מקסול לדרמסאלה
דרמסאלה מאחורינו, ואנו לוקחים עמנו טעם חזק של עוד. 20 יום חלפו להם ביעף בין קורס לסעודה וממסעדה לקורס, פגישות מחודשות וטיולים קצרים. הגענו לדרמסאלה בנסיעת יום מקסול וכאן המקום לפרוע חוב קטן ולספר על הדרך היפה מעמק פרבאטי לדרמסאלה וקצת עצות לצידה.
הדרך הפופולרית ביותר להגיע לדרמסאלה, היא אוטובוס לילה מבונטר שיוצא בשעה תשע בערב ומגיע לדרמסאלה בשבע בבוקר, אוטובוס לתיירים, דלוקס, או סמי דלוקס לתיירים ומקומיים. המחיר באחרון נמוך יותר והתמורה לעיתים טובה יותר.
התלבטות קלה ועם האינטואיציה הנשית של אורית בחרנו שוב ב- Tato Sumo (או בקיצור ג`יפ מונית) האהוב עלינו.
סוף גשמי המונסון עתה, הכבישים הרוסים וההצפות רבות. האוטובוסים בחלקם דולפים, הזמנים אינם זמנים ולעיתים יש כפל כרטיסים. מטיילים שנסעו בתקופה זו דיווחו על חוויות מתישות למדי. עם ילדים נראה שכדאי לשמור את הכוחות בעונה זו ולהנות מנסיעת יום יפה. עם זאת אין בכוונתנו להמליץ לכאן ולכאן אלא להציף את השיקולים.
שמונה שעות של נוף מתחלף. הדרך עוברת לאורך נהר ה- Beas . גנים תלויים של דקלים תמירים גדלים על המדרונות התלולים. פה ושם חושף הנהר רצועת חוף חולית המשלימה את מראה נאות המדבר האנכיים האלו. חולפים את העיר Mandi היושבת על צומת נהרות על מקדשיה והגתות על הנהר.
ממאנדי עולים בנוף עצי מחט בואך Palampur. קצת לפני העיר יש מפעל לתה ושדות תה גדולים. לא התעכבנו בו אך ניתן לקבל סיור במפעל. עצירת צהריים במסעדת דרכים המגישה דאל- באט, אורז ועדשים בלבד, אכול ככל יכולתך בסגנון הודי. כפיות אומנם חולקו לנו בהבנה, אך שאר הסועדים אכלו עם יד ימין וכך גם חולקה תוספת האורז. השארנו שם 20 רופי למנה (כשני שקלים). בשבועות הבאים אומנם נהנה ממאכלים מערביים רבים, אך גם ננסה רבים ממאכלי הרחוב ומסעדות הדאל-באט הקטנות.
טיפוס אחרון, האוויר נעשה קריר יותר ואנו חולפים על דרמסאלה, מציצים למקלוד גאנג` ולנים בבאגסו שמעליה. מחר ה- 31.8 והודו משלימה חודש ראשון ונפלא עבורינו.
לבקשת צוות "למטייל ברשת" אנו מפרטים קצת יותר על דרמסאלה בהיותה יעד ישראלי מועדף.
החיים הטובים במקלוד גאנג`
אולי הדרך המתאימה לספר על החיים במקלוד Mcleod Ganj, היא לתאר את המראות מבעד לחלונות בית הקפה Shambhala תוך כדי ארוחת בוקר שאם לא תשגיחו היא עשויה להיגרר לארוחת צהרים ויותר.
עבורנו היה שאמבאלה מקום מפגש עם מכרים. חלף רק חודש, אבל רכשנו לנו חברים חדשים רבים, ואנו פוגשים בהם שוב ושוב. ב- L.P. מסופר שריצ`רד גיר אימץ את מנת ה- Farmer Breakfest בקפה שאמבאלה אך לאחר תחקיר קצר התברר שהוא אכל כאן עוגת תפוחים ושתה קפה... אנחנו ממליצים על דיסה עם בננות ודבש, מוזלי וטוסטים טובים. ההגשה מהירה והיחס משפחתי. סאנצ`ו הקטנה כבת שלוש, מטיילת בין ארבעת השולחנות במסעדה ועושה פרצופים לכולם. הבנות התמסרו אליה מיד ואנו אימצנו את קפה שאמבאלה לארוחות בוקר.
נתחיל מרחבת תחנת האוטובוס במקלוד, שם נמצאת מסעדת מקלו. מסעדה הודית בת שתי קומות. לידה בית קפה שיתרונו היחיד הוא חלונותיו הגדולים המשקיפים על הרחבה השוקקת חיים. רדו עם הרחוב בין דוכני האוכל. לטעום מהמטוגנים ולקנח בעוגיות הסולת המתוקות. בהמשך, לפני הקולנוע ( שמציג גם את "גבעת חלפון אינה עונה"!? ), נמצאת מסעדת Malabar. מקום לא מבטיח עד לרגע שתטעמו את ה- Paneer Butter Masala (גבינה אפויה עם חמאה ועגבניות טריות בתערובת תבלינים הנקראת מסאלה. ניתן להוסיף אגוזים וצימוקים). גם ה- Malai Kofta, כדורי גבינה אפויים ברוטב מוקרם, היא מנה מצוינת. בתפריט יש הסבר קצר באנגלית על כל מנה כך שניתן להעשיר את עולם המושגים הגסטרונומי לפני שאנו מציצים בתפריט של המסעדה הבאה.
חלפנו את בית הקולנוע, חדרון עם טלוויזיה "28, ספסלים ו-DVD, ואנו במסעדת שאמבאלה. חולפים על פני המקדש הקטן על גלגלי התפילה הרבים, מספר מסעדות נוספות, למשל Kagy עם מנת המוזלי הענקית שלה, ואנו במסעדת Ashoka. מנה גדולה של צ`יפס ושניצל ישראלי. מאי ועדי לא ויתרו לנו על המנה הזו כמעט עשרה ימים ברציפות. מנת הבשר הראשונה בהודו.
במורד הרחוב, אחרי שוק הירקות, אחרי מרכז היוגה ומספר מלונות נוספים, מגיעים ל- Chocolate Log בו ניתן לאכול כדורי שוקולד טובים, פשטידות ועוגות. המקום מנוהל ע"י זוג הודים מקסימים וצוות קטן של עוזרים. יש במקום ארבעה חדרים נהדרים עם ריח סבון מהסדינים. אנו התאכסנו באחד מהם, קיבלנו תמורה מלאה ומצאנו לנו חברים חדשים שאירחו אותנו באהבה רבה. הלאה במורד הרחוב, נמצאת מסעדה יפנית עם פינת קריאה, בגדים למכירה ואווירה נעימה. בימי שלישי ושישי יש סושי מצוין. נחזור לתחנה. בפינת הריקשות, יש שביל צר המוביל למלון ומסעדת Om. אנו אהבנו בעיקר את הנוף מהמרפסת הגדולה. אם באוכל איטלקי חשקה נפשכם, פנו בדרך לבאגסו, מיד אחרי ה- Green יושבת מסעדת ה- Nick`s המשובחת. את המשקה האחרון שתו על המרפסת הצרה שלה, שם משקיפים על מקלוד והלאה במורד על העמק.
מקומות לינה
במקלוד עשרות מקומות לינה. בשל עונת הגשמים הקירות טחובים וכך גם המזרונים. אפשרות אחת היא להדליק קטורת כנגד הריחות אך הדרך הטובה יותר היא להמשיך לחפש. ניתן למצוא כאן חדרים יפים ונקיים. ב-Ashoka G.H. חדרים גדולים ויפים עם מרפסת גג המשקיפה לנוף אך מחירם גבוה מהממוצע. כ-450 רופי לחדר. אם אתם שלושה עד ארבעה אולי כדאי להתפנק. אנו כאמור בחרנו ב- Chocolate Log במחיר של 300 רופי ללילה (הגבוה ביותר מאז הגעתינו). ניתן למצוא חדרים סבירים שמחירם בין 100 ל- 250 רופי ללילה עם או בלי מקלחת בחדר. הכפרים Bhagsu ו- Dharamkot (דרמקוט ובאגסו), מהווים שתי אלטרנטיבות מועדפות לשהייה. מי שמחפש להתבודד יותר יכול לבחור את הכפר הקטן נאדי המרוחק יותר. באופן מפתיע מחיר הלינה בנאדי גבוה למדי.
באגסו נמצא כשני ק"מ ממקלוד במעלה ההר ו-Dharamkot מעליה. המחירים דומים וניתן למצא כאן שקט ואוירה כפרית יותר. גם בכפרים מספר מסעדות נחמדות. טיול ערב לדרמקוט הסתיים בפיצריה בודדה אחרי גשרון קטן ושדה תירס. הפיצריה של דרמקוט. השקט והנוף הזכירו במעט את פולגה שהשארנו מאחור. הפיצה טובה וכך גם העוגות. מומלץ. מי שטיול בן חצי שעה, מרחק הליכה למקלוד, תורם להרגשתו, מוזמן לעלות לכפרים. אנחנו ירדנו מבגסו לאחר יומיים כדי להתקרב לפעילות במקלוד ולשמור על שנת הצהריים שלנו. נסו לבדוק מה מתאים לכם. ההצע והאפשרויות רבות.
המקדש הטיבטי והדלאי למה
דרמסאלה היא מקום גלותם של טיבטים רבים החוצים את ההימליה מטיבט, מולדתם הכבושה ע"י הסינים, דרך נפאל ומשם להודו ולדרמסאלה. בבתי הקולנוע במקלוד ניתן לעקוב אחר האירועים הקשים שהותירו אומה שלמה ללא מדינה. הדלאי למה, מנהיגם הרוחני והמדיני יושב במקלוד ומעניק שיעורים לקהל מאמינים מכל העולם. ישבנו באחד השיעורים המתורגמים סימולטנית לאנגלית דרך רדיו Fm. מומלץ להגיע עם טרנזיסטור קטן ואוזניות או לקנות במקלוד מפצל לאוזניות ולהתחבר לרדיו של מאזין אחר. הדבר מקובל. הדלאי למה איש נעים בקולו ומראהו, מה גם שקל מאוד להתחבר לעקרונות חייהם ואמונותיהם. במקום מוזיאון המתעד את הכיבוש הסיני. ההודים מקבלים אותם בסובלנות רבה וההשפעה הטיבטית ברחוב רבה, אך אני חושש שלא לעולם. השאירו מצלמה ורצוי גם תיקים במלון. צפו לחיפוש קפדני על גופכם.
קורסים ושאר פיתויים
מגוון הקורסים כאן בלתי נדלה. פתאום במקום השקט הזה, לכל אחד יש לוח זמנים וכדאי לא להיגרר לפעילות מקבילה וצפופה מדי. אתה יכול להתחיל בשמונה בבוקר בשיעור יוגה להמשיך בעשר לקורס מסאז`, בצהרים לבשל בקורס בישול טיבטי או הודי ולקנח בקורס רייקי מרוכז. או לחילופין, לעבור ממסעדה למסעדה, לפגוש חברים ולבדוק את המטבח ההודי, הטיבטי וגם המערבי, ישירות ובאופן מעשי.
סביר להניח שתמצאו את האיזון המתאים עבורכם.
אנו מצאנו ששנת יופי בין הפעילות טובה לנו מאוד. מאי ועדי הקדישו את המנוחה למשחקים שנסבו ברובם על הזמנות במסעדה, מכירה וקניה.
עבורנו, קורס מסאז` שוודי, שישה מפגשים נפלאים עם מהינדר קפור, מאחורי מסעדת אשוקה, היו לימוד וחוויה. מהינדר מתבל את הסבריו בעברית שרכש דרך עשרות ואולי מאות תלמידיו. האווירה בשיעור נהדרת והחוויה משתלמת. שישה שיעורים עולים 1000 רופי.
אגב, כאבי גב או צרות אחרות, נסו את ידי הקסם שלו. קורסי בישול ניתן לקחת כקורס או על בסיס יומי. הילדות נהנו מאוד מקורסי הבישול ואולי גם מהעובדה שהן הלכו אליהם לבד. בכל פעם הן מצאו חברים חדשים בעיקר מצעירי ישראל שאנו מוצאים אותם פה יפים במיוחד.
ישנם קורסים ארוכים יותר וקורסי המשך. בדרמקוט ישנו מרכז Vipassana בו מתקיים קורס שתיקה ומדיטציה בן עשרה ימים, ובמרכז ל- Tushita מתקיימים קורסים בני שמונה או עשרה ימים. הביקוש להם רב ומומלץ להרשם מבעוד מועד (רצוי חודשיים מראש כדי להבטיח מקום). במייל-[email protected] , או בטלפון - 91-1892-21866.
זו הזדמנות נוספת לומר מילה חמה על הנוער הישראלי שאנו פוגשים כאן, לחלקם זה לא המפגש הראשון עם הודו. התחושה היא שהתיירות מישראל רצויה כאן וגם צלילי המסיבות והרעש נספגים בסובלנות ההודית. נסו רק לזכור שאנו אורחים במדינה היפה הזו והסתכלו על אנשיה בכבוד.
בתקופה בה אנו שהיינו במקלוד, נכבשה דרמקוט ע"י צעירים מישראל, הרבה מוזיקת טרנס עמוק לתוך הלילה. צריך לזכור שההודים קמים ליום עבודה ואם הם מבקשים סוף סוף להנמיך אנא הבינו אותם ואת עשרות התיירים שבסביבה המשכימים לקורסי היוגה. ביום שישי בבאגסו לא ניתן היה לקיים הופעה בכלי הקשה ונשיפה הודיים בשל צעקות אחד מי יודע בקבלת השבת שנערכה במסעדה הסמוכה. מיותר ומזיק. התופעות מעטות והישראלי המיוצג פה הוא הישראלי היפה, שבא ללמוד ולראות, פתוח וקשוב. אנו בכל אופן מתאהבים שוב ושוב בנוער שלנו.
מידע מקומי
אנו מצאנו שחליבת מידע מהודי משועמם במרכז המידע הממשלתי אינה משימה קלה. לעומת זאת, בכל מסעדה תמצאו לוח מודעות, רובן בשפה העברית, המזמינות אתכם למגוון קורסים, שיעורי הינדית או טיבטית תמורת שיעורים באנגלית, חיפוש מתנדבים, קריאה בקלפים, עשיית צמות דקיקות וכל העולה בדמיונכם. לדרמסאלה יש עיתון מקומי, Contact המחולק חינם. ניתן למצוא בו מידע מעודכן ואף יותר. כדאי. כמו כן, מטיילים ישראלים דואגים תמיד להפיץ את השמועות ולתרום מידע זה לזה.
טיולים בסביבה
לא רחוק מדרמסאלה, נמצא מרכז טיבטי, Nurbulingka , שלקח על עצמו לשמר את האמנות והאומנות הטיבטית. המקום מטופח ויש בו מקדש בו פסל בודהה גדול, כיתות לימוד לפיסול מסורתי בעץ, תפירה, ציור טאנקות (ציורים טיבטיים מסורתיים) ומוזיאון בובות המנציח אירועים ותלבושות בחייה של טיבט. במקום יש מלון יפה אך יקר מאוד. התלמידים שם לומדים ועובדים. ציור בגודל של כחצי גיליון אורך כשלושה חודשים מתישים. הרבה מיומנות מושקעת שם אך הבחירה מוגבלת ואפילו בחירת הצבעים מוכתבת ע"י המסורת. כדאי.
טיולים בהרים
ימי פסטיבל עתה לרגל חגיגות תום המונסונים. הרחוב מלא בדוכני אוכל צעצועים ומתנות. המונסון מכה בנו מנות אחרונות וגדושות אך בו בזמן שוטף את הרחובות ומטהר את האוויר. מקלוד יפה בתקופה זו אך ההרים המבטיחים מסביבה מוסתרים חליפות בענני הגשם היורד ללא כל התראה מוקדמת. ציפינו לתום המונסונים אך הם רק התגברו בהתרסה. לבסוף ויתרנו.
יש סוכנויות רבות המציעות את שרותיהן לארגון טרקים במחיר מופרז. ניתן להתארגן לבד עם פורטר מקומי וגם פרדות. השבילים תלולים ובעונה זו המדרונות חלקים והסכנה קיימת. צאו בתום המונסונים בלבד. ישנם טיולי יום קצרים מעל דרמקוט אך הטיול הגדול הינו בן שבעה ימים מדרמקוט ל- Triund ומשם ל- Machetarדרך Indrahra Pass
במידה ומתארגנת קבוצה של כעשרים מטיילים, ניתן להיעזר בשירותים הזולים הממשלתיים של ה-Regional Mountaineering Center הממוקם בעליה התלולה לדרמקוט (טלפון 01892-4387). כך לפחות נאמר לנו שם.
כמובן אל תשכחו את הטיול הקצר ל- Bhaysunath Temple ליד באגסו ובהמשכו למפל המים היפה מרחק שני ק"מ נוספים.
טיול קצר נוסף לאגם דאל דרך יער יפה בדרך המוליכה לבית הספר הטיבטי. לומדים בו בתנאי פנימייה כ- 2500 ילדים טיבטים, חלקם עם הורה אחד וחלקם יתומים. אנו הגענו לשם בעקבות מודעה המחפשת מתנדבים ללימודי מחשב. משם המשכנו לאגם דאל וממנו לנאדי.
קצת ירוקים לסיום
במקלוד, על הדרך המובילה לבאגסו, יש מפעל מחזור המתופעל ע"י טיבטים, ה- Green. בקבוקי מים מינרלים נאספים שם בשקים גדולים, ניירות ובדים ממוינים ידנית ומהם מיצרים במקום נייר ממוחזר. חומר אורגני מועבר לפרות.
ניתן לקנות במקום פנקסים ונייר ממוחזר שזור פרחים, עלים ושעורה שווה להשקיע קצת זמן במפעל הקטן ולראות את תהליך הפקת הנייר. ניתן לתרום מעבר לכך ולהתנדב במקום.
בחנות המפעל ניתן לקנות מים מסוננים בחמישה רופי לליטר במקום לקנות מים מינרלים שמחירם נע בין 12 ל- 15 רופי לליטר. לא רק שתחסכו אלא בעיקר תתרמו להקטנת כמות הבקבוקים הריקים שהופכת כאן לבעיה של ממש.
ב- 20.9 נפרדנו משרול ואלן, בעלי ה-Chocolate Log והמשכנו בדרכנו לארמיצר.
להתראות דרמסאלה. עוד נשוב.
