חבריה... וואלה, ממש לא נעים לי לשלוח את ה"שנה טובה" שלי במייל משותף, אבל תבינו אותי (אתם חייבים, הרי מתחילה שנה חדשה, תנו לי צ`אנס). בכל אופן זה מה יש כי אני צריכה ללכת להתארגן לחג. מה זה להתארגן לחג? אז ככה: הגעתי רק אתמול אחה"צ לדרמסלה ומצאתי איזה חדר מסכן ומגעיל לישון בו לילה אחד כי לא היה לי כוח לחפש מקום נורמאלי וכל האזור מ פ ו צ ץ באנשים או יותר נכון ישראלים. בכל אופן, היום קמתי לי להנאתי בבוקר והלכתי לחפש חדר. בסופו של עניין נמצא חדר מ ק ס י ם. באיזו עליית גג חמודה להפליא. יש לי שני חלונות לנוף המדהים שמסביב. טוב נו אין לי כוח לתאר את החדר תצטרכו להסתפק בעובדה שאני ממש ממש אוהבת אותו (ואפילו יש לי שכנים מקסימים). זהו, משם המשכתי לחיפוש אחר בגדים לחג. למה בגדים? כי כל מה שיש לי קרוע, רעוע, ומטונף ולי בא בגד טהור, לבן, חדש. הרי זו שנה חדשה. אז גם פה אני לא אשגע אתכם רק אומר שמצאתי חצאית וחולצה טיבטיות לבנות וסינור טיבטי צבעוני. נכון מעניין? טוב, לי זה הביא חיוך עוד יותר ענקי ממה שהיה. עכשיו, לא יכולתי להסתפק רק בבגדים חדשים אז הלכתי לאיזו קוסמטיקאית מקומית והיא עשתה לי מס`ג פנים עם מלא מלא קרמים. היה מ ז ה כ י ף... הקיצר, אם לא הבנתם, היה לי יום של התחדשות, התרעננות לקראת השנה החדשה.

 ככה בקצרה רק הסבר קטן איפה אני (פשוט עוד שעתיים נכנס החג ואני רוצה עוד להתקלח, עם דלי מים חמים... ולהתארגן). אז ככה. אני בכפר קטן מעל דרמסלה. הכפר נקרא דרמקוט. ויש בו בית חב"ד מקסים, שבו אני בשאיפה לעשות את ראש השנה. דרמקוט זה מקום מקסים מקסים, כפר קטן, שכל בתיו מפוזרים בצורה א-סימטרית, בין ההרים. כדי ללכת מבית אחד לשני צריך ממש לעשות טרק. וכדי ללכת לאכול משהו בכלל סרט (טרק רציני יותר).

ועכשיו לענייננו: אני רוצה לאחל לכל אחד ואחד מאיתנו, שתהיה לנו שנה כמו שהיא צריכה להיות (הרי זה בכלל לא תלוי בנו), א ב ל... הלוואי, (וכאן בא האיחול) שנצליח לשמוח במה שאלוהים יתן לנו כמו שהוא, שנצליח לראות בשנה הבא שנה של מתנה, שנבין למה כל דבר קורה לנו ושנצליח למלא את העולם באהבה (נשמע כאילו אני עוברת משהו בהודו?, עזבו, הסמים דופקים את הבנאדם. אבא-אמא: סתם...). הלוואי.

אוהבת,
 בבה העיזה

יעדי הכתבה