יציאה מראס עלי
הגעה למסלול: על כביש 70 מצומת יגור צפונה, כשנים וחצי ק"מ לאחר הרמזור של צומת זבולון יורדים מהכביש לדרך העפר שנמשכת מימינו. הדרך מביאה אותנו לגשר בו נחל ציפורי עובר מתחת לכביש 70 ומשם נמשיך לכוון מזרח על כביש סלול עוד שני ק"מ שמסתיימים בעלייה תלולה. על הגבעה שמולנו שוכן הכפר "ראס עלי" ונחל ציפורי מתפתל סביב הכפר בנפתול. נחנה את הרכבים במגרש החנייה שמול בית הספר של הכפר ונכין את האופניים לרכיבה.
*הערה: מומלץ להצטייד במפת סימון שבילים, מים, פנימית חלופית, כלי תיקון ומשאבה, קרם הגנה וכמובן - לא לשכוח לחבוש את הקסדה ולרכוס אותה היטב.
רקע ותצפית: לפני הרכיבה ובזמן שאנחנו מתמתחים ומשחררים את האברים לקראת המסע - נערוך תצפית על הסביבה. הכפר שמצפון לנו - כאמור "ראס עלי" ותושביו הם בדואים שנדדו בעמק זבולון עד תחילת המאה ה-20 עת התיישבו על הגבעה והקימו בה ישוב קבע. רכס ההרים שמצפון לכפר - מעברו השני של הנחל - הוא רכס הר חרבי עליו נטוע יער קריית אתא (מקום נחמד לפיקניק שאחרי הרכיבה). נמשיך שמאלה נגד כיוון השעון ונראה את הנחל זורם לו בעמק שפרוש מתחתינו.
עוד שמאלה ועל צלע הגבעה נראים שרידים של מבנה אבן. זוהי טחנת קמח בת כמאתיים שנה. הטחנה הייתה פעילה עד שנות העשרים של המאה הקודמת והופעלה בכוח זרימת מים שהובאו לכאן בתעלה מנקודה גבוהה יותר במעלה הנחל. עוד שמאלה ועל הרכס שמצד דרום מערב נראית שורת הבתים הראשונה של הישוב "נופית". נמשיך עוד שמאלה ולכוון דרום נמתחת דרך עפר לבנה.
המסלול: זה הזמן לעלות על האופניים ולצאת לדרך - דרומה על דרך העפר הלבנה. מצד שמאל לנו זורם הנחל במפלונים על משטחי הסלע. לאחר כמה מאות מטרים הנחל מתעקל שמאלה ומשאלנו מתגלה מבנה אבן עם גג לבנים אדומות. נמשיך בדרך לאורך הנחל ומול המבנה נחצה את הנחל צפונה על גשרון אבן משוחזר. המבנה שימש בעבר כטחנת קמח וכ"חאן" והוא בבעלות הכנסייה (מכאן שמו "טחנת הנזירים"). יזם מהעיירה הסמוכה טבעון חכר את המבנה מהכנסייה, שיפץ אותו ומפעיל במקום אורחן. פרטים במקום.
מכאן נעקוב אחר סימון שביל ישראל שמוביל אותנו מזרחה במשעול צר. ניתן לרכוב בין האבנים בזהירות. לאחר כמאתיים מטר המשעול מטפס לעבר סוללת עפר ששומרת על קו גובה על צלע ההר. סוללה זו הינה ההריסות של אמת המים שהובילה בעבר את המים ממעלה הנחל לטחנת הקמח והפעילה את אבני הריחיים.
נמשיך לאורך אמת המים עד שנפגוש בדרך שמטפסת בתלילות על הגבעה שמצפון. נפנה שמאלה ולאחר כחמישים מטרים של טיפוס מתפצלת דרך נוספת ימינה. נפנה ימינה ונמשיך עם הדרך, ששומרת פחות או יותר על קו גובה, כשמימיננו נפרש נופו של העמק והנחל הזורם. לאחר כקילומטר הדרך פונה ימינה לבריכה מלאכותית. זהו "עין יבקע" המוכר גם בשמו העממי "בריכת הסוסים". הבריכה ניזונה ממעיין שנובע בפינה הצפון מזרחית של הבריכה ובמקום אוכלוסיית צבי מים שאם נקפיד על השקט נוכל לפגוש אותם פנים אל פנים.
למרות שמדובר במי מעיין מתוקים המים לא מומלצים לשתייה אבל אפשר בהחלט לשכשך את כפות הרגליים במים הצוננים לפני שאנחנו ממשיכים בדרכנו. קירות האבן שסביב הבריכה שמשו בעבר להעלאת מפלס המים שזרמו מכאן באמה ל"טחנת הנזירים" שעל פניה חלפנו בדרכנו.
לתחילת הכתבה
חזרה דרך הרדוף
מכאן נקודת החלטה- מי שדי לו יכול לשוב מכאן על עקבותיו. כדי לגוון מומלץ הפעם לחזור לאורך הערוץ עצמו - אפשר להתפתל במשעולים לאורך אמת המים או לרכוב בדרך שעוברת בערוץ - מה שיצריך חצייה "רטובה" של הנחל. המים בקטע זה של הנחל הם מי ביוב מטוהרים מהכפרים שמצפון מערב לנצרת. אסור לשתות, אבל אין סכנה בריאותית מטבילה מקרית של רגל בעת חציית הנחל.
מי שרוצה להמשיך במסלול מעגלי שכולל גם עלייה בריאה מוזמן להצטרף להמשך: ממשיכים בדרך שפונה מהבריכה דרומה. לאחר כמה מאות מטרים אנו מגיעים לגשרון שחוצה את ערוץ הנחל לכוון מזרח. אנו נשארים על הגדה הצפונית של הנחל וממשיכים בדרך שמטפסת על הגבעה לעבר הכפר שמולנו - "כעביה". הדרך מתפתלת בין סמטאות הכפר ומביאה אותנו לרכס שמעליו. מדובר בקילומטר של טיפוס לא קל ומי שמתקשה יכול לעבור להליכה. על הרכס נמתח כביש חדש שמוביל לישוב "הרדוף".
אנו פונים שמאלה על הכביש לכוון הרדוף אבל ממש בתחילת העלייה להרדוף, אחרי שחלפנו התפצלות של כביש לכיוון הישוב "עדי", מתפצלת ימינה דרך עפר לבנה. נפנה על דרך העפר ונדהר לאורכה עד שנגיע לכפר הבדואי "ערב אל חמיירה אל סועייד" או בקיצור "חמיירה". במרכז הכפר, ליד הטלפון הציבורי ומרכז חלוקת הדואר, נפנה ימינה ונגלוש עם הכביש לכוון יער האורנים. בשטח הכפר ישנם לא מעט כלבים, חלקם קשורים וחלקם לא. על הרכיבה בנוכחות נובחים הולכים על ארבע נרחיב בפעם אחרת אבל מי ששרד את המלתעות מגיע במהרה למזלג דרכים על גבול השטח המיוער.
פונים במזלג שמאלה ושוב שמאלה, חולפים על פניו של מבנה ציורי ומתחילים בירידה תלולה לערוץ הנחל. אם נציץ ימינה באמצע הירידה נראה מימיננו את "טחנת הנזירים" ועל הרכס שמעליה את בתיה של נופית. הירידה הולכת ומתמתנת ואנחנו מזהים מימין את שרידי אמת המים ואת סימון "שביל ישראל", פונים ימינה ורוכבים לאורך אמת המים בואכה טחנת הנזירים. מכאן אנו חוצים שוב את הגשר - הפעם דרומה - וממשיכים לאורך הערוץ בחזרה לרכבים שחנינו בסמוך לכפר "ראס עלי".
סיום: לאחר העמסת האופניים על הרכב חוזרים הכביש לכוון מערב אל הגשר. כדי לעלות על כביש 70 לכוון דרום יש לפנות ימינה, לחצות את הנחל צפונה בגשרון, לפנות שמאלה ולעבור מתחת לכביש 70 במעביר הרכב, מיד ביציאה ממעביר הרכב פונים שמאלה וחוצים שוב את הנחל בגשרון נוסף. מכאן ממשיכים כמה מאות מטרים לכוון דרום על דרך העפר שמקבילה לכביש ומשתלבים בזהירות בתנועה במקום שמתאפשר.
| באדיבות איגוד האופניים שמפעיל את מועדון הטיולים "פדל בטבע" לטיולי אופניים בטבע. |
