אם נסתכל על חצי הכוס המלאה, זו כנראה תהיה השנה של הודו. הכלכלה ההודית המהווה כ-70% מהתמ"ג של דרום אסיה, צפויה ע"פ התחזיות, להיות הצומחת המהירה ביותר עם 7.3% השנה וצפי לצמיחה נוספת של 7.5% בשנה הבאה.
סביבת המקרו בהודו כמו במדינות נוספות באזור, השתפרה בעיקר בשל הירידה החדה במחירי הנפט. תעשיית הייצור צמחה בכ-10% בהשוואה לשנה שעברה והגירעון ירד ל-1.3% מהתמ"ג כאשר רק לפני שנתיים החוב עמד על 4.8%.
הפיחות במטבע הסיני
מאחר וסין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של הודו, הפיחות במטבע היואן בהחלט ישפיע על הודו. לעיתים קרובות פיחות מטבע משמש ככלי של מדינה כדי לגשר על פער כאשר הפיחות יגדיל את העלות של היבוא והיצוא הופך לזול יותר יחסית. מאחר והפיחות ביואן יגרום ליבוא הסיני מהודו או ליצוא ההודי לסין להיות יקר יותר, הגירעון של 49 מיליארד דולר בין הסחר של הודו-סין יתרחב עוד יותר.
ברמה הבינלאומית, היצוא ההודי והסיני מתחרים על אותו השוק, והפיחות צפוי להעניק יתרון ליצוא הסיני שהופך לזול יותר אל מול היצוא ההודי.
טקסטיל הוא הענף הגדול ביותר בו הודו מתחרה עם סין והפיחות הסיני עלול להקשיח את התחרות ליצרני טקסטיל הודי ולנגוס ברווחיהם. כימיקלים, ענף נוסף שמיוצר ע"י הודו וסין, עלול גם להיפגע כתוצאה מהפיחות בסין ורק יגדילו את האתגרים של התעשייה הכימית של הודו.
צמיחת אוכלוסין
הודו ממוקמת במקום השני אחרי סין בהיקף האוכלוסייה. האוכלוסייה גדלה ב-20% בעשור, דבר המוביל לבעיות החל מגירעונות במזון ועד להידרדרות בתברואה וזיהום.
למרות הצמיחה הכלכלית של העת האחרונה, רוב האזרחים אינם מרגישים זאת ורמת החיים שלהם לא השתנתה. עדיין מעל ל- 30% חיים מתחת לקו העוני הבינלאומי ואין מספיק מקומות עבודה כדי לשנות זאת.
הגירעון במזון היה אחראי לכ- 20% משיעור התמותה בהודו בשל תת תזונה בעיקר של ילדים. מי שתייה נקיים נמצאים במחסור ותברואה היא בעיה מתמשכת כאשר ל-50% מהאוכלסייה אין גישה לשירותים ו-75% מהמים מזוהמים בפסולת אנושית. למעשה כ-60% מהתמ"ג ההודי "הולכים לאיבוד" להוצאות הקשורות בבריאות והממשלה עדיין לא מצליחה להתמודד עם זה.
תשתיות
הודו עדיין לא הצליחה לשפר את התשתיות המתדרדרת בעסקים, חינוך ובריאות ועל פי מחקר שנערך, הייצור בסין יעיל יותר פי 1.5 מאשר בהודו. תחבורה וכבישים לא עומדים בקצב גידול האוכלוסייה. תשתית הדיור, תברואה, חשמל והחינוך מצער: מעל 280 מיליון מבוגרים הם אנאלפביתים וילדים רבים לא פוקדים את בית הספר בכלל ובמקום זאת הם הולכים לעבוד בגיל העשרה המוקדמת שלהם.
תשתית הבריאות מדורגת במקום ה-112 מבין 190 מדינות. יותר מ-70 מהאוכלוסייה אין גישה לשירותי בריאות.
הודו נמצאת בפיגור בעולם המודרני בדרכים רבות. מעל 50% מהאוכלוסייה עדיין עוסק בחקלאות, מספר גבוה במיוחד למדינה המנסה לעשות צעדי ענק טכנולוגיים.
כגודל המחסור כך גודל הפוטנציאל הגלום בהשקעות בתחום אלמלא השחיתות.
שוחד ושחיתות
הודו עדיין סובלת מבעיית שחיתות. השנה היא מדורגת במקום ה-76 מתוך ה-176 מדינות. ע"פ מדד השחיתות, הודו קיבלה את הציון 38 מתוך 100. כדי להבין היכן היא ממוקמת, אפס בסולם השחיתות פירושו "מושחת ביותר", בעוד ש-100 פירושו "נקיים מאוד" ומספר שנמצא מתחת ל-50 משמעותו שלמדינה קיימת בעיית שחיתות חמורה. נתון מדאיג יותר הוא שהציון שקיבלה השנה, זהה לשנה שעברה מה שאומר שהודו לא ממש מצליחה להתקדם במיגור השחיתות ובעיה זו עולה להודו כ-6.3% מהתוצר שלה.
סקר שנערך לאחרונה מראה כי 60% מהמשיבים מצביעים על שחיתות , שיטות עסקיות מפוקפקות ועיכובים כבעיות הגדולות ביותר שעומדים בפני יזמים ועיכוב הצמיחה של העסק שלהם.
הפצצה המתקתקת של המובטלים של הצעירים
לצד העוני הרב, ההודים הצעירים מתמודדים בפני שילוב גרוע של אבטלה גבוהה, חוסר פעילות מוגבר ועבודה במשרות מסוכנות. באחד הדוח"ות האחרונים צוין כי רק כדי לשמור על שיעורי תעסוקה קבועים, 600 מיליון מקומות עבודה חדשים צריכים להיווצר על פני תקופה של 15 שנה.
בהודו, שיעורי האבטלה בקרב הצעירים שסיימו 12 שנות לימוד באזורים עירוניים – גבוהים במיוחד. שיעור האבטלה בקרב בני נוער שאינם יודעים קרוא וכתוב גבוה יותר מבני נוער משכילים.
ישנם יותר מ-600 מיליון בני אדם מתחת לגיל 25. כוח העבודה במדינה גואה עם עובדים צעירים ושאפתניים. עם זאת, הם חסרים את הכישורים הנדרשים. בעוד שכ- 12מיליון בני נוער שמצטרפים לכוח העבודה, משרד העבודה מדווח כי אחד מתוך שלושה בוגרים עד גיל 29 נשאר מובטל.
ראש הממשלה מבין שעל מנת לפתח את הודו כמרכז עסקי, צריך להביא לשינוי הדרגתי ובטוח ב"חשיבה". מערכת החינוך של הודו סובלת זמן רב מחוסר הכשרה מקצועי וכדי להגדיל את יכולת התעסוקה שלה היא צריכה להכניס את זה כחלק מתוכנית הלימודים. הלמידה האקדמית צריכה להיות משולבת עם חשיפה למקצוע באמצעות סדנאות תעשייה שבה תלמידים יכולים לתקשר וללמוד מאנשי מקצוע, הכשרה במקום העבודה, התמחות וכדומה.
סינגפור היא דוגמא מצוינת לכך. במהלך חמשת העשורים האחרונים, היא בנתה את אחד מכוחות העבודה התחרותיים בעולם כאשר אימצה את הגישה של צפיית פני העתיד, זיהתה אזורים בהם ביקוש העבודה יגדל והתמקדה בבניית יכולות אלו תוך מניעת עודף היצע באזורים בהם הביקוש צפוי לרדת וכיום, שיעור האבטלה בקרב הנוער בסינגפור נמצא בין הנמוכים בעולם.
שוק ההון
מדד ה-Sensex ו-Nifty הם המדדים המובילים של הודו. לאחר שנה מצוינת ב-2014, עם צמיחה מעל ל-30% בשני המדדים שהתבססו בעיקר על ציפיות צמיחה גבוהות, שנת 2015 הייתה מאכזבת ושני המדדים סיימו עם תשואות שליליות.
מדד Sensex ציין את הביצוע הגרוע ביותר שלו בארבע השנים האחרונות עם ירידה של 5% וגם Nifty סיים את השנה עם תשואה שלילית של 4%.
גם השנה, שני המדדים המשיכו את מגמת הירידות של כ-5% בחודש ינואר בלבד. הפיחות הסיני ממש בתחילת השנה הייתה אחת הסיבות העיקריות לעצבנות בשווקים ואנליסטים בשוק מציינים כי הירידה במחירי הסחורות בעולם והחולשה בביקושים תוסיף לסנטימנט המשקיעים מצד שני לבעלי לב חזק בהינתן שכלכלת הודו נהנית כשמחירי הסחורות יורדים ובוודאי שמחירי הנפט נמוכים אז אולי זה זמן הגיוני לחזור להשקיע.
ישראל והודו
ישראל מבינה את הפוטנציאל הכלכלי של הודו. היא מעוניינת לקדם הסכם אזור סחר חופשי ומחפשת דרכים להסיר מכשולי בירוקרטיה לטיפוח הקשרים העסקיים איתה.
במהלך המחצית הראשונה של 2015 הסתכם הסחר של ישראל והודו, ללא יהלומים, בכ-1.1 מיליארד דולר, עלייה של כ-13% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוא הסחורות של ישראל להודו (ללא יהלומים) רשם במהלך תקופה זו גידול חד של כ-40% והסתכם בכ-630 מיליון דולר, בעוד שיבוא הסחורות (ללא יהלומים) רשם ירידה של כ-11% להיקף של כ-460 מיליון דולר.
היבוא העיקרי מהודו עדיין יהלומים ואבנים יקרות (66%), טקסטיל, כימיקלים ומוצרי פלסטיק. מהצד הישראלי, היצוא העיקרי הוא יהלומים (כ-70%), תקשורת וטכנולוגיה.
נכון ל-2014, הודו היא שותפת הסחר של ישראל השלישית בגודלה באסיה והעשירית בגודלה בעולם והשנה כאמור שתי המדינות מעוניינות לחזק את הקשרים העסקיים שלהן תוך התמקדות בטכנולוגיות מידע, ביוטכנולוגיה וחקלאות.
8 דברים שכדאי לדעת על כלכלת הודו
- הודו היא אחת הכלכלות הצומחות ביותר בעולם. בשנת 2030 היא תהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם אחרי סין וארה"ב עם תמ"ג צפוי בהיקף של 13,716 מיליארד דולר.
- בדומה לסין, הודו היא כלכלה גדולה ובדומה לסין התוצר לנפש שלה מאוד נמוך. התוצר לנפש שלה הוא 3% מהתוצר לנפש בארה"ב.
- בהודו יש מעל 400 מיליון משתמשי אינטרנט והיא מדורגת קצת אחרי ארה"ב המונה 280 מיליון משתמשים. עם זאת, רק ל-19% מהאוכלוסייה גישה לאינטרנט ישיר מביתם הסבר אחד לכך הוא שכ-45% מהאוכלוסייה חייה ללא חשמל.
- חקלאות ותעשייה הם הענפים הבולטים בהודו. חקלאות מעסיקה כמחצית מכח העבודה אך מהווה כ-15% מהתוצר. בתעשייה לעומת זאת, התעשייה מעסיקה כ-14% מכוח העבודה אך היא מהווה 28% מהתוצר המקומי שלה.
- הונם של 25 האנשים העשירים ביותר בהודו שווה בערך ל-174.8 מיליארד דולר שזה בערך אותו סדר גודל של התוצר המקומי של אוקראינה.
- הודו הפכה השנה ליעד אטרקטיבי ביותר להשקעות. ההשקעות הישירות הזרות להודו הוכפלו. בינואר דווח כי סך ההשקעות הישירות עמד על 4.5 מיליארד דולר לעומת 2.2 מיליארד דולר בשנה שעברה.
- למעלה ממחצית מאוכלוסיית הודו, מתחת לגיל 25. האוכלוסייה בגיל העבודה של הודו תגדל ב-240 מיליון איש ואישה בשני העשורים הקרובים. לצד התרומה החיובית לצמיחה יש לקחת בחשבון את עול ייצור המשרות המוטל על כתפי קברניטי המשק.
- להודו יש את רשת הכבישים השלישית בגודלה בעולם. היא משתרעת על יותר מ-4.3 מיליון קילומטרים. רשת הרכבות בהודו היא הרביעית בגודלה בעולם באורך 115 אלף קילומטר אולם היא כמעט ולא התקדמה מימי המנדט ועד היום.
הודו במספרים
