וואלה אין לנו מושג בתאריכים ומזל שקולטים באינטרנט גלגל"צ, ככה ידעתי שהיום שבת, ויינפש. היום ש' שאל אותי מה התאריך ואמרתי לו שנראה לי שה- 21. אז ככה – היום התחיל נחמד מאוד. נועם הלך לאכול באופן עצמאי לחלוטין וגם חזר, בלי לומר לי ובלי לחכות לי. כשהלכתי לארוחת הבוקר נתנאל היה אחרי שנת בוקר והתנהג למופת, מה גם שהוא אוהב נודלס. לשכנה שגרה בבית הצמוד מימין יש כנראה היום יום חופש. בימים רגילים היא נוסעת לעבודה במדים כלשהם (לא מדי המכס) ואחר הצהריים היא נראית כשהיא מטאטאת את חצר הבניין שלידנו (עבודה מהצד?). ש' אומר שעד שהיא לא מסיימת את הטאטוא ופוקדת את שולחן הקלפים המשחק לא מתחיל. היא מאוד נחמדה, בערב הראשון שלנו בבית ננעלה דלת אחד מחדרי השינה מבפנים עם התיקים שלנו בחדר ולא היה לנו מפתח לדלת (קיבלנו לבית צרור מפתחות ענק – יש המון מנעולים וסוגרים). היא זו שבאה לבדוק, דיברה עם בעל הבית, הסבירה לו שאכן אין מפתח כי לי הם לא ממש האמינו, הם חשבו שרק לא מצאתי את המפתח הנכון, והיא חיכתה שיבוא פורץ המנעולים ובכל זמן עבודתו הם ישבו ביחד על הרצפה וצחקקו (היא לא בת 16, כן?). בארוחת הבוקר היא ניסתה להאכיל את נתנאל אטריות וגם הציעה לי מהקפה הקר שלה. מזמינים מהמכולת ממול או מיץ סוכר או קפה קר (קפה עם המון קרח בלי חלב). ש' הגיע מאוחר מהשוק אז אן גם הצטרפה לארוחת הבוקר כי עוד לא היו לה מצרכים לבשל איתם, ולשמחתי הרבה התחלנו לתקשר קצת. אני הקראתי להם מילים מהדף שלי והן רצו לדעת איך אומרים באנגלית שמעתי את אן כל היום במטבח חוזרת על המילים – נודלס....ו-קופי....גם עשיתי להם הכנה וציירתי על דף עוגה עם נר, את הספרה 6 ואת תאריך יום ההולדת של נועם. כך למדתי לומר יום הולדת והכנתי אותם שהתאריך מתקרב. הן שאלו אותי אם ש' הוא האבא של נתנאל ואז שאלו אם הוא גם מישראל ומאוד התפלאו שאמרתי שכן כיpapa black ו mama white... כשחזרתי מארוחת הבוקר מצאתי מונחת על המיטה המתנה הראשונה שקיבלתי מש' בחיינו המשותפים: את הפיג'מה הקמבודית הראשונה שלי....התרגשתי עד דמעות. הוא אמר שבכל שבוע הוא יביא לי אחת, שיהיה לי גם למתנות – בנות, היזהרו! אני אדאג להצטלם עם התלבושת האופנתית ואשלח תמונה.
היום ש' הביא אבטיח לים. כל יום אנחנו מביאים פרי אחר – מנגו, פפאיה, קוקוס, אננס. היום אבטיח קטן, מה שנראה אבטיח אישי בשופרסל. בימים האחרונים הוא מביא כל מיני עלים ופרחים מהשוק שנראה כי אן לא יודעת מה לעשות איתם. אבל הם מאוד יפים...בים ראינו שני נערים עם סירה ממש כמו שהיינו רוצים, אז הילדים ואני רצנו אליהם וניסינו בעזרת ציורים על החול לשאול אותם על הסירה (אם אפשר להצטרף אליהם תמורת תשלום, או לשכור אותה) אבל נראה לי שקצת הפחדתי אותם והם די ברחו.
לאחר שנת הצהריים היתה התרחשות רבה בסמטה שלנו וכולם היו בחוץ. אני יצאתי וליוויתי את אן הביתה, יותר נכון היא לקחה את העגלה וחטפה את נתנאל ואני רדפתי אחריה (כל הזמן עושים לי את כאן, היום בארוחת הבוקר השכנה הנחמדה עליה סיפרתי לקחה אותו ורק אחרי כמה דקות שמתי לב שהוא לא איתי ולא היה לי מושג איפה הוא). ידעתי שש' מתצפת מהמרפסת ולא רציתי להקים מהומה אז שאלתי את המסעדנית baby? Baby? ואת נועם שלחתי לבדוק והוא נמצא בדוכן הירקות שליד, לא באמת נבהלתי. הגענו למכולת של אן וסוף סוף קניתי משהו שנראה כמו דפים וכל הזמן רציתי לדעת מה עושים עם זה. אז אן הכניסה לשקית כמה פטריות מיובשות ואמרה שצריך לקנות עוף (אמרה לאחיינית שלה שמתרגמת לי) ואז היא תכין לי. נראה לי שאן לא ממש יודעת מה לעשות כשש' מביא לה כל יום דג. בדרך כלל מכינים כאן מרק דגים, שהיא עושה מאוד טעים אגב אבל רק אני אוכלת אותו, והם לא ממש אוכלים דגים על בסיס יומי. היום יום שבת אז השכנה לא עובדת, איש המכס נסע על האופנוע עם מחבטי סקווש, והילדים הקטנים לא הלכו לבית הספר. לאחר שחזרתי הסתובבתי קצת ואיש הקרח ואשתו במכולת פינו לי כסא וישבתי ליד אישה שסחבה על מקל כמו מאזניים שני סלים גדולים (חנה, שבטוב לבה מתקנת לי שגיאות ועורכת את הטקסט – אמרה לי שקוראים לזה אסל בעברית). ליד החנות היא התיישבה, הורידה את הסלים – באחד מהם היו ביצים רכות (איש הקרח אכל), בגטים, כרוב חמוץ ונבטים, כל מיני רטבים ומיני שיפודים ובשני היה סיר חרס עם גחלים. על פי ההזמנות היא שלפה שיפודים ושמה על המנגל אני הזמנתי חצי סנדוויץ' עם בשר לא מזוהה אבל היה מאוד טעים, עומרי אכל את רובו, וגם צילמתי את הבחורה הצנומה שסוחבת מסעדה על הכתפיים. פשוט אפשר לשבת כאן כל היום ולהיות מוזן מכל מה שמגיע אליך עד הבית – פירות חתוכים, גלידה, משקאות קלים, סופגניות, בגטים חמים, בננות חמות עטופות עם אורז (גם היא סוחבת על הכתפיים מנגל מלבני ארוך עליו מונחות הבננות), מרק נודלס (לאחר שעות ארוחת הבוקר עוברת אחת עם אותו הדבר על הכתפיים), סנדוויצ'ים ומה לא? ישבתי לי ליד איש הקרח ואשתו - הוא כל כך נחמד - והתחיל ללמד אותי איך אומרים "ביצה" ו"אבא" ועוד כל מיני מילים בקמבודית ואני אמרתי לו באנגלית. ש' באותו זמן כבר הצטרף למשחק הקלפים היומי. נועם ועומרי יצאו לשחק כדורגל עם הילדים ובפעם הראשונה שיחקו הרבה זמן, כמו שילדים משחקים, עם כדור שמגשר על כל הפערים. כשהחשיך נפרדו הילדים ונכנסו הביתה לסרט, ארוחת ערב, מקלחת ומיטה. היה יום שמשי ועכשיו החל לרדת גשם ויש ברקים. הולך להיות שמייח. נשיקות ושבוע טוב, אליה.
