בס”ד
טיול מקסים לסיציליה שהיה קצר מידי, וממש מבקש השלמות.
יצאנו לשבוע עם זוג חברים. מלכתחילה, שבוע זה זמן קצר לטיול באי המופלא הזה ולהפתעות הויזואליות שבו. אבל במקרה שלנו התקצר הטיול עוד יתר, כי יום אחד נתקענו עם תקלה ברכב, ונאלצנו להחליפו, ויום אחד ירד גשם זילעפות שביטל את תוכניתנו לעלות להר אתנה המפואר.סופו של דבר היו לנו 4 ימים בלבד. וכשאני חושבת על זה, נדמה לי שהספקנו המון ב4 ימים, בהתחשב בזמן הנתון.
אז די להתבכיין על חלב שגלש, ונכון שלא הספקנו את כל התוכנית אבל מה שהספקנו היה מרתק. סיציליה הוא אי איטלקי הנמצא למרגלות המגף. נדמה לרגע שאיטליה בועטת בקצות אצבעות המגף בצ'ופצ'יק של סיציליה בעיר מסינה, ומבקשת לדחוף אותה לים, אבל אל דאגה, סיציליה שייכת למדינה האיטלקית אם כי יש לה ממשלה מקומית וחיים עצמאיים מאד.
טסנו עם חברת אליטליה עם חניית ביניים קצרה ברומא. סכ”ה פחות מ6 שעות.
המסלול: פלרמו, קסטלמאר דל גולפו, סג'סטה, אגרג'נטו, אננה, קטניה, סירקוזה.
יש עוד המון מקומות ששווה לבקר בהם, אבל את זה נעשה אולי בפעם הבאה.
היעד הראשון – פלרמו עיר הבירה. מצאנו מלון דירות קטן ברחוב מרכזי בעיר ברחוב רומא. קרוב להרבה נקודות עניין. היתרון : יש מטבח מרווח וחדר שינה בנפרד, שירותים חדשים לגמרי. הנקיון מושלם והמארחת -מוניק- חרוצה וחמודה וסבירת פנים. אין ארוחת בוקר אבל יש חניה בתשלום. החניה סגורה בלילה וזה נותן הרגשה טובה.
Palazzo Caltagirone Apartment
הטלפון של מוניק 00393289459670 וחניה בתשלום
תמונות להתרשמות:
מול פינת הבישול יש שולחן אוכל לארבעה, וספת עור שנפתחת למיטה זוגית כך שיש מקום לארבעה אנשים בדירה.
פלרמו עיר יפה, עם מבנים עתיקים, כיכרות , מוזיאונים כנסיות, רובע יהודי בשיפוצים, הרבה יותר דברים משאפשר לראות בחצי יום שהקדשנו לה.
ובכל זאת מה כן הספקנו ?
אתרים בפלרמו
ביום ראשון בבקר ביקרנו בכמה אתרים בעיר שחובה לראות
הרובע היהודי.
מזה כמה מאות בשנים שאין קהילה יהודית בעיר.
אנחנו נכנסים לרחוב קאלדראי הצר שכנראה רוב תושביו היו יהודים וכן גם הרחובות בהמשך.
הרחוב עובר שיפוץ כללי, אולי ישפצו גם את בית הכנסת והמקווה הנמצאים בהמשך השכונה.
צעדנו לאורך הרחוב הצר. אנשים גרים כאן למרות המטרד השיפוצי.
בהמשך נכנסנו לרחוב מסקיטה דרך הקשת, והנה מולנו ממש הדלת המסורגת של מה שהיה בית הכנסת.דלת הכניסה לבית הכנסת. אין כניסה.
הדלת לבית הכנסת סגורה בסורגים לרגל תוכניות השיפוץ שטרם החלו, וכנראה יהפוך למוזיאון אלא אם חב"ד יתקעו יתד במקום ויפיחו חיים בבית הכנסת הנזנח
Fontana Pretoria כיכר פונטנה פרטוריה
כיכר יפהפיה זו נמצאת במקום מרכזי בעיר.היא נבנתה במאה ה-16. במרכזה מיזרקה ענקית
ומסביבה פסלים מעורטלים הלקוחים מנושאים מיתולוגיים. בתקופה שהכיכר עוצבה,
לא היה מקובל להציג בפרהסיה פסלים עירומים, ובשל כך קיבלה הכיכר את הכינוי - כיכר הבושה.
האומן , הפסל פרנצ'סקו קאמיליאני Francesco Camilliani
כיכר פרטוריה. מבט על מתוך אתר “גוגל מפות”
הכיכר נמצאת בקרבת מקום לבית הכנסת.
הקאטרו קאנטי Quattro Canti
כיכר ארבע הזויות
בצומת זה, שני הרחובות המצטלבים - רחוב קורסו ויטוריו עימנואל ורחוב ויה מקדה Via
Maqueda - יוצרים ארבע פינות או ארבע זויות. רחובות אלה הם המרכז העתיק של פלרמו, הלב של הרובע ההיסטורי הישן של העיר.
מראה הצומת ממבט על מתוך אתר “גוגל מפות”
הבניינים ההיסטוריים שניצבים באותן פינות, חזיתם הפונה אל הכיכר מקושתת כלומר גזורה בצורת קשת ,כך שנוצרת רחבת כביש עגולה.
חזית הבניינים הפונה לכיכר זהה בכולם בכמה היבטים: כולם בני שלש קומות, לכולם גומחות ובהן ניצבים פסלים, העיצוב האדריכלי החיצוני דומה עד זהה. המרפסות, החלונות והמזרקה בקומה הראשונה בכל החזיתות מעוצבים באופן אחיד. ההבדל העיקרי ואולי היחיד אלו הפסלים שבגומחות, בכל גומחה פסל ייחודי.
הפסלים נעשו ע"י פסלים מקומיים. כל זה אמור לגבי החזיתות המעוגלות הפונות לכיכר בלבד. המשך הבניינים אל הרחובות נבנו כל אחד בצורה ובגודל שונה
הקתדרלה של פלרמו Palermo's cathedral
מבנה קתדרלה מדהים ביופיו מתגלה לנו בהפתעה בהמשך הרחוב. העיצוב האדריכלי הנהדר על מגדליו וצריחיו והקשתות שבו, הכל יחדיו - יצירת אומנות.
בו ביום יצאנו את העיר כשפנינו מועדות מערבה על קו החוף אל עיירה בשם:
קאסטל מאר דל גולפו Castelmar del Golfo
קסטלמר דה גולפו, היא עיירה קטנה ועתיקה המונה כ-14,000 תושבים. הרחובות צרים עד כדי כך שלא פעם חששנו שלא נוכל לפנות ימינה או שמאלה בעיר. אבל הצלחנו.
העיר - כך מספרים - ידועה בעיקר בשל היותה מקום הלידה של ראשי המאפיה - סלבטורה מרנזנו, ג'וזף בוננו וסטפנו מגדינו. לשמחתנו לא פגשנו אף אחד מהם, והתושבים החביבים שכן פגשנו הסבירו לנו פנים, אמנם באנגלית רצוצה, אבל הבנו.
מכיוון שהיום יום ראשון וזהו מן הסתם יום המנוחה, הרחובות היו כמעט ריקים, ואולי פשוט השעה היתה קצת מוקדמת עבורם...
פה ושם אנשים יושבים בבית קפה, חנויות נפתחות. החנינו את הרכב לחצי שעה, זה מה שהשלט אמר שמותר, ויצאנו לעשות סיבוב בטיילת ובגן המשקיף על המפרץ.
מהגן יש תצפית יפה לכיוון המפרץ
ותצפית נוספת על המפרץ, נוף פנורמי ממקום גבוה יותר בדרך המטפסת על ההר אל סלעי סקופלו.
סלעי סקופלו Scopello.
סקופלו גם היא עיירת נופש מקסימה עם חוף הצופה לסלעים בים.
Erice אריצ'ה
העיירה אריצ'ה, ממוקמת על פסגת הר בגובה 750 מ'
הדרך מתפתלת בכביש הצר במעלה ההר, והנוף הנגלה לעינינו מדהים. וככל שאנו עולים נפתח הנוף למרחקים
אנחנו נכנסים לתוך העיר העתיקה דרך שער בחומה שמקיפה את העיר.
על ההתחלה – כנסיה עתיקה שאינה נראית שהיא בשימוש כיום
הסימטאות צרות מאד, רוחבן הוא קצת יותר מרוחב מכונית, לפעמים גם זה לא, אבל רק דיירי המקום רשאים להיכנס ברכבם ולחנות במקומות המיועדים לכך.
אנחנו מתקרבים לקצה מסלול הסימטאות. הדרך לא קלה, כל הזמן בסימן עליה והמאמץ מראה את אותותיו. ואנחנו נעמדים לאתנחתא, מתנשמים ומצטלמים
עוד קצת מאמצים בסימטאות הצרות שנדמה שאינן נגמרות ואז לפתע המבצר מתגלה מבין השיחים. נכנסנו לרחבה. דבר ראשון שתפש את תשומת לבי היה הענן העצום הערפילי שמכסה את כל מה שמעבר למבצר.
מתוך מתחם הרחבה של המצודה ניתן לתצפת על כל האיזור : אל המפרץ והים ועד העיר טראפני, העיר הגדולה באיזור. אבל היום העננים מכסים את המקום ומסתירים את הנוף למרחקים. לעומת זאת המבצר האפוף בעננים נראה מיסתורי ודווקא מצטלם יפה.
אני מציצה למטה מעבר לחומות. ולמרות העננים ודרכם ניתן לראות שעמק רחב ויפה משתרע מתחתנו, ומבעד לסמיכות הערפל ניתן לראות את המבנה המסוגנן שנמצא ממש למרגלות המבצר, ואת התהום הפעורה למרגלות החומה.
בדרך חזרה, התברר שיש דרך קצרה בהרבה שצופה אל העמק. יורדת ישר אל החנייה. בתוך 7 דקות היינו בחנייה . אבל גם עכשיו אילו ניתן לי לבחור מראש, לא הייתי מוותרת על המסלול בתוך הסימטאות. ובונוס נופי, מהצד הזה יכולנו לראות את חלקו השני של המבצר יש אומרים שזהו מנזר הפעיל גם כיום.
Sagesta סג'סטה
באתר בסג'סטה היו שני מוקדי עניין: התיאטרון היווני/רומי והמקדש הדורי.
התיאטרון הרומי מרשים ככל שיהיה, מוכר לנו ממקומותינו. בקיסריה ובבית שאן יש תיאטרון מרשים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הגענו עד כאן, אז לא נלך לראות ?
והנה התוצאות
תיאטרון יווני בנוי כך שהטריבונות נשענות על גבעה. בתיאטרון רומי כשלא היתה אפשרות להסתמך על גבעה הם בנו לגובה כמו בקולוסיאום ברומא שבנוי כלו לגובה באיזור מישורי. בתיאטרון יווני/רומי יש את שני האלמנטים. גם טריבונות על צלע גבעה וגם הגבהה של מושבים באופן מלאכותי. כאן נותר רק החלק היווני והחלק הרומי קרס ברעידת אדמה.
לאחר הביקור בתיאטרון נכנסתי לשביל צדדי ומשם נראה המקדש הדורי במלא הדרו כשאני צופה בו במבט מלמעלה. פשוט מדהים.
המקדש הדורי הוא שכיית חמדה עתיקה, מושלמת כמעט. מבנה מרשים בן 2500 שנים. קראתי שהוא לא הושלם מעולם, כך השאירו אותו הבנאים וכך הוא ניצב על עומדו עד היום. מרגש לחשוב שהוא עומד איתן למרות רעידות אדמה התכופות הפוקדות את האיזור. ומבין כל המקדשים בסיציליה הוא במצב השמור והמושלם ביותר וללא פעולת שיחזור.
(ה"דוֹרִים" הם בני שבט הלני יווני עתיק שהשאירו מבנים רבים ומרשימים. )
זוהי תצפית מלמעלה, אבל לא הסתפקנו בכך, וכאשר ירדנו מהגבעה בשאטל התורן שעולה ויורד כל 20 דקות, נכנסנו לצפות בו מקרוב. השעה היתה כבר מאוחרת, השמש נטתה מערבה, והאתר עמד להיסגר. רצנו במעלה המדרגות כדי להספיק. מתנשפים ומתנשמים הגענו למעלה. וואוו, זו היתה חוויה !
הנה מספר תמונות עפ”י הסדר בו צפיתי במקדש המרהיב.
במעלה המדרגות אני נעצרת לצלם את החזית הקדמית ממזרח. עדיין לא נראה המבנה כולו
אני מתפעלת מגובהו, מדיוק הבניה, ולא שוכחת לרגע שהוא עומד כאן כבר 2500 שנה.
אני משאירה את חברים לנוח, ופוסעת אל הצד הדרומי הארוך. אני יודעת שמסביב הכל אותו הדבר אבל אני ממשיכה בסיבוב, ומצלמת בלי סוף. כמה פוטוגני הקשיש הזה העומד איתן על מקומו.
מכיוון שהמבנה הוא מלבני, צידו המערבי מקביל וזהה לצידו המזרחי
ולסיכום הצד הצפוני. עדיין אור יום אבל השמש כבר נעלמה במערב מאחורי ההרים, וצבע העבודים חסר את האור שהאיר את צידו הדרומי של המבנה.
אני סקרנית לדעאת איך נראה המקום בזריחה. שמעתי שבלילות המבנה מואר. בטח מרשים מאד.
אגריג'נטו Agrigento
מקדש ג'ונוTempio di Giunone
המקדש נבנה כ-500 שנה לפני הספירה. סגנון הבניה -דורי.
בצדו האחד שרדו העמודים וכן שרדו העמודים של שער הכניסה למקדש.
הצד האחורי
ככל שמתרחקים נראה המקדש מתנשא גבוה מעל הגבעה
המקדש הבא הוא הקונקורדיה. לאורך הנתיב המקשר בין מקדש ג'ונו למקדש קונקורדיה ישנם חללים וכוכים חצובים בסלע, כנראה שימשו כמקום קבורה, בדומה לבית שערים אצלנו או במערות בית גוברין. לא ברור מדוע כאן הם חשופים לאורך הדרך ולא מקורים במנהרה
זהו מקדש קונקורדיה. הוא נראה מושלם יותר מהמקדש בסג'סטה. בתקופה מסוימת הוא שימש ככנסיה ולכן נשמר ואף עבר שחזור. רוב המקדשים באתר זה נהרסו, מקדש ג'ונו היה אמור להיראות כמו הקונקורדיה בערך, אבל הוא נהרס בחלקו ולא שוחזר. למעשה שום מקדש אחר לא שוחזר, וכולם ניצבים כפי שהותירו אותם רעידות האדמה.
מקדש הרקולס Temple of Heracles
ממקדש זה שרד מעט מאד, להוציא שורת עמודים שלמרגלותם זרוקות אבנים גדולות בערימה ענקית, לא נותר דבר. אלה האבנים שפעם היו חלק מהמקדש
Tmple of Dioscuri מקדש הדיוסקורים
דמויות של תאומים - קסטור ופולוקס - מהמיטולוגיה היוונית מהוות השראה למקדש זה. ארבעה עמודים מהזוית הדרום-מערבית של המקדש נותרו עומדים על כנם. כל השאר, מפולת של אבנים מפוזרות בשטח
השריד הזה ממקדש הדיוסקורים נמצא בפינה הצפון-מערבית של המקדש
בדרך לאנה, כשאנחנו כבר בעמק, אני מבחינה במקדשים או חלקי מקדשים בראשי הגבעות, שם ביקרנו אך כמה דקות קודם לכן. אני חושבת שגם הם שווים תמונה, והופ - צילמתי
וזהו כמובן מקדש קונקורדיה נישא על הגבעה.
המקדשים עוד מלווים אותנו בדרך, מציצים מעל ראשי הגבעות, שם הם ניצבים מאות בשנים.
אננה Enna
הגענו לאננה בשעת ערב. העיר, על רחובותיה הצרים היתה מוארת לקראת חג המולד, אבל אנחנו ממהרים למצוא את המלון לקראת הלילה הקרב.
מלון בריסטול, מלון משפחתי נחמד. החדרים נעימים ומרווחים ויש חניה חינם. ובבקר בעוד יאיר מתפלל, אני יוצאת למרפסת ללשאוף אויר ולהתרשם מהנוף
כשהכל מואר עד לרחוב שלמרגלות הבתים, האור הזוהר עומעם משהו, ועכשיו – סתם אור של יום, כמו כל יום מבורך.
העיירה העתיקה אננה מצטיינת ברחובותיה הצרים, והדרך העולה למצודה היא אחת מהרחובות האלה. הבניה העתיקה והרחובות הצרים לוקחים אותנו באחת לתקופה אחרת, לזמנים אחרים. כאן מומלץ לנהוג ברכבים בגודל חיפושית, ולנו, מה לעשות, יש רכב גדול, ובפניה מרחוב לרחוב יש לעשות אקרובטיקה על הכביש, והאחרים שיחכו. אנחנו, כלומר יאיר שלי, כבר מיומנים מהתירגולת שלנו בפלרמו ובקאסטלו דל מאר. אין כמו נסיון, סבלונות ומיומנות כדי לנצח דרך ברחובות צרים כל כך.
חלון אל הנוף
המצודה נמצאת על פסגתו של הר ובמקום הגבוה ביותר בעיר. רעיון זה חוזר בכל הערים העתיקות, הר +מצודה.
אל המצודה
הדרך מהמלון למצודה עוברת בכביש הראשי בעיירה, היות והמלון שלנו היה בערך בלב העיירה, השתלבנו בנתיב הראשי ללא קושי. מה שהסתמן כבר בהתחלה זה שהדרך בעליה. שאלתי איפה יש מונית שתיקח אותנו לשם, צחקו עלי, אמרו שלא צריך מונית, שזה קרוב.
אז נכון שזה לא היה רחוק מאד אבל גם קרוב זה לא ממש היה בפרט שהדרך אכן היתה בעליה מתמדת הגענו מתנשפים. העובדה שהלכנו ברגל עד למעלה, היתה בסופו של דבר יתרון, כי בכך גם נחשפנו לסימטאות יפות בעיר המתוקה הזו
המצודה
המצודה מעניינת פחות, הנוף ממנה יפה.
נוף הנשקף מהמצודה אל העמק
בירידה מהמבצר הבחנו בעיירה שכנה, גם היא צפופה ובנויה על מצוק
ומחוץ לעיר נופים חקלאיים ועיירות נוספות על הדרך.
מחוץ לעיר במורד, יכולנו לראות את המצודה של אננה
סירקוזה
סירקוזה היא עיר עם היסטוריה עתיקה
(חופפת בתקופת היווסדה לתקופת ישעיהו הנביא).
נוסדה לפני כ2800 שנים והפכה למרכז של אנשי רוח, מלומדים, פילוסופים ואמנים במאה ה- 3 לפנה"ס נולד כאן ארכימדס איש המדע שהיה גם מתמטיקאי ופיזיקאי, פילוסוף ומהנדס, ממציא ואסטרונום וכאן בסיקרוזה הוא גם קבור.
המיתולגיה מספרת שכאן נחת דדלוס ממעופו על כנפי הדונג שיצר.
כאן הוצגו המחזות של אייסכילוס בתקופה העתיקה , ובימינו מועלות כאן הצגות בחודשי הקיץ. הסלעים שמסביב מכתרים מתחם של מערות החצובות בהם, ומה שנראה כמו חורשה הוא בעצם גן ארכיאולוגי מטופח, (לגלות את אוזנכם בחשאי, התיאטרון הרומי של סג'סטה מוצלח יותר)
מערת "אוזנו של דיוניסוס", נמצאת בשטח המחצבה, היא חצובה מעשה ידי אדם וצורה מיוחדת ומוזרה, מעין מצנפת מחודדת בקודקודה. אבל לא בגלל צורתה היא קיבלה את הכינוי המיוחד אלא דווקא בשל אקוסטיקה יוצאת דופן. האגדה מספרת שאויביו של הרודן דיוניסוס, חשדו שהוא שומע כל דבר שמתנגדיו התלחשו בהיותם במערה
הגן הארכיאולוגי קטן אבל משרה אוירה נעימה בתוך סבך הצמחיה
חצי האי אורטיג'יה
אל האי אורטיג'יה המחובר בגשרון לסירקוזה הגענו אחר הצהרים. האי אמנם קטן אבל הזמן שעמד לרשותנו היה קצר מלצעוד ברחובותיו ולפיכך עשינו סיבוב ברכב בלבד. פיספוס של מקום קטן ונחמד.
קטניה Catania
קטניה - זו העיר השניה בגודלה ואנחנו מבלים כאן את השבת השניה. ביום ראשון אנחנו כבר חוזרים הביתה.
בזמן הקצר שהיה לנו בעיר לא הספקנו הרבה למעט כמה צילומי רחובות, בניינים וצילומי לילה במוצ"ש
ביום ששי יצאנו לטייל בטאורמינה, כלומר התכוונו לטייל בטאורמינה. בדרך תפס אותנו גשם זילעפות שכמעט לא פסק. השמים התקדרו כך שענן כבד שחור וענק כיסה את השמיים ככיפה, ורק השאיר פס דק של שמים מעל הים.
למדתי בכל שנות טיולינו שגם ענן כבד מצטלם יפה
יום ששי הוא יום קצר בנובמבר ולכן חזרנו כלעומת שבאנו אבל אספתי כמה תמונות מעוננות וגשומות, וכמו תמיד, כאמור, אני מגלה שגם צילומי חורף יפים.
