גרמניה - בספונטניות ליער השחור

כשחושבים על חופשה ביער, מרחבים פתוחים, עיירות ציוריות עם בתים צבעוניים וטירות מדהימות אחד המקומות שכדאי לבקר בהם הוא איזור היער השחור. משפחת גרביץ הוסיפו את הדרך הרומנטית, ארמונות ועיירות נוספות ובנו טיול מקסים של שבועיים מהנים בגרמניה.
משפחת גרביץ
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: גרמניה - בספונטניות ליער השחור
© איתמר ברק

הקדמה - למה דווקא גרמניה?

תוך כדי שיחה חברית וקיטורים הדדיים על כמה אנו זקוקים לחופש, נולד רעיון לטיול בגרמניה. חברתי, לילי, רצתה חופשה ביער, מרחבים ירוקים, מקומות יפים ורצוי מרחצאות איכותיים ובאופן ספונטני יצא לי "היער השחור".

 ידידה שלנו ,שלא מחמיצה שום הזדמנות לשבוע ביער השחור (המרת יחידת נופש) עזרה לנו רבות, תרמה ידע רב, מפות וספר. התכנון המקורי היה לשבוע, אבל הוספנו יומיים לדרך הרומנטית, יומיים לאגם בודנזי, ביקור משפחתי בהידלברג, ארמונות לודוויג ומינכן ליום אחד. יצא לנו טיול של 14 יום. לאחר קריאה ולימוד החומר מאתרים שונים, למטייל, יונית ומגלים עולם.

ביקור במחנה דכאו ואוגסבורג

רכב שכרנו מחברת Rent Direct, אומנם זו לא חברה ידועה אך לאחר בירורים רבים, המחיר שלהם היה זול יותר והשרות נהדר. הזמנו פולקסוגן אוטמתית, דיזל ללא G.P.S (הבאנו את שלנו מהבית). החברה נמצאת כמה דקות נסיעה מחוץ לשדה תעופה. במשרד הציעו לנו רכב דיזל מרצדס ויטו חדשה עם 600 ק"מ, ללא תוספת תשלום או מרצדס פרטית דיזל בתוספת תשלום. כמובן ששמחנו על הרכב הגדול, הרי היינו ארבעה איש עם ציוד. העמסנו על הרכב בקבוקי שתיה, אוכל ואפילו לא תמיד הוצאנו את המזוודות לצימרים.

 התחנה הראשונה היתה מחנה ריכוז דכאו. היה לנו חשוב מאוד להתחיל דווקא משם, במיוחד לאחר סיור בפולין, שערכנו ממקום העבודה בסתיו. המחנה שונה במקצת ממחנות פולין, יותר סטרילי ומסודר מדי. הרבה אנשים ביקרו בו. ביקשנו רשות להדליק נר זכרון ובנדיבות רבה קיבלנו רשות. בחור צעיר, מדריך במקום, סיפר שרק אנשים בודדים מדליקים נרות, בעצם רק יהודים בודדים. אבל הרשות ניתנת ללא בעיה.

 ביום ראשון לקראת צהריים המשכנו לכיוון אוגסבורג (Augsburg). הכיכר המרכזית והעיר בכלל היו ריקות מאדם, בתי הקפה היו סגורים. מצאנו את בית הכנסת, אבל במקום היה קונצרט וכמובן לא הורשנו להיכנס, אפילו לא לחצר. מוזר, בכל המקומות שעברנו בתי כנסת היו סגורים או הכניסה היתה בתשלום. לעומתם, הכנסיות כמעט תמיד פתוחות ותמיד חינם. המשכנו בדרך הרומנטית, עיירה אחר עיירה, אחת יפה יותר מהשניה. מקום הלינה ללילה הראשון הוזמן מראש בפנסיון בקר. אתר אינטרנט: www.pension-becker.com

העיירות רטנבורג, וורסבורג והיידלברג

הגענו בשעה 20.00 בערב לרטנבורג (Rothenburg O.D.T) ובעל הפנסיון בא במיוחד לפתוח לנו. החדר עלה 50 יורו כולל ארוחת בוקר. במקום אפשרויות רבות ללינה וטיול ובתי אוכל למינהם. חשבנו להישאר 2 לילות, להמשיך לטיול בין העיירות על הדרך הרונטית, לחזור לרטנבורג ומשם להיידלברג  (Heidelberg), אך הוחלט בסופו של דבר להמשיך להתקדם. כל העיירות יפהפיות, קשה להגיד איזו אהבנו יותר. אנו לא אוהבים לבזבז זמן לארוחות במסעדות באמצע היום, לכן הצטיידנו בסופרים, קנינו מכול טוב וערכנו פיקניקים בדרך. באחת העיירות ראינו מקום מקסים עם שולחנות עץ, פגשנו אדם נחמד, נגן במקצועו. פיטפטנו קצת בגרמנית ואנגלית ולמזכרת קיבלנו דיסק שלו ותמונות של פרפרים מיוחדים. החדר בפנסיון הוזמן מהאתר: www.romantischestrasse.de.

 בכל העיירות, הבתים כאילו נצבעו לפני רגע, מרגישים את שקט והשלווה הנהדרים, המון ירוק בעיניים וטירות מסביב. ביקרנו ברוב הטירות והתפעלנו מהגנים המטופלים לתפארת. עיירות מקסימות במיוחד לטעמינו היו: Dinkeldbuhl עם בתים יפיפיים ורומנטית במיוחד, ו - Weikersheim עם טירה וגנים מיוחדים, שם ערכנו סיור מודרך בטירה עם מדריכה נחמדה, שהתרגשה מאוד כאשר שמעה שאנו מישראל.

 לילה שני התמקמנו ליד וורסבורג (Wurzburg) כ - 2 קילומטרים מהעיר. על שפת הנהר מצאנו צימר מדהים ב - 70 יורו כולל ארוחת בוקר (אתר האינטרנט שלהם: www.zum-kreutzer.de). נשארנו לארוחת ערב קלה בחצר היפהפיה, במקום להתחיל לחפש מקום פתוח לאכול בו. לאחר סיור בעיר, כניסה לקטדרלה היפה, הארמון, בניין הרזידנציה, שוק והמדרחוב, יצאנו לשייט. העיר עוברת שיחזור מתמיד. המשכנו להילדנברג היפה, שם התארחנו אצל בני משפחה. בבוקר לאחר הסברים רבים, יצאנו לטייל בטירה, בגנים וכמובן בעיר היפה.

איזור באדן-באדן

לא נכנסנו לחדרי הטירה המרוהטים, הדבר הצריך כרטיס נוסף ולא ידענו זאת, נהננו מאוד מהגנים, המקום ענק ואפשר להסתובב שם שעות. מהילדנברג לבאדן - באדן נסענו שעה וחצי של נהיגה רגועה. הגענו לפני 18.00 כדי לחפש חדר ולאו דווקא במלון. באדן כמובן יקרה לכן המשכנו כמה קילומרים ובין שתי עיירות, בתוך יער ממש, מצאנו גסטהאוס מקסים, השייך לזוג שוודים בשנות 60-70, שמתרוצצים סביב האורחים כבני 20. המקום נקי מאוד ובעל מטבח מעולה. העלות היא 70 יורו עם ארוחת בוקר מעולה, שבעלת הצימר הכינה בעצמה. מכשיר ה - G.P.S קצת פישל ורצה להעביר אותנו רק דרך היער, ובשעה 1 בלילה זה לא היה כל כך נחמד. האמת שהוא דווקא צדק ובאמת הינו 300 מטר מהיעד, אבל עם הרכב הגדול שלנו היה קשה לעבור ובמיוחד בחושך מוחלט. חזרנו לבאדן וביקשנו מנהג מונית שיסע לפנינו עד הפנסיון.

 המקום נקרא Hotekl Gasthaus Zur Nachtigall בין Gemsbach ובאדן-באדן. אין הרבה מה להוסיף על באדן-באדן, היוקרה מציצה מכל פינה, מכוניות פורשה אדומות ונובורישים רוסיים בחליפות לבנות. מידע על באדן באדן: www.baden-baden.de

אבל גם שם נסגרות המסעדות מוקדם. מקדונלדס פתוח אומנם, אך היה ריק מאדם. בחרנו במקום קטן עם אוכל סיני, שרק ציפו שנבלה מהר והם יוכלו לסגור. לאחר מכן קנינו כרטיס יער שחור, המקנה כניסות חינם והנחות לאתרים שונים. את הכרטיס מוכרים בהוצאות לאור ולא במודיעין תיירותי. יצאנו בבוקר ל - Mummelsee, עלינו על כביש 500 המדהים ונכנסנו לערפל סמיך.

 הנסיעה היתה קשה מאוד והראות לקויה, גם מהאגם אי אפשר היה להתרשם. הסתובבנו בכמה חנויות באתר, נכנסנו לאחת המסעדות להתחמם והמשכנו עד העיר פרוידנשטאט (Freudenstadt). בכיכר המרכזית יש מזרקות מים וסוף סוף חשבנו שנוכל לשבת בכיכר לכוס קפה ועוגת היער השחור, אבל, ניחשתם, השעה היתה 17.50, את העוגה לא היתה להם בעיה למכור לנו, קפה היה סיפור אחר. מוכרת צעירה שדווקא דיברה רוסית הסבירה לנו שמכונת הקפה כבר סגורה ונקייה ואין קפה. זה פשוט לא יאומן , ויתרנו על עוגה.

 לא רצינו לחצות את היער בחושך ערפלי ולכן חזרנו בדרך שונה. הגענו למלון ומיד הודענו לבעלת הצימר שנאכל אצלה. האוכל והשירות היו מעולים. פיצינו את עצמינו על חוסר הקפה והעוגה בקינוחים רבים. בבאדן-באדן יש קרון -; רכבל שהוא חינם לבעלי כרטיס, בתוך יער לפסגה עם נוף מהמם Merkurberg. כמובן שערכנו סיור מודרך בבית הקזינו, המדריכה העבירה את הסיור בצורה תאטרלית ביותר, נהננו ולו לרגע לשבת על כורסאות הפאר ולהסתובב בפטיו המקסים. למרחצאות לא נכנסנו כי לא נשאר מספיק זמן אבל את המים המיוחדים שתינו. המים חינם, על הכוס מפלסטיק משלמים. טעים זה לא, אבל אומרים שבריא. האמת לא הרגשנו שייכים כל כך ולכן מיהרנו לצאת לכיוון שטראסבורג וחבל אלזס.

 שטראסבוג יפהפיה, הרגשנו שעברנו לצרפת: המבנים, המדרחוב וכמובן השייט מזכירים את פאריז. לקחנו אוזניות עם הסברים בשפה הרוסית. היה מעניין במיוחד לראות סבתות גרמניות כבנות 70-80 שותות בירה במהלך השייט הרומנטי. לצערינו לא יכולנו שלא להשוות עם האמהות שלנו, ניצולות שואה שאינן מרשות לעצמן בילויים בכלל וכאלה בפרט. קראנו בספר על בית הכנסת הגדול בשטראסבורג ולאחר כל הכנסיות וקטדרלות החלטנו שנראה משהו משלנו. במודיעין קיבלנו הסבר איך להגיע ומצאנו את בית הכנסת בקלות, אך כמובן שהיה סגור. שמחנו לראות שבמקום נערכים שיפוצים ומגדילים את המדרכות ואת מדרגות הכניסה. תכננו את מכשיר הניווט על דרך היין, נדהמנו מכמויות הגפנים לצידי הדרך והתפעלנו מעיירות המקסימות. האמת שהרבה זמן לא היה לנו לכן לא הגענו עד קולמר.

בדנווילר - היער השחור

לבדנווילר (Badenweiler) הגענו לאחר 18.00 בערב ומיהרנו להזמין חדרים, לאחר כמה בדיקות הגענו לבית של בטינה. החדרים שלה גדולים מאוד ויפים, כל פריט עומד במקום ויוצר אווירה נעימה. מסביב לבתים דשאים ונדנדות, פרחים ועצי פרי. נעזרנו גם בשרותי כביסה שלה - הכול היה מקופל ומגוהץ לתפארת. מול הבית יש בריכת שחיה עם מגלשות, שטחי שיזוף ומקומות לפעילות ספורטיבית. המרחצאות קרובות ואפשר ללכת אליהן ברגל. הבניין והברכות מאוד יוקרתיים (הכניסה חינם לבעלי כרטיס - חיסכון של 11 יורו לאדם) ולאחר יום מלא פעילות, אין כמו לשהות במים מינרלים חמים. במקום אין ספור אפשרויות לטיפולים שונים בתשלום.

 3 לילות נשארנו אצל בטינה (אתר המלון - www.hausbettina.de וחדרים - www.haus-fischermuehle.de יחידות הדיור כוללות מטבחון וסלון). ארוחות הבוקר מלאות, מיוחדות ונעימות ביותר. הרשינו לעצמינו לשבת זמן רב יותר סביב השולחן. במשך הימים טיילנו באזור: העיר פרייבורג, אגם טיטיזי, רכבלים, בתי מוזיאון, מפלי טריברג. פרייבורג היא עיר יפה, הסתובבנו ברחובות וספגנו את העיר עם שוק ססגוני, שפע דוכני אוכל וכולם אוכלים נקנקיות בלחמניה, פירות וגבינות למינהם. יום אחד עשינו את נתיב שעוני הקוקיה. תכננתי לחזור הביתה עם אחד כזה, אבל המחירים מאוד גבוהים ושעון קטן ופשוט לא שווה קניה. בתי הקוקיות למינהם נסגרים בסביבות 18.00.

במפלי טריברג הדרך מהחניה עד המפלים עצמם ארוכה, אך הנוף מפצה על ההליכה. המקום מקסים עם שפע מים וירק מסביב. אפשר לטייל במסלולים מסומנים ולעלות על הגשר לתצפית. באגם טיטיזי לקחנו שייט. המקום מאוד תיירותי ורוב המבקרים היו גרמנים ביום חופש. יש במקום שפע חנויות עם מוצרים די פשוטים, מסעדות, בתי קפה.

 הכרטיס ליער השחור מקנה הנחות כמו כיבודים שונים, מתנות, הנחה על שייט על הטיטיזי, קפה ועוגת היער השחור במסעדה על המזח, וואפל בלגי במלון Hofgut Sternen, צפייה באומנות ניפוח הזכוכית ומתנה אגרטלים קטנים מזכוכית צבעונית. ממול בית המוזיאון הפתוח יש בית קפה מיוחד שבו מקבלים קפה ועוגה בתמורת להצגת כרטיס היער. ביקרנו במוזיאון פתוח אחד בלבד ב - Freilichtmuseum Vogtsbauernhof, ביקרנו במערת הנטיפים והמדריכה השתדלה להסביר גם באנגלית. במקום יש חנות עם מאובנים שונים ואבני מינרלים, המחירים ממש מצחיקים, מי שמבין ואוהב אבנים יפות לא יוכל לעמוד מנגד. חבל רק שהן די כבדות ופחדנו על משקל יתר, לכן הסתפקנו בבודדות מהן. המוכרת הקפידה לרשום את השם והתכונות של כל אחת מהם (כיאה לשירות הגרמני).

Mühlhofen ואגם בודנזי

התחנה הבאה שלנו היתה אגם בודנזי. תכננו לעקוף את האגם ולהישאר 2 לילות באחת העיירות. עברנו בדרך את מפלי ריין. מזג האויר היה קצת גשום ולא יכולנו להתקרב ממש למפלים, אבל גם כך נהננו ממראות, טיילנו באזור והמשכנו ל - Konstenz. הגענו בשעות הערב, קיבלנו במודיעין הסבר על אפשרויות לינה, עשינו סיור קצר בעיר ונכנסנו לעולם המים (מיותר אם אין ילדים). ליד האקווריום יש פארק די גדול לילדים (לא נכנסנו). משם נסענו במעבורת למירסבורג (Meersburg) בה ירד גשם ומכיוון שחיפשנו מקום לינה זול, התרחקנו כמה קילומטרים מהעיר. המחירים באזור נעו בין 60-65 יורו.

 במעבר בין שני כפרים Uhldingen ו - Mühlhofen מצאנו כמה בתים השייכים לאותה משפחה. יש להם גם חדרים וגם דירות הכוללים מטבח מצויד. המחיר היה רק 40 יורו עם ארוחת בוקר. בעלת הבית חשבה פעמיים אם כדאי לה להכין לנו חדרים, כי לא היו לה אנשים מלבדינו וכשסיפרנו שאנו מישראל רצה בשמחה. השארנו את הציוד, נתנו לה זמן לסדר מצעים ונסענו למיירסברג. ביקרנו בעיירת לינדאו (Lindau) היפה, באי הפרחים ובעוד כמה עיירות סביב האגם כמו ברגנז (Bregenz) האוסטרית. האמת שאהבנו את העיירות הגרמניות יותר. הכניסה ללינדאו היא דרך שער בחומה ונכנסנו דרך סופרמרקט בדומה למשביר שלנו - סוף-סוף קצת קניות - קנינו הרבה שוקולדים. המחירים בלינדאו זולים יותר וכדאי לרכז בה את הקניות והמזכרות.

 מיהרנו להגיע לאי הפרחים, התלבטנו אם לנסוע מסביב לאגם או לעלות על מעבורת אך החלטנו על המעבורת, דבר נחמד בפני עצמו. אפשר לקנות כרטיס הלוך/חזור ובכך להוזיל את העלות. המחיר לפי סוג הרכב ובפורום קראתי שלאחר השעה 17.00 מחיר הכרטיס יורד ב - 50%. האי היה כמעט רק מאנשים, את הרכב משאירים בחניה מסודרת ונוסעים עד מרכז הפארק באוטובוס פנימי ללא תשלום. במקום תמצאו בית יפהפה שאפשר לבקר בו ופינות חמד רבות. ביתן הפרפרים מיוחד במינו וחובה להיכנס. אוסף כזה של פרפרים וסחלבים לא ראינו אפילו בתמונות, הפרפרים ממש מתישבים על הידיים. יש ירידה עד קו המים עם ברווזים בצבעים שונים - בילינו שם כמה שעות עד הסגירה. נכנסנו לקניון הגדול בעיר קונסטנץ, השעה היתה 20.00 והשומר הסתכל בנו בפליאה, כמובן שכל החנויות היו סגורות ורק עולם קולנוע אחד ובית בירה היו פתוחים. כולם כתבו על המחירים הזולים בקונסטנץ, אנו לא הספקנו לבדוק, אבל נהננו מהנופים סביב האגם. עשינו את הדרך לאט, ראינו הרבה מקומות יפים, קניות נעשה בבית.

 על הבוקר, תוך כדי נסיעה הזמנו כרטיסים לארמונות לודוויג. יש אפשרות לקבל מכשירים עם הסבר בכמה שפות, בחרנו ברוסית. באתר חניות רבות וכמות רכבים אדירה. הזמנת כרטיסים מראש עולה כמה יורו יותר אבל משאירה זמן פנוי לסיבוב במקום וביער. בכניסה לטירה היה תור ענק שזז בסדר מופתי, על הכרטיס היה רשום מספר התור להדרכה שלנו. מיד בכניסה קיבלנו מכשירים בשפה שלנו. הטירה אומנם מיוחדת מאוד, אבל גם היער מסביב יפה. נכנסנו גם לארמון הילדות - מקום מיוחד ויפה. בדיעבד אפשר היה לוותר על ארמון אחד ולעשות סיור טבע במקום. בתום הסיור המשכנו בדרך הרומנטית ועברנו כמה עיירות שהיו די ריקות מאדם.

מפטינג למינכן

הבתים בכל המקומות מקושטים בפרחים וצבועים יפה, ההרגשה כאילו לפני רגע סיימו פה שיפוץ. התחלנו להתרגל לניקיון הרחובות והכבישים. במקום מסוים במרכז היער השחור עברנו במנהרה ארוכה, בחזור היה פקק ארוך ואיטי, הסתבר לנו שעובדי "מ.ע.צ." הגרמני שוטפים את קירות המנהרה. עצרנו ללינה בעיירת פטינג (Peting), ניכנסנו לכמה גסטהאוסים, באחד מהם היתה מסיבה באווארית טיפוסית במרתף, לרגע חשבנו להישאר שם אבל במחשבה שניה משום מה נזכר חברינו בשעורי היסטוריה והשמחה הבאוורית לא עשתה לו טוב. ממול עמד בית מיוחד ושם נשארנו, בעלת בית באוורית טיפוסית, שירתה את אורחי המסעדה במהירות ויעילות. החדרים גדולים, נקיים והמסעדה מצויינת. אכלנו שם סלט שומים מוחמצים מדהים (בעלה מכין) וסטייק טוב. אתר המקום: www.gasthof-buchberger.de

 הרגשנו את סוף הטיול מתקרב ועם רגשות מעורבים יצאנו למינכן. את המלון Hotel Schweiz הזמנו מהבית במחיר 72 יורו כולל ארוחת בוקר לזוג. מיקום המלון לא רחוק ממרכז - הליכה ברגל. זה כנראה היה אזור של טורקים, לפי החנויות והאנשים מסביב. לנו הדבר לא הפריע. ממול המלון יש חנויות וסופרים של מזון והלבשה, אבל לא נכנסנו. קיבלנו הסבר מאנשי המלון ויצאנו לסיור. האנשים היו אדיבים ונחמדים מאוד ותמיד עזרו כשביקשנו עזרה.

ברחוב הראשי פזורים עגלות עם פירות מיוחדים הנמכרים לפי יחידות או משקל. היו שם פירות ששכחנו על קיומם. קנינו כמה סוגי פירות יער ומשמשים מדהימים שכאלה לא אכלתי בארץ אף פעם. הפירות מאוד יקרים, אבל הנוסטלגיה שווה זאת. את אוטובוס התיירים האחרון שיצא בשעה 17.00 פספסנו, אבל אכלנו עוגות נהדרות בבית קפה ממול בניין מקושט, עם תזמורת שיוצאת מדי כמה זמן (לא זוכרת את השם, אבל מקום מאוד מרכזי וידוע - בכניסה יש דוכן גלידות ענק). כדאי גם להיכנס פנימה ולהתפעל מעיצוב הפנים, המנורות, כסאות ושירותים, שמנוקים אחרי כל אחד באופן מיידי. בספר הטיולים היה כתוב על בית כנסת ומוזיאון יהודי קטן, אך בכתובת שצוינה בספר אין זכר לדבר. שאלנו במסעדה ממול ואחד העובדים הסביר והדריך אותנו איך להגיע למרכז היהדות החדש. רצנו לשם כי ידענו שיסגרו מוקדם, כמובן שהיה סגור. בכיכר יעקוב נמצא בית הכנסת החדש ורכז יהדות. הקירות החיצוניים והחומה עשויות אבנים בסגנון הכותל המערבי.

 במינכן טיילנו עד מאוחר, סוף סוף היה פתוח הכול. בבוקר חיכתה לנו ארוחת בוקר עשירה ביותר ולפי האורחים במקום, המלון מומלץ בארצות רבות. החזרנו את הרכב למשרדים, ה G.P.S קצת פישל והכניס אותנו לשכונת מגורים, דבר שהלחיץ אותנו למדי. לאחר סריקת רכב מהירה הקפיצו אותנו עובדי הסניף לשדה. זהו תם הטיול, נהננו מאוד, אהבנו את המקומות וחשבנו שאפשר גם אחרת, זאת עובדה.

הערות חשובות לטיול

  • במשך כל המסלול הרגשנו בטוחים, גם מבחינה בטחונית וגם פלילית. המקום היחיד עד כה שלא הסתרנו תיקים, ולא החבנו כסף עמוק בחגורות בטן. בעלי הצימרים שמחו לשמוע שאנו מישראל, והתייחסו אלנו נהדר.
  • בעיירות וגם בערים המודיעין נסגר בשעה 18.00.
  • אוטובוס תיירים אחרון במינכן יוצא ב - 17.00. עמדנו שעה עד ששאלנו בעל חנות ליד התחנה.
  • רצוי להזמין לינה מראש, למרות שפע הצימרים והגסטהאוסים. מחירים באתר זולים יותר. בעלי הצימר לא תמיד גרים ליד, בדרך כלל הולכים לישון מוקדם ולא "יוצאים מגדרם" להשכיר את החדר הפנוי.
  • קנינו מצרכי מזון בסופרים בדרך וערכנו פיקניקים בצידי הדרך. יש שפע מקומות לפיקניק עם שולחנות,שרותים ומים זורמים. מיותר לציין שכל המקומות מאוד נקיים ומסודרים.
  • בתי קפה, חוץ ממינכן, נסגרים מוקדם. כמעט בכל מקום לאחר שעה 18.00 לא תקבלו קפה ועוגה. מסעדות ובתי אוכל שונים עד השעה 20.00, אחרי זה רק פאבים עם בירה, יין ובייגלה. רק הגסטהאוס עם מסעדה פתוח עד שאחרון האורחים קם מהשולחן.
  • יש שפע מקומות חניה בכול מקום. הרוב בתשלום, אבל מסודר מאוד.
  • במרחצאות נדרשנו לבגד ים צמוד גוף כמו שהיה באופנה לפני 30 שנה. הדבר חשוב במיוחד לגברים, בארץ נהוג ללבוש בגד ים - מכנסי גלישה לא תחתון צמוד. אפשר לקנות או לשכור במקום, חברים שנסעו חודשיים אחרינו לא נדרשו משום מה. לך תבין את ההגיון.
  • כרטיס היער השחור חוסך כסף רב ונוח לשימוש. הוא כולל מפה קטנה בסוף החוברת. החוברת אמנם כתובה בגרמנית ורצוי להכין שעורי בית כדי לנצלו טוב יותר. נוסף על שפע אתרים עם כניסות חינם הוא כולל גם בתי קפה, בית בירה עם כיבוד חינם. לא תמיד הבנו מה מקבלים אבל תמיד הופתענו לטובה, במיוחד וואפל בלגי עם דובדבנים גלידה וקצפת.
  • רצוי לשאול בקופה בכניסה לטירות מה כולל כרטיס הכניסה, לפעמים חדרים מסוימים מצריכים כרטיס נוסף או שהכניסה מתאפשרת רק עם קבוצה ומדריך.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על גרמניה