הקדמה
החלטנו לנסוע לשבועיים לשבדיה ונורבגיה, ההחלטה לנסוע התקבלה פחות משבועיים מתאריך הנסיעה. קנינו כרטיסי טיסה לשטוקהולם (720$ עם ארקיע). היינו 4 נשים ונזקקנו לרכב עם תא מטען גדול, שיוכל לאכסן שלוש מזוודות גדולות. אחרי חיפושים ברשת מצאנו בחברת הרץ את הרכב המבוקש - וולבו v-70 סטיישן (קבוצה N), את הרכב הזמנו שלושה ימים לפני הטיסה. היה לנו מזל למצוא אותו כי רצינו גם רכב גדול, גם אוטומט וגם דיזל, אבל כדאי לעשות את ההזמנה מוקדם יותר. הרכב עלה לנו כ- 1400 דולר לשבועיים ועל זה הוספנו עוד כסף לנהגים נוספים (250 קר` לנהג) ו-GPS (במחיר של 200 דולר לשבועיים). הטיול נמשך 14 יום, התחיל והסתיים בשטוקהולם. בדיעבד, יתכן שהייתי בוחרת לנחות בשטוקהולם ולהמריא מאוסלו או ברגן, זה היה מרווח מעט את הטיול ומאפשר לשהות בכל מקום יותר. הזמנו מקום לינה רק ללילה הראשון ולאורך הדרך עצרנו במקומות שונים.
לתחילת הכתבה
יום 1 - נחיתה בשטוקהולם
נחתנו בשטוקהולם בסביבות 21:00. לקחנו את הרכב ונסענו למלון. שימו לב, סוכנויות הרכבים לא נמצאות בתחום שדה התעופה. כדי להגיע אליו יש לקחת את קו 19, שמסיע למשרדים של הרץ, אוויס ויורופקאר. אוטובוס עובר כל רבע שעה. בעזרת ה- GPS הגענו אל מלון IBIS בשדה"ת. מכיוון שלמחרת יצאנו מיד לדרך ולא נשארנו בשטוהולם העדפנו להשאר לישון בשדה"ת ולהמנע מנסיעה בלילה. המלון נמצא במרחק 10 דקות נסיעה ממשרדי חברות ההשכרה. החדרים במלון פשוטים ובסיסיים אבל מספקים ונקיים. מחיר הלינה - 735 קרונות לחדר זוגי + 70 קר` לאדם לארוחת בוקר. החנייה ברחבת המלון היא חינם.
יום 2 - אורברו, קריסטנהאם, קרלסטד
אחרי ארוחת בוקר טובה יצאנו לדרך ועלינו על כביש E18. העיר הראשונה בה עצרנו היתה אורברו
(Örebro). ביקרנו ב"פטריה", מגדל המים Svampen, שממנו נשקפת תצפית על כל האזור. נחמד לראות את כל בתי ה"לגו" השבדים ואת היערות שבסביבה. במקום פועל בית קפה בו אפשר לשבת ולהשקיף אל הנוף. הכניסה לתצפית - חינם.
כתובת: Dalbygatan 4
משם המשכנו לטירת אורברו. ניתן לבקר בטירה רק בסיור מאורגן. אנחנו הסתפקנו במבט חטוף מבחוץ והמשכנו. היעד הבא הבא היה העיירה קריסטינהאם (Kristinehamn), עיירה מקסימה ששוכנת לחופו של אגם ובה נמצא פסל של פיקאסו. הפסל הוא האטרקציה של העיירה, אבל גם לולא הפסל כדאי היה להגיע לעיירה הזו, שבה בתי עץ עץ בני קומה או שתיים ונוף פסטורלי. סמוך לפסל יש כמה בתי קפה בהם אפשר לשבת. עשינו טיול קצר לאורך האגם והמשכנו על E18 עוד כ- 3/4 שעה עד לקרלסטד (Karlstad). הגענו למלון Berling, מלון צנוע ונעים. לקחנו דירה בת שני חדרים לארבעה אנשים. המחיר היה 795 קרונות, כולל ארוחת בוקר. החנייה מול המלון היא חינם. בחדר היה מקרר קטן וכספת ושני מסדרונות בהם אפשר היה להניח את המזוודות. בכניסה למלון חיכתה פינת שתייה חמה עם עוגיות וארוחת הבוקר בחדר האוכל האינטימי היתה מצויינת. המלון נמצא בקצה אחד הרחובות הראשיים בעיר ובהמשכו יש הרבה חנויות, בתי קפה ומסעדות. הגענו ביום א` והכל היה סגור אבל בשבוע שלאחר מכן הגענו לעיר שוב והכל היה פתוח ונעים להסתובב ברחובות. אחרי שהתארגנו בחדר יצאנו להסתובב קצת אבל כאמור הכל היה סגור. ארוחת ערב אכלנו במקדונלד`ס בעיר, אחד המקומות הבודדים שהיו פתוחים, חיכינו 45 דקות בתור ודקות ארוכות עד שההזמנה היתה מוכנה. ממש לא פאסט פוד!
כתובת: Drottningtan 1
לתחילת הכתבה
יום 3 - ארביקה, שרלוטנבורג, האמר, לילהאמר
היום אנחנו עוברים את הגבול לנורבגיה. מכיוון שתכננו להגיע לאוסלו בסוף המסע, החלטנו לא לעבור בה פעמיים ונסענו בכיוון צפון מערב, על כביש 61. עברנו דרך העיירה ארביקה (Arvika) שם עצרנו בקונדיטוריה חביבה וככל הנראה פופולארית: Nordells Kondtori, שבה שפע של מאפים מגרים. הסתפקנו בעוגה "בודפשט" - קצפת עטופה במרנג ובתוכה חתיכות אפרסקים - פשוט מעדן (קפה ועוגה - 55 קרונות). מארביקה המשכנו עד שרלוטנבורג (Charlottenburg), שם תדלקנו והצטיידנו באוכל בסופר. נסיעה של עוד חמש דקות והגענו לגבול ולמרכז התיירים, שם לקחנו חוברות. יש שם אינטרנט חינם. מול המרכז התקיים שוק בגדים ומזכרות, הסתובבנו בו אבל מיהרנו לעזוב. המשכנו על כביש 2 (כביש 61 הפך ל- 2), נסענו עד Skarnes ושם עלינו על כביש 24. כמעט מיד אפשר להרגיש את ההבדל בין שבדיה לנורבגיה, נופי היערות, המישורים ושדות החיטה רחבי הידיים התחלפו בהרים גבוהים, צמחייה מגוונת והרבה אגמים.
בניגוד לכבישים הנוחים של שבדיה, הכבישים בנורבגיה היו ברובם דו מסלוליים וצרים והמהירות המותרת בהן גבוהה (80 קמ"ש מעלה). בשל פתלתלותם ובשל מזג האוויר הסוער שליווה לעיתים את הנסיעה, נסענו על מהירות נמוכה בהרבה ומדי פעם עצרנו במפרצים הרבים שהיו בדרך, כדי לאפשר לשיירה שהשתרכה מאחור לעבור.
בהמשך עלינו על כביש E6 והגענו עד לעיירה האמר (Hammer), שם ביקרנו בהיכל הקרח שנמצא במבנה המזכיר סירת ויקינגים הפוכה. היו שם ילדים בני שנתיים שהחליקו על הקרח כאילו הם כבר עושים את זה שנים. חוץ מהמבנה הזה אין יותר מדי מה לעשות בעיר אז המשכנו בדרך מפותלת לעבר לילהאמר (Lillehammer). כמה ק"מ לפני לילהאמר חוצים גשר רחב ידיים שמשקיף על נוף יפהפה ועוצר נשימה של האזור. מיד כשהגענו חיפשנו מקום לינה. מחירי המלונות לא נמוכים ומתחילים מ- 1000 קר` לזוג. אחרי משאל קצר בחרנו במלון Molla, השוכן בבניין צהוב. קיבלנו חדר קטן וצפוף לארבעה, שהזכיר לנו לינה בטירונות, הדבר המיוחד שהיה בחדר הוא פלג המים השוצף שזרם מתחת לחלון שלנו ושהחדיר קרירות נעימה לחדר. עבור חדר לארבעה, כולל ארוחת בוקר וחנייה שילמנו 1450 קרונות. לאחר ההתארגנות יצאנו להסתובב קצת בעיר, אך בשל השעה המאוחרת (19:00), הכל כבר היה סגור.
כתובת המלון: Elvegaten 12
יום 4 - אוטה, דומבוס, הכניסה לדרך הטרולים
בבוקר הספקנו להסתובב בלילהאמר וגילינו שמדובר בעיירה יפהפיה, המוקפת בגבעות ירוקות. הרחוב הראשי בה הוא Storgata והוא מלא בחנויות ונעים להסתובב בו. מכאן נסענו למקפצה האולימפית והספקנו לראות כמה אנשים קופצים בה למרחק עצום. המשכנו לעיירה אוטה (Otta) ועצרנו שם לביקור קצר בשני מרכזי הקניות. המשכנו על כביש E6 עד לדומבוס (Dombas), שם יש מרכז תיירותי גדול. לא נשארנו והמשכנו צפונה על כביש E136 לכיוון אנדלסנס (Åndalsnes), בדרך נהנינו מנופים מהפנטים. נסעתי בעיקר על 60 קמ"ש, כי ירד גשם והכביש היה מפותל. בהרים שממול זרמו מפלים רבים, חלקם עצומים וחלקם דקים כמו חוטים ועל כיפות ההרים נותר שרידים של שלג. ב- 19:30 ראינו שילוט המעיד על קיומם של היטרים (Hytter), בקתות ללינה ופנינו. הגענו למקום קסום - שש בקתות עץ קטנות, באמצע שום מקום, כשהדבר היחיד שקים סביבם הם צוקים אימתניים המנוקדים במפלים. בבקתה היו שתי מטות קומותיים ושולחן מעץ. השירותים והמקלחת נמצאים מחוץ להן. המחיר - 380 קרונות לבקתה. שעה לאחר שהגענו היו כל ששת ההיטרים מלאים ולא מעט מכוניות שהגיעו לאחר מכן נאלצו לשוב על עקבותיהן ולחפש מקום לינה אחר.
שם המקום: Bakken, נמצא כ- 20 ק"מ לפני הכניסה לדרך הטרולים.
לתחילת הכתבה
יום 5 - דרך הטרולים, וולדל, לינג`, איידסדאל, גיירנגאר, הליסילט, לואן
השכם בבוקר יצאנו לכיוון דרך הטרולים. לכל אורך הדרך ראינו היטרים ואתרי קמפינג, כך שאין צורך לדאוג לגבי לינה באזור. שמעתי רבות על דרך הטרולים (כביש 63), על פתלתלותה ועל השיפוע החד והיא אכן כזו. כדי לעבור אותה בקלות, כדאי לעשות אותה בשעה מוקדמת לפני שהאוטובוסים ושאר התיירים מגיעים אליה. אנחנו התחלנו אותה ב- 08:30 והיינו כמעט לבד על הכביש, דבר שמנע מאיתנו את הצורך לחלוק את הנתיב הצר ממילא עם מכוניות שמגיעות מהכיוון הנגדי. הכביש אמנם לא ארוך אבל נוסעים בו לאט לאט ובזהירות. הגענו אל סופו כעבור פחות מחצי שעה ונשמנו לרווחה. הצטלמנו והמשכנו לכיוון וולדל
(Valdall), שם עצרנו לארוחת צהרים על רקע נופים נפלאים של הפיורד. במרכז התיירים אמרו לנו שהמעבורת הבאה יוצאת מכאן בעוד ארבע שעות. לא רצינו לחכות ולכן המשכנו ברכב ללינג` (Linge) ומשם לקחנו מעבורת קצרה לאיידסדאל (Eidsdal). הפלגה של 10 דקות עלתה 124 קרונות לרכב עם ארבעה אנשים. המשכנו לכיוון גיירנגאר (Geiranger) על כביש הנשרים, עצרנו לתצפית על הפיורד המרהיב והמשכנו לרדת למטה על הכביש הפתלתל. העיירה עצמה היתה נחמדה מאוד וכצפוי היו בה המון תיירים. אנחנו לא נשארנו יותר מדי ועלינו על המעבורת לכיוון הליסילט (Hellesylt). על תצפית דלסניבה ויתרנו, היו לנו מספיק נסיעות מפחידות ליום אחד והחלטנו שאת זו לא נעשה. יכול להיות שפספסנו אבל זה היה יותר מדי. ההפלגה ארכה כשעה ועלתה 450 קרונות לרכב. אין ספק שהנופים של הפיורד מרהיבים - המים השלווים, עשרות המפלים ובעיקר מפל שבע האחיות ששטף את קיר הצוק העצום. מהליסילט המשכנו על כביש 60 ובסטרין (Stryn) פנינו לכביש 15 ונסענו עד לואן (Loen). זוהי עיירה מתוקה ששוכנת על גדות אגם. מצאנו מקום ב- Loen Pensjonat, שנמצא סמוך לכנסייה.
עבור חדר זוגי קטן ונעים עם נוף משגע ומצעים נקיים שילמנו 450 קרונות. אין מקלחת בחדר ואין ארוחת בוקר. יצאנו להסתובב לאורך הנהר ונהנינו מהנופים שכללו כמובן הרים רבי עוצמה ומכוסי יערות וכיפות שלג ונהר שוצף שרחש המים שלו הגיע עד לחדר. הלכנו על כביש צדדי במשך כשעה וחזרנו על הכביש ממנו הגענו לעיירה. בדרך חלפנו על פני עצי שזיפים ותפוחים שהפיצו ריח מתוק.
יום 6 - קרחון בריקסדאל, סונדל, קאופנגר
יצאנו לכיוון אולדן (Olden) ושם פנינו שמאלה לכיוון הקרחון בריקסדאל (Bryksdal). נסענו כחצי שעה בדרך מפותלת וצרה שפעמים רבות הפכה לחד סטרית. למרבה המזל יש הרבה מפרצונים שמאפשרים להמתין עד שכלי הרכב בצד הנגדי יסיים את קטע הכביש הצר. הדרך אל הקרחון היא אחת הדרכים היפות שזכורות לי בנורבגיה ובחלקה ישנה השתקפות נפלאה של כל הבתים הצבעוניים במימי האגם. הגענו לחניון התחתון של האתר אך כשראינו שאוטובוסים ממשיכים לטפס למעלה מהרנו חזרה אל הכביש. חניה בחניון התחתון עולה 40 קרונות ובעליון 50 קרונות. מסלול ההליכה אל הקרחון וממנו ארך שלוש שעות, מדובר במסלול לא פשוט שכרוך בעליות, אך למרות זאת ראיתי שם מבקרים מכל הגילאים - ממשפחות עם ילדים ועד קשישים בני למעלה מ- 80. מי שלא רוצה לצעוד את הדרך יוכל להיעזר בקרוניות שמסיעות מתחתית האתר עד סמוך לקרחון. מחיר לעליה - 180 קר` ולירידה - 50 קרונות. הקרחון עצמו היה מאכזב אבל גם הנסיעה לאזור וגם מסלול ההליכה נעימים ומומלצים. בדרך חזרה מהקרחון עצרנו באחד ההיטרים לארוחת צהרים, מצאנו שולחן פיקניק וישבנו מול הקרחון ואל מול אגם ונהנינו מהשקט.
המשכנו לכיוון קאופנגר (Kaupanger) דרך סונדל (Sogndal), בדרך חצינו לא מעט מנהרות ועצרנו לשלם 175 קר` כמה ק"מ לפני סונדל מאחר וזו היתה כניסה לדרך פרטית. חיפשנו מקומות לינה, אך לא מצאנו היטרים, למעט אחד שנמצא בקצה גבעה ושהדרך אליו כרוכה בפעימות לב מואצות. ויתרנו. במלון ווסטרלנד (Vesterland) שנמצא על הדרך בין שתי העיירות הציעו לנו צימר ב- 1260 קרונות. החלטנו לחזור לסונדל ולאחר חיפושים החלטנו על מלון Norlandia, מלון חדש ויפה. עבור חדר ל- 4 שילמנו 1740 קרונות ללילה. החדר היה יפה ומצוייד במטבחון מאובזר. מכיוון שהגענו מאוחר לא היתה לנו ברירה ונאלצנו לבחור במלון היקר, לכן כדאי להשתדל ולהגיע מוקדם ליעד הלינה, במיוחד אם אתם מוגבלים בתקציב כי בעונה המקומות מתמלאים מהר ובסוף נאלצים להתפשר או לישון במקומות יקרים מאוד. סונדל עצמה היא עיירה נחמדה, סמוך למלון יש מסעדה סינית שהיתה מלאה באנשים והפיצה ניחוחות נעימים.
אתר המלון: norlandia.no/park
יום 7 - גודוונגן, פלאם, ווס
ביום זה תכננו לקחת מעבורת מקאופנגר לגודוונגן (Goodvangen). המעבורת יוצאת ארבע פעמים ביום ואנו החלטנו לקחת את המעבורת השנייה, שיוצאת בשעה 12:05 וכך להספיק לישון ולאזור כוחות. קראתי באתר שכדאי להזמין מקום יום לפני וזה מה שעשינו, ביקשנו מהמלון בערב לפני להזמין מקום ונאמר לנו שהשעה כבר מאוחרת ושנצטרך לקנות למחרת כרטיסים במעבורת. בשעה 10:00 יצאנו מהמלון כדי להבטיח את מקומנו וכעבור 20 דקות כבר עמדנו בתור. היינו המכונית הרביעית בתור ומיד אחר כך התמלאו השורות במכוניות נוספות. כשהמעבורת הגיעה, התברר שיש מקום רק לשש מכוניות נוספות, כלומר אנחנו היינו בפנים. אם כן, מי שלא הזמין מקום במעבורת מראש (אפשר דרך המלון) חייב להגיע מוקדם בבוקר. הבנתי שמי שמפספס את המעבורת זוכה להנחה במעבורת הבאה.
ההפלגה ארכה כשעתיים. אני חייבת לציין שלדעתי היא לא מרשימה, מלבד הצוקים אין שום דבר מעניין בדרך, לא מפלים ולא שלג. מגודוונגן המשכנו לכיוון פלאם (Flåm), דרך של 28 ק"מ, מתוכן 14 ק"מ הם במנהרות. בפלאם נתקלנו בהרבה תרמילאים, מראה נדיר בנורבגיה. תכננו לעלות על הרכבת אך כל הכרטיסים לשתי הנסיעות הבאות אזלו ולא רצינו לחכות שעה וחצי בתחנה. אכלנו ארוחת צהרים על הדשא בכניסה והמשכנו לכיוון ווס (Voss). עצרנו בלשכת המידע לתיירים בעיירה וביקשנו הנחייה איך להגיע להוסטל- Voss Vandrarheim. ההוסטל נמצא בהמשך הכביש הראשי מצד שמאל. הגענו ומצאנו גן עדן, ההוסטל היה עמוס במטיילים ובפעם הראשנה הרגשתי שאני באמת נמצאת בחו"ל - שפות זרות, חבר`ה צעירים אווירה טובה. בחצר ההוסטל יש מרפסת מעץ שמשקיפה על האגם ועל ההרים שממול, ואנשים ישבו שם, קראו, אכלו או שוחחו ביניהם, סירות קייק היו פרושות על החוף והיו גם כאלה ש"העזו" להתרחץ במים הקפואים. חדר ל- 4, שכלל שתי מיטות קומותיים, מצעים ומקלחת עלה 305 קר` לאדם. שימו לב, המקלחת שם היא כפתור שאם לוחצים עליו מתחיל זרם מים שנמשך כשלוש דקות. ביום שבו עזבנו, מעדתי ולחצתי על הכפתור בטעות, זרם המים הקרים העיר אותי סופית...
בערב יצאנו להסתובב בעיירה הקטנה והתאהבנו. החלטנו שזה מקום שהיינו שמחות להשאר בו יותר מלילה, אך הלו"ז הצפוף לא אפשר זאת ולמחרת היינו אמורות להמשיך בדרכנו לברגן. מי שמגיע לכאן, כדאי שיקח בחשבון אפשרות להשאר כאן יותר מלילה אחד. אם עד עכשיו חלפנו על פני הנופים היפים, שחלקם היו עוצרי נשימה, הרי שעכשיו אנחנו יושבים מולם ויש לנו זמן ליהנות מהם.
אתר ההוסטל: www.vosshostel.com
יום 8 - ברגן
בבוקר עשינו את דרכנו למרכז התיירים של ווס, רצינו להזמין מקום לינה לערב בברגן. במרכז אמרו לנו שאין טעם לנסוע לברגן ברכב ושאין סיכוי למצוא שם מקום לינה בשל פסטיבל ענק שמתקיים שם, משט סירות גדול מכל העולם הגיע לעיר ופתח הפנינג ענקי. הפתרון הטוב ביותר יהיה, לדבריהם, לנסוע ברכבת מווס לברגן ולשוב אליה בערב. שמחנו על ההזדמנות לבלות לילה נוסף בעיירה ויצאנו לכיוון תחנת הרכבת. התחנה נמצאת ממש מאחורי מלון פליישר בעיר, לא הרחק מההוסטל. משך הנסיעה לברגן - שעה אחת ועלות הכרטיס: 318 קרונות הלוך חזור לכרטיס רגיל ו-160 קרונות לפנסיונרים. הגענו לברגן וגילינו יום שמש נפלא ושמיים כחולים, לא דבר מובן מאליו בעיר הגשומה רוב ימות השנה.
צעדנו ברגל לכיוון בריגן, העיר העתיקה, שם גילינו המוני אדם ותרני ספינות צבעוניים שמנקדים את השמיים. המסעדות באזור היו עמוסות, התקיימו הופעות רחוב, על חלק מהספינות היו אנשים, שהוזמנו לבקר בהן ומדי פעם נשמע רעם התותחים, שגרם לנו להחסיר פעימה. שוק הדגים היה עמוס וצבעוני, שוטטנו בין דוכני הדגים והתפעלנו ממבחר הסלמונים ושאר הדגים. מלבד דגים אפשר למצוא שם הכל, בשר, פירות, ממתקים ומה לא... טיילנו בסמטאות העתיקות והצרות של בריגן, שמלאות בחנויות וגלריות ובניינים מעץ, צעדנו עד מגדל רוזנקרץ וחזרנו ברגל עד מוזיאון ההנזה (50 קרונות לאדם). החלטנו לעלות לתצפית על ברגן וצעדנו לכיוון הרכבל Fløibanen. נקודת היציאה היא בבניין לבן שנמצא בקצהו של רחוב Vetrlidsallmenning, הנסיעה ברכבל אורכת כחמש דקות וכרטיס הלוך-חזור לאדם עולה 70 קרונות, מהתצפית לא התלהבנו יותר מדי ומיהרנו לחזור למטה, להמולה. החלטנו לנוח קצת עם ארוחת פיש אנד צ`יפס טעימה, שהספיקה לשתיים (80 קרונות). אחרי יום מהנה בעיר היפה עלינו על רכבת בחזרה הביתה, לווס, ללילה נוסף בהוסטל החביב.
אתר הרכבל: www.floibanen.com
ימים 10 - 9 - אוסלו
עזבנו את ווס לכיוון אוסלו על כביש 13. ירדנו בכבישים שחשפו עמקים נעלמים וקירות אבן שהלכו והפכו עצומים ככל שהמשכנו בדרך. מברוראביק (Bruravik) לקחנו מעבורת קצר לברימס (Brimns - המחיר - 159 קרונות לרכב). המשכנו על כביש 7 ונסענו דרך Eidfjord, חיפשנו את המפל שנמצא ממש על הכביש ושעליו היה כתוב באתר אך לשווא, ככל הנראה הוא יבש. נופי הפיורדים התחלפו במרחבים ירוקים ובגבעות מנוקדות באגמים קטנים שוודאי קופאים בחורף. מזג האוויר הסגרירי והנופים מסביב הזכירו לי את הנופים של צפון הודו, שאריות שלג קפוא היו פזורות על הגבעות והתחושה היתה של נסיעה על פני הירח. אזור זה נקרא Hallingskarvet - פארק לאומי שהוא רמה אלפינית ומקום מחייה של האייל הצפוני. באזור הזה אפשר לצאת לטרקים מאתגרים. עצרנו להתרעננות ב- Haugatol - הוסטל גדול שנמצא על הדרך ומשם המשכנו דרך יילו (Geilo) עד להונפוס (Hønefoss). מזג האוויר הסוער לא אפשר לנו לעצור בדרך, כך יצא שביילו יכולנו רק להציץ לעבר תחנת הרכבל שעמדה מיותמת. מכיוון שלא יכולנו לטייל באותו יום החלטנו להתקדם ככל הניתן לכיוון אוסלו. בדרך הגענו לעיירה חמודה שנקראת Hole, תושבים במקום אמרו לנו שאפשר למצוא שם היטרים ללינה אבל כל מה שמצאנו היה מכון להרזייה שנראה כמו מקום מפנק מאוד, אך לצערנו לא שימש כמקום לינה. בערב עצרנו ב- Tyriheim, שם מצאנו מקבץ של בקתות עץ מקסימות שנמצאות כ- 40 ק"מ לפני אוסלו. הבקתה שלקחנו היתה מצויידת היטב, אלה היו שני חדרי שינה וסלון והמטבח היה מצוייד במקרר, כיריים, טוסטר, מכונת קפה. הכל היה מרווח ונעים. המחיר - 800 קרונות לבקתה.
ביום למחרת יצאנו בדרך לאוסלו וכעבור 45 דקות הגענו לעיר. נסענו ישירות ללשכת התיירות Useit, שנמצאת ברחוב Møllergata 3, שם סייעו לנו למצוא מקום לינה. הבחורה שעזרה לנו שם התקשרה לכמה וכמה מקומות אך כולם היו תפוסים ולבסוף מצאנו מקום במלון Anker שנמצא במרכז העיר. לינה בחדר זוגי עלתה 1500 קרונות וחנייה בחניון הצמוד למלון - 175 קרונות ל- 24 שעות. מהמלון צעדנו ברגל על רחוב Storgata ומשם הגענו לרחוב המרכזי קרל יוהאן. רחוב שוקק חיים, מלא במסעדות וחנויות ובקצהו ניצב ארמון המלך. עצרנו לשמוע קצת ג`ז באחת המסעדות במסגרת פסטיבל הג`ז שהתקיים בעיר. מכאן המשכנו על רחוב Olav v`s Gate לכיוון הנמל ונכנסנו למרכז נובל לשלום - מוזיאון מרתק שמתעד את פועלם של 118 הזוכים בפרס נובל לשלום. בנוסף לתצוגה של הזוכים בפרס, התקיימה במקום תערוכה זמנית של צלם נורבגי שביקר בשכונות עוני במקומות שונים בעולם והביא משם את רשמיו. המרכז מקיים בחודשי הקיץ 4 סיורים מודרכים ביום בשעות 11, 13, 15 ,16 ובהם מסבירים על ההסטוריה של הפרס, על אלפרד נובל ועל צוואתו. בקומה השנייה של המרכז מוצגת תערוכת צילומים של הזוכים בפרס. השנה היו אלה אל גור והפאנל הבין ממשלתי לנושא שינויי אקלים. חדר נוסף, שמואר כולו בנוריות צבעוניות, מציג את כל זוכי הפרס. תמונה של כל אחד מהם מופיעה מעל מסך קטן ולצידה סיכום קצר על פועלו. בחדר נוסף מוצג ספר אינטראקטיבי המספר על חייו של אלפרד נובל ובחדר האחרון מוצג מידע רחב יותר ואלקטרוני על כל אחד מהזוכים. היה מאוד מרגש לקרוא על רבין, פרס ובגין.
- כתובת: Rådhusplassen
- אתר אינטרנט: www.nobelpeacecenter.org
מכאן המשכנו ברגל לכיוון טירת אקרשוס, לא נכנסנו פנימה אלא רק השקפנו על הנמל וביקרנו בחצר הטירה. חזרנו לסיבוב בנמל שמשופע במסעדות וסמוך למרכז הקניות Aker Brygge לקחנו חשמלית מספר 13 לכיוון שכונת Grünerløkka, שנחשבת לגריניץ` ווילג` של אוסלו. בדרך ראינו מסעדה פקיסטנית ואחרי כמה ימים שחיפשנו בהם אוכל הודי ירדנו ואכלנו שם מנה צמחונית שכללה אורז, תרד מבושל ונאן. מנה עלתה 59 קרונות ובמקום יש עוד מבחר מנות באותו מחיר, גם בשריות. הבעלים היה נדיב מאוד וכיבד אותנו במנה נוספת על חשבון הבית.
מסעדת Punjabi Tandoori
כתובת: Thotvald Meyers Gate 48
המסעדה נמצאת ברחוב המרכזי של השכונה ולאורכו יש מסעדות, בתי קפה וחנויות. אפשר להגיע לכאן בטראם 12 ו-13 ישירות מהנמל. את הדרך חזרה למלון עשינו ברגל ואחרי התארגנות קצרה יצאנו שוב והפעם לרחוב Brugata שנראה לנו מבעד לחלון האוטובוס כשוקק חיים. כשהגענו, המקום כבר לא היה כל כך עמוס והסתובבו שם טיפוסים לא נעימים. המשכנו על רחוב Liletorget עד שהגענו לקניון Oslocity, קניון גדול אבל לא מעניין במיוחד. משם חזרנו דרך הקתדרלה שוב על רחוב Storgata עד למלון.
ביום הבא שלנו באוסלו קנינו כרטיס יומי לנסיעה חופשית בתחבורה הציבורית בעיר. כרטיסים אפשר לקנות במכשירים האוטומטיים הצהובים שנמצאים בדרך כלל סמוך לתחנות האוטובוס או בחנויות Narvesen הכחולות, שנמצאות בכל פינה. עלינו על אוטובוס לכיוון חצי האי בוגדי (Bygdøy) וביקרנו במוזיאון הויקינגים, שם התרשמנו משרידי הספינות העתיקות. חזרנו לרחוב קרל יוהאן ולרחובות הקטנים והנחמדים שמתחברים אליו. רחוב Nedre slottsgate, למשל, הוא רחוב קניות נחמד ונמצא בו בית הכלבו המפואר Steen og Strøm. לא הרחק משם וסמוך לאוניברסיטת אוסלו שוכנת הגלריה הלאומית. נכנסנו על מנת לראות את הציור המפורסם של אדוארד מונק, "הצעקה" ציור שנגנב מהמוזיאון לפני כמה שנם אך הושב אליו. ציור זה והציור "המדונה" שניהם מוגנים כיום על ידי לוח זכוכית. הכניסה חינם. אחרי סיור קצר במוזיאון עשינו טיול קצר בגני הארמון ובפארק הירוק והמוצל ובסיומו עלינו על טראם 12, החלטנו לנוח מעט ונסענו את כל המסלול. הקו נוסע לכיוון צפון העיר וכאן גילינו רחובות נחמדים מלאים חנויות ובתי קפה. אחרי כחצי שעה ירדנו, עלינו על הטראם בכיוון ההפוך והגענו איתו לפארק ויגלנד (Vigelands Parken), אחת מגולות הכותרת של העיר. זהו פארק ירוק ורחב ידיים, שכדאי מאוד להגיע אליו. הוא מתחיל בשדרת דשא רחבה, ממשיך בגשר שמשני צדיו פסלי ברונזה המתעדים סצנות מחיי המשפחה ובסופו סדרת פסלי גרניט מקסימה של ילדים והורים. בערב נסענו שוב למסעדה הפקיסטנית המוצלחת מאתמול ועשינו צ`ק אין באכסניית Anker, הסמוכה לבית המלון של אתמול, הוצאנו את הרכב מהחניון ומצאנו חניייה חינם במפרץ שמול האכסנייה. אחרי שהתמקמנו יצאנו שוב לדרך וחזרנו לנמל כדי לצפות בריקודי זוגות שמחים שהתקיימו על הד�ק.
יום 11 - קרלסטד
בבוקר שלאחר מכן הספקנו להסתובב פעם אחרונה בעיר. נסענו עם האוטו עד לאזור פארק ויגלנד, חנינו ועלינו על קו 19 לסיבוב אחרון. חזרנו ברגל דרך הרחובות הנעימים ובשעה 11:00, אחרי קפה לקינוח ב- Deli de Luca יצאנו לדרך בחזרה לשבדיה. עלינו על E6 ואחריו על E18. כבר במעבר הגבול אפשר היה להרגיש את ההבדל בכבישים. הנופים של שבדיה אולי אינם מרגשים כמו אלה של נורבגיה, אבל הכבישים, אח, הכבישים. כעבור כשלוש שעות וכ- 150 ק"מ הגענו שוב לקרלסטד, העיירה החביבה בה כבר בילינו יום. במלון ברלינג הזכור לטובה לא היה מקום ובלשכת התיירות של העיר עזרו לנו למצוא מקום במלון Ibis הסמוך. שמחנו לגלות מלון נעים וחדש במחיר שווה לכל נפש: 565 קרונות+ 70 קרונות לארוחת בוקר לאדם. יצאנו להסתובב קצת בעיר, בפעם שעברה שהיינו כאן היה יום א` והכל היה סגור ועכשיו היתה לנו הזדמנות להכיר את העיר כשהיא חיה ונושמת. הגענו לפארק היפה של העיר שבעבר שימש מקום מגורים עבור הומלסים והיום הוא אזור נחמד לטיולים. העירייה אפילו דאגה להקים שם חוף חולי קטן.
ימים 12- 14 - סטוקהולם
בבוקר ביקשנו להזמין מקום במלון Ibis בשטוקהולם, הפקידה בקבלה חיפשה עבורנו אבל שבה עם הבשורה שכל המלונות באזור מלאים ויש מקום רק ב-Ibis Spangna. לא היתה לנו ברירה אלא להסכים. זה היה רמז למה שעתיד לבוא בהמשך היום. כעבור כמה שעות הגענו למלון, גילינו שכדי להגיע לעיר נצטרך לנסוע גם באוטובוס וגם ברכבת ושתדירות התחבורה הציבורית נמוכה. רגע לפני יאוש עשינו כמה טלפונים לבתי מלון בעיר. כולם היו מלאים. קיבלנו החלטה אמיצה ובניגוד להמלצות להמנע מכניסה לעיר עם רכב החלטנו לנסוע לעיר ולהיעזר בלשכת התיירות שם. הגענו למרכז העיר ומצאנו את לשכת התיירות שנמצאת באמצע הרחוב הסואן Hamngatan. המתנו בעמדה שנועדה לסייע במציאת מקומות לינה וכשמולנו מתנוססת ההודעה שכל ההוסטלים בעיר מלאים עד אפס מקום. אחרי שסקרנו את האפשרויות הלא רבות שעמדו בפנינו, אמרה הפקידה שהגיעה לה הצעה ממלון Nordic Sea שנמצא ממש במרכז - 1090 קרונות ללילה, כולל ארוחת בוקר. קפצנו על המציאה והזמנו מקום. בלשכת התיירות משלמים 10% מהסכום + 75 קר` דמי עמלה. עשינו את דרכנו למלון וגילינו שזכינו בפיס. מדובר במלון חדש ומפואר שנמצא חמש דקות הליכה מרחוב הקניות הראשי של העיר Drottniggatan ועשר דקות מהעיר העתיקה, גמלא סטאן. את האוטו השארנו בחנייה של המלון - 295 קר` ללילה. בערב יצאנו לכיוון גמלא סטאן, הסתובבנו בסמטאות היפות שהיו מלאות אנשים ונהנינו ממופעי רחוב שהתקיימו במסגרת פסטיבל התרבות שהתקיים בעיר.
ביום השני בסטוקהולם קנינו כרטיס אוטובוס ל- 3 ימים (200 קרונות לכרטיס רגיל) עלינו על קו 47 ונסענו לאי Djurgarden. ירדנו בתחנת מוזיאון ואזה (Vasa) שמציג ספינה משוחזרת בגודל טבעי, ספינה שנבנתה במצוות מלך שבדיה וטבעה עשרים דקות לאחר השקתה בשל בנייה לא נכונה. הספינה מרשימה מאוד בגודלה וביופיה שמבוסס על קישוטים ועיטורים שהיו בעת ההשקה צבעוניים. משם המשכנו למוזיאון הנסיך יוג`ין.
אתר מוזיאון ואזה: www.vasamuseet.se
היום האחרון שלנו בעיר היה יום שבת ורצינו לבקר בבית הכנסת הגדול בעיר. הגענו לשם דקות מעטות לאחר סיום התפילה ואיש הבטחון לא אפשר לנו להכנס פנימה. הספקנו להסתובב בחצר בית הכנסת ולראות את האנדרטה לזכר הנספים בשואה - 56 לוחות אבן עליהן חקוקים השמות ואבנים שנלקחו מהגטו בבודפסט והונחו בצורת מסילת רכבת. הרב של בית הכנסת אמר שמדי יום ב- 11:00 יוצא סיור במקום אבל כדאי לברר זאת שוב. לא הרחק מבית הכנסת יש מונומנט לזכרו של ראול וולנברג השבדי, חסיד אומות העולם שהציל יהודים בתקופת השואה המונומנט מציג 12 דמויות מברונזה, ללא פנים וללא צורה מוגדרת, שמסמלות את היעדר הזהות של היהודים באותה תקופה. בדרכנו משם עצרנו בבניין Ostermalms Saluhall שברחוב Nyorgatan. התקיים שם שוק אוכל ענק עם המון דוכנים ומסעדות ושפע של גבינות, דגים, לחמים וכל טוב. המשכנו להתארגנות במלון ואחרי הצהרים עשינו את דרכנו אל שדה"ת ומשם, הביתה.
