אני רוצה להתחיל בתודה לכל המגיבים לבלוג. אלו שאני מכירה (כמו אמא שלי ושל החכם, שמגיבות בשמחה ובהנאה כמו שאמהות צריכות לעשות...) ולאלו שאין לי מושג מיהם, אבל מוצאים עניין בהגיגי המטורללים... חלקם כנראה יגיעו בקרוב לניו זילנד וקוראים את הדיווחים היומיים בתור שיעורי בית. זה נחמד וכייף ומשמח. אז כאמור, תודה.
את הדיווח היומי נתחיל הפעם, בשתי בעיות המטרידות את האנשים שחיים במדינה השלווה והרגועה הזו. וזאת כדי להבין מהו רוגע אמיתי ולהזכיר לכם שבעולם ישנם אנשים שעוברים חיים שלמים בלי להכיר סוגיות כמו השסעים בחברה, המתיחות בעזה והאיום האיראני....
אחת הבעיות החמורות פה, היא העובדה שהאויר כה צלול ונקי, ולכן קרינת השמש חזקה מאד. שהיה קצרה בשמש גורמת לשיזוף ובהמשך לנזקים לעור. כמובן שהחור באוזון עוזר גם הוא לענין, אבל האויר הנקי מזיהום מגביר את הבעיה..
כן- זה לא מצחיק. האנשים מודאגים בגלל האויר הנקי שלהם. בכל צימר הזכירו לנו את זה....ואני אומרת- תנו להם קצת אויר מנמל חיפה והם יפסיקו להתמרח בקרם הגנה וירגעו.…
הבעיה השניה בה נתקלנו היא התפשטות עצי המחט שהובאו בתחילת המאה הקודמת, כדי ליפות את הנוף ומכיון שאין להם מתחרים בגובה והתפשטותם מהירה, הם משתלטים על היערות וחונקים את הצמחים שגדלים מתחתיהם. בכרזה עצומה בה נתקלנו היום מפורטים כל הגופים הנלחמים בבעיה (המון...), כמות הכסף שהוצאה בענין רק באזור בו אנו מטיילים ( מיליון וחצי דולר בשנה האחרונה) וקריאה למתנדבים - "בואו לעקור עץ ולשמור על הצמחיה בניו זילנד.... "
אם זה לא מטורף- אני לא יודעת מה כן…
ואם נחזור לטיולנו- את היום פתחנו בצעידה בשביל המתפתל סביב אגם ואנאקה, הוא לייק ואנאקה משירה הידוע של קרן פלס.
מי שלא שמע את החכם מזייף בשני קולות את הפזמון של השיר, בעודו צועד בשביל בעקמימות משהו ( המזרונים הרכים המקובלים פה, גובים את מחירם...), לא יודע מהו ביצוע מיוחד. הארוע היה כה מונומנטלי, עד שהקלטתי את החכם מפזם ושלחתי לקקות , כדי שלא ישכחו מאיפה באו ולאן הם יגיעו בסוף... ורק בגלל שאני חסה על קוראי היקרים, לא אצרף את ההקלטה לפוסט. מי שמכיר את כשרונו המוזיקלי של החכם, בודאי מכיר לי תודה..
אחרי גלידה על שפת האגם, בשמש הטובה שלטפה לנו את הגב (כמובן עם כובע וקרם הגנה, בשל הסיבה המפורטת ברישא של דברי) המשכנו במסענו. הגלידה דרך אגב, מומלצת מאד. חפשו את גלידת פטגוניה.
משם כבר היתה הדרך קצרה לקווינסטאון, שיחסית לעיירות שעברנו בהן בימים האחרונים, היא עיר של ממש, בעלת סניף של סטארבאקס, שזה כידוע הופך אותה לעיר ואם...
בהקשר זה יש לציין שבקושי רואים פה רשתות זרות. רשתות מזון מהיר- קצת. בעיקר מקדונלד ו- kfc, אבל גם זה, רק בערים היותר גדולות. רשתות של בגדים כמו H&M, זארה וכדומה- לא ראינו בכלל, אפילו לא בוולינגטון ואוקלנד. שם ראינו בעיקר בוטיקים וחנויות מקומיות יפות יפות. זה משמח שיש עוד פינה קטנה בעולם שלא עברה גלובליזציה מוחלטת.
איך שסיימנו את סיבוב ההכרות בקווינסטאון החל לרדת גשם, אבל מה אכפת לנו- יש לנו חדר מחומם היטב ומרק דלעת עם קוקוס- היישר ממחלקת המזון המצונן בסופרמרקט. מחר יום גדול עם פעילות אקסטרים ( כן כן, החכם הצליח לשכנע אותי) ועל כך פרטים מחר.
צעדנו היום 5,985 צעדים, וגם בתחום האוכל רק השתדלנו אבל לא כל כך הצליח לנו.…
שיהיה לכם יום טוב וראש עיר מוצלח .... ותשמרו על חצי העולם שם למעלה...
