הקדמה: טרקים בנגב
רבים מאיתנו המטיילים בחו"ל, משכנעים עצמם לאחר החזרה ארצה שגם בארצנו הקטנה נוכל להפיק הנאה מאטרקציות שטרם גילינו ומטבע יפהפה. עם קצת דימיון נוכל לחשוב שהכנרת היא גירסה נמוכה לאגם טיטיקקה, לשחזר את הפמפאס במקורות הירקון, וכשנלך בחרמון... טוב, לא באמת נוכל לדמיין שאנחנו ב`אראונד אנאפורנה`. טיולים מפתיעים וטרקים של מספר ימים לרוב מעוררים בנו מחשבות על ארצות רחוקות בהכרח.
אם לעומת זאת לא נטייל בארץ מתוך כמיהה למקום אחר נוכל למצוא נופים שאין להם תחליף, במובן החיובי. בכל הקשור לטרקים, נופתע לגלות שהאופציות למסלולי טיול של כמה ימים בארץ אינן מוגבלות. שביל ישראל מושך בשנים האחרונות יותר ויותר מטיילים, אשר צועדים לאורך כולו או במקטעים ממנו. מעבר לכך, עם קצת השקעה, מפת סימון שבילים וציוד מתאים, גם מי שאינו בוגר חוג סיירות יכול לחוות מסלולי טיול, שאינם מסתיימים עם רדת החשיכה. הלינה בטבע, הבישול ותחושת המסע תהפוך את הטיול לחוויה מסעירה יותר. המשפט הבא עלול להכעיס את חובבי צפון ישראל, אבל נראה שהאזור הפראי ביותר בישראל, היכן שקיימים נופים ייחודיים ושטחים שאפשר `ללכת בהם לאיבוד` הוא הנגב. בכתבה הבאה כמה הצעות לטרקים בני יומיים-שלושה באזורים שונים במדבר.
מכיוון שבחירת מסלולים מעגליים מגבילה מאוד, ובנוסף לכך קיים סיכון בלהשאיר רכב כמה ימים ללא הגבלה, נמליץ בחום להשתמש בתחבורה ציבורית בעת היציאה והחזרה מהמסלול. הלינה תעשה בחניוני לילה מסומנים שקיימים במסלולים. אם לא מצויין אחרת, אין בחניונים המוזכרים בכתבה מים או שירותים אחרים, אלא רק שטח המוכר כמקום ללינה. כמו כן חובה להצטייד במפת סימון שבילים של האזור המיועד ולוודא שאין סכנת שטפונות בעת זו. נושא מי השתיה דורש תשומת לב מיוחדת, בעיקר כאשר מדובר בהליכות ארוכות בתוואי נוף צחיח, לכן נתייחס לנושא זה באופן נפרד לכל מסלול טיול. ישנן הערכות והמלצות שונות לגביי כמות מי השתייה היומית הנדרשת, אך אפשר לקבוע שפחות מ-4 ליטר לאדם ליום תהיה הפקרות, לא כולל המים הנדרשים לבישול. נכון שביום ההליכה הראשון התרמיל עלול להיות מעט כבד, אך הנפח יירד ככל שיתקדם הטיול.
לתחילת הכתבה
מסלול א`
נחל חצץ -; נחל דרוך -; חוד עקב -; עין עקב -; מעלה צין: 27 ק"מ
מפת סימון שבילים מס` 15 -; הנגב התיכון
מסלול זה מתקיים בסביבת שדה בוקר, אזור שיחסית לשאר הנגב מרובה בנאות מדבר וצמחיה. הטיול הבא משלב גבים, צמחיה, וואדיות רחבים ותצפיות לרכסי הרים בסביבה.
היום הראשון: הטיול מתחיל בחניון לילה מורשה. מי שמתעקש להגיע עם רכב יכול להחנותו כאן. ההליכה מתחילה בדרך העפר בשביל המסומן בשחור, לכיוון מזרח. לאחר כ-40 דק` של הליכה ישנו פיצול לדרך עפר (סימון אדום) ולשביל להולכי רגל מסומן שחור, בו נמשיך ללכת. זהו נחל חצץ. בהמשך ההליכה אפשר לראות ולהריח פריחה של מיני צמחים רבים, בעיקר בתקופת סוף החורף ותחילת האביב, ביניהם נרקיסים. עליה לא ארוכה מובילה אל נקודת תצפית, ממנה אפשר להשקיף לרכס חתירה בכיוון צפון-מזרח, רכס ההרים שעוטף את המכתש הגדול. הירידה מהמצוק, עדיין בשביל השחור, מובילה אל נחל דרוך. המסלול מתקדם לאורך הנחל ולאחר כשעה וחצי- שעתיים נקודת התצפית הקודמת מגיעים ל`פרסת דרוך`, האטרקציה הגיאולוגית של המסלול, מין מבנה קעור של סלעים נטויים, שנוצר מסחיפה של סלעי גיר. בהמשך, השביל חוצה את נחל צין וכמה דקות לאחר מכן פוגש את שביל ישראל (סימון כחול-לבן-כתום). בשלב זה המשיכו ימינה בשביל השחור המאוחד עם שביל ישראל. לאחר הליכה מישורית קלילה, שביל ישראל פונה שמאלה ונפרד מהשביל השחור. פנו עם שביל ישראל עד לחניון לילה, הנמצא כמה דקות הליכה מהפיצול. זוהי התחנה בה מומלץ להכין סעודת ערב ולהעביר את הלילה.
היום השני: יום ההליכה מתחיל בצעדה מישורית ונעימה מערבה בשביל ישראל. מהר מאוד השביל מתעקל דרומה ומוביל להתחלת עליה מאתגרת של כ-270 מ`, אשר אחרי כשעה וחצי מובילה לנקודת התצפית בחוד עקב. המבט הפנורמי מעניק תגמול הולם ומשכיח מהר את התשישות הזמנית. בקעת צין, שדה בוקר ורכסי הרים נשקפים בשדה הראיה. לעיתים אפשר לראות נשרים הדואים באזור. המסלול ממשיך לאורך הרמה לפני שיורד דרומה, במורד שמסתיים לקראת ההגעה לעין עקב, כשעתיים לאחר עזיבת חוד עקב. צל ומים, שאינם מתאדים לגמרי גם בשיא הקיץ, הופכים את המקום לאידאלי למנוחה ולארוחת צהריים. גם היעלים אוהבות את המקום ואולי יעברו בנווה המדבר. מעין עקב ישנו מסלול כחול שעולה צפונה בדרך מישורית יחסית. לכו בו, עד שתגיעו לשביל השחור של מעלה צין. כאן פנו שמאלה והמשיכו ללכת כשעתיים- שלוש עד לשדה בוקר, שם תוכלו לנוח ולהתרווח במדשאות מדרשת שדה בוקר, עד שתעלו על אוטובוס לכיוון מקום מושבכם הקבוע.
מים: עם כל הכבוד לגבים בדרך ולעין עקב, יש לקחת מים ליומיים (9 ליטר לאדם, לא כולל מים לבישול).
הגעה ועזיבה: קווי אגד 382 ו-392 מב"ש ו-395 מת"א מגיעים לשדה בוקר. יש לרדת בצומת חלוקים, דקה לפני שמגיעים ליישוב עצמו וללכת צפונה כשעה עד לחניון לילה מורשה, ממנו מתחיל המסלול עצמו. בחזרה אפשר לקחת אוטובוס משדה בוקר.
תוספות: באזור ישנם שבילי אופניים רבים שמאפשרים לעשות טיול ארוך ומעניין גם ברכיבה. כמו כן, מי שמעוניין להאריך את הטיול ביום יוכל להמשיך מעין עקב לעין עבדת, לפני החזרה לכיוון שדה בוקר.
לפרטים נוספים: בית ספר שדה שדה בוקר, טלפון: 08-6532016
לתחילת הכתבה
מסלול ב`
עין צפית -; המכתש הקטן -; נחל צפית תחתון: 19 ק"מ
מפת סימון שבילים 14: צפון הערבה ומזרח הנגב
היתרון של מסלול זה הוא שרובו מתבצע בירידה, בדרך, שמחליפה את הכביש המוכר היורד לצומת הערבה. הליכה לאורך רמת המכתש הקטן וירידה בחבלים בנחל צפית המוצל הופכים את המסלול למגוון וחוויתי.
היום הראשון: התחילו את המסלול כק"מ אחד לאחר צומת צפית, לכיוון צומת הערבה. לכו על שביל המסומן בשחור שיוצא מן הכביש הראשי (שילוט לנחל צפית) העובר בין גבעות, עד שמגיעים לעין צפית. אל תמשיכו שם עם השביל השחור, הממשיך עם הירידה התלולה של נחל צפית, אלא פנו ימינה (דרומה) לשביל כחול, אשר לאחר כשעתיים מגיע לנקודת תצפית על המכתש הקטן. ייתכן שתחושו פיתוי לרדת למכתש, אבל לצורך מסלול טיול זה יש לבחור באופציה לא פחות מוצלחת של הליכה לאורך היקפו. לשם כך פנו שמאלה בשביל הירוק. לאורך השביל ימשיך ללוות אותנו נוף מרשים. בשלב מסויים השביל מפסיק להשיק למצוקי המכתש ומתעקל מזרחה. לאחר כשעתיים נוספות תגיעו לדרך עפר. חניון הלילה היחיד באזור נמצא כשעה וחצי הליכה דרומה על דרך העפר. ארוחת ערב תשביע את קיבתכם לפני הלינה בחניון.
היום השני: בגלל מיקום חניון הלילה נצטרך לחזור בדרך העפר, כשעתיים צפונה, עד שמגיעים לערוץ נחל צפית. בשלב זה נפנה ימינה לשביל המסומן שחור. מכאן נשארו כארבעה ק"מ עד לסיום המסלול. בכניסה לנחל הערוץ רחב יחסית, ובהמשך הוא נהיה צר, והוא מכיל מספר גבים, שחלקם מכילים מים, וכמה מפלים יבשים. במספר נקודות ישנם חבלים, ידיות וסולמות שמקלים על הירידה. הקניון המתפתל נפתח לקראת כביש הערבה, כשני ק"מ דרומית לצומת הערבה.
מים: יש לקחת מים ליומיים (9 ליטר לאדם, לא כולל מים לבישול).
הגעה ועזיבה: אוטובוסים הנושאים לאילת דרך כביש הערבה מכיוון ב"ש (קו אגד 394 למשל) יכולים להוביל לתחילת המסלול. יש לבקש מהנהג לרדת כק"מ לאחר צומת צפית, בין ק"מ מס` 122 ל-121 שעל כביש 25. בסיום המסלול בכביש הערבה אפשר לנסות לתפוס טרמפ לצומת הערבה עם אחת המשפחות שטיילו בנחל או ללכת חצי שעה עד לצומת ולהמתין בתחנת האוטובוסים (קו 394 לתל אביב, קו 444 לירושלים).
תוספות: קטע ההליכה ביום הראשון ארוך משמעותית מזה ביום השני, לכן מומלץ להתחיל את המסלול בשעה מוקדמת.
לפרטים נוספים: בית ספר שדה חצבה, טלפון: 08-6581546/7
לתחילת הכתבה
מסלול ג`
הרי אילת -; נחל צפונות - מעלה עמרם - הר אמיר - קניון שחורת - נחל נטפים - נחל גשרון - הר צפחות: כ-36 ק"מ
מפת סימון שבילים 20: הרי אילת
מסלול זה לוקח מוביל מהערבה לערוצים ורכסים בקירבת הגבול עם מצרים. לאחר שגמענו ק"מ רבים, במשך שלושה ימים, מגיע סיום הולם עם ירידה הישר לים סוף.
היום הראשון: כ-100 מ` דרומית לק"מ 25 בכביש הערבה נתחיל לצעוד מזרחה בדרך למכוניות המובילה להר עמרם. לאחר כשלושה ק"מ וחצי היא הופכת לשביל להולכי רגל בסימון שחור. לאחר כק"מ אחד מגיע השביל לצומת T עם שביל מסומן אדום. בנקודה זו פנו ימינה לשביל האדום. הדרך עוברת בואדי של נחל צפונות, באזור המכונה `העמק הנעלם`. לאורך כארבעה ק"מ השביל עובר בדרך מישורית יחסית, כשמסביב אפשר לראות את הגבעות וההרים השחומים הבנויים מסלעי גרניט, בשלל צורותיהם. לאחר מכן נפגוש את העלייה הראשונה במסלול -; מעלה עמרם. הטיפוס המפרך מתחיל בין קירות אבן חול ולאחר כשעה מוביל לנקודת התצפית בסיום העליה. מגובה של 638 מ` מעל פני הים אפשר לראות נוף יפה של עמודי עמרם, הערבה והרי אדום ממזרח.
הירידה גם היא נעשית בשביל המסומן אדום. בסופה מגיעים לצומת עם שביל ישראל (סימון כחול-לבן-כתום). כאן נפנה שמאלה עם שביל ישראל. המשיכו בשביל זה גם כשנגיע לפיצול עם שביל בסימון כחול, שיוצא משביל ישראל. לאחר כעשר דקות נוספות מתפצל שביל המסומן ירוק מהשביל בו תלכו. כאן פנו מערבה בשביל הירוק. לאחר כ-300 מ` נוספים מתפצל שביל מסומן כחול מהשביל הירוק, נפנה ימינה לשביל הכחול. משלב זה היו נאמנים לשביל זה, אשר מלווה את נחל אמיר. בעת שתלכו באבן חול אדומה ופריכה משמאל תראו את הר אמיר, לו מגוון צבעים ותצורות. סוף השביל והנחל מזמנים מפגש עם דרך עפר ושביל בסימון אדום, אשר בתחילתו נמצא חניון לילה שחורת. כאן נעביר את הלילה.
היום השני: התחילו את הליכת הבוקר עם השביל המסומן אדום היוצא מזרחה מהחניון. לאחר כק"מ תפגשו שוב את שביל ישראל, פנו בו שמאלה ונשאר נאמנים אליו במהלך היום. מהר מאוד השביל מתעקל ימינה ומתחילה ההליכה בקניון שחורת. אורך הקניון קצת יותר מק"מ ובמהלכו השביל עולה ועובר במעברים צרים בין מצוקי גרניט. לקראת סיום הקניון אפשר לראות יותר ויותר את הנוף שנשקף ממזרח. בהמשך, שביל ישראל מתעקל שמאלה. המשיכו דרומה. בדרך תחלפו על פני הר שחורת והשביל המוביל ל`גיא אבוד` (מסלול קצר העובר בנקיק אדמדם, צר ויפה). בשטחים המישוריים יחסית תוכלו לנסות לצפות בצבאים, בין עצי השיטה, ובין עלי השיחים (בעיקר בשיח פתילת המדבר, למי שמזהה) אפשר לנסות לחפש כושן ארסי, מין חגב כהה, בעל נקודות צהובות, שנפוץ במיוחד באזור זה של המדבר. גם ארוחת צהריים יכולה להיות בילוי נעים תחת צל הצמחיה.
המשיכו עם השביל, שמתעקל ימינה לכיוון נחל נטפים. השביל עולה ומתפתל ועובר בין סלעי גיר ואבן חול. לקראת סיום הנחל מגיעים למעיין היחיד באזור אילת -; עין נטפים. לא מומלץ לשתות ממי המעיין, אך זהו מקום נחמד להתרעננות. לפנות ערב ניתן לצפות כאן בשפני סלע וביעלים. לאחר כק"מ נוסף, במהלכו נעזר ביתדות לצורך העלייה, נגיע לכביש אילת -; מצפה רמון (כביש 12). מכאן צפויה הליכה של כ-20 דק` במורד הכביש, עד לחניון לילה הר יהורם, הנמצא במפרץ שיוצא מהכביש הראשי שמאלה.
היום השלישי: לתחילת המסלול נאלץ לחזור במעלה הכביש את אותה הדרך שהלכנו בערב היום הקודם. מול דרך העפר שמובילה לעין נטפים פנו שמאלה, בשביל ישראל, לכיוון נחל גשרון. מעט זמן לאחר הפרידה מהכביש תבחינו בקירות סלעי גרניט כהים ומרהיבים, בגווני חום, סגול ושחור, שסביר שייגרמו לנו לאסוציאציות של כוכב אחר. הנוף הסוריאליסטי ממשיך ללוות אותנו בעת שאנו ממשיכים דרומה עד לנחל גשרון. שלטים יבשרו לנו על תחילת ההליכה בנחל (המשך שביל ישראל). אבני חול צבעוני ושיחי צלף יופיעו במהלך השביל ובחלקים מסויימים הערוץ ייהפך לקניון צר ומוצל. בהמשך תעלו בעליה מאמצת, אך קצרה, במעלה גשרון (שימו לב לו לסטות משביל ישראל, פן תגיעו לגבול עם מצרים הסמוך).
מפסגת מעלה גשרון, בגובה 412 מ` תוכלו להשקיף על הרי הסביבה ונראה שאנו כבר מצויים דרומית לאילת. לאחר הירידה המשיכו עם שביל ישראל. לאחר מעבר במעלה בולבוסים, תמשיכו ותגיעו עד להר צפחות. מרקם הסלעים נהיה יותר יותר חד גוני, אך נוף הים והמדבר, הנשקף מפסגת ההר, מיוחד במינו. בראות טובה ניתן להשקיף עד לערב הסעודית, בנוסף לשאר הנוף הפנורמי. מעט לאחר מכן נפרד משביל ישראל, שממשיך עד למעבר גבול טאבה, ונרד מזרחה בשביל המסומן ירוק, שמגיע עד לבי"ס שדה אילת, מול שמורת חוף אלמוג. בים או בביס"ש אפשר להתרענן, לפני החזרה העירה.
מים: יש לקחת מים ליומיים (כ-9 ליטר לאדם, לא כולל מים לבישול), בתנאי שטרם המסלול מטמינים בקבוקי מים ליום נוסף בחניון הר יהורם (אפשר להגיע לשם במונית או אוטובוס מאילת). אופציה נוספת היא לצעוד כק"מ וחצי במעלה כביש 12 בסיום היום השני למעבר גבול נטפים ולמלא שם מים, אך העניין תלוי בכמות המים שיש לחיילים במיכלית ואין להסתמך בלעדית על כך, ללא תאום מראש. במקרה שאין מקור מים בסוף היום השני יש לקחת מים לשלושה ימים (13 ליטר לאדם, לא כולל מים לבישול).
הגעה ועזיבה: כדי לא להתחיל לצעוד בשעה מאוחרת, מומלץ ללון באילת, או בשטח, לפני שמתחילים את היום הראשון. כל אוטובוס שנוסע מאילת צפונה על כביש הערבה (אגד 394, 444 ועוד) יוכל להוריד אתכם בתחילת דרך העפר, לפני ק"מ 25 בכביש. משמורת חוף אלמוג, ממולה נסיים את המסלול, יש תחבורה ציבורית לאילת.
לפרטים נוספים: בית ספר שדה אילת - טל`: 08-6326468
כמובן שישנם עוד מסלולים רבים בנגב, שאפשר לחברם זה לזה ליצירת מסלולי טיול ארוכים של יומיים, שלושה ואפילו יותר מכך. מומלץ להתייעץ עם מדריך וליצור מסלול שיתאים לצרכי הנפשות הפועלות.
לתחילת הכתבה
