בכתבה זו אפרט בקצרה את ההתרחשות המדהימה של הקרנבל השנתי באיבראה, אליה אני מוציא קבוצת מטיילים.
קשה לראות על פי התמונה, אבל ההתרחשות שבה רבת משתתפים ועשויה להיות מסוכנת. (מי שאי פעם קיבל תפוז בראש יודע!) המתרחש הוא חלק מהקרנבל השנתי שמתקיים בכל שנה בעיר איבראה (Ivrea) שבצפון פיימונטה. קרנבל זה מתקיים במקביל לכל אלו המתקיימים ברחבי איטליה, בדרך כלל באמצע/סוף פברואר. בניגוד לקרנבל האלגנטי והמצועצע של ונציה, הידוע לכל, קרנבל זה הוא כולו ריגוש ואקסטזה, לכלוך ודם, אך במקביל ספורטיביות וחברות. חוויה בלתי נשכחת ובמקביל –
בלתי ידועה.
התפוזים היו אבנים בעבר הרחוק, והם מסמלים את שחרורם של תושבי המקום מעולו של כובש זר כזה או אחר, והסיפור מרחיק לכת עד כדי טענה שהכובש/בעל האדמות עורר עליו את זעם האוכלוסייה כאשר דרש לעצמו את זכות הלילה ראשון (צעירים שביניכם מוזמנים לשאול את ההורים למה הכוונה, בהנחה והם בעצמם יודעים) עם בת כפר שזה עתה נישאה. אותה בת כפר שנקראה ויולטה (Violetta) נכנסה לחדרו של האציל ובמקום לשכב עמו שיספה את גרונו, ולתשואות הכפר הציגה את ראשו מהמרפסת. הכפר כולו רגם את הבית באבנים וכדי לסמל את סיפור השחרור המדמם הזה נזרקות כיום מאות טונות של תפוזים באקט ספורטיבי המחולק לימים, למקצים ולקבוצות.
תשע קבוצות שונות עוברות על כרכרות, חוצות את כל הכיכרות המרכזיות בעיר העתיקה של איבראה, ובכל כיכר עליהם להתמודד עם מטח תפוזים הנזרקים על ידי המקומיים. לזרוק תפוזים ובעיקר להיפגע מהם בעודך עומד על הכרכרה היא זכות גדולה הנקנית גם היום בכסף.
לפרטים נוספים חפשו את העמוד שלי בפייסבוק, Piemontours
