עזבנו את אוקלנד השכם בבוקר והתחלנו את מסענו דרומה. קצת גאוגרפיה לאלו מאתנו שבקושי יודעים למקם את ניו זילנד על המפה ( ולמה שנדע, באמת...). ניו זילנד מורכבת משני איים - הצפוני והדרומי. אוקלנד נמצאת בחלק הצפוני של האי הצפוני ובמהלך הטיול אנו אמורים לרדת דרומה ולהגיע לחלקו הדרומי של האי הדרומי (שזהו בעצם המקום הקרוב ביותר לקוטב הדרומי, פרט לכמה איים קטנים נוספים). שמתם לב כמה פעמים המילה דרום מופיעה במשפט האחרון? אבל זה רק בגלל שאנחנו באמת בדרום הכי דרומי של הכדור…
את היום התחלנו בביקור במערת התולעים הזוהרות. זוהי מערת נטיפים לא מאד גדולה, שגדלים בה זחלים ( למרות שקוראים לה מערת התולעים, מדובר באמת בזחלים) שבשלב הראשוני של חייהם מפרישים קורים שבשל ההרכב הכימי שלהם זוהרים בחשיכה.
זה די מדהים. שטנו בחושך ובשקט מוחלטים במערה והבטנו על התקרה והקירות המנצנצים.
בהיותי ישראלית סקפטית, הבעתי את ספקותי באוזני החכם והודעתי לו שלדעתי לא מדובר בתולעים או זחלים אלא במדבקות קטנות זוהרות שהניו זילנדים הערמומיים הדביקו במערה.... כאקט מחאה החלטתי לפתוח מערה כזו בביתנו הקטן. אדביק מדבקות זוהרות בחדרי ואכנה אותו מערת הדובה המנצנצת... את ענין הדובה אשאיר לכם להבין לבד…
משם עברנו אל ההיי לייט של היום: ביקור במקום בו צלמו את סרטי ההוביטים ושר הטבעות. מדובר בחוה שהיתה שייכת לאדם פרטי והושכרה לצרכי הצילומים. התפאורה של הסרט הושארה במקום, כך שהמבקרים יכולים לעבור בין בתיהם של ההוביטים השונים ולהתמוגג. מעריצים מטורפים מגיעים מכל העולם, כשהם לבושים בבגדי הוביטים או דמויות אחרות מהסרטים, ונהנים מכל רגע. גם החכם הגיע מרוגש ואף רכש לו כובע של שר הטבעות בחנות המתנות. בוא נגיד שמר אלכסנדר, בעל החווה, בניו, נכדיו וכל מי שהוא אוהב, לא יצטרכו יותר כל חייהם לעבוד בחוה, ויוכלו לשבת בנחת ולספור את הכסף (במקום לספור כבשים...)
החכם הצטרף אל הסיור לבד, שכן טעמי הספרותי אינו כולל ספרי פנטזיה קלאסיים (אלא נוטה יותר לרומנים מטופשים) ולכן לא קראתי את הספר ולא ראיתי את הסרטים. ובהנתן שכרטיס לסיור עולה 200 ש"ח, האפשרות לשתות קפה אל מול כרי הדשא והכבשים נראתה לי מספקת למדי.
בשביל החכם, מאידך, זו היתה ממש הגשמה של חלום. הוא קרא את כל הספרים בתור ילד והכריח את הקקות ללכת עמו לכל הסרטים. הסיור בן השעתיים עמד בכל ציפיותיו והוא חזר שמח וכולו מתפעל מהשחזור המדויק של הפרטים המופיעים בספר. הבתים של ההוביטים מדוגמים עד לרמת הפרחים שגדלים בצידיהם וכל בית קיבל עיצוב יחודי.
את היום סכמנו בבריכות הגופרית החמים ברוטורואה. הספא הפולינזי הוא מתחם של שמונה בריכות באויר הפתוח, בדרגות חום והרכב מינרלים המשתנה מבריכה לבריכה. הגענו בלילה ( המקום פועל עד 23:00 והבריכות מוארות וחמות) ובעוד אויר הלילה צונן ביותר עברנו מבריכה לבריכה והשקפנו אל האגם שעל גדותיו הן ממוקמות. מוצלח ביותר. למרות כוונתי הטובה להצטלם ולצרף תמונה, מראה היפניות השדופות שהסתובבו להן במקום, סתם את הגולל על כוונתי זו.
מחר תשמעו על הטרק שהחכם ארגן לנו (לפחות ארבעה קילומטר...) ועל המאורים, תושבי ניו זילנד המקוריים.
תודה לכל המגיבים – איזה כייף זה להגיע בערב למחשב ולראות שמישהו באמת קורא את הגיגי.
להלן מס' תשובות:
- מוזיקה הודית – כבודה במקומה מונח, אבל מרגיעה? לא אותי…
- אפרוחי פונג'אב הקטנים – ככה בונים טיול – קודם החכם מראה לי את האפרוחים ומכאן זה רק משתפר…
- ולא, ממש לא טסנו ביזנס…
לסיכום – צעדנו רק 4,750 צעדים (המטרה יהא להגיע לפחות ל-10,000 כל יום) ולא אכלנו ארוחת ערב!!! הסתפקנו בנשנוש קטן ( טוב, זה בגלל שהיינו צריכים ללבוש בגד ים..).
שיהיה לכם יום נעים ותשמרו לנו על הצד השני של הכדור...