שישי, שארלרואה, בריסל, בלגיה
הבדל של שעה בין הארץ לבלגיה, נחתנו עם ריינאייר בשרלרואה. טיסה מלאה בכל מי שיצא לחופשת חגים. יצאנו מטרמינל 1. היה מעולה! התגעגעתי קצת לטרמינל הנוסטלגי של בן גוריון. צק אין מהאזור שהיה אי שם של TWA למי שזוכר.ת ולמעלה יש את כל מה שצריך לפני טיסה.
ג'רמי בעל המלון hotel charleroi south airport, אסף אותנו לחדר הנעים אך פשוט והמרווח שקיבלנו.
מחר בבוקר יחזיר אותנו לשדה לאיסוף הרכב.ההסעות כלולות במחיר החדר סביבות ה500 שח לשלושה. יש ארוחת בוקר אך אנו לא הזמנו. גשום הלילה פה ו11 מעלות, נחתנו ב9 ורבע בערב, הכל סגור בשדה. בסה"כ הייתה הגעה טובה מכל הבחינות , ושימשיך לנו ככה. אמן. גמר חתימה טובה!
יום שבת, שטראסבורג
אכן בבוקר קבלנו הקפצה לשדה, מיד להשכרת הרכב ביורופקאר רק לגלות שהגענו לדלפק ב0920 וההזמנה שלנו ב1000 ועל כן היה עלינו להמתין ...טוב, אז ארוחת בוקר בסטארבקס. בעונת הסתיו יש להם את הפמפקין לאטה ואת הדונט עם הפרוסטינג של השד כי בארה"ב חג ההלווין...וזה טעים טעים. שוב, ירדנו דקה במעלית להשכרת הרכב ואז הסתבר לנו שבגלל שהזמנו נהג נוסף, הביטוח שעזמנתי ברנטל קאר איננו מכסה נהג נוסף מחוץ לבלגיה, אז שילמנו עוד, אבל שדרגו לנו את הרכב ואיזה כיף של נסיעה הייתה לנו עד לשטראסבורג היפה.
עכשיו, מי שירים גבה וישאל מבריסל לשטראסבוג...4 שעות הרי...מדוע? אז הסיבה היא כי לא מצאתי טיסה במחיר שהייתי מוכנה לשלם לא לבאדן באדן ולא לבאזל ולא לשדה הנוסף בגרמניה, ששמו כרגע פרח מראשי. אבל הדרך כל כך יפה ונוחה ויש את לוקסמבורג בדרך, אז ככה שאני אומרת ששווה!!
בשטראסבורג, אנו במלון le Kleber, ואכן הוא נמצא על כיכר קלבר. מיקום 5 כוכבים למלון של שלושה כוכבים.המלון נוח מאד, א. יש את חניון אינדיגו שנמצא ממש מתחת לרחוב הראשי הצמוד לככר קלבר ויש אליו הנחה מטעם המלון, במקום 44 יורו ליום, 25 ליום. ב, המלון נקי, העיצוב חמוד מאד, אנחנו בחדר על שם עוגת הפבלובה. יש מעלית וארוחת בוקר למי שמעוניין. אנו לא לקחנו, כי בבוקר הילדה רוצה את הדונט של סטארבקס ובככר יש אז זה מה שנעשה. המיקום של המלון זה באמת שיחוק. ממליצה בחום. לא להסתוב בשטראסבורג עם רכב, אין צורך בכלל! הליכות לא ארוכות, חשמלית לכל פינה אם צריך. הגענו למלון בסביבות שעה 5 אחה"צ. מיד יצאנו לפריימרק ואוניקלו כי הם לא פתוחים בראשון. גלרי לאפייט, הסניף של ה-חנות בפריז, דווקא כן פתוחה בראשון, אז אליה מחר. מבחינת אוכל, הילדה רצתה kfc וראמן, במסעדה שליד חנות פנדורה , שצמודה לככר. לא הכיף שלי אבל העיקר שהיא נהנתה מאד. 2 מנות גדולות 5 שתיה, 2 צנות צד של אורז, גלידה מאצ'ה לקינוח עלו לנו 50 יורו.מחר בתוכנית הקטדרלה והשעון שלה ב1230 בצהריים, לפני ואחרי סיורים...אכתוב מחר. ליל מנוחה ושוב גמר חתימה טובה!
יום ראשון, העיר שטרסבורג
איזה יום נהדר!
העיר הזו יפה מאד מאד! צריך להקדיש לה יומיים שלושה מלאים. בפעם הבאה ...
נתחיל מכך שהקטדרלה, שהיא במרחק קצר מככר קלבר, לא פתוחה רוב היום בשל תפילות. השעון המפורסם לא עובד בראשון. אז מחר בבוקר נראה אותה מבפנים, אך לתצוגה המרשימה של השעון, לא נישאר. חבל לי, אבל כאמור אני כבר חושבת על הפעם הבאה.
לפני ההתרשמות, הנה מה שעשינו היום: את הרכבת הקטנה לקחנו ב11 בבוקר לסיבוב בפטיט פראנס- שכונה עתיקה וקסומה, שלקראת סוף היום, שבנו לבקר ברגל. אחר כך חזרנו לחדר לקחת מעיל כי היה קריר. יתגלה עם החום של הצהריים המאוחרות כמהלך מיותר. חזרנו לרחובות היפים בדרך למזח. שם, עלינו על ספינה לא מקורה לסיור עירוני מושט בנהר האיל של שטראסבורג. לאחר מכן ארוחה ברחוב שעולה מהמזח במסעדת גרובר. משם לסיור רגלי בפטיט פראנס .
שורה תחתונה- י פ ה !!!! 2 הסיורים, הן של הרכבת והן של הספינה היו נפלאים. ברכבת יש אפילו הסברים בעברית, כיף. רכבת 8 יורו לאדם 6 לילדים. ספינה סהכ' עלה 42 יורו. שימו לב לעמוד בזמנים, כי הם עומדים בהם לגמרי. תגיעו מוקדם יותר לתור מהרבע שעה שהם דורשים, אם ברצונכם לתפוס מקום טוב ולשבת ביחד.
הטארט פלמבה- סוג של פיצה מקומית, היה מעדן וגם מרק הבצל היה טוב. בירה הפיקון המקומית נפלאה. תכלס, יש הכל מכל ובזול יחסית בסופרים, שלא נדבר על מיליון מקומות של פאסט פוד לסוגיו, למי שאינו מעוניין להוציא בין 20 ל30 יורו לאדם במסעדות הישיבה עם מלצרים. אני דוגמת מסעדות בכל מקום שאני מבקרת בו כי אני נהנית מכך מאוד.
חנויות מזכרות יש בשפע והמחירים באזור ה5 עד 20 יורו לרוב הפריטים ממה שראיתי. שכונת פטיט פראנס כל כך יפה שאין לי מילים לתאר, רק שוב להאיץ בכם להגיע לפה ולתפוס קפה או בירה בסמוך לנהר או בין הסימטאות שלה ומדובר בהיסטוריה ארוכה מאוד, למשל, 1527 היא שנה של בית שכיום הינו בית קפה מקומי.
טארט פלאמבה, אחד לזוג המלצתי.
יום שני, סיבוב בוקר בשטראסבורג ונסיעה לטירת הוט קונינגסבורג, בדרך לקולמר
קצת קשה לנו לעזוב את העיר הזו, אז לקחנו לנו את הזמן עד 12 בצהריים לסיבוב אחרון ובית קפה דורי בככר קלבר. נכנסנו לקטדרלה המהממת וראינו את השעון המפורסם. כנסייה מרשימה ויפה ומעניינת. בביקור הבא נראה את תצוגת השעון, להיום אץ לנו הזמן.
הלכנו להוציא את הרכב מהחניון, עלה לנו כ50 יורו, לאחר הנחת המלון שנתנה לנו בצ'ק אווט. הפניות בחניון צרות וצריך לרדת לקומה מינוס שלוש כדי לצאת את החניון, עם רכב גדול זה לא נעים.
נסענו בכביש המהיר לטירה המדהימה לא פחות מכך!! רמת השחזור וכמה שזה מרשים, תבינו ותתרשמו כמוני כשתגיעו לכאן. לא לוותר על מדריך מטעם הטירה או מכשיר להקשבה. חשוב מאד: מי שלא נייד, או מתקשה במדרגות, לא אפילו לנסות. המפלסים רבים ויש נדמה לי 307 מדרגות בדרך. כן אפשר להתרשם מקומת הקרקע, אך לא לשלם כרטיס למי שמתקשה בניידות, לדעתי. חובה להתפנות לפני תחילת הסיור, אין אף אפשרות בכל הסיור וזה די ארוך.
הגענו בסביבות שעה 1330 ונשארנו עד לסגירה. שימו לב, שאם הגעתם שלא בשיא עונת התיירות, אז אין סיבה להחנות בחניון המוסדר, משום שיש שפע של חנייה במעלה הכביש שמוביל לכניסה לאתר. זה אכן מעלה, לא מאד קשה אבל לא קצרצר. טירה משגעת, ממש מומלץ.
1810 הגענו לקולמר. הדירה שהזמנו ברחוב טוררן, באזור ונציה הקטנה. גם פה מסתבר לנו שהמיקום מנצח. אבל, ויש אבל, א.לדירה שהזמנתי אין מעלית. מדובר בקומה שלישית בבית טיפוסי לקולמר, כלומר מדרגות צרות ותלולות. לעלות ציוד, או עגלות או למי שזקוק לעזרה , זו לא הדירה עבורו! ב. החנייה של הדירה נמצאת ברחוב אחר ולא מתחת לבית. מעצבן. ג. אין מזגן, יש מאוורר. כעת אין צורך אך לו הייתי פה בקיץ....לא ולא. ד. המיטה הנפתחת בסלון, אינה נוחה כמיטה רגילה. מעבר לכך, הדירה נקייה ומטופחת. יש בה מקלחת מפנקת, מכונת כביסה, עליית גג שהילדה מבסוטית ממנה. נחמדת לטעמי, לא יותר מכך.
יצאנו לסיבוב קצר בסביבת הדירה, אכן גלויה כבכל התמונות של קולמר. התיישבנו לארוחת ערב במסעת לה בטליירס, נהדרת והמארחת זה חביבות מהלכת ומקסימה. בכלל השירות מעולה בדיוק כמו כוס השמפנייה המקומית ששמה קרמונט דו אלזס.
אכלנו מנות מקומיות וטעימות, גרטן שפצלה עם גבינה מונסטר המקומית ופאי בשר עם סלטונים שלושה לידו. הילדה, לאחר שאכלה ספגטי במהלך הסיבוב המקדים, רצתה רק קינוח גלידה. למדנו כאן, שלא מקובל פה באזור להתיישב במסעדה ושאורח בשולחן יבחר שלא לאכול. הפעם הסכימו לוותר לנו וגלידה מפוארת פקדה את השולחן. אזור ה65 יורו סה"כ. שבו כמונו על התעלה, עם הברבורים שניגשים למרגלות הטראסה, בתקווה להאכלה בלחם מקומי. הילדה הייתה מזה הכי מאושרת. יום מקסים, ליל מנוחה.
יום ג', קולמר
יום קליל, בלי להזיז את הרכב. קולמר היפה נותנת תחושה של הליכה במקום שהזמן עצר בו. כל הבתים באזור התיירותי הם בני מאות בשנים. די מדהים מה ששימור טוב עושה לכלכלה המקומית. יש 70 אלף תושבים שמספקים שירותים למיליונים של תיירים.
בקרנו בשוק המקורה לארוחת בוקר כייפית על הטראסה. לאחר מכן, קנינו מטעמים ופטל שחור שלא מהעולם הזה. מחר אקנה שוב. גבינות קטנות ומיוחדות, טרינים ונקניקים ועוגות , חלום קולינרי.
משם, בטיול דרך הרחובות המטופחים, פשוט ללכת עם הראש למעלה אל הבתים המצויירים, הגענו לרכבת הקטנה והירוקה שליד מוזיאון אונדרלינדן שבככר הכנסייה המרכזית של קולמר. אוזניות ויש עברית. סיבוב חובה. מכאן, לחנות המונופרי השווה ולחנות קסם הכריסמס- התמוגגות מהנצנוץ החורפי, מתוק !!
הזמנו מקום בטלפון, לשייט בסירות העץ בתעלות ונציה הקטנה. שלו ומקסים והמדריך באנגלית מעניין אותנו במידע על קולמר, יופי תופי. שימו לב, בעונת התיירות יש סיכוי טוב שלא תעלו לשייט כזה אם לא תזמינו מראש או תכנסו למעגנים שמתחת לגשרים, מוקדם בבוקר, בתקווה שיש מקום בזמן השהות שלכם.
ארוחת ערב מעולה, שוב של מעדנים מקומיים, אכלנו ב"לה פר- fer רוג' " ושוב הילדה אכלה כבר קודם ולא רצתה עוד, הפעם זה לא הלך, הזמנו לה מנה שנשארה בצלחת. המסעדה טובה מאד וכדאי לבקש את הקומה השנייה היפה. קינוח הכריסמס פ'רנצ' טוסט היה ללקק את האצבעות, בסיום ארוחה של 80 יורו ומצויינת.
בון נוויט.
יום רביעי- דרך היין , ריבווילה, ריקאוויר.
אני מסתובבת בתוך כל היופי הזה ומרוב שזה גודש אותי מכל עבר, זה כבר לא אמין...כי מי יכול להאמין שהכפר מהסרט של דיסני , היפה והחיה, אכן חי נושם ומתקיים, ואינו סט קולנועי מתקתק, בין בתי הכפרים בדרך היין של אלזס. לא ארחיב כאן מדי כי אין לי שום אפשרות להעביר את המראות והתחושה שזה מעורר באופן מציאותי.
ריבווילה- א. הרכבת הקטנה לסיור בעיר ובכרמים, יוצאת מדי שעה ממש ממול לחניון הציבורי לפני הכניסה לרחוב הראשי. ב. המסעדה השלישית מצד ימין , כשהפנים העירה, מעולה!!
ג. אם יש לכם אפשרות להקדיש לכל עיירה כזו 4 5 שעות, תעשו עם עצמכם חסד. גם זה לא יספיק ולא תרצו לעזוב.
ריקאוויר- שיא השיאים של תופעת "כאן הזמן עצר מלכת ופעם היה הכי יפה שאפשר" .
א. רכבת קטנה יוצאת מליד שער הכניסה לכפר. סיבוב נהדר, במיוחד העצירה בכרם. רכבות, 8 למבוגר 6 לילד עד 14, שפה עברית- מספר14 באוזניות.
ב. יש פה את חנות הכריסמס היפה בעולם נראה לי.
ג. המחירים של המזכרות משתנים מחנות לחנות, עדיין דווקא פה היו המחירים טובים יותר בהשוואה ליתר מקומות הביקור עד כה.
ד. המקרונים מחנות ייצור המקרונים (מול הגלידריה בכניסה יחסית לרחוב המרכזי), עצירת חובה.
חזרנו לארוחה בדירה עם גבינות , בקבוק יין ריזלינג מקומי, פירות מקרונים וגלידה שהבאנו מהדרך. טעים וכיף גדול!
יום חמישי, פרייבורג
התארגנו מוקדם בכדי להגיע בפתיחת החנויות של פרייבורג, בכדי להספיק מהצהריים לטייל בסביבתה. מתוכנן בשבת בבוקר להיות בפרייבורג שוב. אכן הגענו בתחילת היום ועד לפנות ערב לא יצאנו ממנה. למה? כי שגעת הקניות בחנויות המאוד שוות אחזה בנו. אמנם למי שממש אוהב.ת מותגים עדיף להצפין כשעה אולי מעט יותר, לעיר הקניות מצינגן, אבל זה לא בתכנון שלנו.
דמיינו מרבה רגליים, כך רחוב קייזר יוזף - וממנו רחובות קטנים של בוטיקים מקסימים. הקטדרלה המהממת צופה על הכל מהככר המרכזית. בה, למעט יום א', שוק אוכל ודוכנים של מזכרות, צעצועים, נוי ותמונות.
אני ממליצה על החניון שליד שער מרטין היפיפה, עלה לנו 18 יורו. רק שאין בו מעלית ממה שראיתי, אז שוב למתקשים בניידות, לא להחנות בו וכן להחנות ברחובות הצדדיים, למרות שהמחיר יהיה יותר יקר. למי שיש לו מתבגרים בבית, יש בסמוך ליציאה מהחניון, חנות ששמה yum yum, כשחלק מהחנות זה וינטג' במחירים סבירים מאד.
צהריים אכלנו במסעדת הכלבו Kauhof, לא זול אבל מאד טעים, והעיקר עם מבחר רב כדי שגם הבררנית שלנו תשב לאכול.
המחירים באופן כללי, לא מאד שונים מצרפת, אולי בכמה יורו זולים ממנה. חוץ מהסופרפארם המקומי dm, שזו חגיגה של זול באופן משמעותי מהארץ.
דוגלאס זה הספורה הגרמני, סיים סיים, למעט שפה אין את מותג ספורה עצמו ויש את המוצרים של דוגלס.
כלבו Kaufstadt הוא הכלבו הזול מהשאר, אבל אני עדיין אוהבת לקנות בארץ יותר, הילדה לעומתי, מוצאת פה מותגים שלטענתה אין להשיג בארץ ולכן לא יצאנו מהקניות הללו עד כמעט שש בערב...עמוסה בשקיות ועם חיוך ילדתי ממיס הלבבות, שבנו לרכב לנסיעה של 40 דקות לטיטיזי נוישטאט, שם המלון שלנו לימים הבאים.
היער השחור מכל עבר, לרגעים פיתולים שצריך לנסוע בהם לאט, והנה הגענו.
חדר מרווח, מצוחצח, מארחים לבביים, ומרפסת עם בירה ששייכת למסעדת המלון שלנו, והערב מתארך לו בתענוג גדול.
לילה טוב.
יום שישי , טריברג ואגם טיטיזה
התעוררנו הנחת לארוחת בוקר נפלאה. המלון שלנו, בארן גסטהואז ממוקם מעולה, החדרים מצויינים, גם למשפחות גדולות, ארוחת הבוקר טובה מאד ומסעדת המלון נהדרת אף יותר, זאת אומר בעקבות ארוחת ערב טעימה מאוד שסיימנו זה עתה ומתחרה בשקט עם המסעדות המצויינות שאכלנו בהן בצרפת.
הבוקר התחיל בנסיעה בדרך הנוף b500 עד למפליי טריברג עם עצירות, שלא ניתן בלעדיהן בשל הנוף הפסטורלי בשלל הירוק שיש בטבע הנפלא של היער השחור. משחקי האור והצל בין היער העבותי לבין מרבדים על מרבדים של עשב, עמקים וגבעות, משכר!
בטריברג אני ממליצה על הכניסה העליונה, אזור חניון p4. משם הכניסה שקטה יותר ופחות דורשת טיפוס. ניתן לבחור בין שלושה מסלולים, הירוק שלוקח לאגם הקטן ופארק החבלים כדאי למי שמעוניין לבלות מספר שעות במקום, אחרת המסלול הצהוב עושה את העבודה. קחו זמן לשבת בספסלים מול אשדי המים המתפרצים, שובה לב. אם קניתם ביורו בוטנים להאכלת סנאים, אז דעו שסנאי בא כשעושים לו קולות נקישה עם הלשון ומפצחים עבורו מספר בוטנים מקליפתם. עבד ממש מצויין, ולשמחת טיילים שהתגודדו סביבנו לתמונות עם הפלא המהיר השחור והקטן שהתחבבנו עליו.
משם, בירידה לנדנדות שהסמוך לכניסה הראשית ולצילום מצחיק עם פרצופים שדחסנו לעמדת צילום בלבוש מקומי.
המוזיאון המקומי נכלל בכרטיס המפלים, (עליו מקבלים הנחה יפה מאד עם כרטיס הקונוס או הכרטיס האדום. את הכרטיס האדום ואת הכרטיס הקונוס מקבלים למי שמתארח במקומות אירוח שנמצאים בהסדר זה, שווה להזמין מקום שכזה), הוא יפה ומעניין ויש בו את אחת משלוש מכונות התזמורת מסוגו, שיש בעולם. ניתן לבקש להפעיל אותו במחיר 5 יורו. התיישבנו ל10 דקות של מוסיקה קלאסית מהמיטב המוכר.
משם, חצינו את הכביש לחנות 1000 השעונים המקסימה. שעוני הקוקו מרהיבים ויש מנעד מחירים עצום. לי יש כבר אחד קטן בבית ונראה אולי עוד אקנה אחד נוסף. הם עושים משלוח לארץ למי שמעוניין. זו גם חנות מזכרות מצויינת בכל מקרה.
לטיי בעיירה הזו כיף וקל. נכנסנו לקונדיטוריה שמתמחה בעוגת היער השחור והיא הייתה אוורירית מאד והרבה פחות מתוקה מזו שיש בארץ.
משם, שוב בדרך b500, אל עבר אגם טיטיזי, להליכה לאורך המסלול המקיף אותו, השייט נראה נהדר, חינם בכרטיס האדום, אבל הילדה העדיפה שלא אז ויתרנו. האגם בצידו הצפוני רווי בחניות ובתי קפה ומסעדות. מסביב לאגם "חופים" עם מתרחצים ואזורים עם כיסאות נוח בתשלום מסוים.
בקלות מעבירים פה מספר שעות.
בערב חזרנו למלון, אכלנו ארוחת ערב שכבר הזכרתי כמה טובה היא הייתה.
מחר נצא בבוקר לפרייבורג לפגוש משפחה ולפנות ערב התוכנית להגיע לבאדפרדייז.
גוטה נאכט.
יום שבת , פרייבורג
נסענו בבוקר לפגוש משפחה שבאה ברכבת מפרנקפורט. אז היה יום משפחתי, סיבוב בשוק שבת למרגלות הקטדרלה, טעים ויפה. ישבנו במסעדה שמתחת לבית האדום עם הצריחים וממול לכניסה הצדדית לכנסייה. זו מסעדה עתיקה ונחשבת, והאוכל בה נהדר, אבל היא יקרה בערך פי שתיים וחצי מכל מקום אחר שאכלנו בו. אז קשה לי להמליץ עליה. לא סביר למשפחה ממוצעת. דוד שלי ביקש והזמין את כולם אז הסכמנו אך לו ידעתי מראש מה טיבה, לא הייתי מסכימה להזמנה שכזו, יצא יקר נורא!
ביומיים הללו, נערך בעיר פסטיבל אוכל ואופנה. לי הרגיש כמו פסטיבל מוסיקה ואוכל. בכל מדרכה , הופעות ריקוד ומוסיקה בנוסף לפוד- טראקס ולשולחנות המשקאות, הבירה והיין. 4 יורו לפטל שחור אחרי אוכל כזה ואחר, היה הכיף שלי.
להתחמק מהחנויות לא ניתן ושוב אני בתורים קטנים לקופות כי בדיוק בדיוק בדיוק את זה הילדה ממש חייבת... וגם אני.
קנינו מזוודה נוספת, זה המצב...
שיטוט ברחבי העיר היפה והנה כבר ערב. חשבנו לגשת לבאדפרדייז אבל לאף אחד אין כבר כוח.
כמעט שעה נסיעה ואנו בפיקניק בחדר במלון עם כל הטעים שהבנו מהדרכים עמנו.
מחר פארק אירופה, 800 שח...פשוט פסיכי קצת המחיר אבל זה מה יש.
מקווה שיהיה שווה כל שקל חדש.
ליל מנוחה ביער השחור.
יום ראשון, פארק אירופה
אחרי ארוחת הבוקר, ( משעשע שהביצה הרכה שלי כל בוקר, באה לשולחן עם ציור של פנים מחייכות עליה) נסיעה של חמישים דקות לפארק אירופה. נכון, כל מדריך שקראתי אמר לא בראשון, והנה הגעתי בראשון כי כך הסתדר לי ולא היה נורא. היה הומה, אך כנראה שלא בדרגה כזו שבלתי ניתן היה להינות, כי ממש נהנינו ולא חיכינו זמנים בלתי סבירים באטרקציות השונות ובכלל לא במסעדות כדי לשבת לאכול.
רכבות ההרים זה מטורף, פחד..גבהים, סיבובים ומהירות לכל חובבי תענוג הבטן המתהפכת והשערות שסומרות, לא אני...
לשמחתי, בשונה מדיסני, כאן אחרי התשלום היקר לכרטיסים, הכל חופשי לעלות כמה פעמים שרוצים.ות שלא נדבר על זה, שיש כאן את אופציית התור הוירטואלי באפליקצייה שזה מעולה, כי למתקנים המפחידים מאד התורים כנראה ארוכים הרבה יותר. בדיסני קראו לזה פעם "פאסט פאס" לפני שלטון הג'יני היקר להחריד של דיסני.
בכלל, מבחינת העיצוב, הנקיון, רמת האטרקציות, הפארק נותן פייט חזק ליורודיסני ולטעמי יוצא המנצח.
המחירים בחנויות ובמסעדות לא יקרים הרבה יותר מהמחירים שמחוץ לפארק, ובמקומות מסויימים אף זולים יותר, תעיד נעל ספורט פומה שהתווספה לארון הנעליים שלי.
המסעדה שסמוכה וצופה על מתקן הפיראטים של בטביה, מעולה. קינוח הטפיוקה שלה היה נהדר.
הפארק בעיקרון אמור להיסגר בשש באופן רשמי, אך באפליקציה, מדי יום, ההנהלה מחליטה מה שעת הסגירה בפועל. אגב, זה אחד מהיתרונות של מדוע כן לבקר בסופ"שים בפארק, כי אלו הימים שבהם יש נטייה חיובית של הוספת שעות "מתנה" לאורחי הפארק. אנו קיבלנו תוספת של שלוש שעות. לכן, בפועל הפארק נסגר בתשע בערב, שזו תוספת מאוד משמעותית של זמן.
אנו יצאנו כבר לקראת שמונה בערב, כדי להתרחק מהעומס של סיום היום בפארק.
יום של המון צחוק, חיוכים ותחושת איזה כיף בעולם. שווה לי את מחיר הכניסה!
יום שני- בריסל
נסענו שש שעות בדרך לבריסל. הדרך יפה, עצירות בדרך לאוכל והתרעננות, המון מקומות ועיירות שניתן לעבור בהן אם רוצים לרדת מהכביש הראשי.
הכבישים נוחים מאד, אך יש הרבה עבודות סלילה ושיפור. כנראה שכעת זו העונה לפני החורף לעבודות מסוג זה. טיפ קטן, במקומות שבהם יש הפנייה להטטית המסלול לנביעה חד מסלולית- קחו אותה. אתם תראו שההפנייה הזו היא לשיקול דעת הנהג ובפועל לא מעט נהגים אינם בוחרים בה ולכן נתקעים בפקקים בדרך הרב מסלולית בהמשך, כי בשלב מסויים גם שם הדרך הופכת להיות חד מסלולית אך באופן שמנקז תלת מסלול לאחד. אנו חסכנו שעה של פקק כך!
בריסל- לנהוג בה ממש לא כיף. צפופה, והווייז והgps לא יודע לזהות אין כניסות עקב עבודות בכביש שבה. אז לשים לב.
למזלנו, מלון בדפורד שבו שהינו עם חניון ממש צמוד לו. חניננו עד לעזיבה שלנו את בריסל.
המלון נהדר מכל בחינה. יש מזגן והיה צריך.
בערב ישבנו בטראסה- פאב של המלון בקומה השמינית עם תצפית על בריסל- משגע. הקוקטיילים שלו טובים מאד והעיצוב מדליק של המקום. עובד עד חצות והרבה לקוחות נהנים עמנו בו.
לפני הפאב, ערכנו סיור בככר המרכזית, שכמה שהינה יפה ביום, כך היא יפה יותר בלילה. מוארת ושוקקת עם כל חנויות השוקולדים, מזכרות ובתי קפה היפים. ישבנו לאכול את המולים וצ'יפס- המנה המתבקשת בבריסל, במסעדה שבקצה הככר , בדרך היציאה לגלריית סן הוברט. היה כיף.
יום שלישי- בריסל ושארלרואה
בבוקר, ארוחת בוקר במלון ויציאה לגלריית סן הוברט- אני מאד אוהבת את המקום הזה ובתי הקפה שבו. שיטוט ברחובות היפים הסמוכים, קצת שוקולדים ואת המוצ'י הטרי הכי טעים שאכלתי בחנות bo54.
יצאנו מבריסל אחה"צ למלון בשארלרואה. שוב הנהיגה בתוך ועד היציאה מבריסל מבורדקת, אבל לא נורא, סבלנות ואנו מחוצה לה.
עצרנו בלידל- בסופרמרקט בשארלרואה, להשלמת שוקולדים וכד' ומשם למלון אירו44. חדר סוויטה מצויין. ארוחת ערב אפשר במסעדה הנחמדה שלהם עד שעה 2130. אנו הסתפקנו בפיקניק בחדר, מהסופר שהזכרתי קודם. שינה קצרה אבל טובה מאד ואנו בדרך לשדה לטיסה שלנו ארצה בעשרה לשבע. הדיוטי בשדה קטן וחביב , לא יותר מכך, אבל מספק.
אני אוהבת לחזור הביתה, שתהייה לכולנו טיסה טובה.
