פעם מה שנחשב יפה היה במוזיאון, ומה שהיה במוזיאון היה נחשב יפה. עם השנים והקדמה מה שנחשב יפה יצא לטייל והופיע מבחוץ, מורד שכזה, יוצר הזדמנות להתבונן על הדברים אחרת ומזמין את הצופה לשבור יחד איתו את הכללים. אותי זה תפס ומאז ממשיך לפלפל לי את הטיולים. אני מדברת על אמנות רחוב ועל דרך אלטרנטיבית להתבונן ברחובות – שזה שווה לא פחות ממוזיאונים.

בכמה שנים האחרונות יצא לי יותר ויותר להתאהב באמנות הזו- ולפעמים אפילו להגיע לעיר ולוותר על מוזיאונים לחלוטין בכדי לשוטט, כי הרי יותר מלראות אמנות רחוב, אי אפשר שלא להינות מחווית החיפוש וההפתעה. העובדה שהיא קיימת ורק מחכה שימצאו אותה היא שעושה את הטיול מעניין- כמו המשחק שפעם היינו משחקים בו: “חפש את המטמון” אך ללא רמזים. או שבעצם כן?

כל עיר בה ביקרתי הזמינה אותי לשחק- בואו לשחק גם אתם!

אין כניסה - בעקבות אמן התמרורים שמשגע את איטליה

בתמרורים המקושטים נתקלתי לראשונה ברומא, הם פזורים בכל רחבי העיר ולא מתיימרים להתנשא- גם לפינות פחות מתויירות יש סיכוי לזכות בהם. לא לחלוטין ברור מה הם רוצים לומר אך מה שבטוח זה שקשה להתעלם מייחודם הגרפי- תופעה חדשה ברחובות שראו לא מעט.

אין כניסה בגטו היהודי ברומא

בהמשך נתקלתי בהם גם בפירנצה, שוב בצורות חדשות ומסקרנות

ולבסוף במילאנו ואז ירד לי האסימון שכנראה מדובר בתופעה.

חיפוש בווריאציות שונות בגוגל סיפר שהם שייכים לאמן הצרפתי דווקא- קלט אברהם (Clet Abraham) שבמשך שנתיים התגנב בלילות בכדי ליצור את התמרור הצבעוני. הוא ניסה לא להרוס את המטרה המקורית של התמרור ותוך פחות מ20 שניות הדביק את המדבקה הרצויה לו והמשיך הלאה בדרכו. אלא, שהוא לא עושה זאת אך ורק בכדי שנתבונן ונחייך אלא כדי לעורר מודעות לסטנדרטיזציה החברתית שהורסת את הביטוי העצמי.

אמנם אני (ובטח רבים אחרים) מאוד שמחתי לגלות עוד ועוד תמרורים, אך הרשויות כך מתברר לא שמחות מ”וונדליזם” זה ופעם הוא אף קיבל קנס של 400 יורו…אויש.

מתברר שקלט עבר לגור בפירנצה וזו הסיבה שישנן עבודות רבות הפזורות במדינה, אך ניתן למצוא עבודות נוספות שלו גם בפריז! לצערי לא את כולם מצאתי אבל יש לי תחושה שעוד אחזור לחפש.

Follow the cat- ציורי קיר בפאדובה 

גם בפאדובה מתגלה תופעה מקומית לה אחראי האמן קני רנדום (Kenny Random). פאדובה מעוטרת כולה בגרפיטי שמתאר ווריאציות שונות של אדם חסר זהות וחתוליו,ולידם חותמת האמן שלא מוכן לוותר על תהילתו, ובצדק. הליכה אחרי החתולים של קני עוברת סביב העיר כולה ובאמת לא מפספסת לא את הרחובות הראשיים אך גם לא את הסמטאות האלמוניות.

גם פה, החלטתי לחקור וללכת בעקבות החתולים. קני איש המסתורין מתגלה כאנדראה קופו, אמן איטלקי ויליד פאדובה שבעיקר רוצה לעשות נעים בעין ובלב למתבוננים. משיטוט אינטרנטי התברר לי שיש עוד כל כך הרבה קסם חבוי למצוא ברחובות העיר הזו…

לך בעקבות זרימת המים- גרפיטי במילאנו

כמו בכל עיר גדולה גם במילאנו יש הכל מהכל מהכל וזה באמת תלוי מה את מחפשים. אלא שבמקרה הזה- ציורי הקיר מתגלים בדיוק במקום שבו משתלבים כמה דברים יחד- תעלות המים, מקומות הבילוי השווים באמת, החנויות השיקיות ביותר (ולא אני לא מדברת על היקרות ביותר..) והשקיעות הכי יפות (או לפחות משם אפשר באמת לראות שקיעות.)- אני למעשה רוצה לספר לכם על שכונת NAVIGLI הנפלאה שיש בה הכל מהכל, והנה עוד דרך להתבונן עליה.

Enjoy

וונציה: היכן שיש סטודנטים- תמצא גם מרדנות

ואסיים עם משהו שלא מדברים עליו בוונציה- כי היא קצת “יותר מדי” בשביל זה, וזה כאילו ”לא לרמתה”, אך כן, גם פה אם מחפשים היטב- ויותר נכון לומר: אם בודקים איפה מתחבאים להם הסטודנטים (נו לא באמת מתחבאים, יותר לומדים/שותים/אוכלים...) ניתן לראות בדיוק איפה מתחבאת לה האמנות. כשאני אומרת מתחבאת אני לחלוטין מתכוונת לזה. שימו לב לשער תמים לכאורה באוניברסיטה המקומית:

כאילו רק מחכה לנו, המשחקים. מחכה שנמצא אותו ואולי סופסוף נגלה מהו המטמון בקצה הקשת.

ואם לא דיי לנו בזה, כי לי אף פעם לא דיי בזה, אפשר להמשיך ולהסתכל סביב. ולשחק.

נסו, זה פשוט :)