ובלבי חומה

פרק 4 -; ובלבי חומה בוקר צח ושמש נעימה מופיעה בחוץ אני עם קצת האנגאובר מהחגיגות של אתמות יוצא כרגיל להצטייד בארוחת הבוקר ולקחת את המטען והסוללות שלי מפקידה בלובי,סיפור מצחיק מסתבר שהשקעים בחדר שונים מהמכשרים שהבאתי ומחוסר ברירה הגעתי להבנה עם צוות המלון שבלילה אני משאיר להם את המטען והסוללות ובבוקר לוקח אותם בחזרה אחלה שירות שבעולם. לפניי יום קשה של הליכות,אך הכל מתחיל ברגוע אני לוקח אוטובוס למדרחוב ואנגפוג'ינג מרכז בייג'ין שם עובר לרכבת התחתית ואחרי נסיעה של כמה דקות מתחיל ללכת לכיוון תחנת האוטובוס כדי להגיע לחומה הגדולה,פה המקום לציין שיש תיירים פרייארים המוציאים קרוב ל200 יואן בשביל לנסוע לחומה לחזור ואף יותר אם מדובר בשכירת אוטו ונהג וארוחה אך אני כמטייל אמיתי עשיתי את אותה הדרך לאותו החלק של החומה בתחבורה ציבורית בעלות של 30 יואן יחי ההבדל הגדול. בתחנת האוטובוס חשכו עיני מליוני אנשים (בכל זאת מדובר בשבוע חופש של הסנים) כולם עולים על האוטובוסים לחומה שיוצאים כל כמה דקות אין דחיפות אבל האוטובוסים מלאים אך ברגע שנכנסים לתור אין דרך חזרה וברגע שעליתי לאוטובוס הבנתי נגזר עלי לעמוד שעה וחצי של נסיעה. מה שכן מאז יצא מתוק איך שאומרים התברר לי שהאוטובוס הביא אותנו אומנם גם לחלק המרכזי שניקרא באדלינג אך פה הכניסה שרוב הסנים נכנסים בה ולא התיירים וגם המחיר בהתאם 30 יואן במקום 80. אין לי דרך לתאר במלים את הנוף שנשקף מהחומה או את הקושי בלצעוד עליה ואפילו לדמיין איך העבדים הסינים הצליחו לבנות פרוייקט אדיר שכזה פשוט לא נתפס,אני דואג לצלם ולצלם כדי שהחוויה לא רק תשאר בשררים התפוסים אלא גם תהיה איתי לנצח ועכשיו תגיע גם אליכם. קצת מזכרות קיטשיות מהחומה חובה,ואז אני תופס אוטובוס בחזרה לעיר עוד לפני שאני מהרהר בכמה התמזל מזלי למצוא מקום ישיבה מישהי שיושבת מטר מלפני מחליטה להשוויץ בארוחת הבוקר שלה אךך אין לי מזל היום עם האוטובוס הזה. אני חוזר לעיר אייף מהמסע ומחליט לפנק את עצמי וללכת לאכול אולי את אחת המנות המפורסמות בסין כולה והיא נקראת ברווז פקין. כמובן שגם פה יש מסעדות לתיירים ומסעדות למקומיים ולמטיילים במסעדת תיירים יחתכו מולכם את הברווז בטקס מסורתי יוסיפו לכם שטויות מהצד כמו ירקות ויבקשו ממכם להפרד מכ150-200 יואן מחיר בלתי סביר,לעומת זאת במסעדה בינונית יתנו אותו ברווז בלי שום טקס ועם פחות שטויות מהצד בעלות של 60 יואן מחיר סביר יותר. טלפון קצר הביתה לעדכן את המשפחה שהכל בסדר ואני נמצא כבר עמוק בחוויה הסינית. אחרי מקלחת החלפת בגדים ומסאז' עצמי לכפות הרגליים כמו אחרי מסע בצבא אני מחליט לצאת לפאב מקומי קטן שנמצא במרחק 10 דקות הליכה מהמלון שלי הפאב מתגלה כאחד המקומות עם אופי ולא סתם שכפול של פאב מקום בנוי מפרקט שקט נחמד לא במרכז העיר ונהנה מקהל קבוע וכמה מטיילים מוזרים שיצר הסקרנות והמחקר גבר עליהם. בלילה אני מתוודה יותר מתמיד שהנוסחה: ככל שאתה עייף פיזית כך השינה תהיה טובה יותר עובדת במלוא מובן המילה ואני כבר חולם על המפגש עם מאו והכיכר מחר.