הכותל של הפולנים נמצא בדרום המדינה. צמוד לגבול עם סלובקיה. עד כדי כך צמוד שחלק מהעליה לרגל אליו נעשית לעיתים בחלק מזערי מצפון המדינה. קוראים לו מורסקי אוקו, אגם מורסקי. אגם קטן יחסית, הנמצא בגובה שבו החום מתחלף בקור מקפיא, צוקי סלעים גדולים וגבוהים מעטרים את שוליו ובחלקים מהם ניתן לראות את מקור המים שלו: שמיכה בדלילות משתנה של שלג לבנבן מהול מעט באפור נגר. 

מגיעים אל האגם בהליכה בעליה קצת קשוחה של כשני קילומטרים, אחרי מעלה של שבעה, אותם ניתן לעלות באמצעות כירכרות רתומות לסוסים. מסלול שניתן גם לעשות בהליכה רגלית ובדרך זו אפשר להבין מדוע האגם הוא הוא כותל הפולנים: קשיי העליה אינם מרתיעים איש מהם להעפיל אליו כדי לחזות בפנינת נוף זו. בעולים קשישות וקשישים, נשים וגברים מכל הגילים ואיתם ילדים, נוער, כלות וחתנים בחופתם, פעוטים ותינוקות בעגלות וברחמן של נשים שכרסן 

בין שיניהן. כל אלו עטופים במיטב בגדי הספורט וההעפלה ונדמה שהכביש העולה בחדות משהו אל חוף האגם הוא מסלול

עיקבי של תצוגת אופנה חסרת זמן שנמשכת מבוקר עד ערב. 

משני העברים של ציר התנועה זורמים יובלי מים צלולים שנתיבם הוא בתוך יערות עבותים ורבי צמחיה המחשיכה מעט את האור ורק קרניים מעומעמות חוצים אותה לפרקים ומחממים את הקרקע שתחתיה.

לחניה התחתונה צריך להזמין מקום מראש ולשלם עבורה סכום מגוחך. עדיף להיות בשעות ראשית היום, כי אלפי תיירים מגיעים שם לראות את עין הרי הטאטרה. נוחה התחבורה העולה מעלה עד תחנת ההתחלה של הצעדה. מיטיבי לכת יוכלו לה בקלות. מי שפחות מורגל בהליכה, צפוי שיתקשה, אבל חבל להירתע בשל סיבה זו. ארק שני קילומטרים והקסם הנגלה לעין מממן ומשמן היטב את קשיי התנועה.

כדאי לקחת: מעיל קל, מים, חטיפי דרך, לבוש והנעלה מחממים ונוחים להליכת 

כביש בעליה ובירידה, אפשר מקלות הליכה, חשוב שיהיה כסף זמין כי: מהחניה לאיסוף הכירכרה יש הסעה בעלות של 3 זלוטי פולני לאדם, הנסיעה בעגלת הסוסים 90 זלוטי (50) הלוך (40) חזור. את החניה משלמים באמצעות יישומון הפארק בהדגשה כי בלי הרשמה מוקדמת לחניה, אין אפשרות להחנות במגרשהפארק. נרשמים באתר 

Palenica bialczanska car park, 

דיברנו מעט על משמעות הקמה של עירה או כפר ליד נחל. יובי נהג והקשיב, יאיר צילם ושמע, רונית הסתכלה החוצה בקשב רב, שמואלה האזינה וורד, שחגגה יומולדת באותו יום נסיעה, קלטה את הדברים תוך מענה לרבים ממברכיה. הסברנו שנהר הוא סביבה טובה למגורים בימים של תחילת התרבות המקומית כלומר לפני כארבע מאות שנים, אך הוא עלול להיות מפתיע בסכנותיו. לכן מרביתהתושבים גרו בחלקים שמעליו ורק אלו שהיו זקוקים ישירות לשירותיו, כמו הטוחן שמטחנת הקמחשלו נזקקה לזרם מים, גר לידו. כך גם הבעלעגולה - הסייס ונהג המרכבות גר בסביבתו כדי לאפשרלסוסים לשתות משוקת סמוכה ולרעות לידו, אחרים, בעיקר אחרות, נהגו לרדת אליו לכביסה, לשאוב מים, להתבונן בנאות העיירה, להשיט סירות עם פתקאות רומנטיות ולהחליף מידע שעיקרורכילות וגניבת מבטי אוהבים. מאוחר יותר המשיך הנהר להיות ספק משאבים חיונים אבל מחוברלטכנולוגיה פשוטה של שאיבת מים והזרמתם אל תוככי העיר, הפקת חשמל ועוד. איזור דרום פולין נקוד בישובים כפריים ליד ערוצים שוצפים או זורמים בניחותא והדברים קופצים פשוט בין הכתלים. 

המשך בדרך