בחזרה לנופי בראשית - שבועיים בארץ האש והקרח

טיול באיסלנד הוא חוויה מיוחדת במינה. תכנון של שנה מראש ושבועיים של טיול שעוברים ביעף. הרעיון נזרע עוד בתקופת הקורונה כשלא היה ניתן לטוס וכל מה שנשאר זה לתכנן ולפנטז. כך נולד לו הטיול המדהים המפורט בהמשך. לאחר קריאת מרבית ההמלצות והתוכניות, החלטנו על מסלול שמקיף את האי במלואו, כולל הפיורדים המערביים למשך שבועיים מלאים. לקחנו בחשבון שגם בשבועיים לא נספיק לראות את כל השמורות והמקומות, ועדיין הספקנו הרבה מאוד. הטיסות והמלונות הוזמנו חודשים רבים מראש לאור מצוקת מקומות טובים בחודשי הקיץ. 

קצת רקע על איסלנד

איסלנד היא מדינת אי צעירה יחסית מבחינה גיאולוגית, האי הגדול באירופה. היא ממוקמת בצפון האוקיאנוס האטלנטי, בין נורבגיה לגרינלנד, צפון מערבית לאיי פארו, שטחה קצת יותר ממאה אלף קמ"ר, ואוכלוסייתה מונה כ-360 אלף איש, שכמחציתה נמצאת בעיר הבירה רייקיאוויק וסביבתה. היא המדינה הכי פחות צפופה באירופה, עם 130 הרי געש, אינספור קרחונים, משקעי לבה וגייזרים. היא נודעת בתור ארץ הקרח והאש. מבחינה גאולוגית, זוהי ארץ צעירה שעוברת שינויים בלתי פוסקים ע"י כוחות תת קרקעיים של כדור הארץ. לאורך המאות, זרימת הלבה הגדילה את שטחה של איסלנד. בחוף הדרומי, היכן שסלע מותך חם פגש בים הקר, נוצרו צוקי לבה. במהלך השנים משקעי הלבה הוחלקו, נוצרו הרבה שדות לבה, הטבע השתלט והצמחייה התחילה להתבסס. כ-90 אחוז מהבתים והעסקים באיסלנד מחוממים ע"י 5 תחנות כוח גאותרמיות מרכזיות. 

מה שהופך את איסלנד למרתקת כל כך, הוא מיקומה על הגבול הגאולוגי בין צפון אמריקה לאירופה, ובשל כך היותה מלאת ניגודים באקלים, בגיאוגרפיה ובתרבות. יש בה את הקרחון הגדול ביותר באירופה, רכסי הרים יפהפיים, מפלים דרמטיים ושפע של גייזרים חמים, נופים מיוחדים שלא רואים בהרבה מקומות אחרים. פנים האי, המכונה "רמות איסלנד", קבור ברובו תחת כיפת הקרח ואטניוקול, שמכסה שמונה וחצי קמ"ר ומגיעה לעובי של כ-900 מ'. למרות קרבתה לקוטב, נהנית איסלנד מאקלים נוח הודות לזרם הגולף. 

הכביש הפופולרי ביותר הוא המסלול ההיקפי סביב האי, הקרוי כביש מס' 1. הכביש הושלם בשנת 1974 ואורכו קצת יותר מ-1,300 ק"מ. יש באיסלנד כ-13,000 ק"מ כבישים אבל רק כ-5,000 מתוכם סלולים, השאר הם כבישי עפר שחלקם חוצים נחלים.   

פיורדים רבים מעטרים את קו החוף בן 5,000 הק"מ של איסלנד, שלאורכו ממוקמים רוב הישובים (כמו איספיורדור). בשל מיקומה על רצועת בקעים פעילה בין הלוחות הטקטוניים של אירואסיה וצפון אמריקה, הפעילות הגיאולוגית עזרה לעצב את קו החוף המיוחד של איסלנד. בדרום מערב האי ניתן לראות במספר מקומות את ה"שבר" שמפריד בין הלוחות. אחד המקומות הידועים נקרא "הגשר בין היבשות" ונמצא דרומית לשדה התעופה. מקום נוסף אפשר למצוא בפארק הנפלא תינגווילר. 

הפיורדים המערביים הם חצי אי גדול ומהווים רק עשרה אחוז משטחה היבשתי של איסלנד וכחמישים אחוז מקו החוף של המדינה עם לשונות הים והפיורדים הבלתי נגמרים. הפיורדים נוצרים כאשר קרחונים נסוגים ומותירים אחריהם עמקים בצורת "וי". המים שוטפים פנימה וממלאים את קרקעיות העמקים ויוצרים לשונות ים תלולים. אונונדרפיורדור הוא אחד הפיורדים התלולים הרבים באזור. בצדו הצפוני שוכן הנמל והכפר הקטן פלאטרי Flateyei שהיה בסיס למשלחות ציד של כרישים ולווייתנים במהלך המאה ה-19. כתוצאה ממפולת קטלנית שהרסה 25 בתים בשנת 1995 בה נהרגו 20 איש, נבנה סכר אדמה גדול להגן על הכפר משלגי החורף (הקמתו בינואר 2020 הוצדקה כשמנעה מאז שתי מפולות שלא פגעו בכפר). 

איסלנד מנקודת מבטינו

הקיץ באיסלנד שונה ממה שרובנו מכירים. ימי הקיץ באיסלנד ארוכים והשמש כמעט אינה שוקעת. עם זאת, במרבית הימים (גם בקיץ) יש עננים ברוב שעות היום אשר מעניקים תחושה שהשקיעה קרובה, אבל בפועל האור ממשיך, וממשיך וממשיך....

עקב כך, יש תחושה של איבוד זמן שאפשר לנסוע ולטייל עוד ועוד, ולכן כדאי לקבוע מראש את היעד היומי.

לקחת בחשבון שיש הפרש של 3 שעות בינינו לבין איסלנד, מצב שגורם לעייפות בימים הראשונים בשעה מוקדמת יחסית.

הטמפרטורה הממוצעת במהלך השבועיים שלנו בחודש יולי נעו ביום בין 6-8 בימים הקרים לבין 12-15 בימים החמים יותר.

התחושה שמה שעושה את ההבדל הגדול היא הרוח. בימים בהם הרוח שוככת, אפשר לטייל בכיף עם לבוש מתאים גם כשהטמפרטורה נמוכה. לעומת זאת, כשהרוח נושבת, ובאיסלנד היא נושבת מכל הלב, הטיולים כולל הנסיעות לא כיפיים בכלל.

כל הכבישים בהם נסענו היו דו נתיביים (נתיב לכל כיוון) עם קווי הפרדה ברורים. בהרבה מאוד מקומות הגשרים בכבישים צרים והופכים אותו לנתיב אחד (דו כיווני) וזכות הקדימה למי שמגיע לגשר ראשון, הרכב ממול ממתין עד שהגשר יתפנה.

גם מרבית דרכי העפר רחבות ונוחות למעבר דו כיווני. במקומות בהם הדרך צרה, ישנם מפרצי חניה ע"מ לאפשר מעבר לרכבים ממול, מפרצים אלו משולטים עם האות M.

כל תחנות התדלוק פועלות בשירות עצמאי באמצעות כרטיס אשראי. מחיר ליטר דלק עולה כ310-315 קרונות, כ-8.5 ₪ (פה ושם יש תחנות זולות בהן המחיר נע סביב 285 קרונות לליטר).

בגלל ריבוי הנסיעות בדרכי עפר מה שגורם לרכבים להתלכלך בקלות, בחלק ניכר של תחנות הדלק יש מתקן שטיפה עצמי בצורת צינור מים עם מטאטא בקצהו, ניקוי מהיר מעניק להמשך הנסיעות תחושה נעימה יותר.

בכללי, שילמנו על כל הנדרש במהלך הטיול בכרטיס אשראי, לא הבאנו וגם לא היינו צריכים בכלל מזומנים. המקומות היחידים שבהן היו חסרים לנו מטבעות היו בכמה שירותים ציבוריים בכל מיני חורים בהם ביקשו תשלום של 100/200 קרונות במטבעות (אחת הקופות הייתה כל כך מלאה שכלל לא היה מקום להוסיף עוד מטבעות, לא ידוע מתי רוקנו אותה בפעם האחרונה).

במספר מקומות ובעיקר בחלק מהמלונות ברייקיאוויק, המים החמים מגיעים באופן טבעי ישירות מהאדמה, דבר שגורם לריח לא נעים (כמו גופרית). מצד שני מאוד נעים שגם בשירותי שדה בכל מיני חורים יש מים חמים לשטיפת ידיים.

שירותים ציבוריים מצאנו כמעט בכל אתר בו ביקרנו, רובם היו חינמיים ובחלק קטן נדרשנו לשלם כ 200 קרונות שגם אותם שילמנו באשראי (למעט אותם מקומות בודדים בהם היה מוגבל לשלם במטבעות).

רוב החניות באתרים השונים בהם ביקרנו היו חינמיות, למעט במספר מקומות (בעיקר בדרום האי) ושם ניתן היה לשלם באמצעות אפליקציה או סריקת קוד QR. כל הרכבים מצולמים בכניסה לחניונים – לידיעה.

לעומת זאת, הכניסות לכל השמורות ואתרי הטבע ללא עלות.

במהלך הנסיעות הארוכות ראינו אין סוף כבשים (שמאוגדות כשלישיות בדרך כלל) מסתובבות חופשי באחו והמון סוסים מגזע ייחודי לאיסלנד. דבר נוסף שהפתיע במהלך הנסיעות הן הימצאותן של חוות מבודדות מפוזרות ומרוחקות אחת מהשנייה וממקום ישוב מסודר.

מרבית התושבים באיסלנד מדברים אנגלית שוטפת וקל להסתדר ולקבל הסברים ברורים. הם אדיבים ונכונים לעזור ולסייע בכל בקשה.

השמות של המקומות, האתרים והכפרים קשים להגייה, החלטנו לוותר על הניסיונות להגות אותם ולמנוע שבירת שיניים...

טיפים והמלצות שלנו

הטיסות והמלונות הוזמנו זמן רב מראש, בכדי להוזיל עלויות ככל הניתן וגם לאור הזמינות הנמוכה של מלונות טובים בעונת השיא באיסלנד.

החלטנו מראש לוותר על שייט לווייתנים ומערות למיניהם. מה שכן הזמנו מראש מקומות רק לשיט בלגונת הקרחונים ולטיסה במטוס קל מעל אזור ההתפרצות של הר הגעש. גם למרחצאות הגענו בלי לרכוש כרטיסים מראש (למעט בסקיי לגון אותם הזמנו יום מראש מכיוון שלא ניתן כלל לרכוש כרטיסים במקום, רק אונליין).

למרות ששטחה של איסלנד הוא פי 5 ממדינת ישראל, נדמה שהמרחקים עצומים הרבה יותר מהיחס הזה, יש מקומות שהנסיעה עוברת בשטחים נטושים ללא מקום ישוב לאורך קילומטרים רבים. סה"כ נסענו כ-4,300 ק"מ כאשר כרבע מהמרחק בוצע בנסיעות הארוכות בפיורדים המערביים ובחצי האי סנייפלסנס. בדומה למרבית המבקרים, גם אנחנו הקפנו את איסלנד נגד כיוון השעון.

לאלו שעדיין לא התרגלו, מומלץ להשתמש בקרוז קונטרול – בקרת שיוט, זה מאוד נוח, מקל על הנהיגה הארוכה, שומר על מהירות קבועה, מונע קנסות, בקיצור – הנאה צרופה (למרות המרחקים).

אלו שמתכננים לנסוע בכבישי עפר – מומלץ להזמין רכב 4 על 4.

אין צורך להשתמש בוייז באיסלנד כי אין פקקים. נשארנו נאמנים לתוכנת הגי פי אס maps.me ששוב הוכיחה את עצמה עם קליטה מלאה כמעט בכל חור באיסלנד.

בחבילת הסלולר שרכשנו בארץ הייתה קליטה סלולרית בכל מקום באיסלנד.

הכל כאמור שולם בכרטיס אשראי, מומלץ להשתמש באפליקציות הארנק הדיגיטלי שקיימות בטלפונים הסלולריים (למעט בתחנות דלק בהן נדרש להשתמש בכרטיס אשראי עצמו).

הסופרמרקטים ברוב איסלנד נסגרים בדרך כלל בין 18:30 – 20:00, מינימרקטים מקומיים פתוחים עד 21.00. במעט מקומות הסופרים פתוחים עד 22:00. מומלץ להיערך בהתאם.

המחירים באיסלנד יקרים. צלחת מרק למשל עולה כ-60-70 ₪, מצד שני, ברוב המקומות יש אפשרות למילוי חוזר (ריפיל) של המרק. אגב, גם בתחנות דלק ובמסעדות, יש מילוי חוזר חופשי לקפה שחור (פילטר) שנמצא בתוך תרמוס. המחירים במסעדות כוללים כבר את דמי השירות, כך שאין צורך להשאיר וגם אין ציפייה לטיפ, על אף זאת היו מקומות שראינו על הדלפקים כוסות עם טיפים.

האוויר באיסלנד יבש מאוד ומי שרגיש/ה כדאי להביא את הקרמים המוכרים מהבית.

מספר טלפון החירום באיסלנד הוא 112.

הגעה לאיסלנד

אחרי טיסת קונקשן דרך וינה נחתנו באיסלנד בלילה. את פנינו קיבלה רוח מאוד חזקה שהקשתה על ההליכה שלא הייתה נעימה לאורך כמה מאות מטרים לכיוון המשרדים של חברת השכרה בלו. מכיוון שעשינו צ'ק אין שבוע מראש, ניגשנו לארונית קטנה, הקשנו את הקוד שניתן לנו יום קודם, והמפתח נשלף החוצה. לקחנו את הרכב, ראב 4 היברידי, וכעשר דקות אחרי העמסת המזוודות הגענו למלון Hotel Keilir by Reykjavik Keflavik Airport שנמצא קרוב לשדה התעופה ליד הים.

כתובת: Hafnargata 37, Reykjanesbær, Iceland (כ-5 ק"מ מזרחית לשדה תעופה, כ-10 דקות נסיעה בכביש 41)

טלפון: +354 420 9800

מחיר: 154€ (כולל מיסים וא. בוקר)

טיסה מעל הר געש וביקור במשולש הזהב

לשמחתנו, הרוח שנשבה כל הלילה שככה לפנות בוקר והתעוררנו למזג אוויר מצוין. לאחר ארוחת בוקר ראשונה באיסלנד, התארגנו עם המזוודות ברכב ויצאנו מהמלון צפון מזרחה בכביש 41 לכיוון רייקיאוויק ולעבר שדה התעופה המקומי, כ-45 ק"מ, כ-45 דקות נסיעה.

כמה ימים לפני שהגענו לאיסלנד הזמנו מראש לשעה 10:00 בבוקר טיסה במטוס קל (6 נוסעים) כ-45 דקות מעל ההתפרצות של הר הגעש שהחלה כשבועיים לפני הגעתנו לאי.

לפני הטיסה, הטייס כינס אותנו והסביר על מהלך הטיסה ומה אנחנו צפויים לראות בדרך. המחיר יקר - 39,000 קרונות לנוסע, אבל שווה כל קרונה, כמה פעמים כבר זוכים לחוויה מדהימה שכזו. 

אחרי התאוששות מהחוויה המשכנו צפונה לכביש 49 ולאחריו בכביש מספר 1 עד עיירה Mosfellsbær ולאחריה פונים בכיכר מזרחה (ימינה) לכביש מספר 36 לעבר פארק הלאומי תינגווילר (Thingvellir National Park), כ-45 ק"מ, כ-45 דקות נסיעה, האתר הראשון מבין אתרי משולש הזהב.

חנינו בחניון מס' 1 ליד מרכז המבקרים. יש לשלם את דמי החניה בסך 750 קרונות באחת מעמדות התשלום העצמי או במרכז מבקרים עצמו. ע"מ לשלם יש להקליד את מספר הרכב ע"מ שיוכלו לזהות במצלמות שיש ברחבי החניון ששילמתם עבור החניה.

אתר:  https://www.thingvellir.is/en/ 

נכנסנו לפארק Þingvellir /Pingvillir (Thingvellir National Park) שנמצא בקצה הצפוני של אגם ת'ינגוואלאוואן (Þingvallavatn Lake) שנחשב לאגם ה"טבעי" הגדול ביותר באיסלנד ושטחו 83.7 קמ"ר. באגם 3 איים גדולים ועוד מספר איים קטנים בחלקו הצפוני.

ממרכז המבקרים עלינו לתצפית הסמוכה המשקיפה על הקצה הצפוני של האגם והאיים, מראה מרהיב ומיוחד שנראה מכאן כמו שמורת מים גדולה עם גשרי עץ ושבילים בין האיים הקטנים בחלק זה של האגם.

מהתצפית ירדנו צפונה בשביל לאורך הבקע החוצה את הפארק. זהו קו שבר גיאולוגי המפריד בין הלוח הטקטוני הצפון-אמריקאי לבין הלוח הטקטוני האירו-אסייתי. למעשה, זהו אחד המקומות הבודדים בעולם בהם מתרחשת התפרדות הלוחות הזו ביבשה (בדרך כלל התהליך מתרחש על קרקעית הים). הלוח הראשון נע לאט מאוד מערבה, השני לאט מאוד מזרחה - במהירות של 2 ס"מ בשנה. כלומר, רוחבה של איסלנד גדל בשני סנטימטרים מדי שנה.

אחרי כ-250 מ' הגענו לדגל המסמן את מיקומו של האתר ההיסטורי בו הקימו את הפרלמנט הוויקינגי הראשון מאז שנת 930 - פרלמנט אלטינג Thingvellir Althing שפירושו "שדות כינוס". זה היה הפרלמנט הראשון בעולם שהוקם והם בחרו בשטח בדרום מערב איסלנד שסיפק תנאים מושלמים בכך שהיה ממוקם בצומת דרכים נגישה מכל היישובים העיקריים. הוא פעל כאן עד רעידת האדמה בשנת 1789. אחת החלטות המרכזיות שהתקבלו כאן בסביבות שנת 1000 לספירה הייתה אימוץ הנצרות כדת המרכזית.

המשכנו בשביל צפונה עוד כקילומטר לעבר התצפית על מפל Öxarárfoss העוצמתי, המפל הראשון שפגשנו באיסלנד. לאורך המסלול יש כמה מתקני שירותים מסודרים.

מהמפל חזרנו דרומה לעבר מרכז המבקרים והחניה דרך השבילים וגשרי העץ מעל פלגי המים (מקום מקסים) לעבר גשר Peningagjá שעובר מעל נחל Flosagjá בו המים עומדים וכל הנוף משתקף בהם. מהגשר חזרנו למרכז המבקרים דרך עוד שבילים וגשרים לעבר המקום בו עמד הפרלמנט ודרומה דרך השביל העובר בבקע.

זמן ביקור כולל כשעתיים. 

אחרי הפסקה במזנון של מרכז המבקרים המשכנו בנסיעה מזרחה בכבישים 36, 365 ו-37 לעבר מפל Bruarfoss. כ-48 ק"מ מהפארק, כ-50 דקות נסיעה. לשמחתנו נפתח שביל גישה חדש המוביל לחניה קרובה למפל.

גם כאן יש לשלם עבור החניה תשלום בסך 750 קרונות.

כתובת:Brúarfoss Parking, Hlauptunga, 801 Selfoss

מפל Bruarfoss הואפחות מוכר ואכן לא היו כאן הרבה מבקרים. עם זאת, למרות שהמים לא נופלים מגובה רב, יש לו קסם יפה ומיוחד ומומלץ לא לפספס את הביקור בו. אפשר לרדת מתחת לגשר ולהגיע קרוב למים.

חזרנו בשביל דרומה לכביש 37 (ובהמשך כביש 35) והמשכנו צפון מזרחה בעוד כ-15 ק"מ, כ-15 דקות לכוון החניה הצמודה למרכז המבקרים של פארק הגייזרים, Geysir and Strokur.

חצינו את הכביש לעבר השדה בו יש מספר גייזרים כאשר גייזר סטרוקור (Strokkur) הוא המפורסם שבהם בזכות ההתפרצויות המרשימות שלו כל כמה דקות. יחד עם עשרות מבקרים נוספים עמדנו בשביל המגודר סביב הגייזר בציפייה להתפרצות הקרובה שאכן לא אכזבה בעוצמתה. אחרי כמה התפרצויות נוספות (כולל 2 רצופות) בעוצמות שונות חזרנו לעבר מרכז המבקרים הסמוך בו יש חנות מזכרות גדולה, מסעדה לא זולה ובית מלון. 

אחרי מרק עגבניות טעים (כולל מילוי חוזר) המשכנו מזרחה בכביש 35 עוד כ-10 ק"מ לעבר החניה שליד המפלים הגדולים באיסלנד מפלי Gullfoss (מפל הזהב). לדאבוננו, הרוח שוב התחזקה והביקור במקום היה פחות נעים. למרות זאת, צפינו במפל שנחשב אחד המפלים הגדולים, היפים והמרשימים באיסלנד ובאירופה. המפל נופל בשתי מדרגות, הקטנה מצפון לדרום והגדולה עם עוצמת מים מרשימה ממזרח למערב, מה שגורם למפל להראות כמשולש. המים הנופלים מגובה רב לתוך ערוץ נהר Ölfusá ממשיכים דרומה עד סלפוס ונשפכים לים.

עצרנו תחילה בחניון התחתון ממנו המרחק לתצפית על הצד הדרומי קצרה מאוד, אך לא נשארנו הרבה בגלל הרוח החזקה. עלינו עם הרכב לחניון העליון שהוא גם החניון הראשי ממנו צפינו על המפל מגבוה וגם ירדנו בשביל לנקודת התצפית, ממש עד לסלעים הקרובים למפל ממערב. זכרנו להצטייד במעילי גשם ובכל זאת נרטבנו מרסיסי המים כתוצאה מהרוח ועוצמת המים. 

ממפלי Gullfoss נסענו דרומה בכביש 35 לעבר מפל אחר -  מפל פאקסי (Faxi), כ-21 ק"מ, כ-20 דקות נסיעה. הכניסה לאתר המשמש לחניה וגם כחניון קמפינג עולה 700 קרונות. המקום נחמד ואפשר להגיע קרוב למפל. הנהר בו נופל המפל ממשיך דרומה ומתחבר עם נהר Ölfusá. 

בתום הביקור במפל המשכנו דרום מערבה בכביש 35 כ-35 ק"מ, כחצי שעה נסיעה לביקור במכתש קריד / Kerið (Kerid Crater), לוע וולקני של הר געש כבוי שבתוכו שוכן אגם של מים צלולים בצבע טורקיז. הוא בעל קלדרה חזותית שלמה, אחד משלושת המכתשים הוולקניים המוכרים ביותר. הקלדרה, כמו סלע וולקני אחר באזור, מורכבת מסלע געשי אדום (ולא שחור). עומק הקלדרה עצמה כ-55 מ', רוחבה כ-170 מ' והיקפה כ-270 מ'. כאן החניה חינם אבל דמי כניסה להר הם 450 קרונות.

עלינו את הדרך הקצרה מהחניה לראש ההר, הקפנו אותו במלואו וחזרנו לחניה.

המשכנו בכביש 35 לעבר סלפוס Selfoss כ-15 ק"מ. ליד הכיכר המרכזית בעיר יש מקום מומלץ שלמתחם אוכלבשם The Old Dairy Food Hall - Mjólkurbúið Mathöll.

משם המשכנו מזרחה בכביש 1 לעבר הלה Hella ומכאן צפונה בכביש 271, כ-40 ק"מ, כ-35 דקות למלון נחמד ומומלץ בשם Loa's Nest

כתובת: Árbæjarhellir 271, Hella, Iceland (על כביש 271 כ-5 ק"מ צפונית להלה)

טלפון: +354 894 6115

מחיר: 160.00 € (כולל ארוחת בוקר קלה).

במלון יש חדר אוכל והבעלים המאוד נחמדים מאפשרים להכין ארוחות ערב עצמאיות.

סה"כ נסענו היום 288 ק"מ.

דרום איסלנד

בבוקר יצאנו מהמלון צפונה בכבישים, 26, 26F ו-208F לעבר מפלSigoldufoss  המיוחד שנמצא צפונית לשמורת לנדמנלאוגר  Landmannalaugar. כ-90 ק"מ, כשעה ורבע.

לאורך הנסיעה צפונה בכביש 26, ליווה אותנו הר הגעש הקלה (Hekla) המתנשא לגובה של 1,491 מטר שכיפתו הגדולה מכוסה שלג. הוא אחד הרי הגעש הפעילים ביותר באיסלנד; מעל 20 התפרצויות התרחשו בהר הגעש וסביבתו מאז שנת 1210 כאשר האחרונה ארעה בשנת 2000 שהייתה "קטנה" יחסית. לפני כן התרחשה התפרצות חזקה במיוחד בשנת 1991 עם "מזרקות" לבה גבוהות במיוחד. 

את ששת הק"מ שארכו כ-10 דקות האחרונים למפל Sigoldufoss נסענו בדרך עפר הידועה - F208. יש חניה קרובה למפל ולתצפית עליו. המפל נופל בעמק המחבר בין האגמים Krókslón ו- Hrauneyjalón. המפל קטן יחסית במונחים איסלנדיים אבל כמו האחרים מיוחד בדרכו בעיקר בזכות המים שלו בצבע טורקיז יפה. בדרך למפל עברנו ליד תחנת כוח שכנראה פועלת מזרם המים החזק בנהר.

המשכנו דרומה בדרך F208 עוד כ-5 ק"מ, כרבע שעה נסיעה לעבר קניון סיגולדוגלג'ופור Sigöldugljúfur, אחד הקניונים המיוחדים והמרתקים ביותר באיסלנד. לאורך הקניון הצבעוני המלא במפלים אשר נקרא "עמק הדמעות". המפלים בקניון זורמים לאותו נהר שבהמשך דרכו נופל גם מפל Sigoldufoss בו ביקרנו קודם. תופעה מעניינת שהצד הדרומי של הקניון נראה ירקרק, כנראה בזכות המפלים בעוד שצידו הצפוני צחיח

ע"מ להגיע עם הרכב ממש עד התצפית ולחלקו היפה של  הקניון נדרשת נסיעה של קילומטר בערך לכל כיוון שמתאימה רק לרכב 4X4. יש לפנות מדרך F208 צפון מזרחה לדרך עפר לא נוחה שעוברת מול הגדה הדרומית של הקניון. לחילופין, אפשר להחנות בחנייה שנמצאת לצד עיקול בכביש F208 בתחתית גבעה ובסמוך לקו עמודי החשמל וללכת צפון מזרחה לאורך השביל את הקילומטר המוביל לנקודת התצפית. 

חזרנו מהתצפית בדרך עפר הקשה לדרך F208. בתכנון הטיול החלטנו מראש לוותר על הנסיעה לאורך F208. למרות שזו אחת מדרכי העפר המפורסמות שחוצות את פנים איסלנד ועוברת בשמורת לנדמנלאוגר, נדרש להקדיש לנסיעה לאורכה כיום שלם ולקחת בחשבון שזו דרך לא קלה שמתאימה רק לרכב  4X4. 

מדרך F208 חזרנו לכביש 26F ובהמשך לכביש 32 בו פנינו צפונה לדרך עפר מספר 332 (שלט Laxárgljúfur), סה"כ כ-46 ק"מ, כשעה נסיעה עד החניה Háifoss Car Park שליד מפל האייפוס .(Háifoss) מהחניה הולכים כמה דקות (כ-100 מטרים) לכיוון שביל התצפיות (ויש כמה) לאורך הצוק מול המפל שנופל מגובה של 122 מטרים. הוא אחד המפלים הגבוהים באיסלנד. מעט צפונית למפל האייפוס ישנו עוד מפל יפה בשם גראני(Granni) . גם הוא נופל מגובה רב ובחלק מהתצפיות אפשר לראות את שני המפלים ביחד. 

אחרי התצפית על שני המפלים, חזרנו דרך כבישים 32, 30 דרומה לעבר סלפוס ופנינו מזרחה בכביש הראשי מס' 1 (דרך הלה) לעבר מפל סלילנדפוס Seljalandsfoss כ-120 ק"מ, כשעתיים.

זהו עוד אחד המפלים המפורסמים באיסלנד, אותו רואים מרחוק עוד בנסיעה בכביש 1, וייחודו בכך שאפשר לעבור גם מאחורי המפל ולצפות בו מסביב.

ליד המפל יש חניה גדולה מאוד וגם כאן יש לשלם דמי חניה בסך 900 קרונות. ליד החניה הגדולה יש שירותים מסודרים, מזנון גדול ואפילו חנות מזכרות קטנה. לאחר שמצאנו מקום חניה קרוב לשביל המוביל תחילה לתצפית על המפל מרחוק, צעדנו יחד עם עוד עשרות מבקרים בשביל המוביל למערה דרכה אפשר לצפות על המפל מאחור. מכיוון שהמים משפריצים בחוזקה, יש לקחת בחשבון שיש סיכוי טוב להירטב לכן מומלץ להגיע עם מעיל גשם. כמו כן, בגלל הרטיבות השביל חלקלק ויש ללכת בזהירות.

יצאנו מהשביל אחרי התצפיות מאחורי המפל והמשכנו בשביל צפונה כמה מאות מטרים לעבר מפל נוסף מעניין - מפל Gljufrabui שנופל בתוך נקיק צר שבתוך ההר מגובה 40 מטר. חייבים להגיע עד למקום כי לא ניתן לראות את המפל מהכביש. הכניסה לנקיק היא צרה וגם כאן יש לצעוד בזהירות ע"מ לא להחליק. אם במפל סלילנדפוס עוד יש סיכוי לצאת מבלי להירטב כהוגן, כאן כל מי שנכנס, נרטב אבל זה שווה.

אחרי הפסקת קפה במזנון, המשכנו מזרחה בכביש 1. אחרי כ-25 ק"מ עצרנו ליד מבנה מוזר בתוך הסלע הידוע בתוך מערת רוטשליר Rutshellir cave וגם כמערת רוטור, שהיא אחת מהמערות מעשה ידי אדם הגדולות באיסלנד, המפורסמת במקורה המסתורי ובפולקלור שלה.

מעט אחרי נמצאים עוד 2 בתים עתיקים עם גג דשא - Drangurinn í Drangshlíð 2.

כ-5 דקות נסיעה מהאתרים ההיסטוריים האלו, ליד העיירה הקטנה סקוגאר Skogar נתקלנו לראשונה בעדר כבשים גדול משוטט להנאתו באחו. ליד העיירה נמצא מפל סקוגפוס (Skogafoss Waterfalls) העוצמתי הנופל מגובה 60 מטר, עוד אחד מהמפלים המרשימים בעוצמתם. המעניין שהחניה כאן הייתה בחינם למרות שיש כאן גם אתר קמפינג. מצד ימין למפל יש גרם מדרגות (כ-400) המוביל לתצפית מראש המפל.

חזרנו לכביש 1 והמשכנו מזרחה עד הפניה צפונה לכביש 221 לעבר החניה של לשון הקרחון סולהיימיוקול Sólheimajökull, כ-13 ק"מ, כ-20 דקות. החניה כאן עולה 750 קרונות. אחרי תשלום החניה בנייד, צעדנו במסלול הליכה לא ארוך שיוצא מהחניה צפונה לאורך האגם שנוצר עקב הפשרת הקרחון באזור זה. באגם צפו מספר גושי קרח שנראה שהתנתקו מהקרחון. הגענו לנקודת תצפית, הקרחון עטוי במן מעטה שחור לאור ההתפרצות הגעשית האחרונה באזור אבל עדיין מרשים מאוד. 

חזרנו לכביש הראשי 1 והמשכנו מזרחה לעבר ויק ופנינו דרומה בכביש 218 כ-25 ק"מ, כחצי שעה לעבר שמורת Dyrhólaey, הידועה בצוקי הים המרשימים ובראשם צוק דירהוליי (Dyrhólaey). זהו למעשה חצי אי שנמצא במקום הדרומי ביותר של איסלנד, סיבה נוספת שהופכת אותו למקום פופולרי בקרב המטיילים מעבר לנופים המדהימים.

לפני הסוף של כביש 218 (Dyrhólavegur) יש פניה ימינה לדרך עפר המובילה בעלייה עד החניון העליון שקרוב למגדלור ההיסטורי Dyrhólaey Lighthouse. טיילנו לאורך הצוקים המתנשאים לגובה 120 מטר לעבר התצפית Dyrhólaey Viewpoint על הקשת המפורסמת בעלת אותו שם - קשת דירהוליי. זוהי קשת אדירה שנחצבה בצוק הסלעי, תוצאה של שחיקה בת אלפי שנים. היא כל כך גדולה ומיוחדת, עד שטייס נועז אחד אפילו טס דרכה, בשנת 1993.

כמו כן, המקום ידוע גם כמקום קינון של ציפורים רבות, וכאן אכן נתקלנו לראשונה במספר פאפינים (Puffins), אותם תוכי ים המפורסמים של איסלנד. היה מדהים לראות עד כמה הם אינם מפחדים מאנשים, מכיוון שהם מאפשרים להתקרב מאוד ע"מ לצלם אותם.

בסיום הביקור המוצלח באזור חזרנו לכביש הראשי 1 (צריך לעשות עיקוף) והמשכנו דרומה בכביש 215 לקצה המזרחי של חוף Reynisfjara Beach הידוע כחוף השחור באזור של העיירה Vik, כ-20 ק"מ, כ-25 דקות. באזור זה של החוף יש חניה מסודרת (חינם) ומסעדה.

מהחניה צעדנו כמה דקות לאורך החוף עד עמודי בזלת מדהימים בצורת משושים בגבהים שונים. ליד עמודי בזלת ישנה מערה מיוחדת (Hálsanefshellir Cave) של עמודי בזלת שחורים, כאילו מישהו הרים את העמודים ויצר מערה. חול הים הוא שחור ומיוחד ושונה מחול ים רגיל. בתוך המים, קרוב לחוף, מזדקרים כמה עמודי סלע מיוחדים. גם כאן יש מגוון גדול של ציפורים המקננות בקצה ההר.

לצערנו, המסעדה ליד החוף כבר הייתה סגורה בתשע בערב, כך שמיהרנו חזרה צפונה לכיוון כביש 1 ודרומה לויק, כ-11 ק"מ, כרבע שעה, והתמקמנו במלון: Puffin Hotel Vík

כתובת: Víkurbraut 26, Vik, Iceland

טלפון: +354 467 1212

מחיר: 243.79 € (כולל מיסים וא. בוקר)

אחרי צ'ק אין זריז קפצנו בהמלצת פקיד הקבלה למסעדת Smiðjan Brugghús (שהיא גם מבשלת בירה כנראה), אחת המסעדות היחידות שנשארו פתוחות בויק.

סה"כ נסענו היום 367 ק"מ.

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לדרכנו מזרחה כשיום אביבי מלווה אותנו. אחרי תדלוק ראשון והצטיידות בנשנושים לדרך נסענו בכביש 1 מזרחה לא לפני שהספקנו לקלוט את הכנסייה של ויקבולטת מעל גגות העיר.

נסענו מזרחה לכיוון העיירה קירקיובייארקלויסטור (Kirkjubæjarklaustur) אליה נגיע בהמשך דרכנו. ככל שנוסעים מזרחה עוברים בתוך שדות הלבה המפורסמים, שטחים עצומים שנראים כמו גושי סלע בצורות וגדלים שונים אשר מכוסים בטחב בהיר. יש כמה מפרצי חניה לצפות מקרוב על שדות הלבה האלו, אחד המקומות המומלצים הכולל מסלול קצר בתוך אחד השדות נקרא Gönguleið um Eldhraun, כ-62 ק"מ, כ-45 דקות. במקום יש חניה מסודרת.

לאחר כמה תצפיות כולל זו המומלצת, המשכנו בכביש 1 מזרחה עוד כ-3 ק"מ, ואז פנינו צפונה לכביש F206 עוד כ-3 ק"מ לכיוון לאקי Laki אבל לא ממשיכים צפונה ללאקי אלא ממשיכים מערבה כקילומטר לעבר החניה של קניון נוסף ומיוחד – Fjadrargljufur canyon.

החניה כאן נקראת Parkeerplaats Fjadrargljufur ועלותה 1,000 קרונות.

באיסלנד יש כמה קניונים מרהיבים, אחד מהם הוא קניון פיאדרגליופור Fjaðrárgljúfur. אורכו כשני ק"מ והוא נוצר לפני כ-9,000 שנה בסוף עידן הקרח האחרון. כשהקרחון שהיה מעל הקניון נסוג, נוצר אגם על הסלע הקשה שנחצב ע"י הקרח. כשהאגם עלה על גדותיו, הוא יצר נהר, שזרם מטה במשך אלפי שנים ויצר את הקניון. נהר היירסוורטון Héraðsvotn, זורם צפונה אל פיורד סקאגה  Skagafjörður, שפך הנהר הרחב נוצר ע"י כמות אדירה של מי שלגים. הקניון הוא בעל צורה די ייחודית דמוי נחש והוא לא היה מוכר למבקרים באיסלנד עד לפני כמה שנים. ישנן השערות שג'סטין ביבר השפיע על חשיפת המקום למטיילים אחרים, כאשר צילם חלקים מהסרט שלו "I'll show you" בקניון הזה. כמו כן, סצנות רבות מסדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" צולמו בקניון. בכללי, סצנות רבות ממשחקי הכס צולמו באיסלנד.

מהחניה טיילנו צפונה בצדו המזרחי של הקניון (הליכה כ-3 ק"מ). השביל מאוד מסודר ונוח לטיול למרות העלייה הקלה. לאורך השביל יש כמה תצפיות מרהיבות על הקניון. בסוף המסלול מגיעים לתצפית האחרונה, מרפסת מתכת שנבנתה במיוחד ובצידה הצפוני יש תצפית יפה המשקיפה על מפל מוגרפוס Mögáfoss.

חזרנו לחניה והמשכנו מזרחה כ-6.5 ק"מ לעיירה קירקיובייארקלויסטור (Kirkjubæjarklaustur)

האטרקציה המיוחדת בעיירה נקראת ריצפת הכנסייה – Kirkjugólfið. מדובר על שטח של 80 מ"ר של עמודי אבן בזלת שנשחקו לאט כשהים כיסה את השטח. עמודי המשושים נראים כמו ריצוף מעשה ידי אדם למרות מעולם לא הייתה במקום כנסייה או כל בניין אחר. החניה לאתר נמצאת מעט צפונית לעיירה בכביש 203.

אחרי סיבוב קצר בעיירה, המשכנו מזרחה בכביש 1. אחרי כ-12 ק"מ עברנו ליד מפל Foss á Síðu אותו מספיק לראות מהכביש. קרוב למפל בצד השני של הכביש נמצא אתר בשם Dverghamrar - אנדרטה טבעית מוגנת. מהחניה צעדנו בשביל שעובר בין תצורות מוזרות של עמודי בזלת מיוחדים המאוגדים כמו מבני קוביות. עמודי בזלת נוצרים כאשר זרימת הלבה מתקררת, הם מתכווצים, לאחר מכן נוצרים סדקים בצורה אופקית, ורשת השברים הנרחבת שמתפתחת גורמת להיווצרות ששת צדדים של העמודים.

כ-3 ק"מ בהמשך הכביש מזרחה, שוב מצד דרום לכביש נמצא תל בשם Orustuhóll (Battle hill).

גבעה מוזרה בולטת בלב שדה הלבה שנוצרה אף היא מהתפרצות הר הגעש לאקאגיגר בשנת 1783.

המשכנו מזרחה בכביש 1 לכיוון שמורת סקפטאפל Skaftafell. במהלך הנסיעה מזרחה הדרך עוברת מעל מספר נהרות ודרך עוד שדות לבה מכוסים אזוב בהיר. עוד מרחוק, וככל שמתקרבים רואים עוד ועוד פסגות מושלגות, חלק מקרחון ואטנאיוקול, הקרחון הגדול ביותר באיסלנד והגדול ביותר באירופה. כ-55 ק"מ, כשעה נסיעה.

לא נכנסנו למרכז המבקרים של שמורת סקפטפטל Skaftafell Visitor Centre

להלן כמה פרטים חשובים:  

פתוח בקיץ מ-08:00 – 20:00.

טלפון: +354 4708300
דוא:ל: [email protected]

אתר: https://www.vatnajokulsthjodgardur.is/en/areas/skaftafell/plan-your-visit/skaftafell-visitor-centre

המשכנו מזרחה כביש 1 כ-6 ק"מ ממרכז המבקרים, ופנינו צפונה בדרך עפר לעבר תצפית בשם Svínafellsjökull útsýnisstaður, 2429+HPJ, 785 Svínafell – תצפית קרובה יותר על אחת השלוחות מכיוון אחר של קרחון Skaftafellsjökull, תחליף נוח במקום המסלול שיוצא ממרכז המבקרים. החניה -Svínafellsjökull Parking, X4X4+XJ, 785 Svínafell

אחרי התעכבות באזור הקרחון, המשכנו מזרחה בכביש 1 כ-55 ק"מ כ-50 דקות ללגונת הקרחונים,

לגונת הקרחונים יוקולסרלון(Jökulsárlón)  היא למעשה אגם קרחוני גדול הנמצאת בחלקו הדרומי של הפארק הלאומי ואטנאיוקול (Vatnajökull). האגם נוצר לאחר שהקרחון החל להתרחק מקצה האוקיינוס האטלנטי והוא גדל מאז בקצב שונה בגלל הפשרת הקרח. כעת הוא מרוחק כ-8 ק"מ מהאוקיינוס ומשתרע על שטח של כ-18 קמ"ר. זהו האגם העמוק ביותר באיסלנד, מעל 280 מ' וטמפרטורת המים כ-2 מעלות. הלגונה שימשה גם תפאורה לארבעה סרטים: 2 של ג'יימס בונד, טומב ריידר ובאטמן.

הזמנו שייט מראש דרך נמרוד אצל זודיאק (עלה כ-14,000 קרונות) לשעה 17:50, השייט שיוצא אחרון. יש להגיע כחצי שעה לפני השייט לעשות צ'ק אין. זו לא סתם דרישה, צריך להגיע למן מחסן בו מקבלים חרמונית אותה לובשים על הבגדים (גם מעל המעיל). מומלץ להצטייד בביגוד חם כי הסירה מהירה מאוד ובמהלך השייט בין גושי הקרח המרוחקים, כולל ההגעה קרוב לקצה הקרחון מלווה ברוחות קרות. אחרי תדרוך קצר כולל הסבר על חגורת ההצלה, חילקו אותנו לשתי קבוצות של כתריסר איש בסירה. הקפטן שלנו בסירה היה בחור צעיר בן 22 שזו כבר השנה הרביעית שלו בלגונה. בהתחלה שטנו לאט בין גושי הקרח שהיו קרובים למזח ובהדרגה שטנו לרחוקים יותר. בסוף המסלול הגענו קרוב מאוד לקצה הקרחון עצמו ואף זכינו לראות ולשמוע התנתקות של חתיכת קרחון (שוקלת כמה טונות) שנפלה למים בקול שנשמע כרעם חזק. ליד כל מקום שהגענו אליו, הקפטן עצר את הסירה שנוכל לעמוד ולצלם בנוחות.

תוך כדי הצילומים בסירה, שמענו זוג תיירים שסיפר שהגיעו כמה דקות לפני השייט מחוף היהלומים Diamond Beach שנמצא מצד ימין של הגשרון (הצד המערבי, דרומית לגשר) ולאכזבתם לא היו כמעט בכלל גושי קרח על החוף.

עם המידע החשוב הזה יצאנו אחרי השייט מזרחה בכביש 1 לעבר הופּן Höfn, כ-80 ק"מ, כשעה נסיעה. באחד הקטעים בדרך, נתקלנו בעדר סוסים גדול שדהר בכביש מלווה בצוות גדול של משגיחים, כנראה הועברו ממקום אחד לאחר, אחת החוויות המיוחדות במהלך הטיול.

לנו במלון: Guesthouse Mikael

כתובת: Hafnarbraut 8, 780 Höfn, Iceland

טלפון: +354 894 9759

מחיר: 206.10 € (כולל מיסים וא. בוקר)

סה"כ נסענו היום 290 ק"מ.

מזרח איסלנד

בבוקר עשינו סיבוב קצר עם הרכב במרכז הופן ויצאנו צפונה חזרה לכביש מס' 1 והמשכנו בו מזרחה כ-6.5 ק"מ.מעט לפני מנהרת Almannaskarð פנינו ימינה לעבר חוף סטוקסנס Stokksnes, עוד כ-7 ק"מ, כשהיעד הוא Viking Village Prop - כפר וויקינגי נטוש, שהוא לא ממש אותנטי. הוא נבנה לסדרת טלוויזיה, שבסופו של דבר לא התרחשה בכלל. את כרטיסי הכניסה לאתר שכולל גם גישה לחופי השמורה בסך 1,000 קרונות משלמים בבית הקפה Viking Café. עם הכרטיסים מקבלים ברקוד בעזרתו נפתח המחסום ליד החניה. מהמחסום נוסעים כמה מאות מטרים לחניה שקרובה לכפר וממשיכים ללכת כמה מאות מטרים עד הכפר עצמו. ביקור נחמד, לא חובה למי שבמצוקת זמן. 

חזרנו לכביש 1 לכיוון המנהרה ופנינו מזרחה כ- 40 ק"מ, כ-40 דקות לכיוון מגדלור Hvalnes Lighthouse. המגדלור נמצא ליד חוף חלוקים שחורים Hvalnes Nature Reserve Beach

שהוא למעשה רצועה דקה כמו שובר גלים ארוך. הכביש למגדלור עובר בחלקו ממש מעל המים. ממול למגדלור נמצא רכס הרים יפהפה. טיילנו באזור המגדלור קרוב לצוקים בהן מקננות ציפורים רבות, חלקם נראות תוקפניות.

המשכנו צפונה בכביש 1 עוד כ-10 ק"מ עד חוף (Stapavík) Stapinn, קרוב לחוף יש תצפית על סלע בולט במים.

המשכנו מזרחה בכביש 1 דרך מפרץ הברבורים לכיוון העיירה Djúpivogur שהיא השער לפיורדים המזרחיים, כ-45 ק"מ וממנה המשכנו צפונה עוד כ-15 ק"מ לאורך מפרץ Berufjörður לכיוון מפל Nykurhylsfoss (Sveinsstekksfoss), מכביש 1 פונים מערבה לדרך עפר כחצי ק"מ. 

אחרי התצפית על המפל המשכנו צפונה בכביש 1 כ-4 ק"מ עד קצה המפרץ ואז פנינו לדרך עפר 939 – הידועה כדרך אוקסי. הנסיעה צפונה לאורך כ-20 ק"מ היא לא קלה עם הרבה עיקולים אך מקצרת את הדרך לכיוון אגילסטדיר. תחילה מטפסים במעלה הדרך שלכל אורכה רואים מפלים זורמים לכיוון העמק ובהמשך מתחילה ירידה לכיוון Vallanes. אחרי כ-45 דקות מתחברים לכביש 95 בו פנינו צפונה לכיוון Vallanes , כ-33 ק"מ, כחצי שעה ואז דרומה לכביש 931 לעבר אגם Lagarfljót הנחשב לאגם הגדול באיסלנד ועומקו 112 מ'. לפי האגדות המקומיות האגם משמש כמקום משכנו של נחש מימי ענקי – Lagarfljótsormurinn.

המשכנו בכביש 931 ממזרח לאגם דרומה כ-23 ק"מ, חצינו את האגם והגענו לחניה ליד תחילת המסלול למפל Hengifoss שנקרא המפל התלוי, עוד אחד מהמפלים הגבוהים ביותר באיסלנד.

עקב מזג אוויר מעונן, ויתרנו על הטיפוס הקשה (כ-3 ק"מ) לראש המפל ואחרי הפסקה קצרה המשכנו צפונה בכביש 931 מצדו המערבי של האגם כ-34 ק"מ לכיוון אגילסטדיר (Egilsstaðir) העיר הגדולה במזרח איסלנד. 

לא התעכבנו ב-אגילסטדיר אלא המשכנו מזרחה בכביש 93 לכיוון סיידיספיורדור  Seydisfjordur כ- 25 ק"מ. הכביש מתחיל בעלייה מתונה קרוב לשיא הרכס וממשיך בירידה מפותלת בנוף יפהפה לצד אגמים ומפלים יפים כשבהמשך מתגלה הפיורד במלוא הדרו (בכביש הזה החליק בן סטילר בסקייטבורד בסרט "חייו הסודיים של וולטר מיטי").

כמה ק"מ לפני סיידיספיורדורעצרנו ליד מפל גופו Gufu waterfall המרשים.

שם החניה: Gufufoss Parking Pulloff, Seydisfjordur, Iceland

הגענו לסיידיספיורדור Seyðisfjörður שנחשבת בצדק לאחת העיירות היפות באיסלנד. חנינו במרכז העיירה ליד אגם Fjarðará קרוב לנמל שבקצה הפיורד ליד מלון Snæfell. טיילנו בסמטאות מסביב לאגם בין בתי העץ היפים. בצפון האגם ישנה סמטה מרוצפת בצבעוניות המובילה לכיוון הכנסייה המקומית. בסיום הביקור נכנסנו לאחת המסעדות המומלצות באזור - Kaffi Lára El Grillo Bar.

חזרנו באותו כביש 93 לאגילסטדיר Egilsstaðir, לצורך קניות והצטיידות להמשך הטיול, והמשכנו מזרחה עוד כ-5 ק"מ למקום הלינה בצימר: Vinland Guesthouse

כתובת: Vínland 700, Fellabær, Iceland

טלפון: +354 893 2989

מחיר: 148.50 € (כולל מיסים, לא כולל א. בוקר)

אחד היתרונות של הצימר הוא במיקומו הקרוב למרחצאות ווק Vök Baths, כ-2 ק"מ צפונית אליו. 

אחרי התארגנות בצימר, נסענו לכיוון המרחצאות החמים, לדעתנו אחד המומלצים באיסלנד. המקום חדש יחסית שנפתח לפני כמה שנים ממש על שפת אגם Urriðavatn. הגענו בלי להזמין מקום מראש ולא הייתה בעיה. בפנים מאוד נקי ומסודר. אולי כי הגענו בשעת ערב לא היה עמוס באנשים והיה ממש כיף. במקום יש בריכה ראשית חמה ועוד 2 בריכות חמות יותר.

מחיר כניסה: ISK 6,490

אתר: https://vokbaths.is/

שעות פתיחה בקיץ מ-10:00 עד 23:00.

סה"כ נסענו היום 307 ק"מ.

טבע במלוא הדרו ועוצמתו

למחרת בבוקר יצאנו מהצימר צפונה בכביש 1 (אחרי 20 ק"מ הכביש מתעקל מזרחה) כ-45 ק"מ, כחצי שעה נסיעה עד לחניה של מפל מרשים בשםRjúkandi Waterfall  (Rjúkandafoss) – לשים לב יש מפל עם שם דומה בפיורדים המערבים.

אחרי הביקור במפל המשכנו מזרחה בכביש 1 עוד כ-4 ק"מ ואז פנינו דרומה לכביש 923 שעובר במקביל לנהר Jökulsá á Dal שזורם בתוך קניון. אחרי כקילומטר הכביש הופך לדרך עפר בה נסענו כ-18 ק"מ עד הכניסה לחניון גדול מסודר שנמצא בצד המערבי של אחד הקניונים המפורסמים והיפים ביותר באיסלנד קניון סטודלאגיל Stuðlagil. לצד החניה יש תצפית על הקניון ועל מנת לראות אותו מקרוב ולהתרשם מיופיו יש לרדת כ-230 מדרגות מתכת (עם מעקה) עד למרפסת התצפית שנבנתה הצד המערבי.ללא ספק זהו אחד הקניונים היפים שביקרנו במהלך הטיול. ייחודו ויופיו של הקניון בקטע זה נובע מכמות עצומה של עמודי בזלת משושים משני צידיו וביניהם זורם לו הנהר בצבע טורקיז משגע.  

עם זאת, ע"מ להפיק הנאה מושלמת מהביקור בקניון, יש לעבור לצד המזרחי. לשם כך, חזרנו צפונה בכביש 923 ונסענו כ-4 ק"מ לאורך הנהר עד מקום בשם Klaustursel. שם פנינו שמאלה לכיוון הקניון וחצינו מזרחה דרך גשר Hvíta New York brúin 1908. יש חניה מיד אחרי הגשר אבל אפשר להמשיך בנסיעה דרומה בדרך עפר (פחות נוחה לנסיעה אבל חוסכת כחצי שעה הליכה נוספת) עד לחנייה נוספת לא רחוק ממפל סטודלאפוס Stuðlafoss. בחניה זו אין שירותים אבל יש מזנון קטן. מהחנייה בצד הזה צעדנו בשביל קל ונוח, כחצי שעה לאורך הנהר עד הירידה לקניון (יש ירידה לקניון בכמה נקודות). אין ספק שהמראה של עמודי הבזלת מקרוב הוא מרהיב ומיוחד ומצדיק את ההליכה. בחלק מהמקומות האדמה בוצית וחלקה ויש להיזהר כשיורדים לתחתית הקניון או כשמטפסים על עמודי הבזלת. אחרי הביקור המעלף בקניון חזרנו לכיוון החניה ומשם המשכנו צפונה בדרך עפר 923 חזרה עד לכביש 1 ופנינו לכיוון צפון מערבה, להמשך הקפת האי.

בחלק זה של צפון מזרח איסלנד, הנסיעה בכביש 1 עוברת במרחבים עצומים של ריקנות ושעמום. עצרנו בדרך להפסקת התרעננות בבית קפה / מסעדה שנקרא Beitarhúsið, כנראה היחיד באזור.... 

נסענו בכביש 1 כ-92 ק"מ כשעתיים נסיעה לעבר פארק יוקולסארגליופור Jökulsárgljúfur, בו נמצא קניון יוקולסארגליופור שבתוכו עובר הנהר הקרחוני Jökulsá á Fjöllum שנחשב לנהר השני באורכו באיסלנד. הקניון שהוא אחד מהגדולים והעמוקים באיסלנד הוא חלק מהפארק הלאומי ואטניוקל. ערוץ הנהר הקרחוני נוצר לפני אלפי שנים כתוצאה של סדרת שיטפונות חזקים שהגיעו לאחר התפרצויות געשיות בקרחון ואטניוקול. משני צידי הקניון עוברים 2 כבישים מצפון לדרום (או להיפך), דרך עפר 864 בצידו המזרחי של הקניון וכביש 862 בצידו המערבי. לאורך הקניון מספר מפלים ידועים:

המפורסם שבהם הוא מפל דטיפוס Dettifoss שנחשב למפל העוצמתי ביותר באירופה ונופל מגובה 44 מ',

מפל סלפוס Selfoss שנמצא קרוב למפל דטיפוס, שלמרות גובהו הנמוך כ-10 מ', הוא מיוחד ומרשים בגלל צורתו הצרה.

מפל הרפרגילספוס Hafragilsfoss נמצא כ 2 ק"מ צפונית למפל דטיפוס ונופל מגובה 27 מ',

ומפל נוסף צפוני יותר בשם Rettarfoss, נופל מגובה 7 מ'. 

ביום הזהפנינו לקניון מכביש 1 צפונה לדרך עפר 864 הקופצנית שלא הייתה נוחה במיוחד ונסענו בה כ- 32 ק"מ עד החניה המזרחית מצפון לתצפית על מפל דטיפוס Dettifoss Parking (East). דרך זו נחשבת מומלצת יותר לדעתנו, רק אם מתכננים לבקר גם במפלים נוספים שישנם בקניון. 

מהחניה יש הליכה קצרה לכיוון המפל, פחות נוחה מאשר בצד המערבי אך אפשר לדלג בזהירות על הסלעים ולהגיע קרוב מאוד למפל. הדרך פחות נוחה מאשר בצד המערבי, ולכן מגיעים לכאן פחות מטיילים.

מפל דטיפוס (Dettifoss) בהחלט מיוחד לחובבי מפלים, הזרם בו אדיר ומזכיר מפלים עוצמתיים ברמה של מפלי הריין. מפל זה נחשב העוצמתי ביותר בזרימתו באיסלנד ואחד העוצמתיים באירופה. רוחבו כ-100 מ' והוא נופל מגובה של 45 מ' בעוצמה רבה. 

ויתרנו הפעם על הביקור במפל סלפוס (אליו הגענו ביום אחר), חזרנו לרכב והמשכנו צפונה כביש 864 כמה ק"מ לתצפית על מפל Hafragilsfoss. החניה קרובה לתצפית מקצה הרכס של הקניון. 

המשכנו צפונה בדרך 864 צפונה את 20 הק"מ עד החיבור עם כביש 85 ובו פנינו מערבה לעבר הוסאוויק (Husavik), כ-65 ק"מ, כשעה נסיעה. מזג האוויר שהתחיל יפה השתנה באופייניות איסלנדית והראות לאורך הכביש הצפוני לא התאימה לתצפיות. בהוסאוויק עצרנו להפסקה קלה במרכז העיירה ולאחר מכן המשכנו דרומה בכביש 85 ובהמשך בכביש 845 כ-36 ק"מ, כחצי שעה לעבר הצימר בשם Vallakot Farm Guesthouse שהיה מקום הלינה שלנו למשך 4 לילות, המקום היחיד בו נשארנו יותר מלילה אחד. הצימר שנמצא באזור אגם מיוואטן, היה לטעמנו אחד ממקומות הלינה המומלצים בטיולנו. במבנה שנמצא בתוך חווה, יש 3 יחידות נוחות ומרווחות עם מטבחון מאובזר מלא. צמוד לצימר בריכה קטנה (כמו ג'קוזי) עם מים חמים, סיום נפלא להתרעננות לאחר יום טיולים עמוס כשהנוף סביב הוא אחו ירוק ומרעה כבשים וסוסים.

כתובת: Þjóðvegur, Reykjahlíð, Iceland – כביש 845, 900 מ' צפונה מהפיצול מכביש 1.

כתובת רישמית: Vallakot, 640 Laugar

טלפון: +354 861 3382

מחיר: 722 € לארבעה לילות

אתר: https://vallakotguesthouse.is/

סה"כ נסענו היום 328 ק"מ.

אזור אגם מיוואטן Myvatn

רקע כללי – אגם מיוואטן נוצר לפני כ-2,300 שנה כתוצאה מהתפרצות לבה בזלתית גדולה. האינטראקציה בין הלבה החמה שזורמת לאזור, למים באדמות ביצות ובאזורים הנמוכים, הביאה לפיצוצי קיטור, שיצרו שורה של מאפיינים גיאולוגיים מדהימים שניתן למצוא באזור כמו, עמודים ושדות לבה, מעיינות חמים, בריכות בוץ ומכתשים וולקניים. הלבה שזרמה כאן חסמה גם את שבילי הניקוז הטבעיים של האזור, סכרה את המים, דבר שהוביל להיווצרות האגם עצמו. כיום, הוא אחד האגמים הגדולים באיסלנד (רביעי בגודלו), המשתרע על שטח של כ-37 קמ"ר. למרות גודלו, הוא אגם רדוד למדי, עם עומק ממוצע של כ-2.5 מטר. בתוך האגם ישנם 50 איים קטנים, ובמימיו חיים דגי סלמון וטרוטה וכן ברווזים רבים. האגם והביצות סביבו מספקים בית גידול להמון עופות מים, ברווזים, ברבורים, שחפים וציפורים.

שמו של האגם בתרגום מאיסלנדית הוא "אגם הברחשים", mý באיסלנדית פירושו ברחש ו-vatn באיסלנדית פירושו אגם. מקור השם בכמויות הגדולות של ברחשים הקיימים בקיץ בעיקר בדרום האגם, אבל לא רק.

אגם מיוואטן הוא למעשה כל כך יפה שהוא שימש כאתר צילומים בסדרת הטלוויזיה משחקי הכס. במהלך החורף, הוא שימש לייצג את האדמות מצפון לחומה, כלומר מחנה הפראים של מאנס ריידר. 

מסלול טיול סביב האגם

בבוקר נסענו מהצימר דרום מזרחה בכבישים 1 ו-848 לעבר אגם מיווטן, והתחלנו את הטיול בצד הדרומי של האגם באתר Skutustadagigar - אותם מכתשים / לועות מדומים. כ-29 ק"מ, כ-25 דקות. כבר ביציאה מהרכב בחניה ליד האתר, נתקלנו בנחילים של ברחשים. למזלנו, התכוננו לאירוע הזה והצטיידנו מראש ברשתות מיוחדות המכסות את הפנים ומונעות הטרדה מהברחשים.

מהחניה שנמצאת ליד מרכז המבקרים של האגם יש כמה מסלולי הליכה מעגליים סביב הלועות המדומים שנראים כמו הרי געש קטנים עם מכתשים גדולים יחסית לגודלם. בחרנו באחד המסלולים שעובר ליד הריכוז הגבוה של הלועות המדומים וליד כמה מהם יש תצפיות מאוד יפות על דרום אגם מיוואטן.

חזרנו לרכב והמשכנו מזרחה בכביש 848 מדרום לאגם ועלינו צפונה כ-7.5 ק"מ לעבר חצי האי הופדי (Höfði). כ- 500 מ' לפני החניה עצרנו לתצפית יפה על האגם בשם Lake Mývatn panoramic point. באזור התצפית יש צורות מיוחדות שנוצרו מהלבה. המשכנו צפונה את 500 המטרים לעבר החניה Höfði bílastæði norður שנמצאת בכניסה למתחם חצי האי.

הכניסה כאן היא בחינם תוך בקשה לשמור על הניקיון, לא לרדת מהשבילים ולסגור את שער הכניסה אחריכם. נכנסנו דרך השביל המרכזי ומיד פנינו ימינה (צפונה) לתצפית הראשונה על האגם ועל תצורות הלבה יוצאות הדופן שהאתר מפורסם בזכותם אשר מזדקרים בלב האגם. הנוף מכאן הוא טוב, נותן תצפית על מפרצוני האגם ומבואותיו. הוא גם אתר מצוין לצפייה בציפורים וציפורי מים שונות. המשכנו במסלול שמקיף את כל חצי האי, תוך עצירה בנקודות תצפית שונות, כל אחת מיוחדת ושונה מקודמתה. בסיום ההקפה, חזרנו לחניה דרך השביל הראשי המיוער להפליא. 

המשכנו צפונה בכביש 848 כ-2.5 ק"מ ואז פנינו ימינה (מזרחה) עוד כ-1.5 ק"מ עד החניה של אתר דימובורגיר (Dimmuborgir). מדוברעל אזור גדול של שדות לבה בעלי צורה יוצאת דופן המורכב ממערות געשיות ותצורות סלע שונות, המזכירות מצודה עתיקה שקרסה (ומכאן השם). אזור דימבורגיר שנוצר מאגם לבה מהתפרצות גדולה לפני כ-2300 שנה הוא אחד מאתרי התיירות הטבעיים הפופולריים ביותר של איסלנד. ממגרש החניה יורד שביל ראשי לכיוון האתר ממנו יש התפצלות לכמה מסלולים באורכים שונים. בחרנו במסלול אקראי ממנו יש התפצלויות נוספות. עברנו בין כמה מהצורות המיוחדות ומערות ושמנו פנינו לכיוון המקום בו יש חור גדול ומיוחד בסלע. תוך כדי הטיול פגשנו בזוג נחמד שהתחפש לטרולים שהאיסלנדיים מאמינים שהם גרו במערות שבאתר. 

בסיום הטיול באתר, עצרנו להפסקה קצרה בבית קפה/מסעדה ליד החניה. חזרנו לכביש 848 והמשכנו בו צפונה עוד כ-4 ק"מ ואז פנינו מזרחה לכביש 860 כ-2 ק"מ לעבר מערת גריוטגיאה (Grjótagjá). בדרך למערה ויתרנו על הטיפוס לראש הר הגעש קוורפיאטל  Hverfjall, הר בצורת חרוט. מדובר על עליה תלולה לראש ההר שגובהו 452 מטר.

באזור גריוטגיאה עובר עוד שבר ארוך בקרקע, לא כמו בדרום מערב האי, אך מעניין ומיוחד בפני עצמו. במקום הצר אפשר לעמוד משני צידיו עם רגל בכל צד שלו. מתחת לאחד המקומות בשבר התגלתה בעבר מערה עם מים חמים. בעבר הלא רחוק עוד היה ניתן לרחוץ במים הצלולים, אך בשנים האחרונות טמפרטורת המים עלתה מאוד כתוצאה מפעילות גיאותרמית כך שכבר לא ניתן לרחוץ בה. גם במערה זו צולמה סצנה מפורסמת בסדרה הפופולרית משחקי הכס. ע"מ להיכנס למערה נקטנו בזהירות המתבקשת של טיפוס ע"ג סלעים תוך התכופפות. יצאנו מהמערה ממקום אחר המוביל לשבר שמעליה.

המשכנו צפונה בכביש 860 כ-2 ק"מ עד החיבור עם כביש 1 ופנינו מזרחה כ- 4 ק"מ לעבר אתר הבוץ המבעבע קוורארונד (Hverarönd or Hverir). זהו האתרהיחיד באזור אגם מיווטן בו נדרש תשלום עבור החניה, כנראה בגלל ייחודו. כבר מרחוק הרחנו את ריח הגופרית החזק שנישא באוויר, אבל התרגלנו לריח מהר יחסית. מהחניה צעדנו בשביל המסומן לתחילת המסלול שעובר בין בריכות בוץ מבעבעות ומעלות אדים, אכן מראה ייחודי. המקום נמצא למרגלות הר Námafjall וצבע האדמה משתנה בהתאם לקרבה לבריכות. בנוסף לבריכות, יש גם גייזרים קטנים שפזורים בשטח ופולטים אדי קיטור. עקב ההרגשה שמדובר כאן על נוף מכוכב אחר, נאס"א השתמשה באזור כשטח אימונים עבור אסטרונאוטים לקראת ההליכה על הירח. 

בסיום הביקור במתחם נסענו צפונה לכיוון הר הגעש קרפלה Krafla. בדרך עצרנו בחניה הקטנה ליד מרכז מבקרים של תחנת הכח הגיאותרמית Krafla Power Plant המרשימה. המרכז עצמו קטן, אבל יש סרטון קצר שמסביר את תהליך יצור החשמל המופק ממים רותחים ממעמקי האדמה. לא ניתן להיכנס לביקור במפעל עצמו, אך אפשר לעצור במרכז למנוחה קצרה ולהתרעננות.

פתוח בקיץ בין השעות 10:00-18:00. 

המשכנו צפונה כ-2 ק"מ לעבר הר הגעש קרפלה   .(Krafla)חניה Viti Crater Parking.

הטיפוס לראש הר געש זה קל משמעותית מהטיפוס על הר הגעש Hverfjall עליו ויתרנו. מהחניה מתחיל שביל העובר על שפת לוע המכתש ובחלקו המסוכן הוא תחום בחבל. טיפסנו בשביל עד לנקודה הגבוהה של לוע הר הגעש ממנה יש תצפית יפה על האזור ועל המכתש הגעשי שבתוכו אגם יפה בצבע טורקיז הידוע כאגם ויטי. ההר מתנשא לגובה 818 מ', היקף המכתש הוא 10 ק"מ ועומקו 2 ק"מ. הוא ממוקם צפונית לאגם מיווטאן באחד האזורים החמים והפעילים באיסלנד, ומתועדות 29 התפרצויות שלו. הביקור בהר געש קרפלה היווה עבורנו מעין תחליף קל להר אסקיה אליו נדרשת נסיעה ארוכה כולל חציית 2 נהרות גדולים שלא התאימו לראב 4 היברידי ששכרנו. 

לא רחוק מהר הגעש קרפלה נמצא אזור נוסף של פעילות גיאותרמית בשם ליירניוקור  (Leirhnjúkur). הגעה למקום דורשת הליכה של כחצי שעה לכל כיוון בשביל מסומן וברור.

ויתרנו על ביקור במקום זה ונסענו ישירות לעבר מרחצאות מיוואטן (Mývatn Nature Baths).

הגענו בשעות אחר הצהרים המאוחרות ולא נתקלנו בקושי לרכוש כרטיסי כניסה. קראנו ביקורות רבות ששיבחו את מרחצאות מיווטאן והשוו אותן ללגונה הכחולה. אנחנו פחות התלהבנו מאתר זה בהשוואה לאחרים.

שעות פתיחה של מרחצאות בקיץ: 10:00 – 22:00

מחיר כניסה בסיסי: 6,500 ISK. למבוגר.

אתר: https://myvatnnaturebaths.is/

ביציאה מהמרחצאות החלטנו להשביע את רעבוננו באחת המסעדות המומלצות באזור שגם פתוחה עד מאוחר ובחרנו ב-פיצריית Daddi's Pizza - פיצרייה קטנה יחסית, פשוטה ונחמדה, שנמצאת ליד אתר קמפינג ואם לא קר, אפשר לשבת גם בחוץ. התשלום בעמדת ההזמנה מראש, מחירים אופייניים לאיסלנד.... הפיצות טעימות, יש מגוון תוספות לבחירה, ובהתאם להמלצות הזמנו גם בירות לצד הפיצות. 

בדרך חזרה לצימר עוד הספקנו לקנות מצרכים בסופרמרקט הקרוב שנמצא בתחנת דלק בצפון האגם ואף לשטוף את הרכב בעזרת הצינור עם המטאטא. בצימר חיכתה לנו הבריכה הקטנה מלאה במים חמים, סיום מושלם בסוף יום של כיף.

סה"כ נסענו היום 137 ק"מ.

צפון איסלנד – מים, מפלים ובירת הצפון 

היומיים הקרובים הוקדשו לטיול בצפון איסלנד. אחרי ארוחת בוקר שהוכנה בצימר יצאנו דרומה בכביש 1 לעבר מפל גדול נוסף, מפל גודאפוס Godafoss – הידוע בשם מפל האלים, כ-11 ק"מ, כ-15 דקות. אפשר (ומומלץ) לתצפת על המפל משני צידיו. הגענו למגרש החניה בצד המזרחי של המפל, פניה קצרה מאוד לכביש 844. ממגרש החניה צעדנו לכיוון התצפית על המפל. למרות שהמפל נופל רק מגובה של 12 מ', הוא רחב יחסית, כ-30 מ', ועוצמת המים בו חזקה מאוד, דבר שמקנה לו מקום מכובד ברשימת המפלים היפים באיסלנד. המפל בצורת פרסה המזכירה בזעיר אנפין את מפלי הניאגרה המפורסמים. לא הסתפקנו רק בתצפית העליונה וירדנו גם דרך צוקי סלע לכיוון הנהר לצפות על המפל מגובה המים.

חזרנו לכיוון החניה וחצינו את הנהר בגשר צר המיועד להולכי רגל, לעבר תצפית על הנהר מצדו השני. בצד זה, יש חניה גדולה ומסודרת יותר וגם מרפסת תצפית מברזל על המפל. בסיום התצפית חזרנו דרך הגשר לכיוון החניה. בצד זה יש בית קפה/מסעדה וחנות מזכרות. 

אחרי הפסקה קצרה כאן, המשכנו עוד קצת בכביש 1 ופנינו דרומה לכביש 842, שמהר מאוד הופך לדרך עפר 842 העוברת במקביל לנהר סקיאלפאנדאפליוט ,(Skjálfandafljót) אחד הנהרות הארוכים ביותר באיסלנד. אחרי כ-37 ק"מ ועוד 6 ק"מ בהמשך דרומה הדרך הופכת לחלק מדרך עפרF26  המתאימה לנסיעה רק ברכב 4X4. היעד שלנו היה ביקור במפל אלדייר (Aldeyjarfoss). לאחר כ-50 דקות נסיעה הגענו לחניה של המפל בשם Aldeyjarfoss Parking. בקילומטרים האחרונים עברנו דרך 2 שערים סגורים. יש לרדת מהרכב, לפתוח את השער ולסגור אותו שוב אחרי המעבר. מהחניה שנמצאת בצד הדרומי של המפל ירדנו לכיוון נהר סקיאלפאנדאפליוט (אותו נהר שזורם צפונה לכיוון מפל גודאפוס) וצעדנו בדרך לא מסומנת לכיוון התצפית על המפל. הקניון שנמצא סביב המפל מורכב כולו מהמון עמודי בזלת מרשימים שנראים כמו עפרונות מסודרים בשורות. המפל, שנופל מגובה של כ-20 מ' נחשב לאחד המפלים היפים אך פחות מוכרים למטיילים באיסלנד עקב הצורך ברכב 4X4, אך מומלץ ביותר. למעוניינים, אפשר להמשיך לטייל לעבר המפל ולראותו מקרוב, אנחנו ויתרנו, לדעתנו התצפית ממולו מספקת בהחלט. 

מרוצים מהתצפית המיוחדת, חזרנו לחניה והמשכנו דרומה בחלקו הצפוני של דרך ,F26 אותה דרך שחוצה את איסלנד דרומה לכיוון הלה ובה עברנו בחלקה הדרומי ביום השלישי לטיולנו. לאחר כ- 3 ק"מ דרומית למפל אלדייארפוס בהמשך דרך F26 נמצא מפל יפה נוסף בשם Hrafnabjargafoss. ליד אגם Íshólsvatn פנינו מזרחה לדרך עפר נוספת פחות נוחה ופחות משולטת אשר מובילה לכיוון המפל, כ-500 מ'.גם מפל זה הוא אחד מכמה מפלים שנמצאו בנהר Skjálfandafljót. אף על פי שגובהו של המפל רק כ-5 מ', הוא נופל מצוק ייחודי בצורת פרסה בכמה מקומות. הוא מוקף בסלע לבה מכוסה אזוב, חולות שחורים וקצת ירוק בקיץ. המפל הזה פחות ידוע בהשוואה למפלים אחרים בצפון איסלנד, מה שהופך אותו לאבן חן נסתרת באזור, ואם במפל אלדייר עוד ראינוכמה מכוניות בחניה, כאן נתקלנו ברכב אחד וזוג מטיילים בלבד.

בסיום הביקור בשלושת המפלים, חזרנו באותם דרכי עפר צפונה עד כביש 1 הראשי ובו פנינו מערבה לסיור ב"בירת הצפון" -העיר אקוריירי Akureyri, כ-80 ק"מ, כשעה וחצי שעה. לפני אקוריירי מכיוון מערב, יש מנהרה בתשלום (דרך אפליקציה), המקצרת את הדרך, אך מכיוון שלא מיהרנו ובהתאם להמלצות שקראנו, פנינו צפונה ונסענו דרך כבישים 84 ו 83 ואכן מצאנו שדרך זו יפה יותר למרות שהיא מאריכה אותה ב- 15 ק"מ. 

לא עצרנו ב-אקוריירי עצמה (חזרנו אליה אח"כ) והמשכנו צפונה בכביש 82 לאורך הפיורד לעבר הכפר Gasir, כרבע שעה נסיעה מאקוריירי. מדובר על כפר קטנטן המורכב מכמה בתים המתארים את החיים באיסלנד בימי הביניים. לא התרשמנו ובהחלט אפשר לוותר. 

חזרנו לכביש 82 והמשכנו צפונה עודכ-20 דקות, לעבר Hjalteyri, כפר קטן השוכן בלב הפיורד ומשמש אופציה לצפייה בלוויתנים מקצה המזח או בקצה הכפר על הסלעים המשמשים כמחסום לגלים. לוויתנים לא ראינו, אבל נתקלנו בבריכה פתוחה וחופשית לרחצה של מים חמים, אחת מתוך כמה שעוד נראה במהלך הטיול. במרכז הכפר מרינה קטנה ובתים יפים. 

שוב חזרנו לכביש 82 והמשכנו צפונה עודכ-20 דקות, לעבר העיירה דלוויק Dalvik. עיירה איסלנדית טיפוסית המשמשת אופציה לשייט לוויתנים אך מראש ויתרנו על השייט. הסיבה שנסענו עד כאן הייתה הנופים היפים במיוחד של הפיורד עם ההרים המושלגים ברקע. 

למרות הרצון להמשיך צפונה לאורך הנופים היפים של הפיורד, החלטנו לעשות הפסקה לארוחה ופנינו לכיוון אקוריירי  (Akureyri), העיר החמישית בגודלה באיסלנד, המכונה "בירת צפון איסלנד", שוכנת בדרום הפיורד Eyjafjörður ונהנית ממזג אוויר מתון יחסית. ההתיישבות הראשונה באזור הייתה כבר במאה התשיעית כאשר הוויקינג הנורדי אייווינדרסון מוכר כמייסדה. העיר גדלה לאט, בשנת 1778 החלה התיישבות קבע אבל רק משנת 1862 העיר צמחה בעיקר הודות לנמל המצוין. כיום מונה העיר קרוב ל- 20,000 תושבים. 

חנינו קרוב למרכז העיר העתיקה בחניון גדול ברחוב Hólabraut (מקביל לרחוב הראשי). אחרי ארוחה טובה באחת המסעדות באזור, יצאנו לטיול רגלי בסביבה. ברחוב Strandgata יש מרכז קטן בו עצרנו לקינוח. המשכנו דרך כיכר Ráðhústorg ונכנסנו למדרחוב Hafnarstræti דרומה במקביל לרחוב הראשי. במדרחוב עצמו יש בתים יפים מאוד, מסעדות, בתי הארחה ומספר חנויות. מהמדרחוב המשכנו דרומה לכיוון הכנסייה של אקוריירי (Akureyrarkirkja) שנבנתה ב-1940 וניצבת בראש גבעה אליה מוביל גרם מדרגות לא ארוך. ויתרנו על ביקור בכנסיה והמשכנו בין הבתים היפים ברובע לכיוון שפת הפיורד ואז חזרנו בטיילת לאורכו צפונה לכיוון המבנה העגול המשמש כמרכז תרבות ומשם לחניה ממול.

עקב האור עד שעות מאוחרות, לא שמנו לב לשעה והחלטנו לחזור לצימר דרך מנהרת Hvalfjarðargöng שאורכה כשבעה וחצי ק"מ, חוויה מיוחדת בפני עצמה. עלות הנסיעה בשנת 2022 היא 1,650 קרונות אותם יש לשלם דרך האתר שלהם – קל, פשוט וברור.

סה"כ נסענו היום 299 ק"מ.

למחרת בבוקר יצאנו מהצימר צפונה בכביש 845 כ-35 ק"מ, כחצי שעה לכיוון הוסאוויק Húsavík כפר הדייגים הציורי ששוכן בחוף המערבי של חצי האי Tjornes. עצרנו לטיול קצר במרכז הכפר בין הבתים הצבעוניים. מול הנמל ממנו יוצאות הפלגות צפייה בלוויתנים עומדת כנסייה לבנה ויפה עם צריח מרובע וגבוה. 

המשכנו צפונה בכביש 85 כ-20 ק"מ לקצה חצי האי ועצרנו לתצפית על המפרץ היפה מתוך שדה ענק של תורמוסים סגולים וגבוהים. התורמוסים הגיעו לאיסלנד מאלסקה לאחר מלחמת העולם השנייה והוא אחד הצמחים הגבוהים והמשגשגים ביותר באיסלנד ואכן  רבים הם שדות התורמוס בכל רחבי האי. 

המשכנו מזרחה בכביש 85 כ-40 ק"מ, כחצי שעה לעבר קניון אסבירגי (Ásbyrgi). עצרנו בחניה ליד מרכז המבקרים ונכנסנו לביקור. כאן אפשר לקבל מידע כללי והסברים על מסלולי ההליכה שונים בקניון אשר מסומנים לפי אותיות בהתאם לכל אזור בקניון. לאחר מכן, נסענו דרומה בכביש 861 העובר בתך הקניון עד החניה הדרומית, כ-3.5 ק"מ. קניון אסבירג'י הוא למעשה שקע מרהיב בצורת פרסה שנמצא בקצה הצפוני של שמורת הטבע יוקולסארגליופור והפארק הלאומי ואטניוקול, אותה שמורה בה עובר ערוץ הנהר הקרחוני Jökulsá á Fjöllum עם המפלים המפורסמים בהם ביקרנו לפני יומיים ונבקר בהמשך. 

אורכו של הקניון הוא כ-3.5 ק"מ ורוחבו כק"מ. הצוקים הגבוהים בו נישאים אנכית לגובה של כ- 100 מטר. ברוב השטח ניתן למצוא את החורש העבוט של עצי ליבנה וערבה שיצרו אזור שונה מיתר האזורים ברחבי איסלנד. הערכה היא שהקניון נוצר בערך לפני שמונה עד עשר מיליון שנים, לאחר עידן הקרח האחרון, בעקבות הצפה קרחונית של נהר יוקולסה א-פילום, שהתרחשה כנראה עקב התפרצות געשית מתחת לכיפת הקרח של קרחון ואטניוקול. לפני כ-3,000 שנה התהליך הזה חזר על עצמו, ופיסל עוד יותר את הערוץ אשר רואים היום. 

אחד הדברים הנחמדים בטיול באיסלנד, שבהרבה אתרים פוגשים את אותם המטיילים שוב ושוב כמו במקרה כאן שפגשנו קבוצת מטיילים שכבר פגשנו אתמול במפלים. ​ממגרש החנייה של הקניון עצמו יצאנו למסלול הליכה מעגלי המסומן כמסלול Á1, מסלול קל באורך של כ-ק"מ המוביל בתוך חורשה לאגם Botnstjörn שנמצא ממש בדרום הקניון למרגלות הקירות התלולים והגבוהים. יש 2 מרפסות תצפית על שפת האגם, אחת על שפתו ושנייה גבוהה יותר. 

חזרנו לחניה ויצאנו מהקניון צפונה באותה הדרך עד כביש 1. לפני שהמשכנו עצרנו להפסקה בתחנת הדרך הסמוכה למרכז המבקרים. חשוב לדעת שזו תחנה יחידה באזור זו וכוללת בנוסף גם בית קפה / מסעדה וסופר קטן להצטיידות. 

פנינו מערבה ומיד דרומה לכביש 862. זהו הכביש שעובר בצדה המערבי של השמורה של נהר היוקולסה. בשונה מדרך עפר 864 שעוברת בצד המזרחי של הנהר בה נסענו לפני 3 ימים, זהו כביש סלול ונוח לנסיעה. אחרי כ-26 ק"מ הגענו לחניה המובילה לתצפית חדשה יחסית על מפל Réttarfoss. עוד אחד מהמפלים הנופלים בקניון זה. מהתצפית הזו חווים את עוצמתו של הקניון והנהר שעובר בתוכו. 

חזרנו לכביש 862 והמשכנו דרומה כ-5 ק"מ לחניה הגדולה והמסודרת של מפל דטיפוס Dettifoss המפורסם, והפעם מצדו המערבי. צד זה נוח יותר לביקור, השבילים מסודרים יחסית עם שילוט, יש שירותים בחניה ויש מספר עמדות תצפית כולל מרפסת תצפית גבוהה על המפלים. גם מצד זה יש שביל גישה המוביל קרוב למפלים.

מהמפל המשכנו רגלית דרומה כמה מאות מטרים בשביל שמסומן היטב  אשר מוביל לתצפית על מפל סלפוס Selfoss. החיסרון בצד זה הוא שאין גישה מסודרת למפל שנופל רק מגובה

של כ- 10 מ' אך הוא יפה ומיוחד.

דרך הנסיעות בשתי הדרכים ממזרח ומערב לנהר היוקולסה הגענו לכל נקודות התצפית על המפלים שלאורכו. אם צריך לבחור רק דרך אחת, כנראה שהיינו בוחרים בכביש הסלול 862. 

בסיום הביקור במפלים, המשכנו דרומה בכביש 862 עד סופו ואז מערבה בכביש 1 לכיוון העיירה Reykjahlíð שנמצאת על שפת הגדה הצפון מזרחית של אגם מיווטאן, כ-52 ק"מ, ולתחנת הדלק בה נמצא המתקן לשטיפה עצמית. ניצלנו את ההזדמנות וניקינו את הרכב מכל האבק והבוץ שהצטבר מאז השטיפה הקודמת. סיימנו את הביקור בחלק זה של צפון איסלנד במסעדה מצוינת ומומלצת בשם מילא Mylla שנמצאת במלון Mývatn - Berjaya Iceland. המחירים כאן קצת יקרים מעל הממוצע של המסעדות באיסלנד אבל האוכל טעים ברמות והשירות מעולה. 

אחרי שבוע של טיולים עד שעות מאוחרות עקב אור היום מבלי לשים לב, חזרנו לצימר ב-20:00 - שעה יחסית מוקדמת ומספיקה להתארגנות להמשך הטיול ועזיבת הצימר אחרי 4 לילות.

סה"כ נסענו היום 231 ק"מ.

צפון מערב איסלנד 

אחרי שבוע של מזג אוויר על גבול המושלם במושגים איסלנדיים, התעוררנו ליום גשום ומעונן. עזבנו את הצימר ונסענו מערבה בכביש 1 לכיוון אקוריירי Akureyri. כ-45 ק"מ, והספקנו לתדלק באחת מתחנת הדלק הזולות בעיר. יצאנו מהעיר בכביש הטבעת הראשי המקיף את האי (כביש 1) לכיוון דרום מערב. אחרי כ-30 ק"מ בערך הכביש עובר בעמק ליד רכס ההרים דרנגפיאטל Drangafjall Ridge (במפות מופיע כ- Hraundrangi). הרכס המיוחד הנ"ל עוצב ע"י קרחונים בטמפרטורות ארקטיות קרות. הנקודה הגבוהה בו מכונה סלע סטיפל, נישאת לגובה 1,075 מ' ומזדקרת לשפיץ חד ויוצא דופן. הצריח המחודד והרכס עשויים מלבה והם מה שנותר לאחר שרוב ההר המקורי נפל לפני מאות שנים במפולת סלעים. לצערנו, העננות באותו יום מנעה מאיתנו ליהנות

מהנוף באותו אזור ונותר לנו רק לדמיין כיצד נראה הרכס ללא עננים. 

המשכנו דרום מערבה בכביש 1, כ-95 ק"מ, כשעה וחצי מאקוריירי לעבר העיירה Varmahlíð. עברנו את העיירה ואחרי כ-2.5 ק"מ דרום מערבה בכביש 1 פנינו דרומה לעבר הכנסייה העתיקה והזעירה Víðimýrarkirkja. מדובר על מבנה קטן, מזכיר צריף עם גג דשא. היא נבנתה בשנת 1834 על שרידי מבצר משנת 1220. דבר יפה נוסף שקיים באיסלנד, שאפילו במקום נידח כמו זה, יש חניון מסודר ותאי שירותים נוחים. הכנסייה פתוחה בקיץ בין השעות 09:00-18:00 ודמי הכניסה סמליים.

חזרנו צפונה בכביש 1 לעבר העיירה Varmahlíð והמשכנו צפונה כ-8 ק"מ בכביש 75 לעבר מוזיאון גלאומבאייר (Glaumbær). המוזיאון שנמצא בשטח של חווה עתיקה מורכב מ-13 מבנים (בתים), שלכל אחד מהם היה תפקיד משלו. שנים מהבתים ליד הכניסה הם בתי עץ מהמאה ה-19,כשבאחד מהם יש בית קפה. שאר הבתים בחווה נקראים "בתי דשא" בגלל משטחי הדשא המונחים על הגגות, וביחד עם אבנים וקליפות עץ דקות יוצרים שכבת הגנה נגד הקור בחורף האיסלנדי. במהלך הסיור יכולנו לדמיין כיצד חיו כאן האנשים לפני מאות שנים. בתי הדשא צמודים אחד לשני ולמעשה רובם שימשו כאורוות, מחסנים או חדרי עבודה ורק מבנה אחד הוא למעשה בית מגורים בו ראינו ריהוט וכלים עתיקים. מחוץ לחווה עומדת כנסייה משנת 1926.

לקחת בחשבון שאסור להיכנס למתחם החווה עם תיקי גב.

שעות פתיחה

בין ה-20 במאי עד ה-20 בספטמבר – 10:00-18:00 בכל יום

בין ה-21 בספטמבר עד ה-21 באוקטובר, או בין ה-1 באפריל עד ה-19 במאי – 10:00-16:00,

המקום סגור בין ה-22 באוקטובר עד ה-31 במרץ

מחיר: מבוגרים (גיל 18 ומעלה) – 2,000 קרונות איסלנדיות

אתר: https://www.glaumbaer.is/is/en

מהמוזיאון המשכנו צפונה בכביש 75 כ-17 ק"מ, כרבע שעה לעבר העיירה Saudarkrokur, שנחשבת לעיירה חשובה ומיוחדת בצפון איסלנד ושוכנת בקצה הדרומי של פיורד  Skagafjörður. עצרנו להפסקה בתחנת דלק במרכז העיירה. מצאנו שתחנות הדלק ברחבי איסלנד הם אופציה מצוינת להפסקות בדרכים הארוכות, שכן בכל עיירה כמו כאן, יש בית קפה/מסעדה (ושירותים כמובן) המתאימים להתרעננות. במקומות רבים ליד תחנות הדלק נמצא גם סופר גדול להצטיידות. קראתי שבסאודורקרוקר Saudarkrokur, היה מפעל משפחתי יחיד מסוגו באירופה לפשיטת עורות הדגים. המפעל היה משמיש עורות של דגים ממנו הכינו נעליים וארנקים יוקרתיים, לחברות כמו פראדה, דיור ונייקי. איסלנד מייבשת את הבקלה כבר מעל 500 שנה באותה הדרך בתוך סככות עץ, אחת משיטות השימור העתיקות בעולם. לא מצאנו את המפעל וכשהיינו בתחנת דלק שאלתי את אחת העובדות אם היא מכירה או שמעה על המפעל ע"מ שתכוון אותנו למקום. הסתבר שהיא עבדה בו לפני כמה שנים ואז סיפרה שהמפעל נסגר.   

עזבנו את העיירה Saudarkrokur וחצינו את חצי האי דרך כביש 73 מערבה לעבר העיירה Blönduós (כ-50 ק"מ), ממנה המשכנו דרומה בכביש 1 עוד כ-42 ק"מ ואז פנינו דרום מזרחה לדרך עפר 715 עוד כ-5.5 ק"מ לעבר החניה של קניון Kolugljúfur. הקניון פחות מוכר ומפורסם לעומת הקניונים הקודמים בהם ביקרנו, אבל בהחלט מומלץ לבקר בו בעיקר לאור קרבתו לכביש הטבעת המקיף את האי. אורכו של הקניון שנוצר מזרימת הנהר Víðidalsá הוא כקילומטר אחד, עומקו מגיע לכ-25 מ' ויש לאורכו כמה מפלים יפים כשהיפה מכולם הוא מפל קולופוסאר Kolugljúfur בסמוך לגשר. טיילנו בזהירות בשבילים לאורך הקניון לנקודות תצפית שונות וחזרנו לחניה. 

בנסיעה חזרה בדרך עפר לכיוון כביש 1 נדלקה נורת האזהרה על בעיית לחץ אוויר באחד הגלגלים. עצרנו לבדוק ולצערנו מצאנו אבן חדה תקועה בגלגל האחורי, מיד נזכרנו באירוע דומה שקרה לנו כמה שנים קודם לכן בטיול בדרום נורבגיה. מכיוון שנסענו בדרך עפר, לא היה באפשרותנו להחליף גלגל ונסענו בזהירות תוך מעקב על מצבו של הצמיג. למזלנו ראינו במפות שיש תחנת דלק כ-2 ק"מ צפונה בכביש 1 והצלחנו להגיע לשם בשלום עם צמיג במצב סביר מינוס. אמנם האבן חדרה עמוק יותר לתוך הצמיג אך גם מנעה בריחה רצינית של האוויר. לרוע מזלנו היה זה יום ראשון, כשהכל סגור. התחנה אליה הגענו הייתה של שירות עצמי ללא עמדה של ניפוח אוויר בגלגלים. נהג משאית שפגשנו בתחנה הסביר לנו שיש פנצ'ריות רק בעיירה Blönduós אותה עברנו קודם או בעיירה Hvammstangi, שהייתה בתוכניות שלנו למחרת. בכל מקרה, בשני המקומות הפנצ'ריות סגורות ביום ראשון. 

בלית ברירה נאלצנו להחליף את הצמיג בצמיג הרזרבי והחלטנו לנסוע ישירות לצימר הבא שלנו שנמצא בחצי האי Vatnsnes ולוותר על המשך הטיול באותו יום. כאן התגלה החיסרון העיקרי של הראב 4 – הצמיג הרזרבי הוא צר ולא מתאים לנסיעות ארוכות ובטח לא לנסיעות שטח. אמנם מדובר על נסיעה יחסית קרובה של כ-16 ק"מ מתחנת הדלק לצימר, אבל רובה התבצעה על דרכי עפר שאופייני לדרכים בחצי האי, כך שנאלצנו לנסוע מאוד לאט ובזהירות.
הגענו בשלום לצימר: Syðri-Þverá

כתובת: Vatnsnesvegur, 531, Iceland– ממזרח לעיקול בכביש 711.

טלפון: +354 555 0282

מחיר: €103

זהו צימר במובן המקורי של המושג צימר. בעליו של הצימר מתגורר בקומה התחתונה ויש להם למעלה 3 חדרי אירוח. המטבח זמין וחופשי למשתכני הצימר לצד הבעלים. בעל הצימר תדרך אותנו היכן נמצאת הפנצ'רייה בעיירה Hvammstangi. ניצלנו את ההגעה המוקדמת יחסית לצימר למנוחה והתארגנות.

סה"כ נסענו היום 381 ק"מ.

חצי האי Vatnsnes והפיורדים המערביים

במהלך הערב הקודם, החלטנו לא לקחת סיכונים מיותרים עם הצמיג הרזרבי ונסענו מוקדם בבוקר בזהירות המתבקשת בדרכי עפר לכיוון הפנצ'רייה שנמצאת בפאתי העיירה Hvammstangi. מצאנו כאן בחור חביב שניסה לעזור כמיטב יכולתו ולהציל את הצמיג התקול. למרות החור הגודל יחסית שנגרם לצמיג כתוצאה מחדירת האבן, הוא הצליח לתקן אותו בצורה מושלמת ולחסוך מאתנו הוצאה מיותרת. 

חזרנו לצימר, אספנו את המזוודות והמשכנו את הטיול בחצי האי וסטנס (Vastnes) המפורסם בעיקר באזורים בהם ניתן לצפות בהרבה כלבי הים. עקב הפנצ'ר אתמול, ויתרנו על הביקור באתר הבזלתי Borgarvirki שנמצא בכביש 717 ממזרח לאגם מזרחית לצימר ונסענו צפונה בדרך עפר 711 לעבר סלע Hvitserkur כ-13 ק"מ. הסלע שנמצא כ-50 מטר מהחוף המזרחי של חצי האי וסטנס ומתנשא לגובה 15 מ' נראה משונה מצד אחד ומאוד מיוחד מאידך. פירוש שמו של הסלע הוא "חולצה לבנה" בגלל כתמים לבנים הנובעים מלשלשת הציפורים הרבות המקננות סביבו ומכסה את הסלע. בעלי דמיון מפותח יכולים לראות בסלע דמות של קרנף שותה מים. 

המשכנו בנסיעה צפונה בכביש עפר 711 לקצה חצי האי ואז הדרמנו לעבר החניה ליד אחד האתרים לצפייה על כלבי ים בשם: Illugastadir seal watching כ-22 ק"מ, כחצי שעה. מהחניה הלכנו בשביל שמאלה לכוון חוף הים והמשכנו עד הצוק, שם יש סוג של עמדת תצפית על כלבי הים. למרות מזג האוויר האפור והקודר, הצלחנו לראות לא מעט כלבי ים נחים להם על הסלעים. 

מהתצפית המשכנו דרומה בדרך עפר 711 אשר רק קרוב ל Hvammstangi חוזרת להיות כביש רגיל כ-25 ק"מ, כחצי שעה. בגלל העיכוב לצורך תיקון הצמיג, לא התעכבנו ב-Hvammstang וגם לא עצרנו במוזיאון כלבי הים שנמצא בעיירה הקטנה כאן וסיימנו את הקפת חצי האי Vatnsnes. 

היעד לימים הקרובים היה לטייל באזור הפיורדים המערביים הידוע כאחד מפניני הטבע המיוחדים באיסלנד. בסיום הקפת חצי האי, הגענו לכביש הטבעת מס' 1 ופנינו בו דרום מערבה כ-35 ק"מ עד הצומת עם כביש 68 ונסענו בו צפון מערבה לאורך פיורד Hrútafjörður כ-110 ק"מ, כשעתיים נסיעה לעבר כפר / עיירה הולמאוויק Hólmavík – המקום הראשון אליו הגענו באזור הפיורדים. יש לקחת בחשבון שחלק גדול מכביש 68 הוא דרך עפר ולכן מאריך את משך הנסיעה. בכללי דרכים רבות באזור הפיורדים הן דרכי עפר. פנינו מהדרך הראשית ימינה לתוך היישוב. גם כאן בכניסה לישוב נמצאת תחנת דלק בה עצרנו להפסקת התרעננות וקצת קניות להמשך הדרך בסופר הצמוד. המשכנו לנסוע בתוך הישוב לכיוון המרינה הקטנה ועלינו לעבר כנסיית  Hólmavíkurkirkja היושבת על גבעה קטנה ממנה נשקף נוף על האזור כולו.

חצינו מערבה את החלק הצפוני של אזור הפיורדים המערביים בכביש 61 עד המפרץ הראשון של פיוד Ísafjarðardjúp ונסענו לאורכו לכיוון רייקאנס (Reykjanes) היושבת בקצה הצפוני של לשון ים בפיורד כ-90 ק"מ, כשעה וחצי. כאן עצרנו למנוחה קצרה הכוללת שחיה באחת מהבריכות הגיאותרמית הפתוחות אשר נקראת  Sundlaugin á Reykjanesi. ברחבי איסלנד פזורות הרבה בריכות כאלו כאשר זו נחשבת לאחת הגדולות מסוגה. 

המשכנו מערבה בכביש 61 לאורך החופים של הפיורד, כ-65 ק"מ, כשעה נסיעה לעבר קצה של עוד לשון ים לתצפית טובה נוספת על מושבת כלבי ים. גם כאן זכינו לצפות במספר כלבי ים שנחו להם בנחת על הסלעים שקרובים יחסית לכביש.

שם הנקודה במפות של גוגל: Seal lookout, X5VP+F43, Litlibær, Iceland. 

המשכנו מערבה בכביש 61 לאורך כמה מפרציםשל פיורד Ísafjarðardjúp, עברנו דרך העיירה הקטנה סודאוויק  (Sudavík)היושבת על שפת הפיורד ונמצא בה מרכז/מוזיאון של השועל הארקטי. המשכנו מערבה בכביש 61 לעבר איספיורדור Ísafjörður העיירה הגדולה ביותר באזור הפיורדים המערביים אשר משמשת כבירת האזור, סה"כ כ-72 ק"מ, כשעה נסיעה מהתצפית על כלבי הים.

לפני שהגענו לעיירה, עצרנו מולה, ליד שדה התעופה, בחניון קטן ממנו יוצא מסלול הליכה ידוע המוביל לתצפית בשם Naustahvilft  הידועה גם כ״כיסא הטרול״ - The Troll Seatהמופיע באגדה איסלנדית ממנו נשקף נוף נהדר מעל פיורד Ísafjarðardjúp מגובה 170 מ'.לצערנו, העננים הנמוכים שכיסו את פסגות ההרים סביב הפיורד, אילצו אותנו לוותר על העלייה לתצפית. המשכנו לכיוון מרכז איספיורדור כשהיעד היה מסעדת הדגים Tjöruhúsið המומלצת אשר שוכנת באחד הבתים העתיקים בעיירה. כיון שלא הזמנו מקום מראש ולא רצינו להמתין, ויתרנו על הביקור כאן ומצאנו מקום במסעדה מומלצת אחרת בשם Edinborg היושבת במקום יפה על שפת הפיורד.

לאחר ששבענו, יצאנו לטיול רגלי במרכז העיירה בה נמצאים מספר מבנים עתיקים מהמאה ה -18. אחרי הטיול במרכז איספיורדור, ולפני שהמשכנו את הנסיעה לכיוון המלון, ערכנו סיור בעיירה עם הרכב למקומות הרחוקים מהמרכז. 

יצאנו מאיספיורדור והמשכנו דרום מערבה דרך מנהרת Tunnel von Isafjödur nach Patreksfjödur  לעבר המלון, כ-18 ק"מ, כ-20 דקות נסיעה.

שני טיפים לנוסעים במנהרה:

·      לשים לב שיש פניה צפונה בתוך המנהרה לכיוון Suðureyri, וצריך להמשיך לכיוון Flateyri.

·      חלק גדול במנהרה הוא בעל מסלול אחד למרות שהנסיעה היא דו כיוונית. לרכב שמגיע מכיוון דרום יש זכות קדימה, ולכן חשוב לשמור על הכלל הנהוג באיסלנד ורכבים שבאים מצפון צריכים לעצור במפרצונים (סימן M) שיש מדי פעם לאורך המנהרה. 

התמקמנו במלון: Holt Inn

כתובת:  Holt Inn, 426 Flateyri, Icelandבעיירה Holt. אחרי שחוצים את קצה הפיורד, פונים ימינה לכביש 625 (Valþjófsdalsvegur) כקילומטר עד המלון.

טלפון: +354 456 7611

מחיר: € 346.47

כמו בהרבה מלונות באיסלנד זמני הצ'ק-אין קצרים ומוגדרים מראש, אבל הם אינם מקפידים כל עוד מודיעים להם מראש על זמן ההגעה הצפוי.

מחוץ למלון יש ג'קוזי עם מים חמים המיועד לאורחי המלון ללא תשלום. 

סה"כ נסענו היום 451 ק"מ כולל הסיבוב בחצי האי וסטנס. 

למחרת היום, אחרי ארוחת בוקר שהזכירה באופייה ארוחת בוקר בקיבוץ, המשכנו את הטיול באזור החלק הדרומי של הפיורדים המערביים. מהמלון נסענו דרומה בכביש 60 דרך המנהרה החדשה  Dýrafjarðargöng Tunnel  שנפתחה בשנת 2020 וקיצרה לנו את זמן הנסיעה כ-30 ק"מ כחצי שעה ואז פנינו מערבה לדרך עפר 626 ונסענו לאורך החוף הצפוני של הפיורד כ-13 ק"מ, כרבע שעה לביקור בכפר הקטן Hrafnseyri. בכפר יש 3 בתים עתיקים עם גגות דשא האופייניים לאיסלנד המשמשים כבית קפה (היה סגור), כנסייה קטנה ומבנה המשמש כמוזיאון יון סיגורדסון Safn Jóns Sigurðssonar יליד העיירה שהוביל את המאבק לעצמאות של איסלנד שהייתה תחת שלטונה של דנמרק. נכנסנו לביקור במוזיאון (הכניסה חינם) והסתובבנו בין המוצגים. המוזיאון פתוח בקיץ ביןהשעות 11:00-17:00. פרטים נוספים אפשר למצוא באתר של המוזיאון: https://www.hrafnseyri.is/ 

חזרנו מזרחה בדרך עפר 626 עד כביש 60 והמשכנו בו דרומה כ-22 ק"מ, כחצי שעה לעבר מפל דיניאנדי (Dynjandi) – אחד המפלים הגדולים, היפים והמרשימים באיסלנד.

שם חניה במקום: Dynjandi bílastæði

החניה נמצאת בתחילת מסלול מסומן היטב המוביל למפל העליון והמרשים מכולם. בדרך אליו, עברנו דרך סדרת מפלים מרשימים בפני עצמם, כשליד כל אחד מהם יש עמדת תצפית. העלייה למפל העליון מעט ארוכה וקשה יותר, אך היא בגדר חובה. רק כשעומדים למרגלות המפל מפנימים את גודלו ועוצמתו. גם הנוף הנשקף מכאן על סדרת המפלים לכיוון פיורד Arnarfjörður הוא מהמם. פירוש שמו של המפל המרשים הוא "הרעם". הוא נופל מעל טרסות של סלעי בזלת מגובה של כ-100 מ' ורוחבו כ-30 מ' והוא המפל הגדול והמרשים ביותר באזור. 

מהחניה ליד המפלים המשכנו בדרך עפר 60 אשר מטפסת מעל המפלים. המשכנו דרומה ובהמשך מערבה לאורך חופי הפיורד בדרך עפר 63 לכיוון העיירה Bíldudalur. באחדמהמפרצים של הפיורד מצאנו עוד בריכה פתוחה מחוממת, וכמובן שעצרנו לטבילה. למעשה מדובר על 2 בריכות קטנות צמודות כאשר המים בראשונה חמים משמעותית מהשנייה. גם כאן, יש תאי הלבשה ושירותים,  קטנים ממה שנתקלנו עד כה במהלך הטיול. כ-5-6 ק"מ בהמשך הדרך נמצא מפל קטן בשם Fossfjörður. המשכנו בדרך עפר 63 לעבר העיירה Patreksfjörður, היושבת בחוף הצפוני של פיורד Patreksfjörður, כ-88 ק"מ, כשעתיים נסיעה ממפלי דיניאנדי.

מצאנו ש- Patreksfjörður היא עיירה נחמדה שנעים לטייל בה. היא העיירה הגדולה ביותר בחלק הדרומי של הפיורדים המערביים. בתחילת המאה ה-20, היא הייתה כוח חלוץ בתעשיית הדיג של איסלנד. גם כיום העיסוק העיקרי הוא דיג מסחרי ועיבוד דגים. כהרגלנו בטיול, עצרנו בבית קפה באחת מתחנות הדלק והופתענו לגלות שהקפה כאן הוא חינם וסה"כ הם מבקשים לרשום תגובה באתר המפות של גוגל – נענינו בשמחה. 

המשכנו מכאן מזרחה בכביש 62 מצפון לפיורד Patreksfjörður, ואח"כ פנינו דרומה לכביש 612 בהקפת הפיורד. בפינה הדרום מזרחית של הפיורד עצרנו ליד שרידי ספינה טרופה ידועה על החוף Garðar BA 64, Sauðlauksdalur, Iceland.

המשכנו דרום מערבה לאורך כביש 62 לכוון צוקי לטרביארג Látrabjarg, כ-60 ק"מ, כשעה וחצי נסיעה. הדרך סבירה, למרות שברובה היא כבישי עפר למעט קטע אחד או שניים צרים ותלולים. עצרנו בשטח החניה המסודר ויצאנו לצפות מקרוב על הצוקים שנמצאים בפינה המערבית ביותר באיסלנד. במקום הקרוב לחניה ראינו הרבה פאפינים עומדים בקצה הצוקים הגבוהים ללא חשש מהאנשים סביבם. מתחת לצוקים יש אלפי איים קטנים בצורת סלעים שמבצבצים במים ומוסיפים ליופי של המקום. המשכנו בשביל דרומה לאורך הצוקים לעבר מעין מפרץ קטן וכאן ראינו כמות עצומה של ציפורים מסוגים שונים שקיננו בסלעים וצווחו בקול רם. על רקע הטחב הירוק המכסה את הצוקים יש אזורים רבים לבנים הנובעים מלשלשת הציפורים הרבות. 

מהחניה ליד הצוקים חזרנו מזרחה בדרך 612 לכיוון הפיורד Patreksfjörður ולקראת סופו פנינו דרומה לדרך  עפר 614 לעבר חוף "החולות האדומים" Rauðasandur beach המיוחד, כ-50 ק"מ, כשעה ורבע.

הדרך דרומה מתחילה בצורה סבירה, אבל לקראת סופה מעל החוף היא כוללת מספר פיתולים צרים ותלולים מאוד, המאלצים לנסוע בזהירות, אבל הנוף הנשקף ממנה על החולות מרהיב ושווה את הנסיעה. בחלק זה של הדרך הבנו מדוע כדאי להגיע לכאן עם רכב 4X4. מצאנו גם, שהיופי והייחודיות של המקום נראים טוב יותר בתצפית כשהיינו בקצה הגבעה לפני הירידה המפותלת לכיוון החוף. הייחודיות של החוף הוא החול הזהוב שנראה שונה כל כך משאר קווי החוף במרבית איסלנד עם החול השחור. החוף שמשתרע לאורך של כמה ק"מ, מזכיר שפך של דלתא עם השתלבות של המים עם החולות הזהובים.    

לאחר הביקור בחוף חזרנו צפונה בנסיעה זהירה בדרך עפר 614 לכיוון הפיורד, ופנינו מזרחה בכביש   612 בו המשכנו עד שרידי הספינה הטרופה. המשכנו עוד קצת עד הצומת עם כביש 62 ונסענו בו דרום מזרחה. מזג האוויר הסגרירי ומעונן שהיה מנת חלקנו ביומיים וחצי האחרונים החל להשתנות לטובה, הראות השתפרה וזכינו לטעום לקראת סוף הביקור מיופיים של הפיורדים המערביים. במעלה כביש 62 יש נקודת תצפית בשם Kleifaheiði – Kleifakarl בה נמצא פסל של אדם עומד עשוי מאבני צפחה (או סוג דומה). הנוף מכאן על הפיורד והכביש שחוצה את קצה הפיורד מרהיב.

המשכנו דרום מזרחה עד הקצה הדרומי של הפיורדים המערבים. כביש 62 שממשיך מזרחה עובר ברובו קרוב לחופים ובאזור הזה אין כמעט ישובים או מקומות לעצור או לתדלק. נסענו לאורך הכביש עד החיבור עם כביש 60, וממש קרוב לצומת, במקום בשם Flókalundur עצרנו לתדלק ולהפסקה לארוחת צהרים מאוחרת. המשכנו מזרחה עם כביש 60, שגם הוא עובר קרוב לחוף וגם לאורך המפרצים הרבים שנמצאים בחלק זה של הפיורדים. גם חלקים ארוכים בכביש זה הם דרכי עפר, דבר שמאריך באופן טבעי את זמני הנסיעה, אך מכיוון שהשמש יצאה, השמים היו כחולים והימים ארוכים, נהנינו מהנופים בדרך הארוכה. באחד המפרצים ראינו גשר שחוצה את המפרץ אך לצערנו טרם נפתח לנסיעה, דבר שהיה חוסך לנו נסיעה של כ-16 ק"מ.

בסופה של הנסיעה הארוכה מחוף החולות האדומים כ-245 ק"מ, כשלוש וחצי שעות הגענו ל- Búðardalur- העיירה הגדולה באזור,ובלי להתעכב יותר מידי בעיירה המשכנו לעבר הצימר שלנו לאותו לילה הנמצא כרבע שעה מ- Búðardalur. 

הצימר שנקרא Stóra-Vatnshorn, בו לנו אותו לילה, מדובר על כמה יחידות גדולות ומרווחות מאד, המתאימות גם למשפחות. בהחלט מקום מומלץ לשהייה אף יותר מלילה אחד. הצימר נמצא באזור וסטאלנד. שנחשב ללב ההיסטוריה של איסלנד.

כתובת:  3C5W+J36 Búðardalur, Icelandבכביש 586 דרום מזרחית ל-Búðardalur, כ-1.5 וחצי אחרי אגם Haukadalsvatn, טלפון: +354 434 1342

מחיר: € 127 לא כולל א. בוקר אך מצויד כהלכה. 

סה"כ נסענו היום 521 ק"מ, יום הנסיעה הארוך בטיול

וסטרלנד – מערב איסלנד 

לאחר התארגנות הכוללת ארוחת בוקר עצמית, קפצנו לבית קטן המדמה את ביתו של אריק האדום שנמצא ממש ליד הצימר. בליבו של עמק הוקדלור Haukadalur Valley, עומדת חוות עשב משוחזרת בשם Eiríksstaðir - Viking Longhouse, שהייתה שייכת לאריק האדום מהמאה ה-10, חוקר ומגלה גרינלנד. הוא היה אביו של מגלה העולמות, לייף אריקסון. הבית מספק למבקרים תחושה של אורח חיים של משפחה ויקינגית מפורסמת במאה העשירית.

כיוון שגם ביום זה הייתה צפויה לנו נסיעה ארוכה לביקור חצי האי סנייפלסנסSnæfellsnes , הסתפקנו בביקור מחוץ לבית של אריק האדום שהיה סגור בכל מקרה ונסענו חזרה לעיירה Búðardalur ואחרי תדלוק יצאנו לכיוון חצי האי סנייפלסנס. 

לפני הביקור בחצי האי סנייפלסנס, נסענו דרומה בכביש 60 כ-45 ק"מ עד החיבור עם כביש 1 ובו פנינו מערבה כ-5 ק"מ לביקור באתר שלמרות שמו  מכתש Grábrók, מדובר בהר געש קטן. הביקור כאן לדעתנו הוא הנוח מבין כל אתרי הרי הגעש באיסלנד, החל מהחניה הנוחה, שלטי ההסבר וההדרכה הגדולים, השבילים המסודרים ומדרגות עץ נוחות עד לקצה המכתש של הר הגעש. הקפנו את המכתש ולמרות שהר הגעש הזה יחסית נמוך, נשקף ממנו נוף מרהיב סביבו הכולל כפרים קטנים, אגמים על רקע הגבעות סביב. משני צידי המכתשישנם עוד שני מכתשים קטנים יותר, מצפון מערב מכתש בשם Grábrókarfell  ומדרום מזרחמכתש קטן יותר.בצד הצפון מזרחי ישנם שרידים, שנראים כמו של יישוב קדום. 

בסיום הביקור, חזרנו צפונה בדרך בה הגענו בכביש 60 ופנינו מערבה בכביש 54 לעבר חצי האי סנייפלסנס Snæfellsnes חצי אי גדול המשתרע ממערב איסלנד. גם באזור זה, חלק גדול מהכבישים הם דרכי עפר, עובדה שלא צריכה לפגוע ביופי של המקום. למזלנו מזג האוויר הטוב המשיך ללוות אותנו, דבר נוסף שהעצים את הביקור בחצי האי. הבחירה לבקר בחצי האי לקראת סוף הטיול הצדיקה את עצמה, שכן, בחצי האי הזה יש את כל הסממנים שמאפיינים את איסלנד כולה. בחצי האי המכונה לעתים קרובות "איסלנד במיניאטורה" אפשר למצוא קרחונים, הרי געש, שדות לבה, עיירות ציוריות ומפרצים מרהיבים. גם מי שלא מתכנן להקיף את כל האי, מומלץ לבקר כאן באזור שנמצא רק שעתיים נסיעה מרייקיאוויק. 

נסענו מערבה לאורך קו החוף הצפוני של חצי האי בכביש 54 שהפך מהר מאוד לדרך עפר. הדרך עוברת לאורך מפרצי סלע מרהיבים כשברקע מבצבצים המון איים קטנים המפוזרים בים וההרים של האזור הדרומי של הפיורדים המערביים, בהם הצלחנו להבחין הודות למזג האוויר הבהיר. המשכנו בנסיעה עד העיירה הקטנה גרונדרפיורדור Grundarfjörður. כ-135 ק"מ, כשעתיים וחצי נסיעה ממכתש Grábrók. בעיירה עצמה אין יותר מידי מה לעשות ולכן עצרנו בה רק להפסקה קצרה. האתר המעניין כאן, נמצא כ-3 ק"מ מערבית לעיירה ונחשב לאחד המקומות המפורסמים והמצולמים ביותר באיסלנד, והכוונה להר הכנסייה (Kirkjufell) שגובהו 463 מטרים. כנראה בגלל פרסומו של המקום יש לשלם 700 קרונות עבור החניה שנמצאת מול ההר. יצאנו מהחניה לכיוון מפל Kirkjufellsfoss היפה שביחד עם ההר ברקע יוצרים את אחת התמונות המפורסמות של איסלנד.

טיילנו סביב המפל ומעליו ואכן הטיול עם הנוף סביב הצדיקו את השם הטוב של המקום.

המשכנו דרום מערבה בכביש 54 העובר בצפון חצי האי ועברנו לכביש 574 העובר בחלקו המערבי של חצי האי ומשלים את ההיקף המלא (סובב את הפארק הלאומי סנייפלסיוקול), כ-23 ק"מ, כ-20 דקות ועצרנו בתצפית בשם View of Ólafsvík שנמצאת מעט לפני העיירה Ólafsvík. למרות מזג האוויר היפה, הרוחות כאן היו חזקות מאוד כך שמהר מאוד חזרנו לרכב. 

המשכנו מערבה בכביש 574 שעובר בצפון חצי האי. ביציאה מהעיירה Hellissandur בקצה הצפון המערבי של חצי האי, ממש לפני הכניסה לפארק הלאומי נמצא מוזיאון בשם The Maritime Museum in the Fisherman's Garden  שהיה סגור למוזמנים בלבד.כדאי לדעת שמכאן, לא נתקלנו בשום ישוב בתוך הפארק / שמורה, מומלץ לקחת בחשבון.

המשכנו מערבה ונכנסנו לפארק הלאומי סנייפלסיוקול Snæfellsjökull National Park שהוקם בשנת 2001, ונמצא בפינה המערבית של חצי האי. במרכז הפארק הלאומי סניפלסיוקול נמצא הר הגעש סנייפל (סנייפלסיוקול) Snæfellsjökull, הנחשב לאחד מסמליה של איסלנד. גובהו של 1,446 מ' והוא ההר הגבוה ביותר בחצי האי ששיאו הוא קרחון Snaefellsjokull המפואר (jökull פירושו "קרחון" באיסלנדית). הקרחון יושב על גבי הר געש שהתפרץ לאחרונה לפני כ-1,900 שנה, ועיצב חלק גדול מהשטחים מסביב כולל שדות לבה מרשימים בהם עברנו עם הכביש. ההר ידוע גם כתפאורה לספר "מסע למרכז כדור הארץ" מאת הסופר הצרפתי ז'ול ורן. האזור שמסביב ל-Snæfellsjökull הוגדר על ידי ממשלת איסלנד כאחד מארבעת הפארקים הלאומיים. 

התחלנו את הביקור בשמורה בחוף Skarðsvík Beach המיוחד. פנינו מכביש 574 ימינה לכביש צר ואחרי נסיעה של כ-2 ק"מ הגענו לחוף. הייחודיות של החוף הוא השילוב של החול הלבן עם גושי הבזלת השחורים. גם כאן נשבה רוח חזקה ואחרי סיבוב קצר בחוף המשכנו הלאה. 

האתר הבא בשמורה היה מכתש Saxholl, עוד לוע של הר געש לא גבוה, כ-7 ק"מ בהמשך כביש 574 המקיף את חצי האי.

חניה: Saxhóll Crater (פניה קצרה מכביש 574)

מהחניה עלינו במדרגות המסודרות לראש המכתש Saxholl המיוחד. אמנם כבר ראינו במהלך הטיול לא מעט מכתשים מסוג זה, אבל הייחודיות כאן, לפחות מנקודת מבטנו, היא הנוף הנשקף מראש המכתש בעיקר של הקרחון בראש הר הגעש מצד אחד והים מהצד השני. הרוח עדיין נשבה בחוזקה גם כאן, כך שוויתרנו על היקף מלא של המכתש והסתפקנו בחלקו. 

המשכנו בנסיעה דרום מזרחה כשהקרחון הלבן שבוהק מקרני השמש מלווה אותנו לאורך כל הדרך. אחרי כ-14 ק"מ, כ-20 דקות הגענו לחניה Djúpalónssandur Parking ליד החוף השחור  Djúpalónssandur Beach/ Dritvik Djúpalónssandur. מהחניה הלכנו קודם בשביל עץ מסודר עד קצה המצוק לתצפית על החוף והצוקים הדרמטיים. חזרנו לכיוון החניה ופנינו לעבר הדרך המובילה לחוף ועוברת דרך תצורות סלע מרשימות ומיוחדות שמספקים מקומות קינון למיני עופות ים שונים. צורות סלע לבה אלו נוצרו בעקבות פעילות געשית ועל ידי שחיקה ובליה במשך אלפי שנים. היפה והמרשים מכולם הוא סלע Gatklettur (מופיע בתור Gatklettur, 572 Dritvíkurvegur) שבתוכו יש חור גדול דרכו ניתן להשקיף על קרחון Snæfellsjökull ועל אגם Djúpalón Lagoon שנמצא מאחוריו.

המשכנו את המרחק הקצר עד החוף עם חלוקי האבן השחורים. כאן מפוזרים שברים רבים של שרידי אניות טרופות שנראים כאילו מישהו החליט לפרק אוניה ולזרוק את החלקים בחוף. חלק זה של החוף הוא ארוך ויש ללכת עוד קצת על מנת להגיע למפרץ שקרוב למים הידוע כ"לגונת החולות העמוקה".

בדרך חזרה מהחוף לחניה עצרנו ליד המקום בו מונחות ארבע אבנים כבדות בגדלים שונים שנועדו לבחון את כוחם של הדייגים המקומיים בעבר. משקל האבנים הוא 23, 54, 100 ו-154 ק"ג ועל פי ההצלחה של הדייג להרים את האבן נקבע תפקידו בסירה. 

חזרנו לכביש המקיף את השמורה ופנינו מזרחה כ-8 ק"מ לעבר מגדלור Malarrif שנבנה ב-1914.

גם בחוף הזה ליד המגדלור שנמצא במפרץ קטן יש את אותם חלוקי האבן השחורים. יש כאן תצפית יפה על המגדלור שנראה כחדש כשהקרחון ברקע ומצד דרום רואים את זוג עמודי Lóndrangar –שני עמודי סלע גדולים ובולטים בגובהם שנמצאים בחוף הסמוך אשר נקראים "מגדלי התאומים של איסלנד". 

המשכנו מזרחה עוד כ-10 ק"מ לעבר העיירה ארנרסטאפי Arnarstapi, אחת מפינות החן בחצי האי ואשר נמצאת בחלקו הדרומי. חנינו בקצה העיירה קרוב לנמל הקטן ויצאנו לטיול לאורך הצוקים. יש מסלול הליכה מפורסם וידוע בין העיירה ארנרסטאפי לכפר הקטן הטנר (Hellnar), שאורכו כ-2.5 ק"מ לכל כיוון אשר עובר לאורך החוף מעל המצוקים. הסתפקנו בטיול בחלק של המסלול המקיף את העיירה ארנרסטאפי וזכינו לראות לא מעט תצפיות מדהימות על תצורות סלע גאולוגי. השביל שעובר לאורך קו החוף מעל מצוקים ופיורדים קטנים, גם מקיף אגם קטן שנמצא בדרום העיירה.

שני האתרים המרשימים לאורך המסלול הם Stone Bridge וגשר Gatklettur – שני גשרים מאבן סלע שנמצאים בים. בעוד ש- Stone Bridge נמצא בקצה המצוק וניתן לטפס ולהצטלם מעליו, גשר Gatklettur  נמצא כבר בתוך הים קרוב ליבשה והתצפית עליו ממרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך מרשימה ביותר.

המשכנו בשביל דרומה לעוד תצפית או שתיים וחזרנו למרכז העיירה דרך פסל מוזר בנוי מאבנים הקרוי Bárður Snæfellsás ע"ש יוצרו ברדור. במרכז העיירה היה מבחר מצומצם של מסעדות, כך שלא יכולנו להתפנק ובחרנו באחת מהן. 

מהעיירה ארנרסטאפי המשכנו מזרחה כ-35 ק"מ, כחצי שעה לאורך החוף הדרומי של חצי האי לעבר חוף יטרי טוגה Ytri Tunga על מנת לצפות בכלבי הים. גם החניה ליד החוף היא בתשלום. יצאנו לכיוון החוף ופנינו שמאלה בשביל המוביל לעבר התצפית על כלבי הים. השביל שהתחיל בצורה נוחה להליכה השתנה והפך לבוצי ובחלקו נעלם, כנראה כתוצאה מהגאות שהחלה ובהמשך נאלצנו לדלג על הסלעים ע"מ להגיע לתצפית. המאמץ היה משתלם, שכן אחרי כמה תצפיות בימים מעוננים בצפון האי, זכינו לצפות בכלבי הים נחים להם במזג אוויר בהיר וצלול. 

חוף יטרי טוגה היה התחנה האחרונה שלנו בחצי האי סנייפלסנס. המשכנו בנסיעה דרום מזרחה בכביש 54 כ-85 ק"מ, כשעה נסיעה לעבר העיירה Borgarnes. הגענו בסביבות 20:30 ומרבית המסעדות והחנויות כבר היו סגורות, כך שיצא לנו טוב כשעצרנו בארנרסטאפי. המשכנו צפונה כ-5 ק"מ לעבר הצימר Lækjarkot Rooms and Cottages. גם כאן מדובר על כמה יחידות צימרים, קטנות יותר מאשר בלילה הקודם וגם כאן משרד הקבלה היה סגור בשעה בה הגענו, אך קיים סידור בו רשום על לוח ליד המשרד את מספר החדר של האורחים, כשהחדר נשאר פתוח.

כתובת: Laekjarkot, 311, Iceland, פניה מכביש 1.

טלפון: +354 892 9495

מחיר:  89 € 

סה"כ נסענו היום 414 ק"מ.

דרום מערב איסלנד

למחרת בבוקר נסענו דרומה לעבר מרכז העיירה Borgarnes הסמוכה לצימר לעבר מתחם Pósthús Borgarnesi בו עצרנו לארוחת בוקר באחד מבתי הקפה במתחם, הצטיידות בסופר הסמוך ותדלוק להמשך הדרך. 

לאחר מכן, חצינו את המפרץ ליד העיירה Borgarnes מזרחה ונסענו צפון מזרחה בכביש 50 (ואח"כ 518) לעבר כ-55 ק"מ, כ-50 דקות לעבר מפלי ראונפוסאר (Hraunfossar),

חניה קרובה מאוד למפלים Hraunfossar Parking

יצאנו מהחניה להליכה קצרה עד לתצפית על המפלים. מפלי ראונפוסאר הם סדרת מפלים יפהפיים שנוצרו על ידי פלגי מים הזורמים למרחק של כ-900 מטר משדה הלבה Hallmundarhraun שנוצר מהתפרצות של אחד מהרי הגעש ומכאן נגזר שמו "מפלי הליבה". השם נובע מהמילים האיסלנדיות לבה (hraun) ומפלים (fossar). המפלים נשפכים לתוך הנהר, ממדפים של סלע פחות נקבובי בלבה. למרות שהם לא המפלים הכי גבוהים או חזקים שראינו במהלך הטיול, יש להם ייחודיות ויופי משלהם.

המשכנו לטייל בשביל במעלה הנהר במקביל למפלים (מולם) לעבר מפל נוסף בשם מפל ברנאפוס (Barnafoss). בדרך עצרנו לתצפית ממרפסת שנבנתה במיוחד לשם כך, ואח"כ עברנו ע"ג גשר מעל ערוץ הנהר לתצפית גבוהה יותר על כל האזור. חזרנו לצד השני לתצפית על מפל ברנפוס  Barnafoss. פירוש שמו של המפל, מפל הילדים, נובע מתאונה שהתרחשה כאן בעבר. מעל המפל היה גשר אבן ישן טבעי ושני ילדים מחווה סמוכה נפלו אל מותם כשחצו את הנהר ע"ג הגשר. לאחר מכן, לבקשת האם בצערה הכבד הגשר נהרס. המפל עצמו גולש במורד עמק צר וסלעי בעוצמה חזקה, בצורה מרהיבה למדי. 

אחרי כשבועיים עמוסי נסיעות וטיולים, יום זה היה רגוע ונינוח והרשינו לעצמנו מנוחה ארוכה במסעדה המקומית ליד החניה הסמוכה למפלים לפני שחזרנו דרומה לכיוון רייקאוויק.

נסענו דרך כבישים 518 ו-50 עד המפגשעם כביש 52. בשלב הזה החלטנו לעשות סיבוב סביב לפיורד havalfjudor, (שנחשב אחד היפים) דרך כביש 47 ולוותר על הנסיעה במנהרה מתחת למים (424 Hvalfjörður Tunnel) ובשל כך לחסוך 1,000 קרונות, עלות הנסיעה במנהרה. למרות שההרים סביב פיורד havalfjudor אינם גבוהים ותלולים כמו הפיורדים בצפון מערב המדינה, עדיין הנופים כאן יפים ומצדיקים את הסיבוב דרכם. בצד הדרומי של הפיורד עצרנו לכמה תצפיות כולל אחת מעל Hvammsvik שהיה נמל שהיה בסיס ימי חשוב לבעלות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה. כיום נמצאים במקום מרחצאות חמים בשם Hvammsvik Hot Springs .

כ-6 ק"מ מערבה מהתצפית, עדיין בצד הדרומי של הפיורד, בתוך מפרץ קטן, זורם נהר Grimsa הנשפך לתוך הפיורד. ליד החיבור של כביש 47 עם כביש 48, עוברת דרך עפר המובילה למפל נוסף בשם מפל Laxfoss, אך הדרך הייתה סגורה, כנראה מדובר בשטח פרטי. הנסיעה לכאן ממפלי ראונפוסאר ארכה כ-95 ק"מ, כשעתיים עם עצירות בתצפיות.

זה למעשה היה האתר האחרון בטיולנו ומכאן המשכנו את הנסיעה בכביש 47 לאורך הגדה הדרומית של הפיורד עד החיבור עם כביש 1 בו פנינו דרומה לכיוון ריקיאוויק. מכיוון שאת הביקור באתרים בתוך ריקיאוויק עצמה בחרנו להשאיר ליום המחרת, נסענו ישירות לקניון Smáralind,השני הגודלו באיסלנד שנמצא במרכז ריקיאוויק קרוב לכביש 41 וחוצה את העיר מצפון לדרום בדומה לנתיבי איילון. אחרי שבועיים מלאים בטבע וכמעט ללא סביבות אורבניות, הקניון גדוש החנויות היה שינוי מרענן. לאחר כשעתיים במקום ועצירה נוספת לארוחת ערב, נסענו דרומה לעבר המלון האחרון שלנו באיסלנד - מלון: Hotel Viking שנמצא ליד המרינה, מלון כפרי וחביב בריהוט עץ מלא עם ספא קטן, חדרים קטנים יחסית אבל בלילה אחרון, זוכרים רק את הדברים הטובים....

כתובת: Strandgata 55, 220 Hafnarfjörður, Iceland

טלפון: +354 565 1213

מחיר: 156 € (כולל מיסים וא. בוקר)

אתר: www.fjorukrain.is

סה"כ נסענו היום 267 ק"מ.

ריקיאוויק (Reykjavik)

את הביקור בריקיאוויק – עיר הבירה והגדולה באיסלנד התחלנו באזור ליד המלון במרינה בדרום העיר כשמזג האוויר ממשיך להאיר פנים ושמש איסלנדית מלווה אותנו בדרכנו. אזור המרינה היה די נטוש, אולי כי זה סוף שבוע, אך נראה שיש כוונה לפתח את האזור, לפחות לפי הבניינים החדשים שנבנו כאן.

מהמרינה נסענו צפונה בכביש 40, כביש האורך השני החוצה את ריקיאוויק לכיוון מרכז העיר, והתחלנו בביקור בפסל הספינה הוויקינגית (Sun Voyager) שנמצא בחוף הים, צפונית למרכז העיר. נאלצנו להמתין כאן פרק זמן עד שקבוצת תיירים סינים סיימו לצלם את הפסל מכל פינה וזווית אפשרית.

נסענו לאורך החוף עד הבניין של מרכז הקונגרסים Harpa Concert Hall  המרשים ביופיו החיצוני ופנינו לעבר הכנסייה המפורסמת של ריקיאוויק, חניה מצאנו ברחוב למרגלות הכנסייה. לא שכחנו להפעיל את החניה ויצאנו לסיור רגלי במרכז העיר (רובע Miðborg). עלינו במעלה רחוב Skólavörðustígur לרחבה מול כנסיית אדלגרימסקירקיה Hallgrimskirkia הלבנה. מול הכנסייה ניצב פסלו של ליף אריקסון (Leif Eriksson) יורד ים נורדי, שע"פ הסאגה היה כנראה האירופאי הראשון שהגיע לחופי צפון אמריקה בתחילת המאה ה-11.

כנסיית הדלגרים (Hallgrímskirkja Church) היא כנסיה מיוחדת במינה בצורתה החיצונית. הכנסייה של הקהילה האוונגליסטית-לותרנית של איסלנד, נבנתה בין השנים 1945 ל-1986. היא הכנסייה הגדולה ביותר באיסלנד ומתנשאת מעל מרכז רייקיאוויק. היא ידועה בזכות הצריח המעוגל והכנפיים הצדדיות שלה והיא גם אנדרטה לאומית, המוקדשת למשורר הידוע של איסלנד, Hallgrímur Pétursson. בתוכה נמצא גם העוגב הגדול במדינה הבנוי מ-5275 צינורות מתכת.

גובה המגדל הוא 73 מטר. החלטנו לנצל את היום הבהיר ועלינו במעלית לתצפית מראש מגדל הכנסייה המספק נוף פנורמי על הים ועל רייקיאוויק עצמה עם ההרים המתנשאים ברקע סביבה. הנוף מדהים ובזכות מזג האוויר ראינו עד האופק. מהגובה שמים לב ביתר קלות שריקיאוויק היא עיר מיוחדת במינה עם בתים נמוכים כשחלק מהגגות בצבעים שונים, דבר שמוסיף יופי לתצפית מהמגדל.

ירדנו מהתצפית ונכנסנו לגינת Höggmyndagarðurinn הסמוכה לרחבת הכנסייה ממערב. בגינה נמצאים 26 פסלים מיוחדים, יצירותיו של האמן איינר ג'ונסון. גן הפסלים נפתח רשמית ב-8 ביוני 1984. יצאנו מהגן וטיילנו צפונה ברחובות הסמוכים בין הבתים הצבעונים והיפים לכיוון רחוב

Bankastræti ובהמשך לרחוב המיוחד, רחוב Regnbogagatan (Rainbow Street) הידוע כרחוב הקשת בשל הפסים הצבועים עליו. המשכנו  דרך הרחוב Laugavegur ,רחוב הקניות הראשי של העיר המזכיר מדרחוב בחלק זה למרות שנוסעות בו מכוניות.

חזרנו לכיוון המקום בו השארנו את הרכב ונסענו לעבר אגם טיורן (Tjörnin) לידו גם חנינו. האגם הגדולבו שטו להם בנחת מספר ברווזים היה יפה במיוחד ביום הבהיר בו הגענו. בדרום האגם נמצאת האוניברסיטה ומבנה בשם Nordic House - מוסד תרבותי שהוקם בשנת 1968 כדי לתמוך בקשרים של איסלנד עם מדינות נורדיות אחרות.

טיילנו סביב האגם לעבר המבנה של בית העיריה Ráðhús Reykjavíkur. לפני הביקור בבית העירייה, עצרנו בבית קפה Iðnó. ברחבה לידו ניצב פסל (Óþekkti embættismaðurinn) המציג דמות של אדם נושא תיק ג'יימס בונד כשחלקו העליון הוא גוש סלע אשר מסמל את העומס וכובד המשקל אותו אנו נושאים בחיי היומיום. מכאן נכנסנו למבנה המרשים והמודרני של בית העירייה הבנוי בצד הצפוני של האגם. בקומת כניסה בתוך רחבה מונמכת, יש תבליט של איסלנד, מעין מפה גדולה בה סקרנו את מסלול הטיול שלנו, מעין סיכום הטיול.

יצאנו מבית העירייה צפונה. ברחובKirkjustræti  מספר 14 נמצא בית הפרלמנט Althingi Parliament House. לידו ניצבת הקתדרלה של רייקיאווק. מצדו הצפוני נמצאת כיכר Austurvöllur המוקפת בתים יפים כשבמרכזה דשא ואנדרטה. זהו האזור העתיק בריקיאוויק והבתים בו, בתי עץ ופח, עתיקים ויפים מהמאה ה -18. המשכנו מערבה דרך רחוב Vallarstræti לעבר כיכר Ingólfur Square היפה שגם בה מספר בתים עתיקים. בכיכר נמצא משרד התיירות המקומי.

המשכנו את הטיול ברובע העתיק צפונה והגענו לדוכן הנקניקיות המפורסם בשם Bæjarins Beztu Pylsur שנמצא ברחוב Tryggvagata פינת רחוב Pósthússtræti. הדוכן קטן והתור קצת ארוך אבל מתקדם מהר – לא לוותר.

חזרנו דרומה לכיוון הרכב אותו השארנו ליד האגם ברחובות אחרים ברובע ונסענו צפונה לעבר האתר - Fly Over Iceland, הנמצא באזור תעשיה/קניות במובלעת בצפון העיר. מדובר במןקולנוע מיוחד בו יושבים בכיסאות זזים ומוקרן בו סרט שצולם מלמעלה ומעניק תחושה של טיסה מעל האתרים והנופים באיסלנד. לא הזמנו מקומות מראש, פשוט נדרשנו להמתין כחצי שעה עד ההקרנה הבאה. מחיר כניסה למבוגר: 5,800 קרונות.

המלצה חמה אותה אימצנו: להגיע לכאן בסוף הטיול על מנת לא להרוס את ההפתעות הצפויות במהלכו מצד אחד ואז להיזכר בכל המקומות המיוחדים מצד שני.

כתובת: Fiskislóð 43, 101 Reykjavík, Iceland

אתר: https://www.flyovericeland.com/

בסיום הביקור כאן נסענו דרומה לעבר הסקיי לגון - Sky Lagoon. זהו האתר היחיד בו הזמנו כרטיסים מראש אונליין, פשוט לא ניתן לרכוש במקום וע"מ לשריין לנו את השעה בצענו את ההזמנה יום קודם כשהגענו לרייקיאוויק.

הסקיי לגון שוכנת בקצה חצי אי דרומית לשדה התעופה המקומי של רייקיאוויק, אותו שדה ממנו המראנו ביום הראשון לטיסה מעל הר הגעש. מדובר על אתר מרחצאות גיאותרמיות חדש יחסית ומצדיק את היותו בין הכי יפים, שווים ומיוחדים באיסלנד. מקום מושלם לסיים טיול מושלם במדינה יפה ומיוחדת מאוד.

אתר: https://www.skylagoon.com/

טווח מחירים: ISK 8,500 - ISK 14,500 (תלוי בחבילה).

שעות פתיחה: כל יום מ-10:00 עד 23:00

לאחר כמה שעות במרחצאות, התארגנו לטיסה חזרה לארץ. נסענו חזרה לכיוון שדה התעופה ובשעה 21:00 בערך חנינו את הרכב בחניה של חברת בלו, השארנו בדלפק את המפתחות וצעדנו הפעם במזג אוויר נוח לעבר הטרמינל, ושוב טיסת קונקשן דרך וינה חזרה לארץ.

סה"כ נסענו ביום האחרון 80 ק"מ.