טרק בהרי קצ'קר, תורכיה 2023

בסוף ספטמבר  2023 טיילנו (5 אנשים) בהרי קצ'קר Kackar בצפון מזרח תורכיה

 דברים כללים:

 טיולים לקצ'קר, בצפון מזרח תורכיה, מושכים תיירים רבים, כולל אותנו אחרי שנים של דיבור בנושא. גוש הרי קצ'קר נמשך בכיוון מזרח - מערב עם הפסגה של כ 3937 מ'. קיימים הרבה מסלולי הליכה, מספר מסלולים חוצים את הגוש מצפון דרומה (Trans Kackar) ומספר מתקדמים מזרחה/ מערבה. ישנן כמה נקודות גישה לטרק:  העיקרית  - עיירה Ayder (הגעה מ Trabzon), אך אפשר להתחיל גם מעיירה Olgunlar או Barhal (היום Altiparmak)  - הגעה מ Erzurum, המסלולים אינם מעגלים ומחייבים היערכות עם מנהלנים/ אוטובוסים. רוב המטיילים שואפים לכלול עליה לפסגה העלייה בד"כ ממחנה בסיס וחזרה אליו (מחייב לפחות לילה 1 לינה באוהלים במחנה הבסיס, כך שמינימום הליכה - יומיים כולל יום הגעה למחנה ויום עליה  + ירידה). בכלל כדאי להיערך לימי הליכה ממוצעת של כ 15 ק"מ ליום ועליה/ ירידה עד 1000 מ'. אפשר לעשות פחות ימים

 1.      מידע: יש יחסית מעט חומר כתוב על המסלולים וטרקים וקיים קושי לקבל מידע ברור ומובן. קיימות כמה חברות מוציאות טיולים מאורגנים כולל Ayala הישראלית. אנחנו פנינו לחברה מקומית – Ararat adventures המוציאה טיולים לקצ'קר, הר ארארט ואזורים נוספים. פניה לחברה מקומית הוזילה את הטיול אך מאידך חייבה שיעורי בית והכנה עצמית. איש קשר  Saffet, +905433654249’ לרוב זמין מאד. עובד עם חברה נוספת alpintur. יצאנו איתנו 2 מדריכים מעולים ( Yildirim ו Salame). בדיעבד, הימצאות של 2 אנשי צוות התבררה כדבר חיובי מאד - מוביל ומאסף, נהג מחליף, החלפת מדריך חולה... חבר'ה מאד מקצועיים. טיילים ומדריכי סקי/ טילים, מאד שירותים ופתוחים לשינויים. היו איתנו 100% עד השעה האחרונה. מומלץ מאד. ספר יחיד שמצאנו על האזור The Kackar ,Trekking in Turkey's Black Sea Mountains , של Kate Clow, Chris Gardner, מהדורה שניה באנגלית מ 2012 (לשים לב כי יש מהדורה בצרפתית) הכולל בתוכו מפה עם מסלולים. מ ה האתר התורכי של טיולים בו יש טרקים לפי האזורים אפשר לקבל קובץ GPX עם המסלולים שמתלבש על תוכנות ניווט (שולחים מייל אחרי רכישת הספר עם הוכחה שאכן נרכש ומקבלים מייל עם הקובץ). קנינו את הספר ב Ebay.

2.      לניווט בשטח השתמשנו במפה באפליקציה Locus map , מאד נוח. מפת נייר מהספר של קייט קלאו עזר מאד בתכנון הטרק. אפליקציות ניווט עוזרות במיוחד במצבים בהם השביל לא ברור. מדריכים מקומיים השתמשו באפליקציות אחרות כמו Wikiloc או fatmap (גם בהן יש השבילים). בשטח המסלולים אינם מסומנים/ ללא שילוט, מאידך מפת הנייר מספר סכמתית מאד ולכן חייבים ניווט דיגיטלי או מדריך מלווה. בחלק מהשבילים יש רוג'ומים אבנים ומדי פעם פוגשים סימון שטח צבעוני ומצויר, אך אין לבנות על כך.

3.      לינה: באזור קצ'קר ישנים לרוב בפנסיונים בכפרים קטנים, ברובם חדרים פשוטים לזוג או ל 3 אנשים וכוללים חצי פנסיון, מקלחת חמה, מחיר ממוצע סביב 40$ לאדם. במחנה בסיס מתחת לפסגה - לינת אוהל בשטח מוגדר, אוהלים מסופקים ע"י חברה/ מחנה אך כדאי להביא שק"שים טובים ואולי מזרוני לינה טובים (מקומיים בסיסיים מדי). בארוחת בוקר מכינים סנדווצים ליום הליכה או אפשר להזמין "פיקניק"  - אוכל ארוז שכולל פרי, סנדוויצ' וכמה צופרים. בשונה מטרקים באירופה לרוב לא עוברים בכפרים / מסעדות ולכן אין אוכל בדרך אלא סוחבים הכל. במידה ולוקחים מנהלן מקומי/ חברה  - הציוד מוסע ממקום למקום ומסתפקים בתיק יחסית קטן עם אוכל/ מים כ 1.5 ל (ממלאים מהנחלים בדרך), קצת בגדי החלפה, ציוד גשם ומקלות הליכה.  

4.      עונת הטיולים היא לרוב יולי/ אוגוסט ,, אז יכול להיות עמוס ולכן כדאי שיהיה מקום לינה מוזמן מראש. אנחנו טיילנו בסוף ספטמבר ולכן היה פחות לחץ על השבילים ובפנסיונים (דבר שאפשר גמישות לינה וטיולים). סוף ספטמבר מוגדר כתאריך אחרון לטיול לפסגה בגלל מזג האוויר הקר והגשום (היינו קבוצה אחרונה במחנה בסיס, שקופל ביום שעזבנו).

5.      אוכל בפנסיונים מסורתי תורכי, פשוט אך משביע, בערב יש מרק, ומנה בשרית/ צמחונית (להזמין מראש). ארוחות בוקר לחם, גבינות, ירקות וממרחים). תרבות שתיית תה בכל מקום, תרכיז בקומקום אחד ומים חמים בשני. שותים בכוסות שקופות עם קוביות סוכר. מים שתיה ממלאים מהברז או מהנחלים הגבוהים יותר ממרעה הפרות. לעתים יש בשטח ברזים בנויים, בעיקר בכפרים נטושים. אין צורך לסחוב יותר מ 1-1.5 ליטר לאדם.

6.      מזג האוויר יכול להיות הפכפך, מיום שמשי יפה וחם מאד עד גשם וסערת ברקים ואף שלג בפסגה. כדאי להיערך לכך. וכמובן המסלול יכול להשתנות בעקבות זאת, אין חובה להגיע לפנסיון עד שעה מסוימת בערב כדי להבטיח ארוחה ולינה.

7.      קליטה סלולרית: לא תמיד יש במסלול, אך תמיד כדאי שיהיה טלפון עם סים מקומי או בינלאומי. בפנסיונים לרוב קיים ווייפי חינמי

8.      ציוד: כדאי מקלות הליכה. טסנו עם מקלות מפורקים בתרמיל יום, בכבודת יד ללא כל בעיה. כדאי להביא כפכפים לפנסיון (מועבר ברכב מנהלות). אפשר להביא ספרים/ משחקים. בהגעה מוקדמת נשאר זמן רב שמבלים במשחקים (קלפים, קופסה) שיחות. משקאות חריפים ובירה קשה להשיג בתורכיה הדתית של היום (למרות שהרבה תורכיים ומדריכים שותים) אך לעתים יש. כדאי לקנות מראש בעיר גדולה. בכפרים יש סופרים לקנות פירות / ירקות/ צ'ופרים למסלול.  

9.      רשימת ציוד חלקית שלקחנו: תרמיל, שקיות חימום, נעלי הליכה, בקבוק מים, שכמיה, כיסוי תרמיל, בגד חם, מכנסיים ארוכים + קצרים, חולצות קצרות dry fit, פנס, כובע שמש וחם, כלי רחצה ומגבת, תיק קטן לדברי ערך וערכת ע"ר קטנה, כדאי להביא אטמי אוזניים לכל אחד.

10.  בעיות גובה: לרוב בגבהים שמטיילים בקצ'קר ( עד 2500 ) אין צורך בנטילת כדורים למניעת מחלת גבהים אך תלוי באדם, כושר גופני, גיל וכו'... מהטרקים הקודמים אנחנו תמיד מחזיקים כדורי Diamox ו Dexamethasone למקרי הצורך, בקצ'קר השתמשנו בגלל הגעה מהירה מאד לגובה והחשש.

11.  לקראת הטרק כרגיל עשינו הכנה גופנית – עליות/ ירידות בהרים בארץ, דבר כשלעצמו מאתגר בקיץ הישראלי אך השתלם מאד בטרק

12.  כסף: הטיול של 7 ימים עלה סביב 680E, כולל פנסיונים  + הסעה, הדרכה, אוכל, כניסה לאתרים. לוודא מה כלול ומה לא לפני סגירת הטיול. תוספת 40 $ לפנסיון בגלל שינוי, הוצאנו מעט מאד כסף נוסף במסעדות, סופרים, טיפ למדריכים (כ 10% תוספת). כדאי להחזיק לירות תורכיות (להוציא בכספומט בשדה תעופה). אפשר להשתמש באשראי כמעט בכל מקום

 יום ראשון.

טיסה עם Pegasus לטרבזון דרך איסטנבול. תרמיל טיולים + תיק קטן + תיק גדול עם שק"שים. אחרי הגעה המדריכים פגשו אותנו בשדה תעופה עם טרנזיט ונסענו למנזר Sumela המדהים, מרחק כשעה מטרבזון. מגיעים לחניה. משם יש מוניות זולות שעולות ויורדות ל/ מהמנזר. כדאי לתפוס אחת ולחסוך עליה מיותרת בכביש (אומנם יפה בחלקו  (40 לירות טורקיות לאדם הלוך וחזור). התחלנו ללכת אך אחרי חצי שעה התייאשנו ותפסנו מונית. המנזר, לא פעיל דתית היום, מדהים, בנוי על סלע, ציוריים כנסייתיים נוצריים על הקירות, סולמות, נישות לנזירים. לא לוותר!!! כניסה 450 לירות כ 65  ₪ (כלול במחיר הטיול. מהמנזר נסענו כ 3 שעות לפנסיון בו לנו. בדרך עצירה במסעדה פשוטה לאכול – אוכל מקומי  - קערת גבינות חמה עם חמאה בה טובלים לחם (מעין פונדו מקומי), קערה עם תבשיל שנראה כמו שקשוקה, צלחת בורקים ולקינוח אורז קר עם חלב (דייסה קרה).  לינה בפנסיון מעולה Patika, נוף על העמק מתחת מהחדר (לבחור חדר מתאים), ליד כפר Camlihemsin (בה קנינו קצת פירות ומצרכים לטרק).

יום שני.

השכמה מוקדמת מאד ואנחנו מוקפצים עם רכב לתחילת מסלול הליכה תוך הרי קצ'קר (בעוד הרכב שלנו עם הציוד נסע כ 6 שעות מסביב לפגוש אותנו בפנסיון בערב). בדרך עם הרכב עוברים את Ayder  התיירותית מאד וכעבור שעה, 25 ק"מ, הגענו לישוב Yukari Ceymakcur עם כמה בתים ופנסיון Zaafran קטן  גובה 2300.  התחלנו לעלות בשביל – לא שביל אל אגם Cornavit Gulu, 2800 מ', מנוחה וקפה ליד האגם, טבילה במים קפואים וממשיכים לעבר אוכף Naletleme Gecit 3200. סה"כ 900 מ' עליה. לא פשוט. לקח כ 5 שעות בעליה עם העצירות. מהאוכף כבר בירידה עד הכפר Olgunlar, שביל טוב, יורדים ל 2100 מ', סה"כ 14.5 ק"מ הליכה, עליה 1080, ירידה 1150, מעל 9 שעות מסלול. הגענו לפנסיון ב Olgunlar עייפים מאד. יום הליכה ראשון. חדרים פונים לנהר (שומעים רעש המים הזורמים), פשוטים אך נעימים, מיטות חורקות, אוכל טעים, בעלי המקום נחמדים.

יום שלישי.

יום קצר, הליכה למחנה בסיס. 7.5 ק"מ, 700 מ' עליה. קטן עלינו . לכן בבוקר אחרי ארוחת יוצאים רק ב 9. ציוד מגיע עם 2 הפרדות מהפנסיון ישר למחנה (הגמל המקומי). הליכה נוחה בעליה מתונה. כעבור 3 ק"מ כפר נטוש Hastaf Yalasi עם ברז מים זורמים לשתות ולמלא בקבוקים, מקסים, נוף פסטורלי אחרי מנוחה קצרה המשכנו ובצהריים מגיעים למחנה בסיס Dilberduzu . משקיף לכל העמק, אוהל טיפי אירוח ענק בו נמצא מנהל המחנה Anhan אשר שנים מגיע ומקים את המחנה בתחילת הקיץ ונשאר בו כל העונה, מקבל פני הבאים, מאכיל ומארגן את החיים במחנה, איש הקשר להזמנת מקום, איש נעים ועדין. אחרי שתיית תה מסורתית, תפסנו אוהל, שטיפת גוף במים קפואים, ארוחת ערב סטנדרטית פשוטה אך חמה  וב 19 אנחנו כבר בשק"שים מתכוננים להשכמה ב 3:45, כי ב 4:00 נאכל ונצא לכבוש את הפסגה...

יום רביעי

השכמה וארוחת בוקר מוקדמת (מי יכול לאכול ב 4?) כריכים לדרך ו ב 4:45 צועדים עם הפנסים לראשינו. כעבור שעתיים אנחנו ליד האגם Deniz Gulu , עליה של 500 מ' עליה. נחים ושותים קפה. וממשיכים לעלות עוד 500 לפסגה. רוג'ומים בשטח. כמה שבילים מקבילים. עליה לא טכנית אך לא קל ב 3400. חלקה בדרדרת, זהירות. לקראת הצהריים מגיעים לפסגה 3937 מ', עם דגל תורכי ענק ושלט. ממערב מתחילים להתקרב ענני גשם, דבר שמלחיץ מאד, תוך 20 דקות מזג האוויר מתהפך ומתחיל טפטוף קל מאד ואף פתיתי שלג בודדים. מכסים את התיקים ומתחילים ירידה בזהירות שלא להחליק על האבנים הרטובות, הגשם חלש מאד ובכל זאת נעזרים בשכמיות וכיסוי שוק/ נעליים. לקראת 14 שוב באגם, שותים קפה בשמש ומחליטים על שינוי מסלול  - לוותר על לילה נוסף במחנה בסיס ולרדת ישר ל Olgunlar לפנסיון (תכנית של יום למחרת) – כך מרוויחים מקלחת חמה ולינה בתנאים יותר טובים אך נאלצים לצעוד עוד 7.5 ק"מ. ב 16 אנחנו במחנה. המדריך מזניק טלפונית את הפרדות מ Olgunlar לאסוף את הציוד שלנו. אחרי מנוחה של שעה, קיפול ציוד וארוחה חמה באוהל אירוח (חמוד מאד) יוצאים לכפר, אליו מגיעים רק בחושך עם הפנסים. אין מקום בפנסיון בו ישנו לפני 2 לילות ולכן אנחנו מדלגים עם הרכב לכפר Yaylalar הסמוך לפנסיון חמוד מאד Cam Yuva Pansiyon. בעודנו ממתינים לפרדות ונסיעה עם הרכב יושבים בבית קפה ב Olgunlar שבעלים שמע אותנו מגיעים ופתח אותו ב 19:30...

יום קשה, 20 ק"מ הליכה, 1300 מ' עליה, כמעט 2000 ירידה.

אפשרות נוספת לאלה שלא רוצים/ מתקשים לעלות לפסגה – להישאר במחנה ולעשות כמה שבילים מסביב ולנוח במחנה. גם מאד כיף

יום חמישי

יום מנוחה. קמים מאוחר, ארוחת בוקר מסורתית בפנסיון ויוצאים לטיול קטנטן מעל הפנסיון / ישוב בשולי חורשת היער, אופקי, ללא עליות, בין העצים. שינוי מרענן. 2.5 ק"מ לכיוון, עוצרים לקפה מול נוף מרהיב וחוזרים לפנסיון. מומלץ מאד. בראנץ' קטן עם פונדו תורכי וירקות ו ב 13 נוסעים לפנסיון הבא, בעיירת Altiparmak (Barhal). פנסיון Karahan מדהים, בעמק ציורי, צמוד לכנסיה עתיקה (כעת מתפקדת כמסגד, מפתחות לכנסיה/ מסגד אצל בעל הפנסיון). תופסים חדר בקומה עליונה עם מרפסת ונוף לעמק. שקט ושלווה. מקום מומלץ מאד. נקודת כניסה להרי קצ'קר ולשמורה מזרחית שלהם – Altiparmak. גובה של 1300. האוכל מוגש בפנסיון בין הטובים שאכלנו, פשוט אך מבושל מעולה. מאד מומלץ. מבלים את אחה"צ במנוחה מעליה לפסגה מיום לפני זה.

יום שישי

יום טרק אחרון. ב 7 ארוחת בוקר ו ב 7:30 נוסעים כשעה למזרחה, לכיוון Cattalar. רצוי להתקדם כמה שיותר עם הרכב. מהחניה 1650 ממשיכים לעלות בדרך עפר, לידנו זורם נחל, עצים בצבעי שלכת מסביב, מאד יפה. עדיין מרגישים עייפות מ 4 ימי טרק ולכן ב Amanesket Yaylasi 2000 מ' אחת מאתנו מחליטה להישאר ולחסוך עליה. אנחנו ממשיכים עם השביל, לא תמיד ברור לעלות אל הרמה, צופים על רכס הרי 6 אצבעות, הר מרס ועוד. עצי מחט ועצים עם שלכת. מראה מאד יפה אך עליה אינטנסיבית. עוד 400 מ' ואנחנו על הרמה צועדים אל מחנה Satibe camp. אחרי גמר עליה הליכה פשוטה, יפה. ב 12 אנחנו נחים עם כוס קפה, סה"כ 3.5 שעות עליה,קצת מעבר למה שציפינו ליום אחרון אך עדיין יפה. ירידה כמובן מהירה יותר. החלטנו להישאר עוד יום בפנסיון המקסים ולעשות נסיעה ארוכה ביום למחרת (התוכנית הראשונית הייתה לנסוע אחה"צ כמה שעות ולישון במלון על חוף הים). חוזרים לפנסיון לקראת 16, עייפים מאד. ארוחת ערב טעימה בפנסיון ושינה.

יום שביעי.

בבוקר השכמה מוקדמת, ארוחת בוקר, פרידה חמה מבעלי המקום ויוצאים לדרך. בצהריים עוצרים במלון עם מעיינות טרמיים Ridos בעיירה IIcakoy (חלופה לחמאם בטרבזון שחשבנו לקחת), כ 4 שעות נסיעה, בדרך חולפים על פני סכר ענק ואגם שהציף עיירת Yusufeli העתיקה, מאד מרשים. עצרה לקפה וממתקים מקומיים בצומת, בפניה צפונה לכיוון צפון, אחרי Ispir. לקראת  12 אנחנו במלון. 200 לירות כניסה לבריכות חמות (ללא ריח גופרית + 850 לירות (120 ₪) למסג' של 45 דקות, שווה מאד לפנק שרירים אחרי טרק. כבר נהיה מסורת. המלון ובריכות פשוטות וקצת מיושנות אך משיג את המטרה וב 16 יוצאים מרוצים מהבילוי. עצירה קטנה במסעדת הפועלים פשוטה וטעימה ו ב 18 אנחנו בשדה ב Trabzon. טרמינל בינלאומי דחוס וקטן, ללא מיזוג אוויר, חוויה לא פשוטה אך ב 21:15 ממריאים הבית בטיסה ישירה (יתרון בטיסה מטרבזון).

כרגיל נהנינו מאד, תורכיה מקסימה, פותחת לב, חמימה, אוכל טעים , אנשים נחמדים, טרק לקצ'קר חלומי, מומלץ מאד.

אלכס ואפרת

[email protected]