עיר איטלקית שממש נלקחה מסרט של ויטוריו דה סיקה, ושפעם הייתה מרכז ימי ביניים ובהמשך רנסאנסי חשוב מאוד והיום נשארה ידועה (אולי) בזכות היותה עיר האופניים. ואם כבר ציינתי את הבמאי האיטלקי המהולל, עיר האופניים ידועה לשמצה גם כעיר בה גונבים אופניים... אז למדתי מהר את השיטות הטובות ביותר לשמור עליהן... כך, באופן בלתי נמנע מהר מאוד עלו לי סצנות של "גונבי האופניים" לראש.
(על כך ניתן לקרוא עוד בפוסט שלם על אפניים :)
זו עיר קטנה ונפלאה וניתן להבין מה מצאה בה הקהילה היהודית שחיה כאן החל ממאה ה-11 ועד המאה ה-19 (כיום עדיין נשארו בה יהודים אך במספר מצומצם בהרבה). אמנם חייהם לא היו קלים בגטו, אך איך אפשר שלא להיות מוקסם מהסמטאות הצרות שמעליהן שמיים תכולים? (כל עוד לא מגיע החורף ואיתו הערפל). בכל מקרה, אותם יהודים קיבלו אמנציפציה בשנת 1859 ורבים בחרו לערים גדולות יותר- אז אולי הם לא התרשמו כמוני מהסמטאות.
הגעתי לעיר בעקבות בן זוגי שהתקבל לסמסטר אחד של חילופי סטודנטים באדריכלות באוניברסיטה המקומית פה, וכך יצא שבמשך חמישה חודשים יצא לנו לחוות את החיים האיטלקיים כמעט במלואם, ומצד שני גם את החיים חסרי הדאגות של מטיילים.
אותנו העיר הקסימה: לפתוח את היום בקפה איכותי אך זול, בלחם טרי מה Panetteria בהמשך הרחוב, להריח את ריחות הרטבים הטריים שקוראים לך להיכנס למסעדה בעקבותיהם, ללמוד איטלקית ולהתרגש כשיש מילה אחת מובנת, לשלם 3 שקלים על חבילת פסטה של ברילה (ועוד מחיטה מלאה) ו-10 שקלים על גבינה כחולה, לשתות יין בכל ארוחה (כי זה זול) ולהכין ה-כ-ל עם שמן זית (יש תחושה שהוא זורם פה מהברזים במקום מים), וכמובן לדעת ולחוות את האמנות שנמצאת פה בכל פינה .
בשנת 1995 האנשים החשובים באונסק"ו החליטו גם הם כי פררה יפה בעיניהם והם הכריזו עליה כאתר מורשת עולמי תרבותי! ואם לי לא תאמינו- אלא ראו כבר דבר או שניים בחייהם….
בנוסף,מעבר להיותה נעימה מאוד למחייה ויפה להתבוננות, מיקומה הצפון- מזרחי בארץ המגף מאפשר יציאה נוחה מאוד ממנה לערים ואזורים רבים וכך- היא הפכה למושלמת לעינינו הצמאות לראות את איטליה לאורכה ולרוחבה. העיר נמצאת מרחק נסיעה של כשעה וחצי מוונציה, חצי שעה מבולוניה, שעתיים וחצי מההרים בצפון, שעתיים מפירנצה וגם מאגם גרדה ועוד אזורים יפיפיים אחרים עליהם ארחיב בהמשך.
יחד עם הטיולים שלנו למדנו גם מה מגדיר עיר טיפוסית, מה מרכיב קיבה מקומית ומה מקובל לשתות בכל שעה ביום. אה כן, זה לא סוד, כולם מדברים על זה....תמיד.
(על מה כולם אוכלים ניתן לקרוא פה)
אז- בזמן שהותי פה אספתי לא מעט חוויות ותובנות על העיר, על הסביבה ועל איטליה בכללותה. אשתדל לצבוע את דפי האתר בצבעים שראיתי אני, והלוואי ויבוא יום וגם את הריחות אוכל להכניס!
קריאה (והתבוננות) מהנה!
אינה
