במהלך חודש יוני יש באיסלנד 24 שעות או, מה שהופך אותה לניתנת לטיולים במשך כל היום או לפחות עד השעות המאוחרות של הלילה.
לטובת הטיול שכרתי ג'יפ (חשוב מאוד באיסלנד) למשך תשעת הימים שלי באי.
את היום הראשון התחלתי בסופר “בונוס”, שנמצא סמוך לשדה התעופה (ליד העיירה קפלויק) והצטיידתי באוכל לתקופה שלי באי, המחירים סבירים, דומים לארץ.
לאחר מכן ביצעתי את מסלול “מעגל הזהב”, שהיה פשוט מדהים. הפארק הלאומי תינגוואטליר (Þingvellir) פשוט יפהפייה, ההגעה אליו מהירה מעיר הבירה והוא פשוט מרהיב, נחלים יפהפיים, מפלים ומסלולי הליכה ברמות קושי ואורך שונות. מומלץ לכולם. האזור עצמו מספק תמונות יפהפיות לצלמים שביניכם.
התחנה השנייה הייתה הגייזר, שהיה בהחלט חוויה מעולם אחר, האזור עמוס במטיילים, כמו כל שאר “מעגל הזהב”, ההליכה מהחניה עד הגייזר אורכת כ-5 דקות ומתאימה לכולם. ממתינים כל כמה דקות (5-10 דק' בממוצע) לגייזר שיתפרץ במפתיע ונהנים מחוויה שאין כמותה. התחנה השלישית והאחרונה היא גולפוס, מפל חזק מאוד ומרשים. מגיעים לחניה ומשם הולכים 2 דק' לתצפית על המפל המרשים. כבר מנק' התצפית מרגישים בטיפות המים שמגיעים עד אליכם. ניתן לרדת ממש עד למפל עצמו במסלול מסודר ומחליק מאוד (אפשר להצטייד במעיל רוח/גשם, אבל בהחלט אפשר להסתדר בלי).
בסוף “מעגל הזהב” נסעתי למפל בראופוס הסמוך, מרשים מאוד לחובבי המפלים.
את היום השני התחלתי במסלול “גלימור”, מסלול הליכה של כשעה וחצי עד שעתיים, סמוך לנחל, שבשלב כלשהו יש לחצותו באמצעות בול עץ וחבל עד שעולים ומגיעים למפל. אפשר לוותר למי ששהותו באי קצרה, אך מי שלא – מומלץ.
לאחר מכן, נסעתי ל-Glanni, מסלול הליכה קצר ומוסדר שמגיע עד למפל יפה.
בהמשך, על הכביש, יש 2 מפלים מרשימים שאת שמם אני לא זוכר לצערי – לא לפספס! חובה! הם סמוכים אחד לשני ונמצאים ממש על הכביש הראשי. להיות עירניים.
משם המשכנו בדרך מושלגת לכיוון פארק Snaefellsjokull, הפארק שמוזכר בספרו של ז'ול וורן כ”הפתח לבטן האדמה”. הפארק עצמו מושלג ומרשים אך לצערי הגענו בתחילת יוני והכביש שחוצה אותו טרם נסלל מהשלג ולכן חזרנו על צעדינו.
את היום השלישי התחלתי בצוק לאוטרביארג (Látrabjarg), שהוא הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. באתר אפשר ללכת לאורך הצוק, להסתכל על הים למטה ולצפות על המון עופות הים ששוכנים במקום. הנסיעה לשם ארכה לי כ-4 שעות, שבתוכם חוצים את הפיורדים המערביים של איסלנד, שהם יפים מאוד. האתר ידוע כ”חממה” לפאפינים, הציפור הלאומית. בפועל, מצאתי רק 2 כי הגעתי בתחילת יוני. מבקרים באתר סיפרו לי כי בשעות הערב והלילה הם מגיעים בהמוניהם.
מהנקודה המערבית ביותר המשכתי לכיוון צפון מזרח עד שהגעתי לסלע Hvitserkur, סלע בצורה של חזיר או חיה כלשהי על המים, נראה טוב ומצטלם נהדר. למקומיים יש אמונה על הפסל, מומלץ להגיע לאזור. לי אמרו שניתן לראות שם כלבי ים אך אני לצערי לא ראיתי.
את היום הרביעי התחלנו ב-Dalvik, עיירה בצפון איסלנד, סמוך לבירת הצפון אקויירירי. בעיירה עשינו הפלגת לוויתנים שמתחילה בלבישת ציוד חם שמסופק על-ידי החברה, עולים לספינה ותוך כדי הנסיעה מקבלים תדריך בטיחותי ותדריך על סוגי חיות הים שאנו עתידים לפגוש. במהלך ההפלגה חולק שוקו חם ועוגיות. במהלך ההפלגה שלי לא ראינו לוויתנים במסגרת הזמן שהוקצה להפלגה אך בגלל שלא ראינו החליטו להאריך את ההפלגה בעוד שעה ונסענו לאזור בו נצפו לווייתנים וזכינו לראותם לצד להקות של דולפינים, הצוות היה נחמד מאוד. הנסיעה עצמה מתאימה ומומלצת לכל אחד, פרט לחולים במחלות ים.
משם המשכתי למפל גודפוס, שאותי באופן אישי הרשים מאוד ומשם נסעתי חצי שעה דרומה למפל Aldeyjarfoss, שעליו אני לא ממליץ לוותר. בתכנון שלי לאותו יום הייתי אמור לנסוע להר הגעש המפורסם Askja שנמצא במרכז האי אך מכיוון שהכבישים לאזור נפתחים מאוחר יותר, לא הצלחתי להגיע.
ביום החמישי טיילתי באזור אגם מיבטן (האיסלנדים קוראים לו מיבן), שם יש המון אטרקציות לעשות והוא ממש גן עדן לחובבי צפרות (עשרות סוגי ציפורים). האגם עצמו מרשים מאוד והנופים יפהפיים. לעתים האזור מלא ביתושים והשהייה לא נעימה, כשאני הייתי לא הייתי עד לתופעה הזו. העיירות באזור נחמדות מאוד והמסעדות טובות גם כן. באזור יש את לוע הר הגעש Hverir, ניתן לטפס על הרי געש מתים כדוגמת Hverir, ואף להמשיך משם למפלים סלפוס וחראגלפוס. באזור האגם יש את הלגונה הכחולה הקטנה, שהיא זולה יותר מזו שסמוכה לעיר הבירה ומומלצת.
משם המשכתי לעיירה הצפונית הופן (לא זו שבדרום) ובמצוק שסמוך לעיירה יש מושבה של עשרות אלפי פאפינים (מהממים פשוט).
לאזור האגם ניתן להקדיש בין יום ליומיים בשל ריבוי הפעילויות בו. אני אישית הייתי רק יום אחד.
היום השישי נפתח בעיירה הדרומית “הופן”, שהיא פשוט יפהפייה ומומלץ לבקר בה לדעתי.
משם המשכתי למפל הנגיפוס, מסלול של כשעה לכל כיוון – הנוף שווה את המרחק.
כל היום אנו נהיה סמוכים לקרחון ונהנה מנופו.
ביום השישי עשיתי אופנוע שלג על הקרחון המרשים, התמונות יפות מאוד והאזור פשוט קסום וייחודי. המחיר די יקר – כ-170 יורו לאדם על אופנוע שלג של 2 אנשים.
הימים האחרונים הוקדשו לדרום, שם ניתן לבלות שבוע בקלילות אך לי היו רק יומיים. הייתי בלגונה הכחולה, שלעתים ניתן לראות שם כלבי ים (אני לא ראיתי). הנוף ייחודי ומרשים בלגונה.
משם המשכתי בנסיעה לאורך החוף השחור, קפצתי לאתר התרסקות המטוס על החוף – התמונות יפהפיות.
משם נסעתי למצוק Dyrholaey, הנוף יפה וצופה לעבר עמודים גדולים שנמצאים בתוך המים ולמצוק עם החור המפורסם בתוכו.
בהמשך כביש 1 דרומה לעיר הבירה יש 2 מפלי חובה לדעתי – Skogarfoss ו-Seljalandsfoss (מפל שאפשר ללכת מאחוריו), לא לפספס להמשיך במסלול של המפל האחרון לעבר המפלים שבתוך המערה (ייחודי מאוד).
אני פספסתי את הר הגעש-קרחון Fjallsjokull, שהתפרץ ב-2010 ושיתק את אירופה אך כמובן שניתן להגיע עד אליו ואף לטפס עליו (עם מדריך) או לבצע טיול ג'יפים וכדומה.
את סוף היום העברתי בהוסטל בעיירה סלפוס, גדולה ונחמדה מאוד עם שלל אטרקציות (דייג, אופניים וכו').
את יום הלמחרת והאחרון שלי באיסלנד התחלתי במפל חייפוס ו-Hjálparfoss הצמודים אחד לשני ומשם ללוע קריו (משלמים בכניסה 2 יורו ונכנסים להר געש קטן ורדום עם אגם טורקיז בתוכו, מומלץ). באזור יש גם את מפלי Urriðafoss שהם בתוך העיירה הנושאת את אותו השם. לא לפספס – מפלים בצבע טורקיז ירקרק.
כמה טיפים כלליים:
- האיסלנדים אנשים נחמדים מאוד בעלי רצון לעזור תמיד ובכל דבר - פשוט עם נהדר.
- תחנות דלק יש בתפוצה טובה וגדולה (אותי הבהילו שכמעט ואין). עדיין מומלץ למלא את המיכל לעתים קרובות אך לא להיבהל אם הגעתם לחצי.
- בכל עיר ועיירה בינונית יש תחנת מידע שתספק לכם את המידע שתרצו – רק לגשת ולקחת. הם נחמדים מאוד ואוהבים תיירים.
- אם ברצונכם להגיע ליעד שאתם לא בטוחים אם הגישה אליו או הכביש פתוחים - נא לבדוק לפני כן במרכז המידע כדי למנוע עוגמת נפש (כפי שקרה לי לא אחת).
מי שצריך המלצות או טיפים – מומלץ ליצור עמי קשר.