בחודש נובמבר, אנשים כבר החלו להבין שבמידה ויש להם מכרים בחו”ל- ועוד באיטליה, כדאי ומומלץ לבוא להתארח. כדאי עוד יותר לבוא ולהתארח כאשר המכרים הם חברים טובים, אחת מהן היא שותפה לשעבר, הם אוהבים לארח ויש להם 3 מיטות פנויות. כך פתחנו את האורחן הפרטי/ בחינם/ לחברים/משפחה בלבד פה בפררה, והזמנות החלו לזרום.
החברות הראשונות שהגיעו לבקר היו שתי השותפות שלי מהדירה בשנה ב' בירושלים. מיותר לציין שהרגשנו אותו הדבר רק ברילוקיישיין לאיטליה, ולאחר שהסתובבנו בעיר יום אחד ונסענו לפירנצה ביום הבא, החלטנו להשכיר אוטו ארבעתנו ולנסוע לתת “כיף” לאגם גארדה. אמנם מזג האוויר לא נראה מבטיח, אך הובטחו לנו כמה שעות חסד של שמש ולכן החלטנו ללכת (לנסוע)על זה.
השכרת אוטו
החלטנו לבדוק מהן הסוכנויות להשכרת רכבים בפררה ומצאנו שאחת מהן היא EuropCar. הסתבר לנו שיחד עם כרטיסי הטיסה של הבנות באיזיג'ט (טיסה ישירה מישראל למילאנו), ישנה הטבה להשכרת רכב באותה החברה בדיוק והחלטנו לעשות השוואת מחירים. התברר לנו שזה יותר זול להזמין דרך ההטבה, והיא אכן אמיתית. וכך השכרנו אוטו בערב ובבוקר כבר אספנו אותו, אלא שמכיוון ולא היה להם את הדגם (הזול) שהזמנו, שודרגנו בחינם (זה קרה לנו פעם נוספת בעתיד). מספר טיפים נוספים על השכרת אוטו שאספנו מפעמיים אחרות שהשכרנו:
- השכרת אוטו זולה יותר מבארץ- באמת שאם מתלבטים, לפעמים שווה להפסיק להתלבט ולהשכיר כי המחיר הוא באמת באמת סביר. בנוסף, ככל שתזמין מוקדם יותר, המחיר יהיה זול יותר (כך גם המצב למספר ימים רב יותר).
- כדאי לדעת לנהוג טוב על הילוכים- המכוניות פה כולן עם תיבת הילוכים ולא אוטומט, וכשנוסעים לגארדה (סביבו) הנסיעה כלל לא שטוחה…
- גם כבישי אגרה הם לא יקרים מדי- ולכן, אם הם מקצרים את הנסיעה בהרבה- לכו על זה.
בתמונה: האוטו השכור שלנו בין ההרים.
לטיול יצאנו
ארבעה חברים באוטו חביב (וגדול), נסענו לסיבוב סביב אגם גארדה המהולל- את הGPS כיוונו לכיוון העיירה בה תכננו לבלות את הלילה- Gardone Riviera. ועם הניווט הכללי הזה הרשנו לעצמנו לעצור בעיירות שנראו לנו יפות/ ששמענו אודותיהם.בשעות הצהריים הגענו לאגם גארדה, וההתרגשות הייתה דומה להתרגשות כשרואים את הכנרת בפעם הראשונה מהכביש שבין כרמיאל להרי הגולן. בכלל, זה המקום לציין שהשוואנו אותו רבות לכנרת שלנו.
אלא, שבכנרת אין ברבורים ופה יש. אז אכלנו ארוחת צהריים בפסטורליה הזו (אנחנו מאוד דוגלים בהבאת סנדוויצ'ים לארוחות צהריים בכדי לוותר על ה”חוויה” של חיפוש מקומות אוכל כשאתה רעב באמת) ומשם המשכנו רגלית לעיירה הקרובה: Sirmione.
אני אוותר על התיאור הזה בכל פעם מחדש ואומר את זה כבר מעכשיו שכל העיירות הקטנות שראינו הן יפות, חמודוילו מרתת ומיוחדות בדרכן שלן. סרמיונה לא שונה מהן, ואם אני לא טועה זה גם היה המקום “הכי מתוייר” בו נתקלנו בטיול שלנו- והוא לא היה מתוייר כמעט בכלל. זה היה לחלוטין סימן לבאות- לערב, אבל על כך בהמשך. אני אציין שהגענו למקום בOFF SEASON- שזו תקופת הרגיעה והמנוחה בחורף לאחר עונת הקיץ, והיא מתרחשת בין נובמבר ועד פברואר (או אפילו מרץ)- לי זה הזכיר את עונת החורף ב”מומינים” כאשר הכל שקט ומנומנם. ויש לכך הרבה השלכות- חיוביות ושליליות, והאחת העיקרית בעיניי היא שלא ניתן להינות משכשוך במי האגם או מימים שמשיים רבים.
בסירמיונה ישנו מבצר, רחובות יפים, פארק ירקרק ותצפית מרהיבה לאגם. יש אנשים הטוענים כי גם הגלידה בה טובה, אבל כבר טעמתי טובות יותר פה. היא מאוד נעימה להסתובבות, ומאוד פוטוגנטית.
בתמונה: מלצר מכין את השולחנות לארוחת הצהריים
טיול בשעון חורף מביא איתו השלכות- האחת מהן היא שהשקיעה (ובמיוחד אם מדובר בטיול נופים והתבוננות) מבשרת על סוף היום, וזהו הזמן ללכת הביתה. השעה הזו עומדת על פלוס מינוס 5 בנובמבר צפון- איטלקי. אלא- שכאשר השקיעה מספרת על זמן הליכה לבית מושכר בעיירה גבוהה עם תצפית על האגם, אין בכך שום דבר רע :)
כך, עם השמש שנעלמת לה אט אט, החלנו תנועה לכיוון מעלה (עם עצירות בדרך)- אל הבית בGardone Riviera. כשהגענו למקום, את פנינו קיבל פבריציו, בעל הדירה. הוא הראה לנו את משכננו הלילי המהמם, סיפר לנו שבימי שמש נעימים ניתן לשבת במרפסת ולשתות קפה, הצטער מאוד על המזג אוויר הגשום שלא יאפשר לנו זאת כנראה, נתן לנו המון המלצות טובות לטיול היום של המחרת וגולת הכותרת: סיפר לנו שביישוב זה ממש בראד פיט קנה בית נופש, ועכשיו עובדים עליו- אז שווה לחזור בעוד כמה שנים, ומי יודע אולי תזכו לראות את בראד ואנג'י שותים קפה במרפסת שלהם….
היה זה ערב יום שישי והחלטנו לאכול ארוחה כהלכתה, ולהרים כוסית במסעדה. למרבה ההפתעה, שכאשר יצאנו התחוור לנו שכמעט על כל מסעדה (ואפילו מלונות) במקום תלוי שלט שאומר: “סגור. נתראה בפברואר/ מרץ".
עיירת רפאים קטנה שבימים חמים כנראה שצריך להזמין בה מקום ישיבה במסעדה … לבסוף מצאנו מסעדה בודדה שפעלה במקום, היא לא הייתה זולה במיוחד אבל סה”כ העברנו בה ערב נחמד.
סיבוב עם כיוון השעון וחזרה הביתה
בבוקר, אכלנו את ארוחת הבוקר שהייתה כלולה במחיר, שתינו קפה, צילמנו את המרפסת המהוללת שלא נתמזל מזלנו לשבת בה (הנוף משגע), והתארגנו לדרך. ביום זה נעזרנו בפבריציו שבהודעות וואטס אפ מפורטות מאוד הסביר לנו את ההגעה למקומות המפורטים בהמשך. ואף במהלך היום שב וכעס על המזג אוויר ווידא שהגענו לאן שצריך- מארח למופת.
בתמונה: זו המרפסת, תחתיה גינת ירק והאגם בקצה.
בתמונה: ההודעות מפבריציו
אנחנו נהננו מאוד מהשהות אצלו ובעיירה שלו ולכן אני מאוד ממליצה על שהות שם- חפשו אותו בAIRBNB ולא תצטערו: https://www.airbnb.com/rooms/478502
Tremosine
הדרך למקום זו עוברת במנהרות רבות וארוכות החצובות בהר למען האמת זה מאוד מוסיף לחוויה שכן זו לא עוד נהיגה בכביש מהיר (וגם לא נסיעה, לאלו מכם שמשמשים כ”נווטים”.)
הנה סרטון שמראה בדיוק את הנהיגה הזו בין כל המנהרות בין ההרים:
לא יכולנו שלא לחשוב שהנה, זה אחד היתרונות של לנסוע פה בOFF SEASON, שהרי בעונת הקיץ כנראה יש תנועה רבה יותר על הכבישים והנסיעה המהנה הופכת לקצת איטית יותר…
כשהגענו ליעד מצאנו חורשה נעימה מאוד ובילינו בה קצת בישיבה וצילומים ומיד לאחריה עלינו רגלית לתצפית בבית קפה הנקרא: terraza del brivido כשעקרונית העלייה לשם לא ארוכה כלל אך טכנית הוא כבר נמצא בעיירה אחרת שנקרית Pieve.
בתמונה: משתעשעים בחורשה
**הערה: טיול שכזה, במתכונת שאנו עשינו, הוא טיול נסיעה מרובה, עצירות לתמונות ואוכל/ קפה ולא כולל אטרקציות מעבר לכך**
הנוף הנגלה אלינו מהתצפית הפנורמית היה מדהים ומרגש וכמה אני מקנאה במי שראה/ יראה אותו ביום שמשי וצבעוני שגילה שכל הגוש האפרפר הוא בעצם הרים ואגם. משם ירדנו חזרה לאוטו והמשכנו ליעד הבא- העיר הגדולה, הריבה של גארדה,
Riva Del Garda
זו כבר עיר גדולה ולא ממש עיירה, שגובלת עם ההרים מצד אחד ועם האגם מצד אחר. טיילנו בה עם מטריות וזה היה מעולה. אני לא יודעת אם היא יפה יותר ביום שמשי, אבל בגשם בהחלט יש בה אווירה קסומה ורומנטית, על אף (ואולי אף בגלל) האפרוריות שבה. לאחר שהסתובבנו במקום ישבנו לאכול א.צהריים במסעדה (גם פה הרוב היה סגור אך היו מעט יותר אופציות כי בכל זאת מדובר בעיר קצת יותר גדולה), עוד כמה תמונות- ולאוטו.
בתמונה: האופל שלפני הסערה
את המבצר האחרון כבר ראינו מבעד לשמשות. הרוח הייתה חזקה מדי והגשם לא הפסיק לרדת, אז החלטנו להמשיך בנסיעה הביתה. בהחלט ניתן לומר שחזרנו הביתה עייפים (ובייחוד בן זוגי הנהג שלנו החברמן) וכמובן שגם מרוצים.
