"ימין ארוך, שמאל קצר" – קוד הכניסה למערכת התנועה לנוסעים מצד שמאל
אם לא די בכך שהצפון הלך לאיבוד (בחצי הכדור הדרומי) ,גם השמאל והימין שינו כיוון והעצימו את התעתוע , אלא שבמקרה זה יש גם מימד נוסף של חיים ומוות : טעות קריטית יכולה להביאנו אל ריבונו של עולם.
עם התחושה הזאת קנינו motorhome מאסיבי , הגה בצד ימין כמובן , מוט ההילוכים מופעל ביד שמאל .... (רצינו אוטומט אבל לא יצא ...) חגיגה שלמה של "שלווה".
ועכשיו יוצאים לדרך ? לא ...לא כל כך מהר !!!
כמה שעורי נהיגה מעוזי ומחיה ברחובות סידני רק מגבירים את סף החרדה ואנחנו מוצאים תירוצים למה כדאי להתמהמה ולא לצאת לדרך ...עד שעוזי מחליט "לזרוק" אותנו מהבית שלו ויהי מה ...
זהו נזרקנו למים סוערים !!!
אריה נוהג ואני על המשמרת - "ימין ארוך שמאל קצר" ,זו החלוקה לאורך 52,000 ק"מ (אוסטרליה –ניו זלילנד) שנפרשו על פני 9.5 חודשים .
מה קורה? ומה עולה בראש ?
1.להשתלב בתנועה ( של "חבר העמים הבריטיים ") זה כמעט כמו להפוך את האונות במוח .
2.לעמוד בצומת ולהחליט כיצד לבצע את הפנייה ימין ארוך או שמאל קצר ? או שמאל ארוך וימין קצר ?
3. להיכנס לתא הנהג ולא למצוא את ההגה כל פעם רוצים להיכנס לרכב מהצד ה"לא נכון"....("הי מה קורה כאן ?" )
4. להתיישב בכסא ליד הנהג, להושיט יד למשוך את החגורה מצד ימין לשמאל ושוב להתמודד עם הידיעה /ההבנה שהיא בכלל לא קיימת שם.
5. לעמוד ברמזור ולהתפלל שלא יתחלף לירוק .
6.להיכנס לכיכר, וגם כאן להתפלל שנכנסנו בכיוון הנכון ולא נבצע "round about" ב-"round about" עד אין קץ .
7. לבצע עקיפות של road trains ,כאורך הגלות ולקוות לחזור לנתיב הנכון בזמן הנכון .
8. לעמוד על המשמרת שלא יקפצו בעלי חיים משונים לכביש ויפגשו אותנו על מסלול החצייה שלהם.
9. להפקיר משמרת ו"לנקר" עד בלי די, כי הדרך נמשכת ארוכה... (אריה אישר לי "לגנוב" מעט שינה הוא מסתדר עם הנהיגה- היתה לו ברירה????)
10. ומי לעזאזל החליט שלנהוג בצד שמאל זה "נורמאלי" וכל שאר העולם שנוהג אחרת זה “לא נורמאלי”?
אחרי תשעה וחצי חודשים חוזרים לעולם "השפוי ", עכשיו צריך להתרגל לנהיגה בעולם "הנורמאלי " ושוב בריטואל : 1-6 חוזרים על עצמם בכיוון ההפוך .....
עד היום ,כבר שלוש שנים אחרי אני מוצאת את עצמי בצמתים תוהה לשבריר שנייה איך אני מבצעת את הפניה או מאיזה צד אני נכנסת לכיכר ...
