היו לנו נתונים על אח של אבא שלי ז”ל, שבשנת 39-40 ניסה לעלות לארץ באוניית מעפילים. זו נעצרה ע”י הבריטים. הבחור – מאיר דוב – בקו כפי שנקרא בפי אבי, קפץ למים וניסה לשחות לחוף. נתפס ע”י הבריטים והוחזר לרומניה. ב 1941 חלה בדלקת ריאות ונפטר בגיל 26. החתן הקוסם שלי אריק עוסק בזמנו הלא פנוי בגנאולוגיה ונתן לנו שורה שבה אמור להמצא הקבר ותאריך פטירה עברי מדוייק.
כל זה לא עזר לנו כשפגשנו את ההזנחה הקשה של בית הקברות הזה. מצבות נפולות על הקרקע, קברים ללא מצבה, ומצבות עם כיתוב בלתי קריא. אחרי חיפושים ממושכים של כולנו , עמדנו מיואשים וכבר דיברנו על זה שאין סיכוי למצוא, ואולי נחזור מחר וכד'. ואז נזכרתי בהמלצה חסידית למצבים כאלה: אמרתי בקול רם, שישמעו ! הריני נודר 10 שקלים לעילוי הנשמה שתוביל אותי לקבר של מאיר דוב. וקשה להאמין אבל ראיתי שיח גבוה ושמן שעברנו על פניו כמה פעמים בחיופושינו ופתאם נראה לי שיש בתוכו משהו כמו מצבה. נכנסתי לתוכו, כופפתי ענפים וחשפתי אבן שנדמה כי הכיתוב בה החל עם המילה מאיר! וכאן החל מהלך מצמרר של גירוד, וניקוי עד שגילינו שאכן מצאנו את מאיר דב בן משה (משה הסבא שלי שנרצח בשואה). אמרנו פרקי תהילים , אותיות השם וכו' וכו' ויצאנו משם נפעמים מהסיוע השמימי הגלוי שלו זכינו במאמצינו.
ישנו במלון אינטרקונטיננטל בטרגו מורש מתכוננים נפשית ליום הבא ברגין וסוסני שם נחפש את אניקה -העוזרת-המטפלת-המבשלת- הבייביסיטר שעבדה אצלינו עד לעליתנו ארצה וזכורה לי מאד לטובה.
