגי. בחרנו לצאת מן הארץ בטיסת לופטהנזה לשטוקהולם, עם חניה של כשעה בפרנקפורט (בדיעבד, גילינו שהשדה של פרנקפורט הוא מאוד לא נוח, בכל הקשור למעבר בין טיסות). למרות שזה ממש לא היה הכרחי, החלטנו שאנו רוצים לבלות, ולו רק חצי יום, בשטוקהולם המקסימה. רצינו לבקר במוזיאון לאמנות מודרנית וידענו שבימי שלישי הוא פתוח עד שעה מאוחרת. על כן, קבענו את יום הטיסה ליום זה. זו לא היתה הפעם הראשונה שלנו בעיר, אך התאהבנו בה מחדש. גילינו בה שוק אוכל מקורה, מדהים ביופיו, וטיילנו מעט בעיר העתיקה - גמלה-סטן, עד שהעייפות הכריעה אותנו ליום זה. את טיסת ההמשך לקירונה עשינו בחברת נורבגי'אן (www.norwegian.com) . יש לציין, שחברה זו טסה לצפון משדות תעופה רבים באירופה, אך יש לבדוק שהטיסה ישירה ולא עוברת דרך אוסלו. אם טסים בטיסת לואו קוסט כמונו, מקבלים הנחות שונות בהשכרת רכב, ביטוח רכב, מלונות וכו'. כדאי לנצל אותן ובכך להוזיל את מחיר הטיול.
נהיגה ושילוט הדרכים: השלטים כתובים בדרך כלל בנורבגית ובסאמית. לכן, כדאי ללמוד אותם עוד בבית. השילוט מופיע לעיתים רחוקות על הדרך, כמעט ואין ציון מספרי כבישים (למעט הראשיים) ואין כמעט ציון מספר הק"מ, הנותרים עד ליעד. מומלץ למלא דלק בכל פעם שהמחוג מראה חצי מיכל - יש מעט מאוד תחנות דלק לאורך הדרך, יש פערים גדולים במחירי הדלק בין התחנות השונות, יש סולר בכל התחנות. ביום ראשון כמעט כל המקומות סגורים. כדאי לתכנן נסיעה ארוכה ליום זה. שעות פעילות החנויות הן 09:00-17:00. בהמרפסט עד 16:30.
מפה: רכשנו בארץ שתי מפות של Freytag & Berndt, בקנה מידה מצויין של 1:400,000. בפועל, המפה שימשה לנו ללימוד המסלול עוד בבית. בשטח, הן לא היו יעילות – רוב מקומות היישוב אותם עברנו לא צויינו על המפה, לא צויינו תחנות דלק, לא מקומות לינה (למעט קמפינגים) וכמעט ולא צויינו כבישים מומלצים. ראינו מפות טובות יותר בנורבגיה, לכן מומלץ לקנות דרך האינטרנט, מבעוד מועד.
כביש 815 כביש 815
כביש 815 כביש 815

לינה: הזמנו מקום לינה ללילה הראשון בשטוקהולם. עבור שאר הטיול, הזמנו שלושה לילות בלופוטן ושני לילות בטרומסו. כמו כן, הזמנו שיט בחברת הורטיגרוטן (Hurtigruten), אשר עובר בראפסטונדט ובטרולפיורד (Trollfjord). עבור יתר הלילות, החלטנו להניח לספונטניות של הטיול לעשות את העבודה. על מנת להוזיל את מחיר הטיול, היקר ממילא, התגוררנו רוב הזמן בקמפינגים ו"אכסניות נוער" - שם מצחיק, כי רוב האורחים במקומות הללו היו מבוגרים מאיתנו, בני יותר מ-70, שטיילו על אופנועים. ישנו באוהלים בקמפינגים ופגשנו אותם בשירותים המשותפים, במטבח המשותף והחוויה היתה עבורנו מעניינת ביותר! התפנקנו פעמיים, כאשר שילמנו 100 ש"ח נוספים ללילה וישנו בביקתה עם שירותים ומקלחת... הלינה היתה בבקתות, ללא שירותים או מקלחת, אבל כן עם כיריים. יש להצטייד בסדינים, ציפות, וציפיות וכן מגבות ואז ניתן להוזיל את העלות עוד יותר. המחיר נע, בדרך כלל, בין 300 ל- 350 ש"ח. בהחלט חוויה.
הערה חשובה: חוץ מאשר במקומות מאוד מתויירים כמו סבולבר (Svolv) ודרומה על הלופוטן, לא ממש ראינו הרבה מקומות לינה, מכל סוג שהוא. נתקלנו בעיקר באתרי קמפינג, שגם הם היו מועטים וחלקם היו קטנים, כך שהתמלאו מהר מאוד. כדאי לדעת ולהכין רשימת מקומות מראש.
שיט עם "הורטיגרוטן": חברת ספנות של כ-20 אניות גדולות למדי, אשר שטות בעיקר בין ברגן
(Bergen), בדרום, לקירקנס (Kirkenes), שבצפון הרחוק. הן מעלות נוסעים לקטעי נסיעה ובתחנות מסויימות מעלות גם רכבים. אנחנו השתכנענו, ממטיילים שונים ברשת, שזו הדרך הטובה ביותר לראות את הטרולפיורד, שנחשב לפיורד היפה ביותר בנורבגיה, והראפסטונדט – הפיורד המפריד בין איי ווסטרלאן לאיי לופוטן. הזמנו מקום עוד מהארץ, דרך אתר החברה וטוב שעשינו זאת. תוך יומיים כבר לא היה יותר מקום. עלינו על הספינה בסורטלנד (Sortland) ונסענו עד לסבולבר. כשעלינו על האניה, היינו בטוחים שלא נראה כלום. השמים היו אפורים ומכוסי ערפל כבד. דקות ספורות לפני הכניסה לראפסטונדט, נעלמו העננים ונגלה לעיננו המחזה המרהיב. משני צידי האניה עלו, מתוך הים, הרים גבוהים וזקופים, חלקם נושאי קרחונים – פשוט מקסים! רגע לפני הכניסה לטרולפיורד, הודיע הכרוז כי אנחנו עומדים לראות את המראה המרהיב ביותר שנראה אי פעם ושלעולם לא נוכל לשכוח... אז האמת היא שהשיט בטרולפיורד הוא סוג של גימיק, מרשים. אפשר לשוט גם ביאכטות קטנות ובזודיאק, אך אלו עמדו בצד, כדי להתבונן באניה הגדולה שעושה סיבוב על המקום ובקושי רב לא משפשפת את הקירות.... יש גם שיט בשעת חצות, כדי לחוות את שמש חצות במקום (כתובת האתר להזמנותbooking.hurtigruten.com .
אוכל: מסעדות הן עניין יקר. ארוחה של מנה אחת לאדם יכולה לעלות 250 ש"ח. לכן, אכלנו אך ורק מקניה בסופרמרקטים - הגדולים שמחוץ לערים הם זולים ביותר. התוצרת המקומית בנורבגיה זולה מזו המיובאת, לכן מי שאוהב דגים ופירות ים יכול לחגוג כאן ובגדול. אנחנו נהנינו מהחמאה המקומית המצויינת, שרימפסים, סלמון מעושן וכבוש וסלטי דגים שונים - כולם טובלים במיונז. מה ש"ייקר" את מזוננו היו הלחמניות והלחמים המצויינים, כולם זולים מאלה שאנחנו קונים בארץ. אין כמעט מים רגילים בסופר, אלא רק מים מוגזים ברמות שונות. ככלל, למים בנורבגיה יש טעם מתכתי. דאגו תמיד שיהיה איתכם מזון, לא תמיד תמצאו סופרים. אנחנו יצאנו בכל בוקר עם תרמוס קפה ועצרנו במקומות היפים עם כוס קפה. סופרים של Coop פתוחים עד 20:00 או 21:00 (בכל מקום בשעה אחרת). להפתעתנו הרבה, לא מצאנו, לאורך כל הטיול בצפון, שווקי מזון.
ציוד לפיקניק: הבאנו איתנו גזיה וקנינו בנורבגיה בלון גז מתאים. ניתן למצוא ציוד לפיקניק בכל חנות של תחנת דלק. כפי שציינתי, בכל חדר במקום הלינה היו לנו כיריים, כך שזה לא ממש היה הכרחי.
עלויות: עלות הטיול שלנו היתה 18,200 ש"ח, לזוג.
מזג האויר ושמש חצות המפורסמת
מזג אויר: כאן המקום לציין, שנסיעה לצפון נורבגיה היא סוג של הימור. להזכירכם – מועד הטיול היה בחודש יולי. לא ניתן לחזות מתי יתכסו השמים עננים (היפים לכשעצמם), אשר יסתירו את ההרים המרשימים, מתי תצא השמש לשניה ותעניק תמונת גלויה מרשימה. ברוב הימים זכינו לטמפרטורה ממוצעת של 10 מעלות, שהצריכה (מבחינתנו) חולצה וסוודר. לעיתים, נזקקנו למעילים, כאשר ירדו הטמפרטורות עד ל-4 מעלות וגם במהלך השיט במעבורות (בשל הרוחות החזקות). מסביבנו אנשים השתמשו גם בצעיפים, כובעים ובכפפות.
יתושים: לפני הטיול הפחידו אותנו מאוד בעניין זה. בפועל, פגשנו יתושים בעיקר בשבדיה ובפינלנד (הם מפחדים לעבור את הגבול....). השתמשנו בסטיק של Autan Plus שקנינו בארץ (למרות האזהרות). היתושים שם נבהלו מהחומר הלא מוכר להם... בחדרים השתמשנו במכשיר החשמלי של סנו - גם עשה עבודה טובה.
שמש חצות: האטרקציה העיקרית בעונת הקיץ. משמעות הביטוי היא, שהשמש לא שוקעת כל היממה. רק סמוך לחצות הלילה, השמש יורדת לכוון שקיעה וכעבור חמש דקות זורחת שוב. כלומר, מהשעה 23:00 לערך עד 01:00, השמיים צבועים בצבעי אדום-כתום-ורוד. בפועל, מתוך 10 ימים נטו בצפון, ראינו את שמש חצות רק יום אחד. כל שאר הימים היא התחבאה מאחורי מסך עננים כבד. הימור, כבר אמרתי?
האנשים והערים: כמעט ולא ראינו תושבים מקומיים. הגענו ליישובים השונים בשעות שונות, אך לא הזדמן לנו לראות אנשים ברחובות. גם כשהחנויות היו פתוחות - הן היו סגורות, כלומר דלת הכניסה לא היתה פתוחה לרווחה. נתקלנו במקומיים בעיקר בסופר וכמובן, את אלה שעובדים עם תיירים בכל התפקידים. החנויות – היו בעיקר של בגדים, ציוד קמפינג ודייג והרבה חנויות סריגה ועבודות יד.
איי לופוטן (Lofoten)
קבוצת איים, ממערב לנארוויק (Narvik). על פי קו הרוחב בו האיים נמצאים, היה אמור לשרור שם קור עז כל השנה - בקו רוחב דומה בקנדה השלג לא מפשיר... כאן עובר זרם הגולף, שמשאיר את מזג האויר ממוזג רוב ימות השנה, אך עם זאת גשום ומביא דגה רבה, בעיקר בחודשי האביב הראשונים. ההרים גבוהים וזקופים, עשויים אבני בזלת, גרניט וגיר, רובם הגדול חשוף, ללא צמחיה (כמעט). הכבישים עוברים על קו המים, כך שהם נראים גבוהים עוד יותר... אין ספור פיורדים עוברים ביניהם. אין לי מספיק מילים, על מנת לתאר את ההוד וההדר במקום. לא ידענו אף פעם, שקיימים צבעים, כמו אלה שראינו שם. המים מחליפים צבעים, בכל כמה רגעים, מטורקיז עמוק לסגול בהיר וירקרק, לפעמים כל אלה מונחים זה לצד זה. לעומתם, ניצבים ההרים, שכל ליטוף של שמש משנה צבעם משחור לירוק עמוק ולפעמים לירוק בהיר, כמעט כחלחל. לא פלא שאין לי שמות לצבעים האלה... רק תעשיית התמרוקים יכולה לחקות אותם. עברנו לאורך ולרוחב האיים ועצרנו בכמה עיירות. בעוד כל הערים באירופה בנויות סביב כנסיה או סביב כמה כנסיות, כאן היישובים בנויים סביב מעגן הסירות... דגל נורבגיה אגב, מונף כמעט על כל בית (על לופוטן, מתוך אתר התיירות הנורבגיwww.visitnorway.com .
נוספיורד (Nusfjord)הוא אחד הכפרים העתיקים ביותר בלופוטן ומשמש כמוזיאון פתוח. במאה ה-13 הוקמו כאן הרורבואים (Rorbu) הראשונים - רורבואו היא בקתת דייגים, בנויה ל-8 עד 12 איש. הרורובואים שימשו את הדייגים, שהיו מגיעים ללופוטן מכל רחבי נורבגיה, כדי לדוג בחודשים עשירי הדגה (פברואר עד אפריל). הכפר כולו נשמר ומתחוזק (אני מניחה שכמה מהמבנים קצת יותר חדשים). חלק מהמבנים מציגים כלי עבודה עתיקים (אף פעם לא ידעתי שצריך כל כך הרבה כלי עבודה כדי לדוג ולשמר דגים) ובחדר אחד מציגים מטבח ועגלת ילדים אתר אינטרנטwww.nusfjord.no .
נוספיורד נוספיורד
נוספיורד נוספיורד

ריינה (Reine): עיירה הממוקמת כמעט בקצה האיים. במשאל כלל נורבגי, נבחרה ריינה לעיר היפה ביותר בנורבגיה ולמען האמת, אני לא מבינה מדוע. מקומות היישוב כאן, ככל שיהיו יפים, הם לא הסיבה להגיע לכאן, אלא הטבע האדיר. כשהכנו את הטיול, חיפשתי בנרות תמונות שיתארו את רחובות כל הערים והישובים המוזכרים. כל התמונות שמצאתי היו של מעגן סירות. אז טיילנו ברחובות האחרים, חיפשנו חיים. מה שראינו בדרך כלל היה אנשים שמתחזקים את הגינות שלהם, צובעים את הבתים, את השלטים על הבתים. אין כמעט חנויות ועל בתי קפה או מסעדות אין מה לדבר, חוץ מבאותן העיירות המתויירות, כמו ריינה והן מעטות.
קאבלווֹ :(Kabelv) העיירה העתיקה ביותר בלופוטן. נמצאת במרחק הליכה מסבולבר, בירת האיים. מרכז העיירה נקרא "גמלה קאבלוו". לנו שלושה לילות בעיירה, במקום הפנוי היחיד שמצאנו באיים - בית ספר לאמנויות שהוא בעצם פנימייה. בחודשי הקיץ הופך בית הספר למלון, שהתלמידים עוזרים בתפעולו. מחירי הלינה סבירים מאוד, כוללים ארוחת בוקר נחמדה מאוד ואינטרנט חופשי אתר המלוןwww.lofotensommerhotell.no. במהלך הימים ההם, חשבנו כמה פעמים אם זה היה נבון להזמין לינה במקום אחד לשלושה ימים. התשובה היתה שזה איפשר לנו לחפש וגם למצוא כבישים שונים ויפהפים.
IMG_0137.JPG IMG_0142.JPG
קאבלוו - מרכז העיירה קאבלוו - בתים צבעוניים
האניגסוואר (Henningsv): נחשבת, בכל אתרי התיירות, לעיירה היפה ביותר בלופוטן. בתור מחזיקת התואר, יש בה כמות נכבדה של מסעדות, בתי קפה, קונדיטוריות ומלכודות תיירים. הספר שלנו שלח אותנו לגלריה אחת בעיר, שמציגה את מיטב אמני האי. אז הלכנו, הצצה קלה והמשכנו הלאה. אין מה להגיד, מאוד נעים כאן.
הניגסוואר הניגסוואר
האניגסוואר - מעגן הסירות
טרומסו
הדרך הארוכה לטרומסו(Troms החלה באמצע הלילה. כיוון שאין לילה, אלא יום אחד ארוך, חשבנו שזה יהיה מיותר לחכות לשעון שיורה לנו שהלילה הגיע, על מנת ללכת לישון ולהתעורר למחרת לנסיעה של 450 הק"מ, עד טרומסו. הלכנו לישון ב-4 אחרי הצהריים ובשתיים בבוקר התעוררנו ויצאנו לדרך. אם חשבנו שאזור לופוטן יהיה שיא הטיול ונופים יפים כאלו לא נראה יותר, אז טעינו ובגדול! הדרך לטרומסו היתה יפהפיה, בייחוד אחרי שפנינו לכביש E8 ועוד נכונו לנו הפתעות... לטרומסו הגענו ב-10 בבוקר. מלכתחילה, תיכננו את הנסיעה הזו ליום ראשון, כי ידענו שהעיר סגורה ביום זה. חיפשנו מה כן פתוח - התחלנו באקווריום"פולאריה", שם צפינו בסרט בן רבע שעה, המוקרן על חמישה מסכים, אודותשפיצברגןבסבאלברד (Svalbard Spitsberge) - האי הקרוב ביותר לקוטב הצפוני. עבורנו זו היתה הדרך הכי קרובה לביקור בו. באקווריום מצויים דגים ארקטיים יפים, אך משונים, סרטנים ענקיים, שמאוחר יותר התברר לנו שמשמשים גם למאכל וכלבי ים, אותם מאכילים לקול תשואות הקהל המתבונן – את החלק הזה מאוד לא אהבנו (אתר אינטרנטwww.polaria.no .
הספריה הלאומית פולריה
טרומסו - הספריה העירונית טרומסו - פולאריה

ביקרנו גם בגן הבוטאני של אוניברסיטת טרומסו(Universitetet i Troms Arktisk-alpin Botanisk hage). הכניסה היתה בחינם - נחמד שיש משהו חינם בנורבגיה היקרה... הגן מאכלס צמחים ארקטיים, שאת חלקם ראינו כל הדרך לכאן. נחמד היה לקרוא הסבר קצר עליהם, חלקם היו פרחים בצבע תכלת! לא ידעתי שיש כל כך הרבה פרחים בצבע כזה! מסתבר שכאן יש. יופיו של הגן הזה, שהוא לא בתוך חממה, אלה הם ממש פרחים מקומיים, בסביבתם הטבעית. איזה יופי! איזו רוממות רוח כאן אתר אינטרנטwww.uit.no/botanisk,
הקתדרלה הארקטית, המעוצבת בצורת קרחון, נמצאת ממש ליד הגשר היפה של טרומסו. הקתדרלה מארחת בקיץ קונצרטים, בכל יום בשעות הצהריים ובחצות. יופיו של קונצרט חצות, זה שהוא מלווה בשמש, המבקרת בתוך הכנסייה ומשחקת בצורות על קירות הכנסייה. קונצרט חצות מתחיל בקתדרלה הארקטית בשעה 23:30 ומסתיים בדיוק בחצות. המחיר - 100 קרונות. בערב בו הגענו, ב-22:00 כבר התאספו הרבה אנשים. הקור היה עז - הטמפרטורה הגיעה, לדעתנו, רק ל-4 מעלות. כל הנוכחים היו חבושים כובעי צמר ומצויידים בכפפות. רק אנחנו שכחנו אותם במזוודות... השמש, לעומת זאת, נתנה הצגה מלאה ומרגשת. הצורות שהיא ציירה בתוך הכנסייה היו מדהימות. העוגב היה אחד מהגדולים שראיתי. למרות שציפינו בהתרגשות לקונצרט באותו הערב, התאכזבנו מעט מהצליל הרגיל למדי של העוגב. האקוסטיקה המתקבלת בקתדרלות הגותיות כנראה ייחודית רק להן. הקונצרט החביב כלל צ'לנית ופסנתרן (שניגן גם על העוגב) וסופראן, שביצעו שירי עם נורבגיים שונים, כולל "יויק" - סגנון השירה של הסאמים. אין צורך להזמין כרטיסים מראש אתר אינטרנטwww.ishavskatedralen.no.
הכנסיה הארקטית, טרומסו הכנסיה הארקטית, טרומסו
שמש חצות בקתדרלה הארקטית

למחרת, טיילנו בעיר, שכבר ביום האתמול הבחנו בפונטציאל העצום שלה. כמה שמחנו שבנהיגת הלילה הרווחנו יום. העיר מהווה אתנחתא יפה מאוד מהנוף היפה והמרשים, שראינו לפני ונראה אחרי. רחוב Storgata הוא מדרחוב יפה, החוצה את העיר. לאורכו עומדים בניינים יפים וצבעוניים, מתחילת המאה ה-20. בית מספר 95 הואבניין יוגנשטיל, אשר הוקם כבית קולנוע, כבר אז, בתחילת המאה. המבנה האפור לידו שימש כבית העם והיום משמש כאכסניה למוזיאון עיצוב. שמנו לב, שרוב המטיילים (המעטים) בעיר הם תיירים.
מוזיאון האוניברסיטה של טרומסו (TromsUniversity Museum) - חיפשנו אותו ביום הקודם ולא מצאנו. קראתי על התערוכות המעניינות המוצגות שם ומן הסתם נסענו לאוניברסיטה, אבל המוזיאון לא היה שם... טיילנו ברחבי האוניברסיטה היפהפיה, שהוקמה לפני כשלושים שנה ומאז יש לה שם עולמי בתחומה - ביולוגיה ימית, איכות ושימור הסביבה ותרבות הסאמים. התעקשנו ונסענו ימינה ושמאלה וכאן המקום לציין, שהשילוט לא ממש משהו לאורך כל הדרך - אמנם מתרגלים לזה, אבל לפעמים נוסעים עשרות קילומטרים, עד שמופיע שלט, המאשר שאנחנו בכוון הנכון. האמת היא שאין מה לדאוג, כי אין מספיק כבישים כדי להתבלבל... לבסוף, מצאנו את המוזיאון בקצה העיר, ליד הפארק. מצאנו שם שתי תערוכות על סאמים, תערוכה ארכיאולוגית ותערוכה אינטראקטיבית בנושא האש. כאן למדנו על הסאמים ומאבקם להכרה. בדיעבד, זו היתה התערוכה הכי מעניינת על הסאמים ושמחנו שמצאנו את המוזיאון אתר: www2.uit.no, מחיר כניסה: 30 קרונות.
טרומסו טרומסו
בית העם - טרומסו יוגנשטיל בטרומסו
אלטה והדרך אליה
נפרדנו מטרומסו ומיומיים שעברו יחסית במנוחה. התכנון היה להגיע לאלטה (Alta), כדי לראות את מוזיאון אלטה ואז להחליט לאן. קמנו שוב מאוד מוקדם. על פי כל המסלולים שקראנו, אמורים לנסוע על E8 ולהתחבר ל- E6, אבל אני רוצה קרחון... אז החלטנו לקצר את הדרך ולעבור דרךלינגנפיורד (Lyngenfjord)בכביש 91. הנסיעה היא לאורך הפיורד וכרוכה במעבר בשתי מעבורות, המגיעות כל שעה עגולה. הנוף היה מרהיב! יפה לא פחות מהלופוטן - הרים גבוהים, עם איי שלג, הנסיעה היא למרגלות ההר וקרחון אחד גדול, כמעט לאורך כל הפיורד (ששמו(Lyngen. אין כבישים שמובילים אליו - מי שרוצה לראות קרחון מקרוב, צריך לטרק... אנחנו לא במצב מתאים, על כן הסתפקנו בזום המעולה של המצלמה. עוצרים ונושמים אויר מלוא הריאות - כאן המקום להגיד מילה על האויר הנפלא באזור! בגלל הקרבה לקוטב הצפוני ולאור האוכלוסיה הדלה, אין כמעט זיהום אויר! הריאות מרגישות את זה...
אין בעיה עם המעבורות - מגיעים והמעבורת בדיוק שם. פעם זו נסיעה של 20 דקות, עם עוד מכונית על הסיפון חוץ משלנו (מי עוד משוגע להיות בחוץ ב-7:30 בבוקר... המחיר 118 קרונות) ופעם שניה זו נסיעה של חצי שעה, עם כמות כפולה של מכוניות (במחיר 150 קרונות). אין צורך לומר שהנוף פשוט עוצר נשימה. בסוף, כביש 91 מתחבר ל-868 שמתחבר לE6. אין מילים לתאר את כל היופי. לבסוף, הגיע השיא אוקספיורד (sfjord).
oxfjord
אוקספיורד

הכביש טיפס במעלה ההר. ככל שעלינו, כך ירדו הטמפרטורות. הגענו לפסגה, המשקיפה על כל הפיורד. בחוץ 4 מעלות, כמה בקתות לינה, אוהלי סאמים למימכר פיצ'פקעס, שוודאי יוצרו בסין...
לינגנפיורד לינגנפיורד
במעבורת ללינגפיורד

הגענו לאלטה - עיר תעשייתית, בכל מקום כתוב שהיא לא מעניינת. אנחנו מצאנו שהיא עיר נעימה מאוד, פנינת חמד. יש בה תעשיית היי-טק והרבה אנשים שמגיעים לדיג סלמון הפרא. יש בה מוזיאון מיוחד במינו: בשנות ה-70' של המאה הקודמת נתגלו על חוף אלטה ציורי סלע של האדם הקדמון, חלקם תוארכו 6,000 שנה לאחור! הציורים הם למעשה חריטות, שמולאו צבע, כדי שהקהל יוכל לראות. המיוחד הוא, תוכן הציורים. התקופה היא תקופת האבן, יש שם ציורי חץ וקשת, איילים בהריון, דיג עם חכה ואנקול. בציורים מאוחרים יותר רואים ספינות ותיאורי מלחמה. ביקרנו כאן בתערוכה נוספת על הסאמים, בה אוסף גדול של חפצים שונים, כולל "תוף הקסם", שבעזרתו קיימו טקסי פולחן.
צפינו שם בסרט, שהשאיר אותנו פעורי פה, על תקופת מלחמת העולם השניה בצפון נורבגיה. בתחילת המלחמה התגלה באזור מרבץ של אורניום והנאצים, שלא ידעו עדיין דבר על העשרת אורניום, סברו שיש צורך בכמות גדולה של החומר, כדי להפעיל פצצה גרעינית. זו היתה הסיבה העיקרית לדבקותם בכיבושה של נורבגיה. בתחילה, כבשו את אוסלו ואילצו את המלך לברוח, קודם לטרומסו ואז לאנגליה. משם, קרא המלך לתושביו להתנגד לכיבוש הנאצי. הנאצים גרשו את כל תושבי הצפון מבתיהם והשתמשו בהם בתור אסירי עבודה. ב-1944, כשהבינו הנאצים שהם נאלצים לעזוב את האזור (אולי בגלל הקור העז?), החליטו שאם לא יהיה שלהם - לא יהיה של אף אחד ושרפו את כלפינמארק(אזור צפון נורבגיה). זו הסיבה, שיש מעט מאוד עתיקות בצפון נורבגיה. מספר מועט של בתים וכנסיות עץ ניצלו מן האש. רוב הסרט, בו צפינו, הורכב מצילומי סטילס, אך היו גם סרטים נעים. היה מרשים ביותרwww.alta.museum.no !
מוזיאון אלטה מוזיאון אלטה
ציורי האדם הקדמון באלטה
מפגש ראשון עם איילים בהאמרפסט
התלבטנו איך להמשיך את הטיול. הרווחנו יום, בגלל נסיעת הלילה לטרומסו והיציאה המוקדמת מטרומסו לכוון אלטה, כך שיכולנו לממש תוכניות מגירה. החלטנו שנממש את כולן, גםקאראשוֹק (Karasjok) וגם אתהאמרפסט (Hammerfest) - העיר הצפונית ביותר בעולם! מהר מאוד הבנו, שהנה, עוד שיא של הטיול לפנינו. פתאום, מעט אחרי שעזבנו את אלטה, התגלתה לנו הטונדרה!
IMG_0487.JPG IMG_0498.JPG

טונדרה זו אחת המילים הבודדות בסאמית שהעולם מכיר. זו המילה המתארת צמחיה נמוכה מאוד, שכמעט לא עוזבת את גובה הקרקע. כל הדרך ראינו עצים מאוד מאוד נמוכים, אולי מטר וחצי גובה, בעלי גזע מאוד דק. באזור הטונדרה לא רואים גם אותם, אלא אחת לכמה עשרות ק"מ, בודדים. קשה להאמין כמה משכר הנוף הזה. בעצם, מה שמעניין כאן ושובה את העין - זה האין-כלום, העין כאילו מחפשת ולא מוצאת... הגענו להאמרפסט. שמחנו שהגענו לפני שעת סגירת החנויות (הנחנו שבשעה חמש, כמו בכל מקום), רק כדי לגלות שכאן סוגרים בארבע וחצי...
בדקתי לפני הנסיעה ומצאתי, שמתקיימים בעיר זו פסטיבלי ג'אז (לא ביום שאנחנו הגענו), פסטיבלי סרטים ועוד חיי קהילה מעניינים. כיאה להם, יש כאן בית תרבות מאוד מרשים בצבע אדום. סיפורנו כאן קשור למוטל, אותו מצאנו כבר בכניסה. החלטנו להתפנק יום אחד, עם מיטה קצת יותר נעימה, עם מקלחת ושירותים בפנים ומראה המוטל שימח אותנו. הקבלה היתה בחנות של תחנת הדלק. האיש חיפש לפתוח בשיחה, עוד לפני שאני התחלתי. חשב שאנחנו משבדיה, כנראה בגלל המכונית, אמרתי "לא". "מהולנד? משוויץ? מאיפה?", הוא שואל. "מישראל", אני עונה. בהתרגשות רבה הוא אומר "אף פעם לא פגשתי מישהו מישראל!" ופתח איתנו בשיחה על הא ועל דא, על מזג האויר הנפלא שיש להם (8 מעלות באותו יום, "חם" הוא אומר...). סיפרנו לו, שבאותו יום בתל אביב היו 35 מעלות ו-70% לחות... הוא נדהם ."יש לכם מזל", הוא אומר לנו, "בדיוק נשאר לי חדר מצויין!". קיבלנו דירה, המתאימה לשמונה אנשים, עם מטבחון, שירותים ומקלחת. שילמנו לו 800 קרונות והוא השיב "יש לי מתנה עבור אורחים" - הגיש לנו ספר צילומים של אנשי צפון מערב נורבגיה והוסיף בהתרגשות "שלום" (בעברית). האמת - מאוד מרגש!
האמרפסט האמרפסט
בית התרבות בהאמרפסט עברנו את קו רוחב 70!

הנוף הנשקף מהחלון - מפרץ האמרפסט ואייל בגן ילדים. האיילים מטיילים כאן חופשי ברחובות. חלקם מבוייתים - יש להם סימן באוזן וחלקם פראיים (אולי עוד יבוייתו). האמרפסט, כך כתוב, היא העיר הראשונה בעולם שהותקנה בה תאורת רחוב. אתר התיירות של העירwww.hammerfest-turist.no .
קארצ'וק - בירתם של הסאמים
כיוון שהתפנה לנו המון זמן וחשנו שאין לנו שום בעיה לנסוע קילומטרים רבים (הנסיעה נעימה ולא מלחיצה), החלטנו שנעשה את הסיבוב הגדול וניסע עד קאראשוק, בירת הסאמים בנורבגיה. בעיר זו שוכנים פרלמנט הסאמים ופארק תרבותי בשם "סאפמי" - כשם ארצם. במהלך תכנון הנסיעה, גלשתי באתרים סאמים רבים. כל אחד מהם התפאר בהיותו "הכי אותנטי", "הכי ראשון", "הכי מקורי" ונדמה היה לי ששום דבר לא נסתר ממני וכל שאני צריכה, זה להגיע ליישובם ולראותם מסתובבים בבגדיהם החגיגיים... טעות! הדרך לקאראשוק היתה די משעממת, ברובה. כלומר, בהשוואה לשאר הדרכים בהן נסענו בטיול - רוב הדרך עוברת בתוך יערות של עצים נמוכים והדרך לא משתנה.
IMG_0480.JPG IMG_0597.JPG
כובע סאמי אוהל סאמי

הגענו לקאראשוק ותחילה נכנסנו לפארק התרבות "סאפמי". כאן צפינו תחילה בסרט ומייצג על הסאמים ותרבותם: הסאמים, בעברם, חיו מרעיית עדרי אייל הצפון (האייל הלבן שימש לפולחן). הם חיו בתאום עם הטבע, נודדים אחרי העדרים והאוהל שלהם – ה"גוהטי", ששימש אותם בדרכם. האוהל היה עשוי שתי יריעות בד והאוויר הכלוא ביניהן בודד את יושביו מקור. באמצע האוהל בערה מדורה, וכשהיה קר יותר, העלו מדורה גדולה יותר. שאלנו מדריך בפארק, האם הם משתמשים כיום באוהל והוא ענה שרק כשיוצאים לרעות את העדרים. אנחנו ראינו פעמיים בדרך אוהל שמראשו יוצא עשן.
לסאמים יש כמה סלעים קדושים במרחבי לפלנד והפטנט הוא שבאים עם כוונות טובות לפני הסלע. אם הכוונות אכן אמיתיות - מובטח שגשוג. המעגל, כמעגל אבנים הבונה מדורה, הוא צורה המלווה את הסאמים כסמל, כולל זה שבדגלם. הם נהגו ללבוש בגדים בעלי צבעים עזים, שתפקידם היה להפיג את עצבות החורף הארוך ונעלו נעליים, עשויות פרוות אייל דחוסה. את פנים הנעל היו מרפדים עם קש כדי לחמם. כל זה שייך איכשהו לעבר. כיום, סאמים עוסקים בכל המקצועות וגרים בבתים רגילים. עם זאת, הודות להתעוררות הלאומית, סאמים חזרו לעסוק ברעיית עדרי איילים וללבוש בחגים את הבגדים המסורתיים. על פי האתרים שקראתי, אדם נחשב לסאמי, אם יש ברשותו או ברשות משפחתו עדרי איילים. במהלך הסיור בפארק ראינו אוהלי גוהטי שונים, "מקרר" סאמי - מבנה שבונים, כשחלקו קבור בקרקע. בעונת החורף ממלאים אותו בשלג, שהופך באביב לקרח, עקב הדחיסות. שם הסאמים משמרים כל הקיץ דגים ומיני תותים. הגימיק העיקרי במקום הוא מסעדה סאמית, אותה לא ניסינו, בגלל השעה המוקדמת. אתר אינטרנטwww.eng.samer.se .
מפארק סאפמי המשכנו לבנייןהפרלמנט (Sediggi), שעוצב על ידי שני אדרכילים נורבגים, שזכו לפרסים על עיצובו. צורת המבנה מדמה אוהל סאמי ובבנייתו נעשה שימוש בשלושת סוגי העץ העיקריים, הגדלים על אדמת סאפמי. בפנים המבנה, דולקות נורות רבות, המדמות כוכבים. ניתן להכנס לביקור בפרלמנט, רק כחלק מסיור, הנערך 3 פעמים ביום, ללא תשלום.
הפרלמנט הסאמי, קראצ הפרלמנט הסאמי, קראצ
הפרלמנט הסאמי - אלפי כוכבים הפרלמנט הסאמי מבחוץ - מבנה דמוי אוהל

הפרלמנט הסאמי הוקם ב-1986, בזכות כתב אמנה, עליו חתם מלך נורבגיה אולב החמישי ותלוי כיום, אחר כבוד, בכניסה לספרייה השייכת לפרלמנט. ספריה זו החלה את דרכה בשנת 1956 והם טוענים שיש בידיהם כל ספר, שנכתב על ידי סאמים או על הסאמים. הפרלמנט מתכנס לישיבות 4 פעמים בשנה והוא דובר נורבגית וסאמית, על כל הגוונים שלה, על כן נעשה שימוש בתרגום סימולטני. לפרלמנט הוענקה זכות ייעוץ לפרלמנט הנורבגי והוא מקבל תקציב קבוע מממשלת נורבגיה, אותו מוציאים הסאמים כראות עיניהם - בדרך כלל בנושאי חינוך. כך, כל ילד סאמי לומד נורבגית וסאמית, בעת ובעונה אחת, ולומד על ההסטוריה והתרבות הסאמית. באופן זה, לא יווצר מצב שלא תהיה תחושת הזדהות לאומית. באולם המליאה תלוי ציור מדהים, מאחורי כס יושב הראש. זהו ציור שמן, פרי ידה של ציירת סאמית, המתגוררת בהאמרפסט. באמצעיתו, מעגל האבנים המוכר של הסאמים וסביבו איוושת גלים, הנוצרת עם זריקת אבן למים. ברצונה לומר, שכשם שגלי האיוושה הולכים וגדלים, כך כל מעשה שעושה אדם בודד משפיע על הכלל ולעולם לא ידע עד כמה רחוק תגיע השפעה זו. אין ספק - מעניין ביותר אתר אינטרנטwww.samediggi.no .
אולם המליאה כתב האמנה של המלך אולב החמישי
הציור באולם המליאה כתב האמנה של המלך אולב ה-5

נסענו משם לקאוטוקיינו (Kautokeino) - עיירה סאמית נוספת. גם שם יש מוזיאון סאמי ואנחנו הרגשנו שכבר ראינו די צורכנו. החלטנו, בהחלטה רגעית נוספת, לעבור את הגבול לפינלנד ולחפש שם מקום לינה. ראינו מעט מאוד ממדינה גדולה זו. לא להאמין כיצד הנוף מתחלף, עם מעבר הגבול פעם נוספת. קשה להסביר את התחושה לשמע תחנות הרדיו הפיניות... השפה נשמעת בדיוק כמו הונגרית, אלא שלא הבנתי אף מילה... כאן היו הרבה היטרים (צימרים). בחרנו בזה שאהבנו על גדת הנהר ולא תאמינו, המחיר כאן היה רק 42 יורו ללילה, פחות מחצי מחיר בדרך כלל!
לקראת הטיסה חזרה מקירונה, התמקמנו בעיירהיוּקאסייארבי (Jukkasjvi), בת 400 השנים, בה שוכנת הכנסיה העתיקה ביותר בלפלנד, בת 400 גם היא. אינני יודעת בני כמה הציורים בה, אך הם היו בהחלט מיוחדים, הזכירו לי, אישית, את סגנונו של פרננד לז'ה. העיירה ידועה בגלל מלון הקרח הראשון בעולם, הנמצא בה. שכרנו חדר, באחד ממבני הקבע של מלון זה ושוב התפנקנו - 900 קרונות שבדיות ללילה. כאן התרחש משהו מעניין ביותר - אוטובוסים של תיירים הגיעו אחד אחרי השני, שפכו את התיירים כדי לראות את האין - המקום בו בונים כל חורף את המלון שנמס באביב... כדאי לצפות בסרטון ביוטיוב, המסביר את אופן בניית המלון בכל שנה.
אביסקו בשבדיה
המרחק מקירונה לאביסקו (Abisko) וחזרה הוא כ-200 ק"מ. בכל זאת, החלטנו לנסוע אותם, כי צמד המילים "קניון הבזלת" הילך עלי קסם ובתחילת הטיול ראינו רק בחטף את אבני הבזלת הגדולות. לאחר שהשלמנו את כל המסלול המתוכנן, כולל תוספות, היינו חייבים להוסיף גם את זה - ולא הצטערנו לרגע! שוב פגשנו בנופים המדהימים של ההרים המושלגים, לצד מקווה מים והעלינו חיוך. שאלנו את פקיד הקבלה של אכסניית הנוער במקום על מסלול קצר להליכה והוא, באדיבות ובהתלהבות רבה, סיפר לנו על הפרחים המרהיבים, הפורחים רק כאן, כי אביסקו נמצאת בין שתי שרשראות הרים והגשם פוסח על העמק. מי הפשרת השלגים הם מקור המים כאן. טיילנו את המסלול הקצר והגדרנו אותו כפסגה נוספת בטיול!
אביסקו אביסקו

לאלבום התמונות שלי

אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של רבקה.ק.?

הפוסט הבא ›
אין כמו פריז
אין כמו פריז
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
29-12-2014
קרא מאוחר יותר
‹ הפוסט הקודם
מזרח קנדה בסתיו 2003
מזרח קנדה בסתיו 2003
מתוך הבלוג של רבקה.ק.
14-12-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של רבקה.ק. »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מעולה !


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 
רבקה קופלר צלמת ומספרת | OSSEFET-OTZAROT | אוספת אוצרות
היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב · 

תודה על הפירוט ועל הטיפים המעולים

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
×