אחד הימים שהכי ציפינו להם בטיול שלנו לנורווגיה, היה יום הטיול לטרולטונגה. מסלול פופולרי מאוד וחביב האינסטגרם, אבל גם מאוד מאתגר, ארוך ורטוב בדרך כלל. טרק של 28 קילומטר של טיפוס במעלה ההר בשטח לפעמים די מוזר, עד לנקודת השיא של סלע שנראה כמו – לשון של טרול. לפי המיתולוגיה, טרול שיוצא החוצה באור היום הופך לסלע. אז הטרול הענקי הזה, פשוט נתפס עם הלשון בחוץ.
רשמית נאמר שהטרק לוקח בין 10 ל12 שעות למטייל ממוצע, וקראתי עדויות של אנשים שמרחו את זה על 15 שעות, או נינג'ות שעשו אותו ב8 שעות.
העונה לטייל שם לבד היא בין 15 ביוני ל15 בספטמבר. אנחנו תכננו לטייל ב10.9, קצת גבולי. אחרי סיום העונה עדיין ניתן לטייל שם – עם מדריך בלבד.
שבוע לפני יום הטיול, עקבנו אחרי אפליקציית מזג האוויר הפופולרית בנורווגיה, YR, ונראה שמזג האוויר יציב ואף לעיתים שמשי. ככל שעברו הימים נוספו עוד שעות של גשם, ואף heavy rain (יש שם הרבה דרגות של גשם, כשזה כנראה הכי כבד).
לא רק גשם צפוי, אלא טמפרטורות נמוכות מאוד, רוחות וערפל גם עלולים לגרום לביטול הטיול.
בגלל מזג האוויר ההפכפך באזור, היו לנו גם תכנית ב' וג' למקרה שלא יהיה ניתן לטפס, ולא חסר עוד מקומות יפים באזור. חיכינו יומיים לפני ולבסוף הזמנו כרטיסים לטיול מודרך עם חברת Trolltunga Active, שנמצאת פיזית למרגלות ההר, וגם, קשורה איכשהו למלון Trolltunga Hotel, בו שהינו. אגב, מומלץ מאוד להזמין מלון שקרוב לנקודת ההתחלה - גם יום לפני (בשביל יציאה מוקדמת) וגם יום אחרי (כי בסיום לא יהיה לכם כוח להתחיל לנהוג הרבה). כמובן שיש להתחשב בשעות האור והחושך – ביולי יש שמש עד חצות, בספטמבר מחשיך כבר בסביבות 8.
הטיול לא ניתן לביטול וקבלת החזר (רק עד שבועיים מראש), אבל די סמכנו על החברה שתבטל את הטיול אם התנאים יהיו רעים מדי, או שתדע מה לעשות אם נתחיל את הטיול ונראה שלא הולך לנו.
כשהגענו לפקידת הקבלה במלון, היא הבטיחה לנו שלפי התחזית כרגע עומד להיות יום בסדר יחסית, ושהיא עשתה את הטרק בתנאים גרועים יותר. במפגש שהחברה עושה במלון יום לפני הטיול, הנציג עבר איתנו על כל הפרטים, אך עדיין היה חשש שהציוד גשם שלנו לא מספיק, שאין לנו מספיק אוכל ושאולי כדאי שנשנה תכניות.
לבסוף, הוצאנו מהתיקים כל מה שהיה חשש שיירטב וייהרס, ואני אפילו השארתי את הטלפון במלון. עלינו על ביגוד תרמי, מיקרו פליז, מעיל גשם, מכנסי גשם, כיסוי תיק ופונצ'ו בשלוף, לקחנו את מקלות ההליכה ויצאנו לדרך!
בהגעה לחנות של Trolltunga Active בנקודת היציאה, חיכתה לנו הפתעה – הפקידה במלון היא המדריכה שלנו לטיול! סלין שמה, אמרה לנו שהיום התנאים נראים בתחזית קשים וגשומים יותר ממה שהיה בתחזית אתמול. ביאס נורא, אבל... כבר היינו מוכנים לצאת. הכל השתפר כשהיא שאלה אם היא יכולה להביא את ההאסקית הסיבירית שלה, כי היא נורא אוהבת HIKING.
כך יצאנו ב-8 בבוקר ליום מאתגר ולא צפוי, רק אנחנו (אחרי שאיזו שלישייה ביטלה) בטיול פרטי עם סלין וקירה הכלבה המהממת.
הטיפוס התחיל בכביש סלול, 4 קילומטרים בפיתולים משופעים למעלה, איפה שפעם היה רכבל והרסו אותו בגלל כשלים טכניים. ה"עצלנים" לוקחים שאטל למעלה ומתחילים את המסלול אחרי קטע זה. אנחנו לא ידענו שיש לנו ברירה כזו – ועשינו את האקסטרה הזו.
אחרי 40 דקות הגענו להתחלה הרשמית של הטרק, כשעוד הרבה עליות וסלעים עד הפלטו המיוחל. הנופים הלכו ונהיו הזויים יותר, כאילו פלשנו לאיזה מקום בפלנטה אחרת, שלא ממש מיועד לבני אדם... ומי היו הראשונים שחשבו שזה מגניב לטפס על כל הסלעים המשופעים האלה ?
קירה הכלבה ליוותה אותנו לאורך כל הדרך, ונראתה כמו התגלמות המילה "אושר".
בין האגמים, סלעים, צוקים, קרחונים ושאר פלאים, צצו שלטים של טרולים שהזכירו לנו איפה אנחנו.
למרות התחלה גשומה, השמיים הלכו והתבהרו, והתברר שהתחזית הייתה קיצונית מדי. התנאים השתנו מ-לא גשם לטפטוף ובחזרה ל-לא גשם. הטמפ' אמנם הלכו וירדו, ומזל גדול שהבאנו גם כובעי צמר וכפפות. אחד החששות שלי היה איך בכלל להתלבש, כשמצד אחד לא יהיה לי חנוק ומצד שני לא יהיה קפוא. בחלק הראשון, כבר הכל נספג בזיעה... (מזל שיש כביסה בקרוב!), ולאחר מכן הרטיבות הפכה לרטיבות של גשם. אז סה"כ... נוח 
אחרי 14 קילומטרים הגענו למעלה, ללשון הטרול האייקונית!
שם, היה קר. מאוד. דווקא ביישורת האחרונה, התחיל גשם חזק יותר.
למרות הפסקת הנשנוש מקודם (לנורווגים יש חטיפי מיקס בוטנים ושקדים מלוחים עם שוקולדים מתוקים, שזה מושלם לטיולים מסוג זה), הרגשנו כבר את האנרגיה הולכת ואוזלת, אבל החלטנו קודם להצטלם לפני שהגשם ישתגע עוד יותר.
כמו שראינו בטיול לPulpit Rock, גם פה יש קטע של תור להצטלם בספוט הנחשק. אין שום סיכוי שתור מאולתר כזה היה עובד בישראל...
ירדנו בכמה שלבי סולם מתכתיים שתקעו בסלע, אל התור שנראה קצר מאוד. אחרי כמה דקות כבר הגיע תורנו (רועדים מקור). אחד היתרונות של טיול עם מדריכה היה שהיא עומדת מרחוק ומתפקדת בתור הצלמת. כמה סשנים זריזים (בכל זאת, נהיה לחץ של אנשים אחרינו) עשינו V על המטרה.
עכשיו, צריך להמשיך ולזוז ולשפשף ידיים, לפני שנאבד את התחושה...
את ארוחת הצהריים עשינו בעמידה ובזריזות, כדי לא לקפוא במחצית המסלול, בטיול שעד כה היה אדיר. הכנו בארוחת הבוקר סנדוויצ'ים במלון, בדיוק לרגע זה, אבל התנאים היו די רעים שלא ממש נהננו מהם. קר וגשום מדי בשביל הפסקת נשנושים. מצד שני, בתנאים האלה אין הרבה אנשים, והתור עבר תוך כמה דקות – לעומת 3(!) שעות שאנשים מחכים שם ביום שמשי. (סלין וקירה נמצאות שם בערך שלוש-ארבע פעמים בשבוע. אאוץ').
שוב התעטפנו בפונצ'ו מכוער ומסורבל (אין לי מספיק אצבעות לספור את כמות הפעמים שדרכתי על עצמי וכמעט נפלתי...) ועשינו את דרכנו חזרה למטה. 14 ק"מ – קדימה!
מלבד כמה קיצורי דרך של סלין, הדרך למטה היא אותה הדרך רק עם פחות אנשים וקצת יותר מהירה.
קירה עדיין נונשלנטית ואפילו בלי לשון בחוץ (כלום לא מזיז לה!), ואנחנו מתחילים להרגיש עכשיו את השרירים העייפים והברכיים המבואסות (בעיקר בירידה).
אחרי מחצית הדרך למטה עדיין ראינו אנשים הזויים שרק עכשיו עולים, חלקם נשארים לקמפינג, בלילה עם רוחות חזקות וברקים ורעמים, שאפילו חברת הטיולים לא מוציאה טיולים עם תחזית כזו.
ממש לא ברור מה אנשים חושבים לעצמם! זוג צעיר עשה את דרכו בסביבות 4 בצהריים, כשעוד כ-9 שעות לפניהם, עם נעלי ספורט רגילות, טייץ, מעיל קליל ותיק אחד שנראה יותר כמו תיק לקניון מאשר תיק לטרק של 10-12 שעות. סלין התחילה להתעצבן על אנשים טיפשים עם משאלות מוות, והיו לא מעט כאלה. חלקם אפילו לא עצרו ונפנפו את הניסיונות שלה לשכנע אותם לחזור כי זה מסוכן, והשומר באחת הבקתות חילוץ יחזיר אותם למטה. היא סיפרה לנו שתמיד מחלצים הרבה אנשים מהטרק הזה, ובגלל שמסוק חילוץ הוא חינמי בנורווגיה, כנראה אנשים חושבים שאם קצת קר להם אז יקפיצו מסוק עבורם.
אם בא לכם להיות ספונטניים, ולעשות טיול כי ראיתם תמונה מגניבה באינסטגרם, אז טרולטונגה זה לא המקום לספונטניות...
אחרי פחות מ-10 שעות, רטובים לגמרי (הגשם ליווה אותנו on&off כל החזור) הגענו למטה, עוד לפני 6 אחה"צ. איזה הישג! לפי סלין, היינו ה"קבוצה" הכי מהירה שלה.
כנראה שבלי מדריכה היינו מתעצלים קצת יותר עם הקצב, ואולי מאבדים קצת את עצמנו במרחבי טרולטונגה (בוודאי אם היה מתווסף גם ערפל...). עצם זה שעשינו את הטיול עם מדריכה גם נתן איזו תחושת ביטחון, שגם אם היה קורה משהו, היא יודעת מה לעשות ולמי להתקשר. וכנראה גם הייתה לה איזו ערכת עזרה ראשונה, ולי רק פלסטרים של וונדר וומן 
כמו בדרך למעלה מהחנייה התחתונה, גם בדרך למטה קפץ עלינו זוג שביקש טרמפ למטה, עוד לפני שהספקנו להתרגל מחדש למצב סטטי.
מסתבר שהדרך מהחניון שלמטה (כמה דקות נסיעה) אסורה על קרוואנים כי זו דרך צרה מדי, ויש הרבה כאלה בנורווגיה. בהלוך זו הייתה נסיעה מוזרה עם זוג קוריאני מבוגר, בחזור נסיעה מוזרה עם זוג בלגי (כשכל המושב האחורי רטוב מהציוד שלנו שכבר שמנו שם).
נגמר היום שהתחיל בחששות (קירה תשמור עלינו!!) ונגמר טוב הרבה הרבה מעבר לציפיות.
עכשיו הגיע הרגע המיוחל של מקלחת חמה, ארוחה, ו...ייבוש אינטנסיבי של כל הבגדים, התיק והנעליים, עם פן קטן וחמוד, ומכונת הייבוש שבמלון.
אם גם אתם רוצים לעשות פוזות שטותיות על לשון של טרול, גבוה גבוה מעל פיורד, כדאי לקרוא בהרחבה על התנאים במקום, על מה זה מצריך מכם, ומה צריך להביא וללבוש, כי קל מאוד לעשות טעויות ולגמור על מסוק חילוץ (OR WORSE)
השורה התחתונה – תכנון מוקדם, נופים מדהימים, ותרגישו נינג'ות לאחר מכן! 
