27-28.9- טיסה וניויורק

כמעט בלתי אפשרי להאמין אבל הרגע הגיע...יום שלישי 27.9 ואני בסידורים אחרונים לקראת הנסיעה.
בשלוש בלילה נהג המונית החביב מגיע, אנחנו מעמיסים ונוסעים בערנות מוחלטת לשדה התעופה.
עוברים את הצ'ק אין בזריזות- כמעט ללא תורים.
מגיעים לדיוטי פרי- לוקחים סים של t-mobil , שקיבלנו ב 29$ אחרי שעשינו חברות בממסי. יש כבר ניחוחות של חו"ל.
 עולים למטוס- בריטיש ארוויז- עוברים את איזור הביזנס (כיף להם- נראה מרווח) עוברים את איזור המשודרגים... ומגיעים לאיזור פשוטי העם. (כן, כן אלו אנחנו ).

המראה- שיט- איך הגעתי למצב הזה שוב? שונאת לטוס. מזכירה לעצמי תוך כדי נשיפות ושאיפות שכדי להגיע לאן שהוא ולטייל צריך לעבור את הדרך בטיסה.

הטיסה עוברת עלינו בציורים, מדבקיות, צביעה, קובייה הונגרית ושאר ירקות.
 לשמחת כולנו המטוס מקדים בחצי שעה, אבל לצערנו הרב לא קיבלנו אישור נחיתה, הטייס היה צריך להקיף את לונדון 20 דקות עד שהאישור המיוחל הגיע.


נחתנו.
היו לנו שעתיים בהיתרו- שתינו ואכלנו -הזמן עבר מהר.
שוב המראה- שוב אני שואלת את עצמי איך הגעתי למצב הזה- נושפת-שואפת- משלימה עם המצב.
טיסה של 7 שעות- הזמן לא ממש עובר- אנחנו משחקים, רואים טלויזיה, מציירים, אוכלים, וכו'... זהו נחתנו באמריקה!!!!!!!! בערפל.
מגיעים לכניסה לארה"ב- אל אלוהים איזה תורים... נקצר את הסיפור- עמדנו שעתיים מסוייטות בתור להיכנס, היו 2 פקידים על מספר טיסות. לפחות הפקיד היה חביב...
 בסוף עברנו, לקחנו yellow cab למלון שלנו- novohotel קרוב לטיימסקוואר. (עלה לנו 70$ עם טיפ).

יצאנו לאכול ארוחת ערב באיזה דיינר מקומי שהפקיד מהמלון המליץ לנו- היה אחלה. (מסעדה יוונית)

ישנו עד 4 בבוקר.
 היי ג'ט לג- ממש לא חיכיתי לך.

29.9
 ניו יורק הגענו- אנחנו בתפוח הגדול בדיוק לכבוד השנה החדשה שלנו.

מלון נובוטל- החדר מפנק, מקלחת שווה ו2 מיטות ענק, הנוף –ניויורקי טיפוסי- מגדלים עד לשמיים.
קריר בחוץ- 15 מעלות.
שבע וחצי בבוקר אחרי התארגנויות – יורדים לסאבווי – יש תחנה קרובה למלון.
קניית כרטיסים לכל השישה (בדיעבד נודע לנו שהילדים לא היו צריכים לשלם- תבדקו את זה לפני קניית הכרטיסים).
אחרי כמה תחנות דרומה (קו אדום) אנחנו יורדים בתחנה הקרובה לבאטרי פארק.
הליכה של 100 מטר (אי אפשר לטעות), נכנסים לעמוד בתור למעבורת (הזמנו מראש מהארץ לשעה 11- אבל בפועל הגענו בשעה 9:00 וזה היה בסדר מבחינתם).
המעבורת יכולה להכיל עד 900 אנשים והיא מאסיבית.
ההפלגה מתחילה, תוך מספר רגעים רואים מאחורינו את קו החוף המרשים ביותר של מנהטן, ואת פיסלותה חריותה מהצד השני- גברת מרשימה.
 **מומלץ לשבת על הסיפון העליון מצידה הימני של המעבורת- שם רואים הכי טוב.


הגענו לפסל החירות של אמריקה- סימלה הבלתי מעורער של היבשת. מצטלמים מכל זווית אפשרית, ונכנסים לתוך הפסל עצמו. יש תור רציני למעליות אז החלטנו לעלות ברגל (קצת יותר מדרגות מהביג בודהה בהונגקונג).
הגענו נטולי חמצן- אבל היי- הגענו!!!
יוצאים למרפסת לתצפית- 360 מעלות ורואים את כל מנהטן והסביבה. ממש יפה.
אפשרי לעלות גם אל הכתר של חירותה- אבל אנחנו לא הזמנו מספיק זמן מראש ולא היו כרטיסים, לא הרגשתי שזה חסר לי.
כשחזרנו במעבורת לבאטרי פארק ראינו תורים ארוווווכים- אז שמחנו מאוד שהגענו מוקדם (יש יתרון לג'ט לט).
 בדוכן רחוב קטנטן קנינו בוטנים מסוכרים בדבש וקרמל- וזה היה מעולה- גם הסנאי שהילה נתנה לו חשב שזה קינוח מצויין.

המשכנו בהליכה לא ארוכה לגרנד זירו- היכן שעמדו מגדלי התאומים, יש במקום שתי בריכות ענק עם שמות הנספים והתחושה היא של מקום מכובד, עצוב אולי אפילו קדוש. אנשים עומדים מסתכלים, שקטים, מתקשים להאמין איך שני מגדלים כל כך מסיביים ואיתנים נפלו ולקחו איתם כך כך הרבה חיים. עצוב…

באותו מתחם נחנך לפני שלושה שבועות בניין לבן ענק מרשים בתוכו יש קניון , סאבווי ועוד, והוא מהווה אנדרטה חיה לאסון התאומים.


 חוצים את הכביש ומתיישבים במסעדה מומלצת מאפליקציית yelp, מסעדה מקסיקנית. נהדרת, מלאה באנשים. האוכל מצויין. למסעדה קוראים- EL VEZ.

אנחנו ממשיכים בשיטוטים ומגיעים עד גשר ברוקלין , עולים עליו ומתרשמים ממנו ומהנוף הנשקף ממנו - מקסים.

כולנו כבר עייפים- לוקחים סאבווי למלון. בתחתית עכשיו כבר יש הרבה יותר אנשים וקצת צפוף.

מגיעים לחדר במלון, ולרגע אחד קטן מרשים לעצמנו לנמנם…

בחמש יורדים מהחדרים למטה והולכים ברגל לסנטרל פארק בצידו הדרומי, מטיילים מעט, מתרוצצים אחרי הסנאים ומשחררים קצת מרץ.
בחזרה למלון אנחנו מתרשמים מרחובות ניו יורק ומהחנויות.
למרות שכריסמס רק בעוד חודשיים יש כבר חנויות מלאות בדברי חג.
 מגיעים למלון החביב שלנו ונרדמים לשנת לילה מתוקה.

הערות לסיכום-

*באטרי פארק- אפשר לעשות פיקניק, להאכיל סנאים.

מפה יוצאת מעבורת חינמית לסטטן אילנד (רק רואים את פסל החירות ולא יורדים אליו).
 וגם מעבורת בתשלום (הזמנה מראש)- שלוקחת לפסל עצמו.

*זמן השייט במעבורת לפסל החירות- כחצי שעה
 *בגרנד זירו- קיים מוזיאון שמתאר את ההתרחשויות, מאמצי ההצלה והנספים. (לשריין מספר שעות).

30.9- 

ב- 4 בבוקר הילה ואני משקימות.

יהודה וניב מביאים מלמטה תה קפה ושאר מאפים, אנחנו מתארגנים ויורדים למטה.
 גשם, לא מבול אבל יורד... אנחנו רוכשים מטריות מאיזה חבר שעומד קרוב למלון שלנו, והוא בנחמדות רבה מצ'פר אותנו במטריה נוספת – חינם. חמוד!

הולכים ברגל לרוקפלר ונכנסים לבניין.
https://www.rockefellercenter.com/attractions/

קונים כרטיסים לתצפית (top of the rock),
https://www.topoftherocknyc.com/

המוכר אומר בשיא הרצינות שיש היום רק חצי ראות, אז אני אומרת לו שחצי זה יותר מאפס ראות... אבל הוא לא חייך.
בכל מקרה גם בחצי ראות משלמים מחיר מלא (176$ לארבע מבוגרים ושני ילדים ).
מעלית מטיסה אותנו למעלה לקומה 64, זו מעלית בסגנון מונית הכסף, מוזיקה ואורות מתחלפים, גג המעלית שקוף וניתן לראות את העלייה במעלית...
 גשם זרזיפי ומעצבן מקבל את פנינו… אבל לא נכנענו בגללנו, הנוף מקסים אפילו שיש ראות חלקית ואובך - ממש יפה פה. כמות כזאת של גורדי שחקים…


 אחרי שמיצינו את הקור והרוח ירדנו חזרה לקומות השפויות יותר, נכנסנו לחנות הלגו הגדולה שנמצאת פה... והילדים נהנו מאוד לעבור ולחפש לעצמם קיטים. מבחוץ אפשר לראות את העובדים מכינים את רחבת ההחלקה על הקרח המפורסמת. בעוד כמה ימים תפתח.

מרוקפלר אנחנו ממשיכים לטייל בשדרה החמישית, אני חושבת שאנסה לבדוק את ההבדלים בין השדרה החמישית Vs השדרה בעפולה... מעניין מי ינצח???.
 השדרה החמישית היא אחת השדרות המפורסמות ביותר בניו יורק, יש כאן חנויות של כל ה... וה… עוברים על פני כל המותגים הגדולים- המוכרים והלא מוכרים. Nice.

הילדים חדורי מטרה, הם שמעו שיש חנות גלידה (פרוזן יוגורט) מצויינת ברחוב 30 שדרה 2 והם מוכנים ללכת ברגל למקום הנכסף... הולכים והולכים... והולכים והולכים, רואים כל מיני חנויות מעניינות בדרך, בעיניי הרחובות הצדדיים מקסימים, יש בהם קסם שאין בשדרות הרחבות.

לגלידריה קוראים 16 ידיות (16 handles), כל אחד לוקח כוסית (הקטנה היא ממש גדולה) ויש 16 ידיות של טעמים שממלאים בכוס. אח"כ שוקלים ומשלמים.

**יש לה כמה סניפים. http://16handles.com/

בגוגל ניתן לרשום – 16 handles nyc- ולראות מה הכי קרוב אליכם.

אחרי נסיעה קצרה בתחתית מגיעים לטיימס סקוואר, לא ממש סקוואר אבל בסדר. אנחנו כובשים את הכיכר... המוני אנשים פוקדים את המקום, גשם מזרזף והמדרגות האדומות חסומות מחשש להחלקה. נכנסים לחנות דיסני- וואו, 2 קומות של יופי, תחפושות, צומצומים, בגדים, נעלים, ועוד ועוד ועוד.

ממשיכים לכיוון m&m, וואו, 2 קומות של תעשייה שמבוססת על העדשים הצבעוניות האלה. החנות יפה!!! אנחנו מצטלמים, קונים נשנושים, ומחליטים לחזור למלון.

אחרי מנוחה קצרה – שלחנו 2 נציגים לעמוד בתור למסעדה המפורסמת starduster, מסעדה שהיא פתח לעבודה בברודווי. יש מנחה וכל פעם הוא מציג מלצר/זמר אחר שמזמר שיר בעיקר ממיוזיקלס. החוויה מקסימה בעיני, המנחה סיפר שבשנה האחרונה הם "איבדו" 24 מלצרים לטובת ברודווי. גם האוכל היה בסדר. ממש נהנינו שם. יושבים, אוכלים ושומעים את המלצרים שרים.

http://www.ellensstardustdiner.com/

*למי שיש בעיה עם רעש -שיצטייד באטמי אוזניים.

חוזרים למלון.

חלק ב'- קו החוף עד אכדיה- הרים לבנים- עד סטואי