חמישה ימים בסקופיה - העיר שבנתה את ההיסטוריה שלה מחדש

תוכן עניינים

הקדמה

מבוא - איך להבין את סקופיה

09.08 - היום הראשון / ההלם הראשוני ( ספינות בנהר, מרכז העיר וכיכר מקדוניה , מוזיאון אמא תרזה , מוזיאון ארכאולוגי , הבזאר טורקי

10.08 היום השני/ טבע ותרבות - מנזר bigorski ומפל duf ( פארק לאומי מברובו ) כולל טיול לילי בסקופיה

11/08 היום השלישי - אמנות וטבע בסקופיה ( גלריה בסקופיה וקניון מטקה )

12.08 - היום הרביעי / מוזיאון השואה והעיר החדשה

13.08 היום החמישי - אתרים מרכזיים בעיר ( מסגד מוסטפה פאשה , גשר האבן ועוד) וקצת מחוצה לה (מנזר פנטלמיאון , צלב המלניום

הקדמה

אל סקופיה לא הגענו במיוחד . בתור חובב מחול מצאתי סמינר לימוד של מוזיקה ומחול מקדוני בפינה הצפון מזרחית של מקדוניה אליו נסעתי עם הבת שלי אביה שעוסקת בשירה . המוזיקה הבלקנית מושכת מוזיקאים וחובבי מחול מכל העולם. תחום הסמינרים לתיירים מפותח במיוחד בבולגריה ומקדוניה שבהן תרבות המחול תופסת מקום מאוד חשוב. המקדונים והבולגרים מתייחסים לריקודי העם שלהם ברצינות תהומית כמו שמתייחסים אל טקסים רק עם הרבה יותר הנאה. המחולות הם חלק חשוב מהמסורת והם משתנים ממחוז למחוז ולפעמים מכפר לכפר. לא פעם אפשר לראות בחגיגות ואירועים בני כל הגילאים רוקדים יחד במעגלים והריקודים יכולים להמשך שעות . נערים ונערות כפריים ועירוניים אוחזים בידיהם של נשים וגברים , זקנים וילדים קטנים. אבל על כל זה אולי בפוסט נפרד.

מה שחשוב לעניינינו הוא שהחלטנו לכלול 5 ימים בסקופיה במסגרת הנסיעה. לסקופיה , אגב אין טיסות ישירות מישראל כך שחייבים לטוס בטיסה ארוכה עם חניית ביניים או להגיע בנסיעה באוטובוס. רבים בוחרים להגיע אליה באוטובוס ישיר מסופיה ויש שמגיעים עם רכב פרטי בטיול מסלוניקי . אנחנו בחרנו בטיסה יקרה יחסית דרך וינה עם "אוסטריאן איירליינס".

הגענו לשדה תעופה קטנטן . אחד הקטנים שראיתי בהתחשב שמדובר בעיר בירה . תחום התעופה למקדוניה לא מפותח במיוחד.

מכיוון שהיינו חלק מסמינר , אספו אותנו בשדה התעופה ורק אחרי 8 ימים בצפון מזרח מקדוניה חזרנו אליה כשאנחנו כבר עם הכרויות אישיות וחברים. דבר שהשפיע כמובן על ההתנהלות שלנו בימים הבאים. ועכשיו נדבר על סקופיה

---

מבוא - איך להבין את סקופיה

סקופיה היא עיר משונה . עיר שלאחר התפרקות יוגוסלביה הקומוניסטית ב1991 הפכה לבירת מדינת מקדוניה ( אז היא עוד לא הייתה צפון מקדוניה) יחד עם עוד כמה מחוזות שהפכו למדינות עצמאיות ( בוסניה, סרביה , קרואטיה וסלובניה ) . עד אז סקופיה לא הייתה ממש בירת מדינה למעט תקופה של 20 שנה במאה ה10 שהייתה לבירת הממלכה הבולגרית הראשונה (972-992) ו46 שנה שבה הייתה בירת האימפריה הסרבית (1346-1392) עד שנכבשה על ידי האימפריה העותמנית. בשאר הזמן היא ידעה עליות וירידות עד שהפכה לעיר מחוז קטנה בתחילת המאה ה20 תחת השלטון העותומני, אחר כך עיר במחוז מקדוניה תחת הכיבוש הבולגרי ואז רק בימי יוגוסלביה כשנוצרה הרפובליקה הסוציאליסטית של מקדוניה הפכה למעין "עיר בירה" תחת המשטר הסוציאליסטי היוגוסלבי. רק עם התפרקות יוגוסלביה למדינות נפרדות הפכה לעיר בירה אמיתית של מדינה עצמאית ועוד עם שם מחייב כמו מקדוניה שלכאורה ממשיכה את ימי ממלכת מקדוניה העתיקה ושליטה אלכסנדר מוקדון. הרצון להחשב כממשיכי מורשת מקדונית עתיקה גרם לעימות מתוקשר שלה עם יוון. ליוון יש את מחוז מקדוניה שהוא למעשה המחוז המקורי של ממלכת מקדוניה העתיקה ולכן היא דרשה שינוי שם למדינה החדשה וכך מדינת מקדוניה הפכה ב2019 אחרי תהליך ארוך לצפון מקדוניה. אולם השאיפה ליצור המשכיות היסטורית מהעבר הרחוק ועד ימינו נשאר תקף ומכאן שסקופיה הבירה נדרשה להפוך פיזית לעיר שמשדרת את ההמשכיות המפוקפקת הזו. זו הסיבה שהיא עוצבה להיות עיר בירה שמשדרת היסטוריה עתיקה באמצעים המזכירים בניית פארק שעשועים נושאי כשהנושא הוא בעיקר היסטוריה קלאסית (יוון רומא) והעצמת התרבות המקומית. זה נעשה על ידי בניית בניינים בסגנון קלאסי אבל בעיקר דרך כמות ענקית של פסלים שהוצבו בה. כמות פסלים עצומה שמנציחה מלכים , רוזנים, סופרים ו... אנשי בידור ושחקנים מקדונים. יש שיגידו שמדובר בהעצמה ויש שיגידו שמדובר בשכתוב היסטוריה בוטה כך שתיווצר תחושה שיש למקדוניה היסטוריה ותרבות מובדלים הייחודיים רק לה בגבולותיה הנוכחיים . כך או כך התוצאה מרשימה.

ומי שלועג לכל העניין רק נזכיר לו שסקופיה לא הראשונה שעשתה זאת. בנייני ממשל בוושינגטון בירת ארה"ב נבנו בתחילת המאה ה19 בסגנון נאו קלאסי ואף אחד לא חושב היום שזה מוזר. טירות בסגנון אירופי נבנו בארה"ב וקנדה ומבקרים בהם תיירים כדי להתרשם. יבוא יום והאירוניה תשכח וסקופיה אולי תהפוך לאטרקציה תיירותית דווקא בגלל הנסיון המעניין הזה ליצור ארכיטקטורה שהיא חדשה ועתיקה בו זמנית. זה תלוי כמובן אם השלטון הנוכחי שהחליף את הקודם שהיה מושחת למדי ירצה להמשיך את מה שכבר נעשה ונבנה.

מנקודת מבטנו , אני והבת שלי דווקא הביזאריות הזו של העיר עשתה אותה כל כך מענייינת ושונה מערים אחרות. היא אמנם לא עיר מושקעת במיוחד מבחינה תיירותית , אבל היא מרתקת . כשמתרחקים מהמרכז פה ושם מבצבצת הזנחה אבל זה לא מפליא כי מקדוניה היא ארץ עניה והעוני מבצבץ בה בשכונות הפחות נחשבות ובתשתיות שלה אבל על כך בהמשך.

---

09.08 - היום הראשון / ההלם הראשוני

הגענו לסקופיה לאחר 8 ימים צפון מזרח מקדוניה , בכפר קטן במקום הכי נידח ומצד שני הכי אותנטי של מקדוניה. 8 ימים של סמינר מוזיקה שבו הכרנו אנשים מנורבגיה , אנגליה וארה"ב . הכרנו את גורן אלצ'קי (Goran Alachki) המוזיקאי המיתולוגי של מקדוניה , אקורדיוניסט וירטואוז ודמות צבעונית המככב בטורי הרכילות המקומיים ורכשנו חברים ממקדוניה הצפונית ובולגריה.

אחרי הכפר הקטן והאינטימי שבו שהינו פתאום מצאנו את עצמנו במעבר חד בעיר הבירה הגדולה של מקדוניה ועוד איזו עיר. עיר שב20 שנה האחרונות נעשה בה הכל כדי להרשים את המבקרים בה ולשכנע אותם בגדולתה הדבר ניכר בפרויקטים המוזרים והמוגזמים הגודשים אותה .

ספינות עומדות בנהר

המלון שלנו היה באוניה . כן כן. אחד מהרעיונות המגלומניים של העשור טרום מגפת הקורונה. הרעיון היה להציב ספינות לאורך הנהר הרדוד בעליל שזורם דרך סקופיה ולהפוך אותם למסעדות ומלונות . הפרויקט קרס, העיתונות שמה ללעג את ספינות המפרש לכאורה שלא היו קשורות בשום צורה לנהר או לעברה של סקופיה וההסגרים במגפת הקורונה חיסלו את העסקים שהוקמו בספינות. לאורך הנהר עומדות כמה ספינות ריקות, זנוחות ועצובות שלא ברור מדוע הן עדיין שם. אלא שבספינה אחת בכל זאת הצליח להתבסס מלון מקסים: מלון סינגליה "Hotel Senigallia"ובו שהינו במהלך הימים הבאים .

המלון מקבל ביקורות מצוינות באתרי מלונות וכך מצאתי אותו . היות והייתי עם נערה בגיל 15 חשבתי שזו תהיה אטרקציה נחמדה עבורה. המלון אכן היה מקסים אם כי החדרים קטנים וצפופים כמצופה מתאי ספינה ומעבר לכך בערב גילינו את נקודת התורפה של המלון - קרבתו לנהר מזמנת כמויות של יתושים שעושים שמות באורחים התמימים. נאלצנו למצוא תכשירים נגד יתושים כדי לעבור את החוויה הלא נעימה הזו בשלום. אז הצטיידו מראש , אני מניח שכל המלונות שבקרבת הנהר יסבלו מתופעה דומה. יחד עם זאת יש במלון מסעדה נחמדה שבה לאחר מעל לשבוע של אוכל מקדוני אותנטי סוף סוף אכלנו פסטה . פסטה טעימה בסגנון איטלקי. גם ארוחת הבוקר במלון הייתה מצוינת וטעימה והקפה מוצלח.

אתר ההנצחה של האם תרזה

לאחר מנוחה קלה יצאנו לאתר הראשון שלנו בסקופיה. עלינו לרגל לאתר ההנצחה של האם תרזה (Memorial House of Mother Teresa) .

NI Memorial house of Mother Teresa

המוזיאון מספר את סיפורה של מארי תרזה בויאג'ו שנולדה בסקופיה ב1910 למשפחה קתולית ממוצא אלבני בתקופה שבה מקדוניה עדיין נשלטה על ידי האימפריה העותמנית. מגיל קטן נמשכה מארי תרזה אל הדת ואל פעילות הומניטרית ולכן כשמלאו לה 18 הצטרפה למסדר אחיות נזירות "האחיות של לורטו" ולאחר מספר שנים הגיעה להודו והחלה לעסוק שם בסיוע לנזקקים. בשלב מסוים הגיעה מארי תרזה למסקנה שהמסדר לא עושה מספיק למען העניים והמסכנים שגודשים את רחובות הודו והיא יצאה ב1948 לדרך עצמאית למרות התנגדות המסדר אך בברכת האפיפיור. היא הקימה מוסד סיוע שבו העניקה טיפול רפואי וסיוע במזון לחלשים ולנדכאים ביותר ומאוחר יותר הצטרפו אליה חלק מנזירות "האחיות של לורטו" .

שמה נודע לתהילה ברחבי העולם תחת הכינוי "האם תרזה" , היא הקימה מסדר משלה שלאט לאט הפך משמעותי לא רק בהודו אלא התפשט למדינות נוספות . היא קיבלה אותות הוקרה על פועלה ופרסים בינהם פרס נובל ב1979. ספרים נכתבו עליה וסרטים נעשו עליה . היא נפטרה בגיל 87 ב1997 ובהלוויתה המפוארת בהודו ( קצת בניגוד לתפיסת עולמה) נורו מטחי כבוד . מזכ"ל האו"ם דאז אמר עליה "האם תרזה חיה, נשמה ופעלה כמו האו"ם. היא פעלה למען השלום בעולם". בהיסטוריה של מדינת ישראל שיחקה האם תרזה תפקיד מעניין במלחמת לבנון כששימשה כמתווכת בין ישראל לפלסטינים בלבנון .

עניין אחד נותר רק לא פתור. הוותיקן נכסף לדמות קדושה עכשווית , בת המאה ה20 והוא ראה באם תרזה מועמדת טבעית לעניין . אלא שקדושה חייבת להיות מישהי שמלבד מעשיה המצוינים ואדיקותה הדתית חוללה ניסים . במציאות של סוף המאה ה20 סיפורי ניסים בתרבות המערבית כבר אינם נפוצים במיוחד גם אם מדובר באדם מיוחד במינו ובכל זאת הצליח הותיקן להביא עדות לנס. עדות שנויה במחלוקת של אישה שנרפאה לכאורה מסרטן בזכות אור שיצא מתמונתה של האם תרזה אותה החזיקה קרוב לליבה . העדות הזו סללה את דרכה של האם תרזה להכרזתה כקדושה.

המוזיאון עצמו מעוצב כבית מגורים מתחילת המאה ה20 מה שיוצר אינטימיות עם הדמות של האם תרזה. התערוכה מספרת את סיפורה במקדונית ובאנגלית בליווי תמונות ישנם גם מסמכים וחפצים אישיים. מתאים למי שרוצה להתעמק וללמוד על דמותה מעוררת ההשראה של האם תרזה, או רק להציץ פנימה ולהתרשם, הכניסה חינם .

כיכר מקדוניה

יצאנו לשוטטות במרכז העיר סביב הכיכר המרכזית "כיכר מקדוניה". בכיכר ניצב פסל ענק של אלכסנדר מוקדון , עוד מיצג מגלומני של ממשלת מקדוניה שרואה את עצמה כממשיכה של ממלכת מקדוניה הקדומה. הפסל מרשים בגובהו ( 22 מטר ) ובגודלו. אלכסנדר רכוב על סוסו בוציפלוס חולש על הכיכר הרחבה. ההתייחסות של צ. מקדוניה לעצמה כממשיכת דרכה של מקדוניה הקדומה עוררה מחלוקת עם יוון משום שבפועל ממלכת מקדוניה לא הייתה ממוקמת במקדוניה של היום אלא דרומית יותר בצפון יוון. מקדוניה הקדומה אמנם כבשה אזורים שהם בתחום מקדוניה המודרנית אך הם לא היו מרכזיים בשום צורה.

גם בתוך מקדוניה יש התנגדות לתהליך ההתבדלות הזה שמתבטא מדי פעם בהשחתה מכוונת של פסל אלכסנדר מוקדון בצורת צביעת האריות שבבסיס הפסל והעמוד עליו ניצב אלכסנדר מוקדון .

עם זאת קשה להכחיש שהתוצאה מרשימה. בערב כשהכיכר מתמלאת באנשים , נגנים ואומני רחוב והפסל חולש על הכיכר המוארת החיזיון מרשים.

המשכנו לשוטט באזור, מצאנו גם חנות קטנה המתמחה במוצרים מהמזרח הרחוק ( העסק לא קיים עוד אבל יש מסעדות אסייתיות בסקופייה) וחזרנו למלון.

גשרים ופסלים

אחרי צהריים יצאנו לצפות בגשרים שחוצים את הנהר שגם הם תוצר של אותה מגמת שכתוב ההיסטוריה המקדוני שכבר הזכרתי. על שני גשרים החוצים את הנהר הוצבו עשרות פסלים של דמויות שונות הקשורות בקשר מסוים עם ההיסטוריה המקדונית . על גשר אחד מוצבות דמויות מהעבר הרחוק: מלכים, קדושים , אנשי אצולה מתקופת יוון העתיקה והלאה. על הגשר השני שנקרא "גשר האמנות" דמויות מהאמנות והתרבות המקדונית בעיקר מהמאה ה20. הכל בשביל ליצור מצג של מעצמה היסטורית , תרבותית וכלכלית .

לאמיתו של דבר תקופה מסוימת בהיסטוריה במאה ה10 מקדוניה אכן הייתה מרכז לממלכה בולגרית חזקה שהתחרתה עם האימפריה הביזנטית על השליטה באזור . אבל זו לא הייתה יישות בעלת תודעה מובדלת מהבולגרים כפי שהיא היום מה גם שבתקופות אחרות כלל לא הייתה תודעה כזו והמקדונים היו מעין מחוז של בולגריה , סרביה , האימפריה הביזנטית או האימפריה העותומנית. עם זאת מיצג הפסלים מרשים . הוא מעין הגזמה והקצנה של מה שקיים בבירות אירופאיות ותיקות אחרות עד כדי יצירת אוירה פנטסטית שכאילו לקוחה מספרי נרניה או סרטי פנטסיה על ממלכות עתיקות. מצטלם נהדר .

מיצג הפסלים לא מסתיים בגשרים והוא ממשיך גם על הגדות ובין הבניינים . אני לא ספרתי בקפדנות אבל יש מי שעשה זאת !!! מדובר ב284 פסלים אבל אלו הפסלים במקומות הרשמיים. יש גם פסלים שמקשטים בניינים ואותם לא ספרו. רק בשביל המייצג הפנטסטי הזה העיר ראויה לביקור והיא אכן מושכת תיירים סקרנים מכל העולם . הנה אתר ובו הסברים על חלק מהפסלים :Why So Many Statues in Skopje? (Skopje’s Statue Obsession) - Skopje City Guide (skopjeguide.com) ועוד אתר על הפסלים בגשר האמנות https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA

אותנו תפס הפסל המקסים בתמונה למטה שהיה בו מימד אנושי חביב. מצער היה לראות את הוונדליזם המוזר שמצאנו בהרבה מקומות בסקופיה שמתבטא בהשחתת ההסברים על הדמויות.

וגם הפסל הזה חביב למדי

ואם כבר עוסקים בהעתקת אלמנטים מערי הבירה האירופאיות השונות אז למה לא להעתיק גם את האוטובוס האדום מלונדון ?

הבניה המפוארת של הבניינים, הגשרים והפסלים התאפשרה דווקא בגלל אירוע טראגי. ב1963 רעידת אדמה איומה הרסה את רוב העיר ועד שנות ה2000 חלק מהמרכז נשאר הרוס. הממשלה החדשה פינתה את ההריסות ולמעשה בנתה את המרכז מחדש למעט אזור אחד ששרד את רעידת האדמה - הרובע של הבזאר הטורקי שיושב על סלע חזק ועמיד . לשם יצאנו בערב של אותו היום

המוזיאון הארכאולוגי

המוזיאון הארכאולוגי הוא בניין גדול שנבנה גם הוא כדי לפאר את פני העיר בסגנון נאו קלאסי אבל דווקא בגלל חיצוניותו התאכזבנו מאוד ממה שיש לו להציע למבקר

מדובר בכמה תערוכות שממחישות את תולדות האזור מהתקופה הפרה היסטורית ועד כמה מאות אחורה. התצוגות דלות , מעט ממצאים מעניינים , רובם לא שלמים.

מן הסתם התקופה הארוכה בה מקדוניה הייתה חלק ממדינות או אימפריות אחרות גרמו לכך שממצאים מהמדינה נמצאים במוזיאונים אחרים . מה גם שחלק ממה שצפון מקדוניה הייתה רוצה שיהיה שלה אינו קשור ישירות להיסטוריה שלה.

למשל אלכסנדר מוקדון , גיבורה של המדינה לא נולד בצפון מקדוניה ולא נקבר בה אבל זה לא הפריע למקדונים להציב העתק של ארון הקבורה בו נקבר אלכסנדר מוקדון . עם זאת למרות שמדובר בהעתק עדיין ארון הקבורה מרשים מאוד והוא אולי הממצא היחידי שעושה רושם על המבקרים.

אותנו דווקא סיקרן פריט ייחודי אחר. תבליט מהמאות ה5-6 שעליו רואים את האריה סמל שבט יהודה. במוזיאון לא היו הסברים ורק אחרי מאמץ מצאתי שהתבליט הוא מחימר ונמצא בעיר ויניצה. הוא כנראה קשור במתחם קבורה נוצרי והמקדונים מחשיבים מאוד את הממצא הזה . אבל למה דווקא סמל שבט יהודה? לא מצאתי הסבר ישיר. אולי בגלל דויד המלך ושלמה המלך שנחשבים קדושי כנסיה במקדוניה ובולגריה

ביום שבו ביקרנו במוזיאון המזגנים לא עבדו ואיני יודע אם באופן כללי מפעילים אותם . גם הקופאית העניינית אבל החמוצה לא הוסיפה חן למוזיאון. בקיצור , לא חייבים לבקר אלא אם כן יש זמן פנוי או ממש מתעניינים בהיסטוריה המקדונית .

הבזאר הטורקי

כמו שאמרתי כבר הבזאר הטורקי שרד את רעידת האדמה האיומה של 1963 ולכן הוא החלק הכי אותנטי של סקופיה כפי שהיא נראתה עד תחילת המאה ה20 תחת האימפריה העותמנית. בתים עתיקים , רחובות מרוצפים ומסגדים יוצרים רובע ציורי מאוד . מגוון של חנויות למיניהן פזורות בבזאר.

הרבה חנויות שמוכרות תיקים , אביזרי אופנה ותכשיטים. חפשו חנויות תכשיטים שמתמחות באמנות המסורתית המקדונית של שזירת חוטי כסף וזהב ( פיליגרי ) ראו בקישור : FILIGREE . זו אמנות שניתן למצוא אותה בחנויות.תכשיטים ומזכרות במקדוניה ופה ושם גם בבולגריה השכנה. יש כמה חנויות ממש טובות בבזאר הטורקי כמו למשל RJN Silver Filigree . התמקחות על המחיר בהחלט אפשרית אבל במידה סבירה , לא להגזים ,זו בכל זאת לא טורקיה.

בבזאר הישן גם שוכנות הרבה מסעדות בסגנון הטורקי - מסעדות בשרים . אכלנו בVavilon Restaurant . מסעדה סבירה , סולידית שמשלבת אוכל מקדוני וטורקי. המחירים ממוצעים אבל כדאי לשים לב למה שמזמינים , יש גם מנות יקרות יחסית למקדוניה במסעדה .

---

10.08 היום השני/ טבע ותרבות - מנזר bigorski ומפל duf ( פארק לאומי מברובו )

נתחיל בהערה על זהירות עם המלצות במטייל. בעקבות המלצה במטייל יצרתי קשר עם מדריכת טיולים מקדונית לטיול יום עם רכב. היא בנתה לי תכנית סבירה במחיר שנראה לי סביר אבל אז החלה לשנות ולהעלות את המחיר בכל מיני תירוצים : מחיר הדלק עלה , היא צריכה להחליף לרכב יקר יותר, יש דרכים חסומות וצריך להחליף לנתיב ארוך יותר . זה לא היה נעים ולא אמין. למזלנו בזכות התערבות של מנהל סמינר הפולקלור שהכיר את האזור בו רצינו לבקר ביטלנו את המדריכה ולקחנו המלצה שלו לנהג מונית בשם בוראצ'ה . בנינו תכנית משלנו ונהג המונית המקסים פעל בדיוק לפי התכנית שלנו.

מסקנתי אולי לא מקורית אבל מתבקשת. לא תמיד יש לסמוך על המלצות של מטיילים . צריך לבדוק אם ההמלצה נובעת רק מחוויה טובה של המטייל או נכתבה אחרי בדיקה של כדאיות במחיר , מקצועיות , הוגנות והשוואה עם מדריכים אחרים. למשל יש מי שבודק מחירים יש שלא בודקים ולא אכפת להם. כדאי לבדוק לפחות שתיים שלוש המלצות שונות , כדי להשוות וכמובן להתייעץ עם עוד אנשים , רצוי מקומיים אם ההצעה שקיבלתם טובה והוגנת. חוץ מזה הרבה יותר משתלם לבנות תכנית ורק לקחת נהג שיסיע ממקום למקום אם לא רוצים לשכור רכב. הנהג שלקחנו באמת התגלה כאדם מקסים וידידותי אפילו שכמו תמיד במקומות האלו לא דיבר אנגלית . הוא הלך איתנו לכל מקום , השתדל לדבר בשמנו במקדונית, צעד איתנו במסלולים ודאג ללמד אותנו על עצי פרי מקומיים.

עכשיו לעניינו. יצאנו בבוקר לכיוון פארק לאומי מברובו. הפארק גדול . במרכזו אגם גדול, לא מדהים במיוחד אבל יש סביבו הרבה אתרים יפים ומקומות לינה. אנחנו ביקרנו בשני מקומות מנזר ביגורסקי ומפל דאף שנחשב בין היפים במקדוניה.

מנזר ביגורסקי

Bigorski Monastery St John the Baptist

המנזר המרשים נמצא במרחק של קצת פחות משעתיים מסקופיה. הוא באמת יפה , עם בניה בסגנון התחיה הבולגרית מהמאה ה19 . הוא מוקף בהרי האלפים הדינרים ושוכן ליד קניון נחל הרדיקה שלאורכו גם עוברת הדרך למנזר.

על פי כרוניקות ישנות משנת 1833 המנזר נבנה לראשונה על ידי מנהיג רוחני בולגרי ב1020 אבל כמו שקרה למנזרים רבים אחרים באזור בולגריה ומקדוניה הוא נהרס על ידי הכובשים העותמנים במאה ה16. רק ב1743 נבנה המנזר מחדש על ידי נזיר בשם לוריון ובשנות ה20 של המאה ה19 המנזר הורחב.

ב2009 פרצה שרפה בחלקיו הישנים של המנזר אבל מאז שוחזר חלק זה בדיוק מירבי לצורתו לפני השריפה.

תחריט העץ באיקונוסטסיס

אולם תהילתו של המנזר היא לאו דווקא בחיצוניותו אלא בתחריט העץ המרהיב שנמצא בכנסיה המרכזית של המנזר.

התחריט נוצר בעבודה מאומצת על ידי Petre Filipovsky פטר פילופוב מהיישוב גארי בין השנים 1829 ל1835. הוא לא יצר אותו לבד אלא בסיוע של אחים ויוצרים נוספים שפעלו תחת הנחייתו. 6 שנות עבודה מאומצת שנחשבות לזמן קצר יחסית לסוג כזה של עבודה הולידו יצירת מופת. איקונוסטזיס מרשים שאין כדוגמתו בשום כנסיה אחרת שמספר את סיפור הברית הישנה (התנ"ך) והברית החדשה המתעדת את חיי ישוע וממשכיו בתחריטי עץ מרהיבים.

מרתק לחפש ולמצוא בתחריט את אדם וחווה , אברהם שמארח את המלאכים , המרגלים נושאים אשכול ענבים , המלך דוד ועוד לצד תיאורי סיפורי הברית החדשה.

פרט שרבים אגב לא יודעים הוא שהתחריט ממשיך להבנות גם היום. יש יוצרים מהכפרים הסמוכים שמוסיפים בעבודה מאומצת ודקדקנית עוד פאנלים לתחריט כך שמדובר ביצירה מתמשכת שעוסקים בה כבר כמעט 200 שנה ברציפות.

הנזיר גם הראה לנו את שרידי הקדושים שבמנזר . אחד מהם בארון יקר ערך שבושם נודף ממנו. לדברי הנזיר היה זה ריחו הטוב של הקדוש שעולה משרידיו.

מסיבות אישיות אותנו גם אירחו עם רחת לוקום ותה באולם קבלת הפנים המיוחד של המנזר

כדאי להגיע למקום עם מדריך או לבקש בהגעה לכנסיה הדרכה מהנזירים . חלקם דוברי אנגלית. אותנו קיבל נזיר חביב שהפתיע אותנו בכמה מילים בעברית אותן ידע מתיירים קודמים . הוא דיבר בקול שקט וחלש מאוד אבל הצלחנו להבין אותו . ההדרכה מוסיפה מאוד משום שתחריט העץ מורכב ומפורט ושווה לקבל דגשים על מה שרואים.

מי שמעוניין להסתדר לבד . הנה אתר מפורט שבו גם חלק המוקדש לתחריט

Architecture | † Bigorski Monastery

מפל דאף

לאחר המנזר נסענו לתחילת המסלול למפלי duf . מרחק נסיעה של 4 קמ'. תחילתו של השביל ליד כפר אלבני מוסלמי בשם Rostushe / https://mapcarta.com/N2047977633/Driving . מוזיקה אלבנית שונה מכל מה שהכרנו התנגנה בעוצמה רבה. כנראה אירוע כלשהו. בחלק הדרום מערבי של צפון מקדוניה חיים לא מעט אלבנים מדורי דורות . האלבנים הם מוסלמים, להבדיל מהאוכלוסיה הסלבית שהיא נוצרית אורתודוכסית כמו הבולגרים. תרבות שונה , מוזיקה אחרת , מנטליות אחרת . האם יש מתח בין שתי האוכלוסיות? גם אנחנו שאלנו. התשובות היו מעט מעורפלות אבל כן, יש מתח מסוים שלא בהכרח מתבטא ביום יום . יש התבדלות ויש קבוצה לאומנית אלבנית ששואפת להתאחד עם אלבניה. ומצד שני על פני השטח החיים שלווים. זה לצד זה חיים נוצרים ומוסלמים ללא כל הפרעה זה לזה.

טיפ : אתר מפות שמצאתי מראה יפה את שבילי הטיולים במקדוניה ובין השאר את השביל למפלי duf https://mapcarta.com/N4489533858/Map . והזהרו לא לבלבל עם יישוב ששמו duf שנמצא בכלל בצד השני של פארק מברובו

הוראות למסלול : השביל למפל מתחיל קצת אחרי המסגד העתיק שליד הכפר . מעל המסגד ישנה התפצלות , ימינה לכפר ושמאלה לכיוון המפל. בתחילה צועדים לאורך שורת עצים שמניבים פירות חמוצים מאוד אך אכילים ששמם ... ולאחר מכן מתחיל שביל מיוער צמוד לנחל עד שמגיעים למפל עצמו.

מדובר בנחל הררי והשביל מתפתל לאורכו חוצה את הנחל בגשרוני עץ. לפעמים נצמד לתוואי המים ולפעמים הנחל מתחתר לתוך תהום והשביל עובר בגובה מעליו. יפה מאוד. נופי ההרים מתפרשים בנקודות תצפית מסוימות בעיקר בתחילת המסלול וניתן גם לראות את המנזר שבו ביקרנו.

לאחר קצת יותר משעה מגיעים בבת אחת אל המפל שצונח בין סלעים בעוצמה מרשימה ומחולק למקטע ארוך ואז מקטע קצר יותר. כל נסיונותי לצלם את המפל בצורה אטרקטיבית עלו בתוהו. אבל הנה סרטון

Duf Waterfall Near Rostuša - YouTube

סיימנו את הטיול במסעדה ממש מתחת למנזר ביגורסקי. למעשה היא חלק ממתחם אירוח The House of the Miyaks שיש לו ביקורות מצוינות בגוגל ובאתרי מלונות. בהחלט אופציה טובה ללינה בפארק מברובו. למסעדה עצמה יש ביקורות טובות ממטיילים גם בזכות האוכל אבל גם בגלל המיקום וגינוני המלצרים שמנסים לשוות אותנטיות למקום.

---

טיול לילי בסקופיה

כשחזרנו לסקופיה לקראת ערב, אחרי מנוחה בחדר המלון ( אם לדייק בתא הספינה) יצאנו לטיול לילי, או יותר נכון טיול ערב מאוחר. טיול שגילה לנו סקופיה שונה קצת מזו של היום.

בתי הקפה והמסעדות בקרבת מלון הספינה שלנו היו מלאים ומוסיקה לטינית מילאה את הטיילת . פסענו לכיוון הכיכר המרכזית כשמאחורינו הגשרים והבניינים המרהיבים מוארים בצורה מרשימה .

מרשים במיוחד היה גשר האבן העתיק. הוא נבנה במאה ה15 ושופץ פעמים רבות. בזמן מלחמת העולם השניה הגרמנים הטמינו חומרי נפץ בגשר כדי לפוצצו כשיותקפו אבל למזלנו זה לא קרה והגשר נשאר שלם.

כיכר מקדוניה שהיא נעימה בכל שעות היממה אך קצת מנומנמת מתעוררת לחיים בשעות הערב. מלא מסעדות, בתי קפה, מוזיקאים ואנשים שמטיילים בנינוחות.

המקדונים נאחזים בכל פרט שיש בכוחו ליצור היסטוריה מקדונית . על כך מעיד פסל הקיסר הראשון של האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס הגדול שנולד בכפר שהיום נמצא בגבולות מקדוניה הצפונית והפך לגדול קיסרי העולם העתיק ( 483-565 לספירה) . כמובן שבתקופתו האזור לא היה מקושר בשום צורה לאיזושהי זהות מקדונית. אבל למה שזה יפריע למקדונים ליצור כזו היום?

מה שאין ספק בכלל הוא שהמתכננים יצרו יופי של תפאורה לצילומים בסגנון העולם העתיק , אם מישהו מתכנן לצלם סרט .

שימו לב לגראפיטי המכער את בסיס הפסל. מופיעות שם שלוש אותיות TKZ . למעשה מדובר בגרפיטי שציירו אלבנים מוסלמים תומכי ארגון לאומני אלבני שתומך באיחוד חבלי ארץ בהם חיים הרבה אלבנים עם אלבניה המוסלמית. בסקופיה חיים לא מעט אלבנים , חלקם מדורי דורות וחלקם היגרו למקדוניה הצפונית בזמן האחרון כי המצב הכלכלי של מקדוניה קצת יותר טוב מאלבניה. הארגון הלאומני האלבני אינו מייצג את הרוב ועסוק בעיקר בהשחתת פסלים שמרמזים לעבר נוצרי או יווני עתיק

הטיילת

המשכנו לאורך טיילת הנהר במטרה להגיע לפארק העירוני הגדול של סקופיה. ברגע שמתרחקים מהמרכז מתמעטים המטיילים ומתמעטת התאורה ועם זאת ההרגשה בטוחה. קבוצות בני נוער משוטטות לאורך הגדה וכמובן שמדי פעם פוגשים בבניינים מהודרים ופסלים מוארים . חלק מהבניינים נבנו ב20 שנה האחרונות בהתאם לקו הפרויקט העירוני עליו כבר הסברתי לשוות לעיר מראה עתיק ומרהיב ופה ושם פסל או מבנה מהתקופה שבה מקדוניה הייתה מחוז ביוגוסלביה תחת שלטון קומוניסטי . כך למשל האנדרטה הבאה שהוצבה ב1955 המתארת את לוחמי ולוחמות יוגוסלביה ששחררו את העיר מהנאצים.

הגענו לאיצטדיון הגדול והמרשים של העיר עקפנו אותו ו.... התאורה נמוגה

האגם החשוך בפארק העירוני

להפתעתנו דווקא הפארק הגדול של סקופיה התגלה לנו בחשכה . טוב, לא חשכה גמורה , פה ושם היה איזה פנס אבל בכל החלק בו נמצא האגם בקושי הייתה תאורה שהספיקה לראות את השבילים. תהינו אם עיריית סקופיה חוסכת בתאורה בגן כדי לממן את שפע התאורה סביב הבניינים והפסלים שבמרכז...

אבל עוד יותר מדהימה הייתה העובדה שלכאורה לנוכחים זה לא מאוד הפריע. חלקם ישבו בחשכה פיטפטו וצחקו . חלקם פיצחו גרעינים וראינו אפילו דייגים . המצב השתפר בהמשך הפארק .

הופיעו דוכני מזון מהיר ואפילו שלטי הכוונה למסעדות . חבורות נוער שוטטו בפארק או רכבו על אופניים , סקטבורדים וכ"ו . ספסלים , שבילים מסודרים ולפי המפה גם מבוך וגן חיות אלא שאנחנו לא הגענו עד לשם .

הגן מתוחזק אך שוליו מוזנחים . הרבה גרפיטי מכוער בבסיסי חומות ופסלים בשולי הפארק. לא נראה שעיריית סקופיה נלחמת בתופעה כי היא מופיעה בהרבה מקומות. קשקושי הגראפיטי היא כנראה תופעה שמשותפת גם לצ. מקדוניה וגם ליוון כי בסלוניקי ראינו בזמנו תופעה דומה . יש כמה מאפיינים תרבותיים דומים בין אזור צפון יוון לזה של מקדוניה, ריקודים , אוכל , נוף וגם הגרפיטי.

חזרנו לכיוון כיכר מקדוניה התוססת והשמחה שבנתיים התמלאה בעוד ועוד אנשים והופיעו גם להקות, זמרים וזמרות. חברים מקדוניים שלנו סיפרו לנו שרמת החיים במקדוניה נמוכה למדי אבל זה לא אומר שהמקדונים יוותרו על בילוי. הם יחסכו בתחומים אחרים רק כדי שיוכלו לצאת בערב ולהנות מאוכל ומוזיקה. ההופעות משתנות ולא נראה שיש איזה פיקוח על מי שרוצה להופיע. נראה שמי שרוצה להרוויח קצת כסף מעוברים ושבים ויש לו את הכישורים הנדרשים מוזמן לבוא ולהופיע. ראינו זמרת בכיכר ששרה מדהים , להקה של מוזיקת עולם ואמן בובות על חוטים ובכך סיימנו את היום .

11/08 היום השלישי - אמנות וטבע בסקופיה

לאחר ארוחת בוקר מצוינת על סיפון המלון יצאנו לכיוון הבזאר הטורקי לחקור קצת את חיי האמנות בעיר . נכנסנו לחמאם דואט העתיק " National Gallery of Macedonia Daut Pasha Hamma" שנבנה במאה ה15 . מזכרת מהשלטון העותמני. גילוי נאות החמאם כשלעצמו לא מעניין במיוחד אלא אם כן אתם חובבי אמנות . ואנחנו כאלה וגם נפלנו על תערוכה נהדרת אז נהנינו במיוחד.

תערוכת דימיטר קונדובסקי (1927-1993)

נכנסנו לתערוכה וגילינו צייר בקנה מידה של הגדולים באמת ( כדאי לבדוק איפה הוא מוצג בזמן אמת) . הערך בויקיפדיה : Dimitar Kondovski - Wikipedia

הציורים שלו מייצרים מעין מתח בין שלמות וחוסר שלמות . דמויות אפלות ויפות בו זמנית . ציורים שבהם מוצגים סמלים ותבניות מהמסורת המקומית ומהעבר הימיי ביניימי שנראות מושכות מרחוק אך מלאות פגמים כשמתקרבים. אלו ציורים שנוגעים במה שחולף , מתבלה , נהרס ומציג דווקא את היופי שלו. חלק מהציורים מייצרים מעין רגעים שגורמים לך לתהות מה היה שם לפני , מי חסר בתמונה ומה יקרה בעוד רגע. כאילו רגע טעון שקפא בזמן .

כשקלטנו את הנקודה הזו השיטוט בתערוכה כבר הפך להיות אתגר מרתק. למצוא את החידות הקטנות האלו , את הקטעים המטרידים שבתמונה, את משחקי התאורה המתחכמים ועוד .

מבקרים באו והלכו ואנחנו עדיין משוטטים בתערוכה. (לפעמים אני לא מבין את אלו שמשלמים כרטיס רק כדי לעשות סיבוב , להביט ולצאת) . לבסוף יצאנו וחזרנו לכיוון המלון כי חברה שלנו קמליה הגיעה לקחת אותנו לקניון מטקה המפורסם

---

קניון מטקה

קניון מטקה הוא האטרציה העיקרית בקרבת סקופיה . נהר שזרם בקניון סלעי נחסם בסכר לא גדול ויצר אגם מאורך ומדהים ביופיו .

ליד הסכר יש פארק ובו פינות פיקניק . יש לעלות מעל הסכר ואז מתגלה האגם היפה. והוא באמת יפה. הקירות הסלעיים לאורך קילומטרים רבים שבינהם ספק אגם ספק נחל ציורי מאוד.

אחד הדברים המהנים שניתן לעשות באגם הוא לשכור קייאק ולשוט בו לשעה או שעתיים . בין הסלעים יש מערות קטנות , ציפורים , הרבה צמחיה , הרבה דברים לחקור

דרך אחרת להנות מהמקום הוא שייט בספינת נהר שמעמיקה אל תוך עומק הקניון . תשאלו על המסלול שעוצר במערת הנטיפים . מדובר במערה שרואים בה רק את חלקה העליון שמואר במיוחד למבקרים . שאר המערה שקוע עמוק מתחת למים ודורש צלילה כדי לראות אותו.

וכמו בכל מקום שהיינו שוב נתקלנו ב... גרפיטי שהפעם כיער את המעבר אל מתחם הסירות והמסעדה הצמודה. זו גם הפעם הראשונה ששמענו עברית במקדוניה לאחר כמעט שבועיים כשקבוצה ישראלית קולנית חלפה על פנינו.

אולי המפגש עם הישראלים או הזמן שהולך ואוזל הזכירו לנו פתאום שחו"ל פירושו גם קניות . המתחם הקרוב ביותר אל המלון היה City Trade Center . מתחם מיושן , מעין הכלאה של קניון ופסאג' פתוח. אבל היו בו וסביבו מגוון חנויות והמחירים באמת משתלמים. קנינו נעליים לבת שלי , לא יותר אבל נהנינו לשוטט בין החנויות .

בערב חזרנו שוב לכיכר מקדוניה התוססת

---

12.08 - היום הרביעי / מוזיאון השואה והעיר החדשה

ביקור במוזיאון השואה Macedonian Holocaust Museum

אני לא בטוח שהשם מוזיאון השואה המקדוני הולם לגמרי את המקום הזה. חלק נרחב במוזיאון מוקדש להנצחת יהדות מקדוניה , סיפור היווסדן של קהילות מקדוניה , ההיסטוריה של הקהילות תרבות הלדינו , הקשרים עם האימפריה הרומית ועוד. אולי מוזיאון יהדות מקדוניה התאים לו יותר. בכל אופן מצאנו את עצמנו משוטטים בתערוכות השונות לפחות שעה לפני שהגענו לחלק שקשור לשואה .

חבל שרוב המבקרים שראינו מדלגים כל כך מהר על החלקים האלו של המוזיאון ונכנסים ישר לחלק הקשור לשואה. דווקא בזכות השיטוט בתערוכות המציגות את יהדות מקדוניה כשהגענו לחלק הקשור לשואה היה הרבה יותר כואב ודרמטי בשבילנו סיפור ההשמדה של קהילות אלו .

וכמה שהחלק שמתאר את השואה דרמטי ועוצמתי. פתאום בבת אחת מצאנו את עצמנו ברציף הרכבות בין מזוודות וחפצים אישיים ושעון שסופר את הזמן לאחור וסאונד של קטרים וצעקות ולבסוף עלינו לקרון וירדנו מהצד השני ... נו ... אתם יכולים לתאר לעצמכם .

ומתוך התופת של מחנה ההשמדה צעדנו אל לוחות הזכרון לפרטיזנים ולפרטיזניות בינהן אסתר עובדיה המפורסמת שנהרגה בקרב והפכה לאחר מותה לגיבורה לאומית ביוגוסלביה. אחרי המלחמה נשיא יוגוסלביה טיטו העניק לה ב1953 את עיטור גיבורת יוגוסלביה . אנדרטאות נבנו לכבודה ובעיר מולדתה ביטולה, היא הונצחה בדרך מקורית ומרגשת במיוחד , גן ילדים על שמה . גן שבו משחקים ילדים קטנים והוא לא גן פשוש ולא גן סיתוונית אלא קרוי על שמה של פרטיזנית . לסיכום אל תדלגו על המוזיאון הזה, ואל תדלגו על חלקים בו. הוא אחד המעניינים מבין המוזיאונים להנצחת השואה שראיתי בעולם.

---

נבחרת מקדוניה בכדורגל

מה קונים לילד בן 10 במקדוניה ? אפשר תמיד לקנות משהו מהדיוטי פרי כמובן או בגדים ונעליים שיש בכל מקום אבל אם רוצים משהו אותנטי ?

לבנות זה קל. אפשר להביא תכשיטים אותנטים. אבל מה קונים לבנים? כשיצאנו ממוזיאון השואה התשובה לא איחרה לבוא בדוכן שניצב קצת לפני הגשר העתיק

הבן שלי החליט לבנות לעצמו אוסף חולצות כדורגל וכמובן שפריטים יוצאי דופן מתקבלים בברכה, מדים של נבחרות מפורסמות, מדי וינטג'שיצאו מהמחזור מעונות קודמות, מדים ייחודים של נבחרות מיוחדות ועוד .

בדוכן שליד הגשר היו מדי נבחרת צפון מקדוניה. נבחרת מקדוניה היא יריבה קבועה של ישראל בטורניר היורו . ב2020 היא למעשה דחקה את ישראל מהיורו לאחר תיקו ונצחון על נבחרת ישראל. כאשר בשלב הבא במוקדמות היא גם ניצחה את גרמניה החלו לכנות אותה "הסינדרלה של אירופה" ולא מעט ממאוכזבי נבחרת ישראל אף קראו לאהוד את נבחרת צפון מקדוניה ביורו. השנה (2023) נפגשנו שוב עם צפון מקדוניה הפעם ביתר הצלחה.

כלבים על הגשר

בדרך אל העיר החדשה עלינו על אחד הגשרים שעדיין לא צעדנו עליו . על הגשר הרחב גילינו את דייריו , חבורת כלבים עצלה למראה . כולם מסומנים , נראים שבעים התנמנמה לה בצל . עיריית סקופיה, מסתבר דואגת לחסן, להאכיל ולסמן את כלבי הרחוב שלה.

העיר החדשה

היעד שלנו בעיר החדשה הייתה מסעדה בה עמדנו לפגוש את אחת מחברותינו . מורה לריקוד , רקדנית לשעבר .

הדרך עוברת בשכונות עממיות. חלקן בסגנון הסובייטי , שיכונים בנוסח המוכר שעיקרו בניינים גדולים מרובי דירות ומראה מרובע וחסר ייחוד אבל גם שכונות יפות עם בניניים שהושקעה מחשבה בעיצוב שלהם . ב1963 לאחר שרעידת האדמה הקשה שפקדה את סקופיה נודעה בעולם הוחלט לשקמה ביסודיות . הגיעו אליה ארכיטקטים שתכננו מחדש את שכונותיה ובין השאר גם הארכיטקט היפני הנודע kenzo tange שקיבל את המנדט על תכנון העיר ואחראי על חלק מהבניינים המודרניסטים הידועים של העיר במאה ה20 קישור לכתבה על הארכיטקטורה של קנזו טנגה בסקופיה

וכמובן שבכל מקום בעיר ניתן למצוא פסלים , אנדרטאות וגרפיטי . אין ספק שסקופיה היא בעיקר שלושת האחרונים

מסעדת Gradska Kafeana Dvor

המסעדה התגלתה כטובה למדי. מתחם מעוצב בסגנון מסורתי ואוכל מסורתי בשפע ובזול . היא לא נמצאת במרכז אלא בשכונה מרוחקת יותר חשוב להבהיר!!! חלק ניכר ממה יוגש במסעדות מסורתיות הוא בשר וחלק ניכר מהמנות הבשריות הן מבשר חזיר , אבל ניתן להזמין בקר וגם עוף. עם זאת רוב המנות הבשריות יוגשו עם גבינה אלא אם כן תבקשו אחרת. המקדונים אוהבים מאוד את השילוב של בשר עם גבינה ולא תמיד מציינים זאת בתפריט משום שלהם ברור משם המנה מה היא כוללת בתוכה. אז גם אם נמנעתם מבשר חזיר והזמנתם בשר בקר יש סיכוי שתקבלו מנה של בשר עם חלב. אז למי שזה חשוב , תבדקו.

מי שחשוב לו להמנע מבשר יש מסעדות צמחוניות בסקופיה . לאחת הטובות שבהן נחשבת המסעדה הבאה : Vegan 365 Kitchen https://goo.gl/maps/rffNzmduXmrzgVWS6 בקרבת כיכר מקדוניה

כמתנת פרידה קיבלנו מסנז'נה משקה אלכוהולי בשם מסטיקה המזכיר בטעמו את האוזו ובמקרה הזה הוכן בהכנה ביתית

חזרנו בדרך קצת אחרת וגילינו עוד אתר שאמור לפאר את העיר ולשוות לה מראה של עיר בירה עתיקה ונוצצת - שער ניצחון בסגנון השאנז אליזה. אם כי לא ברור על איזה ניצחון בדיוק מדובר. בסה"כ מדובר בשער לזכר הקמתה של מקדוניה. אבל נחזור שוב , מקדוניה מאמינה שתודעת הגדולה של תושבי מקדוניה תושפע מגודל המונומנטים שנבנו בה ויבנו בה בעתיד. וגם את זה המקדונים לא המציאו . הם רק לא לגמרי תואמים את "הבגדים" הגדולים שהם מנסים ללבוש.

בסוף היום התארחנו אצל קמליה ידידתנו בשכונה סולידית ומטופחת של סקופיה. שם למדנו שאצל המקדונים המשכיות היא חלק מהסיפור התרבותי והמשפחתי ובית שנבנה בעבר לפני כמה דורות ראוי לו שישאר במשפחה לעוד כמה דורות. לא מחליפים דירה בקלות ולא מוכרים נכס משפחתי בקלות גם אם לפעמים משתלם למכור ולא להחזיק בנכס.

בקרבת ביתה נמצאת קונדיטוריה טובה במיוחד ששווה ביקור

13.08 היום החמישי והאחרון בסקופיה - אתרים מרכזיים בעיר וקצת מחוצה לה

מה עוד לא ראינו ? אתרים נבחרים במרכז העיר

התחלנו את הבוקר בסיור באתרים שהבחנו בהם ולא נכנסנו אליהם עד רגע זה

מבצר סקופיה

מבצר גדול ומרשים מימיי הביינים . הוא נבנה במאה ה14 כשסקופיה היתה חלק מהממלכה הסרבית החזקה ואף הפכה לבירה של אחד משליטיה סטפן דושאן Stefan Dušan . המבצר החזיק מעמד במשך מאות שנים, נהרס חלקית ברעידת האדמה הקשה ב1963 ושוקם. עם זאת למרות יופיו אין כמעט מה לראות בחלקו הפנימי. הוא מצטלם יפה, נחמד לשוטט לאורך חומותיו וזהו.

מסגד מוסטפה פאשה.

מוסטפה פאשה אחד השרים של הסולטן סלים הראשון ןהןא זה שהורה על בניית המסגד הזה. זה מסגד בגודל בינוני ששווה בהחלט ביקור קצר בזכות המראה של פנים המסגד

גשר האבן

גשר האבן , סמלה המרכזי של העיר נבנה בימיו של מהמט ה2 במאה ה15, הסולטן הגדול שכבש את קונסטנטינופול ושם קץ לאימפריה הביזאנטית. הגשר ניזוק ושופץ מספר פעמים אך צביונו מהתקופה העותומנית נשמר. הגשר הוא אתר שמסמל למקדונים הרבה הן מבחינה היסטורית והן מבחינה תרבותית. חשיבותו נובעת מכך שבאופן סמלי הוא מחבר בין שני חלקי העיר. הבזאר הישן מעוז האוכלוסיה המוסלמית האלבנית והעיר החדשה שהיא נוצרית באופייה . סמוך לגשר עצמו הוצא להורג ב1689 קורפוש שהנהיג מרד גדול של האוכלוסיה הנוצרית כנגד השלטון העות'מני . המרד נכשל אך קורפוש נותר גיבור לאומי והכיכר הצמודה לגשר מצדו הצפוני קרויה על שמו . במקום בו לפי המסורת קורפוש הוצא להורג עומד פסלו רוכב על סוס.

מוזיאון המאבק המקדוני

אני מציין את המוזיאון למרות שלא הספקנו לבקר בו בגלל הביקורות המהללות . רוב המחמאות הן בזכות לזכות העיצוב המיוחד של המוזיאון. אני מניח שגם הסיפור מעניין.

הכנסייה האורתודוכסית Church of the Nativity of the Theotokos

ראינו את מתחם הכנסיה מרחוק והוא נראה יפה ומעניין אבל כבר לא היה לנו זמן לשוטט בו. כל המתחם ציורי ויפה ולאן דווקא הכנסיה שהיא אגב מהמאה ה19 והיא צנועה יחסית לכנסיות אורתודוכסיות אחרות ויחודית בקווים הנקיים שלה ובצבע הלבן.

קניות בבזאר הטורקי

שוטטנו עוד קצת בין החנויות בבזאר הטורקי . קנינו תיק יפה שהחזיק מעמד בדיוק שנה אבל מה אפשר לצפות מתיק שהמחיר שלו היה 10 יורו. אפשר לקנות גם תיקים איכותיים יותר. משום מה חנויות תיקים יש בבזאר בשפע. יש המון מוצרי אמנות יפים מקרמיקה ופה ושם גם חנויות וינטג' שמאחת מהן הבאתי כמזכרת חיילי עץ מהונגריה של שנות ה30 .

לא בכל האתרים ביקרנו. סקופיה שבתחילה נראית צנועה יש בה מה לראות . מי שמתבלבל, ממהר , לא בטוח בכישורי הניווט שלו , רוצה הדרכה מקומית מעניינת יכול תמיד לקחת סיור חינמי Free Skopje Walking Tours שיוצא בכתובת הבאה https://goo.gl/maps/mpyu56JWRgnVo1hD9 ליד הפסל של הצאר סמואיל Monument to Tsar Samoil

כנסיית סנט פנטלמיון Church of St. Panteleimon

את הכנסיה מצאתי משיטוט בגוגל מפות . הייתה מעט מאוד אינפורמציה על המקום . לא שעות פתיחה ולא מספר טלפון . היא לא נמצאת בסקופיה אלא בעיירה "גורנו נרזי" הצמודה לעיר ונמצאת במרחק קצר ממנה. משום מה לא הצלחתי למצוא גם מידע ראוי בויקיפדיה על המקום אם כי בשנה האחרונה צץ דף יפה (אולי חדש) ומספר המבקרים עלה. זאת אפשר לראות ממספר הביקורות ההולך וגדל על המקום.

נסענו למקום עם קמליה ידידתנו מסקופיה וכשהגענו המקום היה פתוח בכניסה חופשית. גיליתי מביקורות שונות שיש מבקרים שנדרשו לשלם ולדעתי הם שילמו למדריכים מקומיים ולא דמי כניסה , במקרה שלנו בחור שישב מחוץ לכנסיה הזדהה כסטודנט לתואר מתקדם להיסטוריה לקח אותנו לסיור במקום ללא תשלום . ניתן לברר בין הנזירים הגרים במקום אפשרות הדרכה כי המקום הוא חלק ממנזר פעיל. אנחנו רק השארנו תרומה ביציאה מהכנסיה וזה מה שנהוג בדרך כלל.

הכנסייה היפה והשמורה להפליא הזו היא כנסיה ביזנטית שנבנתה בשנת 1164 בימיו של הקיסר מנואל הראשון על ידי אלכסיוס אנגלוס שהיה בן למשפחת אצילים רבת כוח . הכנסיה הוקדשה לפנטלמיון הקדוש פטרון הרפואה. מבנה הכנסיה היפה משתלב בנוף הפנורמי המרהיב של סקופיה הנשקף ממנה אולם עיקר העניין הוא דווקא הביקור בפנים הכנסיה. בחלל הפנימי השתמרו בצורה מעולה ציורי קיר (פרסקו ) ביזנטיים מהמאה ה12 . במהלך המאות הציורים עברו שימור שפגם בצורתם המקורית אבל במאה ה20 הציורים עברו שחזור שהחזיר את חלקם למצב בו היו במאה ה12 והתוצאה מרשימה . ציורי הקיר הם דוגמה ייחודית למה שקרוי "הרנסנס הביזנטי" שהופיע בימי הקיסרים משושלת קומנניוס ששלטה באימפריה הביזנטית במאות ה11-12. מדובר בסגנון ציור ששאף לראליזם ותנועתיות חיה להבדיל מרוב ציורי הקיר בכנסיות של אותה תקופה שהיו בסגנון סטטי וסימבולי . ציירים ואמני פסיפס הפסיקו לתת לקדושים ולמרי הבתולה הבעה קבועה של ריחוק היראטי, והחלו לתאר רגשות על פניהם". הציור המפורסם ביותר בכנסיה הוא "הקינה על גופת ישו " שמלא ברגש תנועתיות וחיות. יש חוקרים הטוענים שלמעשה הרנסנס שמשויך לאיטליה של המאה ה14 -15 התחיל דווקא עם האמנים הביזנטיים שהשפיעו על האמנים האיטלקים בהמשך. בזמן שהאימפריה הביזנטית דעכה והתפוררה האמנות הביזנטית שיגשגה. אמנים ביזנטיים איירו כנסיות במקומות שונים באירופה ובין השאר גם באיטליה. האמנים האיטלקים שהושפעו מהסגנון קידמו ופיתחו אותו לכיוונים חדשים שהשתלבו ברוח הרצון לחזור ולחדש את ימי יוון ורומא ומגמות החקר המדעי החדשות באירופה של אותה תקופה וכך בעוד הרנסנס האיטלקי התפרסם והשפיע על אירופה כולה הרנסנס הביזנטי נשכח מכל לב .

הרכבל וצלב המילניום

מכנסיית סנט פנטלמיון הגענו אל הרכבל שעולה לצלב המילניום. רבע שעה נסיעה. צלב המילניום הנשקף מכל נקודה כמעט בסקופיה נבנה ב-2002 הוא מוצב על הר ודנו . גובהו של הצלב הוא 66 מ', והוא נבנה כך שיהיה (בטח כבר ניחשתם ) אחד הצלבים הגבוהים ביותר בעולם. בנייתו של הצלב לוותה במחלוקות בין חילונים לדתיים , בין הזרמים השונים של הנצרות האורתודכסית ויחס ציני מצד חלק מתושבי מקדוניה. אבל אם נניח רגע את הציניות בצד הוא באמת מרשים ולכן החלטנו לעלות וליהנות ממנו מקרוב.

כשהגענו לרכבל התברר שצריך קצת לחכות כי בדיוק העובדים יצאו להפסקה אז יצאנו להסתובב בשטח בשבילי הליכה מסביב לתחנה. הבחנו בכנסיה יפה וחדשה והרבה נוף ירוק. פגשנו גם בשחקנית מקדונית אנה סטיונבסקה Ana Stojanovska שטיילה עם הכלב המשפחתי והילדים. למרות שהיא שיחקה בכמה סדרות טלויזיה ידועות במקדוניה (ובבלקן) והשתתפה בגירסה הסרבית של "הישרדות" היא התגלתה כבחורה צנועה חביבה וחייכנית.

בנתיים הגיעה זמננו לעלות על הרכבל .

למעלה בפסגת הר ודנו הנוף נשקף לכל הכיוונים והוא באמת מרשים. צלב המילניום עצמו הוא למעשה מבנה ובתוכו מעלית שעולה לתצפית על הסביבה. בחרנו לא לעלות. אחרי הכל מה יוסיפו לנו עוד 66 מטר כשעלינו כבר לגובה של 1066 מטר.

יש בית קפה במקום וממנו יוצא מסלול העובר בין תצפיות הממוקמות על משטחים ומרפסות חמודות. המסלול עובר מצפייה לכיוון צפון הצופה לסקופיה אל צד ההר הדרומי בכיוון הנגדי לסקופיה . בהמשך השביל מוביל לפארק יער ומקומות לפיקניק ואלו שמחפשים מסלולי הליכה יכולים להמשיך עם השביל עד לקניון מטקה והאגם . אנחנו הסתפקנו בשביל העובר בנקודות התצפית וחזרנו לרכבל אבל הנה קישור לשביל המלא שהשארתי לעצמי לפעם הבאה https://www.selfguidedholiday.com/walking-selfguided/millennium-cross-canyon-matka

קמליה חזרה מהסיפור עם זר פרחים. אחד הדברים שבישראלים מעורר אי נוחות היא העובדה שהמקדונים קוטפים פרחי בר. לא רק שאין חוקים נגד קטיפת פרחי בר , זה בכלל לא בתודעה שיש בעייה בקטיפת פרחים אלא אם כן מדובר בפרח בר נדיר ומיוחד במינו . אולם במחשבה שנייה אצלנו בישראל אמנם לא קוטפים פרחים אבל פשוט בונים שכונה על חלקת פרחי בר וקוראים לה על השם הפרחים שנרמסו , שכונת הכלניות או הרקפות וכן הלאה.

איך מסיימים טיול לסקופיה - קניון הקניות East Gate Mall

בתחושה שראינו את רוב מה שרצינו לראות חזרנו למלון . כשחוזרים לתא במלון ספינה יש מעין הרגשה של חזרה מהפלגה ארוכה . אבל רצינו לחוות עוד קצת סקופיה לשעת ערב. מהיום הראשון שלנו בעיר צדה את עינה של אביה שהביטה בגוגל מפות מסעדת kfc שנמצאת אי שם בקניון בצפון העיר . מעבר לכך באותו קניון יש גם bubble tea / פשוט להיט! יש גילאים שבהם זו הסיבה הכי טובה להגיע לקניון גם אם קניות לא ממש בראש סדר העדיפויות .

בדרך שמנו לב להמולה סביב במה גדולה בשולי הבזאר הטורקי ליד כביש רחב ומעבר תת קרקעי . רשמנו והמשכנו במיוחד לאור העובדה שגשם קל החל לטפטף עלינו .

הקניון שמו East Gate Mal ונמצא צפונית מזרחית מאזור המרכז . כשהגענו לקניון למדנו משהו חדש. אם עד עכשיו חשבנו ששגעון הגדלות המקדוני מתמצה בבניינים מונומנטליים רשמיים ופסלים אז לא. גם בקניונים. זה היה אחד הקניונים הגדולים שראיתי במיוחד בהתחשב שמדובר בעיר של קצת יותר מחצי מיליון איש. שלוש קומות רחבות מעל פני הקרקע עם מעברים שונים ועוד קומות מתחת לפני הקרקע וחניות.

לקח לנו זמן עד שמצאנו את מתחם המזון . אין הפתעות בKFC אבל יש מחירים של מקדוניה. זול . לקחנו דלי ענק של כל כל מיני חלקי עוף וצ'יפס ושתיה והכל בפחות מ50 ש"ח . הbubble tea היה מאכזב למדי. משהו מאוד בסיסי עם מבחר קטן של טעמים . אבל שוב! במחיר מצחיק.

כשחזרנו מהקניון קפצנו לבמה שראינו כדי להבין על מה הייתה המהומה והתברר לנו שיש הופעה פתוחה לקהל הרחב של kida. זמרת פופ אלבנית עכשווית נערצת. שהגיעה מקוסובו . כל הקהל הכיר ושר יחד איתה את השירים. הרבה קהל צעיר , בעיקר ממוצא אלבני אבל גם מבוגרים וילדים . נשארנו קצת למרות הגשם שהחל לרדת וזימזמנו עם הקהל שירים שלא הכרנו ואחר כך לעצמנו שיר פרידה מסקופיה שחולמת להיות גדולה מהחיים ואיתו חזרנו למלון להכנות לקראת הטיסה.

בוראצ'ה נהג המונית המקסים שלנו מיום הטיול לפארק מברובו הגיע בלילה לאסוף אותנו לשדה התעופה שממנו טסנו דרך וינה חזרה לארץ.

טיפים לסקופיה

אוכל

סקופיה היא עיר לא גדולה במונחים של ערי בירה אירופאיות אבל מאוד קוסמופליטית. יש בה מגוון מסעדות מסורתיות , כולל רשתות מערביות ומסעדות אתניות (מזרח הרחוק , הודו ) .

מול המלון שלנו ממוקמת Casa Cubana שפופולרית מאוד בסקופיה בעיקר בגלל השילוב של אוכל טוב ומוזיקה חיה . בקרבתה עוד כמה מסעדות ובארים אבל חלקן מלכודות תיירים . במלון senegalia דמוי הספינה ממול לCasa Cubana יש בית קפה- מסעדה ברמה טובה מאוד במחירים סבירים

לטבעונים יש את Vegan 365 Kitchen

ולמחפשי מסעדה בסגנון מסורתי יש את Gradska Kafeana Dvor

לחובבי המטבח הטורקי יש את המסעדות בבזאר הטורקי בינהן Vavilon Restaurant (ראו פירוט בפוסט)

בכלל מחירי המסעדות זולים וכן מחירי מוצרי המזון בחנויות . יש הרבה דוכנים שמוכרים ארוחות המבורגר במחירים מצחיקים. לא בטוח שהאיכות מדהימה, נראה לנו זול מדי אבל מצד שני לא ניסינו . הבא שינסה שיכתוב טיפ

אירועים בלוח השנה

אתר שעשוי לסייע להתמצא בעיר https://allevents.in/skopje

ואתר נוסף שמפרט מופעים https://www.songkick.com/metro-areas/30897-macedonia-skopje

מסלול מומלץ לממהרים

גשרי הפסלים על נהר וארדר

כיכר מקדוניה וסביבתה

שוטטות וקניית מזכרות בבזאר הטורקי

ביקור בקניון מטקה

אם יש עוד קצת זמן :

עליה לתצפית מצלב המילניום

כניסה למוזיאון השואה

ולמי שיש עוד קצת זמן אז כדאי לכלול ביקור באחת הגלריות הממוקמות בחמאמים העתיקים , הצצה למסגד מוסטפה פאשה והבית של האם תרזה

ולמי שיש הרבה זמן אז כל מה שסיפרתי עליו