טיול תרמילאים לאיסלנד 2009

 אורית ואמיר ורמוס
מרחבי בראשית פראיים, קרחונים עצומים לצד הרי געש, פיורדים שרגל אדם כמעט ולא דרכה בהם, סיפורי אגדות על ויקינגים וטרולים. אם כל אלה עושים לכם צמרמורת סקרנות, איסלנד היא המקום בשבילכם.

 טיילנו באיסלנד בספטמבר 2009, לאחר תקופת השפל הכלכלי ולפני כל בלאגן התפרצויות הרי הגעש שם. הקרונה כבר צנחה אז ביותר מ-60 אחוז, מה שאיפשר טיול בשמירה על הוצאות סבירות. שכרנו רכב רגיל לכל תקופת הטיול, הקפנו את כל האי, כולל הפיורדים המערביים, ונכנסנו מדי פעם לפנים האי. בהתאם למגבלות הרכב. רוב תוואי הטיול כלל את כביש 1 הטבעתי ואת הכבישים של הפיורדים המערביים. את הרכב הזמנו חודשיים מראש דרך סוכנות DOLLAR שמצאנו באינטרנט. הרכב אפשר לנו לסחוב איתנו ציוד רב מהארץ ולהתנייד בקלות מכיוון שהעונה הסתיימה. קשה להאמין, אבל מה-1 בספטמבר הכל שומם! אין מכוניות בכבישים, אין כמעט אוטובוסים- למעט קווים מסוימים, ובשעות מסוימות. כדאי לברר לפני הטיול על אופציות התחבורה וכנראה שמהבחינה הזאת עדיף לטייל ביולי-אוגוסט. בנוסף, חלק מהאטרקציות נסגרות אחרי ה-1 בספטמבר- כמו למשל רכיבה על אופנוע שלג וטיול מאורגן לאזור אסקיה.רצינו גם לעשות את הטרק המפורסם לנדמנלוגר אבל הבנו שיש סיכוי גבוה למזג אויר מאד לא יציב ונאלצנו לוותר.קצת מבאס לחובבי טרקים ואדרנלין, אבל כנראה שאי אפשר הכל (:

כדי לחסוך בעלויות השינה הגבוהות ולחוות באופן יותר קרוב את הטבע החלטנו לישון בקמפינג לאורך כל הטיול. הקור הצפוי דרש היערכות גבוהה מהבית- הבאנו שק"שים, שמיכות ואוהל (שימו לב לקחת אוהל עם מוטות תמיכה חזקים מספיק לעמוד ברוחות. שלנו קרס אחרי כמה ימים ונזקקנו להדבקות, שיפצורים ועזרה מלמעלה). היה קר רוב הזמן אבל לא בטירוף- בסביבות 7-8 מעלות ביום, וסביב האפס בלילה. בתכל'ס, לעשות קמפינג באיסלנד כאשר מתניידים ברכב זה מושלם. אזורי הקמפינג מאד מפותחים באיסלנד- בכל מקום יש דשא, אור, שירותים ומקלחות. במקומות שאין מקלחת, הקמפינג ממוקם ליד הבריכה העירונית כך שאפשר ומקובל להתקלח במלתחות שם. המקלחות בקמפינג הן בד"כ בתשלום נפרד. הן נמצאות בתוך תאים שיש בהם מכונות, אליהן מכניסים מטבעות של 50 קרונות (לא לסמוך על פריטה בקמפינג. כמעט ונתקענו בלי מטבעות ולמזלנו עבר מישהו ופרט לנו. מאז נהיינו אובססיביים למטבעות). 200 קרונות הקנו לנו 5 דקות של מקלחת (על השעון) שמתחילות בדיוק בשניה ששמים את המטבע האחרון. ביום הראשון עוד פספסנו כמה שניות עד שקלטתי שהמים זורמים והשעון מתקתק, אך מיום ליום השתכללנו לניצול זמן מקלחת מירבי- מורידים בגדים, שמים שמפו על היד, וביד השניה מכניסים את המטבע האחרון ומזנקים למקלחת. לא האמנתי שאפשר להתקלח ב-5 דקות. המים רותחים, והבעיה היא לצאת מהמקלחת אל הקור המקפיא.. לבעלי שיער ארוך- כובע מחמם חובה. עוד דבר על המים- ברוב המקלחות שהיינו בהם בקמפינג המים החמים הם מי גופרית! לא להיבהל מתחושת השמנוניות והריח המוזר. גם לזה מתרגלים. הנקיון ממש מדהים בכל איסלנד- אפילו המקלחות נקיות, ולא ראינו אף אחד שעובר ומנקה, יש מגב וכל אחד באמת דואג לנקות אחריו, ובכיורים אף אחד לא מכבס את הבגדים או חופף בהם שיער. מוזר. גם במקומות נידחים שבהם לא ראינו נפש חיה גילינו שיש מים, נייר טואלט וסבון, כנראה שטרול חביב דאג לתחזק את המקום רק בשבילנו. יתרון חשוב נוסף זה שאפשר להיכנס עם הרכב לתוך הדשא של הקמפינג ולהקים את האוהל ממש לידו, כך נהנים מעוד תמוכה כנגד הרוח ואפשרות החלפת בגדים בחימום (: על קמפינג שילמנו בממוצע 700-800 קרונות ללילה לאדם+ 200 למקלחת.

אוכל בישלנו בעצמנו עם כלים מהארץ, מטעמי כשרות, כך שהדבר חסך לנו המון (מצד שני- אף פעם לא נדע מה טעמו של המאכל הלאומי- כריש רקוב). וכשחושבים על זה, לא ראינו הרבה מקומות עם אוכל מחוץ לערים. היו כמה תחנות דלק שמכרו נקניקיות, אבל ברוב תחנות הדלק שלא קרובות למקום ישוב אין בכלל אנשים. פשוט מתדלקים ומשלמים בכרטיס אשראי. מחירי האוכל בסופרמרקט דומים מאד למחירים בסופרים יקרים בארץ. קנינו בעיקר פסטות, אורז, חלב, ביצים, קורנפלקס. ירקות יקרים שם, רובם מיובאים (מצאנו באחד הסופרים בזיליקום מגוש קטיף!). הדגים לעומת זאת היו מאד זולים, בערך 20 ש"ח לקילו, יש הרבה דגים כשרים, ועוד הרבה מאד שלא.. אנחנו הצטיידנו בערך פעם- פעמיים בשבוע, אפשר להגיד בכל פעם שראינו סופר גדול- רייקיאויק, הוף, אקוריירי, איסאפיורדור (פיורדים המערביים). במקומות קטנים אין סופר גדול, וה'מכולת' יקרה. הטמפרטורות ברכב היו לרוב בסביבות ה-5 מעלות ביום, כך שאפשר להגיד שנסענו בתוך מקרר נייד- תא הכפפות שמר לנו על קרטון ביצים, החלב היה במי-דנית במושב האחורי ונשמר חמישה ימים, ומתחת למושבים איכסנו קופסאות עם אוכל שבישלנו יום קודם וחיממנו לנו בצהריים.

הנהיגה באיסלנד קלה מבחינת התמצאות- כביש מספר 1 מקיף את כל האי וקשה לטעות בסימון שלו. אולם חלקים ממנו לא סלולים, ובמצב של גשם שוטף + ערפל הנהיגה הופכת למאתגרת, במיוחד בכבישים הפנימיים יותר. אנחנו כאמור לקחנו רכב רגיל, מה שלא איפשר לנו להיכנס לאתרים מעניינים במרכז האי, שם הנהיגה מאתגרת יותר מבחינת תוואי השטח וחציית הנהרות. קנינו מפת כבישים של איסלנד שהיתה מעודכנת מאד. מי שמתכנן לנסוע בחורף צריך לבדוק כל הזמן שהכבישים אכן פתוחים משום שהכבישים יכולים להיות מוצפים ובלתי עבירים. לפי מה שהבנו יש אתר אינטרנט שמראה את מצב הכבישים שם ברגע נתון.

אפילו בערים הגדולות כל החנויות והבנקים נסגרים ב-6 בערב, לכן יש לקחת בחשבון החלפת כסף בשדה התעופה, מה גם שהשער שם לא בהכרח יהיה פחות טוב מבבנקים.

בערים הקטנות הבנקים לא תמיד פתוחים כל יום, ויש להם גם שעות כמו לביטוח לאומי. כמעט בכל מקום ישוב שהגענו אליו היתה תחנת מידע לתיירים, כאשר שילוט בכניסה לעיירה מכוון אליה. נעזרנו בהם הרבה במציאת מסלולים באזור. בנוסף נעזרנו בלונלי פלאנט על איסלנד. את השפה האיסלנדית לא הצלחנו לקלוט כמעט בכלל, אין לנו מושג אפילו איך אומרים שלום באיסלנדית, ונדמה שכל מילה שלהם היא צירוף רנדומלי של בין 10 ל-14 אותיות בהגייה בלתי אפשרית. מזל שכולם מדברים אנגלית..

המילים הבסיסיות שכן קלטנו:

מפל = Foss

קרחון = Jokull

לגונה = Sarlon

פיורד = Furdur

הרבה שמות של מקומות מורכבים מהצירופים האלה.ועוד דבר מוזר- אין אנשים כמעט באיסלנד! כלומר, יש 300,000 תושבים, אבל לא ממש פוגשים אותם במהלך הטיול. בטיולים קודמים התרגלנו לתקשר עם המקומיים ולספוג את התרבות, ובאיסלנד הרגשנו ממש מוזר. ציפינו לפגוש אנשים בתחנות דלק, בקמפינג, בשמורות, אבל כלום, אפילו לא החתימו לנו את הדרכונים בשדה התעופה! זאת היתה חוויה מאד שונה, וכשכבר כן נפגשנו עם מקומיים זה היה מאד מיוחד. לטייל באיסלנד זה לטייל במקום בו לאדם אין דריסת רגל. הטבע מסתדר לבד בעצמו. ואולי מכאן הייחודיות של הארץ היפהפיה הזאת.

מרייקיאויק נסענו כ-40 ק"מ לת'ינגווליר (Pingvellir) בית המחוקקים הקדום של איסלנד, שם היו יושבים ומחוקקים חוקים בחוץ. עם נוף כזה אנחנו בטוחים שכולם היו במצברוח טוב. מסתבר גם ששם היו מוציאים להורג אנשים.. האזור יפהפה- סלעי בזלת ענקיים, נחלים, דשא ירוק, והכל במרחב עצום! את הלילה הראשון בטיול העברנו בקמפינג המסודר שם, ובבוקר המשכנו לראות את הגייזרים, ממש מיוחד וכייפי- כל 5 דקות מתפרץ גייזר ענק לגובה של כמה עשרות מטרים, מסביב עומדים מלא תיירים עם מצלמות ביד בתקווה לקלוט את רגע ההתפרצות. משם הדרך למפלי גולפוס ממש קצרה, המפלים ממש יפים. מצחיק ומפחיד שאין גדרות או שלטי אזהרה לא להתקרב למפל, בשניה אפשר לעוף לתוך המים (מעניין איך זה היה עובד בארץ שלנו). כל שמורות הטבע באיסלנד חופשיות, פתוחות ללא תשלום ונקיות!! לא ברור איך הסדר הזה מתנהל אבל הוא עובד בצורה מושלמת. סיומו של יום ארוך- החלטנו לנסוע ולישון בסקוגאר ((Skogar- עיירה עם מפל יפהפה. הדרך לשם היתה מדהימה- בתים קטנים בצדדים, שמש של שעת ערביים, לא ראינו כמעט מכוניות בדרך. הנסיעה בערך שעתיים, ניצלנו טוב את זה שהשמש שוקעת בסביבות 9 (למי שמטייל בקיץ ממש, השמש שוקעת מאוחר יותר. שומרי שבת - בתקופה שאנחנו טיילנו השקיעה התקצרה בחצי שעה משבוע לשבוע, כמו כן היו הפרשים גדולים מאד בין האזורים בהם עברנו). הקמפינג בסקוגאר קצת יקר ולא מואר, אבל המיקום שלו מחפה על הכל- כמה מטרים מהמפל היפהפה, מדהים להירדם בלילה לרעש המים ולהתעורר בבוקר ולראות אותו. אפשר לעשות טרק שמטפס מעל המפל, אנחנו ויתרנו. מכאן בערך הפסקנו כמעט לראות תיירים ואנשים בכלל (חוץ מזוג בטויוטה אדומה שהמשכנו לראות שוב ושוב במהלך הטיול וכנראה נסע לאיסלנד רק כדי לעקוב אחרינו). המשכנו לכיוון דריהולי .(הדרך כוללת דרך עפר עבירה לכל רכב)- מפרץ יפהפה, משקיף לאוקיינוס, חול שחור ומלא עופות. בכלל כל החופים של איסלנד הם עם חול שחור, מראה מדהים ולא שגרתי, ויוצא אחלה בתמונות. בילינו כמה שעות ברביצה בשמש מול הנוף המדהים הזה.

משם המשכנו לכיוון הכפר ויק (Vik), שלפי הגודל שלו במפה ציפינו לעיר קטנה, בפועל התברר שזה כפר קטנטן של רחוב וחצי. עשינו סידורים- בנק, קניות לשבת וביררנו על מסלול קרוב לאזור שנוכל לעשות רגלית למחרת. הסופרמרקט בויק יקר בטירוף, לכן כדאי להצטייד בערים גדולות ולא בו. במוצ"ש החלטנו לבדוק את חיי הלילה של ויק, הפאב היחידי נמצא ממול הבנק, הבירה הויקינגית לא רעה, אבל ב-11 כולם הולכים לישון. מויק המשכנו לפארק סקאפטאפל (Skaftafell). בתוך הפארק יש מספר מסלולי הליכה, בין כמה שעות לכמה ימים. הפארק מדהים- קרחון ואטנה (Vatnajokull) הענק, הרים בשלל צבעים. עוד בויק גילינו שהאוהל שלנו לא עמד במעמסת הרוחות והמוטות שלו פשוט התפרקו, לכן החלטנו לא להעמיד אותו במבחן רציני ונאלצנו לוותר על טרקים עם לינה בהרים. יצאנו לטרק יומי במסלול שמשקיף על לגונת מורסרלון (Morsarlon) הטרק הוא משהו כמו 6-7 שעות, קליל למדי ועם נוף מטריף ללגונה ולהרים המושלגים והצבעוניים שמסביבה. הסימונים מאד ברורים, ואיפה שאין סימון השביל מאד ברור. הקמפינג בפארק מעולה, שטחי דשא ענקיים, מקלחות נקיות.. בלילה ראינו את הזוהר הצפוני!! המשכנו מהפארק לכיוון לגונת הקרחונים-jokullsarlon- לגונה ענקית מלאה בקרחונים צפים בכל מיני צורות. אנחנו הגענו בשקיעה, ושמנו אוהל כמה קילומטרים ליד הלגונה (יש כמה אופציות לקמפינג בבתים שנמצאים קרוב לכביש.יש שילוט מהכביש, אם ממשיכים מזרחה מהלגונה). חזרנו ללגונה גם בבוקר, שווה בטירוף! מדהים איך שהטבע נמצא כ"כ קרוב למקומות ישוב וכבישים ועדיין כ"כ פראי.

מאזור סקפטפל נסענו לכיוון אגילסטדיר,(Egillsstadirכך שם העיר באנגלית, אולם באיסלנדית הוא מבוטא בצורה אחרת לגמרי שלא הצלחנו לקלוט אותה ובטח שלא לחזור עליה..) משם התחלנו את הדרך הארוכה אל כיוון הפיורדים המזרחיים. דמיינו יד עם אצבעות-כך הכבישים של הפיורדים- נוסעים לאורך האוקיינוס בפיתולים אינסופיים. הנוף מהמם- האוקיינוס נפרש לפנינו, פה ושם בתים כפריים מבודדים, ציפורים, כלבי ים. בתחילת הדרך, כל כמה קילומטרים יש אזור עצירה, בד"כ שולחן פיקניק יחיד המשקיף על הים.

הדרך עד לאגילסטדר מתישה, הכביש ברובו לא סלול ומתפתל לאורך הפיורדים. אין מקומות עצירה ויש לקחת בחשבון שהיא לוקחת יותר זמן ממה שהמפה מראה. אנחנו הבאנו דיסקים צרובים איתנו, אבל התברר שהרדיו-דיסק ברכב לא קולט צרובים..אז בילינו את שעות הנהיגה המתישות בהאזנה לתכניות רדיו באיסלנדית שנשמעות כמו ממאה אחרת.

בקילומטרים האחרונים הדרך מתפתלת ותלולה להרים, פתאום נכנסנו אל תוך ענן והמעלות צנחו מתחת לאפס. הגענו בערב והחלטנו לא לישון באגילסטדיר אלא לרדת לעיירהSeydorfurdur, החלטה קצת בעייתית כי היה חשוך, ערפילי והכביש עצמו ממש מפותל ותלול, לא ראינו כלום כל הדרך. אבל בבוקר גילינו שהיה שווה-העיירה מדהימה. מתוך העיירה יוצא מסלול של כמה שעות לכיוון ההרים, דרך מלאה מפלונים קטנים, מספקת תצפית על האוקיינוס (מידע דרך הטוריסט אינפורמיישן של העיירה). חזרנו לכיוון אגילסטדור וישנו בקמפינג כמה ק"מ מהעיר על שפת אגם.היה קררר...

בבוקר יצאנו צפונה לכיוון קניון אסבירג'י (Asbyrgi) הדרך סבירה ברובה, עד שמגיעים לכביש 864 שכולו 30 ק"מ של בורות וסלעים שמסתיימים במפלי דטיפוס, מפלים מדהימים וסוערים.שוב, לאמיצים שבינינו אפשר להגיע ממש עד לתוך המים. איזה כיף שהטבע יכול להשתולל לו מבלי שהאדם יתחום אותו. המשכנו בנסיעה והגענו אחה"צ לקניון אסבירגי', שוב היחידים בקמפינג. (אנחנו, והזוג בטויוטה האדומה..) עשינו מסלול שעולה על הצד המערבי של הקניון, אח"כ ראינו מסלול נוסף, ופתאום הגענו לבריכה קטנה וקסומה, מלאה ירוק והרים וציפורים מקננות. בערב החלטנו לנצל את מפזרי החום במלתחות של הקמפינג ועשינו כביסה. הנוף באסבירגי' שונה מאד ממה שראינו עד עכשיו באיסלנד- לא עוד נוף געשי וקרחוני, אלא קניון ירוק. בצהריים המשכנו לכיוון חוסביק (Husavik), עיירה צפונית יפהפיה. האטרקציה העיקרית היא שייט לוויתנים. למרות שהחברות מצהירות ש"יש 98 אחוז לראות לוויתנים" לא ראינו זכר ליונק העצום, אבל עדיין היה כיף. אפילו שהיום היה קייצי יחסית, היה קר מאד בשיט בגלל הרוחות, חובה להצטייד בכובע מחמם וצעיף כדי לעטוף בו את כל הפנים. הדרך לחוסביק היתה אחת היפות בכל הטיול- העיר יושבת על מפרץ, עם הרבה בתים צבעוניים, אף פעם לא נמאס לראות את האוקיינוס העצום הזה.

הקמפינג ממוקם בכניסה לעיר. בילינו את השבת בטיול במפרץ ובתפילות שהאוהל ימשיך להחזיק עד סוף הטיול..במוצ"ש עשינו סיבוב ברים, מצאנו פאב שניגנו בו כמה נגני ג'אז מבוגרים שכנראה רגילים לנגן ולשיר יחד שנים, היה מיוחד! למחרת עשינו מסלול ברגל לכיוון אגם חוסביק, הדרך מלאה חוות סוסים ונוף לכיוון המפרץ וההרים המושלגים שממולו.

לקראת הערב עזבנו את חוסביק ונסענו לאגם מיבאט ((Myvatn, האגם עצמו מדהים, מלא סלעי בזלת בצדדים.הקמפינג היה מלא מטיילים באופן מפתיע. בבוקר היה גשום, בכל זאת יצאנו למסלול שעובר בין סלעי בזלת בצורות מדהימות ואח"כ עולה אל עבר הר געש ומקיף אותו מלמעלה. הנוף מטורף, חוויה הזויה. בדרך חזרה הגשם התחזק אבל אם אנחנו כבר שם... נסענו לכיוון krafla, מקום שלקוח כמו מפרק של x-files, מבנים אדומים, אורות,צינורות, נוזל זרחני זורם לידם, אין נפש חיה. נסענו עד שהכביש נגמר, שם נגלה לעיננו מחזה מדהים-ה Viti,בריכת גופרית בתוך לוע של הר געש, בצבע כחול זרחני... המשכנו בערב לנסוע לכיוון אקוריירי, (Akureyri) העיר השניה בגודלה באיסלנד. לפניה עצרנו במפלי גודהפוס. היה גשום, קר וכבר 9 בערב. מצאנו בית אחד ליד המפלים, ולי נמאס כבר מאוהלים אז נכנסנו לשאול כמה יעלה חדר. התשובה- 4000 קרונות לאדם בשביל הזכות לפרוש שק"ש על דרגש. החלטנו להקים אוהל בחוץ למרות הפתעתה של הגברת, וכששאלנו אם יש מקלחת היא ענתה "כן" אבל כנראה שלא חשבה שבאמת נתקלח, משום שהתברר שהמקלחת היתה בעברה הלא רחוק ארון חשמל שממוקם מחוץ לבית..אין יותר כיף מלהתקלח בתוך ארון עם וילון 'פסיכו' מלא עובש שנדבק אליך... בבוקר ביקרנו במפלי גודפוס שנמצאו ממש מעבר לכביש, כבר קצת נמאס להגיד "יפה" ו"מדהים" על מפלים באיסלנד אז נחסוך את זה. נסענו לאקוריירי בצהרים, מוזר להיות בעיר עם רמזורים ואנשים.שתינו קפה, הצטיידנו. כרגיל, ב-6 הכל נסגר, כולל הקניון החביב. הקמפינג ליד העיר ממוקם בתוך יער בין ההרים, מצויד בבקתת עץ כייפית שם הכנו אוכל ושיחקנו קלפים. קמנו מוקדם והתחלנו לנסוע לכיוון הפיורדים המערביים, שם נבלה את השבוע האחרון לטיול. עצרנו במקום שנקרא hvastangi , שם עשינו מסלולון בו יש תצפית אל עבר אי של כלבי ים. אם הפיורדים המזרחיים נטושים, המערביים הם כנראה אזור שלא דורכים בו בכלל אנשים. נהגנו שעות מבלי לראות אף מכונית. התמקמנו בקמפינג בעיירה הולמאויק, והתקלחנו בבריכה המקומית. מדהים שלא משנה כמה המקום שהגענו אליו היה קטן, תמיד תהיה בו בריכה אזורית מחוממת, וכנראה שזאת הסיבה שלא פגשנו הרבה אנשים בטיול- כולם משתכשכים להנאתם בבריכה. למחרת נסענו לכיוון איסאפיורדור (Isafjordur), העיר המרכזית של הפיורדים המערביים. הנוף מטורף- פיורדים כחולים סגולים, ציפורים, איים והרים מושלגים. הבחור באינפורמיישן ממש עזר, הדריך אותנו על מסלולים וצייר לנו מפה (אחרי שראה שלא יצליח למכור לנו אחת ב-600 קרונות). הקמפינג סבבה, בלילה הראשון פספסנו את המקלחות- מבנה הזוי שנראה כמו ארון שירות. בפנים יש כפתור ירוק שצריך ללחוץ עליו כדי שיהיו מים חמים, שמתחילים לזרום אחרי כמה דקות ומפסיקים ללא התראה מוקדמת. המסלול שיוצא מהעיר לכיוון ההרים מיוחד ולא קשה- עלים בשלל צבעים, הרים עם פסגות מושלגות. אחרי שעה של טיפוס הגענו לתחנת הכוח שלידה לגונה כחולה. הנוף מדהים אבל קר, גשום ויש רוחות. ירדנו למטה תוך אלתורים וב-4 כבר היינו בדרך לעיירה pingeyri. העיירה ממש נטושה, אין שום סימן חיים, לא כלבים, לא אופניים. מפחיד.הקמנו את האוהל מאחורי הבריכה המקומית (נעולה.זה בכלל היה מפחיד) כדי להגן על עצמנו מהרוח .היה אמור להיות מסלול שיוצא מהעיירה אבל לא היה אף אחד לשאול אותו.בלונלי פלאנט היה כתוב על איזה הר אז החלטנו לטפס עליו, הטיפוס סבבה אבל פתאום התחילה רוח מקפיאה ואז ברד..הנוף היה ממש שווה, אבל בקושי הגענו למטה.

אח"כ המשכנו לנסוע בכביש 60 והגענו למפלי Dynjandi- מפל ענק שנראה קפוא מרחוק, ומתחתיו מלא מפלונים קטנים ויפים.כל האזור יפה ונטוש, כמעט ולא ראינו אנשים. מזג האויר ממש התחיל להיות סוער יותר ויותר- רוחות, גשם, קור. כנראה גם בגלל שהתקרבנו יותר לסוף ספטמבר, וגם בגלל האזורים המערביים שהיינו בהם. המסלולים שעשינו בפיורדים המערביים היו מלווים כמעט כולם בגשם שוטף ורוח. הדרך חזרה לרייקיאויק היתה ארוכה וגשומה, עצרנו בעיירה Bordalurלמנוחה. את הלילה האחרון של הטיול עשינו ברייקיאויק בדירה שהזמנו מראש דרך האינטרנט(Bolholt. , 45 יורו ללילה לזוג).

לסיכום: אנחנו טיילנו סך הכל 23 יום, הטיול עלה לנו 2000 דולר לאדם, כאשר מרבית ההוצאות היו על הטיסה (700 דולר עם עצירה באמסטרדם) רכב (890 דולר לשנינו) ודלק (בערך כמו שעלה בארץ ב-2009). אוכל קנינו בעיקר בסופרים הגדולים, וישנו רק בקמפינג (חוץ מהלילה האחרון). ללא ספק, איסלנד היא המדינה הכי מיוחדת שטיילנו בה (: