נחיתה בסין
ימים ראשונים בארץ זרה...
אחרי טיסה ישירה ונוחה של 10 שעות, נחיתה רכה בשדה תעופה חדש, נקי ומסודר, לקחנו אוטובוס היישר למרכז העיר והרגשנו כי הכל הולך לכיוון הנכון. למרות שמונית היתה יכולה להיות פתרון קל, בחרנו לנסות את מזלנו עם שאר האוכלוסיה המקומית. 32 מעולת צלזיוס ו-80% לחות קיבלו את פנינו ולאחר 3 שעות של נסיעה בשני אוטובוסים, רכבת תחתית, גשם שוטף שירד לפתע, רוכבי אופניים שדרסו אותי ונהג אוטובוס שצעק עליי ועל ירון חברי בשפת אמו, כאילו אנחנו בעצמנו מלוכסני עיניים - הגענו לאכסניית Jing Hua אשר ברחוב Dong Zhi Men Wai עייפים ורטובים, אך עם חיוך רחב.
ברוכים הבאים לסין!, ברוכים הבאים לביג`ינג.
בילוי בבייג'ינג
קניית כרטיסים לרכבת:
הדבר הראשון שרצינו לעשות בבוקר שלמחרת הוא לקנות כרטיסי רכבת לאולן בטאר Ulan Batar, כדי שנוכל לדעת כמה זמן יש לנו בעיר. שמנו את פעמינו למשרד הכרטיסים היחיד שמוכר כרטיסים אלו. זהו ה-China International Travel Service או בקיצור CITS שנמצא ב- International Hotel. במשרד נאמר לנו כי יש כרטיסים רק ל-28 ביוני. כדי לא לאבד את הכרטיס מיד ביצענו את ההזמנה. רק לאחר ביקור בסניף השני של ה-CITS (שני בלוקים משם), כדי לחפש כרטיסים לתאריך מוקדם יותר לשני חברים, נתגלה לנו כי הרכבת שאליה הזמנו את הכרטיסים כלל אינה קיימת וכי נצטרך לחזור ביום שני ולקנות כרטיסים חדשים. כנראה שעוד לא שמעו על רשת מחשבים או תיאום בסיסי בין שני סניפים של אותו משרד.
אם דבר אחד התנפץ לנו בפרצוף מיד כשהגענו הוא שאנחנו לא "גילינו" את מונגוליה. אחוז גבוה מהתרמילאים השוהים באכסנייה, בעיקר הישראלים שביניהם, נסעו, נוסעים או מתכוונים לנסוע למונגוליה בזמן הקרוב. דבר זה הפתיע אותנו כי בארץ בכל פעם שהשם מונגוליה עלה, התגובה היתה הרמת גבה ופליאה. עכשיו כשאנו כבר בביג`ינג, היעד ממנו רוב המטיילים יוצאים למונגוליה, בעיקר בחודשי הקיץ, נתגלה לנו כי יעדנו פופולרי ומבוקש.
חיי לילה ושוק דגים צבעוני
לאחר בילוי לילי עד חמש לפנות בוקר במועדון "The Den", בר/דיסקוטק נחמד, המשכנו ללא שינה לשוק הדגים המקומי Beijing Fish Market. השוק פתוח כל יום ראשון בין השעות 06:30 ל-18:00 ונמצא מתחת לשוק הפנינים הגדול והמפורסם (The Pearl Market). בזמן ביקורנו רחש השוק מקומיים רבים, אך אף לא תייר אחד נראה באופק.. השוק מציג לראווה את מבחר הדגה המקומית; קיפודי ים, צבי ים, צלופחים, לובסטרים, צדפות ועוד הרבה דברים לא מזוהים. הביקור בשוק בהחלט נחשב לחוויה מעניינת, צבעונית - מומלץ בחום!
כיכר טייינאנמן
בביקורנו בכיכר טייאנמן (Tiananmen) נתקלנו באישה זקנה מנופפת דגל צהוב עם כיתוב בסינית. לפי מרוצת השוטרים לעברה ניחשנו שזוהי כרזה פרו-דמוקרטית הקוראת תיגר למשטר הקומוניסטי. דקות ספורות לאחר מכן אישה זו, שכבר מזמן עברה את שנות השבעים לחייה נעצרה ועוכבה על ידי השוטרים והחיילים שהיו שם. מתחילת המאה העשרים, כיכר טייאנמן היתה סמל לעוצמת הרודנות והעליונות של הקומוניזם בסין. מאז 1921 נערכו בכיכר אסיפות מחאה, כאשר הארוע בסוף השבוע של ה-4 ביוני 1989 היה השיא של כל הארועים שקדמו. הארוע ידוע כטבח טינאנמן. באותו היום הורה דנג סיאו פינג לחייליו לפתוח באש חיה על אלפי הסטודנטים והמפגינים הפרו דמוקרטיים שהתכנסו בכיכר למחות. עד היום בכיכר בולטת הנוכחות של אנשי משטרה וחיילים. זהו מקום בו זר או מקומי אינם חשים בנוח וזה אינו במקרה. הכיכר הענקית נבנתה במטרה לגמד את הפרט מול המדינה, לדמם את היחיד מול הפלדה. הכיכר הזו כל כך גדולה ולכן אתה מרגיש בה כך כך קטן.
