צווחה חדה נשמעה מהדהדת למרחק, הסינגפורי חשב שזו קריאת העורב שמפלחת שוב את המרחב הגשום.
אני רואה שחור בעיניים עוד רגע מתעלפת.....
לך...לך לבקתה אני מבקשת, תשתחרר מהתרמיל ותחזור לעזור לי...
הגשם שהיכה בנו כל היום ממשיך ואינו מרחם.
אני מנסה להתקדם ,לאחוז במקל ההליכה להזיז את האצבעות . . . הקווץ' של כף ידי השמאלית הנמעכת תחת כובד משקלי, בניסיון להגן על עצמי מפני הנפילה, עדיין צרוב בזכרוני .
נחרדת עד מאד מהאפשרות של יד שבורה ועוד שלושה ימים לפנינו.
בכוחותיי האחרונים, יחד עם אריה ,הגעתי לבקתה. רטובה עד לשד עצמותי ,רועדת ולא רק מקור.
הסינגפורי מציע לי לשתות תה חם ואת עזרתו המיידית, שולף מתרמילו משחה שאולי תרגיע את עוצמת הכאב.
אני שולפת ביד ימין הפעילה תחבושת אלסטית על מנת לחבוש את היד ולקבע אותה.
לא יודעת כמה זמן חלף מאז שהגענו לבקתה אבל מהר מאד אריה הפעיל את מקור החימום והסיר מעלי את בגדי הרטובים על מנת להתאבזר באלו היבשים.
לפחות חום האש והבגדים היבשים היו מקור לנחמה. נצמדתי לתנור ולא הרפתי...
בינתיים הסינגפורי עזב ,המשיך בדרכו למרות מזג האוויר הסוער.
זה היה סיומו של היום השלישי בטרק ה- overland שבטזמניה אוסטרליה,יום ארוך מאד 17 ק 'מ שתחילתו לא העידה על אחריתו .
אופטימיים במיוחד יצאנו בבוקר לדרך, אלא שכעבור שעה וחצי ואנחנו רק בשלב הראשון של המקטע ,החלו להסתמן בשמים עננים לא סימפטיים במיוחד. טפטוף של גשם הודיע לנו נחרצות להוציא את כיסויי התרמילים ומעילי הגשם.
הגשם החל להכות בנו ,המסלול לא ריחם עלינו ,להפך רק הכביד יותר ויותר,עליות וירידות,מים ניגרים מכל מקום ובכמויות שאנחנו לא מורגלים להן. לזה נוסף בוץ בלתי מתפשר שמדי פעם אנחנו מצליחים לחמוק ממנו, אבל רק מדי פעם. הנעלים שותות לרוויה את המים והבוץ. עד מהרה, מה שיש בחוץ יש גם בתוך הנעליים שלנו ואנחנו והסביבה הופכים להיות גוף אחד.
אין רחמים! המסלול ממשיך לתבוע את שלו שורשי העצים חורצים את המסלול מימין ומשמאל ואני מוצאת את עצמי מחליקה פעמיים נוספות...תרמיל על הגב, מעיל שכבר לא מסייע שרווליו הקצרים פותחים חלון הזדמנויות לגשם להציף אותי גם מבפנים. הבוץ משאיר בי חותם אני מרוחה על המסלול,קמה אין ברירה צריך להתקדם .
אני לא מקטרת יודעת שאם אתחיל אני אחליש את עצמי וגם את אריה, אין ברירה חייבים להמשיך.
היום הזה נראה ארוך ואינו מגיע אל סופו, הדרך נמשכת ארוכה והגשם ללא רחמים אינו מרפה. כך עברנו 6 שעות לא פשוטות והנה השלט המיוחל מציין: עוד 10 דקות לבקתה.
עייפים רטובים עד מאד מחישים את צעדנו... חוסר תשומת לב ואני מחליקה שוב ...והפעם זה היה גרוע מאד....
צווחה חדה נשמעה מהדהדת למרחק ......
אז לא מצאנו את השד הטזמני אבל צעדנו בטרק ה- overland שנחשב לאחד המרשימים באוסטרליה.
הטרק נפרש לאורך 80 ק"מ אינטנסיביים ומאתגרים במערב הפראי של טזמניה.
מזג האוויר הוא עניין של מזל גם בימי הקיץ וזאת בשל קרבתו של האי הטזמני לקוטב הדרומי.
כדי לחצות את המסלול, יש לשאת את הציוד על הגב כולל שק"ש ואוהל. הלינה על פי רוב בבקתות ספרטניות המאובזרות רק בדרגשי עץ ,במקור חימום משתנה: גז /עץ , (אם לא נשאר מקום אז לנים בחוץ באוהל) השרותים מחוץ לבקתה- אקולוגיים (אין צורך לפרט ...הפעילו את הדימיון).
