טרק משפחתי בדולומיטים - קיץ 2017

בקיץ עשינו טרק בצפון איטליה עם 2 ילדינו בני 13 ו 10.

כמה טיפים כלליים:

1. האטרקציה הראשית הייתה טרק משפחתי בן 5 ימים בדולומיטים באזור של Val di Fassa המפורסם, קרוב לBolzano. לקחנו מסלול שמשפחת חברים עשתה שנה לפני כן. מסתבר שמדובר במסלול קלאסי שמוצע לרוב המטיילים באזור בווריאציות שונות. נעזרנו בסוכנות תיירות מקומית בעיירה Pozza di Fassa , [email protected] , www.fassa.com. סוכנת בשם Daniela הייתה מאד יעילה ועזרה בהזמנת מקומות לינה לפני, בטרק ואחריו, וכמו כן הכינה לנו ערכה לטיול שכללה סדינים, מפות וכרטיסים לרכבלים ותחבורה ציבורית מקומית. כל הטיול לארבעתנו כולל ציוד, לינה ב 4 בקתות, לילה במלון לפני ושני לילות אחרי הטרק עלו לנו כ 1800E. התוכנית כללה הליכה של כ 12 ק"מ ליום, לינה בבקתות ומסלול חבלי ברזל ביום אחרון של הטרק. ככלל מדובר בחוויה מאד חיובית של טיול. בקתות חלקן עם חדר נפרד וחלקן כ dormitory, עם ארוחת בוקר וערב כלולות במחיר האירוח. במהלך היום בטרק עוברים בבקתות אחרות בהן אפשר לאכול (בתשלום כמובן) אוכל חם, לשתות משהו או להתפנק על שטרודל או טירמיסו טעימים.
   1. כדאי להזמין את הבקתות מראש. לרוב כל המקומות נתפסים ואי אפשר ספונטנית להגיע. אפשר לעשות הזמנה כמונו דרך משרד התיירות או ישירות מול הבקתות. אחרי הבדיקה, שירות משרד התיירות לא מייקר את ההזמנה אלא מקל עליה היות ומקבלים הצעות שסגורות מפני מזמינים באופן עצמאי. אנחנו הזמנו מלון מפנק יותר לפני ואחרי הטרק כי רצינו בריכה לפני ואחרי הטיול, וויתור על זה מוזיל את הטיול בסכום מכובד.
   2. מזג האוויר יכול להיות הפכפך מיום שמשי יפה עד גשם וסערת ברקים. כדאי להיערך לכך. וכמובן המסלול יכול להשתנות בעקבות זאת, אך הכלל הוא שחובה להגיע לבקתה בערב אחרת אין א. ערב/ לינה (רוב הבקתות מוזמנות ואין בד"כ מקום נוסף).
   3. שווה להביא מקלות הליכה.
   4. מים בבקתות ראויים לשתייה למרות שבעלי בקתות אומרים שלא. מילאנו ככה את הבקבוקים שלנו לאורך כל המסלול יש נחלים קטנים מהם אפשר למלא מים. אין צורך לסחוב יותר מ 1 ליטר לאדם.
   5. הומלץ להביא כפכפים אך למעשה בכל בקתה יש מאגר של נעלים (קרוקס). חבל לסחוב או מקסימום אפשר להשתמש בגרביים עבות.
   6. ארוחות בוקר וערב לרוב מגוונות ומשביעות כולל מנה צמחונית (להודיע מראש בהזמנה). בבוקר היינו מכינים כריך קטן לדרך. אפשר גם לקנות משהו מסודר מהמקום.
   7. מטיילים במקום מסודר, כמעט תמיד יש קליטה סלולרית, יש אפשריות לפרוש אם רוצים - רכבל לעמק / שביל. יש המון מטיילים בשבילים כך שלא נשארים לבד כ"כ ואין לחץ של אולי יקרה משהו ומה עושים אז... עם זאת עשינו ביטוח שכלל ספורט אתגרי וחילוץ, להיות על הצד הבטוח.
   8. רשימת ציוד מוצעת ע"י משרד התיירות: תרמיל, ציפה לשינה (מקבלים בערכה / מביאים), נעלי הליכה וכפכפים, בקבוק מים, מעיל גשם, כיסוי תרמיל, בגד חם, מכנסיים ארוכים + קצרים, חולצות קצרות מתייבשות מהר, פנס, כובע שמש וחם, כלי רחצה ומגבת, ערכת ע"ר קטנה. כדאי להוסיף שקית אטומה מים לבגדים (קנינו לכ”א לתרמיל בebay עם מנגנון ואקום – דוחס טוב), צ'ופרים מתוקים – חלווה/ פירות יבשים/ אגוזים, מקלות הליכה, כפפות (כפפות אופניים – לטיפוס).

יום 1 (יום א').

אחרי הגענו ובילוי של יומיים בוונציה קמנו מוקדם ובשעה 7:30 כבר עלינו על האוטובוס של חברת Brusutti מכיכר רומא בוונציה. את הכרטיסים לנסיעה ל Vigo di Fassa הזמנו מראש במחיר של 12E (נסיעה של כ 4 שעות). הגענו בצהריים למלון Andes המעולה שנשכר עבורנו ע"י סוכנות תיירות. בקבלה במלון קיבלנו ערכה לטיול. חדרים במלון יחסית מרווחים, אוכל טוב, נוף מרהיב על ההרים מהמרפסת (שווה לקחת חדר שיוצא לקדמת המלון) והכי חשוב מרכז ספא והבריכה במלון. אחרי בריכה ירדנו לעיירה, בחנות טיולים מול המלון - Tony sport http://www.tonysport.it/ סגרנו השכרת ציוד ליום של שביל חבלי מתכת (Via Ferrata) וגם הובלת הציוד לבקתה האחרונה ביום האחרון (10E לסט של רתמה וקסדה ועוד 5 עבור הקפצה לבקתה).

נוף ממרפסת במלון Andes

יום 2

בוקר סגרירי, גשם תפס אותנו בהפתעה וביאס מאד. חשבנו לוותר על יום הליכה ראשון ולנסוע ישירות לבקתה אך השמים התבהרו והחלטנו ללכת לפי התכנון ראשוני. אחרי אריזות מהירות השארנו מזוודות במלון (לחזרתנו מהטרק כעבור 5 ימים). יצאנו ובשעה 9 כבר עלינו על האוטובוס לנקודת תחילת הטרק (כרטיסי אוטובוסים לכל השבוע היו חלק מחבילת הטרק). החלפנו את האוטובוס באמצע הדרך (לשים לב לתזמון – יש לו"ז שמקבלים) ובשעה 10 כבר עמדנו במעבר הרים Passo Fedaia ליד סכר ענק עם אגם יפיפה, הרי ענק משני צדדים, חלקם מכוסים בשלג. הטרק התחיל... בעליה... של 300 מ'. בהמשך עליות כאלה כבר לא נראו לנו מאתגרות מדיי אך בינתיים... כשסיימנו לעלות תפסנו שביל יפה Viel dal Pan "שביל הלחם", (מס' 601 במפה 40:00 שמקבלים או באפליקציה Locus) מאד ציורי, נופים מדהימים, משקיפים מגובה 2400מ' על כל עמק di Fassa שנמצא כ 1000 מ' מתחת. אחרי כשעה עצרנו בבקתה Viel dal Pan ואז הגיע גשם, ערפל. תרגולת התכסות - כיסוי תרמיל, מעילי גשם ויוצאים לדרך. הגענו לבקתה (Rifugio) Fredarola ואז ראינו שהפסגה Sas de Pordoi אליה היינו צריכים לעלות ברכבל כולה מכוסה בערפל ועננים. שינוי קטן (אך מבאס) בתוכנית ואנחנו בדרך לרכבל ב Cal di Rosc. הגענו לרכבל סביב 13שלא פעל (שימו לב לשעות הפסקת הצהריים בפעילות כל הרכבלים). מיד עם הכניסה לתחנת רכבל התחיל גשם חזק, מלווה בסופת רעם וברקים. כל פעילות הרכבל הושהתה בגלל מזג האוויר – איסור לפעול בסופות. רק לקראת 3 הוא חזר לפעולה וירדנו שוב לעמק ל Penia. בגלל הגשם וקוצר זמן וויתרנו על ההליכה המוצעת בעמק ותפסנו אוטובוס לעיירת Campedel בה התנחמנו בפיצה חמה ועלינו ברכבל ל Col Rodella לבקתה ראשונה שלנו Friedrich August בגובה 2300. תלינו נעליי טיולים במתקן יבוש וקיבלנו חדר בעליית גג, מזרונים על הרצפה אך חדר פרטי למשפחתנו. מקלחת חמה אחרי יום ארוך וגשום וארוחת ערב חמה ונהדרת היו ממש במקום.

מפת הטיול שלנו

סכר ליד Passo Fedaia

בקתת August Friederich

יום 3

בבוקר ב 7:30 אנחנו כבר בארוחת בוקר כיפית, הכנו כריך קטן לדרך ויצאנו מהבקתה. יום של 12 ק"מ לפנינו, צריכים להגיע לבקתה הבאה והניסיון של יום ראשון מראה שיכול להיות מאתגר. אחרי רבע שעה עצרנו ליד בקתת Salei, מאד ציורית עם בריכת דגים קטנה ליד וטרמפולינות שילדינו מיד חנכו. משם המשכנו ל Passde Sella ותפסנו שביל יפה של "עיר האבנים" (מס' 526-528) שעובר דרך מבני סלעים (משם שמו) עד מעבר הרים ליד בקתה Comici. שם עשינו עצירה ארוכה יותר. מקום מקסים, מלא מזרונים ומיטות שיזוף לשימוש חופשי, ספסלים מסתובבים, מגלשות ועוד. מלא אנשים מגיעים לכאן לתפוס אוויר ונוף, משפחות עם ילדים ואפילו קבוצת רוכבי אופניים דוברי עברית (ישראלים ראשונים ואחרונים בטרק). משם המשכנו בשביל אלפיני צמוד להר, עובר מזרח – מערב (מעל השביל 526A שהוצע לנו כמסלול עיקרי). הבחירה הייתה נכונה וכעבור כמה מאות מטרים הגענו לנחלון חמוד ומפל ובהמשך למצבור שלג ענק. כמובן עצרנו, הצטלמנו ושיחקנו עם השלג. המשכנו להקיף את גוש ההרים לכיוון מערב (אגב במידה ומזג האוור פחות מוצלח אפשר לשנות - לעלות ברכבל לגוש ההרים ולרדת מצדו השני בשביל 525, קיצור אך מפספסים את השביל היפה). המשכנו עכשיו כבר בעליה לכיוון בקתה Sasso Piatto (שביל 526 הפך ל 527 ) אליה הגענו לקראת שעה 3. לציין שזמני הליכה הרשומים בתיאור המסלול ובמסלול עצמו תאמו את מה שעשינו בשטח (במדינות אחרות מעולם לא הצלחנו לעמוד בהם). השארנו נעליים בחדר יבוש וקיבלנו נעלי בית – קרוקס. הפעם חיכה לנו חדר משותף עם מיטות קומתיים ועם עוד 4 מטיילים. מקלחת חמה אך קצובה בזמן – מקבלים מטבע שמאפשר זרימת מים חמים כ 5 דקות. מרוב לחץ הצלחנו להתקלח אני והבן שלי ביחד ב 3!!! איפה הפינוק של הארץ?!! שטרודל ושתיה חמה במסעדה למטה (תוספת תשלום) וירדנו לסיבוב נופים בחוץ ליד הבקתה. בבקתה מצאנו גם חדר מלא במשחקים לטובת השוהים. משפחות עם ילדים נהנו מכך מאד. ארוחת ערב הוגשה ב 18:30 (אוי לאלה מאחרים) הייתה טעימה וזמן קצר אחריה כבר עלינו למיטות.

מעבר הרים ליד בקתה Comici

בקתה Sasso Piatto

יום 4 - היום הכי קשה.

השכמה מוקדמת. ב 7 כבר היינו בחדר אוכל, ארוחת בוקר פחות מפוארת מבקתה קודמת. ב 8 אנחנו כבר בדרך. צפוי יום ארוך עם עליה מצטברת של כמעט 800 מ' גובה. עדPas de Duron שביל (594 ) נוח ושטוח ואז ירידה של 200 מ' לעמק עוברים לשביל אחר( 555). בדרך עברנו במדרון מלא במחילות של מרמיטות ענקיות, יוצאות ונכנסות למחילות עם התקרבותנו אליהם. כיף לצפות בחיות שמנמנות אלה. העלייה של 300 מ' בשביל (555 ) ל Pas de Ciarejoles מתישה מאד ומיד אחר כך עליה נוספת של עוד 200 מ' עד מעבר הרים (Pas) de Dona. אך הנופים שנפתחים שווים את זה ויותר מכך הבקתה Antermoia בה אנחנו עוצרים לארוחת צהריים חמה. ליד הבקתה אגם יפה מאד עם מים קפואים ואז ממשיכים לעלות ל Pas Antermoa בגובה 2784 ואז יורדים סוף סוף לבקתה קטנה, בתוך ההר - Rifugio Passo Pricipe. בקתה ישנה, חדרים צפופים מאד וגם חדר אוכל פצפון. הגענו סביב 4. פיצוי מתוק של שטרודל עם שוקו על היום המפרך בחדר אוכל של הבקתה. ואכזבה במקלחת - אין מים חמים בכלל. גם כאן החלפנו נעלים לנעלי קרוקס של המקום וירדנו לחדר אוכל בו העברנו שעתיים במשחקי קוביות וקלפים עם במטיילים אחרים. ארוחת ערב הייתה קצת פחות מוצלחת אך לפחות במהלכה הצלחנו לקפוץ למקלחות. נרדמנו תוך שניה ואפילו נחירות של שכננו לחדר לא הפריעו מאד.

מרמיטה סקרנית

הבקתה Antermoia

אגם ליד הבקתה Antermoia

בקתה - Rifugio Passo Pricipe

יום 5.

כבר מתורגלים קמים מוקדם, ארוחת בוקר דלה (האוכל ומים חמים הם לא הצד החזק של הבקתה הזו). מתחילים ללכת ויורדים עד בקתה Catinaccio (שביל 584) המשקיפה על העמק היפה. תחילת סופ"ש והמוני איטלקים עולים למעלה בשביל בו אנחנו יורדים. ממשיכים ללכת בשביל יפה שעובר ביער (540) עד הר Campedie עם בקתה ורכבל שאפשר לרדת איתם ישירות למלון שלנו מהיום הראשון (מפתה מאד לקפוץ לבריכה וסאונה). עצרנו לאכול במסעדה Baita Checco והשקפנו על Vigo di Fassa כ 600 מ' נמוכה יותר מאתנו. התקשרנו לחנות של Tony sport לוודא שציוד הגיע לנקודת איסוף ולברר לגבי תחזית מזג האוויר למחרת (אסור לעשות Via ferrata בגשם). משם תפסנו שביל (545) העובר ביער יפה שהוביל אותנו לעליה לבקתה Roda di Vael. עליה "קטנה" של 300 מ' גובה ואנחנו בבקתה סביב שעה 3. הפעם קיבלנו חדר משפחתי עם 2 מיטות קומתיים. שוב מקלחת מטבעות, כבר מכירים. הבקתה הפעם גדולה ומרווחת, הרבה מקום, במקלחת יש מים חמים והפנקייק האוסטרי עם ריבה פשוט נפלא. אספנו את ציוד הטיפוס שלנו ממסעדה קרובה Baita m Pederiva. בשעות הצהריים המוני מטיילים פוקדים את מסעדת הבקתה. הרחבה ליד מלאה במטיילים, קבוצות מטפסי הרים עם ציוד שהגיעו לעשות קורסים שונים של טיפוס וגלישה. ארוחת ערב טובה וטעימה בבקתה

ירידה מ Rifugio Passo Pricipe

בקתה Roda di Vael

יום 6.

אחרי ארוחת בוקר השארנו את רוב הציוד בקתה ויצאנו לעשות את מסלול via ferrata עם תרמילים קטנים, מעט אוכל, רתמה וקסדה מושכרות (הגיעו בתיק מסומן Child/ Lady/Man) וכפפות (הבאנו מהארץ בהמלצת חברנו). הגענו די מהר לעליה ועלינו לתחילת המסלול (כ 200 מ' גובה). למרות שהגענו מוקדם, כבר מלמטה ראינו אנשים עולים את המסלול בהיותנו לא כ"כ מנוסים בטיפוס וגובה המראה של העולים במסלול היה מלחיץ למדי. בכל זאת התקדמנו לתחילת המסלול, לבשנו את הציוד והתחלנו לעלות (כ 300 מ' עד הפסגה). לאט לאט התרגלנו לציוד ולטכניקת שימוש בו - חיבור אל כבל מתכתי עם טבעת אחת, התקדמות, חיבור טבעת שניה מעבר לחיבור של הכבל אל הסלע וניתוק של הראשון. לקח לנו כשעה להגיע לפסגה אך היה שווה מאד את המאמץ. הנוף מלמעלה היה מדהים ותחושת הישג מילאה אותנו. אחרי מנוחה - התחלנו לרדת בחלק מהירידה שוב משולבים כבלי מתכת. יש 1-2 מסלולי ירידה למצב חירום ולמקרי מזג האוויר קשים. אחרי ירידה לסדק בין הסלעים, עולים שוב מעט בקיר אנכי לגמרי עם כבלי מתכת ומדרגות ואז עוברים לצד שני של ההר. אפשר להמשיך למסלול שני אך בחרנו להתחיל לרדת. כעבור 40 דקות לתחילת הירידה הגענו שוב לבקתה. אחרי פינוק מתוק במסעדה ארזנו את התרמילים ויצאנו לקטע הליכה אחרון. שביל יפה( 549 ו 539) הביאו אותנו כעבור 40 דקות לבקתת Paolina ומשם ברכבל יפה ירדנו אל העמק לעיירה Katerpass. שם המתנו לאוטובוס שהגיע רק אחרי שעתיים והסיע אותנו למלון Andes. (שווה לחשב הגעה זו בשביל לחסוך המתנה מיותרת, אפשר להימנע ממנה אם חוזרים אחרי via ferrata מבקתה להר Campedie במסלול שהלכנו יום לפני או במסלול מקביל ואז אפשר לתפוס רכבל ישר ל Vigo di Fassa, אך אז חוזרים פעמיים באותו המסלול. האלטרנטיבה כמובן להספיק להגיע לאוטובוס מס' 180 מוקדם / מאוחר יותר - יש ב 14:30 ואחריו ב 16:30 ). חזרה למלון אחרי טרק זה אירוע מיוחד. המקלחת ללא הגבלה, בגדים נקיים, הבריכה וסאונה של המלון היו פיצוי הולם על 5 ימי שטח. נפלנו בדיוק על סוף שבוע של פסטיבל מוסיקה ואוכל רחוב שהתקיים מול המלון שלנו, כך שמיד הלכנו לטעום דברים מדוכני הרחוב.

הפסגה עם שביל כבלים – via ferrata Roda di Vael

על הפסגה

פסטיבל אוכל ב Vigo di Fassa

יום 7

החלטנו מראש להישאר עוד יום באזור הן בשביל לנוח והן במידה שלא נוכל לעשות מסלול via ferrata בבשל ומזג האוויר. יום זה ניצלנו למנוחה, שחיה בבריכה וסאונה וכמובן הזמנו מסאז'ים לכולנו. ממש פינוק. היה מאד כיף ומומלץ בחום אחרי הטרק.

נהנינו מאד בטרק. היה מאתגר אך חוויה משפחתית עוצמתית . הנופים והטבע פיצו על קושי ומאמץ. וכמובן להיות ביחד במצבים אלה מאד מגבש. מומלץ בחום.

אלכס ואפרת

[email protected]