על הרכס
רכס תורען - בקעות סביב לו. מצפון לו שוכנת בקעת בית נטופה; מדרום - בקעת תורען, ובמערב - בקעת בית רימון. במזרח צונח רכס תורען לעבר בקעת ארבל, המשקיפה אל הכנרת. אורכו של רכס תורען כ-12 ק"מ. פסגתו מתנשאת 548 מטר מעל פני הים. בראש רכס תורען שוכנים שני יישובים הנמנים על הזרם הדתי - מצפה נטופה ובית רימון. קק"ל סללה ברכס תורען דרך נוף, עבירה לרכב פרטי. הקטעים התלולים בדרך צופו באספלט. הדרך, המקשרת בין כבישי הגישה המובילים ליישובים מצפה נטופה ובית רימון, עוברת לאורכו של המדרון הצפוני של ההר. קק"ל הקימה בצד הדרך מצפורים, מהם נראים הנופים המרהיבים של הבקעות שמסביב ושל הרי הגליל. בפסגת הרכס הקימה קק"ל מגדל תצפית ואתרעה מפני שריפות, ולמרגלותיו יוקם חניון גדול.
מידע שימושי
דרך הנוף עבירה לכל אורכה לרכב פרטי בלבד. אוטובוסים יכולים להגיע מכיוון מצפה נטופה עד למגדל התצפית ולחניון. אורך דרך הנוף כשמונה ק"מ. לדרך הנוף ניתן להגיע בשני צירים: 1- מכיוון כביש הגישה למצפה נטופה (כקילומטר מצפון לצומת גולני, כביש מספר 65). 2- מכביש הגישה לבית רימון. דרך הנוף מסתעפת מכביש הגישה מעט לפני שער היישוב.
לאורך דרך הנוף
כביש הגישה למצפה נטופה נמצא כ-3 ק"מ מצפון לצומת גולני (כביש 65). כקילומטר מההסתעפות, מפנה השילוט שמאלה, לדרך הנוף. הדרך עוברת בצד יער אורנים ועצי חורש טבעי. לאחר כ-900 מטרים מסתעפת ממנה דרך ימינה, ליער המקויה.
יער המקויה - הדרך ליער המקויה מתפתלת בין עצי ברוש ואורן. לאחר 500 מטרים הדרך מסתיימת ברחבת חנייה קטנה. סמוך לה מצבה לזכרו של פרופ` אברהם איקרי טשימה, ממנהיגי המקויה - כת יפנית האוהדת את ישראל. מקצה הרחבה תצפית דרומה, לעבר הרי נצרת.
עתה נשוב לדרך הנוף, ונמשיך לטפס במעלה הדרך. עוד רגע קט ואנו מגיעים להסתעפות בת שתי דרכים. שתי הדרכים מגיעות למגדל התצפית ולחניון: הסעיף השמאלי הוא דו-סטרי, ואילו הסעיף הימני הוא חד סטרי, לכיוון המגדל בלבד.
לתחילת הכתבה
מגדל התצפית והחניון
מגדל התצפית הוא מבנה מסיבי מבטון, המשמש בקיץ את תצפיתני קק"ל המתריעים מפני שריפות. בקיץ המגדל פתוח למטיילים, והוא מעניק תצפית מופלאה, מהיפות בארץ, לכל העברים. ביום חורף בהיר ניתן לראות מכאן את הר הדרוזים (בסוריה!) במזרח ואת מפרץ חיפה במערב.
לדעת חוקרים אחדים, הר תורען הוא ההר הנזכר במקורות כהר הישימון: "העולה להר הישימון וראה את ים טבריה" (ירושלמי, כתובות יב ג). אם כך הוא, זהו ההר אליו נקבצו היהודים במרד הראשון ברומאים, לאחר שהמצביא הרומאי קסטיוס גלוס כבש את ערי הגליל. הרומאים קטלו כאן יותר מאלפיים מהנמלטים, ורק מעטים הצליחו להינצל. מיקומו של ההר מתאים להפליא לתיאורו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, שכתב על האירוע המחריד: "וכל המורדים והשורדים אשר בגליל שרדו אל ההר הנמצא בטבור הארץ והנשקף אל הציפורי, הוא הנקרא הר עצמון". עד כה היה מקובל לזהות את הפסגה בה התרחש האירוע הנדון בקצה המערבי של רכס יוטבת, מעבר לבקעת בית נטופה, מקום הנקרא בימינו הר עצמון.
כדי להמשיך בדרך הנוף ניסע מהחניון מערבה כ-200 מטרים ונפנה צפונה (ימינה) עוד כ-100 מטרים. השער בפתח הדרך, המסומנת בסימון שבילים כחול, מאפשר מעבר רק למכוניות פרטיות ולא לרכב כבד. הדרך עוברת לאורכה של הצלע הצפונית של הרכס, המעניקה תצפיות נפלאות צפונה. בקעת בית נטופה נראית מכאן כמו על כף היד. קק"ל הקימה לאורך הדרך שלושה מצפורים, בהם ניתן לעצור ולהשקיף על הנוף בבטחה:
מצפור הר נטופה כ-800 מטרים מהשער, משקיף בין השאר על הר נטופה, החרמון, צפת וגוש הר מירון, רמת תפן ומתלול צורים.
מצפור הר אחים (2.8 ק"מ מהשער) - נמצא מול הר אחים, עליו שוכנים היישובים יחד והררית.
מצפור בית רימון, כ-5 ק"מ מהשער, סמוך לכביש הגישה ליישוב בית רימון. מכאן ניתן להשקיף על היישוב הבדווי רומנה, ומאחוריו היישוב ח`ירבת רומה - שניהם שוכנים בבקעת בית רימון. נראה כי החורבה משמרת בשמה במדויק את שמו של היישוב כפר רומה, ממנו יצאו שניים מגיבורי יודפת - נטירא ופיליפוס. בחורבה התגלו מחילות מסתור, שייתכן כי שימשו את לוחמיו של בר כוכבא. ליד החורבה שירידי דרך רומית.
לתחילת הכתבה
