הקדמה - הסתיו כבר כאן
תקופת החגים מסמנת עבור רבים מאיתנו את תחילת השנה ומביאה עימה חוויות וציפיות חדשות. חילופי העונות מתואמים עם תהליך שינוי זה, כאשר הקיץ נחלש והסתיו תופס את מקומו. לעיתים קשה לשים לב לסתיו הקצר, שנדמה שאינו נותן את אותותיו בחלקים רבים של הארץ, אולם הטבע בהחלט חווה שינויים וחידושים בתקופה זו. מי שירצה, יוכל להבחין בפרחים המבשרים על בוא העונה, בעלי שלכת, שיוצרים מרבדים על הקרקע, ובעופות נודדים שחולפים מעל ראשנו וגם נוחתים למנוחות ארוכות, לפני המשך התעופה. לפניכם כתבה המתייחסת לכמה ממאפייני הסתיו הבולטים בעולם הטבע בישראל ומציעה אתרים לביקור, בפרט בעונה זו.
לתחילת הכתבה
אתרי צפרות
אגמון החולה: איזור עמק החולה נחשב כבר שנים רבות למוקד משיכה עובר צפרים מכל העולם. סביב קיבוצי העמק ובשמורת החולה, שטח ביצתי בו ניתן ללכת בשבילים וגשרי עץ, ניתן לצפות במגוון סוגי ציפורים, אולם גולת הכותרת עבור מרבית המבקרים היא אתר שטח ההצפה המחודשת, הנמצא מצפון לשמורה. השטח, שייובש בעבר, זכה לפעולות שיקום והצפה מחדש בתחילת שנות ה-90. כיום מתקיימת כאן מערכת יחסים הרמונית בין החקלאים ותושבי המקום, שיחד עם קק"ל משקיעים מחשבה רבה בשמירת האיזון האקולוגי באזור יחד עם הגנה על האינטרסים של החקלאי. כך, למשל, העגורים האפורים מואכלים בבוטנים בשטח מסויים ו`מלאי` הדגים באגמון החולה מתוגבר באלפי דגים ביום, במיוחד עבור עופות המים. גם אם אינכם חובבי ציפורים מושבעים, סביר שלא תשארו אדישים לאטרקציות במקום.
אפשר לנסוע בשטח ההצפה המחודשת עם רכב ולעבור בנקודות התצפית המרכזיות באזור. באוקטובר מגיעים לכאן עשרות אלפי שקנאים, רובם מגיעים משפך הדנובה ברומניה, חסידות וקורמורנים. העופות הדורסים השכיחים ביותר באזור הם הדיה המצויה ועיט הצפרדעים. לשיא תשומת הלב זוכה העגור האפור, עוף שמגיע לרוב החל מאמצע ספטמבר, ובניגוד לעופות אחרים שממשיכים לנדוד דרומה לאפריקה, נותר בעמק החולה ונהנה מייבולי החקלאות. עשרות אלפי עגורים מתרכזים לפנות כל ערב באזור מדרומית לאגמון החולה, במחזה מרהיב שמלווה בקולותיהם יוצאי הדופן.
מרכז המבקרים בכניסה לאתר, שפתוח בכל יום מ-9:00 עד שעות החשיכה, מציע מגוון פעילויות למבקרים, ביניהן סיור מודרך בנושא עופות המים, סיורי לילה בדגש תצפית בתנשמות סיורי טיבוע ציפורי שיר, השכרת אופניים, "עגלת מסתור" לתצפית מקרוב על העגורים וכיו"ב.
הגעה: סעו צפונה בכביש 90 לכיוון קרית שמונה. לאחר שתחלפו על פני צומת יסוד המעלה והפנייה לשמורת החולה (לא להתבלבל בין השמורה לאתר אגמון החולה!) המשיכו ישר, ובסמוך לק"מ מס` 457 על הכביש, ק"מ וחצי לפני צומת כח, פנו ימינה (שילוט לאגמון החולה). וסעו עד למרכז המבקרים, ממנו אפשר להמשיך לשבילי האתר.
לפרטים נוספים ומידע על הפעילויות: אתר אגמון החולה של קק"ל - 04-6817137
כפר רופין: עבור צפרים, עמק בית שאן הוא אזור שאין שני לו. בנוסף לעופות נודדים שמגיעים בלהקות של אלפי פרטים ועוצרים בבריכות הדגים והשדות, זהו אזור בו ניתן לאתר כמה מיני ציפורים נדירות שלא נמצאות באתרי הצפרות הבולטים האחרים בארץ. בקיבוץ כפר רופין פועל מרכז צפרות (מרכז הצפרות בעמקים) וממנו יש גם גישה לבריכות הדגים הסמוכות.
במרכז הצפרות הבינלאומי בכפר רופין אפשר לקבל מידע על מיני הציפורים, נקודות תצפית מיוחדות ושירותי התיירות באזור. ביקור במרכז הטיבוע יכול להגדיל את הסיכויים לצפות בכמה מציפורי השיר הייחודיות לאזור. כמו כן, טיול סביב גינות הקיבוץ והשיחים בסמוך למגרש הכדורגל יכול לזמן מפגש עם ציפורים קטנות, למשל סבכי שחור ראש ודרור הירדן. דרך סלולה שיוצאת מדרום הקיבוץ מובילה אל בריכות הדגים, בהן הציפורים אינן מתחבאות בסתר. שקנאים, חסידות, מגלנים, שקנאים ושלדגים, לצד מינים נדירים יותר, כגון חסידה שחורה, כפן, טבלן בינוני וחופמי אלכסנדרוני הם בין העופות הבולטים בעונה. דיה מצויה, זרון שדות, עיט צפרדעים, עיט ניצי ושלך הם עופות דורסים שנמצאים במקום מהסתיו ועד לאביב.
מי שאינו מסתפק בביקור באזור זה של עמק בית שאן יוכל להמשיך לבריכות הדגים ולשדות בסמוך לקיבוצים טירת צבי ושדה אליהו, שהגישה אליהם היא מדרום לעיר בית שאן.
הגעה: לבאים ממערב: יש לנסוע על כביש 71 שמוביל לבית שאן מעפולה. יש להמשיך בו גם כאשר הוא מתעקל וממשיך מזרחה מבית שאן. מיד לאחר שעוברים את קיבוץ מעוז חיים מימין, יש לפנות ימינה (כביש 6688) עד שמגיעים לכפר רופין.
לפרטים נוספים ומידע על הפעילויות: מרכז הצפרות בכפר רופין.
לתחילת הכתבה
שלכת ברמת הגולן
שלכת היא ודאי אינה אחת מתופעות הטבע הבולטות בישראל ואינה אחת ממוקדי המשיכה הבולטים למטיילים בארץ. גם אם נתקלים בסתיו בעצים שמשירים עלים בצבעים שונים, לרוב לא מדובר בריכוזים גדולים ולא מדובר בתופעה מרשימה. עם זאת, בדיוק בתקופה הזו של השנה, ישנם יעדים בהם אפשר לחזות בתפארת השלכת. רמת הגולן בו ישנם מספר יערות ואזורי חורש עם מגוון סוגי עצים, היוצרים תפאורה מיוחדת עבור הטיילים.
רכס בשנית בצפון רמת הגולן, בקרבת הגבול עם סוריה, הוא אחד המקומות הטובים לחזות בשלכת ובפרחים שפורחים בסתיו. חודש אוקטובר הוא הזמן הטוב ביותר לטייל במקום, במהלכו, בנוסף לסממני הסתיו הבולטים, הטמפרטורות נעשות נוחות יותר. מהרכס הבזלתי, שרובו נע סביב גבהים של 1000 מטר, אפשר לצפות בהרים הסמוכים, אזור רמת הגולן, החרמון והרי סוריה. שביל המסלול מסומן בצבע ירוק ואורך כ-2.5 ק"מ עד שמגיע להר חזק.
אלון תבור, אלון מצוי, אלון תולע ואלה אטלנטית הם בין מיני העצים הבולטים והשכיחים לאורך המסלול. עלי השלכת הנושרים מעצי האלון הם בגווני צהוב-כתום, בעוד האלה האטלנטית משירה עלים אדומים. חלמוניות צהובות וסתווניות התשבץ הם מיני צמחים נוספים שמשתתפים כאן בחגיגה הסתווית. פרחי החלמוניות הצהובות והסתווניות הסגלגלות מופיעים לאורך כל המסלול, עם ריכוז גדול בקרבת הבסיס הצבאי בהר חזק. לעיתים אפשר לצפות במסלול גם בחזירי בר וצבאים.
לאחר שהשביל המסומן בירוק מתאחד עם דרך עפר, אפשר להמשיך בו עוד קצת בטרם חוזרים אחורה אל תחילתו. מטיילים שמגיעים עם שני רכבים יוכלו להשאיר אחד מהם בתחילת המסלול בכביש 98, או לחילופין במגרש בצמוד לדרך העפר בהר חזק, ובאמצעות הרכב השני להגיע לנקודת תחילת המסלול המועדפת.
הגעה: יש לנסוע על כביש 87 שנוסע מכיוון הכנרת לצפון-מזרח רמת הגולן. בצומת בשן פנו שמאלה לכביש 98, כ-2.5 ק"מ עד לתחילת השביל היוצא מימין לכביש. בסמוך לחורשה במקום ניתן להחנות את האוטו ולהתחיל ללכת, או, כאמור, אם אתם מגיעים עם שני רכבים, להמשיך לנקודת ההתחלה השנייה.
יער בשנית -; מפת סימון שבילים מס` 1
לתחילת הכתבה
פרחים מבשרי סתיו
בעוד שמרבית מיני הפרחים בטבע מציגים את תפרחתם לאחר גשמי החורף, מספר סוגי פרחים מקדימים ופורחים עוד לפני בוא המשקעים. פרחים אלו מוצאים בפריחה בעונה זו יתרון, מכיוון שחרקים מאביקים אינם מוצאים פרחים רבים אחרים ולכן מאביקים ביעילות את החצבים, חלמוניות, סתווניות ושאר פרחי הסתיו.
חצבים בתל יודפת: פריחת החצב היא אחד הסממנים הבולטים ביותר לתקופת שלהי הקיץ וראשית הסתיו. בחצבים אפשר לפגוש גם בסמוך לערים מרכזיות, בגוש דן ובירושלים. עם זאת, מומלץ לבקר במקומות בהם נוכחות החצבים היא מרשימה במיוחד. אזור תל יודפת בגליל התחתון הוא מקום מצויין לחזות בחצבים הזקופים והגבוהים.
תל יודפת ידועה בספרי ההיסטוריה בכך שהיתה מקום משכנו של יוסף בן מתתיהו, ממפקדי המרד הגדול ברומאים, עד לקרב במקום, במהלכו נפל בשבי, בשנת 67 לספירה. הר עצמון, שתל יודפת שוכן למרגלותיו, נמצא בגליל התחתון ולאחר ההגעה לתל ניתן להמשיך וללכת עוד כ-2 ק"מ בעלייה לפסגת ההר. מן הפיסגה נשקף נוף פנורמי של הסביבה, כולל הים התיכון והכרמל. ניתן לרדת באותה הדרך ממנה עליתם או לרדת ממערב ההר, בשבילים כחול ואדום (שביל לרכב שטח). ירידה זו עוברת דרך מספר מעיינות וסך הכל אורכת כ-4.5 ק"מ, עד החזרה ליודפת.
כדי להגיע לתל יודפת ולהיכל החצבים אפשר להחנות את הרכב במושב יודפת וללכת עם השביל המסומן בכחול, דרומה, כחצי ק"מ, עד ההגעה לתל. אפשר להתרשם מהערך ההיסטורי של המקום ולהנות ממאות החצבים שפורחים במקום, על תל יודפת ומסביבו. עמודי התפרחת הלבנים של החצב המצוי מופיעים כאן החל מאוגוסט ונראים עד לתחילת אוקטובר. מאוחר יותר, עם תחילתו של החורף, מצמיח החצב עלים ירוקים ירוקים, עד למועד הפריחה הבא.
הגעה: מצומת המוביל להמשיך לכיוון צפון-מערב על כביש 79 (לבאים מדרום -; סעו בכביש 77 צפונה עד לכביש 79, בו פנו שמאלה ומיד תגיעו לצומת המוביל). בצומת יפתחאל, כחצי ק"מ לאחר צומת המוביל פנו ימינה לכביש 784. יש להמשיך בכביש זה גם לאחר שהוא מתעקל שמאלה, מיד אחרי כפר מנדא וימינה מעט לאחר מכן. בצומת יודפת, כ-300 מ` לאחר צומת קרנית, פנו ימינה וסעו כק"מ וחצי עד ליישוב יודפת.
תל יודפת והר עצמון -; מפת סימון שבילים מס` 2
חלמוניות ביער להב: כבר בטיול השלכת הסתווי ברמת הגולן המופיע למעלה ציינו את החלמונית הצהובה ויער להב בצפון הנגב הוא מקום נוסף שמציג את פרח זה בשיא תפארתו. פרח זה ממשפחת הנרקיסיים פורח כאן בעיקר בחודש אוקטובר, וזהו גם אחד המקומות הדרומיים ביותר בארץ בהם הוא נפוץ.
נטיעתו של יער להב, על ידי קק"ל החלה בשנת 1952. האזור זוכה לכ-240 מ"מ משקעים בשנה, כמות שמספיקה עבור כמות מרשימה של צמחים. באביב אפשר לחזות כאן בכלניות רבות ואילו באוקטובר אפשר לשבת לפיקניק לצד הפריחה הצהובה של החלמוניות. בשטח של כ-30,000 דונם תוכלו גם להנות משבילי אופניים רבים, לבקר במרכז המחקר ע"ש ג`ו אלון ללימודי האזור, המוזיאון לתרבות הבדואים, חורבות העיר העתיקה רמון וכיו"ב.
הגעה: לנסוע על כביש 40 העובר מבאר שבע צפונה ופנו מזרחה בצומת דבירה לכביש 3255, כ-2.5 ק"מ לפני צומת קמה. בין הק"מ ה-8 וה-9 על הכביש, לאחר הישוב דביר, פנו דרומה לכביש הגישה ליער.
לפרטים נוספים ומידע לגביי `שביל החלמוניות`: מרכז המידע `קו ליער` של קק"ל: 1800-350-350
לתחילת הכתבה
