הקדמה לטיול בבוקרשט
למה בכלל כדאי להגיע?
לפני המלחמה כונתה בירת רומניה "פריז של המזרח". חלקים מהמורשת הזאת עדיין קיימים, אבל היום משמשת העיר, על ארמונותיה הגדולים והשדרות המרשימות, עדות קשה לעידן רודנות ניקולאי צ`אושסקו, הדיקטטור הקומוניסטי. פרט לכך, העיר מתגלת לתייר המגיע אליה כעיר כייפית ומלאת אנרגיות בצד עדויות וניחוחות הבלוק המזרחי לשעבר. סעו עכשיו כשהמחירים עדיין נמוכים והתושבים עדיין משתדלים לרצות את התיירים.
לאן כדאי להגיע:
- ארמון הפרלמנט (Palace of Parliament) הוא המבנה השני בגודלו בעולם (אחרי הפנטגון בארה"ב). זוהי המפלצת הלבנה של ניקולאי צ`אושסקו, ארמון שיש בעל מסדרונות אינסופיים וגלריות נרחבות. הסיורים בשפה האנגלית משובצים באנקדוטות מצחיקות. בניית הארמון הסתיימה רק אחרי מותו של צ`אושסקו, והאיש הראשון שעמד על המרפסת היה כוכב הפופ מייקל ג`קסון, שצעק "אני אוהב את בודפשט...". מחיר כניסה- 3$.
- סיור בשוק המקומי: חוואים וגננים עושים את דרכם אל העיר בכל יום על מנת למכור את מרכולתם בשוק Amzei בכיכר Amzei. המגוון המסחרר של הפירות והירקות, מתמרים ועד אפרסקים ודלעות, מוצג למכירה בצורה יפהפיה. בקיץ, קנו לכם אוכל לפיקניק ושבו על ספסל ב- Cismigiu Park, שבו משכירים סירות משוטים.
אוכל
חטפו ארוחה קלה ב- La Mama, מזללה זולה ופופלרית עם המון אווירה (Str Episcopiei 9) בטרם תלכו לשמוע קונצרט של מוזיקה קלאסית בספריה הרומנית (The Intimate Romanian Athenaeum). הכרטיסים זולים, מחירם 4$, וניתן לרכוש אותם בקופה שעתיים לפני תחילת המופע (או בימי ראשון עד חמישי מהצהריים עד 7 בערב). אחר כך, דלגו בין הברים שלאורך רחוב Nicolae Golescu וברחוב Episcopiei. נמליץ על Bistro Atheneu, פאב מסורתי. Café Molinari הוא קפה הרבה יותר אופנתי, וקפה Turabo הוא המקום הכי טרנדי בעיר.
מחירים לדוגמה עבור שלוש מנות, לא כולל יין, אלא אם מצוין אחרת (בקבוק יין רומני יכול לייקר את הארוחה בעוד שניים עד ארבעה דולרים). מחירו של בקבוק בירה מקומית הוא בערך דולר. ולהלן ההמלצות:
- מועדון הרוזן דרקולה: בחוץ מרצדות להבות כחולות. צלצלו בפעמון, הצוהר יפתח ומלצרית בלבוש גותי תציץ ממנו. ברגע שנכנסתם, לגמו את "קוקטייל העירוי" (משקה דובדבנים, וודקה ומיץ תפוזי דם). בלילות שלישי ורביעי, מופיע דרקולה. המנות כוללות מטעמים טרנסילבניים (נקניקיות חריפות, פשטידת פטריות רועים ופסטרמה) ושלווים ממולאים בכבדי אווז המוגשים ברוטב גרגרי יער. יותר סטייליסטי מקיטשי. מחיר- 14 דולר. כתובת: Count Dracula Club, 8A Splaiul Independentei (3121353 21 0040).
- "מסבאת איכרים": מסבאה מסורתית עם כדים מקושטים בעבודת יד, מלצרים בתלבושות עממיות ומכלאה של ארנבים פרוותיים שמטרתה לשמח את הילדים. השאירו מקום בבטן ל- Clatite (פנקייק ריבה). מחיר- 12 דולר. כתובת: Restaurant Triumf "Casa Taraneasca", Bd Maresal Al Averescu 51 (2601417 21 0040)
- Terasa Doamnei: פינה כפרית בלב הבירה, עם בריכת ברווזים, עיצוב כפרי וארוחות בריאות - וגם מוזיקה של אקורדיון, כינור וחמת חלילים רומנית. המטעמים המקומיים כוללים Sarmalute (חזיר מתובל עם עלי כרוב) ו- Papanasi (כופתאות גבינה מתוקה). מחיר- 10 דולר. כתובת: Terasa Doamnei, Str Doamnei 9 (3146481 21 0040)
בוקרשט, מבצרים ומנזרים
התחילו בכיכר Revolution. בצדה האחד של הכיכר שוכן הארמון המלכותי, ובתוכו מוזיאון האמנות הלאומי. ממולו שוכנת המפקדה הישנה של המפלגה הקומוניסטית, שהתפרסמה בחודש דצמבר 1989 כשההמונים לעגו לצ`אושסקו ההמום בשעה שניצב על המרפסת. המשיכו דרומה על Calea Victoriei, ועצרו למשקה באקדמיה הצבאית.
אחרי המוזיאון ההיסטורי הלאומי האוצר במרתפו אוצרות מדהימים, המשיכו ללכת ואל תחמיצו את כנסיית Savropoleos, פנינה ארכיטקטונית של אמנות אורתודוכסית רומנית. המשיכו ללכת ורדו אל כיכר Unirii, הצופה אל ארמון הפרלמנט (Palace of Parliament). הליכה בת כחצי קילומטר על שדרות Unirii היא טיול יוצא דופן, שבמהלכו חולפים על פני מבני דירות מתפוררים וחנויות מוזנחות- תזכורות חיות נוספות לפרויקטים המודרניים והמגלומניים של צ`אושסקו.
עם עזיבתנו בבוקר המחרת מחתימים את הדרכון שלי בחותם של דרקולה. אני חומד את אחד הפריטים של המלון: המגבות הסגולות של מלון דרקולה. הן לא למכירה ונדמה שכבר היו אנשים שחמדו אותן לפני, עובדה המסבירה מדוע עובדות המלון הדרקוליות שומרות עליהן מכל משמר. אנחנו נכנסים לקלוג` (Cluj), או Klausenburg, הכינוי שגם הגרמנים נותנים לעיר הבירה לשעבר של טרנסילבניה. הלאומניות של אזרחי רומניה מאוד גלויה לעין, ומגולמת כולה בכנסיה האורתודוכסית המונומנטלית מן המאה ה-20, הממוקמת לצד יוניון סקוור (Union Square). ברגע שטרנסילבניה חזרה לקהילת המאמינים הנוצרית הביעו אזרחי רומניה את שמחתם על ידי הקמת מבנים גבוהים, אשר ידגישו את אופיים הלאומי.
היום יום שבת, יום של הטבלות ושל חתונות בכנסיה. בחצר המוזיאון לאמנות עושים כמה דוגמנים חזרות לפסטיבל הרייב הקרוב, לקצב מוזיקת טכנו. בחנות הספרים אני מניח את ידי על הספר "סיפורי עם היסטוריים". הפרק על דרקולה מתאר אותו כשליט "קשוח אך רודף צדק. הוא שנא גנבים ואהב את בעלי המזג הטוב, הישרים והחרוצים".
הגענו לסיביו (Sibiu) לארוחת ערב. מסעדת Crama Sibiulu היא מסעדה הממוקמת במרתף ומגישה ממטעמי האזור, מזון בריא ובשרי. אחרי ארוחה גדולה של מנות ראשונות שכללו "קותלי חזיר של איכרים", ירך-חזיר וגבינה, קיבלנו את המנה העיקרית- עוף בגריל עסיסי וקרפים ממולאים בריבת שושנים, עם חשבון של 12$ לשני אנשים. חזרתי אל שני חדרי הסטודיו שלי במלון The Roman Emperor, המלון המועדף על יוהנס בראהמס ופרנץ ליסט.
בבוקר של יום המחרת אנחנו יוצאים מטרנסילבניה, עוצרים בגדה השמאלית של נהר Olt במנזר Cizia. סבו של דרקולה הקבור במנזר הוא הפטרון הקדוש של הכנסיה הביזנטית היפה הבנויה מאבן ולבנים, ובעלת עמודים מחורצים מזויפים בסגנון עתיק. מנהיג מפלגת האיכרים הלאומית נמצא כאן כדי לקחת חלק בתפילה והוא נועץ עם הכומר, סימן לכך שהדת משגשגת. בהמשך של נהר Arges לכיוון צפון מטפסות 1,500 מדרגות לתוך ההרים. אנחנו עושים את דרכנו במדרגות אל חורבות המבצר Poienari, מבצר שרוב ההיסטוריונים מייחסים לטירתו האמיתית של דרקולה. מלחמות, רעידות אדמה והזנחה גבו מחיר כבד ממה שהיה פעם מבנה מלכותי נשגב. דרקולה בנה את הטירה הזאת על אתר חורבות אחר, והיא נבנתה על ידי עובדי כפיה של בעלי האחוזות בני המעמד הגבוה של Targoviste. תחת איומם של העות`מנים ברח משם הרוזן ולד בשנת 1462 דרך המדרגות הסודיות, המובילות אל גדת נהר Arges. הרוזן האמיץ ברח על סוסו, ואולם אשתו העדיפה מוות על שבי והשליכה את עצמה אל הנהר. האיכרים מאמינים כי רוחו של דרקולה עדיין פוקדת את המקום.
הגענו ל- Targoviste, מקום שבו נשארו כמה מהמבנים שהוקמו בתקופת דרקולה, ולא רק מגדל השמירה Chindia, שממנו היה דרקולה צופה בשיפוד הפושעים, שהתרחש מול קהל גדול בחצר המלכות שמתחת למגדל. חצר המלכות המבוצרת הינה עדות לזמנים לא יציבים של שלושים ושלושה שליטים, ששלטו במקום עד היום.
חזרנו לבוקרשט, עיר שגם היא שימשה מקום בסיס לדרקולה. שם הבנתי שאני מכור לאחת המנות הפופולריות ברומניה, מיטיטי (קבבונים). מיטיטי הוא מאכל מדהים של בשר חזיר עסיסי ובשר בקר טחון. אנדריי לוקח אותי ל- At The Hunchback, מקום שנודע בהכנת המנה הזאת. למחרת בבוקר מתגלה יום קיצי וחם בבוקרשט. במרחק, נמתח הגשר בין Piata Victoriei ובין Revolution Square (כיכר ההפיכה), מקום שבו עמדו ודרשו ההמונים את הפלתו של העריץ ניקולאי צ`אושסקו בשנת 1989.
שינוי בא לרומניה, וספיחיו היותר קשים של הקפיטליזם - הימורים, שחיתות, זנות - באו ביחד איתו. אבל האוכל מצוי בשפע והעיתונות חופשית. ראיתי נעורים והתלהבות במקום שחשבתי למצוא בו עוני ומחסור. הרומנים תמיד התהדרו בהומור עצמי, שעזר להם לשרוד את התקופות הקשות. ידיד ותיק של המשפחה אוהב לומר: "הרומנים אוהבים לחגוג ולהנות מהחיים אף שחשבון הבנק מצטמק". אולי זו הסיבה שהרומאים נהגו לכנות את המקום בשם Felix Dacia, דאקיה השמחה. בכל ביקורי לוותה אותי ההרגשה שאזרחי רומניה משתוקקים לצעוד קדימה, להוכיח שלארץ הזו יש ערך ולהצטרף לאיחוד האירופי. "זה מגיע לנו, בעיקר אחרי מה שעברנו לאחר מלחמת העולם השניה, כשרומניה הועברה לידי הסובייטים", אומר אנדריי.
העיתונים עמוסים בידיעות חמות על כך שהתכניות לבנות את פארק דרקולה הוקפאו, וממתינות לאישור מחודש. איך שהדברים משתנים. בזמנים שבהם תושבי רומניה היו מאוד ספקניים בנוגע למשיכה של המערב אל הרוזן הערפד, הם היו צוחקים מרעיון של פארק עם נושא כזה. אבל עתה, עם השתנות הזמנים, נראה שהמקומיים לומדים את הכללים של השיווק המערבי, ופארק דרקולה יכול להיות הצעד הראשון אל המערביות, אם לא תרגיל בדיוק היסטורי...
