איסלנד חלק ב

-

-

-

-

-

-

-

מגיעים לחניה של הצריף. מהחנייה לצריף מפרידות כמה דקות הליכה. אבל באיזו רוח…! בסוף מוחלט על שליחת כח חלוץ (אני אלא מי? 🤣) אל הבקתה. אם לא אחזור תוך 10 דקות אז כנראה שיש פאפינים. ושוב מתעטפת לקראת המשימה. המקום גבוה וחשוף והרוח בהתאם. בדרך כמה כבשים מביטות בי בתמהון, הן ממש קרובות אבל אצלם אותן אח”כ, אני טסה לצריף, איזה קור…….! לפחות בפנים חמים ונעים. מיד אחרי מגיעה קבוצה עם מדריך בטיול יום. המדריך אוחז בידיו איזה עוף יפה. מסתבר שמצא אותו אתמול בערב, לקח אותו לטיפול, ועכשיו הביא אותו לשחררו חזרה. אני מתעכבת מעט על שחרור העוף (אשמח לזיהוי ממי שמזהה), הוא לא רוצה לעוף, קצת בשוק, אז המדריך בא להפחיד אותו קצת שיתעופף לבסוף הוא בורח, פורש כנפיים וממריא. סוף טוב הכל טוב.

אבל באנו לכאן בשביל הפאפינים – אז יש או אין פאפינים? מציצים מחלונות הבקתה והם שם, אמנם לא כ”כ קרוב, אבל הם נראים בבירור. לא מעט. גם לא כ”כ הרבה, אין לי מושג מאיפה הנתון של האכלוסיה הכי גדולה 😀 אבל יש פאפינים וזה מה שחשוב. קפוא, מטפטף, אבל הפאפינים בידינו!. בינתיים מגיעה שאר המשלחת, הבינו שאני לא חוזרת. אני קוראת להם לחלון הקטן שיציצו איתי. הם מוקסמים מהיצורים המתוקים והצבעוניים האלו. גם אני 🤩. פתאום מגלים אחד ממש קרוב. מסתבר שהתחבא בתוך הקן ויצא, ממש לידנו. נשארים עם הפאפינים דקות ארוכות, מרוצים עד השמיים. מזל שהיה לנו צריף להסתתר בו.

--בחזרה לטבע

-עם קצת עזרה...

-פאפינים – מי אמר אני ולא קיבל?

-טובים השניים מן האחד

-

-

מסיימים את הצפייה וחוזרים לרכב. הזמנו כרטיסים למעבורת של הערב, אבל בשל מזג האוויר סיימנו מוקדם (ההליכות התבטלו) וממהריםלמעבורת הקודמת. משלמים קנס קטן עבור שינוי השעה ויוצאים במעבורת בחזרה ל”יבשה”. כשמגיעים רואים מזג אוויר יפה, נעים, שמש… אוף איזה באסה שפה היה נעים . האי מרחוק עדיין תחת גשם וערפל. אני ממש רוצה לעשות עוד משהו קצר, אבל הרוב מצביע בעד הגעה מוקדמת לאכסנייה ומנוחה. קצת קשה לי לראות שמש ולחזור לחדר, אבל זה חלק מהמחיר של טיול עם ילדים קטנים. חוזרים לאכסנייה הנעימה ליד מפל סליינפוס (נקראת NICE HOSTEL ומומלצת בחום). הילדים הכי אוהבים את סוג האירוח הזה, באכסניות עם איזורים משותפים, סלון מרווח משותף ועוד אורחים. יש גם ארוחת בוקר כלולה במחיר (היחידה בכל הטיול) ומכונת קפה משוכללת עם קפה מדהים. יופי של סיום ליום לא קל אבל בהחלט מתגמל.

יום חדש בפתח. הילדים קצת עייפים, הגדול מתלונן על כאבים ברגליים (מה שלא מונע ממנו לצעוק – “מגרש כדורגל- תעצרו! ”בכל פעם שהוא רואה אחד מחלון הרכב),. הם מבקשים היום יום קל יותר ללא הרבה הליכה. התוכנית המקורית שלי להיום היתה לטפס במעלה מפלי סקוגאר לאורך שורת המפלים. מבין האתרים שסימנתי לי בתוכנית זה סומן כאתר חובה מבחינתי. טוב, צריך להתחשב בילדים, בצער רב מוותרת על ההליכה ומבטיחה להם יום רגוע יותר היום. מזג האוויר גם הוא לא משתף פעולה. מעונן וגשום לפרקים. יוצאים בבוקר לעבר מפל סקוגאר. מצלמים כמה תמונות מרחוק ומשאירים את המפל לאח”כ, פונים לעבר מוזיאון סקוגאר שמאחוריו יוצא שביל למפל קברנופוס הפחות ידוע. ההליכה קלה ונעימה, השמיים מעוניים לגמרי, ובזמן לא רב אנו מגיעים אל מרגלות המפל. הנוף במקום מהמם – תפאורה ירוקה מטריפה – ערוץ קטן ובתוכו מסתתר מפל שניתן להגיע מאחוריו בדומה לסליינפוס – מינוס כל ההמונים. אלו בדיוק המקומות שאני מחפשת. בדרך חזרה מטפטף. מגיעים לסקוגאר וכבר גשם. הולכים בתורות את ההליכה הקצרה למפל, הילדים בוחרים להשאר ברכב. ההליכה לא ממש חובה, רואים יפה את המפל גם בלעדיה.

מכאן ממשיכים הלאה. למעשה מאיזור סליינפוס בערך, הנוף מאוד משתנה, והופך ליותר נעים, מתמשך, מתגלגל. אנו מתקרבים כבר לאיזורי הקרחונים, והעצירה הבאה היא במגרש חנייה ובו שביל ההולך ללשון קרחונית. המקום נקרא SOLHEIMJOKUL. מזג האוויר עדיין זועף וכועס. ההליכה פה יחסית חשופה וקר. וגם מטפטף לסירוגין. מתקדמים בשביל עד לתצפית על הקרחון. על השביל הולכת גם קבוצה מאורגנת להליכה על הקרחון. האמת – לא מקנאים בהם במזג האוויר הזה. את חווית הקרחון שלנו עשינו בנורבגיה בשמש והיה מושלם. לא נראה כיף לעשות את זה במזג אוויר כזה… מגיעים לתצפית, כמה תמונות, מסתובבים וחוזרים. מכאן מתקדמים אל אתר הפאפינים השני שלנו לטיול. מתבאסים שגם הפעם חווית הפאפינים לא תהיה בשמש אלא בגשם. מגיעים לדירהוליי. שוב, מדובר בשטח חשוף, קר, וגם עם רוח. עוצרים במגרש החנייה השמאלי ביותר, יש לא מעט מכוניות. ממש קר, אז שוואלים את הבחורה שנכנסת לרכב לידינו אם רואים פאפינים, כי אם לא אולי אין טעם לצאת? פאפינים היא שואלת? לא נראה לי. מה זה? חחח היא מגיעה למקום תצפית על פאפינים ולא יודעת מה זה פאפין. ציפור יפה עם רגליים כתומות אני עונה לה. אה, כן ראינו כאלו היא אומרת. לך תבין אנשים… 😃 יוצאים לדרך. יש כאן מערכת שבילים של תצפיות אבל מעונן וגשום ודי מבאס. כשמטפטף אני בד”כ לוקחת איתי מטרייה כדי לצלם בנוחות מתחתיה, כאן לא ניתן להחזיק את המטרייה בגלל הרוח. מגיעים לפאפינים. הם כאן. מצלמים כמה שאפשר, לילדים כבר נהיה קר, אנחנו עומדים על ראש המצוק אז יש רוח לא נעימה, כך שלא נשארים הרבה וחוזרים לרכב.

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

יום חדש עולה ואיתו מגיעה שוב השמש. אחח איזה תענוג ! יוצאים לכיוון דרום, אל Fjaðrárgljúfur . בדרך עוצרים לצלם מפלים, וגם סוסים מדהימים שהגיעו ממש אלינו והיו פשוט יפהפיים.

מגיעים לקניון וכאן רואים היטב את ההבדל שבין תצפית בשמש על פני יום מעונן – הצבעים היו בוהקים, חיים, ממש תענוג לעיניים. חונים במגרש החנייה ומטפסים לאורך השביל המוסדר במעלה הגדה המזרחית של הקניון. המקום הוסדר לא מזמן והכניסה לתוך הקניון נאסרה על מנת להגן על הדגים החיים במים. לאורך השביל יש מספר תצפיות יפות. מי שלא מעוניין ללכת הרבה יכול בהחלט להסתפק בתצפית הראשונה המרשימה (כ 10 דקות הליכה מהחניון אם זכרוני אינו מטעה אותי). מגיעים למעלה, עד למפל, וחוזרים בחזרה לרכב. זה מסלול לא ארוך ולא קשה ומולץ בחום. אחד המקומות היפים אם כי חבל שלא ניתן להכנס לקניון ולהתבונן בו מנקודת מבט שונה. מכאן חוזרים שוב לכיוון ממנו באנו, צפון מזרחה. עוצרים להפסקת צהריים באתר חביב בשם DVERGHAMRAR. אני בינתיים עושה סיבוב זריז מסביב, זה אתר ממש קטן אבל מקום מצוין לארוחת צהריים, יש שולחנות מסודרים והנוף יפה.

מכאן ממשיכים לעבר שמורת הטבע SKAFTAFELL. התכנון המקורי היה לעשות מסלול הליכה למפל המשושים ומשם לתצפית על הקרחון. מגלים שמגרש החנייה העליון סגור ויש להתחיל הכל מלמטה. חוץ מזה נראה לנו קצת מיותר ללכת לתצפית על הקרחון שראינו היטב מהכביש. מחליטים לוותר וללכת במקום אל svinafellslon הסמוך. מגיעים למגרש החנייה, מזג האוויר עדיין בהיר. חונים, ובסמוך לחנייה ישנה גבעונת קטנה המתחברת אח”כ לשביל. בינתיים עד שכולם הסתדרו הלכתי להציץ מה יש מאחורי הגבעונת.

נשימתי נעתקה !!!

וואוו, לגונה יפהפיה ובה צפים קרחונים. מרהיב פשוט מרהיב. 5 דק הליכה מהחנייה. בינתיים השאר מסיימים להתארגן. הבעל שואל – מה יש שם? לעלות או להמשיך בשביל? “ככה ככה, לא יודעת אם שווה אבל נחמד”, אני עונה לו… תעלה כבר אתה קרוב...😛

אחד אחד הם עולים ומתבוננים המומים בלגונה. באמת לא מראה שרואים כל יום. מתחברים לשביל ומטפסים במעלה העמק היפה לעבר הקרחון כשהלגונה מלווה אותנו. וואוו איזה מסלול מדהים!! למעלה הילדים קצת משתובבים, מצאו כמה סלעים גדולים ו”בנו” מהם מסלול מכשולים תוצרת הטבע… ככה אני אוהבת :-)

לבסוף חוזרים על עקבותינו לחנייה. איזה יום מושלם.

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

כפי שניתן לראות הגענו לאחד האיזורים הדרמטיים של איסלנד – איזור הקרחונים. למעשה מדובר בכיפת הקרח הגדולה באירופה (וטניוקול) , ממנה יוצאים זרועות זרועות של קרחונים לכל עבר. אי אפשר לטעות כאן, לאן שלא תלך – מדהים.

קמים בבוקר וממשיכים בהתקדמות לכיוון צפון מזרח. מיד לאחר חציית נהר VIRKISA יש פנייה למגרש חנייה ממנו יוצא מסלול לתצפית על לשונות FALLJOKULL ו VIRKISJOKULL. הנוף מדהים פשוט מדהים. הילדים שוב במוד “אין לי כח לצאת מהאוטו”, אז יצאנו המבוגרים להליכה קצרצרה בתורות. מרהיב פשוט מרהיב.

מכאן ממשיכים אל מסלול עלום שבמקרה נפלתי עליו לתצפית אל מפל HANGANDIFOSS. קראתי שתי המלצות והיה נראה לי מקום יפה ושקט כפי שאני אוהבת. מדובר בערוץ ירוק ויפה ובו מפלים. אבל מה ? מסתבר שלא עשיתי כאן עבודת הכנה מדוייקת, ראיתי שיש מסלול שמופיע במפי ולא בדקתי ממש לעומק. הנחתי שהמסלול נכנס לתוך הקניון כי זה מה שהבנתי מבין השורות באחת ההמלצות. מחנים את הרכב ב”מגרש החנייה”, אנחנו כאן לבד. מזג האוויר שוב לא מסביר פנים, מעונן וטיפונת מטפטף. בעלי מתארגן ובינתיים הילדים בחוץ כבר מסודרים אז הוא אומר לי להתחיל איתם עד שהוא מכין את התיק והוא כבר יחבור אלינו. סבבה. יש לו גם אפליקציית מפי והשביל ברור. אנחנו מתחילים לטפס בשביל וממש בתחילתו השביל מתפתל שמאלה. מימין יוצא עוד שביל משני חסום ע”י גזע עץ. לא מעלה על דעתי שיש אופציה אחרת וברור שממשיכה עם השביל הראשי השמאלי, כפי שגם האפליקציה מורה. מטפסים ומטפסים בנוף מקסים, מאחור נגלה נוף מהמם ואני מבינה כעת כי למעשה כי המסלול מטפס מחוץ לקניון ולא בתוכו. ממשיכים בטיפוס עוד ועוד והבעל לא מגיע…. אוף. מחליטים לטפס עוד 5 דקות למעלה שם כבר הנוף ממש נפתח ונוכל לראות ממש לרחוק, ואם לא נראה אותו אז נרד בחזרה. איזה באסה… מטפסים לתצפית ולא רואים כלום. הילדים כבר קצת נלחצים, אני מרגיעה אותם שהכל בסדר. מחליטים לרדת ולשוב על עקבותינו, ואז אחרי 2 דקות של ירידה הוא מופיע מרחוק. איזה מזל…. יושבים ומחכים לו. ובכן – מסתבר שבפיצול עם גזע העץ שחוסם את השביל ימינה – הוא פנה ימינה 😮. הוא מתעקש שהיה פיצול לגיטימי ובחר ימינה כי אמרתי לו שמטיילים לקניון אז זה נשמע לו הגיוני. אכן היה שם שביל שהוליך לתוך הקניון והוא המשיך בו. שביל מסוכן ומפחיד , הוא הרהר איך עברתי שם עם הילדים אבל זה לא הספיק לו להבין שכנראה טעה בדרך. בשביל מה יש לך אפליקצית ניווט על הטלפון? אני שואלת. אם יש פיצול פותחים ובודקים, וזה בכלל לא היה פיצול – זה היה חסום. הוא מתעקש שהיה שם פיצול לגיטימי לא חסום, נחשו מי צדק כשחזרנו על עקבותינו לנקודה הזו...😀

בכל אופן, סוף טוב הכל טוב, כולנו יחד ואנו ממשיכים לטפס עוד כלפי מעלה. למעשה השביל לא מגיע לתצפית ממש על הקניון כי הוא מרוחק ממנו וזה קצת מאכזב, אבל עדיין הנוף יפה. באיזשהו שלב הקטנה מתעייפת (זה באמת טיפוס כל הזמן) והבעל מחליט להתחיל לרדת איתה. אני ממשיכה עם הבנים עוד מעט כלפי מעלה. מגיעים לנקודה בה יש צינור קטן משפריץ מים וחוזרים. בינתיים הבעל הספיק שוב לפנות ימינה באיזה פיצול לא לגטימי 😀, הפעם הוא קולט מיד שמשהו לא הגיוני ומתחיל לחזור… חוברים אליהם ויורדים יחד עד לרכב. הוא מראה לי את התמונות שצילם מהקניון עצמו – מהמם!

מכאן אנו ממשיכים אל אחד משיאי האיזור וגם שיאי איסלנד – לגונות הקרחונים. מתחילים בלגונה הקטנה יותר – הראשונה ממערב – FJALLSARLON. יש שתי דרכי גישה אליה , אנו בוחרים במערבית יותר והפחות מתויירת. בחירה נכונה. אנחנו כמעט לבד כאן. יש הליכה קצרה לתצפית וניתן לרדת עד לקו המים, ואנחנו עושים זאת. הבנים נוגעים במים ובגושי קרח קטנטנים שצפים בהם. קפוא…

מהלגונה הראשונה ממשיכים ללגונה השנייה – breidarlon. היא הרבה פחות מתויירת, מניחה שרוב המטיילים לא יודעים על קיומה. היינו שם כמעט לבד. הלגונה הזו אמנם ללא קרחונים מרשימים כמו שתי האחרות אבל היא נידחת ויש לאורכה דרך עפר ארוכה ונופית מאוד. ניתן גם ללכת ברגל מהראשונה לשניה, אבל מה שאפשר ברכב אנחנו לא עושים ברגל 😄

לאחר טיול רכוב לא קצר לאורכה, אנו חוזרים אל כביש הטבעת ומגיעים אל לגונת הקרחונים המפורסמת JOKULSARLON. עוצרים בהתחלה במגרש חנייה לפני הגשר והולכים הליכה קצרה לתצפית יפה. משם ממשיכים אל חוף היהלומים. מזג האוויר עדיין סגרירי למדי, ומאוחר יחסית. קר מאוד בחוץ – מה זה קר? קפוא. יוצאים לטייל בחוף בין שברי הקרח שנראים כמו קריסטלים נוצצים ובוהקים. איסלנד בהחלט יודעת לספק מראות אחרים, שונים, לא שגרתיים. כאן זה אחד מהמקומות שמספקים את המראות היחודיים האלו.

בכל מקום לא נשארים הרבה בגלל הקור – מתקדמים לחוף המרכזי של הלגונה עצמה. מגרש חנייה גדול ועמוס במכוניות וכמובן באנשים. ועדיין לא ממש המוני. יצאנו מהרכב, אין כאן הרבה הליכה. הקרחונים היו ממש מול החנייה. עומדים ומצלמים, מביטים בשלל הקרחונים על צבעיהם וגווניהם השונים – מלבן ועד שחור. על קרחון אחד יושבים כמה שחפים, והכל כל כך שלו ורגוע… מראה נהדר. ולפתע מימין מגיח כלב ים אחד, ואחריו עוד אחד. הם שוחים באלגנטיות, מוציאים ראש, צוללים, נעלמים, ושוב לאחר כמה דקות מופיעים. על אף קור העז בלתי ניתן להתנתק מהמקום הקסום הזה. לאט לאט חוזרים כולם לרכב ואני נשארת רק עוד טיפה… עוד תמונה אחת של כלבי הים, עוד סרטון… לבסוף צריך לחזור – מקום הלינה שלנו אינו רחוק מכאן – כחצי שעה נסיעה. מכיוון שקפאתי ולא מיציתי את צילום הלגונה, ובעיקר הרגשתי במחסור באור בצילום, החלטנו שמחר בבוקר אם תהיה שמש נחזור לכאן לביקור נוסף בשמש. מגיעים למקום הלינה שהפעם הוא בקתה נפרדת אבל במתחם של אכסניה, עם מטבח וחדר אוכל וסלון משותפים. הילדים מוצאים כבר במה לשחק ואנחנו משוחחים עם חבורת קוריאנים חביבה. לאחר הארוחה עברנו לסלון שם הילדים מצאו שותפים למשחקי קלפים, עד שנהיה מאוחר וצריך לחזור לחדר. בגלל שעות האור המרובות קשה ללכת לישון מוקדם. הולכים לישון בסביבות 11 וקמים בסביבות 9. אין לאן למהר.

-

-

-

-

-

-

-הלוויתן….

-

-

-

-

-

-

-

-

-

-

השמש מופיעה שוב ביומנו העשירי באי. כבר הבנו שהשמש מופיעה לעיתים רחוקות כאן, וכשהיא כאן זו סיבה למסיבה …. אז החלטנו לחזור ללגונת הקרחונים ולנסות לצלם באור טוב את כלבי הים. מגיעים ללגונה, חונים ויוצאים לצפות בקרחונים. מדהים איזה שינוי חל כאן בלילה. מלא קרחונים זזו, התנתקו, צפו לים, זה נראה ממש שונה ובהפרש של לילה אחד בלבד. יושבים, מצלמים, מחכים לכלבי הים, אבל הפעם הם לא מגיעים. איזה מזל שראינו אותם אתמול. הסיבוב לכאן היה נגד כיוון התנועה שלנו, אז מתקפלים בזריזות וחוזרים לנוע נגד כיוון השעון.

תחנה הבאה – HEINABERGSJOKUL. כחובבי המסלולים שמחוץ למסלול התיירים העמוס, המסלול הזה התאים לנו בול. מסלול הליכה בינוני, לגונה, קרחון, מפל, ומעט אנשים. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. והנופים? משאירה לכם לצפות בתמונות ולהחליט…

אנו מגיעים אל מגרש החנייה, השמש מחייכת אלינו, ואנו יוצאים למסלול המעגלי המסומן E1 . מתחילים בטיפוס קל ותצפיות לכיוון הלגונה והקרחון, ואז מתרחקים מהקרחון בהליכה בנוף ירוק מהמם עם פלגי מים. לבסוף יורדים לכיוון המפל , ואז חוזרים למגרש החנייה. מסלול מושלם ומגוון.