פאם פאטאל (Femme Fatale)
מתורגם לעתים כ"אישה קטלנית", משנת 2002, בבימויו של בריאן דה פאלמה (Brian De Palma), הסרט "פאם פאטאל" הצרפתי מציג עטיפה סקסית משהו בכיכובה של רבקה רומיין (דוגמנית-על בדימוס) ואנטוניו בנדרס. כיאה למסורת האסוציאטיבית, שכותרת זו מעלה, גם כאן מדובר בעלילה הסובבת סביב אישה מסתורית ומפתה -; הארכיטיפ בספרות ובאמנות. הסיפור מתחיל בשוד יהלומים בקאן, בו משתתפת לורה אש (רומיין), אשר בוגדת בעמיתיה למקצוע ונמלטת לפריז. זהותה נחשפת במקרה על ידי צלם פפראצי (בנדרס) ומנקודה זו מתחיל למעשה פילם נואר מודרני והזוי. הסרט אמנם זכה לתגובות צוננות על פי מדד שוברי הקופות באמריקה, אולם עדיין מדובר בנקודת המבט הייחודית של דה פאלמה, העושה שימוש מרתק בסינמטוגרפיה ובמתח. כבן דורם של בימאים גדולים כדוגמת, פרנסיס פורד קופולה, סטיבן שפילברג, מרטין סקורסזה, פול שרדר, ג'ון מיליוס וג'ורג' לוקאס, לעתים מתעורר הצורך לרפרר לעבודותיו של אלפרד היצ'קוק -; אמן המותחנים האולטימאטיבי.
לתחילת הכתבה
להרוג את זואי
רוג'ר אייברי כתב וביים את הסרט "להרוג את זואי" (Killing Zoe), משנת 1994, המגולל את סיפורו של מומחה אמריקאי לפיצוח כספות, שזה מכבר עבר את שיאו בשל צריכה מתמידה של סמים וזונות. אולם הפעם, זד (אריק סטולץ) מגיע לפריז לטובת שוד בנק עם אריק, חבר ילדות, שבינתיים הרכיב צוות אלים במיוחד למשימה, ומגלה שהיצאנית המקסימה (ז'ולי דלפי) איתה בילה לילה ענוג, משלימה הכנסה כטלרית בבנק בשעות היום. השילוב של אופיו הרגוע משהו (בעיקר עקב הזרקת הירואין ונטילת כדורים שונים) עם אופיו הבלתי צפוי של אריק ומשיכתו של זד לזואי היצאנית / פקידת בנק / סטודנטית לאמנות יוצר קונפליקט על רקע פריזאי.
לתחילת הכתבה
לפני השקיעה
תשע שנים לפני שנפגשו ללילה אחד בוינה, בסרט "לפני הזריחה" (Before Sunrise), משנת 1995, ג'סי (אית'ן הוק) וסלין (ז'ולי דלפי) נפגשים במקרה (או לא במקרה) בפריז -; "לפני השקיעה" (Before Sunset), משנת 2004. הסרט בבימויו של ריצ'רד לינקלטר נכתב בשיתוף שני כוכבי הסרט ומהווה סרט המשך לדרמה הרומנטית המצליחה. ג'סי מגיע לפריז לאחר שכתב רומן על בסיס אירועי אותו לילה בוינה ונמצא בסופו של סיור אירופאי לקידום ספרו. השניים מתאחדים, מבלים אחר צהריים ברחובות העיר ומעלים זכרונות ושאלות נוקבות בנוגע למפגשם האירעי, הקצר והמשמעותי כל כך בחייהם.
לתחילת הכתבה
בושם
מבוסס על הרומן רב-המכר מאת פטריק זוסקינד, תחת אותו שם, הבימאי טום טיקוור עיבד את הטקסט (שנחשב עד כה למשימה ויזואלית בלתי אפשרית כמעט) לסרט "בושם" (Perfume: The Story of a Murderer), קופרודוקציה גרמנית-צרפתית-ספרדית משנת 2006. מדובר בסרט מתח על רקע פריז של המאה השמונה-עשרה, המביא את סיפורו של ז'אן-בפטיסט גרנויי (Jean-Baptiste Grenouille), יתום אלמוני בעל חוש ריח מפותח בצורה קיצונית ובחיפושיו האובססיביים אחר ניחוח הבושם האולטימאטיבי הוא מתחיל בגל של אלימות סדרתית, המסתיים באופן מפתיע.
קוקו לפני שאנל
הליהוק המרשים של אודרי טוטו (Audrey Tautou), אשר נכנסה לנעליה של ענקית האופנה גבריאל שאנל, מהווה בסיס איתן לסרטה של אן פונטן (Anne Fontaine), "קוקו לפני שאנל" (Coco Avant Chanel), משנת 2009. סיפור ההצלחה של גבריאל מתחיל בתיאור חייה הפשוטים בפריז, עת גרה עם אחותה ויחדיו רקדו ושרו במועדון קברט (בו הודבק לה הכינוי "קוקו") וממשיך דרך יחסיה עם הברון באלסן ואהבתה לאיש העסקים האנגלי, בוי קאפל. תיאור הצלחתה המסחרית והאופנתית (תחילה בעיצוב כובעים ייחודיים) והכרתה בחברה הגבוהה, מהווה ציון דרך בתרבות הפריזאית.
לתחילת הכתבה
לבי החסיר פעימה
סרטו של ז'אק אודיאר, משנת 2005, מביא את סיפורו של בריון נדל"ן פאריזאי, בנו של מאפיונר דועך, ומבוסס למעשה על סרטו של ג'יימס טובאק, "פינגרס" (Fingers, 1978) בכיכובו של הרווי קייטל. השחקן רומן דוּרי (Romain Duris) הוא ממבשרי הדור החדש בקולנוע הצרפתי, עם משחק בלתי מתפשר וטוטאליסטי, דרך דמות הקרועה בין חיים קרימינלים ותשוקתו להיות פסנתרן קונצרטים מצליח. זיקתו של דורי למוסיקה החלה עוד בחברותו בהרכב אסיד-ג'אז (היה מתופף) עוד לפני קריירת המשחק שלו ואחותו, קרולין דורי, היא פסנתרנית, אשר תרמה את חלקה לפסקול הסרט המטלטל, "לבי החסיר פעימה" (De Battre Mon Cœur S'est Arête).
לתחילת הכתבה
להשתחרר מטונגי
כאתנחתא קומית מומלץ לגמוע קומדיה שחורה, עמוסה ובלתי נילאית כדוגמת, "להשתחרר מטונגי" (Tanguy), משנת 2001, המתרחשת על רקע פריז. טונגי הוא סינולוג, המסור ללימודיו ולהוריו האוהבים, אך גם בחור אנוכי שלא מנסה אפילו להתנתק מהתלות בהם. באמצעות תחבולות רבות, דרך סיטואציות מגוחכות, מנסים הוריו להיפטר ממנו, על מנת שיבנה את חייו העצמאים מחוץ לדירתם הבורגנית בפריז. בימוי: אטיין שאטילייה.
רומן דורי
אמלי
מי לא מכיר את סיפורה הנפלא של אמלי פולן (Le Fabuleux Destin d'Amélie Poulain), או פשוט "אמלי", משנת 2001? הסרט החביב למשעי, בבימויו של ז'אן-פייר ג'נה, הכיר לעולם את אמלי (אודרי טוטו) במסעה הגחמני לשנות את חיי הסובבים אותה באיזור גבעת מונמארטר (Montmartre) בפריז. זוהי קופרודוקציה (צרפת-גרמניה), שמתמודדת עם בדידותם של החיים האורבניים בפריז העכשווית ואשר גרפה פרסים אירופאים, ביניהם ארבעה פרסי סזאר (כולל הסרט הטוב ביותר והבימאי הטוב ביותר), שני פרסי BAFTA (כולל התסריט המקורי הטוב ביותר) וחמש מועמדויות לאוסקר.
לתחילת הכתבה
פריז
אחד הסרטים המסקרנים של שנת 2008, "פריז" (Paris), בבימויו של סדריק קלאפיש (Cédric Klapisch) מביא פסיפס בן זמננו של המרקם האנושי בעיר האורות. הסגנון הקולנועי של הסרט לא פעם הוזכר בהקשר ליצירותיהם של וודי אלן (מנהטן, 1979) ורוברט אלטמן (Short Cuts, 1993). פייר (רומן דורי) הוא רקדן מקצועי, המגלה מביקור אצל הקרדיולוג שלו על מחלת לב קשה בו הוא לוקה ומסרב לחשוף זאת בפני הוריו. אליס (ג'ולייט בינוש), אחותו הגרושה של פייר מחדשת עמו קשר ומגיעה לביקורים תכופים עם ילדיה. אמנם פייר לא מרבה לעזוב את דירתו, בשל מצבו הרפואי והסכנה מקריסת מערכות עקב תשישות, אולם דמויות נוספות ומעניינות לא פחות נקראות בדרכו ויחד מרכיבים את העיר בעלת אלף הפרצופים. צפייה בחיים של אחרים טומנת בחובה תגליות רבות ומפגשים מרתקים.
טנגו אחרון בפריז
רשימה קולנועית מצומצמת ככל שתהיה חייבת להיחתם בסרט "טנגו אחרון בפריז" (Ultimo Tango a Parigi), משנת 1972, בבימויו של ברנרדו ברטולוצ'י. הדרמה הרומנטית הידועה והשערורייתית משהו מביאה סיפור אהבה לא שגרתי על רקע פריז. פול (מרלון ברנדון) הוא אלמן אמריקאי בגיל העמידה, המסתבך ברומן הרסני ומלא תשוקה עם ג'ין (מריה שניידר), צעירה מאורסת. הסצנות החושפניות והמהפנטות בסרט רק מהוות עטיפה לעומק הנראטיב ולגבול הדק שבין אנונימיות וזהות.
לתחילת הכתבה
רוצה לקרוא עוד על תרבות בפריז? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:
