סלובניה - טיול משפחתי

משם נסיעה קצרצרה ואנחנו כבר בהתארגנות לקראת הליכה למפל קוזיאק.

הליכה קצרה הביאה אותנו לגשר התלוי והלכנו עליו הלוך ושוב, הלוך ושוב, ולאחר מכן ביער נעים עד לערוץ הנחל. ההליכה לאורך הנחל מאוד מסודרת וכוללת גשרוני עץ שעליהם ניתן לעבור מגדה אחת לשניה. בסוף המסלול - המפל המדהים שנמצא במקום מדהים לא פחות – מעין "פעמון" סלע ענק שלמעלה, במרכזו, חריץ שמתוכו משפריצים המים. המתבגר, האמיץ שבחבורה, פשט את בגדיו ונכנס למים הקפואים בתחתונים, לקול קריאות העידוד מקהל מעודדים שהתאסף במקום. הדרך חזרה עברה במהירות, עם טוויסט קטן לכיוון היער, שם גילינו ביצורים (של החיילים שהוזכרו קודם לכן).

שעת צהריים. ממשיכים בדרך, עד מקור הסוצ'ה (Soča). למקור הסוצ'ה מתנדבים ללכת רק הגדולים והבנזוג. אנכי והקטן נשארים לשכשך במימי הפלג ולקפץ מאבן לאבן ליד הקיוסק המקומי. כשחזרו הגדולים נרשמה חוות דעת חיובית מאד.

הגשר התלוי בדרך למפל קוז'יאק

התחנה הבאה – מעבר ההרים ורשיץ (Vršič Pass). המעבר שוכן בגובה 1611 מ' ובין 48 פיתולי כביש. התחלנו לעלות בפיתולים, וככל שעלינו ההרים נעשו משוננים וקרחים יותר. המראה בדרך פשוט מרהיב. שמש אחה"צ כבר מסנוורת בעיניים ו...הגענו למעלה. 18 מעלות, רוח וקרררר. מתבוננים, ומצטלמים על רקע הנוף. חיפשנו גלידה אך הכל היה סגור. לא נורא, נקנה במקום אחר. מקווים לתפוס עוד את מגלשות ההרים בקרנסקה גורה, התחלנו להתפתל בדרך למטה. עוד פיתול ועוד סיבוב, עוד שפיץ של הר והגענו. לאכזבתנו התברר שאחרנו בשעה, והמגלשות נסגרו ב- 17:00. המשכנו "הביתה", לא לפני שהובטח לילדים כי מחר נפרע את חוב הגלידה ואת חוב המגלשות.

לינה – באותו מקום – אצל מילנה.

למעבר לסיפור הטיול המלא שלנו בסלובניה

להורדה והדפסה של מסלול הטיול שלנו בסלובניה

היום הוחלט לחזור לסוף המסלול של אתמול ולעשות את ההשלמות הנדרשות. יצאנו לעבר מגלשות ההרים בקרנסקה גורה, בנסיעה של כשעה+ מבלד. המקום משמש בחורף כאתר סקי, ובקיץ מנצלים את המתקנים ותנאי השטח הטבעיים לספורט מסוגים שונים. אנחנו בחרנו לעלות ברכבל הכיסאות ולרדת במגלשות ההרים התלולות. ניתן לרכוש כרטיסים לגלישה אחת, 3 או 5 גלישות. מחיר הרכבל כלול. קנינו כרטיסים ל- 3 גלישות. העליה למעלה ארוכה ואיטית ומאפשרת להנות מהנוף והאוויר ולצפות בגולשים הטסים במדרון וברוכבי האופניים הפורצים מתוך היער ומקפצים במקומות שהוכנו עבורם מראש. הירידה במגלשות מאד כייפית וניתן לשלוט במהירות. לקטן קנינו גם כרטיס לשלוש גלישות באבוב ש"טס" על מדרון חלק מצופה בפלסטיק. נרשמה הנאה מרובה לכל חברי המשפחה.

מגלשות ההרים בקראנסקה גורה

אחרי המגלשות נסענו לאגם יאזנה, הנמצא במרחק כמה דקות משם. כמו יתר האגמים כאן הוא צלול, יפה וקר ושטים בו ברווזי מחמד. המתבגר והסנדביצ'ית עזי הרוח שחו במים וקפאו, הקפנו את האגם רגלית, שיחקנו בגן השעשועים הקטן וזרקנו אבנים למים.

אגם יאזנה

בשעת צהריים מאוחרת עצרנו בסופר המקומי להצטיידות ועשינו פיקניק על אם הדרך ליד אחד הנהרות. השלמנו את הנסיעה חזרה עד בלד והחלטנו להיכנס למצודה . המצודה לא גדולה וניתן למצות את הסיור בה די מהר. מה שמרשים בה במיוחד הוא לא המצודה עצמה, כי אם המקום שבו היא יושבת – על ראש צוק נישא מעל העיירה והאגם. במוזיאון של המצודה מוצגים חפצים הקשורים לחיי האבירים, לכנסייה ולאגם בלד והאזור. להפתעתנו הרבה הסתבר שבאותו יום מתקיימת הצגה על חיי האבירים שחיו במצודה. התאספנו יחד עם כל הקהל ב- 17:00 ברחבה בחוץ וצפינו בריקודים, קרבות ותככים שנשזרו בסיפור על בת-מלך שסרבה לבחור בנסיך. את היום סיימנו על הטיילת של אגם בלד עם גלידה טעימה.

המצודה בבלד - מופע אבירים

לינה – באותו מקום – אצל מילנה.

הבוקר מתארגנים לעזוב את הדירה, שבה כבר הרגשנו ממש בבית. נפרדנו ממילנה ושעטנו לעבר פארק המים התרמיים הגדול – תרמה צ'טאז'. "נשדדנו" בכניסה ופרצנו פנימה לחפש אחר צל להתמקם בו. הפארק היה מלא אנשים, אך שקט ונקי להפליא!! גלשנו במגלשות הקטנות והגדולות, התרחצנו בבריכות הקרות והחמות, שטנו וגלשנו באבובים ואכלנו ארוחת הצהריים עסיסית. בילינו בפארק 6 שעות מהנות שעברו ביעף. היה ממש כיף ומאד מעייף. בכוחותינו האחרונים זחלנו אל המכונית ודהרנו על האוטוסטראדה לדירה של מריה וצ'רטומיר – ANA K. הדירה נמצאת בפרסטרנק, מאד קרוב לפוסטוינה. היא מאד נחמדה, כמו גם בעלי הבית, אך לדעתנו מסודרת באופן פחות מוצלח מהדירה הקודמת.

יום מעונן קיבל את פנינו כאשר יצאנו לעבר מערת פוסטוינה, מערת הנטיפים הידועה והמתויירת ביותר בסלובניה. נסיעה לא ארוכה מהדירה "שלנו" והגענו למגרש החנייה הענק וההומה שבפתח המערה. השילוט מאד צפוף וניתן לומר אף מדוייק – עוד 4 ק"מ למערה, עוד 3.5 ק"מ למערה, עוד 500 מ' למערה, עוד 200 מ' למערה... הסיור יוצא כל שעה עגולה וחובה להגיע עם לבוש חם. במערה קר מאד. בקופה קנינו כרטיס משולב הכולל את המערה וכניסה למצודת פרדיאמה (עליה נכתוב בהמשך), מה שהותיר אותנו שוב "שדודים" והמומים. בקופה קיבלנו פרוספקט עם הסברים בעברית.

במערה עצמה אסור לצלם, מלבד באולם האחרון (שבו אין מה לצלם). הסיור מתחיל בנסיעה חווייתית ביותר ברכבת העוברת במנהרות צרות ובאולמות מלאי נטיפים וזקיפים. הרכבת חולפת על פני תצורות קארסטיות מדהימות המוארות על ידי פרוז'קטורים שמעצמים את המראות, היפים ממילא. בקצה המסלול הרכוב יורדים ברציף שבו מתחלקים לפי שפות לסיורים מודרכים. דהרנו רגלית ברחבי המערה, שמענו הסברים על המערה שהתגלתה ב- 1819 ועל מאפייניה והיווצרות הנטיפים. המערה לחה וקרירה והסיור מרשים, אפשר אפילו לומר מפעים. השביל מתפתל בינות לאולמות עד שחוזר לרציף, ממנו לוקחת הרכבת את המבקרים בחזרה לפתח המערה.

מהמערה נסענו בדרך היפה למצודת פרדיאמה. בדרך תפס אותנו גשם, או יותר נכון מבול, ולכן את ארוחת הצהריים נאלצנו לאכול בתוך הרכב, בחנייה. כאשר נרגע הגשם יצאנו לעבר המצודה, וגם כאן קיבלנו פרוספקט בעברית בכניסה. כמו במקרה של מצודת בלד, גם במצודה הזו העיקר אינו טמון במצודה עצמה כי אם במיקומה בשטח. היא בנויה בתוך סלע ענק ונראית ממש תלויה ממנו. כאשר נכנסים פוגשים בגרמי מדרגות בהם ניתן לעלות ולרדת וכך לטייל ברחבי המצודה.

עם סיום הביקור שוב התחיל מבול, אך הפעם לא הפסיק, מה שנתן לנו הזדמנות לחנוך את שכמיות החירום הצהובות. בתחילה דהרנו איתן לחנות המזכרות הנמצאת ממול לכניסה למצודה. נדחקנו לתוך החנות הקטנה עם עוד מסתתרים, אך כאשר הגשם לא פסק, שמנו נפשנו בכפנו ויצאנו לעבר מגרש החניה. ההליכה היתה רטובה, אך השכמיות עשו עבודתן כהלכה. נכנסנו לאוטו, החלפנו את הבגדים, וחזרנו לדירה "שלנו".

דברים שלמדנו היום: חתול בסלובנית אומרים מאצ'קה, וחתלתול אומרים מוצה, גם אם הטיול מהנה - מותר להתגעגע הביתה.

לינה – באותו מקום – אצל צ'רטומיר ומריה.

למעבר לסיפור הטיול המלא שלנו בסלובניה

להורדה והדפסה של מסלול הטיול שלנו בסלובניה

הבוקר התחיל בהתארגנות ואריזות לקראת הטיסה בלילה. לאחר פרידה מצ'רטומיר ומריה, שאף נתנו לנו שי צנוע – ליקר מעשה ידיהם, יצאנו לדרך. הסלובנים אנשים מאד לבביים ונעימים. רובם מדברים אנגלית טובה, וגם מי שאינו דובר אנגלית מנסה לסייע ככל יכולתו.

נסענו כשעה לכיוון העיירה קאמניק (Kamnik) ומשם עלינו בכבישים צרים לאזור ווליקה פלאנינה.

העליה לרמה היא באמצעות רכבל קרונית ולאחריו רכבל כסאות. ניתן גם לעלות רגלית. אנו בחרנו לשלב בין האפשרויות – עלינו בקרונית ומשם המשכנו למעלה ברגל. מרגע שהגענו לתחנה העליונה של הקרונית וגילינו שניתן לעלות את ההמשך עם רכבל הכסאות (במקום ברגל), נכנסנו למתכונת תצ"ה – הרי זה לא ייתכן שיש דרך נוחה יותר להגיע למעלה ואנחנו לא משתמשים בה. לאט לאט, תוך כדי עליה התערבבו הצעקות בגעיות הפרות שרעו באחו על צלע ההר ובדינדוני הפעמונים שלהן. לרגע התחלנו לתהות אם לשנות את שמו של יומני היקר מ"הטיול שלנו לסלובניה" ל"סיוט שלנו בסלובניה". בערך באמצע הדרך נרגעו סוף סוף הרוחות.

וליקה פלאנינה

הרמה הנה אוסף של גבעות היושבות במרום אחד הרים אשר באלפים היוליאניים, אליה עולים רועי עדרים בתקופת הקיץ ומתגוררים בה בבקתות עץ קטנות ומקסימות. ניתן גם להכנס לחלק מן הבקתות ולקנות גבינות וחלב שהם מייצרים במקום. מומלץ להגיע למקום בימי ראשון, שכן אז הוא מלא במטיילים, יש תפילות בכנסיה המקומית והרועים לובשים בגדים מסורתיים. ממש חגיגה! טיילנו לאחד הכפרונים הקטנים, רצנו באחו הירוק, טבלנו בשלוליות, בוססנו בח... של פרות ועלינו לכנסיית העץ הצנועה והיפה. מזג האוויר היה נפלא וכל הגבעות סביב היו מלאות באנשים, נשים וטף שניצלו את יום א' לטיול מהנה ונינוח. בדרך פגשנו ברועה הלבוש בבגדים מסורתיים ובידו שתי מזוודות שחורות. כאשר פתח אותן התגלו בפנים 2 אקורדיונים מעוטרים, וכשהתחיל לנגן לנו הקטן פצח בריקודים. ראה האיש שיש לו פרטנר, הזמין אותו ואחר כך גם את אחיו הגדולים, הלביש עליהם את האקורדיון הקטן והם "ניגנו" ושרו יחד. היה משעשע מאד ונחמד ומסביב התאסף קהל רב שצילם ועודד את החבר'ה. לאחר ששבענו, ירדנו ברגל לרכבל הקרוניות עמו גלשנו עד למטה. דרך העיירה קאמניק התנהלנו לעבר שדה התעופה, מתדלקים ומצטיידים בדרך בשוקולדים מקומיים.