2019-חלק א'-דרום מערב ארה"ב בקרוואן (טיסה ללוס אנגלס-ג'ושוע טרי-כביש 66-סדונה-גרנד קניון)

נתחיל בסיפור הטיול שלנו-
יומיים לפני הנסיעה מווצווצת לי חברה טובה שהיא קראה בחדשות שהגיע לארץ מטוס ✈ הדרימליינר החדש של אל על ושמו בישראל- "ירושלים של זהב" אנחנו צוחקות שאין סיכוי שנטוס בו כי הוא חדש ובטח יש לו לעבור עוד כמה טיסות לאירופה עד שיתנו לו לטוס טיסה כל כך ארוכה מעל הים.

כעבור יומיים-
בוקר ה25.9 מגיע עלינו לטובה,
אני שולחת את הילדים לבית הספר, כדי שלא יפסידו גם את היום הזה,
(אני חייבת לציין שבית הספר היסודי לא עשה שום בעיות יציאה לטיול, המורה של הילוש בירכה אותה והוסיפה שהיא תעזור לה להשלים כל חומר אותו תפסיד, ואילו לבית ספר התיכון בו הבן שלי לומד יש מדיניות נוקשה באישור טיולים מסוג זה. הם חווים בשנים האחרונות הרבה יציאות מהשגרה תוך כדי השנה וזה מקשה על התנהלות תקינה- אני יכולה להבין את זה, ויחד עם זה יש לטיול מסוג זה ערך מוסף מאוד גדול בעיני ואני בוחרת לצאת לטיול ודואגת שהבן שלי ישלים את החומר תוך כדי ואחרי הטיול. הם הפסידו בסה"כ 9 ימי לימודים של בין החגים...)

בינתיים שקט בבית ואני מתפנה לארגון שלושת התיקים הגדולים שאנחנו לוקחים איתנו, לשמחתי בגלל שהתחלתי להניח ציוד בפינת העבודה כבר לפני שבועיים, כל מה שנותר לי לעשות זה לדחוף לתיקים את הררי הבגדים והררי התרופות... ולאזן את המשקל בין התיקים.

הילדים חוזרים נרגשים מבית ספר ומגלים לי שהם משוכנעים שעבדנו עליהם וסבא וסבתא(שהיו איתנו בשלושת הטיולים הקודמים) כן מצטרפים אלינו בסופו של דבר, אנחנו נאלצים לאכזב אותם ולהסביר שהפעם זה לא קורה והם נשארים בארץ.
מה שכן קורה- הלב שלי מתרחב, משמח אותי מאוווד שהילדים שלי רוצים שהם יבואו איתנו ושהם הצליחו לחוות איתם זמן איכותי וארוך בטיולים הקודמים.

נפרדים לחודש מהחברים ומהמשפחה, מהבית והחתולה…
ב- 20:00 בערב, כולנו לבשנו בגאווה את חולצות הטיול שהכנו מבעוד מועד ויוצאים לדרך,

מגיעים לשדה התעופה, הבידוקים, המזוודות ושאר הירקות עברו בטוב, והגענו אל הארץ המובטחת, הדיוטי פריי שאין בה שום חידוש. קצת סנדביצים וזהו, לא קנינו כלום.
אנחנו נפגשים עם עוד משפחה של חברים שטסים באותה שעה לאותו יעד- אבל בחברת תעופה אחרת, מעבירים איתם את הזמן בכיף, צחוקים ונשנושים עד הבורדינג למטוס.

אחרי הבורדינג, בשרוול למטוס, מחכה לנו הפתעה- אנחנו נדהמים לגלות שקיבלנו את מטוס הדרימליינר החדש דנדש של אל- על "ירושלים של זהב".
כולם מתרגשים אפילו צוות המטוס...
אתם יודעים כמה כיף זה לטוס במטוס נקי, מצוחצח? תענוג.

הטיסה עברה בטוב, לכל אחד מסך פרטי, שעובד!!!
כולנו נרדמנו והתעוררנו רק אחרי 6 שעות.
אז... נכון, יש עוד 8 שעות להעביר, אבל.. האמת שעבר מהר.
משחקים, סרטים, פטפוטים, מתיחות ולקראת נחיתה מעין והילה נכנסו לתא הטייס ונדהמו לגלות מיכשור חדיש זוהר ומנצנץ כיאה למטוס חדש.
כמובן שהם חזרו עם חיוך מרוח על הפנים. גם אני רוצה!!!
אפילו שאני שונאת טיסות, אני אפרגן- יחסית לטיסה של 14.5 שעות- היא היתה מעולה!!!
הצוות היה אחלה, המטוס היה מפנק, ואני יכולה להגיד בפה מלא שמבחינתי- עדיף טיסה ישירה מטיסה עם קונקשיין.

בשעה 5:40 גם המטוס "ירושלים של זהב" וגם אנחנו נגענו באדמת LA בפעם הראשונה... והתרגשות היתה גדולה.
חיכינו בתוך המטוס עד 6:00- כי שדה התעופה נפתח רק בשש.

אחרי שעה וקצת היינו בחוץ אחרי הכול...
לוקח לנו רגע להפנים שאנחנו בלוס אנג'לס. עיר המלאכים/עיר הכוכבים... עיר שטוחה וענקיייית.
זאת עיר שצרובה כל כך עמוק בתוך החומרים שמרכיבים אותנו, גם אם לא במודע.
כל סרט או סדרה שיוצאת מפה מכילה את אבק הכוכבים שמנצנץ פה גם ביום וגם בלילה ונישא עם הרוח אל מדינות העולם.
קיוויתי שאיזה קרדשיאן תיפול עלינו... אבל זה לא קרה.

אחרי ששכרנו רכב בהרץ, נסענו למקום חביב ואמריקאי טיפוסי Randy's donut זאת חנות קטנטנה של דונאטס, שתמיד יש בה תור.
יש מלא טעמים לבחירה, ואלו שבחרנו היו מעולים.
גם מבנה החנות מיוחד, יש דונאטס ענק על הגג. ו... השוס-
ג'סטין טימברליק שר שם קטעים מקליפ השיר Can't stop the feeling.
ממליצה בחום לאוהבי הז'אנר.

משם נסענו לוניס ביץ. החננו את האוטו בחניה בתשלום ממש על הרחוב המקביל לים. הסתובבנו בערך שעתיים.

ראינו שתי ילדות צעירות מחליקות על סקייטבורד, מסביבן כתבים וצלמים של ה- BBC עושים עליהן סרט, הן שייכות לנבחרת אנגליה ובאות לוניס ביץ להתאמן…


ירדנו לחוף ופגשנו את אנשי משמר המפרץ האמיתיים, בחור ובחורה(מהממת ויותר שווה מפמלה אנדרסון) שיצאו לעשות צלילת אימון. פיטפטנו איתם קצת על העבודה שלהם וזה היה מרתק.

לאוהבי הפסיפס,

בהחלט מקום מגניב!!! אהבנו מאוד.
הגענו אליו מוקדם בבוקר ולא הספקנו להיפגש בהמון הצפוף ו/או בהמון ההזויים.(ראינו רק כמה).

מפה המשכנו בנסיעה לאייקון ההוליוודי הבלתי מעורער- שלט הוליווד.
זה היה ממש נחמד להצטלם עם השלט, עכשיו יש אישור אמיתי שאנחנו בהוליווד!!!
כתובת התצפית- 3160 canyon lake Dr


מפה נוסעים לפארק גריפית'- עולים ממש עד לחניה העליונה ומשלמים 10$ לשעה. הנוף משגע, כל לוס אנגלס פרושה לפנינו.

נכנסים לתוך המבנה רואים את הטלסקופ הגדול בעולם, ניב ואני רוצים לראות סרט שמקורן על כיפת הפלניטריום והילדים מטילים וטו מוחלט. עייפים רעבים...

אז ויתרנו.
כשהתחלנו לרדת מההר לפתע חצה את הכביש - זאב- מהמם!

נסענו לאכול ואח"כ נסענו למלון שלנו שנבחר בגלל קרבתו לתחנת ההשכרה של הקרוואן למחר. מלון חמוד ונקי. והשירות נהדר, ממליצה בחום
Homewoods suites agoura
הגט לג קשה ואני מנמנמת...
הילדים משחקים מיני גולף במלון ואח"כ כולם נשפכים לישון.
מחר מתחיל פרק הקרוואן שלנו- ההתרגשות בשיאה.

תובנות מהטיסה והיום הראשון-
[ ]להכין חולצות לטיול, בגלל שזה מגניב, מלכד ועל הדרך זה עורר תגובות ושאלות מכל מיני אנשים ככה יצא לנו לדבר עם אנשים מכל העולם ולזכות לתגובות נלהבות.
[ ]לטוס ישיר- עולה יותר אבל משתלם מאוד!
[ ]להכין עוגה בחושה למטוס, זה טעים, משביע וזה משתיק ילדים עצבניים.
[ ]לקחת לטיסה בקבוק מים ריק- הטיסה נורא ארוכה וכל פעם ללכת להביא מים לכולם זה מתיש, שווה שיהיה בקבוק קטן שממלאים אותן על תחילת הטיסה ויש שקט.
[ ]אם רוצים נשנושים יש בחלק האחורי של המטוס- תפוחים וקרקרים.
[ ]במטוס קר חייבים לקחת עליונית.
[ ]חבילת הבידור במטוס הדרימליינר טובה- סרטים סדרות שירים משחקים ועוד.. הילוש מוסרת שיש רק סרטים עם תרגום ואין עם דיבוב.
[ ]להשכיר רכב בשדה התעופה - זה נוח, אין שום סיבה להיסחב עם המזוודות, וזה מאפשר על היום הראשון לטייל בכיף בעיר.
[ ]אם יש לכם לילה או שניים בעיר לפני ששוכרים את הקרוואן, אפשר להכין מזוודה אחת לפתיחה, עם הציוד הנדרש ליום יומיים. לא חייבים לפתוח את כל הציוד שהבאתם איתכם.
[ ]מי שמשכיר קרוואן ב- Road bear המלון שישנו בו ממש נוח.

26.9- שובו של ה-Road trip-

יש לי כישרון טבעי לנצח בטורניר הג'ט לג, כך שבשעה שלוש בלילה אני כבר ערה לחלוטין ואין שום מצב לחזור לישון.
זה הזמן השקט שלי לדבר עם החברים והמשפחה, אני מוצאת את עצמי יושבת בחושך מוחלט בסלון עם אור הטלפון מעבירה במוחי את המחשבה ששלוש בלילה זה ממש מוקדם ובטח אשלם ביוקר על השעה הזאת לקראת השעה ארבע אחר הצהריים.
בינתיים מתווצווצת עם רונית מ"נשות הקרוואנים" של למטייל, הם כרגע בסן פרנסיסקו ושתינו עדין בשעון ישראל.

שאר החבר'ה קמים, מתארגנים ובשעה 7 (שעה מוקדמת לכל הדעות) כבר יושבים בארוחת הבוקר האמריקאית- אין ירקות אבל יש- ציריוס צבעוני, וואפל בלגי ופנקייקים עם מייפל וקצפת. "בריאות" לוריד, עכשיו אפשר להתחיל את הבוקר!!!


מעמיסים את התיקים ואת הילוש על עגלת הבלבוי ומגיעים ללובי, שם עולים על שאטל שהמלון מסדר לנו, מסתבר שנהג שלנו חברמן ושמו- חיים. ישראלי לשעבר שגר פה. הוא מקפיץ אותנו מרחק קצר לסניף הקרוואנים של Road bear.

בסניף מתקבלים בזריזות, מקבלים הסברים מפורטים, שואלים שאלות, בודקים את הקרוואן, מצלמים את הקרוואן מכל זווית אפשרית, חותמים, מחזירים את הפרקולטור שסתם תופס לנו מקום, מבקשים עוד סיר, מחפשים בכוננית הציוד סלסלות ועוד כל מיני- ומתאכזבים- כי אין כלום... (חיסרון של הלקיחה המוקדמת).

בשעה 9:30 נפרדים לחודש מסניף הקרוואנים ויוצאים לדרך- ניב אומר שהוא מרגיש כאילו לא עברה שנה וזה המשך ישיר מהטיול הקודם, לדברים טובים מתרגלים מהר.
אנחנו נוסעים מזרחה כדי לגמוע קצת מרחק, ולבסוף נכנסים לוולמרט אהובתנו.

אנחנו כבר מכירים את הסידור הפנימי של החנות, ומתחילים לאסוף את כל מה שכתוב לי ברשימה
(וגם קצת דברים שלא כתובים- בעיקר שוקולדים ומתוקים).

וואי וואי כמה קנינו, חצי וולמרט גמרנו להם... הקניה הראשונה הוכתרה בהצלחה.
אחרי שהעמסנו הכוווול על קרי(הקרוואן) נהיינו רעבים.
עוצרים ברשת שנקראת In and outטעימה ונחמדה מאוד(רק המבורגרים).

ממשיכים בנסיעה מזרחה, פרבריה של לוס אנג'לס נגלים.

באיזה שהוא שלב נוסע לידנו קרוואן קטן אף הוא של Road bear ובו נסעו שתי סבתות מבוגרות, על פי תקנון אחוות הקרוואניסטים הלא רישמי והלא כתוב נופפנו אחד לשני לשלום תוך כדי חיוכי אהדה, וללא מילים אומרים אחד לשני- אין על טיול קרוואנים בעולם, תהנו.
הנוף משתנה מאורבני בצפיפות גבוהה לאורבני בצפיפות נמוכה, יש המון מרכזי קניות על שטחים עצומים.
לקראת השעה 16:00 מגיעים לחניון הקרוואנים הראשון שלנו לטיול זה-
BANNING STAGECOACH KOA, של חברת Koa המוכרת והאהובה, התחברנו למים חשמל וביוב בצ'יק.

וברגע זה, נגמר הפינוק, משימות חולקו למורת רוחם של הילדים.
הם התבקשו (הוכרחו) לעזור בניקיון ופריקת כל הציוד מהמזוודות למקום.

לבסוף אחרי שעתיים כשהכוווול היה מסודר, הם יצאו החוצה אל הנחלה להדליק מדורה ולהזריק קצת S'more לוריד.
(למי שלא יודע מה זה סמורס- מעל המדורה מחממים מרשמלו עם שיפודי ענק, כשהוא חם דוחפים אותו ביחד עם קוביית שוקולד לתוך ביסקוויט מסוג "גרהם ביסקווט" ומועכים הכול ביחד, זה מגיע מצמד המיליםsome more, כי כשאוכלים את זה מבקשים עוד).

אחרי ההתענגות על הסמורס נשאר בנו רק עוד מעט כוח בדיוק בשביל מלאכת עטיפת הציפות( כן.. כן... זה תפקיד שלנו, קרוואן זה לא בית מלון ופה אנחנו החדרניות), מסדרים שמיכות, סדינים וכריות.

כולם עייפים, אוכלים ארוחת ערב קלילה, מקלחות ראשונות בקרי שהיו מצוינות.
יום ראשון וערב של סידורים הסתיים... כולם מוכנים ללילה הראשון בקרוואן.
ואפילו אני שקמתי ב3 בלילה הצלחתי בגלל גל המטלות להישאר ערה עד הערב…

מסלול יומי 26.9
קישור לקמפינג- BANNING STAGECOACH KOA

תיכנון מול ביצוע- הזמנו קרוואן 25-27 פיט וקיבלנו 28 פיט. קיבלנו קרוואן זהה לזה שהיה לנו בטיול למזרח ארה"ב.

מה נפל בחדר העריכה? (מה לא הספקנו)
*כמה דקות נסיעה מהקמפינג שלנו יש אאוטלט גדול שנקרא- Desert hills premium outlets.
*העיירה פאלם ספרינג שקרובה לאזור זה ולצערי לא הספקנו להגיע אליה, בעיירה יש בתי קפה חנויות ועוד. כמו כן יש רכבל Aerial rtamway שנראה לי שווה במיוחד.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*אנחנו מביאים מהארץ ליעול המטבח- קולפן, סכין טובה, גזיה(עליה מטגנים בחוץ בצל- שלא יהיה ריח בתוך הקרוואן, מחבת פסים(אם זה טיול ארוך, אפשר לקנות בוולמרט).

* אנחנו מכינים מהארץ D.O.K- עם שירים שאנחנו אוהבים.

*אנחנו אוהבים להשכיר ערכות מטבח וערכות שינה, אם משכירים את הקרוואן הרבה זמן מראש הערכות בחצי מחיר.

* זה היה רעיון יעיל לקחת מלון בקרבת חברת ההשכרה ולבקש מהם שנאסוף את הקרוואן מוקדם, כך הצלחנו ב9:30 לצאת לדרך עם הקרוואן. למלון הספציפי הזה יש שאטל שמסיע אורחים ברדיוס די גדול מהמלון מה שנתן לנו את האפשרות להיעזר בו לנסיעה לסניף הקרוואנים ללא עלות נוספת.
>בכל מקרה לחברת הקרוואנים יש רשימת מלונות מהם יש שרות שאטלים.

*לחפש בכוננית של סניף הקרוואנים- סלסלות לקרוואן, הדברים לא עפים וזה עוזר לשמור על הציוד מסודר(נעליים, שמפויים, כלים מלוכלכים, אוכל בארונות וכו...)

*אם יש בקרוואן ציוד שאנחנו לא צריכים אנחנו פורקים אותו בסניף הקרוואנים לפני היציאה לדרך- ככה יש יותר מקום לציוד שלנו.

*ממליצה לצלם את הקרוואן מכל זווית(כולל הגג) ולבדוק שכל החלונות בגג נסגרים ולא שבורים.

*ממליצה להפעיל את המקרר מיד עם הלקיחה לראות שעובד(לנו היתה תקלה במקפיא וזה היה מבאס).

*לבדוק חלונות ורשתות בחלונות, שמשאבת המים עובדת, שחימום המים עובד, שאין סתימה בכיורים, שהחימום של החלל הציבורי עובד, להפעיל גנרטור, לבדוק להבות גז והתנור.

*תוודאו שקיבלתם צינור מים, צינור ביוב, כבל חשמל תקין, שני מפלסים לגלגלים(לאזן את הקרוואן בחניות), רשת לסגירת המיטה שמעל הנהג, טבליות שירותים וכבל טלוויזיה.

*אם זה טיול קרוואנים ראשון- ההמלצה לא להתרחק מסניף הקרוואנים(אם תתגלה בעיה), כמו כן חשוב להגיע באור יום כדי לעשות את החיבורים, אם משהו לא מסתדר תמיד השכן מימין או משמאל ישמח להגיש עזרה ולזכור... לוקח זמן להתרגל לנהוג במפלצת, לוקח כמה ימים להיכנס לאווירת הקרוואן.

* אם מגיעים לקמפינג בערב כשהמשרד סגור בדר"כ הם משאירים על הדלת מעטפה עם השם שלכם ושם כל הפרטים.

מצרפת את רשימת הקניות הראשונה שלי לקרוואן- מוזמנים להוריד ולהוסיף.
*אם אני לא יודעת איזה מוצרים לקנות, אני פשוט שואלת אנשים מה הם קונים הביתה, לעיתים מצלמת את המוצר שאהבנו ואז יותר קל לי למצוא אותו אח"כ בין ים המדפים.

רשימת קניות ראשונות לקרוואן-
תבלינים, שום, סויה, מייפל, דבש, קטשופ, חרדל
פירות, ירקות, זיתים, תפוחי אדמה, פסטה, אורז
שמן זית, לחם / לחמניות
חלב גבינות, חמאה, נקניק
רסק עגבניות, עגבניות מרוסקות
ירקות להקפאה
ביצים, בשר/חזה עוף (+להקפאה)
מים מינרלים
מסטיקים, עוגיות, קורלנפקס, ריבה
קמח,סוכר,קפה,תה

אחרי שבודקים מה מקבלים עם הקרוואן+בודקים בכוננית-
חומרי ניקוי למטבח ולשירותים, מברשת לניקוי השירותים, טבליות לשירותים
נייר סופג, נייר טואלט, סבון כלים, סקוטש לכלים, סמרטוטי משטחים, שקיות אשפה, ניילון נצמד, נייר אלומיניום, קרש חיתוך, גפרורים, גומיות
סלסלות, מטאטא, יעה, דלי, כפפות חד"פ
(בארה"ב אין סמרטוט רצפה, מי שרוצה צריך להביא מהארץ).

טבליות למכונת כביסה, מגבות בצבעים שונים.
שמפו + מרכך + סבון גוף + סבון ידיים לשירותים, סכיני גילוח
חד"פ- לשימוש לעיתים רחוקות.

בלון גז לגזיה, גרילר קטן + פחמים+מדליק לגריל, עצים למדורה, קומקום חשמלי קטן(לשימוש רק כשמחוברים לחשמל או בהפעלת הגנרטור).

27.9 יהושע הפרוע

הלילה הראשון עובר בטוב, כולם מתעוררים די מוקדם(מיתרונות הג'ט לג) ואפשר להתחיל את היום.
יוצאים בנסיעה איטית כדי לראות איזה מהחפצים יעשו צניחה חופשית אחרי שאתמול סידרנו הכול בארונות, ואכן, באחת הקפיצות, דלת ארון נפתחה ו...בקבוק היין שקנינו צנח אבל לשמחתנו נשאר שלם, מזל…

ביציאה מהעיר נסגר מחסום הרכבת ושלושה קטרים סחבו 118 קרונות (כן ספרתי) חלק מהקרונות היו מצוירים וחלק צוירו בגרפיטי יפה ויצירתי.


נוסעים על כביש 62 מזרחה בתוך עמק רחב ומרשים. הדרך מיוחדת ומעניינת, הרים צהובים חשופים עליהם זרועות כמויות לא נגמרות של מיליוני שבשבות לבנות להפקת חשמל וכולן מסודרות שורות שורות.


אחד השלטים על הכביש מסביר שמטוסים מפקחים על מהירות הרכבים, אין מצב שהם יפזרו ניידות על שטח כל כך נרחב אז מה הבעיה, מטוסים יעשו את העבודה- אמריקה!

אט אט, מתחילים לראות את עצי היהושע פזורים במרחבים הפתוחים.
גם ברחבי העיירות הקטנות כמו העיירה יוקה וואלי(איזה שם חמוד...)


בשעה 9:30 מגיעים למרכז המבקרים הצפון מערבי של פארק Joshua tree, מקבלים מפה, הסבר קצר והכי חשוב - קונים ב80 דולר את מנוי הפארקים השנתי.
בכניסה לפארק אנחנו נתקלים בעבודות בכביש, הנסיעה מתבצעת בין קונוסים בכביש צר מאוד, וניב ממש משתדל לא להפיל אותם, הפעם הוא מצליח!!! (עוד יהיה לנו מפגש פחות מוצלח עם קונוס באחד מהימים).
*יש מגרש חניה די גדול ואין בעיה לקרוואן לחנות.

השמש מנצנצת בשמים ו...הנוף משאיר אותנו עם פה פעור, אלפי עצי ג'ושוע זה לצד זה נטועים בקרקע ו"פורשים ידיים" לצדדים.
למורמונים שהיו פה ובחרו לקרוא לעצים בשם זה (על שמו של ישו הקדוש פורש ידיו לתפילה), היה בהחלט דמיון עשיר.
אני לא ראיתי שום קשר בין העצים לישו... בכלל הגעתי הנה בגלל שU2 צילמו פה את עטיפת האלבום שלהם, אי שם בשנות ה-80.

כמויות העצים, הסלעים הייחודיים והנוף המדברי הם בהחלט משהו מהפנט. בהמשך הדרך אנחנו עוצרים בחניה של מסלול ה- HiddenValley, מתקתקים בקרוואן ארוחת בוקר.
*החניות לקרוואנים מוגבלות במספר, אנחנו הגענו מוקדם ולא בעונה הבוערת- אז היה מקום.

יוצאים להליכה של 2 קילומטר, המסלול מקסים, קל מאוד , ייחודי ובראשיתי, יש הרבה סוגים של קקטוסים ויהושועיים.
ניתן לטפס בו על סלעים לא גבוהים מידי.
פגשנו לטאות, נחש(שהסתבר אח"כ שהוא לא מזיק) וראינו מטפסים שעושים סנפלינג.

יש עוד כמה מסלולי הליכה ותצפיות בשמורה, אבל אנחנו הגענו רק כדי להציץ, הנסיעה בכבישי השמורה מאפשרת לספוג את האווירה וליהנות מהנוף ומסלעי הענק המצויים פה.

בסביבות 12:30 יוצאים מהכניסה הצפון מזרחית בדרכינו ל- Needles.
נוסעים במדבר, הכול שטוח, הצמחייה נמוכה ואדמת חול מקשטת את הקרקע.
מבודד זה המילה שמתארת את האזור…

ממשיכים בנסיעה, באזור שאף אחד לא גר, 360 מעלות של שממה ושיממון וכביש אחד שחוצה את הכול בדרך מזרחה!
פעם ב... רואים משהו מעניין, אדם שבחר להקים לו איזה בית קטן ומבודד, הר עם אדמה שחורה, מקום עם מים וכלאוריד.

שוב אנחנו מוצאים את עצמנו נוסעים על Endless roads, וזה מהמם!!!

לפני העלייה צפונה לכביש 95, אנחנו עוצרים להתרעננות קפה, שוקו ועוגה, הפעלת הגנרטור זיכתה אותנו במים חמים במהירות.
ממשיכים עד שמגיעים ל-Needles

אנחנו נכנסים לקמפינג שלנו Needles KOA Journey, שנמצא בקליפורניה, עדיין במדבר.
מבררים האם יש מכולת בקרבת מקום והפקידה מספרת שיש וולמארט 20 מייל מכאן, באריזונה, הילדים מיד שמחים ומבקשים שניסע.
אז נסענו, בדרך ממלאים דלק, מסיימים וממשיכים בנסיעה, חוצים את הגבול לאריזונה ומגלים שהדלק זול בחצי מקליפורניה!!!
קונים קצת השלמות וחוזרים לקמפינג להתארגנות ערב.
בישולים, כביסות, כלים, מקלחות ויייאלה לישון.

מסלול יומי- 27.9 גושוע טרי עד נידלס
קישור לאתר הקמפינג

תיכנון מול ביצוע- נהדר

מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
* אפשר להקדיש יום שלם בפארק ולצאת דרך היציאה הדרומית שלו.
* אפשר לישון לילה עם הקרוואן,הבנתי שהלילות שם מאוד מיוחדים בגלל הריחוק מהערים הגדולות.

נקודות עניין נוספות בפארק-
Barker Dam- נראה מקסים בתמונות.
Cap Rock- מסלול קל הכולל עצי יהושוע וסלעים גדולים.
Keys View- תצפית על העמק, קצת מרוחק מהכביש הראשי של הפארק.
Jambo rockes- סלעים גדולים שניתן לטפס עליהם.
Skull Rock / Discovery Trail- נקודת עצירה עם סלעי ענק ומסלול יפה.
אפשר לעשות מסלול מלא או הליכה של ½ ק"מ.
*אחרי כל נקודות העניין האלה מגיעים לצומת Pinto Wye, בה ניתן לבחור פניה צפונה ויציאה מהפארק(כמו שאנחנו עשינו), או פניה דרומה לתוך השמורה-
Cholla Cactus Garden- איזור בו צומחים קקטוסים שעירים.
Cottonwood Spring- נביעה עם עצי דקל, קרוב למרכז המבקרים הדרומי.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*לשים לב לפני התחלת נסיעה ש- ניתקתם חשמל,מים ביוב... (כבר יצא לנו לראות מישהו מתחיל נסיעה עם החיבורים, או נוסע עם מכסים פתוחים וכו).
*אם לא מקפידים לעגן את הציוד במקום- החפצים עושים צניחה חופשית.
*בכל פארק אנחנו משתדלים להיכנס למרכז מבקרים, לוקחים מפות, מקבלים מידע מעודכן מהרנג'רים והמלצות על מסלולים.
*המפות שמקבלים במרכזי המבקרים הן הכי שוות, המידע בהן מפורט וברור.
*לקנות בפארק הראשון את כרטיס הפארקים(חיסכון של כסף במידה ונכנסים ל3 פארקים ומעלה, אבל מה שיותר חשוב- לא עומדים בתורים בכניסה לפארקים וזה משמעותי בחלק מהפארקים).
*מחיר הדלק משתנה ממדינה למדינה, קליפורניה היתה הכי יקרה.
*בקמפינג הזה יש איסור הדלקת מדורות ליד הקראוון, אבל יש מקום מרוחק ומגודר בו ניתן להדליק מדורה.
*יש מדיניות שונה בכל הקשור להבערת אש, בחלק מהקמפינגים יש איסור מוחלט להבעיר אש, בדר"כ זה כתוב באתר אינטרנט או במידע שמקבלים כשנרשמים.
*אנחנו מאוד מאוד אוהבים Endless roads
*קפה באמצע שום מקום במדבר –זה מדהים!
*בערב, אם לא קר, נחמד לעשות מנגל ולשחק פריסבי או כדור.
*תמיד!!! כשעשוים רוורס חייבים שמישהו יכוון מבחוץ.

28.9- כביש 66
וואו זה היה אחד מהימים שממש אהבתי- דרכים יפות, אנשים נחמדים, אוכל טוב, גרוטאות איכותיות ונוסטלגיה אמריקאית במיטבה- כביש 66 סיפק את הסחורה, הוא חינני, הוא ממותג להפליא והיה יום נעים.

הג'ט לג מעיר אותי קצת מוקדם מידי... איך שהוא נראה שכולם התגברו עליו…
בשש ורבע קמים סופית(אולי בכל זאת יש רסיסי ג'ט לג למתבגרים, בהמשך הטיול נצטרך לגרד אותם מהמיטות).
התארגנות בוקר בנחת, מה בוער? קפה, עוגיות ושקט במינון גבוה, זריחה מדברית נצפית מחלון הקרוואן, יפה וזוהרת כיאה למקום מבודד כזה.

מפרקים חיבורים בצי'ק ובשבע וחצי יוצאים לדרך, כביש 66 או בשמו האמיתי- Route66 חיבר בין 9 מדינות משיקגו עד קליפורניה (3940ק״מ) הוא נחנך ב1926, ובשנת 1985 הוצא רשמית ממערכת הכבישים הלאומית של ארה״ב, אחרי שנסללו אוטוסטרדות.
בשנים שהוא היה פעיל, זה היה כביש תוסס וצבעוני עם הרבה אנשים שהתגוררו לאורכו.

מתחילים את הנסיעה מנידלס לכביש 66 ולפתע כתוב שמקטע הכביש סגור, מה??? גוגל מפות מתעקש שהכביש פתוח, רק חבל שיש מחסום!
עוצרים לרגע בצד הדרך להתקשר למרכז המבקרים, אבל הם לא יודעים שום דבר על כביש סגור.
לפתע נעמד לצידנו טנדר, בחור צעיר ונחמד עם בנדנה ומבטא כבד שואל אותנו אם אנחנו צריכים להגיע לאוטמן על כביש 66, "כן" אנחנו משיבים, "סעו אחרי" אומר הבחור.
זה היה הזוי, נוסעים אחרי איזה סטרנג׳ר מקיפים את הכביש החסום, משייטים בין הרים עד שאחרי 20 דקות בערך הגענו לאוטמן - כמובן שאנחנו מודים לו ונותנים לו חמסה ונפרדים, יש אנשים טובים ביקום!

אוטמן היא ״עיירת״(רחוב אחד- שלא תתבלבלו)מערב פרוע היסטורית קלאסית, בתקופת הזוהר שלה כרו בה זהב והתגוררו בה 5000 אנשים, היום נשארו כ-100 איש. לאף אחד מהם אין וילה מפוארת.

ברחוב הראשי והיחידי יש כמה חנויות שכולן על טהרת כביש 66(לא חשבתי אחרת)מוכרים אבנים טובות, לוחיות של מכוניות, מוצרי עור, יש מכרה זהב נטוש שאפשר להיכנס ולראות איך זה היה פעם, ומסעדה שבה מדביקים דולר על הקיר או התקרה(Oatman hotle resturant).













עוד יש ברחוב חמורים שמסתובבים חופשי, הם הצאצאים של החמורים שעבדו במכרות הזהב בעבר, אנשי העיירה מטפלים בהם. שני חמורים התעצבנו אחד על השני ורבו ממש, זה היה פחות נחמד, נתקענו בתוך חנות ולא יכולנו לצאת עד שהם נרגעו…

אנחנו משוטטים בעיירה עד הסוף, יש שם עוד מכוניות עתיקות והנוף, יפה.
מצטלמים, מקשקשים עם המוכרים הלבבים, עד שממצים.

קטע הכביש הבא של כביש 66 מאוטמן עד לקינגמן הוכרז על ידי משרד התחבורה האמריקאי כדרך נופית של All American road, הדרך צרה מפותלת ומתפתלת בהרים עליות וירידות, ברוב הכביש אין שוליים יש פשוט תהום! בחלק מהכביש שני קרוואנים לא יכולים לעבור, אני כל שניה אומרת לניב, "אתה חייב לנסוע לאט שלא נהיה תלמה ולואיז".
מיותר לציין שהדרך מהממת ביופיה ונוף העמק הנשקף ממנה משגע.

בערך בחצי הדרך אנחנו רואים חבורה של אנשים כולם לבושים חולצות אדומות עם סמל של כביש 66, אז עוצרים ושואלים מה יש פה היום? לתשובת אחד מהם, אלו חבורת זקנים שיכורים שנפגשים כל שנה, הם עושים קמפינג ב Nowhere ומטרתם לעשות זיכרון והנצחה לכביש 66, בטח עשו עליהם כבר סרט, כי אין ספק שהם חיים בסרט.

ממשיכים בנסיעה, יורדים לבקעה שכתוב שאם הכביש מוצף אסור לנסוע בו, אבל היום שמש, אז אין בעיה!

מגיעים ל-Kingman- יש פה פסטיבל קטן היום, אנחנו נכנסים למרכז המבקרים לקחת מפות, הפקיד הפנסיונר נותן לנו ״דרכון״ של כביש 66 ומחתים אותו(עוד גימיק אמריקאי), יש פה גםמוזיאון קטן הקשור לכביש 66.
בעיירה יש קטר ישן ויפה, מכוניות ישנות ומעוררות נוסטלגיה מסרטים ישנים ודיינר אמריקאי טיפוסי- Mr D'z Route 66 Diner- מהסרטים של פעם, ברור שאנחנו אוכלים בדיינר, מנות גדולות וטעימות מאוד(אין להם אתר אינטרנט אבל הם בפייסבוק).

בשעה 13:00 על בטן מלאה יוצאים להמשך כביש 66.
ב-Hackberry- כמעט מפספסים את העצירה לחנות הידועה, מזל שלא פספסנו את העצירה הזאת, כי אם המקום הזה לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו.
זוכרים את תוכנית הטלוויזיה ״מנהרת הזמן״, אז פה ממש נכנסים במנהרה.
בעבר הרחוק היתה פה תחנת דלק ישנה וזו הוסבה לחנות מזכרות ופיציפקעס של כביש 66.
מחוץ לחנות יש מכוניות ישנות, תחנות דלק ישנות, שלטים ישנים שמתנדנדים ברוח וחורקים, ובתוך החנות יש כל מה שרצית ולא רצית שקשור לכביש 66, זה מה שנקרא נוסטלגיה במנה גדושה.
מצלמים מצטלמים, מצמידים דולר עם כיתוב בעברית לאחד הקירות(ברומא תהיה רומאי), ונפרדים מהמקום המיוחד הזה.

בהמשך הנסיעה עוצרים לקצר ב- Peach springs- זו עיירה של שבט החולאפאי, ובדיוק כשאנחנו עוברים יש תחרות בין שתי קבוצות בזריקת לאסו. המתחרה רוכב על סוס וצריך ללכוד בלאסו את העגל שרץ, ברגע שהוא לוכד אותו הוא משחרר את החבל כדי לא להזיק לעגל ובקהל כל שבט החולאפאי מעודד.
אחרי שאכלנו את כל האבק שהסוסים עשו, המשכנו הלאה.


שוב כבישים שלא נגמרים,העצירה הבאה היא העיירה Seligman-אנחנו נוסעים עד סוף העיירה, ממש בקצה הכביש נמצאת מזללה קטנה, צפופה ומפורסמת שנקראת Delgadillos snow cap במתחם הקטן שמחוץ למזללה יש מספר מכוניות עתיקות שהיוו את ההשראה לסרט Cars חוץ מזה יש במקום גלידה ושייקים מעולים, והמוכרת עושה שטויות שמצחיקות רק אותה. (אין להם אתר אינטרנט, אבל הם בפייסבוק).









אנחנו מסתובבים עוד קצת בעיירה, ו... זהו, כך נגמר לו כביש 66 בשבילנו.

אנחנו נפרדים מכביש 66 ועולים על האוטוסטרדה לכיוון ווילאמס, הנוף משתנה להרים מיוערים, וזה יוצר ירוק בעיניים, זה משהו שלא ראינו ביומיים האחרונים כשנסענו במדבר.
ויליאמס שוכנת בגובה 2000, אז קצת יותר קר פה.
אנחנו נכנסים לקמפינג שלנו להערב של חברת koa המעולה.
מתחברים למים, חשמל וביוב


אני עושה ניקיונות(גם את זה צריך בקרוואן), ניב והילדים הולכים לעשות מרוץ קרטינג ולשחק מיני גולף.

מסלול יומי- 28.9 כביש 66
קישור לאתר הקמפינג

תיכנון מול ביצוע- הכניסה לכביש 66 היתה חסומה ועשינו מעקף.

מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
* היה לי תיכנון לבקר גם בעיירה ווילאמס אבל לא היה לנו כוח, נסענו ישירות לקמיפינג, בווילאמס יש רחובות על טהרת כביש 66, מוצרים אינדיאנים למכירה, מוזיאון של כביש 66 ומבשלת בירה.
* 2 ק"מ הקמפינג יש גן חיות פתוח שניתן לראות בו- דובים, זאבים, באפולו ועוד. נוסעים בתוכו עם רכב- Bearizona
* לא רחוק מהקמפינג יש חוות איילים- Grand canyon deer farm llc.

תובנות, מחשבות, טיפים-
*אם מגיעים בעונה גשומה- כדי לבדוק אם הכביש בין אוטמן לקינגמן פתוח.
*העיירה אוטמן מתעוררת לחיים בשעה 10:00, אנחנו הגענו לפני.
*תמיד יש לי מתנות קטנות מהארץ לתת לאנשים טובים שעוזרים לנו באמצע הדרך.
*למי שיש פחד לנסוע עם הקרוואן במקומות "מפחידים" חלק מהדרך מאוטמן לקינגמן מאתגרת.
*כביש 66 מהמם בנוסטלגיה שלו(וגם במיסחור-זה חלק מהקסם שלו), אם אתם יכולים להוסיף אותו לטיול- לדעתי לא תצטערו.
*ברשת הקמפינג KOA יש הרבה פעמים פעילויות שיכולות לעניין את הילדים, קרטינג, מיני גולף, בריכה, ג'קוזי, מתנפחים וכו'- את כל הפעילויות אפשר למצוא באתר האינטרנט של כל קמפינג.
*המקפיא עשה לנו בעיות, חיפשנו שירות אבל בגלל שסופ"ש עכשיו- אין עם מי לדבר, קנינו שקית קרח, דחפנו אותה למקפיא והיא עשתה עבודה מעולה.

29.9 הו הסלע האדום
מקיצים לקראת שש וחצי, מתארגנים, מבלים זמן איכות איש איש ומכשיר הטלפון שלו ומתחברים לחברים והמשפחה בארץ.
לקראת שמונה וחצי יוצאים לדרך.

הבוקר המתבגר יושב מקדימה, הילוש ואני יושבות מאחורה ומשחקות טאקי,
בכניסה ל- Oak creek canyon אני והמתבגר מתחלפים, כי הוא יושב מקדימה אבל משחק בטלפון, חבל לבזבז נוף כזה על טלפון.
הדרך מתפתלת, עצים ירוקים מעטרים קירות של מצוקים גבוהים, לאט לאט מתחילים לראות את הצבע האדום שולט בסלעים, וזה מעניין.




בסביבות 9:45 אנחנו רואים מצד ימין את הכניסה למסלול ההליכה-West fork- הוא רשום לי כאופציה (גם TAGAרשמה שהם עשו אותו והוא יפה), אז אנחנו מחליטים לעשות אותו.


משלמים $11 כניסה לפנסיונר החביב שיושב בבודקה, ונוסעים לחנות עם הקרוואן. קונוסים מסמנים את הדרך לחניות- רק חבל שהם כל כך צפופים אחד לשני, על הדרך קונוס אחד נמחץ לפיתה וקונוס נוסף נתקע לנו בגלגלים... צחוק גדול פורץ ברחבי הקרוואן, לקרוואן שלום, ל2 הקונוסים פחות.


מתארגנים ומתחילים ללכת-בעיקרון זה מסלול של 3.5 מייל הלוך ועוד 3.5 מייל חזור- באותה דרך, כך שאפשר ללכת כמה שרוצים ולפרוש מתי שרוצים.
אנחנו צועדים במסלול היפה והקל הזה, חוצים מספר פעמים את הנחל, מדלגים על אבנים ונהנים. קירות המצוק מאוד גבוהים, חלקם ממש אדום חמרה, הולכים והולכים עד שבאיזשהו שלב מחליטים לחזור חזרה ולהמשיך את היום.








כשאנחנו יוצאים אנחנו רואין שבחניה כבר הכווול מלא, אנשים עומדים בטור מכוניות ארוווך כדי להיכנס, מזל שהגענו יחסית מוקדם!

יש לנו עוד חצי שעה של נסיעה לסדונה, בנסיעה על הכביש מתגלים לפנינו כל מיני ריזורטים שהלוקיישן שלהם חלומי, על הנחל ליד מצוקי הסלעים האדומים האלה, מצאו מקום שווה.

בהמשך הנסיעה נפתח הנוף ונגלה לפנינו - וואו וואו וואו, כל העיר מוקפת במוניומנטים עצומים של הרים מעוצבים(טבעי) בכל מיני צורות, הכול בצבע אדום חזק.
המראות מאוד עוצמתיים, בהחלט נוף מעניין, ומיוחד, שמסביר את הטענה שבסדונה יש מרכז מערבולות אנרגטיות בעלות סגולות ריפוי(הרבה מקומות וסדנאות של אנטי אייג'ינג- אם מישהו בעיניין).
אנחנו עוברים דרך העיירה, כולה בנויה מבנים חד קומתיים נמוכים, צבועים באדום/חום ומעטים אפור, מלאה בתיירים, בחנויות וגלריות.


מגיעים לדרומה של העיירה ל-Chapel of the holy cross כנסיית הצלב הקדוש.
הכנסייה נבנתה לתוך צוק אבן אדומה בשנת 1957.

מגיעים לחניה שמחים ובטוחים בעצמנו, ולפתע מגלים ש- אין כניסה/חניה לקרוואנים, אוטובוסים,משאיות.


מחליטים לוותר, עושים אחורה פנה, ואחרי כ100 מטר מול בית מאוד מאוד מפואר מוצאים מפרץ חניה בו מחליטים לאכול ארוחת בוקר בקרוואן.
אחרי ארוחת הבוקר מוצאים פיתרון לבעיית החניה- פשוט משאירים את הקרוואן במפרצון החניה וצועדים על שולי הכביש לכנסייה.

כדי להגיע אל הכנסייה עצמה יש לטפס, אבל אנחנו מגלים קלאבקרים שמסיעים מבקרים למעלה לכנסייה, אז קפצנו על אחד כזה ובצ'יק הגענו למעלה.
הכנסייה פשוטה ויפה, הנוף למעלה מרשים ביותר, העיירה סדונה נפרשת לפנינו, וההרים האדומים המקיפים אותה נותנים מסגרת לתמונה. ממש ממש יפה!!!






מפה נוסעים ל- Tlaguepaque Arts- זה מקום שהחניה בו מתאפשרת רק לתושבים, אז חונים בחוץ. יש פה הרבה מאוד חנויות של כל מיני- בגדים, תכשיטים, נרות, חפצי אומנות, מסעדות ועוד. יש דברי אומנות יפים אבל כרגע זה פחות מעניין אותנו, מה שממש מעניין אותנו הוא המקום עצמו- הרחובות המטופחים, הסימטאות, המזרקות...
מסתובבים קצת ומצליחים לא לקנות כלום!!!


חנות שמוכרת נרות-

נוסעים לשדה התעופה של סדונה ממנו יש תצפית יפה על העיר, את הקרוואן מחנים בשדה התעופה עצמו ולא בחניון.
התצפית מהממת!!!

ב16:00 מגיעים אל פארק הקרוואנים המוקפד והמאורגן שלנו להלילה.
כשנכנסים פוגשים את דיאנה והמשפחה שלה מפורום למטייל, כמה נחמד!!!
מקשקשים קצת על הטיול ועל הקרוואן, ומחליפים חוויות.
אח"כ עוד מספיקים לרדת לנחל הקסום שזורם פה בקמפינג.


מכינים רוג'ומים-


מבשלים ואוכלים ארוחת ערב חג ראש השנה, רחוקים מכל החברים והמשפחה אבל שמחים על ההזדמנות לטייל.




מסלול יומי- 29.9 מווילאמס לסדונה

קישור לאתר הקמפינג-Rancho sedona rv

מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*פלגסטף- מכונה "עיר השמיים החשוכים"- יש בה פעילויות אסטרונומיות שוות.
יש בה אתר סקי פעיל, ניתן לעלות למעלה ולראות את נוף האיזור. בדאון טאון שלה יש מסעדות וברים טובים.
*מצודת מונטזומה- היא מצודה שבנויה מעל שפת קניון ביבר קריק. זה בניין קומות בן 800 שנה.
*היו רשומים לי עוד כמה וכמה מסלולי הליכה שלא יצאו לפועל.
*טיול ג'יפים.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*החימום של החלל הציבורי בקרוואן עובד על גז- יתרונות: אפשר להפעיל אותו בכל רגע נתון בלי קשר אם מחוברים לחשמל או לא, הוא באמת מחמם, הוא זול.
חסרונות: הוא מרעיש.
*קל מאוד להעביר את הזמן בנסיעות- הישיבה בחלל הציבורי של הקרוואן נוחה, יש שולחן שפתוח כל הזמן, אפשר לשחק, לצייר, להכין שיעורים(ברור!!!), לכתוב בלפטופ.

*החניה של מסלול West fork- לא גדולה, המסלול מתוק.
*סדונה- בתצפית הראשונה בכביש שדה התעופה לא היתה חנייה, המשכנו עד סוף הכביש וחנינו בשדה עצמו, התצפית- חובה!!!
* Chapel of the holy cross כנסיית הצלב הקדוש- אין כניסה/חניה לקרוואנים, אוטובוסים,משאיות. מצאנו מפרצון חניה 100 מטר על הכביש.
לעיתים יש קלאבקרים שנותנים טרמפים בעליה למעלה.
* כשהסתובבנו ב- Tiaguepaque Artsאת הקרוואן החנינו בחניה של - Garland building, היה יום שבת אז לא היתה בעיה.
*בגלל שהקמפינג נמצא ליד נחל הם דורשים שירשור לצינור ביוב. למי שאין, לא יכול להתחבר בלילה לביוב בחיבור מלא. מאוד קפדניים. וגם אסור להבעיר מדורות.

30.9 מסדונה לגרנד קניון-
הג'ט לג כבר מאחורינו, וקצת מתקשים להתעורר...

מתארגנים ויוצאים לדרך, הבוקר נוסעים צפונה באותה דרך שהגענו לסדונה, דרך קניון האלון. איזה אזור מהמם, השמש מנצנצת על ההרים האדומים.
יש עבודות בכביש והדרך מזדחלת, אנחנו מזהירים את ניב לא לקחת איתנו איזה קונוס.
עוצרים בוולמרט פלגסטף כדי לקנות תנור חימום קטן, בלילות הקרים נפעיל אותו.

נוסעים קצת פחות משעתיים על כביש 180 היפה, הנוף משתנה למרבדים שטוחים עם צמחיה דלילה, מידי פעם רואים בית זרוק באמצע שום מקום, הם לא יכולים סתם לקפוץ לשכן לקחת סוכר..


אנחנו מחליטים להכין ארוחת בוקר בקרוואן ועוצרים לשם התענוג בשדה התעופה של הגרנד קניון.
הארוחה מעולה ומעניינת, עם כל המסוקים שחגים מעלינו.


נוסעים ומחנים במרכז המבקרים של הגרנד קניון, זה מגרש חניה גרנד.
הגרנד קניון הוא משהו מאוד מדובר, כולם שמעו עליו, מכירים אותו, והוא בהחלט נחשב ליעד must אצל האמריקאים.
נהר הקולורדו הארוך חרץ את הקניון הזה בעומק של 1.6 קילומטר, ממש גבוה!!! וברוחב ממוצע של 16 ק"מ. ענק!!!
(לשם ההשוואה- העמוקים שבקניוני מדבר יהודה מגיעים ל-400מטר).

הולכים ל- Mather point ובפעם הראשונה מתקרבים לשפת הקניון וכולם ביחד אומרים וואו, מעין אומר- זה באמת גדול.
העומק, הרוחב, הגודל ושכבות הצבעים הם בהחלט משהו שקשה לתפוס אותו בעין וגם במצלמה.

למרות שהיום יום שני ולא חג לאומי- הגרנד קניון מלאאאא באנשים מכל צבעי הקשת, אפילו פגשנו טיול שנתי של בית ספר תיכון מיפן.
בהחלט צפוף פה מאוד, קשה להשיג תמונות בלי עוד אנשים, לפעמים מצליחים ולפעמים המשפחה שלנו גדלה לרגע והאנשים הזרים יישארו לנצח בלופה שלנו.
תהיתי ביני לבין עצמי עד כמה מפריעים לי כמויות האנשים, והמסקנה שלי- שבחוויה הכללית זה לא פוגם לי בטיול או בנוף.
אולי קצת בתמונות.


אנחנו הולכים מערבה על הגדה, ההליכה בצמוד לשפת הקניון- מידי פעם יש גדר וברוב המקומות יש תהום ומי שמתקרב מסתכן.
בטוחה שיש הרבה פלאפונים אי שם בדרך למטה!
הולכים, מצטלמים, עומדים על שפת המצוק במקומות בטוחים אבל יפים.

מכל מקום הקניון נראה קצת אחרת!!!
הולכים כקילומטר וקצת עד שמגיעים ל--Yavapai point התצפית מקסימה.


מחליטים לבדוק את הקמפינג שלנו, עולים על השאטל הכחול וחוזרים למרכז המבקרים, פוגשים את הקרוואן ונוסעים לקמפינג.
את המשך היום נעשה בשאטלים, זו מערכת נוחה שמתפקדת כמו מכונה משומנת.

מתחברים בקמפינג ונחים צהריים.


ב- 16:30 עולים על השאטל הכחול(עובר בקמפינג) שלוקח אותנו לשאטל האדום שמוריד בכל מיני נקודות תצפית בצד המערבי של הגרנד קניון.
אנחנו יורדים ב- Powell pointוהולכים כ10 דקות עד לנקודת תצפית נוספת
שנקראת Hopi point כדי לראות את השקיעה.

ב- Hopi point כבר יש הרבה אנשים, כולם מחכים לשקיעה.
מוצאים זווית טובה, מתיישבים ומחכים גם...


השמש צובעת את השכבות בזהב, אין עננים, והראות די טובה.
מהנקודה הזאת רואים גם את נהר קולורדו שאחראי לחלק גדול בשחיקה של הקרקע.
מעין אמר שהוא לא מבין איך זה יכול להיות שאנחנו חיים כל כך מעט יחסית לכל הטבע שמסביבנו, בתכלס- צודק.

אז אם לסכם, השקיעה היתה מדהימה, עוצמתית ומנצנצת, המוני אנשים עמדו וחיכו לרגע בו השמש נפרדה מהיום, וחושך וקור תפסו מקום על פני האדמה.

5 דקות אח"כ כבר עמדנו בתור לשאטל עם המוני האדם, התור היה ארוך- ארוךךך, לא הצלחנו לעלות על השאטל הראשון ונאלצנו לחכות בקור מקפיא 20 דקות לשאטל הבא.




שאטל אדום, שאטל כחול, יורדים בקמפינג.
מכינים ארוחת ערב, מקלחות והיידה למיטות. מחר יום חדש!

מסלול יומי- 30.9 מסדונה לגרנד קניון
קישור לאתר הקמפינג TRAILER VILLAGE RV PARK

מה נפל מראש בחדר העריכה?/ מה לא הספקנו-
*עירייה Tusayan- השוכנת בפתחו של הגרנד קניון לבאים מדרום.
בעיירה יש סרט Imax- על מסך ענק רואים את ההיסטוריה של הגרנד קניון, רואים את הנופים ממסוק.
*רציתי לעשות יותר תצפיות בחלק המערבי(באזור של השאטל האדום), אבל החלטנו לנוח צהריים בקרוואן.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*בגלל שאנחנו מחוברים כל לילה לחשמל בקמפינג- אני מעדיפה לקנות תנור חימום קטן שיחמם את הקרוואן.
*מפלגסטף ההמלצה לעלות על כביש 180 לגרנד קניון ולא לנסוע דרך כביש 40 מווילאמס.
*בפורום למטייל חלוקות הדעות לגבי כדאיות ההגעה לגרנד קניון... ויש אנשים שמוותרים עליו, בעיני הוא שווה הגעה(אפילו רק לתצפיות), הוא מאוד מרשים ומיוחד, זה לא משהו שרואים כל יום.
*החניה במרכז המבקרים של הגרנד קניון, גדולה- אבל כך גם כמות האנשים, יש מקומות ייעודים לחניית Rv(LOT1)
*כדאי להזמין מראש מקומות לינה בקמפינג של הגרנד קניון.
*אין קליטה ברחבי הגרנד קניון, גם לא בקמפינג.
* כדי לראות שקיעה ו/או זריחה- יש להגיע ¾ שעה לפני שהשמש שוקעת/עולה.

*הסבר קצר על מערכת השאטלים-
נקודת המוצא- חונים ב-Grand canyon visitor center.
מפה יוצאים שלושה קווים של שאטלים-

שאטל סגול- נוסע דרומה כביש 64- לכיוון העיר Tusayan

שאטל כתום- שאטל קצר, נוסע מזרחה עד תצפית- Yaki point ונוסע צפון מערב עד תצפית- Yavapai point.
*לשאר נקודות התצפית בצד המזרחי יש להגיע עם הרכב עצמאית.

שאטל כחול- (השאטל הכי פעיל בגרנד קניון)-
נוסע מערבה- עוצר בכל אזור Market plaza(Lodge Yavapai, בנק, משרדים) כמו כן, נוסע ל2 קמפינגים(עם חיבורים מלאים, בלי חיבורים בכלל).
מהאזור הזה השאטל הכחול ממשיך מערבה לאיזור ה-Village (מלונות, מרכז מבקרים, עוד שירותים לתייר)
השאטל הכחול ממשיך בנסיעה מערבה עד נקודה- Village route transfer או Hermits rest route transfer- בו מחליפים לשאטל האדום.

השאטל האדום- נוסע עוד יותר מערבה(למקום בו לא ניתן להגיע עם הרכב הפרטי), עוצר במספר נקודות תצפית עד שמגיע ל-Hermist rest.

מקומות מומלצים לשקיעה
* תצפית Mather point, הגישה לנק' התצפית היא ממגרש החניה הענק של מרכז המבקרים "גרנד קניון".
* ניתן ללכת מ-Mather point לכיוון Yavapai point (כ-850 מ').
*Hopi point (להגיע עם שאטל האדום)

*בחודש אוקטובר, אחרי שהשמש שוקעת בגרנד קניון- קר מאוד, והתור לשאטל חזרה- ארוך.
מקומות מומלצים לזריחה-
* נקודת הזריחה המומלצת היא- Yavapai point.