הסיבה הרשמית לביקורינו בפלורידה הייתה פארק הארי פוטר שבאורלנדו (הוא בעצם חלק מפארק אי ההרפתקאות של יוניברסל). אבל אם כבר מבקרים באורלנדו כמובן שנבקר בפארקי שעשועים נוספים ואם כבר מבקרים בפלורידה כמובן שנבקר גם במרחבי הטבע הגדולים שלה.
אחד המקומות בו היה ברור לנו (כלומר למבוגרים שבנו) שנבקר היה פארק האווגליידס (Everglades).
זהו הפארק הלאומי השלישי בגודלו בארה"ב (מה שאומר שהוא גדול מאוד) והוא מורכב בעיקר משטחי ביצה.
כשתכננו את הטיול דמיינתי לי כמויות מדהימות של חיות בר שנראה באוורגליידס ובמקומות נוספים בפלורידה.
הדמיון הזה לא היה מבוסס על דמיון בלבד... יש לי ניסיון מסוים משמורות טבע ופארקים לאומיים בארה"ב, שם הצלחנו לא פעם לחזות בחיות בר לא מעטות.
בנוסף ראיתי בעבר לא מעט סרטי טבע או סתם סדרות טלוויזיה מהאזור שגרמו לי לדמיין את המקום כשורץ תנינים וחיות נוספות כולל פרות ים, דביבונים, איילים וכמובן שפע של עופות מים ועופות דורסים.
ביום הראשון שלנו בפלורידה, בדרך ממיאמי לאורלנדו, עצרנו בשמורת טבע קטנה וחביבה.
המתנדבת בכניסה ציננה את התלהבותנו (וטוב שכך כי היום היה חם) ואמרה לנו שבחום הזה אין הרבה סיכוי לפגוש חיות בר.
אבל כבר בתחילת הסיור – למעשה עוד במכונית בכניסה לחנייה – נתקלנו באחת מחיות הבר הנפוצות ביותר בפלורידה – השפיריות.
כל האזור היה מלא שפיריות בצבעים וגדלים שונים (הגדלים נעו בעיקר מגדול לענק). זה היה די מרשים.
תוך כדי הסיור שמנו לב לעוד חיית בר מאוד נפוצה – לטאות.
הן היו בכל מקום ממש. לא רק בשמורות טבע אלא גם במלונות, על המדשאות, על העצים וכמובן בפארקי השעשועים בהם היינו.
בסופו של דבר באותו יום ראשון ראינו גם גור תנינים אחד – תנין הבר הראשון שראיתי אי פעם בטבע. זאת הייתה גולת הכותרת של אותו סיור טבע ואמרתי לעצמי כי בהמשך הטיול (בעיקר באוורגליידס) בוודאי נזכה לראות עוד תנינים רבים לצד בעלי חיים אחרים.
ובאמת בעלי חיים אחרים לא חסרו... מרגע שהגענו לאוורגליידס נתקלנו בשפע רב של עוד אחד מבעלי החיים הנפוצים ביותר בפלורידה – היתוש.
לא שלא ידענו שניתקל ביתושים. בכל זאת מדובר באזור ביצות. באנו מהארץ מצוידים בתרסיס דוחה יתושים שהקפדנו להשתמש בו בנדיבות ובחומר מרגיע עקיצות.
אבל הסתבר שהיתושים בפלורידה עולים על כל דמיון (או מציאות שנתקלנו בה בעבר). סיפרו לנו שיש באוורגליידס 43 מיני יתושים. רק 13 מהם עוקצים, אבל מהם יש מיליונים.
הם מתעלמים מדוחי היתושים (גם מזה שהבאנו מהארץ וגם משני התרסיסים הבאים שקנינו בפלורידה) – יש האומרים אפילו שהם נמשכים אליהם – והם מסוגלים לעקוץ גם דרך הבגדים (כולל מכנסי ג'ינס לא דקים).
היו מספר מקומות בהם התנפלו עלינו ענני יתושים גדולים שפשוט גרמו לנו לוותר על הטיול באותו מקום והבריחו אותנו חזרה למכונית.
לא שהמכונית הייתה מקום מקלט... תמיד במקומות כאלה נכנסו איתנו כמה יתושים למכונית, למרות שהשתדלנו לסגור את הדלתות במהירות.
כמעט בכל מקום בו היינו ראינו שלטים שקראו לנו לא להאכיל את חיות הבר. לצערי את היתושים האכלנו ואפילו פיטמנו. זה עלה לנו בדם.
אבל חוץ מהיתושים, השפיריות והלטאות הצלחנו לראות בטבע גם כמה חיות בר אותן באמת רצינו לראות: שמונה תנינים, שתי פרות ים, כעשרה איילי key, דביבון אחד, כמה לובסטרים, צבי מים ויבשה, דולפינים ושפע של דגים וציפורים – עופות מים (כולל שקנאים, קורמורנים, אנפות שונות ועוד) ועופות דורסים (כולל להקה ענקית של נשרים שחורים – black vultures).
עננת בודאי תכתוב עוד רשומות על החיות בהן פגשנו (פרט ליתושים). אני אסתפק כרגע בהמלצה פשוטה – לטיולים באוורגליידס כדאי לרכוש חליפה של דבוראים (כוורנים).
ככה זה היה צריך להיראות:
