אחרי טיול של 11 יום באי הצפוני- ממשיכים לאי הדרומי, לעוד 19 ימים...
18.12- מעבר עם המעבורת לאי הדרומי, ההפלגה עוברת בנעימים, רוחות בחוץ ואנחנו מדי פעם מקריבים את עצמנו כדי לנשום את הנוף היפה.
לקראת ערב הגענו לפיקטון(היה עיכוב ביציאת המעבורת לשייט).
לינה ב- Picton top 10 holiday park.
19.12- הבוקר הינו היום הראשון שלנו באי הדרומי, איזה כיף!!!
נוסעים בדרך מאוד מרשימה ומקסימה Qween Charlotte Drive, (עד נלסון 135ק”מ)
מגיעים לנלסון- נכנסים למרכז המבקרים להתעדכן על מזג האויר ועל הטרק שאנחנו רוצים לעשות מחר.
נוסעים למוזיאון Wow- מומלץ בׁ,World of Wearable Art & Classic Car Museum
(לפני שאתם מחליטים לוותר על המקום- תציצו בקישור- לא תצטערו).
במוזיאון יש תערוכה מרשימה מאוד של מכוניות ישנות מבריקות ומנצנצות, וגם של שמלות מעוצבות בראש מאוווווד יצירתי!!! משהו שלא רואים כל יום, שמלות מבלונים, אזיקונים, מאירות באור אולטרה סגול, שמלות שמעבירות מסר, ועוד ועוד- מומלץ בחום!!!!!
ממשיכים בנסיעה(50ק”מ) ל- Motueka , ולינה בהולידי פארק שם.
20.12- על הבוקר יורד קצת גשם ואנחנו מחליטים בכל זאת לנסוע ל- Kaiteriteri, ליד חוף הים יש מספר חברות טקסי מים שמציעות שייט קצר +מסלולי הליכה שונים בפארק אייבל טזמן.
אנחנו יוצאים ל“טרק” קצר ומקסים בחוף Anchorage, בשייט אנחנו עוברים ליד “התפוח החצוי” המקסים, רואים כלבי ים וכל מיני סוגים של עופות.
הטרק מהמם- קצת בבוש ולבסוף מגיעים ל- Te pukatea bay, מפרץ קטן עם חוף ים בתולי,זהוב ורך, מהמם ביופיו עם צדפות, וחויות ים.
(ההליכה לא קשה ומתאימה מאוד לילדים).
לינה לילה נוסף ב- בהולידי פארק motueka.
21.12- על הבוקר נסענו לשוק של מוטואיקה (כל יום א'). שוק חביב, לא גדול, קנינו קצת פירות, נשאלנו איך אנחנו נהנים מהמדינה,(שאלה שהם שואלים הרבה), ויצאנו לדרך.
נסיעה למרצ'יסון, בסמוך לכאן יש את הגשר הארוך התלוי הכי ארוך בניו זילנד, הלכנו עליו וחזרנו באומגה מעל נהר הבולר, היה ממש כיףףף.
הדרך לווסטפורט מאוד יפה, נוסעים במקביל לנהר הבולר.
נסיעה עד ל Westport, לינה ב- Top 10.
22.12- נסיעה על כביש Sh6, לאחר כ17 ק”מ אנחנו מגיעים ל- Tuaranga bay, מטיילים במושבת כלבי הים, זה מסלול קצר של 15 דקות בערך.
אחר כך נוסעים על הכביש המקסים הזה ומגיעים לסלעי הפנקייק- Panakaki, אלו סלעים בצורת שכבות שכבות ועם הרבה דימיון אפשר לחשוב שהם פנקייקים שמונחים אחד על גבי השני.(מסלול מאוד מסודר של 20 דקות בערך).
הגעה אחר הצהריים לשנטי טאון, התלבטנו האם להיכנס או לוותר כי לא נשאר הרבה זמן עד לסגירה, בסוף נכנסנו- והיה מקסים- שנטי טאון היא שחזור של עיירת כורים משנות ה-60 של המאה ה- 19, הכוללת דואר, פאב, כנסיה, נפחיה, בית כלא ועוד... וכמו כן נסיעה ברכבת קיטור אמיתית, חיפוש זהב כמו שחיפשו פעם וכמובן מציאת זהב בשווי שמספיק למסטיק עגול אולי שאפשר היה לקנות במאה ה-19.
מכאן אנחנו נוסעים להוקיטיקה, נוסעים לחוף הים לחפש את ערמות העצים המרכיבים את המילים “הוקיטיקה”, בקושי מוצאים… אבל בסוף מצליחים.
מתמקמים מול הים לשקיעה מעלפת!!!!
לינה ב-kiwi hokitika holiday park.
23.12- נסיעה של 140 ק”מ מהוקיטיקה עד לקרחון פרנץ ג'וזף, בדרך עוצרים מול אגם יפה ועושים ארוחת בוקר (מנפלאות הקרוואן).
מגיעים בשעות בוקר מאוחרות לקמפינג שלנו להלילה -פרנץ ג'וזף טופ 10, ומפטפים עם פקידת הקבלה. מתלבטים אם לעשות טיסה מעל הקרחון- היא ממליצה מאוווד.
אנחנו רוכשים דרכה כרטיסים (יש הנחה למחזיקי כרטיס חבר של טופ 10)
נוסעים לעיירה הנחמדת “פרנץ ג'וזף” הקטנטנה.
ב- 13:20, אנחנו מגיעים למשרד, ובחור אירי נחמד, מסביר את כללי הבטיחות ולוקח אותנו אל המסוק...
הטיסה מעל הקרחון היתה חוויה בלתי נשכחת- אל תפספסו!!!!!!!!!!
אח”כ כדי להרגיע את כל האנדרנלין הטוב אנחנו יושבים בבית קפה נחמד The Landing Bar ממש נחמד. שותים קפה, אוכלים גלידה...
לאחר מכן נסענו אל הקרחון עצמו -הוא מרוחק מהעיירה 5 ק”מ בסך הכול.
הלכנו אל קצהו במסלול מסודר של שעה וחצי (הלוך וחזור), ממגרש החניה.
מסלול מקסים עם נחלים ומפלים, הולכים לאורך הנחל.
לינה- טופ 10 קרחון פרנץ ג'וזף(הנוף פה מקסים).
24.12- 45 דקות נסיעה ואנחנו מגיעים לחניה של אגם מת'יסון, עושים טיול לאגם בו אמור להשתקף הר קוק, יש קצת רוח והמים לא רגועים אבל רואים את הר קוק במלוא הדרו וזה מרשים!
עצירה ב- knight point, תצפית יפה-
נסיעה ועצירה בשייפ קריק, מסלול הליכה קצר של חצי שעה אל הביצה, מלא זבובי חול (בדיעבד הייתי מוותרת).
נסיעה ולינה בהאסט טופ 10.(מקום מבודד ומאוד מאוד נחמד ונקי)
25.12- הבוקר אנחנו בדרכינו לוואנקה, הדרך מהממת, מפלים מפלים מכל כיון אפשרי- כמו חלום!
אנחנו עוצרים במפל Creek Tunder, נמצא 2 דקות הליכה מהכביש והוא ממש חמוד.
אחריו ממשיכים בנסיעה ועוברים את מעבר הרים האסט- 563מ' שנפתח בשנת 1965, אנחנו מצטלמים וכשעולים חזרה לקרוואן כולם צריכים להגיד רצוף ובמהירות - I passed the Haast pass , אתם מוזמנים לנסות!
ממשיכים בנסיעה למפל fantail – המפל המקסים, סביבת המפל(בניית רוג'ומים) והמים הקרים- כל אלה גורמים לנו להישאר הרבה זמן וליהנות!!!
לאחר מכן נוסעים ומגיעים ל- blue pools, הליכה של קילומטר מביאה אותנו לבריכות מים קרות ויפות- טובלים רגליים...
לינה ב- kiwi- aspring campervan holiday park.
26.12- בוקר שכולו בוואנקה-
תחילה- עולם הפאזלים, שהיה קסום ומעניין.
אח”כ הבנים הלכו למוזיאון כלי טייס וצעצועים ישנים והבנות לקניות (כל אחד והתחביבים שלו).
לילה נוסף בוואנקה (בוואנקה כדי להזמין מראש את הקמפינגים- יש ביקוש גבוה).
27.12- מוואנקה לקווינסטאון יש שתי דרכים להגיע:
הראשונה- כביש 6, ישיר, הדרך קצת יותר ארוכה אבל נוחה מאוד, הנסיעה דרך העירCromwell.
השנייה- דרך קצרה יותר אבל מפותלת, כביש תלול וכמתבקש מזה- נוף מדהים! נקראת- ( Cromwell range summit pass).
כמובן שבחרנו בדרך הנופית, המרהיבה- יש לציין, הכביש בחלקו אכן תלול, צר, אבל לגמרי doable, הוא שווה את הזמן. ממליצה!!!
כבר על תחילת הדרך אנחנו עוצרים באיזור שימור לראות תורמוסים(?) ניו זילנדים.
ממשיכים בדרך- הנוף משמש השראה לשירים ושיחות בקרוואן…
נסיעה והגעה לקווינסטאון הנהדרת, איזה עיר יפה וכיפית. מוקפת פסגות הרים שפיציים, ומסביבה אגם וואקאטיפו (wakatipu) הכחלחל והיפיפה. אנחנו נוסעים ומתמקמים בקמפינג שלנו ל2 הלילות הקרובים- ב-creeksyde top 10 holiday park, פארק מקסים, במרחק הליכה ממרכז העיר, משום מה קיבלנו 2 מקומות חניה בעוד שכל הפארק היה צפוף כמו סרדינים ולא ניתן לדחוף אפילו גפרור/זבוב נוספים...(הרווחנו).
יצאנו להסתובב בעיר, אכלנו גלידה פטגוניה על הטיילת(מעולה, מעולה!!!).
בהמשך צעדנו לפארק הקיווי והציפורים של קווינסטאון, הכניסה הייתה יקרה בטירוף והפארק ממש איכזב (הדבר היחידי הטוב- שסימנו v על צפייה בקיווי- החיה הלאומית של ניו זילנד, והם מתגאים בה כמעט כמו שאנחנו מתגאים בצה"ל, ראינו אותה באמת, ולא כבובה לאוטו או כמגנט, צפינו בה אוכלת,
הקיווי היא חיית לילה ויצרו בשבילה תנאי מעבדה מיוחדים, הכלוב חשוך אסור לצלם, וחייבים להיות בשקט).
28.12- נסיעה חד יומית מרהיבה מקווינסטאון ל- Glenorchy
יום חובה- גן עדן עלי אדמות!!!!!
עשינו טיול סוסים, הליכות קצרות וחזרנו חזרה ללינה בקווינסטאון לילה נוסף.
29.12- נסיעה לTe anau –, בדרך רואים את האגם טה אנאו (השני בגודלו בניוזילנד) והוא אכן מרשים.
מתמקמים במחנה שלנו להערב- Te anau top10 holiday park, אנחנו מספיקים לשים שתי מכונות כביסה, ומייבשים... חלקנו מצליחים לנוח, לאכול גלידה ולשחק קצת במשחקיה ואז... בשעה 16:00 הלכנו למקום בו יוצא הסיור למערת התולעים הזוהרות.
השייט עורך 25 דקות – שבהן הקפטן של הסירה מסביר על אגם טה אנאו ועל השייט, השייט יפה, רואים מפרצונים ירוקים. מורידים אותנו באיזה רציף באמצע שום מקום ומה שאנחנו רואים זה הר ירוק, הולכים למבנה עץ, שם מסבירים לנו על המערות, על התולעים, סרט הדגמה.
הסיור מאוד מיוחד- זה משהו שעוד לא ראיתי בשום מקום. אסור לצלם. באסה
לינה ב- te anau top 10.
30.12- נסיעה- טיול יומי הלוך חזור- למילפורד סאונד.
לא סתם יפה פה- העובדה שיורדים פה 7000מ"מ גשם בשנה מוכיחה את עצמה.
אין גשם אבל גם השמש לא יצאה לכבודנו הבוקר.
ההמלצה היא לצאת מוקדם (7:30) – להימנע מפקקים ומאוטובוסים של תיירים.
אורך הכביש מהעייירה טה אנאו למילפורד (הכביש היחידי שמגיע לפיורדים העצומים האלה) הוא 119 ק"מ ולוקח בערך שעתים וחצי.
בקילומטר ה- 58 אחרי טה אנאו עוצרים באגמי המראה (mirror lakes), אנחנו ועוד 4 אוטובוסים של יפנים, וקצת מטיילים אחרים.
צועדים בטיילת קצרה בין עצי אשוח וביצות ורואים את ההרים משתקפים באגם, מחזה ממש יפה.
ממשיכים בנסיעה, הנוף משתנה, המון מפלונים צרים וארוכים נופלים מההרים הגבוהים לצידנו, לפתע רואים המון המון יפנים קטנים עם מצלמות, על מה המהומה???? תוכי קיאה אחד ו80 אלף יפנים מנסים לצלם אותו עם המצלמות הענקיות שלהם, מעין והילה מרחמים עליו...
מגיעים למנהרת הומר (1,207מ'), מנהרה חשוכה, בראשיתית, קירות מחוספסים ומטפטפים מים, מנהרה חד סטרית, מרומזרת, וכל רבע שעה יש אור ירוק.
אז חיכינו בשיירה כ- 8 דקות, ובינתיים מצטלמים ליד מפלים וקרחונים.
מגיעים לחנייה של המילפורד- יש פה הרבה מאוד מכוניות, ומלאן זבובי חול מטרידים, ולנו יש עוד זמן עד השייט שלנו, אז, הכנו ארוחת בוקר טובה.
יציאה לשייט- הנופים משגעים, צוקים תלולים, מכוסים יערות, מזדקרים מתוך המים. רואים את פסגת מיטרה (1692מ'), עולים על southern discovery , (בחרנו סירה קטנה של 80 איש כי יש לה יתרונות), קפטן קוקו השיט אותנו אל עבר המצוקים המרהיבים, הרוח היתה עוצמתית ומטורפת, נעמדנו בחרטום הסירה ושאבנו את כל היופי המיוחד הזה, שלווה…
הגענו למפל שהקפטן הודיע שמי שלא רוצה להירטב שיכנס לתוך הסירה, ניב הילה ומעין לבשו שכמיות גשם ויצאו לשתות את מי המפל עם עוד כמה משוגעים אחרים.
לקראת סיום השיט אנחנו יורדים למבנה צף על פני המים- תחנת מחקר של המילפורד, ובה אנו יורדים 10 מ' מתחת למים, רואים דגים מיוחדים, קיפוד ים, מלפפון ים, כוכב ים ואלמוג שחור (שנראה לבן).
ממש יפה. אחרי שעה בערך- עולים על סירה נוספת שמחזירה אותנו לנמל.
בשעה ארבע מתחילים את דרכינו חזרה לטה אנאו.
החל לרדת גשם של ממש, כל מה שתכננו לדרך חזרה מתבטל ואנחנו נוסעים ישירות למסעדה בטה אנאו- ranch bar&grill, האוכל טעים והשירות נפלא.
חוזרים לקמפ בטה אנאו , מקלחות ולמיטות.
1.12- היום יש נסיעה ארוכה אבל יפה!
נוסעים מזרחה, עצירה ב- fortrose, בשפל ניתן לראות כאן ספינה טרופה, אבל הגענו בזמן הגאות.
נכנסו ללשכת התיירות המקומית (בעל מסעדה והשף שלו) ולקחנו מפה מעולה של כל איזור הקטלינז.
נוסעים הלאה, פונים ל- Waipapa Point, נוסעים 5 ק"מ על כביש לא סלול.
המגדלור של וואיפאפה נבנה ב- 1884, שלוש שנים אחרי אסון נורא בו נספו 131 מנוסעי הספינה טרארואה.
מסתובבים בכל האיזור של המגדלור וכשאנחנו מתקרבים לחוף מצפה לנו הפתעה- אריה ים ענק שוכב על החוף. מתקרבים, אבל לא יותר מיד, הוא די מנומנם, מצלמים, אנחנו ממש שמחים לפגוש אותו, כולם מתרגשים.
עוצרים ב-curio bay, לנשום את הנוף, במרחק נסיעה קצר מ- Curio Bay, יש מדרגות וחבל צהוב שמגביל את ההליכה אל הים. רואים פה מאובנים של עצים מתקופת היורה. מלמעלה לא ניתן להבחין בהם, רק כשיורדים למטה. זה אתר יפה ומעניין אבל בעיני לא שווה נסיעה מיוחדת.
ולבסוף לינה ב- mclean falls holiday park.(קמפינג מקסים, קצת בראשיתי, עם אנשים מאוד נחמדים שמנהלים אותו).
כל הלילה יורד גשם חזק...
1.1- על הבוקר אנחנו נוסעים לטיול במפלי mclean, בגלל שירד גשם כל הלילה המפל שוצץ וגועש… (הליכה אליו כשעה).
המשכנו בנסיעה אל Tuatuka Bay, הליכה קצרצה אל החוף, מקסים, כמה מתרחצים בים, כמה ילדים משחקים, ויש הרבה זבובי חול, ומעט עצי רטה פורחים בצבע אדום מקסים.
רואים כלב ים שוכב בגומחה בחול.
העצירה הבאה היא עצירה לתצפית ב- Florence Hill Lookout על חוף מהמם, אנחנו מחליטים להכין פה את ארוחת הבוקר שלנו מול הנוף הזה.
ממשיכים לנסוע בכביש של הדרום, מגיעים לכפר פפאטוואי - Papatowai, נכנסים לגלריה מאוד מיוחדת שנקראת – Lost Gypsy Gallery, בתוך אוטובוס ישן מוצגים חפצים מגוונים שנאספו והורכבו ביצירתיות ייחודית. יש גם גלריה מיוחדת שעליה משלמים 5$ לאדם, אליה ילדים מתחת לגיל 13 לא יכולים להיכנס.
נוסעים הלאה, ומגיעים ל- Nugget Point, זה אחד המקומות שרציתי להגיע אליו (ע"פ התמונות באינטרנט), הליכה יפה של קילומטר, מגדלור, סלעים שמבצבצים מהים הטורקיזי- מקום מושלם!!!
עוזבים את איזור הקטלינז ואחרי נסיעה לא קצרה מגיעים לדונאדין.
אנחנו מחליטים לנסוע ל - Taiaroa Head, מושבת האלבטרוסים בחצי האי אוטגו (זו המושבה היבשתית היחידה בעולם של האלבטרוס המלכותי).
הG.P.S לא יודע שאנחנו עם קרוואן ולוקח אותנו בדרך מפחידה שמטפסת מעלה כשמצד אחד תהום ומהצד השני קיר.(בדרך חזור נסענו בדרך ידידותית דו מסלולית -לצד החוף).
ב- 20:00 מגיעים לקצה של הקצה של חצי האי אוטגו למושבת האלבטרוסים.
פספסנו את סיור האלבטרוסים אבל אנחנו רואים אותם חגים מעלינו.
אנחנו מזמינים סיור לראות פינגוונים כחולים קטנים ב- 21:30.
חצי שעה הסבר, וב- 22:00 יורדים לחוף הים, ומחכים, לפתע רואים 8 פינגוונים קטנים יוצאים מהמים, הם חמודים כל כך, ואנחנו מתלהבים מהם.
בהמשך הערב חזינו בעשרות פינגוונים עולים מהמים אל החוף.
ברבע לאחת עשרה בלילה מתחילים את מסעינו לפארק הקרוואנים.
לינה ב- Dunedin Holiday Park & Motels
2.1- את הבוקר מתחילים בצורה הכי מתוקה שיש- בשעה 9:15, נכנסים לסיור הראשון להיום במפעל השוקולד Cadbury world, בגלל שחג לאומי היום, מתקיים רק סיור מקוצר של 45 ד' במקום של 75ד'.
בכניסה קיימת תצוגה נחמדת על תולדות השוקולד עם בובות מריונטה, והכל מלווה בריח שוקולד שאופף את האוויר...
את הסיור מלווה בחורה קופצנית וחביבה, שמסבירה על השוקולד, ראינו מלא מלא שוקולד, ראינו את הג'אפאז - סוכריות עגולות מצופות בשוקולד (ויש עליהן סיפור- בכל שנה ביולי מגלגלים 10,000 ג'אפאז במורד רחוב המגורים הכי תלול בעולם שנמצא בדונאדין – והכל למטרות צדקה). לסיום טעמנו את השוקולד ישר מהמכונה, ומשם לסיום יצאנו ישירות לחנות. וקנינו- בטח שקנינו!
משם, בנסיעה קצרה מגיעים אל רחוב המגורים הכי תלול בעולם - רחוב בולדווין. (לפי ספר השיאים של גינס). הוא בעל שיפוע של 19 מעלות, זה שיפוע די גדול. מחנים את הקרוואן בתחילת הרחוב ומתחילים לטפס בעלייה, הרחוב מאוד פעיל, המון אנשים באים לחזות בפלא, אנחנו לא לבד. מצטלמים, ומטפסים... מטפסים ומצלמים. אנחנו משוחחים עם אדם שגר פה- הוא אומר שאין שום בעיה לגור ברחוב הזה, רק לפעמים האנשים שמצטלמים באמצע הרחוב מפריעים בדרך... (הוא התכוון אלינו???)
נסיעה של 30 ק"מ צפונה, עוצרים בסלעי מואראקי Moeraki boulders-
אלה סלעים גדולים עגולים הפזורים על פני החוף כמו שיריון צבים ענק, כנראה נוצרו כתוצאה משחיקה של איתני הטבע על הצוקים שליד החוף.
התופעה מרשימה במיוחד, ואנחנו הולכים עד לסלעים (10 דקות הליכה על החוף).
לצערי הרב, אנחנו מגיעים בגאות, כך שרוב תחתיות הסלעים במים, אבל עדין מאוד נהנים.
אנחנו ממשיכים בדרכינו לעיירה החביבה אואמארו- לחניון הקרוואנים של טופ 10.
מכינים ארוחת ערב, וב- 19:00 נוסעים 15 דקות בערך ומגיעים ל- bushy beach, זה חוף שבו מומלץ לנסות לראות את פינגווין צהוב העין, הולכים על שביל נוח שמתצפת מגבוה על הים-
אנחנו ועוד די הרבה אנשים עומדים ומתבוננים, על החוף שוכבים שני כלבי ים ומחכים...
גם אנחנו מחכים...
מחכים...
מחכים...
איזה בחור מישראל, שואל אם ראינו פינגווין צהוב עין עדין... לא...
משוחחים טיפה, ו... מחכים.
אחרי 45 דקות של המתנה, בינגו, פינגווין יוצא מהמים, הם אמורים להיות גדולים יחסית (75 ס"מ), לנו הם נראים קטנים כי אנחנו מתצפתים ממרחק של 500 מ' לערך. ראינו כמה וכמה פרטים וגם ראינו את הדינמיקה המעניינת בין הזכר והנקבה. מרתק!!!!
נסיעה חזרה לפארק הקרוואנים- Oamaru top 10
3.1- את הבוקר מתחילים בשיטוט רגלי בעיירה אואמרו- העיירה איטית במיוחד(אפילו מציינים את זה בלונלי פלנט), יש פה רובע עתיק קטן ויפה שניצבים בו כמה מהבניינים המסחריים העתיקים והשמורים ביותר בניו זילנד, בנויים מאבן גיר מקומית.
נכנסנו לתחנת הרדיו הקהילתית בה גם יש אוסף מרשים של מקלטי רדיו משנות ה- 40, וגם חפצים של פעם, מכונת כביסה ישנה, תנורים, מצנמים, מנורות. בהפסקת הפרסומות השדרן דיבר איתנו והחליט לראיין אותו לכמה שאלות- היינו סלבס לכמה דקות.
נפרדים בצער מהעיירה החביבה ונוסעים ל whitestone cheese factory & cafe
מייצרים פה גבינות אורגניות, עטורות פרסים, טעימות ומומלצות...
אנחנו טועמים וקונים.
בסביבות השעה 12 התחלנו את נסיעתנו מערבה, לתוך עמק וויטאקי, העמק הזה הוא אזור של חוות, ישנם בו מספר אגמים, שהיו מפוצצים באנשים עם אוהלים, קרוואנים, ומה לא...
הגענו לדאנטרון (duntroon), עוצרים בתחילת העיירה ומכינים ארוחת בוקר מפנקת בקרוואן, ונכנסים לנפחיה קטנה שנמצאת על הכביש הראשי. .
ממשיכים בדרך, עוברים שני סכרים ענקיים, סכר אבימור וסכר בנמור, האגמים בצבע טורקיז, פשוט מקסים, עוברים חוות סלמון גדולה (שנשוב אליה מאוחר יותר), מסתנוורים מיופיו של הר קוק שניצב מולנו, ומגיעים לטוויזל- אל מלון הדירות החביב שהזמנו עוד מהארץ...
בטוויזל נסענו לפגוש נפח שהתכתבנו איתו עוד מהארץ והשמחה היתה גדולה- הוא קיבל אותנו בצורה נעימה ולבבית, הראה לנו את הנפחיה והסביר על העבודה שלו.
אחר-כך נסענו לחוות הסלמונים, האכלה בחינם הסתיימה להיום- אבל המוכרת מסכימה לנו להאכיל מעט, היה נחמד.
חיפשנו מסעדה, חלק היו מלאות, בסוך ישבנו בחוץ עם זבובי החול, נמרחנו בחומר שדוחה אותם (ואותנו) ואכלנו לנו בכיף.
נסיעה למלון דירות. Aspen court motel ללינה.
4.1- היום הכי חם בטיול אבל אחד היפים.
היום עושים טרק שנחשב פופולרי מאוד בקרב תיירים טיילים- Hooker valley track.
נוסעים מ Twizel לאורך אגם פוקאקי המדהים (רק השם קצת בעייתי- הילה ומעין עשו צחוקים כמה ימים על השם).
מגיעים לפארק הלאומי הר קוק או כפי שהמאורים קוראים לו - אאורקי- מפלח העננים!!!
הר קוק- הוא ההר הכי גבוה בניו זילנד, הוא מתנשא לגובה של 3755מ' וראינו אותו מרחוק כשטיילנו בחוף המערבי לפי שבועיים, נכנסים לשמורה, מצטיידים בכובעים וקרם הגנה, ובגלל שחם היום- מאוד, מתחילים את הצעידה, הנוף עוצר נשימה, קרחונים תכלכלים מבצבצים מכל פינה, צריך רק להרים את העיניים ולהסתכל. השביל מאוד נוח להליכה.
אחרי חצי שעה מגיעים לגשר תלוי ראשון, מקסים, עוברים מעל נחל שוצף, עושים קצת הפסקה... וממשיכים, עוד חצי שעה של הליכה ,עוברים גשר תלוי מספר 2.
השביל נראה תמים לחלוטין ואז בבת אחת הר קוק מתגלה לפנינו- יפה ומרשים!
כולם מבחינים שיש לו- שתי עיניים, אף, פה... ואפילו כובע, ממש איש.
ההליכה נוחה – אבל ללא צל.
אחרי עוד 40 דקות הליכה חוצים את הגשר התלוי השלישי.
מפלים בכל מדרון, הר קוק ממש קרוב אלינו, צבע הקרחונים מקסים, רעש מים זורמים בכל פינה…
אחרי עוד 15 דקות הליכה- מגיעים לאגם- חשבנו שאולי פה יהיה צל- אבל אין, כי זה לא ממש אגם כמו שמדמיינים כשחושבים על אגם סטנדרטי, זה אגם של קרחונים... כזה אין לנו בארץ, יש פה קרחונים צפים באמצע האגם!!! זה מרהיב!!!
המים- קפואים, אנחנו מקררים את הבקבוקים שלנו ויושבים ליהנות מהנוף.
ב- 15:10 אחרי שנחנו וצברנו כוחות (והבנו שאף אחד לא יעשה את הדרך חזרה בשבילינו- באסה!!!) שינסנו מותניים ויצאו לדרך...
סיימנו את המסלול, עייפים, אבל גאים מאוד מאוד שלא התייאשנו ועשינו את המסלול כולו.
בשעה 17:00- הגענו לקרוואן האהוב והיקר שלנו שקיבל אותנו עם מזגן ושירי ארץ ישראל (בתופים ובמחולות).
*** מסלול מקסים למשפחות -אם לא היה עומס חום - ניתן לעשותו בקלות ובכיף!
נוסעים לקמפינג שלנו להלילה- (Glentanner park center)- זה קמפינג פרטי- בקצה של אגם פוקאקי- קמפינג בסיסי מאוד, לא משהו בכלל, עמוס, אפילו בלי נקודת dump.
הלילה הולכים לישון ופעם ראשונה שחמסין בחוץ, רוח מזרחית, הקרוואן רותח.... ובניו זילנד כמו בניו זילנד בטח מחר ירד שלג.
5.1- נוסעים מזרחה, אגם פוקאקי המהמם ביופיו ובצבעו (lake pukaki) הטורקיזי – מימיננו, אגם מדהים, מנצנץ מאור השמש…
מגיעים לאגם טקאפו, עוצרים בכנסיית הרועה הטוב, הכנסייה נבנתה ב- 1935 מאבן והנוף היפה ביותר נשקף דווקא ממקום שאסור לצלם- מתוך הכנסייה עצמה…
ליד הכנסייה יש פסל של כלב קולי, מחווה לכלבי הרועים שסייעו בפיתוחו של המחוז.
ממשיכים בנסיעה, עוצרים בג'רלדין- עיירה ממש נחמדה, מחנים ברחוב הראשי, הבנות הולכות לקניות והבנים לתערוכה של טרקטורים (שוב- כל אחד ותחביביו).
מתמקמים ב- ashburton - coronation holiday park, פארק נחמד, קטן ונעים…
כביסות, סידורים, פיטפוטים... והולכים לישון.
6.1- הבוקר הוא הבוקר האחרון שלנו בקרוואן. קשה לחשוב שעוד מעט נפרד
קמים, מתארגנים...ו...מתחילים אריזות. כמה ג'אנק אספנו בחודש האחרון…
נוסעים לכרייסצרץ, מגיעים למלון שלנו(Qualuty hotel- elms).
ניב ואסתר נוסעים להחזיר את הקרוואן.
אח”כ כולנו נוסעים ל”מרכז” העיר באוטובוס- העיר עברה לפני 3 שנים רעידת אדמה והם לוקחים את הזמן בכל מה שנוגע לשיקום.
אנחנו מתקשים למצוא מסעדה -הכל אסייאתי ופחות בא לנו.
חוזרים באוטובוס לאיזור המלון שלנו ומגיעים לקניון הצפוני- יש פה מסעדה ניו זילנדית טיפוסית (lone star), חיכנו בתור 40 דקות. מסעדה מומלצת היה מעולה.
אחרי הארוחה חזרנו למלון, ונפלנו לשינה עמוקה.
7.1- בוקר אחרון בניוזילנד.
אחרי אריזות וסגירת תיקים, אוכלים א.בוקר במלון.
נוסעים למרכז האנטארקטי, שוכרים לוקרים, דוחפים את כל המזוודות פנימה, ומתחילים את הפעילות שלנו להיום.
המרכז מקסים, הוא מציג היסטוריה, גאולוגיה וזאולוגיה, סרטים ומייצגים על החיים בסקוט בייס (מתקן המחקר של ניוזילנד באנטארקטיקה ), יש אקווריום עם פינגוונים כחולים מתוקים.
אנחנו מסתובבים בחדרים השונים, נכנסנו ל"חדר סערה"- חדר עם שלג ואיגלו ב- מינוס שמונה מעלות, משחקים קצת ואני מבינה את העיניין די מהר ויוצאת.
כל שעה עגולה בחדר יש הדמייה של סופה ואפשר להרגיש על בשרינו איך מרגישים במינוס 18 עם רוחות וחושך...
אחר כך יצאנו לנסיעה בחתול שלג, הרכב והנהג שלו לא נראו מאיימים, אבל כשהנהג נסע במהירות דרך מסלול מכשולים שכלל עליה על גשר, חציית אגם מלא במים ונהיגה במהירות מופרזת מאוד במסלול- כולנו שמחנו שלא סיימנו לאכול עכשיו ארוחת בוקר... אני התפללתי שהטיסות לא יגיעו לרמת הטילטולים שחווינו שם. היה מעולה!!!!
מסתבר שהנהג וחתול השלג - משוגעים!
לסיום סיומת ישבנו לראות סרט טבע מרשים בתלת מימד, אכן, טבע מרשים...
העמסנו את התיקים על עגלת שדה התעופה שמישהי השאירה שם... ועקבנו אחר טביעות הנעליים הכחולות שיש על הכביש מהמרכז עד לשדה התעופה…
הליכה קצרה של 10 דקות ואנחנו בשדה התעופה.
זהו- מפה יש דרך אחת... והיא מובילה הביתה.
אחרי שעתיים בשדה התעופה- ממריאים עם air new zealand מכרייסצ'רץ לאוקלנד, יש עיכוב של חצי שעה, אבל הטייס שם גז ואנחנו נוחתים באוקלנד בזמן.
כמעט 11 שעות אחרי- אנחנו נוחתים בהונג קונג, הטיסה היתה סבירה, הרבה כיסי אוויר, אבל בסופו של דבר צריך לעבור את המרחק הביתה.
תם הטיול המעולה שלנו.
