שלום רב, לפני מספר שבועות חזרנו זוג הורים ושני ילדים בני 8.5 ו 5 מטיול מקיף באיסלנד, בבלוג זה אנסה לרכז כמה שיותר מידע אשר יסייע לכם לבנות טיול עצמאי במדינה המדהימה הזו.
תכנון מוקדם:
סגנון הטיול שלנו הוא בדרך כלל סגנון תרמילאי. יש כיוון מסוים של טיול והשאר "זורם" תוך כדי. כאשר אנו מטיילים עם הילדים אנחנו דואגים לסגור מראש רכב, ומקום לינה ללילה הראשון (תכנון בקטנה). אנחנו לא אוהבים (לא מסוגלים) להחליט מראש היכן נלון בכל יום, זה לא מסתדר לנו בהיגיון. הרי באם מגיעים למקום מדהים ופתאום בא להקדיש לו יום נוסף לא תוכלו להישאר כי יש מלון מוזמן במקום אחר... אופי כזה של טיול לא מתאים לנו כלל. יחד עם זאת, כשהתחלנו לקרוא חומר על איסלנד הבנו שנושא התכנון המוקדם בכל הנוגע ללינה ורכבים הנו קריטי במידה והטיול מתוכנן לחודשי ה HIGH SEASON (יולי/אוגוסט). ומחירי כרטיסי הטיסה רק עולים ככל שמתקרבים לחודשים הללו. בהתאם לכך הפתרון אשר היה בעבורנו המתאים ביותר היה בחירה בטיול בקרוואן. שבעה חודשים מראש סגרנו את כרטיסי הטיסה והרכב.
כרטיסי טיסה והקרוואן:
אנחנו טסנו בטיסת CODE SHARING של חברת SAS ו ICELANDIC AIR דרך קופנהאגן. הכרטיסים עלו 600$ עם שהות של 4 שעות בקופנהאגן בהלוך ובחזור.
בזמן שסגרנו את הכרטיסים היו מחירים זולים יותר אבל עם זמן קרקע בחניית ביניים ארוך יותר. אנחנו רצינו לצמצם את זמן הטיסה למינימום בשל הילדים.
אני חייבת לציין כי השרות בחברת SAS דומה יותר לשרות בחברת LOW COST מאשר בחברה סדירה. אמנם לא משלמים אקסטרה על המזוודות אבל אין שרות במטוס. אוכל ושתייה בכסף. אין שמיכות וכו'. בחברה האיסלנדית הם קצת יותר אדיבים ושתייה קלה מקבלים חינם, הילדים אף מקבלים ארוחה. את הקרוואן שכרנו דרך חברת ראלי קרוואנים הישראלית. השרות שלהם יעיל, אדיב ומקצועי מאוד. עבורנו זה היה טיול ראשון מסוג זה והיו לנו חששות רבים, אולם צפריר ומיה מהחברה הפגינו מקצועיות רבה והפיגו לנו קצת מהחששות.
טרם הנסיעה הם עורכים הדרכה מאוד מפורטת ומקיפה על ההתנהלות עם הקרוואן בה מקבלים תשובות לכמעט כל שאלה שתוכלו לחשוב עליה. כמו כן הם מספקים שרות כלקוחות שלהם של טלפון חירום 24/7 מחו"ל במידה ואתם צריכים סיוע בתפעול הרכב. הם גם מספקים סוגים שונים של ביטוחי רכב בעבור הקרוואן וביטוח נסיעות. גם זאת עשינו דרכם.
עלות הקרוואן ל 20 יום טיול הייתה 20.000 ₪ ללא הביטוח. כאמור ישנם סוגים שונים של ביטוחים עם עלויות שונות והחזרים שונים. אגב למרות שהזמנו את הקרוואן שבעה חודשים מראש כבר לא היה להם האפשרות לתת לנו את הדגם המדויק שרצינו. רצינו דגם גדול יותר מדגם לארבע נפשות מכיוון שחששנו מאוד מהצפיפות אולם כבר בפברואר אזל המלאי. נאלצנו להסתפק בדגם הסטנדרטי של 4 נפשות (בדיעבד עבור ההרכב המשפחתי שלנו זה היה מספיק).
תכנון מסגרת המסלול:
את החומר לתכנון מסגרת המסלול אספתי מאתר זה, מהאתר של גיא גוטרמן ומ"הטריפ אדוויזור". על פי המלצה של URGENSON כאן באתר רכשתי מראש אטלס מפות של המדינה ובסיוע אטלס זה ובעיקר בסיוע ה GOOGLEMAPS תכננתי את המסלול. לעניות דעתי אין צורך לרכוש מראש מפות של המדינה. בעבור תכנון המסלול, הגוגל בהחלט מספיק ובאיסלנד בכל מקום ניתן לרכוש מפות בכל רמת פירוט ולא במחיר יקר. אנו הורדנו גם תוכנת ניווט לא אינטרנטית בשם HERE שעבדה מצוין וכמו כן השילוט בכבישים נח מאוד (לפחות בכבישים שאינם בHIGHLANDS).
בניגוד להמלצות אחרות, אנו לא הזמנו שום סיור, אטרקציה, מעבורת מהארץ ולא נתקלנו כלל בבעיות לבצע את כל מה שרצינו בשל חוסר מקום.
ביגוד לטיול:
הרבה שרשורים קראתי בפורם כאן במטייל ובאתר של גיא גוטרמן לגבי הציוד שצריך לטיול שכזה. מה שיש לי לאמר – שכל מילה אמת!!!!! קר מאוד מאוד באיסלנד גם בקייץ. לא כמו החורף הישראלי אלא הרבה יותר.
ממוצע המעלות שהיה לנו באוגוסט נע בין 10-12 מעלות ביום. אבל הבעיה היא לא הקור אלא הרוח והגשם. חשוב להצטייד בביגוד חם ככל האפשר, מעילי גשם ומכנסי/חליפות סערה איכותיים ונעליים עמידות למים וכן נעליים להחלפה (למדנו שיש גבול לעמידות למים ). את כל הציוד וברמה איכותית מאוד ניתן לרכוש שם אבל המחירים יקרים בהרבה (ובארץ לא זול כידוע).
להלן פירוט הטיול שלנו:
7/8 יום ו' - תחילת המסע וקבלת הקרוואן
בהתרגשות רבה המראנו (בזמן) בטיסת SAS לקופנהאגן בחמש בבוקר שעון ישראל. כאמור הייתה לנו המתנה של 4 שעות בעיר ובחרנו לצאת מהשדה. יש מטרו משדה התעופה אשר מביא למרכז העיר ב15 דק' נסיעה. מזג האוויר היה מצוין, עשינו שייט בתעלות העיר, הסתובבנו קצת ברחובות הציוריים ואכלנו נקניקיות מעולות. לאחר טיסה של עוד כשלוש הגענו לאיסלנד קצת עייפים אך נרגשים. אני (דאגנית מטבעי) חששתי מאוד שהמזוודות לא יגיעו (קראתי כאן באתר מספר סיפורים כאלה) אולם הכל הגיע. החשש השני שלי התעורר כאשר לא מצאנו את נציגת חברת ההשכרה אשר הייתה אמורה לחכות לנו בשדה. השעה הייתה ארבע אחה"צ, ידענו שהמשרדים נסגרים בחמש ואם לא נקבל את הקרוואן היום נהיה קצת בבעיה. בסיוע עמדת המודיעין מצאנו את הבחורה ולאחר נסיעה של חמש דקות היינו בחברת ההשכרה בתחילת התהליך.
הערה: חברת ההשכרה גובה 30 יורו בעבור שירות ההסעה הזה (אשר מתנהל על חשבונך כי באים לאסוף אותך ברכב אשר אתה מקבל...)
החברה שלנו – MCRENT ממוקמת במרחק חמש דקות נסיעה מהשדה.
בהלוך בחרנו שיאספו אותנו כי היינו לחוצים מבחינת שעת ההגעה לחברה (סוגרים בחמש, עיכוב קל בטיסות והיינו נשארים ללא קרוואן ללילה הראשון) בחזור ויתרנו על השירות ולקחנו מונית אשר עלתה 13 יורו בלבד.
הליך קבלת הקרוואן ארוך ומתיש (במיוחד אחרי לילה בלי שינה).
מציפים אותך בהרבה מידע, בזמן קצר ובפעם הראשונה זה קצת מפחיד. חייבת לציין שההכנה שעשינו בארץ אצל ראלי והחומר בנדון שאספנו סייעו מאוד. למרות כל זאת ובניגוד מוחלט לאופי הדקדקני שלנו בנושאים האלה, יצאנו לדרך עם פגם מסוים ברכב אשר יאלץ אותנו לחזור לשם למחרת (פירוט בהמשך). השעה כבר הייתה שבע וחצי בערב, אומנם אור מוחלט בחוץ אבל אנחנו היינו מאוד עייפים. נסענו לקמפינג קרוב שהומלץ לנו על ידי החברה, בדרך עצרנו לאכול בהמבורגרייה, והצטיידנו בקצת אוכל במינימרקט קרוב (סופרים כבר היו סגורים) מקלחת ולישון.
8/8 יום ראשון באיסלנד
התחלנו להתארגן ליציאה והבנו שלא נוכל להמשיך עם הקרוואן כמו שקיבלנו אותו...
מיטת הילדים הייתה מיטה שיורדת מעל פינת האוכל. יש מאין מנגנון שמסובבים והמיטה אמורה להשתחרר. ברכב שלנו המנגנון נעקר כנראה על ידי השוכרים הקודמים. יום קודם בחברה נאמר לנו שאין להם כרגע חלק חילוף, וציידו אותנו בפלייר שיעזור לנו לסובב את המנגנון מבפנים. במשרדים בעלי הצליח כמה פעמים לשחק עם זה, ובאותו הזמן לא היה נראה לנו בעייתי אומנם למחרת זה פשוט לא עבד. לאור העובדה שהיינו במרחק של חצי שעה נסיעה מהם החלטנו שעדיף לטפל בזה מאשר לסבול כל הטיול. התקשרנו אליהם, אמרו שנבוא עד חמש בערב ויסדרו לנו במקום (כנראה הגיעו רכבים נוספים ופירקו את החלק מרכב אחר על מנת להרכיב בשלנו). כל הסיפור היה בערך 15 דק והעיכוב בהחלט היה שווה.
זאת רק דוגמא קטנה לעובדה ש"תכנונים לחוד ומציאות לחוד". על פי התכנון ביום זה היינו אמורים לצאת מוקדם בבוקר לכיוון "מעגל הזהב" מכיוון שידענו שעלינו להגיע לחברת ההשכרה שינינו את התכניות ועשינו במקום את המתוכנן ליום האחרון - סיבוב בחצי האי רייקאנס (Reykjanes).
זהו חצי אי סלעי בעל יופי מיוחד, שונה לחלוטין מכל דבר אחר שראינו. בחצי האי קרום כדור הארץ דק מאד והפעילות הגעשית נמצאת קרוב מאד לפני השטח. במקום מספר אטרקציות שהידועות שבהן כוללות את הספא המפורסם בעולם הלגונה הכחולה (Blue Lagoon).
מזג האוויר היה קודר וגשום ומהר מאוד הבנו כמה חשוב היה להצטייד בביגוד החורף בכלל ובמעילי הגשם והנעליים העמידות למים בפרט!!!.
הגענו בשעות הצהריים חזרה לחברת ההשכרה, מהר מאוד סידרו לנו את התקלה ויצאנו לדרך.
עצירה ראשונה – הצטיידות באוכל בסופר "בונוס". כאשר החלטנו לשכור קרוואן היה ברור לנו שכחלק מצמום עלויות הטיול אנו נבשל את כלל הארוחות לעצמנו ונצמצם ככל האפשר אכילה במסעדות.
בונוס היא רשת סופרים גדולה אשר פרושה ברחבי המדינה (יש עוד מספר רשתות מסוג זה). נאמר לנו כי היא יחסית זולה (בדגש על המילה יחסית).
בשעות אחר הצהריים המאוחרות (כשמחשיך לקראת 2300 זה לא באמת בעיה) התחלנו דרכינו לכיוון מעגל הזהב.
התחנה הראשונה הייתה הפארק הלאומי תינגוואטליר ((Þingvellir, בו נמצא הפרלמנט העתיק של איסלנד שהוקם בשנת 930 ונחשב לפרלמנט הראשון בעולם. בשביל הכניסה לפארק הולכים בין הלוחות הטקטונים של אמריקה ואירופה. במקום יש גם מפל מים ובריכות מים עמוקות וצלולות עם גשרונים מעליהן.
משם המשכנו לכיוון פארק הגייזרים (Geysir). כאשר הגענו השעה הייתה כבר כמעט עשר בלילה. הילדים כבר נרדמו והרעב והעייפות החלו להשפיע גם עלי אז החלטנו לעצור ולהמשיך למחרת. לאחר שאכלנו הגדול התעורר לחיים ובעלי והוא עשו סיבוב קצר ליד הגייזרים וחזרו מלאי חוויות. כל מה שנותר לי הוא לצפות למחר.
9/8 גייזרים, מפלים, מכתשים ועוד
קמנו לבוקר שטוף שמש (כייף חיים) ויצאנו כולנו לראות את הגייזרים. הגדול שעשה סיבוב יום קודם נהנה להסביר לכולנו מה יש לראות.
"גייזר" (Geysir) הוא גם שמו של אחד הגייזרים בפארק. למעשה אותו גייזר נתן שמו לתופעה כולה. ליד גייזר ישנו גייזר קטן יותר הנקרא סטרוקור שפירושו "הילד." סטרוקור הוא כרגע הגייזר הפעיל בפארק. סטרוקור מתפרץ כל 10 דקות בממוצע. והתופעה מדהימה.
ארוחת בוקר קלה מחוץ לקרוואן ויוצאים לכיוון מפל גולפוס - Gulfoss. גוטלפוס כפי שהוא מכונה על ידי המקומיים (שפירושו "מפל הזהב") הוא מפל רב עוצמה שבהחלט שווה לראות. המפל מחולק לשני שלבים ולאחר מכן פונה הנהר בחדות שמאלה לתוך קניון צר ותלול למדי. הלכנו לאורך המסלול על מנת לראות את המפל מזוויות שונות.
משם המשכנו למפל קצת פחות מרשים בשם מפל פאקסי Faxi , לכנסיית סקלהולט Skálholt (ניתן לוותר). ומשם למכתש קריד Kerið.
קריד הוא מכתש וולקני אשר בראשו אגם, המכתש ממוקם בצד הדרך של כביש 35 והגישה אליו קלה. צבעי ההר משלבים אדום ושחור והאגם במרכזו טורקיזי להפליא. עומק המכתש הוא 55 מטרים וגילו 3000 שנה, מחצית מגיל שאר הרי הגעש בסביבה. עלות כניסה לאתר – 2 יורו למבוגר. ילדים עד גיל 10 חינם.
השעה הייתה עוד מוקדמת, בתכנון המקורי רצינו לנסוע למחרת לשמורת לנדמנלאוגר . האוטובוס לשמורה היה בעיירה הטלה משמע קרוב מאוד למיקומנו והמשמעות הייתה להפסיק את היום בשעה מוקדמת. החלטנו שוב לשנות תכניות ולהמשיך לכיוון מפל Seljalandsfoss בו ניתן ללכת מאחורי המפל. כאמור היה יום שימשי מאוד, קשת מדהימה קישטה את המפל. בהליכה מאחורי המפל נרטבים כהוגן אבל זאת חוויה מרעננת וכיפית גם לגדולים ובמיוחד לקטנים. ישנו בקמפינג סמוך למפל משם יוצא אוטובוס למחרת לשמורת Thorsmork את לנדמנלאוגר נדחה מחרתיים.
10/8 Thorsmork
שוב יום שמש, ארוחת בוקר קלה ויצאנו לכיוון האוטובוס לשמורת תורסמורק. הכניסה לשמורה אינה אפשרית לרכב רגיל כיוון שנידרש לחצות נהרות רבים במהלך הדרך. הדרך הזולה והפופלרית ביותר להגיע לשמורה היא בסופרבוס, אוטובוס מיוחד לחציית נהרות. זמן הנסיעה מהמפל לשמורה הוא שעה ורבע. השמורה ממוקמת בין קרחונים ומוקפת הרים, קרחונים ונהרות. בניגוד לשמורות אחרות בהן היינו, אין צורך להצטייד באוכל/שתייה לפני היציאה מכיוון שבבקתה הראשונה יש קמפינג/אכסניה עם מסעדה אשר מספקת הכל. הגענו, אכלנו ארוחת צהריים קלה ויצאנו לדרך. אנחנו בחרנו במסלול של כשלוש שעות שנראה לנו מתאים בעבור ילדינו.
תיאור המסלול שלנו: הולכים מהבקתה הראשונה (Husaladur) לכיוון היער במסלול לבן, מגיעים לפסגה, ממנה יש נוף עוצר נשימה. כדי לרדת ממשיכים למטה במסלול ומגיעים לבקתה אחרת - Langidalur (ממנה אין אוטובוס ויש לחזור לבקתה הראשונה, שזה חצי שעה הליכה משם) ממשיכים במסלול כחול לבן. כל המסלול לקח לנו שלוש שעות בהליכה נינוחה. חזרנו חזרה לקמפינג ויצאנו לדרך, השעה הייתה יחסית מוקדמת ולכן המשכנו לכיוון מפל Skogafoss.
מומלץ לעשות את המסלול שעולה במקביל למפל, עלייה קצת תלולה אך נוף שווה. אפשר להמשיך עם השביל גם למעלה כמה שרוצים בין כרי הדשא ולאורך הנחל שנשפך למפל. לנו בקמפינג למרגלות המפל והנוף פשוט נפלא.
11/8 סקוגר ואיי ווסטמן
ביקרנו במוזיאון הפולקלור בעיירה, ישנה תצוגה מעניינת של החיים באיסלנד מזמנים שונים וכן שחזור של חווה מסורתית הבנויה מבתים עם גגות מדשא. משם המשכנו למעבורת לכיוון איי ווסטמן. המעבורת יוצאת וחוזרת מספר פעמים ביום, ישנה אפשרות לעלות עם רכב אולם זה לא תמיד מתאפשר מבחינת מקום (אלא אם מזמינים מראש). עלינו על המעבורת של 12:30 השייט כחצי שעה. ידענו שיש חזור ב18:30 וב 21:00 ונאמר לנו שיש כרטיסים ואין בעיה. כשהגענו לאי היה תור מטורף בקופות אז החלטנו להמשיך ולקנות בחזור (טעות!). עשינו סיור רכוב באי בו מסבירים על איך הוויקינגים גילו את איסלנד, על ההתפרצות הגעשית שהייתה בשנות השבעים והסיפור ההרואי של התושבים שם. הסיור לוקח לתצפית פאפינים (כן זכינו לראות באוגוסט!!!). לאחר מכן המשכנו לשייט סביב האי בו ניתן להתרשם מהנוף היפה. ישנם איים רבים סביב האי המרכזי.
הגענו למעבורת בחמש וחצי שמחים ועליזים בדרך לקנות כרטיסים אולם להפתעתנו (ולחרדתי) גילינו שאין כרטיסים לשש וחצי וגם לא לתשע...
הפקידה אמרה שאנו יכולים להיות ברשימת המתנה ושנחזור בשש. ראינו שיש פיצרייה קרובה למזח אז החלטנו לפנק את הילדים, אולם לצערי הפיצה הייתה מזעזעת.
חזרנו ולא היה מקום על המעבורת.
הבלאגן שם היה מאוד לא אופייני למדינה אירופאית. כמונו היו רבים שהמתינו בתור ברשימת ההמתנה והיו מופתעים כמונו. לא עלינו. נאמר לנו שוב לחזור בשמונה וחצי על מנת להירשם שוב לרשימת המתנה חדשה (חלילה לא שומרים את אותה הרשימה...).
הבטן מקרקרת ומחליטים לנסות מזלנו במסעדה אחרת שהפקידה מהמעבורת המליצה עלייה. היה טעים מאוד אולם יקר. חזרנו שוב למזח, לאחר המתנה מורטת עצבים נאמר לנו שאנו יכולים לעלות!
אציין כאן שבכל שלושת השבועות שלנו באיסלנד לא נתקלנו בבעיה של חוסר מקום בשל אי הזמנה מראש, גם במקרה זה תכלס אם היינו קונים בבוקר כרטיסים הלוך חזור לא הייתה נוצרת הבעיה.
עייפים חזרנו חזרה לקרוואן שלנו ומיד יצאנו לכיוון הטלה (HELLA) משם למחרת אנו אמורים לעלות לאוטובוס לשמורת לנדמנלאוגר.
12/8 שמורת LANDMANNALAUGAR וסופה ארקטית ראשונה באיסלנד
קמנו למה שהסתמן כבוקר גשום, אבל באיסלנד אי אפשר לעצור בגלל גשם!!! גם לשמורה זו לא ניתן להגיע ברכב רגיל ובחרנו באפשרות ה"סופרבוס". האוטובוס אסף אותנו מפתח הקמפינג ומשם יצאנו לשמורה. אזור לנדמנלאוגר ממוקם בין הרים מרשימים, לא רחוק מהר הגעש הקלה (Hekla). האזור מרתק ועשיר בניגודים, רכסי הרים עשויים מסלע וולקני הדומה לגרניט מחורצים בפסים שחורים של אפר וולקני, פסגות ססגוניות בצבעים אדום, ירוק, כתום וצהוב, שדות לבה רחבי ידיים וסילוני קיטור הפורצים מסדקים בקרקע. הגענו לרחבת החנייה ועל האוטובוס עלתה בחורה צעירה שהציגה עצמה כאחת מה"ריינג'ריות" של הפארק. היא אמרה שבשל הסופה המתקרבת לא ניתן ללון בשמורה באוהלים אלא רק באזור מסוים מוגדר ולכן ניתן לבצע טיולי יום בלבד. כמובן הוסיפה ואמרה כי יש לצעוד בזהירות.
באזור הקמפינג המרכזי ישנם מעיינות חמים. מדהים היה לראות את האנשים בגשם וקור מקפיא רצים 500 מטר ערומים כמעט לגמרי על מנת להיכנס למים החמים.
מספר עצות חשובות לפני הגעה לשמורה – יש להצטייד באוכל ושתייה לכל היום מכיוון שאין שם היכן לרכוש. נאמר לנו כי יש אוטובוסים ישנים המשמשים כמכולת מאולתרת אולם הם היו סגורים כשהגענו. אין בקתה אשר ניתן להיכנס ולשבת בה לפני/אחרי המסלול אלא שולחנות פיקניק בחוץ אשר מעליהם יש מאין פרגולה. בעצם המקום היחידי ה"סגור" הוא מבנה השירותים בו יש תאים רבים ומקלחות למי שרוצה, השימוש בשירותים ובמקלחות בתשלום.
מצוידים במיטב בגדי הגשם שלנו התעדכנו במסלול המתאים ביותר לנו. מדובר במסלול מעגלי של כשלוש שעות כאשר בדרך ניתן לעלות לפסגה של הר בו יש מעיינות חמים ולחזור חזרה לחניית האוטובוס. בשל הסופה נאמר לנו שלא כדאי לעלות להר אלא פשוט להקיף אותו ולחזור חזרה למחנה. הנוף באמת עוצר נשימה, ממש מרגישים שהולכים בפלנטה אחרת, אני חשבתי כל הזמן שזה מזכיר לי תמונות מהמאדים. המסלול עצמו אינו קשה כלל אולם הגשם ויותר מכל הרוח החזקה מאוד דיי הקשו על ההליכה במיוחד לבן הקטן שלנו אשר לפרקים חשתי שאם אני לא תופסת אותו חזק הוא יעוף ברוח.
כשהתקרבנו לכיוון המחנה ראינו שהאוטובוס כבר מוכן לצאת ומיהרנו לתפוס אותו. על המעיינות החמים ויתרנו הפעם בשל הקור, והקיטורים של הקטן.
הדרך חזרה הייתה ארוכה יותר מהדרך הלוך מכיוון שהאוטובוס עצר בהרבה מקומות על מנת להוריד נוסעים. הגענו חזרה להטלה בשעת ערב מוקדמת כאשר התכנון היה ללכת לסופר ולהמשיך לכיוון קירקיובאיירקלאוסטור על מנת לצאת למחרת לשמורת לאקי.
כמו שציינתי כאן מקודם, תכניות משתנות. לאחר מספר דקות של נסיעה בקרוואן הבנו כי לא נוכל להמשיך בנסיעה. הרוח הייתה אימתנית והקרוואן התנדנד כמו עלה נידף. עצרנו לשאול מה מהירות הרוח כרגע בכיוון שלנו בידיעה שבאם היא עולה על 15 מטר לשנייה (המדידה שם שונה מפה) אסור לנו לנהוג (כך הונחינו על ידי חברת ההשכרה), ואכן הרוח הייתה פי שתיים מגבול זה. ידענו שהאוטובוס אמור לצאת למחרת ב09:00 מקירקיובאיירקלאוסטור אז חזרנו לקמפינג בכוונה לצאת מוקדם בבוקר לכיוון על מנת (לנסות) ולתפוס את האוטובוס.
13/8 לילה סוער ותוכניות שמשתנות
אחרי לילה סוער למדי בקראוון יצאנו השקם בבוקר לכיוון קירקיובאיירקלאוסטור
בדרך הקטן לא כל כך הרגיש טוב וביקש שנעצור. עשינו חושבים והוחלט כי (שוב) נשנה את התכנית. עצרנו בצוקי דירהולי. (Dyrhólaey) (בתכנית המקורית היינו אמורים לעצור שם ערב קודם).
דירהוליי הוא צוק בגובה 120 מ' . הוא קיבל את שמו מן הסלע המפורסם בצורת הקשת שיוצא מקצה הצוק אל הים. פירוש השם דירהוליי הוא "חור בדלת". בעבר היה אפילו טייס הרפתקן שהטיס מטוס קטן דרך הקשת! מהחלק העליון של דירהוליי יש נוף נהדר. המקום כנראה נוצר מהתפרצות געשית שהתרחשה בסוף תקופת הקרח. בהליכה לאורך הצוק ראינו עשרות פאפינים מדהימים ממש במרחק נגיעה. היה שווה כל רגע.
משם המשכנו לחוף Reynisdrangar , חוף קרוב מאוד לעיירה Vik עם חול שחור וצוקים מרשימים. הביקור היה קצר בשל הגשם והמשכנו לקירקי בידיעה שאת האוטובוס כבר פספסנו.
כשנכנסנו לעיירה ניגשנו למרכז המבקרים על מנת לשאול מה ניתן לעשות באזור ולברר על האוטובוס של יום המחרת. להפתעתנו נאמר לנו שהאוטובוס של אותו היום לא יצא בשל מזג האוויר אולם למחרת עתיד לצאת כמתוכנן. שמחנו מאוד על ההחלטה לעצור.
במרכז המבקרים ישנה תצוגה מעניינת של צמחים, אדמה וסלעים מהאזור וכן סרט המתאר את ההתפרצות הגדולה שהייתה באזור במאה ה 18. משם נסענו לכיוון קניון Fjadrargljufur המדהים. הקניון הוא קניון מרהיב מאוד עם דפנות בעומק של 100 מטר שבתחתיתו עובר נהר ה-Fjadra, אורכו כ-2 ק"מ. כדאי מאוד להגיע אליו. בהתחלה במבט מלמעלה הוא לא נראה מרשים במיוחד אבל כשהולכים לאורך הערוץ הנוף הנגלה פשוט מקסים.
הרעב החל לתת אותותיו ולאחר סיור נחמד בקניון אכלנו ארוחת צהריים מושקעת. שוב השעה הייתה יחסית מוקדמת לסיים את היום ולכן החלטנו להמשיך בדרכינו לכיוון סקאפטאפל. הביקור בשמורת לאקי והמכתשים יידחה או יבוטל.
לפנות ערב הגענו לשמורת סקאפטאפל, ביררנו מה ניתן לעשות בפארק אולם כל אפשרות לטיול רגלי נדחתה על ידי שני הקטנים בשל העובדה שאנחנו כבר ביום הגשם השני ברציפות שלנו (הגשם לא מפסיק לרגע) וקצת נמאס להם ללכת בגשם. אז ממשיכים...
עצירה בלגונת הקרחונים Svinafellsjokul, לגונה זו נמצאת ממש לא רחוק מהפארק. יורדים מהכביש הראשי לכיוון כביש עפר (מאוד לא נח לנסיעה בקרוואן אבל אפשרי באם נוסעים מאוד לאט). משם המשכנו לכיוון לגונת הקרחונים Fjallsárlón ובסופו של דבר התמקמנו בלגונה הקרחונית המפורסמת Jokulsarlon.
יוקולסורלון (Jökulsárlón) היא לגונת קרחון ציורית, בחלקו הדרומי של קרחון ואטנאיוקול (Vatnajökull). הלגונה מדהימה ביופייה. הלגונה נוצרה בעקבות ההמסה המסיבית של הקרחון, על ידי חדירה של מי ים מלוחים, בטמפרטורה נמוכה יותר. כתוצאה מכך, גושים גדולים של קרח מתנתקים כל הזמן מקרחון ואטנאיוקול וצפים על פני הלגונה עד שהם נסחפים לים, כשהם נישאים על גבי נהר הקרחון. כבר מהארץ הבנתי שהלגונה הזו היא אחד הדברים שאני חייבת לראות באיסלנד, ולמרות מזג האוויר הסוער והקודר, היופי לא אכזב. פעורי פה החלטנו להישאר לישון על שפת הלגונה. אין כמו לראות נוף שכזה מחלון חדר השינה שלך בקרוואן.
ה 14/8 עוד יום סוער
קמנו שוב ליום גשום, כאמור אי אפשר לעצור בגלל מזג האוויר, זה חלק מהטיול באיסלנד. אבל על מנת לצ'פר את הקטנים אמרנו שנעשה יום "אטרקציות". לאחר ארוחת בוקר כיפית של פנקייקים, יצאנו לשייט בלגונה הקרחונית.
ישנן שתי דרכים לשוט בין קרחוני הלגונה: בסירה אמפיבית, סירה בעלת צמיגים הנכנסת ללגונה בנסיעה וברגע שהיא במים היא הופכת לסירה לכל דבר, או בשייט אתגרי יותר בסירת זודיאק. הקטן היה קטן מידי לזודיאק אז בחרנו בשייט האמפיבי. במהלך השיט מקבלים הסברים על ההבדלים בין קרח רגיל לקרח עשוי מקרחון, על הצבעים השונים של הקרחונים, ומי שרוצה, יכול גם לטעום מהקרח. השיט בלגונה אורך כ-45 דקות וכרטיסים לשיט ניתן לרכוש במקום.
משם חצינו את הכביש לטיול על שפת הים מעבר לגשר. בחוף הים פזורים קרחונים בצורות ובצבעים שונים שנפלטו מהים והמחזה סוריאליסטי לחלוטין. ניסינו מזלנו בשייט בסירת זודיאק מהלגונה השנייה אולם גם שם נאמר לנו שהקטן קטן מידי. לאחר בירור נוסף בנוגע לאפשרויות בהן הקטן יוכל לקחת חלק נבחרה האטרקציה השנייה ליום זה - לצאת לרכיבה על אופנועי שלג על הקרחון (בארץ נאמר לנו שילדים מתחת לגיל 8 לא יכולים לעלות על אופנועי שלג, אולם במקום נאמר לנו שאין בעיה עם בן ה5).
נקודת המפגש היא ב –Smyrlabjorg, בפניה לכביש F985 ב 14:00ואין צורך להזמין מקום מראש. למפגש מגיע סופרג'יפ ענק אשר לוקח את כל מי שמגיע לקרחון. שם מציידים אותך בחרמוניות עבות, מגפיים, קסדות וכפפות, הדרכה קצרה על האופנוע ויוצאים לדרך. אני ישבתי עם הגדול מאחורי, בעלי ישב עם הקטן מקדימה והחוויה הייתה אדירה. נוסעים בשיירה אחר מדריך שמוביל וישנו מדריך נוסף שמוודא שאף אחד לא הולך לאיבוד ומתפקד כמאסף ומדרבן. הרוח הייתה חזקה, וכיאה למזלנו בימים האחרונים החלה סופת ברד, אבל נהנינו מכל רגע. הנסיעה לקרחון היא כ40 דק', הרכיבה עצמה היא כשעה סה"כ יש לקחת בחשבון כשלוש שעות לכל החוויה הזו.
עייפים אך מרוצים חזרנו לקרוואן והחלטנו לנסוע חזרה לכיוון פארק סקפטפל. הגשם עשה רושם שמתחיל להיחלש וכן ידענו שלמחרת ישנו אוטובוס היוצא בשמונה בבוקר משם לכיוון המפגש עם האוטובוס שלוקח ללאקי.
הגענו לשמורה, אכלנו ארוחת ערב קלילה ויצאנו לכיוון המסלול של מפל Svartifoss המפל השחור. המפל הוא אחד האטרקציות המרכזיות בפארק בשל עמודי הבזלת השחורים שמהווים רקע למפל המרשים. המסלול כ2 ק"מ בדרגת קושי קלה. ישנם מגוון רחב של מסלולים בשמורה אולם בשל השעה ומזג האוויר זה היה המסלול אשר התאים לנו ביותר באותו הזמן.
ה15/8 בשעה טובה - המכתשים של לאקי (לאקאגיגאר)
בשל התארגנות קצת איטית בבוקר, את האוטובוס מהשמורה פספסנו בשתי דקות (האיסלנדיים מאוד דייקנים). מבלי להתמהמה יותר מידי התנענו את הקרוואן ודהרנו לכיוון עמדת המפגש של האוטובוס בקירקי. הנסיעה הייתה ממש נסיעה "מבצעית", בעוד בעלי דוהר, אני מארגנת את כל הדברים שנצטרך במהלך היום, דואגת שהילדים יהיו מוכנים לזנק מהרכב ברגע שנגיע. ואכן הספקנו לתפוס את האוטובוס ואפילו היה לנו זמן "להשלים" קצת קניות לפני שיצאנו לדרך.
הנסיעה לשמורה בנוף מדהים, השמיים התבהרו ומצב הרוח בהתאם. כפי שכבר חווינו גם סיור זה הוא סוג של "טיול מאורגן" בו האוטובוס עוצר בנקודות החשובות בשמורה, ובכל נקודה נותנים לך הסבר וזמן סביר ביותר לטייל. העצירה הראשונה הייתה בקניון בו ביקרנו יומיים קודם לכן, לאחר מכן עצרנו במפל ולבסוף הגענו לתחילת המסלול לפסגת לאקי. בעלי והגדול עשו את המסלול לפסגה, הקטן החליט כי הטיפוס יהיה קשה לו מידי ולכן אני והקטן עשינו מסלול קצר יותר למכתש למרגלות הפסגה.
המסלולים:
פסגת לאקי: המסלול מוביל לפסגת לאקי, שגובהו 818 מ', והוא ממוקם במרכז שורת המכתשים. ניתן לראות בקלות את הבקיעים שנוצרו על מורדותיו המערביים והצפוניים. המראה הנשקף מפסגתו מרהיב, בנוסף לשרשרת המכתשים, ניתן לראות היטב את קרחון ואטנאיוקול על שלוחותיו. אורך המסלול כשעה וחצי, הטיפוס הוא בשביל תלול למדי. המסלול מסומן באדום.
מסלול המכתשים לרגלי לאקי: המסלול מוביל ממרגלות לאקי למכתשים שנבקעו על מורדותיו הנמוכים. המסלול מוביל דרך מכתשים, ומאפשר לראות איך נבקעה האדמה. כעת הסלעים והלבה מכוסים אזוב ירוק. אורך המסלול כחצי שעה, הליכה קלה. מסומן בכחול.
לאחר מסלולים אלו האוטובוס ממשיך לעצירה נוספת במכתש טיארנאר המלא במיים. בשל נזקי מזג אויר בחורף האחרון, נאמר לנו כי לא ניתן לעשות את המסלול אלא רק לרדת לנקודת תצפית על המכתש. כאמור, יש לקחת בחשבון כי יש להצטייד באוכל ושתייה לכל היום וכן באם מטיילים עם ילדים מדובר ביום ארוך מאוד ובנסיעה ארוכה באוטובוס ויש להיערך בהתאם.
חזרנו לקרוואן ולמרות העייפות הרבה התחלנו בנסיעה (הלא קצרה) חזרה לכיוון הלגונה הקרחונית. כשביקרנו שם לראשונה ראינו פרסומים שב 23:00 ביום הזה ישנו מופע זיקוקים בלגונה והיה נראה לנו שהמאמץ בהחלט שווה. הגענו ללגונה בסביבות השעה 22:00, כבר היו רכבים רבים בחניון. התמקמנו, אכלנו ארוחת ערב ויצאנו למופע. הזיקוקים לא היו מהמשוכללים ביותר שראיתי בחיי אולם הזיקוקים על רקע הנוף של הלגונה היו מרשימים ביותר. בסיום המופע הלכנו לישון עייפים אך מאוד מרוצים.
ה 16/8 יום רגוע - בריכות חמות והפיורדים המזרחיים
קמנו לבוקר שמשי באופן יחסי ואחרי הפעילות האינטנסיבית של הימים האחרונים החלטנו לקחת את היום באופן רגוע יותר. אחרי מקבץ תמונות נוסף בלגונה (הפעם כשהשמיים בהירים), התחלנו בנסיעה לכיוון הפיורדים המזרחיים. בדרך עוצרנו במרחצאות החמים ב-Hoffell . זאת הייתה בעצם החוויה הראשונה שלנו מהסוג הזה. והתאהבנו. מדובר במרחצאות של מקומיים (לא מתויירים כלל), המרחצאות הם למעשה מספר בריכות קטנות (מתאימות ל 4-6 אנשים כל אחת), צריף להחלפת בגדים, מקלחת חיצונית וצריף עם ילד המשמש כשומר אשר גובה את התשלום (3 אירו למבוגר, ילדים לא משלמים). רק שקט ומרחבים של נוף. חוויה נהדרת ומיוחדת לשבת בבריכה החמה ולצפות על הנוף המדהים כשבחוץ קור מקפיא.
ממשיכים, נסענו מהופן דרך המנהרה Almannaskard לאזור Lónsöræfi הצבעוני, זהו מדבר הררי מוקף הרי געש כבויים הנחצים על ידי נהרות קרחונים. נוסעים דרך הרים מתנשאים לעבר הפיורדים המזרחיים של איסלנד. לכל פיורד יש את הייחוד שלו, כל פיורד כמו גלויה של הטבע. מהכביש הראשי סטינו לכיוון Öxi - דרך הררית בין אגילסטדיר לדיופאווגור (Djúpavogur), זאת הייתה אחת הדרכים היפות שראינו באיסלנד, כל הדרך מלאה במפלים קטנים, הרים ירוק. מצד אחד יש את ההרים והמפלים, מהצד השני רואים את האוקיינוס. עצרנו לחניה יבשה בנקודת תצפית מקסימה וסגרנו את היום.
ה17/8 הפיורדים המזרחיים
המשכנו לכיוון Egilsstaðir להצטיידות בסופר, מספר בירורים על פעילויות בסביבה וכן בשל היותה עיר גדולה (יחסית לאיסלנד) ניסינו לברר באם יש מכבסה בעיר. לא רצינו לכבס בקמפינג ולהתעכב, מהיר יותר לתת לכביסה, לטייל ולחזור לקחת. לצערנו בעיר לא היה מקום אחד המבצע שרות זה בעבור יחידים. רק בקמפינגים באופן עצמאי. נסענו בנופים מדהימים לעיירות דייג בכל האזור ונהנינו מאוד. בערב התמקמנו בקמפינג על אגם לוגורין.
ה 18/8 כביסה והמשך טיול
בהדרכה שקיבלנו עוד בארץ בחברת הקרוואנים, אמרו לנו להצטייד בבגדים למקסימום שבוע מכיוון שאין מספיק מקום בקרוואן להרבה ציוד. בשלב זה אנחנו כבר לאחר עשרה ימים של טיול ולא ניתן היה לדחות יותר את נושא הכביסה. המכונות והמייבשים בקמפינגים בשרות עצמי, על מכונת הכביסה רשומים הזמנים של כל תוכנה ולאחר שהכנסתם מספיק מטבעות בהתאם לזמן היא מתחילה לפעול. יש מקומות בהם ניתן לרכוש אבקת כביסה ומרכך. אנחנו הצטיידנו מראש. הבעיה היא הזמן, מכונה היא מינימום שעה וחצי ומייבש לכמות כזו של כביסה לארבעה אנשים זה מינימום שעתיים (וגם זה לא הספיק). בקמפינג שיישנו בו לא ניתן היה "לצמצם" זמנים בלילה כי חדר הכביסה היה נעול, ומצאנו עצמנו די "תקועים". שמנו מכונה ולקחנו את הילדים לאזור יער Hallormsstaðaskógur (היער הגדול באיסלנד) שם ראינו יום קודם לכן שיש מקום לרכב על סוסים. הילדים יצאו לסיבוב של כשעה על הסוסים, הקטן נהנה מאוד הגדול קצת פחות בשל "תקרית" עם הסוס אבל סה"כ חוויה לשניהם. חזרנו, העברנו את הכביסה למייבש וכדי להעביר את הזמן הכנו ארוחת צהריים על שפת האגם. סה"כ נושא הכביסה "אכל" לנו כארבע שעות מהיום, כשבסיום כל ההליך הכביסה עדיין לא הייתה יבשה לגמרי, בפעם הבאה נעשה יותר פעמים כביסה על פחות כמות.....
עזבנו את אזור הפיורדים המזרחיים לכיוון המפלים ביוקולסארגליופור. כשהכוונה הייתה להגיע עד לאסבירגי. נהר היוקולסה א פיולום נחשב לנהר החזק ביותר באירופה. מקורו בקצה הצפוני של ואטנאיוקול מתחת לקרחון בשם דינגיויוקול (Dyngjujokull). הוא משתרע לאורך של 206 ק"מ. הוא הנהר השני באורכו באיסלנד, אך מכיוון שזהו האזור היבש ביותר באיסלנד כמות המים בו היא רק שלישית בגודלה. הוא מנקז אליו גם מי מעינות שמקורם במי גשם שחילחלו דרך הקרקע הספוגית זרמו בתוך האדמה ויצאו שוב.
המפלים לאורכו של יוקולסה הם סלפוס (Selfoss) הדרומי ביותר, שהוא מפל רחב מאוד שגובהו כ-10 מ', כק"מ צפונית לו הוא דטיפוס, המפורסם ביותר, שגובהו 45 מטר ורוחבו 100 מ', צפונית לו האפראגילספוס (Hafragilsfoss) שגובהו 27 מ' והצפוני ביותר הוא רטאפוס, שגובהו 7 מטר. לתצפית על מפל דטיפוס ניתן להגיע משני צידי קניון יוקולסגליופור. מצידו המזרחי בכביש 864 , ומצידו המערבי בכביש F864 .
בשל הנסיעה בקרוואן לא יכולנו לבחור בכביש ה F , כמו כן נאמר לנו במפורש בחברת ההשכרה כי באם ברצוננו לנסוע לדטיפוס אסור לנו לנסוע בכביש 864 הגם שאינו כביש F, אלא להמשיך לכביש אחר (לא זוכרת מספרו כרגע) המגיע עד למפל ומשם לחזור. באטלס מפות ו ב GPS צוין כי הכביש הזה מגיע עד לאסבירגי ולכן לא חשבנו פעמיים. הבעיה הייתה שכשהגענו לחנייה של המפלים הבנו שמשם לא ניתן להמשיך כי שאר הכביש הוא כביש F גם כן. האפשרות היחידה שלנו היא לנסוע לכיוון מיוואטן ומשם דרך הוסאביק להגיע לאסבירגי. מדובר בנסיעה של קרוב ל 200 ק"מ. בשלב הזה הבנו שלאסבירגי לא נגיע ביום זה.
הגענו למפלים ובחרנו במסלול העובר דרך דטיפוס לכיוון סלפוס ובחזרה לחנייה. המסלול כולו כ 2.5 ק"מ ומאוד קל. משם כאמור, המשכנו לכיוון אגם מיוואטן (Mývatn) . אגם רדוד הממוקם באזור של פעילות געשית פעילה בצפון איסלנד, לא רחוק מהר הגעש קרפלה (Krafla). בכל אזור האגם: מכתשי ענק, מעיינות גופרית מבעבעים, בריכות בוץ ושאריות קפואות של התפרצויות וולקניות טריות. כל זה נותן הרגשה של טיול בכוכב אחר. שמו של האגם בתרגום לעברית הוא "אגם היבחושים" (מאיסלנדית "Mý" = יבחוש, "vatn" = אגם) האגם קיבל את שמו ממספר עצום של זבובים (ברחשים) ששורצים במקום כל קיץ. השם "מיוואטן" משמש לעיתים לא רק ככינוי לאגם אלא גם לכל הסביבה הבלתי מיושבת סביבו. כשקראנו על הזבובים לפני הטיול לא הבנו את "עוצמת" העניין. מדובר בתופעה לא קלה במיוחד. הקטן שלנו ממש לא רצה לצאת מהקרוואן. באזור האגם יש עולם חי עשיר במיוחד עם המון עופות מים כמו: ברווזים, ברבורים, שחפים ארקטיים ועוד זנים נדירים שחלקם מקנן באופן בלעדי באגם מיוואטן. האגם ניזון מנהרות עשירים בדגי סלמון אטלנטי וטרוטות. האגם נוצר על ידי התפרצות לבה בזלתית גדולה לפני 2300 שנה, מה שמסביר את תצורת הנוף הנשלטת ע"י מראה געשי מיוחד. החל משנת 1974, נהר לקסה (Laxá), אגם מיוואטן והאזור הביצתי שמסביב מוגנים כשמורת טבע.
השעה אמנם הייתה לפנות ערב אבל ידענו שיש לנו עוד כארבע שעות של אור ולאחר "בזבוז" הזמן מהבוקר בנושא הכביסה החלטנו לשנס מותניים ולנצל את היום עד טיפת האור האחרונה על מנת להתקרב לאסבירגי.
ביקרנו ב Hverarondor Hverir שם נמצא ההר הצבעוני Namafjall באזור גיאותרמי פעיל. שטח גדול הכולל בריכות בוץ מבעבע, קיטור שפורץ ברעש ממעמקי האדמה, אדי גופרית וצבעים של מינרלים רבים. טמפרטורת המים כמעט רתיחה ויש ללכת אך ורק בשבילים. ריח הגופרית נישא באוויר, אך המראה מדהים. זהו אחד משדות הגופרית הגדולים באיסלנד. בעבר נהגו לכרות גופרית לייצור אבק שריפה. ענני הגופרית מכסים שטחים נרחבים ומשתנים עם כיוון הרוח. המקום מיוחד במינו אנחנו חזרנו אליו שוב לפני שעזבנו את האזור. משם המשכנו לכיוון גריוטגיאה (Grjótagjá) .
גריוטגיאה הוא בקע באדמה שהתמלא במים חמים. בעבר המקום היה אתר רחצה פופולרי אך פעילות גיאותרמית הפכה את הבריכה לחמה מדי (50 מעלות) לרחצה. ניתן לצפות על הבריכה דרך הסדקים בתקרה וגם לרדת עד המים. האתר נמצא בין הישוב רייקיאליד (Reykjahlíð) להר הגעש קוורפיאטל. לאחר ביקור קצר מחוץ למרכז המבקרים ברייקיאליד, (שהיה סגור) ותדלוק המשכנו לכיוון הוסאביק. עצרנו לברר על שייט לווייתנים ליום המחרת והמשכנו עד שכבר ממש החל להחשיך. עצרנו את הקרוואן לשפת האוקיינוס על רקע אחת השקיעות המדהימות שריתי בחיי.
ה 19/8 אסבירגי, שייט לווייתנים וסביבת אגם מיוואטן
הגענו לאסבירגי בשעת בוקר מוקדמת. היום השמש ממש מפנקת והמעלות אף החלו לטפס (הגיעו בשיא היום ל20). כולנו כולל אני העזנו להתקלף ממספר השכבות הרב שאפיין אותנו באיסלנד ולשים חולצה קצרה בלבד (אל דאגה עד הצהריים כבר חזרנו לשכבות ולמעילים).
Ásbyrgi - הוא קניון בצורת פרסה, שאורכה 3.5 ק"מ, רוחבה כ-1 ק"מ, וקירותיה מגיעים עד ל-100 מטר. בצדה הפתוח של הפרסה, ישנה רמה גבוהה המכונה "האי". בזכות האי הקניון נראה כטבעת פרסה ענקית. השטח בין קירות הקניון עשיר מאוד בצמחיה, שיחים, פרחים ועצים גבוהים שהם נדירים באיסלנד. להתפתחות הצמחייה העשירה תורמת העובדה שקירות הקניון מגנים על השטח מפני רוחות, וגם כיוון שאסבירגי הוא פארק לאומי ורעית כבשים אסורה בו. פירוש השם אסבירגי הוא מקלט האלים, "אס" באיסלנדית עתיקה פירושו אלים, כשהכוונה לאלי הפנתיאון הנורדי. לפי האגדה הקניון נוצר כאשר סלייפניר, הסוס בעל שמונה הרגליים של אודין, האל הראשי במיתולוגיה הנורדית הניח אחת מכפות רגליו על האדמה, ויצר את טבעת הפרסה. הגיאולוגים טוענים שהקניון נוצר על ידי שיטפון אדיר אחר מקרחון ואטנאיוקול שחצב את כל הקניון, שבו זורם כיום הנהר יוקולסה א פיולום במשך כמה ימים בודדים. לקח כמה שנים עד שאסבירגי קיבל את הצורה הנוכחית שלו, אבל תוואי זרימת הנהר זז בסופו של דבר מזרחה, להיכן שהוא זורם היום. במקום ישנו מרכז מבקרים אשר מספק מידע על שלל המסלולים שיש במקום.
בחרנו לשלב שני מסלולים. התחלנו בתחילת מסלול הנקרא "מסלול שפת המצוקים" the rim of Ásbyrgi. מסלול זה היה ארוך מידי עבורנו (10-12 ק"מ) אולם תחילתו משלבת טיפוס בסולמות וחבלים (חוויה שילדינו מאוד אוהבים). וכן את מסלול ה"אי" שאורכו כ 5 ק"מ.
התחלנו ממרכז המבקרים את תחילת המסלול הראשון, לאחר כק"מ הגענו לחלק ה"מאתגר" בעבור הילדים ומשם חזרנו למרכז המבקרים. משם המשכנו עם הרכב לתחילתו של מסלול ה"אי".
קראנו רבות על פארק זה ועל המסלולים בו, ולפני ההגעה היה ברור לנו שזאת אחת הנקודות שאנו לא נוותר עליהן. התיאורים היו של נוף עוצר נשימה, מקום אידיאלי לטיולי משפחות ועוד הרבה סופרלטיבים מסוג זה. בסופו של דבר אסבירגי היה אחד המקומות הכי פחות מעניינים באיסלנד מבחינת נוף ומסלול. מהנוף התאכזבנו אבל לפחות נהנינו מהשמש (חלקנו, בעלי התלונן שחם מידי ושיחזירו את החורף...) והילדים מהטיפוס. בדרך החוצה, עצרנו שוב במרכז המבקרים שם סייעו לנו להזמין סיור לאסקיה ליום המחרת באוטובוס מיוחד.
התלבטנו רבות בין אוטובוס עם קבוצה של מספר אנשים לבין סופרג'יפ פרטי. ההבדל במחיר היה מאוד משמעותי. האוטובוס עלה 130 אירו למבוגר. ילדים מגיל 7 חצי מחיר ועד גיל 7 חינם. סיור הג'יפ שהציעו לנו עלה כמעט פי אחד וחצי לאדם. מכיוון שהתנסינו בנסיעות היום הללו בשמורות האחרות באיסלנד בחרנו באופציה הזולה יותר. משם המשכנו להוסאוויק לשייט לווייתנים. באתר כאן במטייל היו המלצות רבות על השייט מעיירה אחרת בשם דאלויק אולם לא ידענו באם נגיע לעיירה ובשל העובדה כי היינו כל כך קרובים להוסאוויק החלטנו לצאת לשייט שם.
בעיירה יש כארבע חברות המציעות פחות או יותר את אותו השייט. כולן נמצאות באזור המזח. החברות יוצאות פחות או יותר באותם הזמנים. יש שייט בסירת מפרש, בסירת דייג מסורתית ובסירת מנוע מהירה. כל החברות מציעות שתייה חמה ומאפה במהלך השייט ואורך השייט הוא בין 3-4 שעות (תלוי באם מוסיפים נסיעה לכיוון אי הפאפינים או לא). סירת המנוע המהירה ירדה מהפרק כי הקטן לא יכול לעלות עליה בשל גילו, 4 שעות בים לי היה נראה ארוך מידי ולכן ובחרנו בשייט הראשון שיצא כשהגענו לעיירה של שלוש שעות בסירת דייג מסורתית.
ממול למזח ישנה גלידרייה נחמדה בה אכלנו ואפל בלגי חלומי ומשם יצאנו לשייט. החברות מנחות אותך להתלבש היטב ומספקות "חרמוניות", אולם בשל מזג האוויר הטוב לא התלבשנו עם החרמוניות שסופקו. ראינו מגוון ציפורים וכמובן מספר לווייתנים והחוויה הייתה אדירה לגדולים ולקטנים. עד לסוף השייט קצת התחרטתי שלא שמנו את החרמוניות כי נהייה קרררררר מאוד. משם נסענו חזרה לאזור מיוואטן, ביקרנו בשמורת דימבורגיר (Dimmuborgir) - מעין פארק קטן (עם כל תשתיות התיירות הנלוות - קפיטריה, חנות מזכרות במחירים מופקעים ושירותים) בו קיים ריכוז של תצורות סלעי לבה שחורים היוצרות 'מבנים' מעניינים, כשגולת הכותרת היא מבנה דמוי קתדרלה. בפארק מספר מסלולים קצרים ומעגליים לסיבוב רגלי בין הסלעים. המקום מאוד יפה, מזכיר קצת את גן העדן הצ'כי אולם הזבובונים הקטנים מקשים על ההליכה כולה. ממש רצנו את המסלול וחזרנו לקרוואן.
בעיירה ריקאליד יש אזור שראינו יום קודם כאזור המסומן ASKAYA PARKING , לאחר מספר לילות מעולים בחנייה יבשה, היה נראה לנו אך טבעי לעצור שם ללילה ולו רק בשל העובדה שלמחרת אנו נוסעים לאסקיה. באמצע ארוחת הערב דפקו לנו בדלת ונאמר לנו על ידי איש קצת לא נעים כי זה שטח פרטי, במהלך היום אכן ניתן להחנות שם אולם לא בלילה. עברנו אחר כבוד לקמפינג. מקלחת טובה (אחד הקמפינגים היחידים בהם לא לקחו כסף על מים חמים) ולישון. למחרת מחכה לנו יום ארוך וחוויתי.
ה 20/8 אסקיה – טיול לכוכב אחר
מוקדם בבוקר הצטיידנו בכל הנדרש ליום שלם ומלא מחוץ לקרוואן ועלינו על האוטובוס. המדריכה כבר בכניסה לאוטובוס מוודאת כי אנו לבושים כראוי ומצוידים בביגוד הנכון. מסתבר שהקיץ האחרון היה קר במיוחד והשלג על ההר לא הפשיר. את הכביש עצמו אשר בדרך כלל נפתח בתחילת עונת התיירות, פתחו רק כשלושה שבועות קודם לכן. התוצאה היא שאת המסלול ללוע הר הגעש אנו נעשה בהליכה בשלג אשר לעיתים הנו דיי עמוק. מידע זה קיבלנו מראש על ידי משפחה שפגשנו שטיילה שם מספר ימים קודם לכן ואכן הגענו מצוידים בכל הביגוד העמיד למים ובשקיות ניילון ברגליים.
אסקיה היא קלדרה, כלומר לוע ענקי של הר געש שקרס אל ליבת המאגמה שמתחתיו. גובה ההר הוא 1510 מ' ושטחו הוא 50 קמ"ר. ההתפרצות שיצרה את הלוע המקורי התרחשה בשנת 1875, אז הושלכו אבנים מן ההר והגיעו עד ליבשת אירופה מרחק של למעלה מ-1000 ק"מ! הפעילות הוולקנית נמשכה שלושים שנה, והגיעה לשיאה בהתמוטטות מסיבית נוספת של החלק העליון של ההר. הלוע שנוצר התמלא מים, והפך לאגם העמוק ביותר באיסלנד 217 מ' עומקו, צבעו כחול ספיר והוא קפוא רוב ימות השנה. במכתש הצעיר יותר סמוך לאסקיה מצפון לאגם אסקייואטן נמצא לוע ויטי (Víti) הקטן, ובו אגם תרמי. הנופים בדרך לשם מהממים. האזור כולו מזכיר את הקרקע של הירח ואכן האזור שימש כבסיס זמני לתוכנית החלל אפולו של נאס"א. המקום נמצא הרחק מכל ישוב, ויש נוף ייחודי שאין דומה לו בעולם. הדרך מהממת ועוברת במדבר וולקני שחור, יש עצירות והסברים על המקומות. כמובן שכולם מצטלמים בקפיצות לאוויר על מנת לדמות "הליכה על הירח" והכל ממש משעשע.
מגיעים לאסקיה אחרי נסיעה של כ-3 שעות ומשם יש הליכה של כשעה וחצי עד הלוע. אנחנו עשינו את ההליכה הזו כאמור בשלג ובשלב כלשהו גם בגשם, לצערנו הראות ביום הזה הייתה גרועה ממש. ראינו את הלוע רק כשממש עמדנו לידו, רצינו לעשות את ההקפה של הלוע והאגם אבל הקטן ממש בכה שקשה לו (ההליכה בשלג לא הייתה קלה גם לחלק מהמבוגרים). אני חזרתי עם הקטן לאוטובוס ובעלי והגדול השלימו את ההקפה. למרות כל זאת החוויה מדהימה! בדרך חזרה עוצרים בבקתה שם ניתן לאכול את הצהריים שהבאתם (אני יודעת שבסיורי ג'יפים עוצרים בבקתות אחרות בהן ניתן לרכוש צהריים) ולעשות מסלול קצר נוסף לעמק הנקרא "עמק הדרקון". משם ממשיכים בנסיעה הארוכה חזרה לריקיאהילד.
לאחר יום ארוך זה "פינקנו" עצמינו בפיצרייה מקומית באזור, הפיצה הפתיעה לטובה וחזרנו לשם לקנות מגש נוסף. עייפים ומרוצים סגרנו את היום הזה.
ה 21/8 בקושי רב עוזבים את אזור מיוואטן
בתכנון המקורי היום רצינו להמשיך לכיוון חוות הדשא של גלומבייר ומשם לחצי האי וטנסנס אולם היו לנו עוד מספר נקודות בהן רצינו לבקר באזור האגם. דבר ראשון עצרנו במרכז המידע לתייר על מנת לברר לגבי מעבורות מהפיורדים המערביים לכיוון סטיקיסוהלמר. נאמר לנו שבאם לא נזמין מראש, לא יהיה מקום לקרוואן. במרכז מידע יש מחשב עם גלישה חינם באינטרנט וניתן להיעזר בעובדים שם בכל בעיה. העובדים גם כן המליצו להזמין מראש את המעבורת ולא להסתכן בקנייה במקום. לאחר הניסיון הלא מוצלח שלנו באיי ווסטמיינר השתכנענו בקלות והזמנו מעבורת ליומיים לאחר מכן. משם יצאנו לדרך, התחלנו באזור המכתשים המדומים לאורך האגם, משם להר קרפלה וסיבוב סביב המכתש שגם שמו ויטי ולאחר מכן בלחץ רב של הילדים שמאוד התלהבו מנושא הבריכות החמות עצרנו במרחצאות חמים במיווטאן - Mývatn Nature Baths.
המרחצאות במיווטאן הנן בסגנון הלגונה הכחולה המפורסמת (לא ביקרנו בה, אבל ככה אומרים...). במקום יש בריכה אחת קרה, בריכה אחת חמה (בכל נקודה מרגישים את המים בטמפ' אחרת), מאוד גדולה ולמרות שיש תנועה ערה של אנשים לא צפוף ובחלקים ממנה אף הציבו ספסלים ויש פינות זולה במים. כמו כן, יש מעין אמבטיה בטמפרטורת ג'קוזי. יש גם 2 סאונות ובית קפה במחירים מחרידים. לפני הכניסה למרחצאות יש להתקלח ללא בגד ים (יש מקלחות מופרדות בוילון). אין להיכנס למלתחות עם נעליים - מומלץ להצטייד בכפכפים. העלות היא 3500 קרונות לאדם בקיץ. לבעלי כרטיס סטודנט בנ"ל (שאפשר להוציא באיסתא ב-50 ש”ח) יש 1000 קרונות הנחה. ילדים לא משלמים. שעות פתיחה: בקיץ 9:00-23:30. בחורף 12:00-21:30.
בעלי נכנס עם הילדים ולאחר "בוק" שלם שצילמתי אותם בבריכות פרשתי לבית הקפה לקצת מנוחה, אינטרנט וכו'. ארוחת צהריים קלה בקרוואן והמשכנו (הרבה יותר מאוחר מהצפוי) לכיוון מוזיאון Glaumbaer בתי דשא. למוזיאון הגענו בשעת ערב מאוחרת ולכן התמקמנו במטרה לפתוח אתו את הבוקר למחרת.
ה 22/8 בתי הדשא, חצי האי Vatnsnesi ותחילת הפיורדים המערבים.
קמנו למזג אויר קודר וגשום, ויצאנו למוזיאון. מוזיאון בתי דשא מראה את צורת החיים באיסלנד במאות הקודמות. בכניסה מקבלים דף הסבר בשפה שתבקשו (יש גם בעברית). מבני החווה מתקופות שונות במאה ה-19. הבתים בנויים מקליפות עץ דקות המבודדות ביריעות כבול ומקורות שכבה עבה של אדמת עשב. המבנים העיקריים חוברו במסדרון מרכזי ארוך וצר. אורך המסדרון 21 מטר. התושבים הראשונים בחווה חיו במאה ה-11. הסיור כולל כניסה לחדרים השונים המעניינים מאד. במקום פועל בית קפה נחמד. משם המשכנו לחצי האי בתקווה לצפות במושבות כלבי הים אשר אמורות להיות שם. מדובר בנסיעה של כ-70 ק"מ סביב חצי האי Vatnsnesi. הצפייה בכלבי הים כאמור אינה מובטחת ותלויה במזג האוויר ויש לקחת זאת בחשבון בהחלטה האם להיכנס לחצי אי או לא. לנו היה מזג אוויר גרוע. תרנו את האי לכל אורכו אולם כלבי ים לא זכינו לראות. היה יום גשום במיוחד ומעבר לכך היה ערפל כבד מאוד כך שהראות הייתה ממש קשה. מבחינתנו הסיבוב היה ממש מיותר.
להלן הנקודות נבחרות לצפייה בכלבי הים כאמור מומלץ רק ביום יפה.
Illugastaðir: תצפית קרובה לחוף, המאפשרת לראות את כלבי הים בבירור, במידה והם שם. יש לעבור דרך שער בקר (לצאת מהרכב, לפתוח את השער ולדאוג שאף חיה לא תצא אתכם, לעבור את השער עם הרכב ולצאת לסגור אותו). ממש אחרי השער יש חניה, ומשם מתחילה צעידה של כק"מ אחד. Hvítserkur: יש לנסוע בדרך עפר אל החוף. קראנו שהיא מאוד קשה ושאנשים רבים מעדיפים להחנות את הרכב בכניסה ולצעוד, אך מצאנו את הדרך עבירה לחלוטין. יש שביל לאורך המצוק וניתן לרדת למטה וללכת על החוף. יש במקום סלע מרשים שגובהו 15 מטר.
מאוכזבים מחוסר המזל שלנו ניסינו לרומם את מצב הרוח על ידי פעילות כיפית לילדים. על פי אחד מהטיפים כאן באתר ידענו שיש חווה נחמדה בה ניתן לרכב על סוסים בשם חוות הסוסים גאווקסמירי. החווה נמצאת בנוף יפה, ישנו בית הארחה במקום. כשהגענו גילינו כי סיורי הסוסים מוגבלים מגיל 7 ומעלה. הגדול לא היה מעוניין לרכב אחרי "תקרית" הסוס הקודמת והקטן לא יכול היה אז ויתרנו והמשכנו הלאה. ככל שהתקרבנו לפיורדים המערביים מזג האוויר החל להתבהר הנופים חזרו להיות הנופים עוצריי הנשימה שהורגלנו אליהם באיסלנד ומצב הרוח החל להתרומם גם כן. סיימנו את היום בעיירה דראנגנס (Drangsnes), כפר דייגים קטן שבפיורד Steigrímsfjörður. קראנו שהכפר נחמד ושישנה בריכה חיצונית חמה עם מים חמים טבעיים. הגענו לקראת שבע בערב לכפר ומיד ראינו את הבריכות. מדובר בשלוש בריכות הממוקמות ממש על האוקיינוס. הבריכות בטמפרטורות שונות, מהצד השני של הכביש ישנן מלתחות עם שילוט ברור כי הבריכות הנן בריכות ללא תשלום וישנה קופסא במידה וברצונכם לשים תשלום סימלי.
לפני שהספקנו להחנות, הילדים כבר התפשטו והיו בדרכם לבריכות. אני נשארתי להכין ארוחת ערב וללא ספק היה זה סיום נהדר ליום שהחל קצת "עקום". ישנו בקמפינג של העיירה הממוקם גם הוא על שפת האוקיינוס.
ה 23/8 בחירות קשות בפיורדים המערביים
קמנו בבוקר ולאחר ישיבה על המסלול והמפות הבנו שניאלץ לוותר על חלק ניכר מהפיורדים המערביים או שניאלץ לדחות את המעבורת. זאת בדיוק אחת הסיבות שאנחנו לא נוהגים להזמין מראש דברים...אבל... מצד אחד הזמן מתחיל לדחוק בנו, לא נותרו הרבה ימים לטיול המקסים הזה אולם נותרו הרבה תכניות. אנו יודעים שברצוננו לבקר באזור סנפלסנסס, ובמספר אתרים נוספים בצפון מערב המדינה ומצד שני ישנם גם הפיורדים המערביים. מקריאה הכל עושה רושם של מדהים וקשה להחליט על מה לוותר... אחרי התלבטות לא קלה החלטנו לא לדחות את המעבורת ולהתחיל לנסוע לכיוון שלה בתקווה שנספיק לפחות לבקר במפל דינאנדי וצוקי לאוטרברג. אבל כמו שכבר הבנתם, לא הכל תלוי בנו, הילדים ממש אבל ממש רצו ביקור נוסף (אחרון על פי הגדרתם) בבריכות החמות ולאחר שהם באמת היו גיבורים וסבלניים כבר מעל שבועיים, לא יכולנו שלא להיענות לבקשתם. אז בנוהל הרגיל הם קפצו לבריכות, אני הכנתי לנו בינתיים ארוחת בוקר ובאיחור של כמה שעות מהתכנון יצאנו לדרך. עצרנו במוזיאון הכשפים בעיירה הולמאוויק, חשבנו שזה יהיה עוד מוזיאון שנסיים בחצי שעה גג אולם הוא כל כך עניין אותנו ובאופן מפתיע גם את הילדים כך שיצא שבילינו בו מעל שעה. משם המשכנו לכיוון המעבורת, הנופים בדרך לדרום הפיורדים המערביים מהממים, מבחינת זמנים כבר היה ברור שלצוקי לאוטרברג לא נגיע אבל כן נספיק לבקר במפל דינאנדי. המפל היה אחד היפים שראינו, ולדעת בעלי הוא הכי יפה. מסלול קצר של כחצי שעה מוביל דרך סדרת מפלים קטנים לפסגת המפל העיקרי (דינאנדי). מצד אחד המפל, מהצד השני נפרש פיורד מקסים ובאם היינו יכולים היינו נשארים שם מספר שעות ליהנות מהנוף. הזמן דחק ונאלצנו להיפרד מהאזור הקסום הזה עם הרבה טעם של עוד. הגענו לסטיקיסהולמור בשעת ערב מאוחרת, כבר החל להחשיך, מצאנו מקום נחמד להחנות והלכנו לישון.
ה24/8 חצי האי סנייפלסנס.
עוד סופה בפתח, במרכז המבקרים בעיירה סטיקי אמרו לנו שהסופה תמשיך לאורך כל היום אולם למחרת אמור להתבהר ולכן כדאי לנו לשקול מה עושים. לאחר עצירה להצטיידות בסופר יצאנו לדרכינו. הנסיעה לאורך הכביש המקיף את חצי האי סנייפלסנס הובילה אותנו בין נופים הרריים, מרחבים ירוקים, מפלים קטנים היורדים מההר וישובים עם נמלים קטנים. נאמר לנו כי ביום בהיר כמעט מכל מקום ניתן לראות את הקרחון, אולם לצערנו לא זכינו לכך. הנסיעה בכבישים החוצים את חצי האי יפה במיוחד. עצרנו בדרך באזור בו ישנן מושבות של כלבי ים אולם כמו בחצי האי הראשון בו ביקרנו גם כאן לא האיר לנו מזלנו ולא זכינו לראות כלבי ים.
המשכנו לכיוון מערת הלבה vatnshellir. מערת הלבה נמצאת בסמוך לקרחון המכסה את הר הגעש הפעיל שממנו מתחיל "המסע לבטן האדמה" בספרו המפורסם של ז'ול ורן. ישנם סיורים כל שעה עגולה, מציידים את התיירים בקסדות ופנסים ומתחילים את המסע לבטן האדמה בירידה ארוכה במדרגות לולייניות. הסיור כשעה, עם מדריכים מקצועיים ומשעשעים – חוויה נחמדה (לא זכור לי כמה עלה הכרטיס אולם ילדים עד גיל 12 חינם).
משם המשכנו למרכז המבקרים של הפארק הלאומי, התעניינו בנסיעה על הקרחון בחתול שלג, אולם נאמר לנו שבשל מזג האוויר הם לא יצאו היום, טיול סוסים גם ירד מהפרק כי שוב לא היה טיול מותאם לקטן. בילינו קצת במרכז המבקרים בו יש כל מיני מייצגים אינטראקטיבים על הטבע בסביבה. המייצגים עניינו מאוד את הילדים ומשם יצאנו למסלול המצוק מ-Hellnar לכיוון Arnarstapi. מסלול באורך של 2 ק"מ לכל כיוון. מדובר במסלול מישורי העובר בין הצוקים וסלעי הלבה עם הצמחייה המיוחדת שגדלה עליהם (מרגיש כמו לדרוך על ספוג). המצוקים יפים ועליהם מקננות ציפורים רבות. המסלול קל להליכה. לא חייבים לעשות את כולו, באיזשהו שלב הנוף חוזר על עצמו, אבל עדיין מדובר במסלול מקסים ולא כדאי לוותר. כמובן שאפשר להתחיל גם מהכיוון השני.
לאחר המסלול המשכנו להקיף את האי, ירדנו לכמה חופים שהוגדרו כחופים "אטרקטיביים" בשל החול המוזהב בהם (לא משהו שכישראלים אנחנו לא ראינו) ועצרנו באחד החופים ללילה.
ה25/8 המשך סנייפלסנס מפלים ומערות.
כפי שהבטיחו לנו, הבוקר השמש יצאה, ביקרנו במפל מקסים, לאחר מכן חזרנו לחוף עם מושבות כלבי הים (בתקווה שביום שמש הם ייצאו) ואכן סוף סוף זכינו לראות מספר כלבי ים רובצים להם בין הסלעים. הקרחון אכן נגלה במלוא הדרו ונהנינו מאוד משלל הנופים. משם התחלנו בדרך ארוכה לכיוון מפלי הלבה Hraunfossar ומפלי האחים Barnafossa. המפלים סמוכים זה לזה וליד מגרש החניה יש מפה. הביקור במקום אורך לא יותר מחצי שעה, והמפלים יפים מאוד. מפל האחים (Barnafossar) נשפך בין סלעי לבה מרשימים שניתן ממש לראות בהם את זרמי הלבה שקפאו. מפל Hraunfossar הוא בעצם סדרה של מפלים נמוכים, הממוקמים זה לצד זה במרווחים קטנים ובמרחק כולל של כ-900 מטר. יש מסלול הליכה מסודר ומשולט. מומלץ לקרוא את השלטים המסבירים על ההיסטוריה של המפלים.
לא הרחק מהמפלים ישנה נקודת מפגש לאטרקציה חדשה אשר נפתחה בקייץ האחרון – מערת קרח. מדובר בסיור למערה לא טבעית (שנבנתה על ידי אדם) בלב קרחון Langjokull, נפגשים בקצה הקרחון (כביש עפר נוראי אבל עביר לרכב רגיל) או במלון בהוסאפל Husafell (משם בתוספת תשלום יש העברה לנקודת המפגש בקצה הקרחון). הסיור האחרון ליום זה יצא בשלוש וכבר לא הספקנו.
במקום נסענו למערת הלבה Surtshellir . מדובר במערת לבה בה ניתן לטייל באופן עצמאי וללא מדריך. אורך המערה הוא 1,310 מטר . וגובהה מגיע ל 8 מטר עד 10 מטר במקומות הגבוהים ביותר. בצידה המערבי היא מגיעה לגבהים של 2-4 מטר בלבד. ההליכה במערה לא פשוטה כלל לאור העובדה שמטפסים מעל סלעים געשיים בגודל של בולדרים. יש 3 נקודות בהן ניתן לרדת למערה, הירידה עצמה קצת מפחידה, ללא מדרגות או סולמות אלא ירידה לאורך סלעים לא פשוטים. במערה עצמה יש גושי קרח (להיזהר מהחלקה). יש לנעול נעלי הליכה טובות מכיוון שהולכים על סלעים חדים וחובה להצטייד בפנס עבור כל אחד מהצועדים. כמו כן, הטמפרטורה במערה נמוכה למדי אז כדאי ללבוש עוד שכבה, אבל לא להגזים כי ההליכה על הסלעים די מאומצת ומחממת. ניתן ללכת לאורך המערה מלמעלה ולצלם את מי שהולך בפנים בנקודות היציאה השונות. אני ויתרתי, ונשארתי בחלק העליון לצלם, בעלי והילדים נהנו מאוד!!!
יש לקחת בחשבון כי הדרך למערה היא בכביש עפר מאוד לא טוב, בהגדרה הוא עביר לכל סוגי כלי הרכב אולם אנו נסענו בער כ 15 קמ"ש על מנת להישאר שפויים בטלטלות של הקרוואן. הנוף בדרך למערה מקסים. למחרת יהיה יומנו המלא האחרון באיסלנד ורצינו להספיק לבצע את המסלול במפלי גלימור לחזור לאזור זה ולהגיע למערת הקרח לסיור של שלוש (למרות שמדובר בשעתיים נסיעה מיותרות, מדובר היה בחוויה שנראתה לנו שווה את הנסיעה וכן זה היה הסיור היחידי שהיה זמין ביום המחרת) ולחזור לישון בסביבת נקודת החזרת הקרוואן בקפלאביק. יום עמוס בהחלט. נסענו לכיוון המפלים על מנת לצמצם את זמן הנסיעה כמה שיותר בבוקר. אולם בשל הרעב הכבד של החברה הקטנים לאחר ההליכה המאומצת במערת הלבה נאלצנו לעצור כשעה ממפלי גלימור.
ה26/8 יום פעילות אחרון וסיום קצת מפחיד
קמנו מוקדם בבוקר ונסענו לכיוון מפלי גלימור. כבר מהבית היה לנו ברור שזהו מסלול "כמו שאנו אוהבים" – נופים יפים ומאתגר, ואכן כך היה. ארוחת בוקר קלה ויצאנו לדרך, Glymur הוא המפל הגבוה באיסלנד - 198 מטר. כאמור, המסלול מעניין ומאתגר. עוברים בתוך מנהרה, חוצים נהר על בול עץ (יש חבל לאחוז בו) ועולים על ההר (ויורדים) בתמיכת חבלים ומוטות. למרות שהמסלול מאתגר ומגוון, הוא לא קשה ועשו אותו ילדינו הצעירים וגם ראינו אנשים מבוגרים. אפשר לעלות כמה שרוצים. אנחנו עלינו כמעט עד לראש המפל, מה שעצר בעדנו מלהגיע למעלה היה רוח מטורפת. רוב האנשים מגיעים עד לאחת מנקודות התצפית הנמוכות יותר. המסלול לקח לנו כ-3 שעות, כולל עליה כמעט עד לראש המפל וחזרה. חזרנו במהרה לרכב ונסענו לכיוון המפגש למערת הקרח. כאמור היה נכון יותר לעשות את סדר היום הפוך בשל העובדה שהמפלים יותר קרובים לקפלאביק מהקרחון ותכלס אנחנו עשינו נסיעה של כ4 שעות מיותרת אולם, לא היה מקום בסיורים המוקדמים באותו היום ויש דברים ששווים את זה.
מהוסאפל ממשיכים ישר לכיוון צפון עד שמגיעים לכביש 550,551. יש לקחת בחשבון כי מדובר בכביש מאוד קופצני בו ניתן לנסוע בכל כלי רכב אולם נסיעה איטית מאוד. בסוף כביש 551 מגיעים לנקודת המפגש. שם מחכה משאית ענק מטורפת אשר לוקחת את המבקרים בנסיעה על הקרחון עד לפתח המערה. החברה מציידת את המבקרים במעילי גשם ונעליים להליכה בקרח, הסיור עצמו כשעה, ולמרות שהמערה היא מעשה ידי אדם היא מהממת. בפנים יש מייצגי אורות, כנסיות שנבנו במערה וכו'. כמו כן מסבירים על כל הליך הבנייה ועל הקרחון עצמו ועתידו הלא מזהיר בהתאם להתחממות הגלובאלית. בנקודת המפגש ניתן לרכוש כיבוד קל אולם עדיף להצטייד מראש. סיימנו את היום מרוצים מההספק ועכשיו כל שנשאר לנו הוא להגיע לקמפינג הסמוך לחברת החזרת הרכב בקפלאביק. השעה הייתה שבע בערב והיה מדובר בנסיעה של כשעתיים, (קטן עלינו). למחרת הטיסה שלנו הייתה באחת והיינו צריכים להספיק "להזדכות" על הקרוואן באופן ראוי (לרוקן, למלא, לנקות וכו') וכמובן גם לארוז את כל חפצינו (המזוודות הושארו בחברת ההשכרה על מנת לחסוך במקום). התחלנו בנסיעה, והקטן מסמן שצריך פיפי. לאחר כשלושה שבועות בקרוואן מקבלים ביטחון, אמרתי לבעלי שלא יעצור ואני אקח אותו לשירותים. הכל היה עובר חלק אילולי שנייה לפני שהושבתי אותו בחזרה קפצו לנו כבשים לכביש, בעלי שם ברקס חירום ואני והקטנצ'יק עפנו קדימה. חבולים במקצת קמנו, הרגענו את הקטן שכאב לו ואת הגדול שמאוד נבהל (ואת עצמי שחטפתי כהוגן) והמשכנו בדרכינו. בעוד אני מרוכזת בכמה אני טיפשה ומסכנה אני שומעת את בעלי ממלמל משהו, לאחר כמה דקות הוא עוצר בצד ואומר שאי אפשר להמשיך בנסיעה. הרוח כל כך חזקה עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא מאבד שליטה על הרכב. עצרנו בצד, הקרוואן מיטלטל מצד לצד כמו סירה בים סוער והחשש מתחיל לעלות. כבר הזכרנו כאן בעבר שמסבירים לך במעמד קבלת הרכב מה לעשות במקרה זה – להפנות את קדמת הרכב לכיוון הרוח (ולקוות לטוב) אבל הרוח כל כך חזקה שבעלי פחד להסתובב. אני והילדים ירדנו מהרכב והלכנו למרחק בטוח. הרוח מטורפת, דלת הקרוואן כמעט עפה לי כשפתחתי אותה, אני מחזיקה את שניהם ומרגישה כמו בסרט הוליוודי על הוריקנים שרואים אנשים מתעופפים. בעלי סובב את הרכב בשלום ומיהרנו להיכנס. עכשיו מה? עוצרים? לכמה זמן? אם תתגבר הרוח? מחר חייבים להחזיר את הרכב ולטוס.... לאחר כחצי שעה היה נדמה לנו שהרוח קצת נחלשת, יצאנו לדרך בנסיעה איטית וזהירה במטרה להגיע לפחות לעיירה הקרובה על מנת להיכנס ולישון במקום קצת יותר מוגן. התחלנו בנסיעה והרגשנו שאכן הרוח נחלשה. בארקנס, העיירה הקרובה נכנסנו לתחנת דלק לברר עד כמה חזקה הרוח. נאמר לנו כי כרגע באזור יש 10 מטר לשנייה (ניתן לנסוע) אולם לאחר היציאה מהמנהרה לכיוון רייקיאויק כרגע יש 25 מטר לשנייה (לא ניתן בשום פנים ואופן לנסוע). לפי התחזית למחרת הרוח צריכה להיחלש.
המצב הוא שאנחנו במרחק של שעה וחצי מיעדנו, נכנסנו לקמפינג הקרוב, התכנון הוא לקום בסביבות חמש וחצי על מנת להגיע לתחנת ההשכרה עד שבע גג לכלל הסידורים. לאחר שהבנו מה עלינו לעשות, התפניתי להרגיע קצת את הקטנים שהיו די לחוצים מכל "החוויה" שעברנו, הסברתי להם שלפעמים יש מהמורות בדרך אבל אנחנו עוברים אותם בצורה מחושבת ומושכלת. הגדול מאוד דאג שלא נספיק לטיסה (עובדה שמבחינתנו לא הייתה נוראית כל כך) אולם הסברנו לו שאין סיבה לדאוג, כי במקרה הגרוע ביותר נחזיר את הקרוואן לא כראוי ונשלם קנס על כך.
ה27/8 סידורים וחזרה הבייתה
קמנו כמתוכנן בשעת בוקר מוקדמת, הושבנו את הילדים עדיין בפיג'אמות במושבים ויצאנו לדרך. בשמיים בהירים ורוח חלשה הגענו ליעדנו כמתוכנן. התחלנו במלאכת ניקוי וריקון הקרוואן, בשעה 0830 הגיע העובד הראשון לחברה והסביר לנו במה להשקיע מאמץ ובמה לא. מסתבר שכל מה שהיה חשוב להם הוא שנחזיר את הרכב עם טנק דלק מלא, נקי מבפנים ונקי ממים שחורים (אותם ניתן לרוקן בחברה עצמה). על מים אפורים לא התעקש, בלון גז מלא לא התעקש וגם לא ניקיון חיצוני. קיבלנו את המזוודות חזרה, ניקינו, הוצאנו ארזנו והחזרנו את הרכב לחברה. הליך ההחזרה לוקח כעשרים דקות, הם מוודאים באם ישנם נזקים לרכב ושולחים אתכם לדרככם. למזלנו היה רק נזק מזערי לפגוש האחורי אשר בהחלט מכוסה בביטוח, (כנראה נוצר באחד החניונים בו עלינו על גבעה גבוהה מידי). חוץ מזה נשארנו עם די הרבה אוכל אשר היה חבל לזרוק. את האוכל נתנו לזוג (ישראלים) שהגיעו באותו הזמן להשכיר קרוואן לטיול שלהם. החברה הזמינה לנו מונית לשדה התעופה בעלות של 13 אירו בלבד (החברה עצמה לוקחת 30 אירו על שירות החזרה לשדה). וזהו נגמר הטיול.
בחזור היה לנו שוב עצירה בקופנהאגן, נסענו לעיר, אכלנו, טיילנו קצת אבל העייפות של היומיים האחרונים החלה להשפיע (עלי בעיקר) והתקפלנו חזרה לשדה.
תובנות:
• איסלנד אחת המדינות היפות אשר ביקרנו בהן (ואנחנו מטיילים די הרבה).
• שאלות רבות נשאלו כאן בפורומים באם הטיול מתאים לילדים ובאם כן באיזה גילאים. אין לכך תשובה חד משמעית, הדבר תלוי בילדים שלכם ובאופי שלהם. אין באיסלנד אטרקציות של לונה פארקים, אין שופינג וכו' אולם יש טבע במיטבו, שייט, אופנועי שלג, נסיעות על קרחונים וכו' . יש לקחת בחשבון את מזג האוויר כנושא העלול להוות בעיה לילדים (לפחות מבחינת הקטן שלנו זאת הייתה הבעיה העיקרית) וכן נסיעות ארוכות בתנאים לא אופייניים לכבישי אירופה. אם היו שואלים אותי בדיעבד באם הייתי לוקחת שוב את הילדים, התשובה הייתה חד משמעית כן!!!!
• במידה ומטיילים עם הקרוואן אין צורך להזמין הכל ולתכנן הכל מראש. טיסות וקרוואן כן. אנו הזמנו את כרטיסי הטיסה וסגרנו את הקרוואן לאוגוסט בפברואר ולאחר מכן לא "סגרנו" כלום.
• העלויות במדינה הן בהחלט יקרות, הטיול כולו אינו זול אולם בתכנון מוקדם ונכון השד אינו נורא כל כך. אנו חששנו מאוד מכך ולפי כל מה שקראנו באתר זה לקחנו בחשבון שהטיול כולו של 20 יום, עלול להגיע לסביבות ה 70000 ₪. במהלך הטיול לא חסכנו מעצמנו שום פעילות, מעבורת, אטרקציה, סיור בשמורה וכו'. המקום היחידי בו חסכנו היה בכך שבישלנו לעצמנו את כלל הארוחות. רק שלוש פעמים אכלנו במסעדה/בחוץ (בערב הראשון, פעם אחת כי "נתקענו" ובפעם אחרת כי התפנקנו). אם הילדים ביקשו גלידה, פנקייק וכו' כמובן שלא מנענו מהם. לאחר כל זאת בסיכום כל הטיול כולל הכל 20 יום לזוג ושני ילדים (כרטיסי טיסה, ביטוחי נסיעה, קרוואן וביטוח רכב קניות ציוד טרם הנסיעה של בגדים ונעליים מותאמים לגשם וכל ההוצאות באיסלנד של שמורות, אטרקציות, דלק, סופרים, מזכרות ואוכל) יצא לנו 56000 ₪.
מקווה שבלוג זה יסייע לאחרים לקבל החלטה לנסוע ולתכנן מסלול. ברצוני להודות לכל מי שתורם מזמנו וכותב באתר זה. בהחלט נעזרנו בו רבות בתכנון המסלול ואיסוף המידע. לשאלות ופרטים אחרים בהחלט ניתן לפנות אלינו דרך הודעה כאן באתר. אנו תמיד שמחים לסייע
עמית ושרון
