אזור: גליל עליון, מפת סימון שבילים מספר 2.
רמת קושי: בינוני עד קשה.
זמן מינימום: 5 שעות
זמן מקסימום: 8 שעות
הזמנים נוגעים רק לקטע שמבריכות שכוי ואילך - יש להוסיף להם את זמן המסלול הנוסף שאיתו נגיע לבריכות שכוי.
המסלול אינו מעגלי
אורך מסלול: כ-8 ק"מ. אורך המסלול נוגע רק לקטע שמבריכות שכוי ואילך - יש לשקללו עם אורך המסלול הנוסף שאיתו נגיע לבריכות שכוי.
יוצאים מ-בריכות שכוי
הגעה ברכב:
לתחילת המסלול: את חלקו המרכזי של המסלול נתחיל מברכות שכוי. עד לברכות שכוי נלך על פי המסלולים נחל עמוד עילי או נחל שכוי.
לסוף המסלול: על כביש עכו עמיעד (כביש 85), כ- 800 מטרים מזרחית לצמת קדרים (צמת נחל עמוד) מצפון לכביש, בגדה המזרחית של הנחל. ישנו שלט ירוק ונמוך של רשות שמורות הטבע לצד הכביש.
באזור הבריכות נאתר את המשכו של השביל, המסומן בשחור ובשביל ישראל, בגדה המזרחית של הערוץ. השביל מטפס מעט מעל הערוץ, ועובר ליד פתחה של מערת רועים גדולה - מערת שכוי. ניתן להיכנס לחללה של המערה. מערה זו היתה ככל הנראה מערה טבעית שהורחבה בידי אדם, ושמשה למגורים וכמחסה לעדרי עיזים. בעדויות לשימושיה השונים ניתן להבחין על פי הקירות המפוחמים, המעידים שבני אדם שכנו בה והדליקו אש לחימום, בישול ומאור, וכן בעפר על רצפת המערה, העשוי גללי עיזים שנשחקו.
אט אט נתרגל לאופי ההליכה במסלול - אנו הולכים בין שרידי מערכת חקלאית ענפה שפעלה בערוץ עד שנת 48`: בוסתנים נותני פרי, מדרגות חקלאיות, אמות מים, גשרים וטחנות קמח. לכל אורכו של הערוץ הזורם התגלו שרידיהן של 26 טחנות קמח. נוסף על הטחנות פעלו בערוץ אורוות ואכסניות לחקלאים המביאים יבולם מרחוק על גבי בהמות. ההליכה מאוד ברורה ונינוחה, והשביל עוקב אחר הגשרים, האמות והטחנות. כעבור כ- 20 דקות הליכה נגיע לטחנת קמח יפה, ולה ארובה- בה ירדו המים מן האמה להניע את גלגל הכפות. נמשיך בהליכה וכעבור כמאה מטרים יחצה את מסלולנו ממעל קו מתח גבוה. נמשיך בשביל החוצה מפעם לפעם את הערוץ, על גבי גשרים. כמות המים בערוץ תלויה בעונה - בחורף ובאביב הערוץ מזרים יותר מים, אך בדרך כלל נפגוש בזרימה דלה יחסית.
מהלך כחצי שעה נוספת נגיע לשתי טחנות קמח נוספות, מרוחקות זו מזו 200 מטרים, בגדתו המערבית של הערוץ. ניתן לבחור באחת מהן כתחנה למנוחה, ולספר משהו מהווי החיים של הנחל שוקק הטוחנים והטחנות. (ננסה לעצום עיניים ולדמיין: אמות שמזרימות מים מנצנצים לאורך מאות מטרים, שבילים מתפתלים בהם יורדים איכרים עם חמוריהם, ומביאים תבואה לטחינה, הווי של אנשי אדמה ואנשי "עסקים" (בעלי הטחנות)- המתמקחים וסוגרים עסקה לקול שקשוק גלגל הכפות ואבני הריחיים, החותמים שיחה בסיכום ובלחיצת יד לבבית, ופונים לדבר על חדשות ורכילות מן השנה החולפת, מאז הקציר האחרון, שבה לא התראו... בוסתנים מלאים עובדים המנכשים וקוטפים פרי וירק...).
על השביל נראה פרט לעצי הבוסתנים גם צמחים רבים אחרים, ביניהם שיח אברהם על עליו הסגלגלים הנראים ככף יד, לבנה רפואי - עץ חורש, ששמו ניתן לו על שום עליו העגלגלים ירוקים בצד אחד ולבנים בצד השני; ללבנה פרות עגולים - פחוסים וירקרקים, שהגרעין בתוכם מכיל חומר רעיל, ששפני הסלע מסוגלים לאכול. בחורף ובאביב נהנה משלל פרחים משגע - כלניות, רקפות, עיריות וכרמליות - פרחים עדינים, קטנטנים בצבע סגול בהיר, השייכים למשפחת המצליבים. כיון שהם שייכים למשפחת המצליבים ניתן לזהותם על ידי 4 עלי כותרת המסודרים במאונך זה לזה כמו צלב. צורת הצלב המיוחדת שלהם היא סמלו של מנזר הכרמליתים הנוצרי, ומכאן שמם. הם יוצרים מרבדים סגולים על גדות הנחל.
כעבור שעה וחצי עד שעתיים של הליכה מבריכות שכוי נפגש בשביל היורד לערוץ מצפת. את נקודת מפגש השבילים נזהה בעזרת שלט עץ קטן מתחת לעץ דפנה (ער אציל) ענק, בגדה המזרחית של הערוץ. השביל ממשיך במתינות לאורך הערוץ.
לתחילת הכתבה
נחל סתר
כעבור חצי שעה עולה השביל מעט בגדה המערבית של הערוץ. כעבור כמה מטרים השביל הולך ונעשה תלול, מצוקי ומאתגר. השביל מטפס כאן על גוש סלע גדול, כדי לעקוף את המפל וקירות הסלע של עין סתר. השביל תחום במעקה וישנם סולמות, יתדות ומדרגות המסייעות במעבר. אם מדובר בקבוצה, אפשר להציב עוזרים, במקומות אסטרטגיים. לפני שנרד מגוש הסלע לערוץ, נבחין בגיא קטן שמגיע ממערב לנו. זהו ערוץ נחל סתר, וכאן מפגש השבילים עם השביל המסומן כחול היורד מהר מצפה הימים.
נרד בזהירות לערוץ, ונחזור כמה מטרים בתוך הערוץ לעבר עין סתר והמפל שמעליו. תחת למפל מזין עין סתר את הבריכה במים קרירים. זהו מקום נעים למנוחה ולארוחה.
השביל עולה מכאן לקטע ההרפתקני והמצריך את תשומת הלב הרבה ביותר במסלול. אנו נצא מן הקירות המצלים של עין סתר ונטפס עם השביל על הגדה המזרחית של הנחל. השביל מטפס בתלילות, בכדי לעבור מעל מעוק צר (קניון) ומפל. כעבור כ- 10 דקות של הליכה נגיע לקטע הליכה בצמוד לשפת המצוק. מדובר בכמה צעדים שיש לעשות בשביל צר כשלמרגלותינו הקניון. כאן אפשר להציב עוזר, בעיקר תמיכה נפשית, כיון שפיזית אין כל כך איך לעזור. מי שחושב להצמיח לעצמו כנפיים- זה המקום. עברנו. ננשום עמוק ונמשיך בחיוניות עם הרבה אדרנלין את ההליכה היפהפיה לאורך המצוק.
למעשה מכאן השביל רחוק יותר משפת המצוק ואין ממה לחשוש עוד. אפשר להרים עיניים ולחפש, אולי יתמזל מזלנו, אחר עופות דורסים: דיות בעלות זנב יתדי, ואולי אפילו נשרים.
קיר הקניון הולך ומתמתן בתלילותו ואנו נרד בהדרגה בגובה עד שנחבור שוב לערוץ, כרבע שעה לאחר המעבר הצר על המצוק. (הערכת זמנים זו נוגעת לרגע העזיבה את המעבר). ככל שנרד הערוץ הולך ורחב.
מכאן נותרו לנו עוד כשלושה קילומטרים של הליכה נוחה לאורך הערוץ (כשעה וחצי של הליכה). ההליכה בקטע זה היא נוחה מאוד, אם כי זהו סוף היום ועקבות העייפות מן היום הארוך ניכרים בשלב זה בדרך כלל. בחורף ובאביב יש כאן פריחה מדהימה בשלל צבעים, מינים וריחות: כלניות, נוריות, פרגים, מיני קוצים, עיריות ועוד. באביב אפשר לאסוף עלי חלמית ולטגן מהם קציצות.
לקראת סוף המסלול הדרך מתרחבת ונוף הגבעות מתמתן ומתעגל. נעקוב אחר תואי הערוץ, עד אשר נבחין מולנו בכביש ובסוללת העפר הגדולה שעליה הוא בנוי. אם נגיע בשקט נוכל ללכוד במבטנו את שפני הסלע החיים על הסוללה. נעלה על דרך העפר המטפסת בגדה המזרחית לעבר הכביש - נקודת סיום המסלול.
אפשרויות מסלול:
- להתחיל במסלול נחל מירון מן הפיתול עד עין תינה, ולרדת מעין תינה לברכות שכוי על פי נחל עמוד עילי.
- להתחיל מבית הקברות של צפת או מעין זיתים ולרדת בנחל שכוי.
- להתחיל מהר מצפה הימים.
- להתחיל מעין כובס (שיח` כוויס- ההגעה דרך צפת).
דגשים נוספים:
- יש להצטייד במים, ומזון ליום הליכה מלא.
- מומלץ להצטייד בחבל, ליתר בטחון.
