2019- חלק ג'- דרום מערב ארה"ב בקרוואן (יוסמיטי-סן פרנססיסקו- כביש1-לוס אנג'לס)

9.10 ביי ביי ווגאס.
היום הנסיעה שלנו היא הארוכה שאי פעם נסענו בקרוואן, יעד ההגעה- Lee Vining - שנמצאת על הכניסה המזרחית של יוסמיטי פארק- 360 מייל/ 580ק"מ.
המסלול מגלח את הצד הדרום מערבי של נאבדה, ממזרח לעמק המוות, אליו החלטנו לא להיכנס בגלל הטמפרטורות הגבוהות שיש שם והדרך הקשה.

על הבוקר בקמפינג מגלים שיש הפסקת מים, אז אי אפשר למלא את מיכל המים, נהיה חסכנים ובערב נתחבר למים מחדש.
בשעה 8 וקצת יוצאים מווגאס צפונה, עוברים את הפרברים ושוב אנחנו במדבר!
רואים אזור אימון של צבא ארה"ב, כלא ואח"כ בסיס צבאי, מעין מזהה בשמיים מזל"ט ענק, יש התרגשות בקרוואן.
אחרי אזור שנקרא מרקורי (בו אין שירות לציבור- שוב מתקן של המדינה) שני הנתיבים במרווחים עוברים להיות נתיב אחד.

אחרי שעה וחצי נסיעה מגיעים לאזור 51, יש פה חנות שהנושא שלה חייזרים, קצת מוזר- אבל חביב.
ממלאים דלק, אני אוזרת אומץ ונוהגת על הקרוואן, בהתחלה לאט ואח"כ די רגיל, בגדול, היה יופי.











אנחנו עוברים את אמרגוזה וואלי, ואת מדבר אמרגוזה, זה מדבר אמיתי!!!
למדבר פה יש צבעים מיוחדים, להרים גוונים רבים ולאדמה רבדים על רבדים- צמחים קטנים בורוד, שיחים קטנים בצהוב, שיחים בירוק- בכמה גוונים, אדמה חולית בצבעים, והרים.




הנסיעה ארוכככה, משחקים המון משחקים, מציירים, שומעים שירים, סרטים בלפטופ וכו'.
עוצרים ב Tonopah לארוחה מפנקת בקרוואן, קר ורוח חזקה משתוללת בחוץ ואנחנו לא יוצאים מהקרוואן.



בסביבות 13:30 יוצאים להמשך הדרך, עוברים אזור גדול שכנראה היה מוצף ונשאר רק הבוץ שהתייבש , נראה שהייתה פה הצפה. האופק נראה אביך…



לפתע בכביש מתגלגל שיח הקוצים הידוע מהמערבונים, ממש אמריקה של הסרטים...
בכביש 95 פונים לכביש 6, נוסעים עד העיירה- Benton, אנחנו קצת לפני מעבר הגבול מנאבדה לקליפורניה,
קליפורניה- Here we come again.





בצהריי היום עוברים את הגבול, יש ביקורת גבולות והאישה שואלת על פירות וירקות, ומאשרת לנו לעבור.

המשך הדרך הוא מקטע של כביש 120, בהתחלה הכביש נראה תמים לחלוטין, אך לאחר זמן מה מתחילות עליות וירידות המדמות רכבת הרים, עוד ועוד ועוד עליות וירידות חדות, בעלת שיפועים לא הגיוניים בעליל, לא משנה כמה לאט נסענו הלב הגיע לגרון, בין עליה לירידה קצת ריחפנו עם הקרוואן... קלאסי לטרקטורון, לקרוואן פחות.
מקטע הלונה פארק ארך כ10 דקות, אולי רבע שעה, בהחלט כביש מטורף, משוגע. כל התמונות שלי מכביש זה מטושטשות.






*חבל שאי אפשר להעלות סרטון כי זה ממש מצחיק!!!

המשך הנסיעה נהדר, עוצרים לקפה, בצידי הדרך רואים משטחים לבנים שנראים כמו מלח, בהמשך הדרך יערות.




ממשיכים עד שמגיעים ב- 16:15 לאגם מונו לייק, שנראה די גדול…
זה אגם מים מלוחים, פי שלושה מימי האוקיינוס, הוא נמצא בגובה של יותר מ-1600מטר
אנחנו מחנים ויוצאים להליכה אל האגם...
מה שמאוד מיוחד באגם הזה אלו זקיפי קלציום קרבונט שמזדקרים מן המים, ונקראים Tufa
הרוח החזקה מאלצת אותנו רק להצטלם ולחזור לקרוואן להמשך הנסיעה, מקסים פה.

עוצרים במרכז המבקרים של לי מנינג, מתעניינים לגבי השריפה שמשתוללת ביוסמיטי (קיבלתי דיווח אונליין מטלי ודיאנה-"נשות הקרוואנים" שנמצאות בוואלי).
הרנג'רית נותנת לנו מפות ומסבירה שהכול תלוי בעוצמת ובכיוון הרוח, לפעמים ניתן לעשות מסלול הליכה וכמה שעות אח"כ הכול מכוסה עשן.
אבל בכל מקרה אין לנו שום אפשרות להגיע לקמפינג שלנו לשני הלילות ביוסמיטי, כי הכביש אל הקמפינג סגור.

נוסעים 5 דקות לקמפינג שלנו להלילה, מתחברים, מתארגנים, מכינים ארוחה, מעין מטיס את הטיסן שלו ומרוצה עד לב השמים.


לילה יורד על המחנה, הולך להיות קר הלילה. רשום בתחזית מינוס 6.
ספויילר- בבוקר נגלה שזה מינוס 11 שמרגיש כמו מינוס 18- אימל'ה.

מסלול יומי- 9.10
יש לשים לב שבחורף גוגל מפות לא נותן את המפה כפי שנסענו, כביש 120(הנולה פארק) סגור ולכן מתבצעת עקיפה.

קישור לאתר הקמפינג-Mono vista

תובנות, מחשבות וטיפים-
*הנסיעה שעשינו היום היא נסיעה לא פשוטה, אבל הבחלט אפשרית במיוחד עם מתחלקים בנהיגה.
* אין קליטה של וויז או רדיו.

* להימנע מנסיעה בכבישים 266, 168, נחשבים שוממים ולא נעימים לנסיעה. ולכן יש לנסוע על כביש 95 עד Tonopah.
*אגם מונו יפה ויש מסלול הליכה נחמד מסביבו.

** במידה וטיוגה פאס סגור-
המלצה לנסוע מוואגס ל- ברסטו Brastow, אפשרי לעצור להתרעננות ב-Isabella Lake, ומשם לבקרספילד ומשם על ה-99 צפונה לאוקארסט.

* ב- Brastow אאוטלט גדול.
* ב- Brastow דיינר משנות ה-50, Peggy sue's 50's, מסעדה נחמדה, גלידה, חוויה.

* בדרך מווגס לברסטו- על כביש 15- ניתן לעצור בעיירה Baker -תחנת דלק מיושנת במיוחד Country Store 76 Gas station
לא רחוק משם ניצב מד החום הגדול בעולם.

10.10- בוקר של קור-
אז כמו שכתבתי בפוסט הקודם, בלילה היה ממש קר!!!
מינוס 11 שמרגיש כמו מינוס 18... לאן הגעתי???? אלסקה???
(איך מתארגנים בקרוואן עם מזג אוויר כזה- בסוף הפוסט)…


קמים, ארגוני בוקר, ובשעה 8 וחצי כשבחוץ יש רק מינוס 3 (שמרגיש כמו מינוס 6)
אנחנו נפרדים מהקמפינג ב- Lee Vining


ממלאים דלק ונוסעים לכניסה המזרחית של היוסמיטי.
בחורף כניסה זו חסומה לתנועה, בדר"כ מסוף אוקטובר תחילת נובמבר...(לפעמים לפני).(קישור לחסימת הכביש לפי שנים)
היה לנו מזל שהקור לא הביא איתו גם שלג, אחרת היינו צריכים לעשות סיבוב עננננק כדי להיכנס ליוסמיטי.




מתחילים את הנסיעה מערבה לתוך הפארק, על כביש 120- מטפסים על כביש צר, זה נראה כאילו אנחנו חוצים את ים סוף אבל בהרים, הכביש חותך את ההרים ונוצרת האות v - ההרים הם צוקי גרניט גבוהים מאוד.
המראות מהפנטים, רואים את השיפולים המזרחיים של רכס הסיירה נאבדה.

עוצרים לצילומי מפלונים שנוזלים מההרים- כמה יפה.






מצד שמאל רואים שני אגמים זה אחרי זה, אגם טיוגה ואגם Ellery, אנחנו לא עוצרים לידם.




בפאס שנמצא בגובה של מעל ל- 3000 מטר והוא הגבוה ביותר בקליפורניה, יושב הרנג'ר ובודק את כרטיס הכניסה של הפארקים, מצא מקום לשבת בו…




הוא נותן מפות, אנחנו שואלים על השריפה, והוא מסביר שהכול תלוי ברוח, אנחנו מקווים לטוב, בינתיים בהיר וקר!!!


נוסעים ולפתע הילדים רואים נחל קפוא, עוצרים... הם יורדים, משחקים קצת ולבסוף מביאים לקרוואן פנימה פלטת קרח...ישר למקפיא!!! (שתהיה איתנו עד יום החזרת הקרוואן).

מימין רואים את האחו Tuolumine, רצינו לעשות פה מסלול הליכה קצר, אבל רוח וקר, לצערי אנחנו מוותרים.


ממשיכים בכביש טיוגה- עצירה הבאה באגם Tenaya מהיפים ביוסמיטי.
מול הנוף המופלא הזה מכינים ארוחת בוקר ואח"כ יורדים ברוח מקפיאה לחלץ עצמות ליד האגם- מהמם פה!!!






נסיעה קצרה אחרי האגם מביאה אותנו לתצפית ב- - Olmsted point זו תצפית מרשימה, מלאת משטחי גרניט רחבים עליהם ניתן לטפס ולהשתובב.


מצליחים לזהות את אחד הסמלים הבולטים של יוסמיטי- צוק הגרניט העצום שנקרא- Half dome, כמו כן רואים עשן סמיך מעל הוואלי של יוסמיטי(מבאס).




העשן הסמיך -


בהמשך הכביש אנחנו עוצרים ב- - Tuolomne Grove לראות סקויות.
(בעיקרון לא תיכננו לעשות את המסלול הזה אבל בגלל השריפה שבוערת אין לנו מושג האם נוכל להגיע לדרום השמורה כדי להסתובב במריפוסה גרוב שם מרוכזות הסקויות של יוסמיטי).

כל המסלול בירידה, הגדול מביניהם נקרא העץ המת- ואפשר לעבור בתוכו.

את כל מה שירדנו, הגיע הזמן לטפס, צעד אחר צעד, קרני השמש משחקות וחודרות מבין העצים, וזה יפה ומיסתורי.
העליה לא קלה והתמורה לטעמי לא מספיק מרשימה, מסלול של כ-4 ק"מ. (עדיפות למריפוסה גרוב).




עלים בשלושה צבעים-






בחניה של הסקויות מצאתי קרוואן שמצא חן בעיני במיוחד-

בצהרי היום ואנחנו מתלבטים מה לעשות, מחליטים לנסוע לוואלי, זה כביש שבצד אחד שלו יש יערות צפופים(חלקם שרופים- משריפות קודמות) ובצד השני תהום עמוק, זה כביש צר אבל איכותי.
ברקע עברי לידר שר "הכול בוער" וזה בהחלט מתאים.
ככל שאנחנו נוסעים לכיוון הוואלי העשן נראה סמיך יותר ויותר, אנחנו מחליטים להסתובב ולנסוע לקמפינג(הקמפינג באל פורטל שהזמנו מהארץ נמצא באזור השריפה והוא סגור, על כן אתמול בלילה התקשרנו והזמנו קמפינג אחר, הוא נמצא בצד המערבי של הפארק).

בשעה 16:00 מוקדם מהמתוכנן מגיעים לקמפינג, ניב ומעין הולכים לעשות צ'ק אין והם ממש מתעכבים, כשהם חוזרים יש בפיהם מלא סיפורים-
* בגלל השריפה חברת החשמל של קליפורניה הורידה את השאלטר לאזורים רבים במדינה(כולל סן פרנסיסיקו), לכן הלילה אין חיבור לחשמל, אין Wifi ואין תאורה בקמפינג.

* בגלל שאין חשמל כבר כמה ימים, האיש של הקמפינג לא קיבל את ההזמנה שלנו דרך המחשב ולכן הוא לא ידע שאנחנו אמורים להגיע, מזל שניב צילם את ההזמנה שלנו, אז יכולנו לקבל את הסייט בלי בעיה.

* בגלל שאין חשמל חלק מהקמפינגים סגרו את שעריהם והרבה RV נפלטו בלי מקום שינה, בעל הקמפינג הנחמד שלנו מאפשר לקרוואנים להחנות אצלו ללילה כדי שלא ישנו בצידי הדרכים.

* בגלל שאין חשמל כל מקרר הגלידות לא עובד ו... כל הגלידות נמסו...

בקיצור הרבה מאוד סיפורים והכול התחיל מהשריפה שמתחוללת לא רחוק מכאן, דרך אגב גנרטורים היו פותרים חלק מהבעיות- בטח את בעיית הגלידות הנמסות ותאורת החוץ של הקמפינג.

מחנים בסייט שלנו, מתחברים למים וביוב... מזל שלקרוואן יש חשמל משלו.

אנחנו מסתובבים בקמפינג, פוגשים זוג רפובליקנים מג'ורג'יה ומתחילים לדבר, מחליפים חוויות מהדרכים, מהעולם ומהפוליטיקה.
הם אומרים שאסור לפספס את עמק יוסמיטי ומוציאים מאיתנו הבטחה שמחר אנחנו מנסים להגיע אליו, אז כנראה שמחר זה יהיה הכיוון, נראה מה השריפה תחשוב על זה.
ערב יורד על המחנה, עלטה גמורה, עושים על האש והולכים לישון .

בקמפינג-

מסלול יומי- *לא ניתן להעלות את המסלול בגוגל מפות בגלל שכביש טיוגה חסום עכשיו.
קישור לאתר הקמפינג בו ישנו- Yosemite Ridge Resort
תיכנון מול ביצוע-
*תיכנון- מסלולי הליכה על כביש טיוגה (כביש 120)
ביצוע- היה קר ורוח, לא עצרנו במסלולים שרצינו ולא הגענו לוואלי בגלל עשן ושריפה, מה שכן עשינו היו תצפיות ואת מסלול Tuolomne Grove, הגעה לקמפינג מוקדם מהמתוכנן.

*תיכנון- לינה באל פורטל בקמפינג - Indian flat rv park.

(ביוסמיטי יש מספר קמפינגים שנמצאים בעמק היוסמיטי עצמו, אליהם יש להזמין הרבה חודשים מראש, אלו קמפינגים ללא חיבורים.
אני חובבת חיבורים מלאים ולכן העדפתי להזמין מקום באל פורטל עם חיבורים מלאים).
קישור של אתר מוטורהום להזמנת קמפינגים ביוסמיטי-מעולה.
*קישור מצויין – הבלוג של ענת- ללינה ביוסמיטי
ביצוע- לינה ב- Yosemite Ridge Resort -קמפינג שמרוחק יותר ממה שתכננו, קמפינג חמוד ובעל הקמפינג מאוד אדיב ונחמד.

תובנות, מחשבות וטיפים-
מה עושים עם הקרוואן במינוס כדי שלא יקפאו המערכות???
1. קודם כל מומלץ לשאול בתחנת ההשכרה אם הקרוואן עבר טיפול אנטיפריז (בדרך כלל סוכנות הקרוואן עושה טיפול כזה לקרוואנים באזורים מסוימים- כמו הרוקים הקנדיים או לפני החורף, הטיפול הזה מונע מהמערכת להתקלקל במצב של קיפאון).
2. הכי חשוב- לנתק את צינור המים ללילה כדי שלא יקפא(כבר קרה לנו שהצינור קפא ברוקים הקנדיים- פחות נעים).
3. מדליקים את החימום של הקרוואן(של הגז).
4. בבוקר אחרי שמתחברים מחדש למים, יש לתת למים לזרום, גם אם היתה איזשהי חסימה היא לאט לאט משתחררת.

ומה עושים בתוך הקרוואן?
כשהמעלות צנחו הדלקנו גם את חימום הקרוואן שפועל על גז, וגם את התנור חימום שפועל על חשמל- והיה מעולה!!!
* שמנו לב לכך כבר בברייס ובזאיון- שיא הקור הוא לא באמצע הלילה אלא לקראת הזריחה- 6:00, 7:00בבוקר, אז אפשר להציץ לראות את הזריחה מתחת לפוך וליהנות מהטבע.

*בגלל השריפה שינינו מקום לינה, בגלל הפסקות החשמל בעל הקמפינג לא קיבל את ההזמנה שלנו, מומלץ לצלם את ההזמנה בטלפון כי זה מה שנתן לנו את האפשרות לקבל סייט בקמפינג.

* מרכז המבקרים הקטן Tuolumne meadows- היה סגור בעונה שלנו.

* בכל אזור לי מנינג, כביש טיוגה- אין קליטה בטלפונים כמעט בכלל.

* אין סופרים גדולים, יש מעט מכולות בצידי הדרכים, חשוב להצטייד לפני ההגעה ליוסמיטי.

*פארק יוסמיטי הוא פארק גדול- יש בו הרבה מסלולי הליכה ותצפיות.
באביב המפלים בשיא זרימתם, ואילו אנחנו הגענו בסתיו(אוקטובר)- היו מים במפלים אבל לא בעוצמה גבוהה. בעיני זה עדין יפה מאוד!

*יש שאטל חינם בעמק היוסמיטי.

קצת מידע וקישורים-
*יוסמיטי בקרוואן- קישור למידע של הפארק.
*מידע על הגבלת גודל קרוואנים בכבישי היוסמיטי.

* לפני תיכנון הטיול היו לי הרבה התלבטויות על המסלולים ביוסמיטי- מצאתי באתר שלהם דפי מידע מעולים שמסבירים על מסלולי ההליכה לפי אזורים(אלה גם דפים שהרנג'רים מחלקים במרכזי המידע)-
קישור- אזור כביש טיוגה(אחו Tuolumine)+קישור נוסף
קישור- אזור כביש 120 מערבה מאגם טאניה.
קישור- אזור עמק יוסמיטי
קישור- אזור גליישר פוינט(אין כביש מחבר בין עמק יוסמיטי והגליישר פוינט)

קישור- אזור Wawona, מריפוסה גרוב

*קישור מדהים- לכול מסלולי ההליכה בפארק- לפי אזורים, דרגות קושי, פופולריות, פער עליה וק"מ.

נקודות עצירה/ מסלולי הליכה שכתבתי בחוברת ההכנה- ממזרח למערב (ממעבר טיוגה לכיוון העמק)- לא עשינו את כולן-

* בסיפורי הטיול של פוריה ולימור מצאתי מסלול שהתלהבתי ממנו- בפועל הכביש להוביל למסלול היה חסום.
זה חלק ממסלול Lyell canyon (חלק ממסלול ג'ון מיור הארוך).
7 מייל מהכניסה ליד מלון Toulumne meadows lodge, להחנות בצד הדרך.
הולכים כמה דקות ביער, בהתחלה עוברים את Dana fork(גשר על הנהר) ובהמשך מגיעים ל- Fork lyell canyon- שזה מקום מדהים!

Tuolumne Meadows- Soda Springs and Parsons Lodge- 2.4 ק"מ הלוך חזור.

Tenaya Lake- נחשב לאגם היפה ביוסמיטי, המסלול מסביב האגם 4ק"מ מישורי.

Olmsted Point- תצפית ממנה ניתן לראות את העמק ואת חלקו הצפוני של Half dam.

Tuolumne grove- חורשת סקויות.

11.10- הוואלי של יוסמיטי
יום שישי היום, חג קולומבוס דיי וצפוי עומס רב בפארק, מנסים לצאת מוקדם אבל רק ב8 וחצי עוזבים את הקמפינג.
כמו שהבטחנו לזוג הרפובליקנים, אנחנו נוסעים לנסות את מזלנו ולהגיע אל הוואלי של יוסמיטי על הבוקר.

נכנסים דרך כביש 120 שאת חלקו עשינו אתמול, וממשיכים לוואלי.

הראות היום הררררבה יותר טובה מאתמול וכמעט אין עשן. הכביש מרהיב.

נכנסים לוואלי, מצד שמאל רואים את אל קפיטן , זה צוק גרניט עצום בגובה של 1000 מטר והוא גם אחד מסימני ההיכר של הפארק,

מצד ימין מפלי ההינומה, אותם אנחנו רואים רק מהכביש, סתיו עכשיו וכמות המים במפלים לא גדולה.

התכנון שלנו לנסוע ולחוש את העמק, אין לנו מסלול שנקבע מראש.
נהר המרסד זורם בסמוך לכביש, יש שלכת יפה והמקום נראה כמו ציור.




בשעה 10 מוצאים חניה באזור- Happy Isles אחרי אזור זה הכניסה בשאטל בלבד.
החניות לא מסומנות וכל אחד עומד איך שבא לו, אנחנו מחנים כך שלא נפריע לאף אחד עם הקרוואן שלנו, מעלינו צוקי גרניט גדולי מימדים ומרשימים ולידינו מלכודת דובים.

מחליטים לצעוד ולעשות את המסלול למפלי וורנל, מהחניה עד לתחילת המסלול יש כקילומטר.

חוצים את נהר המרסד ומגיעים לתחילת המסלול, ומפה הדרך בעליה- עולים, עולים, עולים, העלייה כל הזמן בשיפוע 25-30 מעלות.
המסלול יפה מאוד ונותן תמריץ להמשיך בדרך... יובלים ומפלונים לצד צוקי גרניט אימתניים ועצים שעומדים בלשכת.
זה מסלול שנחשב בדרגת קושי בינונית ולכן הוחלט שאם נתעייף נעשה אחורה פנה.

מגיעים לגשר(Vernal falls foot bridge) שעובר מעל הנהר, מכאן אל המפל יש עוד 800 מייל לטפס, אנחנו משחקים בלספור צעדים...
העלייה מתישה אבל הטבע שחובק אותנו מכל הכיוונים בהחלט יפה,

לפתע רואים ברקע את המפל, ואז יש אליו מדרגות שלא נגמרות, נטע דגני כתבה בספר שלה- 600 מדרגות, לא ספרנו, אבל נאמין לה...


המפל חמוד אם כי לא שוצף(סוף הקיץ).

השעה 11:30, היה לנו הספק מרשים, עשינו את כל הדרך עד לראש המפל בשעה וחצי...
נותר לנו לרדת את המסלול, מתגלגלים למטה, לפעמים הברכיים צעקו הצילו..
אחרי שעה היינו למטה, בקרוואן, מכינים ארוחת בוקר צהריים.
מסלול חמוד מאוד, אני בטוחה שבאביב כשהזרימה חזקה, המפל מרשים הרבה יותר.

הנסיעה מהוואלי החוצה- קסומה-

יש לנו עוד שתי מטרות להיום- למצוא קמפינג ללילה בצד הדרומי של היוסמיטי ולהגיע לתצפית הגליישר, זו לא סתם תצפית על הדרך, זו תצפית שצריך לנסוע אליה במיוחד- משהו כמו שעה.

חפשים לשווא אחר קליטת Wifi, ולבסוף עוצרים במרכז המבקרים, אין כל כך מקומות חניה ואנחנו נצמדים למבנה כמה שיותר כדי לקבל קליטה.
אני מוצאת קמפינג ב- Oakhurst, ניב מתקשר, והיא אומרת שיש לה סייט אחרון, בלי ביוב, רק חשמל ומים- ניקח- תודה!!!

ממשיכים אל תצפית הגליישר פויינט.
בדרך עוצרים לרגע בתצפית נוף המנהרה, ניב מחנה את הקרוואן בדיוק מול הנוף, בום לפנים, אפילו לא צריך לצאת מהקרוואן. תצפית מהממת!!!


עוברים במנהרה, נוסעים ונוסעים עד הצומת שפונים בה לגליישר פויינט, שם פונים שמאלה, הדרך כרגיל פה ביוסמיטי, צד אחד תהום וצד שני יערות... דרך מתפתלת וצרה.… ויפה!!!

עצירה ראשונה תצפית Washburn – וואו, תצפית מרהיבה.
ממשיכים בנסיעה עוד קצת, ומחנים בגליישר, הגענו!!!!
התצפית מלאה אנשים, מרהיבה, עוצרת נשימה, מהפנטת, שווה להגיע עד אליה...
הסלע הענק Half dam מולנו מציג נוף דרמטי ומהפנט.

במצלמה אני מצליחה לתפוס אנשים שעושים סנפלינג מהפסגה.

כל העמק נמצא ממש מתחתינו, הכול נראה מיניאטורי, הזוי…


אנחנו מזהים את מפלי וורנל אליהם עלינו היום... חתיכת טיפוס, מעליהם אנחנו מזהים את מפלי נאבדה, אליהם נגיע אולי בגילגול הבא…

בסביבות 16:30 אנחנו יוצאים לדרכנו אל הקמפינג, שממוקם כשעה וחצי מפה דרומית ליוסמיטי...
הנסיעה הזאת מלאה פיתולים רציניים, שעושים לרובנו בחילה.
סוף טוב הכול טוב, אחרי יום מדהים, שאין מספיק מילים לתאר את היופי!!!!
אנחנו אוכלים ארוחת ערב, מתקלחים וצוללים לשינה.

מסלול יומי- 11.10 עד הגליישר פוינט- כביש זה סגור כרגע בגלל החורף)
11.10- עד קמפינג 

קישור לאתר הקמפינג בו ישנוHigh Sierra RV Park & Campground

תובנות, מחשבות וטיפים-
*לינה- התלבטנו היכן לישון בלילה הנוכחי והאם לחזור לאותו קמפינג ללינה, בסוף החלטנו לנסוע ללינה דרומית ליוסמיטי, לבדוק את מצב השריפה ובאם מתאפשר להגיע מחר לחורשת הסקויות מריפוסה גרוב.

* בגלל השריפות כמעט החמצנו את עמק יוסמיטי, אף אחד לא באמת ידע אם נוכל להגיע אליו או לא- גם לא הרנג'רים, במקרה כזה שווה לבדוק כל יום לגופו.

*עמק היוסמיטי כל כך יפה, צוקי גרניט הגדולים, עלי השלכת המתפזרים ברוח, המפלים ואווירה מיוחדת באוויר.

*לא להחמיץ את תצפית הגליישר פוינט- יש צריך לנסוע אליה במיוחד, בכניש צר ומתפתל ויפה בפני עצמו.
יש מגרש חניה גדול ומקום מיוחד לRV וחנות מזכרות קטנה ויקרה.

קצת מידע על עמק היוסמיטי-
* אורך העמק כ- 11 ק"מ ורוחבו 1.6ק"מ (חלק המכבישים חד סטריים).
בנסיעה בתוך העמק ניתן להבחין בקירות הגרניט הניצבים מעל ובצידי הדרכים זורם נהר Merced.
* בעונה הבוערת ניתן להחנות במגרש של מרכז המבקרים. ולצאת אל העמק בשאטל העוצר ב-20 תחנות בין יוסמיטי לודג' במערב ל- מרכז המבקרים בהאפי איילנדס במזרח.

* ב- Curry village אפשר לשכור אופניים עד למפל יוסמיטי התחתון. |
* ביוסמיטי לודג' יש פוד קורט.

עמק היוסמיטי-
*מפלי ההינומה- Bridalveil falls- מומלץ למשפחות

מסלול מעגלי של 800מ', יוצא מהחניון למפל, המפל נופל מגובה 189 מטר.

בעונה לא גשומה עדין יש בהם מעט מים, כ-20 ד' הליכה

* מסלול למפלי ורנל Vernal-
להחנות בחניה happy isles ומשם ללכת עד תחילת המסלול של מפלי וורנל.
המפלים מתנשאים לגובה 1538מ'.
עליה תלולה+600 מדרגות.
ניתן ללכת עד הגשר אבל לדעתי אם מגיעים עד לשם שווה להמשיך בטיפוס אל המפל עצמו.

ניתן להמשיך בטיפוס למפלי Nevada- סה"כ הליכה 9 ק"מ, נקרא Mist trail – והוא מסלול מאתגר!!!

* מסלול למפלי היוסימיטי –מפל יוסמיטי גובה 739מ', בעצם 3 מפלים שנופלים ברצף, מדובר במפלים הגבוהים ביותר בארה"ב.

* האיים השמחים- Happy islands-
ב- Natural center at Happy islands- יש תצוגות יפות, מומלץ.
המסלול 0.8 מטר, איים קטנים מעל נהר המרסד.

אגם המראה-בסתיו סבירות לאגם יבש, מסלול 3ק"מ.

תצפית נקודת הקרחון- Glaceir Point (סגור בחורף)
נקודת תצפית בה ניתן לראות את כל עמק היוסמיטי.
ממרכז המבקרים של הוואלי נוסעים דרומה עד לכביש שפונה לגליישר פוינט, משם עוד 16 מייל של כביש צר מפותל.

מסלולים מעגליים אפשריים- (לא עשינו)-
Taft Point- 3.5 ק"מ(לא מיועד לאנשים עם פחד גבהים), מסלול נחמד, רובו ביער, בסוף המסלול תצפית מקסימה.
Sentinel dome- מסלול של 2.9ק"מ לתצפית(עליה של 300מ')- כשעתיים.

12.10- מריפוסה ונסיעה מערבה
מתעוררים בקמפינג שהזמנו בספונטניות אתמול, והוא אחלה.
בשעה 9:00 יוצאים לדרך צפונה אל מריפוסה גרוב, הנסיעה עוברת בצ'יק.
מחנים ולוקחים את השאטל של הפארק ושמוריד בתחילת המסלול.

המסלול שבחרנו נקרא Grizzly giant loop trail הוא 3.5 ק"מ הליכה נוחה ונעימה בין עצי סקויות, חלקם גדולים וחלקם עצומים, ממש עצומים.

מתחילים ללכת ורואים עץ ענק- Fallen Monarch שנפל מזמן וניתן לראות את שורשיו, שורשי הסקויה מפושטים לרוחב ולא לעומק.

בהמשך אנחנו פוגשים 4 עצים שנקראים הרווק ושלושת עלמות החן... גבוהים מאוד!

ממשיכים בהליכה ורואים הרבה מאוד סנאים קטנים מכמה זנים.


אח"כ מגיעים אל ה- עץ שנקרא- "הגריזלי הגדול"- הוא העץ הכי ותיק בשמורה, גילו מוערך בין 1900 שנים ל- 2400, טירוף- זה נותן לנו להבין כמה קטנים וזמניים אנחנו בעולם הזה... גובהו 64 מטר !!!




בהמשך השביל יש עץ ענק, שבתוכו מנהרה, נקרא- עץ מנהרת קליפורניה.
מכאן אנחנו ממשיכים ורואים עוד כל מיני סקויות יותר קטנות,
השביל לוקח אותנו בחזרה אל השאטל, שלוקח אותנו בחזרה אל הקרוואן.

זהו, נפרדים מהסקויות ומיוסמיטי בכלל, ולחשוב שכמעט כמעט ויתרנו על פארק יוסמיטי בגלל השריפה, העשן וביטול הלינה שלנו באל פורטל- וכמה מזל שלא!!! אין מספיק מילים לתאר את יופיו של הפארק הזה- פשוט פלא הבריאה!
יש פה הכול מהכול- בגדול וביופי רב- נחלים, אחו, אגמים, יערות, צוקי גרניט מהגדולים והגבוהים בעולם, סקויות עצומות וגם הרבה מאוד מטיילים... היה תענוג!!!

ביציאה מהפארק אנחנו רואים במסלול הנגדי- טור ארוווווווך של מכוניות שרוצות להיכנס לפארק- אנחנו מעריכים שקרוב ל150 מכוניות, לא מקנאים בהם, ומזל שהגענו מוקדם.

נוסעים דרומה עוברים את העיירה שישנו בה, ואח"כ עוברים את העיירה מריפוסה ומשם יוצאים מערבה- הכיוון הכללי שלנו- להגיע מחר לסן פרנסיסקו.

חלק מהדרך נראית בדיוק כמו רמת הגולן שלנו, בקיץ, גבעות קטנות צהבהבות..


אחרי יוסמיטי חסרים לנו קצת מצרכים- אז מחפשים ומוצאים וולמרט.

מפה אנחנו נוסעים למוזיאון חיל האווירשמצאתי באינטרנט שחיפשתי מקום לישון בסביבה...
הבנים ממש שמחים על המציאה ומבלים בהנאה במוזיאון- במוזיאון עשרות מטוסים, החל ממלחמת העולם השנייה, ועד ימינו, כולל מטוסי קרב מפציצים מסוקים ומטוסי סיור.
במוזיאון יש תערוכה על הווי הטייסים ותא טייס של מטוס B52.
במגרש החנייה של המוזיאון חונה המטוס הישן של Air force 0ne ומטוס "הציפור השחורה" שהוא המטוס המהיר בעולם.

בסביבות 1600 יוצאים מהמוזיאון בדרכינו לקמפינג שלנו להלילה...
עוברים כל מיני עיירות שהן- החצר האחורית של אמריקה, הרבה גידולים חקלאים, רפתות, מטעי שקדים ותותים.

לקראת 17:00 נכנסים לקמפינג העירוני שלנו להלילה - Kit fox הוא יושב על האוטוסטרדה עליה נעלה מחר לסן פרנסיסקו.
בעל הבית איש נחמד מאוד והקמפינג נקי ומאורגן.

מסלול יומי- לא נותן בגלל החורף
High Sierra RV and Mobile Park, 40389 CA-41, Oakhurst, CA 93644, ארצות הברית
Mariposa Grove, קליפורניה 93623, ארצות הברית
Castle Air Museum
Kit Fox RV Park LLP, 240 Rogers Rd, Patterson, CA 95363, ארצות הברית

קישור לפארק קמפינג

תיכנון מול ביצוע-
בתכנון היינו אמורים לישון באל פורטל, להגיע על הבוקר למריפוסה גרוב ולצאת מערבה מהפארק.
בפועל ישנו 25 דקות דרומית למריפוסה גרוב, לכן על הבוקר נסענו חזרה צפונה כדי לא להחמיץ את יער הסקויות שעניין אותנו.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*מזל שלא ויתרנו על היוסמיטי, ולמרות השריפה הצלחנו לטייל בפארק.
כביש טיוגה פאס- מקסים
הוואלי- מקסים
תצפית הגליישר ווואלי היא מהיפות שראיתי בעולם.
והסקויות במריפוסה גרוב בהחלט שוות את ההגעה אל המקום.
לסיכום- פארק וואו.

*מוזיאון חיל האוויר מעולה לאוהבי הג'אנר- לא הייתי נוסעת אליו במיוחד אבל מי שעובר על הדרך בהחלט מומלץ להיכנס.

13.10- מגיעים לסן פרנסיסקו- 
נפרדים מהקמפינג, מחפשים תחנת דלק כדי למלא גז פרופאין, בגלל שיום ראשון היום וגם חג קולומבוס דיי, אין אדם כשיר למלא גז.
אנחנו נוסעים על האוטוסטרדה, הרבה שבשבות, מכוניות שוות, משאיות ענק.

הילוש ומעיני מכינים שרשראות לסוכקרוואן שלנו להערב.. בכל זאת ערב סוכות היום, והמסורת אומרת שמכינים סוכה בקרוואן...
פתאום(אחרי שעה וקצת של נסיעה) כשכולם מרוכזים בדברים אחרים חוץ מהדרך, מעין אומר- תראו איזה גשר ענק... וים...

משלמים טול ונוסעים על הגשר לכיוון העיר סן פרנסיסיקו.
הגשר נקרא- גשר סאן מטאו, והוא הכי ארוך שנסענו עליו אי פעם!!!
פשוט לא נגמר !!!
מסתבר שהוא 11.265 קילומטר!!!!
לעומת הגשר שכולם מדברים עליו וכולם מכירים אותו- "גשר הזהב" שהוא רק- 2.737, אליו עוד נגיע בהמשך.
מרוב ההלם- אין אף תמונה.

אחרי שעוברים את הגשר, נוסעים ישירות לתחנת המטרו המקומית ה- Bart תחנת Colma, להפתעתנו הרבה היו מלאאאא מקומות חניה. איך יכול להיות???

מחנים את הקרוואן, שואלים נהג אוטובוס- אם מותר להחנות, אומר שכן, בגלל החג (לא תיארתי לעצמי שהחניה תהיה ריקה!!!).
הולכים לתחנה עצמה, בדרך נתקלים בנרקומנית...
ניגשים לקנות כרטיס במכונות האוטומטיות- אנחנו ועוד תיירים קצת מסתבכים, בסוף גברת מקומית עזרה לנו.
עולים על הבארט לכיון העיר.

בעיני התחתית של סן פרנסיסקו- היא אחת המגעילות שהייתי בהן, צפופה, מיושנת, רועשת, טיפוסים מוזרים, בקיצור חוויה לא נעימה בכללל, אבל זו דרך להגיע לעיר.
אני מניחה שבשביל האנשים שחיים פה ורגילים אליה, היא סבירה, אבל לנו פחות!

יורדים בתחנה האחרונה של סן פרנסיסקו- נקראת- Embarcadero
עולים מהאדמה היישר אל רחוב מארקט המפורסם.
דוכנים עם כל מיני שמונצס ויש גם מעט דוכנים יפים...
הכיוון שלנו- הרציפים שעל הים.
כמות האנשים בלתי נגמרת, אלפים!
בגלל קולומבוס דיי, יש מצעד ומפגן אווירי של כמה מחיילות צבא ארה"ב.
כמו כל דבר אצל האמריקאים- גם זה בגדול, בענק!!! ומרגישים את זה.

אנחנו מגיעים לרציף מספר 1, וממנו מתחילים ללכת על הטיילת בסמוך לים.
דוכני אוכל בעיקר של נקניקיות.


חלק מאנשים מוזרים, לעיתים מריחים איזה ריח קל של מריחואנה...פה זה חוקי.




יש אנשים שמנגנים ברחוב, או שרים, אנחנו עוברים כמה כאלה עד שמגיעים לאדם שמתופף ממש יפה על בקבוקים וארגזים, עומדים וממשיכים לו, תוך כדי הוא מספר בדיחות- איש מוכשר, למה הוא לא בברודווי?


ממשיכים ללכת, ברציף מספר 15 יש את האקספלורטוריום שזה מוזיאון מדע גדול ומרשים- אחרי שראינו את אורך התור להיכנס אליו, ויתרנו.



רק להסתובב ברחוב הרגיש כמו ניסוי במדעים.
מעלינו כל הזמן טסים מטוסים מהמטס, כל פעם פעלולים אחרים.
עוברים את פיר 33 ממנו יוצאות המעברות לכלא אלקטרז (הוא ירד בעריכה עוד בשלב הקריאה בבית).

המשכנו והגענו לפיר 39 המזח המפורסם מכולם,

פה כבר המטס התחיל להיות ממש מיוחד ומעניין , תופסים עמדת צילום מוצלחת בין כל מאות האנשים שצופים במטס.

הפעלולים שהטייסים האלה עשו, בישראל זה לא היה עובר תחקיר בטיחות, ציירו בשמיים לבבות, עשו עשן בצבעים, צלצו מגובה רב ורק טיפה לפני שצללו לים-הזדקרו, טסו מתחת לגשר הזהב, ועוד ועוד... והאמריקאים צועקים ומריאים אחרי כל פעלול.

ולתמונה האהובה עלי מכולן- תראו את ההבעה של הילד- כי מה שווים כל הפעלולים אם אין מישהו שיעריך את זה-

מתקדמים במזח 39 עד שמגיעים לחבורת כלבי הים שגרה שם על כמה רפסודות. הם בהחלט חבורה מרעישה, מצחינה ובעיקר מצחיקה. הם עשו מופע שלם, של התאבקות ומי מפיל את מי למים, אני חושבת שיכולתי לעמוד שם יום שלם ולצפות בהם.

ראינו את קרוסלת הסוסים, המסעדות ופיר 39 הססגוני ומלאאאא האנשים.
המשכנו בהליכה תוך כדי שלעיתים מכסים אוזניים מפאת רעש מטוסי F18 שטסו מעלינו.
נכנסנו לטיילת מקסימה שנקראת רציף הדייגים- Fisherman's wharf.
חנויות תיירים ססגוניות, מסעדות, מאפית בודין המפורסמת שמכינה לחמים בכל מיני צורות- דובים, צבים ועוד... קנינו כל מיני מאפים ולחמים...

המשכנו בהליכה עד שהגענו למדשאה גדולה בה ישבו המוני אנשים וצפו במטס, שם ישבנו ונחנו מהטיול הארוך שעשינו עד עכשיו...

מפה עלינו לכיכר Ghirardelli, בה יש חנות שוקולד, אבל אבויייי, תור כזה ארוך הרחיק אותנו מלרכוש.
בתיכנון היה לקחת את קרונית הקייבל קאר מהאיזור הזה עד רחוב פוואל, ואז לקחת את התחתית עד הקרוואן... אבל- התוכנית כשלה!!! הקרוניות לא עבדו, חג היום, רוב הרחובות חסומים!!! זה לא כך כך נעים לראות קרונית לא עובדת.

מה עושים????הולכים ברגל!!!
מה הבעיה???
שסן פרנסיסקו בנויה על גבעות וחלקן ממש ממש תלולות!!!

התחלנו ללכת, חיפשנו רחוב בלי עליות מטורפות, מצאנו את רחוב קולומבוס ועליו הלכנו, עברנו את הרובע האיטלקי, שבדיוק נגמר בו מצעד והיה מלוכלך ומלא באנשים צעקנים, ובמסעדות הומות אדם…

צעדנו בחלק קטן מהרובע הסיני, שרובו היה סגור, עד שהגענו חזרה לבארט של רחוב מארקט(בו ירדנו בבוקר)- כך יצא שצעדנו 12 קילומטר ברגל.
היה יום מאוד מיוחד ומרשים, יום של פסטיבל!!!
ותודה לגוגל מפות שעזר לנו לנווט!!!

חזרנו לקרוואן שלנו ואיתו נסענו אל הקמפינג שלנו לשלושת הלילות הקרובים.
הוא נמצא בפסיפיקה שנמצאת מדרום לסן פרנסיסקו ומה שמיוחד בו שהוא נמצא ממש ממש על האוקיינוס..
צפינו בשקיעה מקסימה, הכנו ארוחת ערב טעימה לערב סוכות בסוקארוון
המקושט והלכנו לישון עם רגליים כואבות ולב שמח.

מסלול יומי- מסלול עם הקרוואן- מהקמפינג מחוץ לסן פרנסיסיקו עד תחנת הבארט קולמה.
ומקולמה לקמפינג בפסיפיקה.
מסלול הליכה בסן פרנסיסיקו עצמה.

קישור לאתר הקמפינג- San francisco rv resort

תובנות, מחשבות וטיפים-
*מילוי גז פרופאין בקרוואן- גז שאחראי על רוב מערכות הקרוואן(תנור, חימום החלל, חימום המים, גז לבישול, מקרר ועוד)- חשוב מאוד לא להישאר בלעדיו.
לכן כשאנחנו מגיעים לרבע (אולי טיפה לפני) אנחנו מחפשים מקום למלא.
את המילוי עושה איש מיוחד שהוכשר למשימה, הנוסעים מתבקשים לרדת מהקרוואן. בדר"כ יש באתרי קמפינגים ולעיתים בתחנות דלק.

*טול בגשר סאן מטאו ממנו נכנסנו לסן פרנסיסקו התשלום הוא בכניסה באמצעות דוכני תשלום במקום.

*הבארט- המכונות האוטומטיות די מסובכות, ממליצה להיעזר באיש מקומי.
הבארט נוחה מאוד, אם כי ישנה .
חנינו בתחנת קולומה ונכנסנו עם הרכבת עד התחנה האחרונה בסן פרנסיסיקו ממנה יוצאים לרחוב מארקט.

*גוגל מפות בתוך העיר- מעולה!!!
הכנסתי את כל המקומות אליהם רציתי להגיע וניווטתי בתוך העיר בהליכה, בכל פעם שהיה צריך לבצע פניה הטלפון רטט.

*רחוב קולומבוס הוא רחוב שטוח יחסית שנוח ללכת בו, אין בו את העליות המטורפות המאפיינות את העיר.

* Fleet week SF- קראתי עליו עוד בבית, יש מצעד ומפגן אווירי גדול ומרשים.
העיר מלאה באנשים מקושטת ויפה, הקרוניות המפורסמות לא עובדות בכל השעות.
קישור ל2020. 
מצעד ברובע האיטלקי

*בסן פרנסיסקו יש הרבה הומלסים, כמו בלאס ווגאס לקחתי את ההזדמנות ושוחחתי עם ילדי על הדברים .
ההסברים הופכים להיות מוחשיים, מקבלים פנים

קישורים-
מאפיית בודין. נחמד לקנות מאפה בצורות וגם סתם להציץ בחנות
פיר 39
סן פרנסיסקו -Cable car- אתר שמסביר את הקווים האפשריים לנסיעה בעיר.
Exploratorium at Pier 15
סיורי הליכה בסן פרנסיסיקו.
קישור לאתר מצויין- בעיקר מידע
קישור למציאת חניות בעיר
הבארט- הרכבת אל ומהעיר
אוטובוס התיירים בסן פרנסיסיקו
בלוג מקסים על פנינו בסן פרנסיסיקו- הצלחנו להגיע לאחת…
ועוד בלוג מקסים.
פנינות לא מוכרות בס.פ
מסלולי הליכה בס.פ
עוד מידע על אטרקציות

14.10- סן פרנסיסקו- היום השני-
על הבוקר צועדים 10 צעדים למשרד של הקמפינג ולוקחים מפה מפורטת של העיר. הבחורה במשרד ממליצה לנו לקחת Uber, היא אומרת שזה קצת יותר יקר- אבל שווה.
עולים על ה- Uber שהזמנו ויורדים באזור רחוב מארקט ליד כיכר יוניון.
כמה פשוט נעים ונוח.
התכנון לחרוש את רחובות סן פרנסיסקו ברגליים, גוגל מפות עוזר לנו- שוב...

הולכים צפונה ומגיעים לכיכר יוניון שהיא מרכז החנויות, יש פה את כל ה-מותגים, אנחנו נכנסים לנייקי ואפל.
ממשיכים בהליכה ועוברים דרך גשר הדרקון שהוא שער הכניסה לציינה-טאון.
הגענו לסין!!!

הכול כתוב באנגלית וב- סינית, חנויות עמוסות חפצים מסין, עמוווווסות!!!
זה הרובע הסיני הגדול בעולם, חיים בו יותר סינים מבכל מקום אחר בעולם פרט כמובן לסין והונג קונג.
אנחנו מתהלכים ברחובות, עוברים דרך השוק, מתענגים על הצבעים והאסתטיקה, הילדים בורחים מריחות הדגים המשומרים, הירקות והפירות הרבה יותר לטעמם.










השוק-

אח"כ מגיעים לחנות קטנה שמייצרת ומוכרת עוגיות מזל (נקראת "מפעל עוגיות המזל של גשר שער הזהב"- זה שם ממש ארוך לחדרון פיצפון בו שתי עובדות מייצרות עוגיות מזל בקצב מהיר)- טועמים, מצלמים, וכמובן קונים. המשפטים שנמצאים בתוך העוגיות לא ממש מעניינים, אבל למי אכפת, כל עוד העוגייה טעימה- והיא טעימה.




מפה ממשיכים לרובע האיטלקי- איך יודעים שעוברים לרובע האיטלקי???
עמודי התאורה מסומנים באדום,ירוק, לבן- איטליה!!!

נכנסים למעדניה איטלקית וקונים סנדביצים שעד היום כולם בבית מפנטזים עליהם. שווים במיוחד!!!


ממשיכים בהליכה ו... מגיעים אל הים, היום... הקרוניות(אחד מהסמלים המוכרים של ס.פ) עובדות.
אנחנו חייבים לעלות, תיירים או לא?.
התור לקניית הכרטיס זריז, עומדים בתור לעלות על הקרונית ברחוב הייד.
זו התחנה התחתונה ביותר של הקרונית ואנחנו רואים כיצד מסובבים את הקרונית י ד נ י ת !!! כן כן ידנית. לא להאמין, החברה האלה תקועים בשנות ה20 של המאה הקודמת.
ההמתנה לעלות לקרונית היתה ארוכה, היו יותר משישה מפעילים, אבל לא הוציאו קרונית לדרך... לא הבנו למה מחכים…

בסוף עולים, מתיישבים, ונוסעים במעלה הגבעה, אנחנו יורדים בנקודה העליונה של רחוב לומברד בה הוא מתחיל להתפתל.
כמה תיירים מצידנו.


רחוב לומברד ידוע בעולם כולו כרחוב המפותל בעולם (בניוזילנד היינו ברחוב הכי תלול בעולם, אז... אנחנו אוספים שיאי ג'ינס)
את הקטע המפותל ירדנו ברגל(תוך כדי שאני תוהה ביני לבין עצמי איך אנשים חיים בבתים פה כשכל היום אנשים עוברים, נוסעים ומצלמים להם את הבית).








ממשיכים את הירידה ברחוב לומברד התלול, אך לא המפותל.
שעת צהריים ואנחנו מתחילים לצעוד חזרה אל המקום בו פתחנו את הבוקר, לידו נמצא “מוזיאון הגלידה”.
הבנים הולכים לבית קפה ואנחנו הבנות- נכנסות ל"מוזיאון".
הכניסה למוזיאון היא או במגלשה או במדרגות, ברור שבחרנו להתגלש-

המוזיאון הוא לא ממש מוזיאון, זה יותר כמו חדרים חדרים מעוצבים לצילום אינסטגרמי ועל הדרך מחלקים כל מיני טעמים של גלידה.
היה נחמד מאוד, אני קצת התבאסתי כי הנושא של המוזיאון התחלף להלואין...




בסוף הסיור יש בריכה ענקית שמדמה בריכת סוכריות ששם הילוש התפלשה, התגלשה, נשכבה ונהנתה מאוד!!!

אחרי המוזיאון נפגשים עם הבנים, מזמינים אובר ונוסעים חזרה לקמפינג שלנו.

בקמפינג אנחנו עושים הרים של כביסה, תוך כדי אנחנו מפטפטים עם בחור מקסים שכתחביב גולש גלים, הוא גר בסן פרנסיסיקו ועובד ב- לוס אנגלס(חוזר לסופ"ש הביתה).
משלמים באפליקציה שהורדנו, מתחברים ל- Wifi
וכולם מרוצים

תובנות, מחשבות וטיפים-

* כדי להגיע מהקמפינג שלנו לעיר יש 3 אפשריות-
הראשונה- להחנות עם הקרוואן בתחנת הרכבת ולהיכנס עם הבראט לתוך העיר, כמו שעשינו ביום הקודם.
השנייה- לנסוע באוטובוסים.
השלישית לקחת Uber- קצת יותר יקר, אבל לדעתי ממש משתלם, זה מהיר, מגיעים לנקודה שרוצים להתחיל בה את היום ולא מזיזים את הקרוואן מהמקום.
> יש לקחת בחשבון שהאובר לא יכול להיכנס לכל רחוב בעיר, לדוגמה לרחוב מרקט אין להם כניסה. אנחנו לא ידענו את זה והתברברנו למצוא את הנהג שבה לקחת אותנו בחזור.

*סן פרנסיסיקו עיר מקסימה, נעים וקל להסתובב בה, אפשר להכניס את המסלול שרוצים לצעוד בו בגוגל מפות אופליין ולנווט לכל מקום בעיר בקלות גם בהליכה.

* חנות עוגיות המזל- נמצאת בסמטה קטנה.
ציינה טאון – קישור

המעדנייה האיטלקית- חנות קטנה וטעימהAlimento

* הקרוניות- בעיקרון יש שלושה קווים בעיר עצמה, ויש גם מוזיאון הקרוניות שקראתי שהוא מעניין ונחמד אבל לא ביקרנו בו.

* מוזיאון הגלידה- נתחיל בכך שהוא יקר, אבל אם יש לכם מתבגרת- זה בשבילה.
הילוש שלי ממש נהנתה.
אני פחות אהבתי את נושא "ההלואין" לדעתי העיצוב הרגיל יותר יפה.

* בחלק מהמכבסות יש אפשרות לתשלום באפליקציה ייעודית למכונות כביסה- מורידים את האפליקציה ומכניסים את מספר המכונה/המייבש בו רוצים להשתמש.
> יש לשים לב שניתן לשלם רק דרך סים מקומי.

* בחודשי הקיץ בקמפינג שישנו בו לעיתים ניתן לראות לוויתנים בים.
זה קמפינג מול הים, עירוני, גדול ונחמד.

15.10- “גשר הזהב יפה כמו בסרט “- סן פרנסיסקו היום השלישי והאחרון

לפני שהגענו לסן פרנסיסקו בדקנו את תחזית מזג האוויר לראות מה היום הכי מומלץ לעשות סיור תצפיות.
היה רשום ש-15.10 אמור להיות היום הכי חם בשבוע עם שמש.
ובכן, לא כך התחיל הבוקר, קמנו לבוקר מעונן, אז תצפיות לא באו בחשבון.

אני שואלת את ניב אם בא לו לנהוג עם הקרוואן בתוך העיר, הוא אומר- אין בעיה.
אין בעיה=אז יאללה, יוצאים לדרך...
מתחילים בנסיעה צפונה, נכנסים לעיר, נוסעים בתוך כל הרחובות הצרים והיפים של העיר.
הבתים כל כך צבעוניים שזה חגיגה לעיניים.






היעד הראשון להיום, פנינה אמיתית- רחוב 16 th, ליד בית מספר 1700, בלב העיר, ומה יש שם?
גרם מדרגות רגיל שמכוסה כולו פסיפס, המדרגות עוצבו ע"י קרמקאי אירי ואמן פסיפס מקומי ביחד עם עוד 300 מתנדבים- המדרגות מהמממות!!!
היו שם שתי נשים שעלו וירדו במדרגות כחלק מאימון הכושר שלהן...
ואני נפעמתי מהיופי של הפסיפס ולא הפסקתי לצלם.









מפה נסענו לשכונת הייט-אשבורי, שכונה ששימשה בעבר- שנות ה60-70, את ההיפים, ילדי הפרחים. כיום נשארה הנוסטלגיה, חנויות יד שניה חנויות מעצבים, וגם, איך אפשר בלי- כל מיני טיפוסים הזויים.
הסתובבנו ברחוב הראשי כשעה נהנים מרוח העבר והקסם שעדין דבק במקום.
וכשחזרנו לקרוואן שמענו את השיר- San Francisco -Scott McKenzie

" If you're going to San Francisco- Be sure to wear some flowers in your hair"

|

העננים פינו את מקומם לשמש קלה, אנחנו רוצים להגיע ולחצות את גשר שער הזהב, כשהילדים כל הזמן שואלים למה קוראים לו ככה אם הוא בכלל אדום.

נוסעים ועוצרים בתצפית שנמצאת מימינו של הגשר בחלק של סן פרנסיסקו, תצפית חמודה, אבל אין איפה לחנות עם RV.


עוברים את הגשר, תוך כדי, מעין והילה מלמדים אותי לעשות סרטון בהילוך מהיר ואני בעננים.
לגשר יש 6 מסלולים, גבוה,רחב, עם מקום גם להולכי רגל, מדבשי אופניים ומכוניות, המיתרים ממש גבוהים, ואיך אפשר בלי להזכיר את אריק איינשטיין תוך כדי... בהחלט גשר מרשים!!!

בצד הצפוני של הגשר, מצד ימין, יש חניה גם ל-RV, צילמנו, הצטלמנו, עשינו פוזות, התפעלנו, נהננו, התרגשנו... והלכנו להכין ארוחת בוקר בקרי, אנחנו אוכלים ארוחת בוקר בנוף גשר הזהב של סן פרנסיסקו- תענוג!!!






מפה המשכנו לתצפית מרשימה מאוווד, התצפית נמצאת על כביש שנקרא Conzelman rd זה כביש שמטפס למעלה ובסופו יש תצפית מקסימה על הגשר ועל האוניות ששטות במפרץ.


אנחנו נפרדים מגשר הזהב ונכנסים לעיירה סוסליטו, עיירה ציורית שיושבת על המפרץ, היא מלאה גלריות, חניות יוקרה של בגדים, תכשיטים.


החניה מוגבלת ל3 שעות, אך לנו הספיקה שעה וחצי לתור את הרחוב הראשי וללקק גלידה משובחת.

נוסעים מעט צפונה ועצרנו במרכז ללימוד בניית סירות עץ, האדם ששם סיפר שכיום הם בעיקר מתקנים סירות מכל הסוגים.

לסיום היום, הסתובבנו בין הבתים הצפים של העיירה, לחלק מהמזחים יש איסור כניסה, אז נהננו ממה שמותר.
חלק גדול מהבתים הצפים ממש מטופחים, צבועים במגוון צבעים ומאוד מיוחדים ותיבות הדואר שלהם מצאו חן בעיני.

כדי לחזור אל הקמפינג שלנו שוב עברנו על גשר הזהב, ושוב התפעלנו ממנו.

הפעם נסענו דרך כביש החוף אז יצא לנו לנסוע במקביל לאוקיינוס היפה, ובין השכונות היותר עמידות של העיר...איזה בתים!!! ומכוניות!!!

הגענו אל הקמפינג לשקיעה מקסימה.

תובנות, מחשבות וטיפים-
*נסיעה בתוך העיר עם קרוואן אפשרית בהחלט, חלק מהרחובות ממש צרים וכמובן יש קושי לחנות עם קרוואן בעיר.
רצוי לחלק את ימי סן פרנסיסקו לכאלה שמגיעים בתחבורה ציבורית ומסתובבים ברגל וכאלה שכן לוקחים את הקרוואן
ונכנסים לסיבוב התרשמות, תצפיות וסוסליטו.

*המדרגות ברחוב 16- אין להשאיר דברי ערך באוטו- יש התראת גנבות.
המדרגות נמצאות בלב שכונת מגורים, למי שאוהב פסיפס/אומנות- מומלץ מאוד!!!

* הייט אשבורי (Haight-Ashbury) שכונה נחמדה, היה לנו ממש נהדר להסתובב בה.
את הקרוואן חנינו על הרחוב.

גשר הזהב-
תצפיות- יש הרבה תצפיות- אנחנו היינו ב-3-
* התצפית שנמצאת מימינו של הגשר בחלק של סן פרנסיסקו, היא תצפית חמודה, אין חניה עם RV.
* מומלץ לעבור את הגשר לכיוון סוסליטו(כיוון צפון) ושם לחנות(יש גם חניה לקרוואנים). תצפית מקסימה. עמוסה באנשים.
יש לשים לב לא להשאיר דברי ערך באוטו או בקרוואן- המקום מועד לגנבות, כשחזרנו לארץ שמענו על משפחה שביום שנחתו היו בתצפית וגנבו להם מהאוטו הכול.
*Marin Headlands Vista Point- תצפית נוספת ויפה, עולים בכביש Conzelman Rd עד שמגיעים לתצפית.

תשלום-
יש לשלם טול רק אם כיוון הנסיעה שלכם מסוסליטו לתוך סן פרנסנסקו.
אין מכונות תשלום על הגשר.

יש לשלם תוך 48 שעות מרגע המעבר באתר באינטרנט.
רושמים את יום ושעת המעבר ואת מספר כלי הרכב.
אתר האינטרנט- האתר www.bayareafastrak.org Payment

אתר תשלום- קישור

* פארק גולדן גייט- פארק שער הזהב הוא פארק עירוני גדול בצורת מלבן בגודל 4.12 קמ"ר, הדומה לסנטרל פארק שבניו יורק.
הפארק מכיל את- האקדמיה למדעים של קליפורניה, מוזיאון דה יאנג, גן התה היפני, אצטדיון קזאר וחממת פרחים.

יש שאטל שעובר בפארק ועוצר במספר תחנות.

סוסליטו-
עיירת אומנים קטנה וציורית קרובה לגשר הזהב, יש בה גלריות, חנויות בגדים, חנויות שוקולד וגלידות מעולות.
חניה אפשר למצוא במרינה, כל החניות ל-3 שעות.
* בהמשך הרציפים ביקרנו ב- Spaulding wooden boat center- מרכז ללימוד בניית סירות עץ.
לא הייתי מגיעה לפה במיוחד, רק אם מישהו ממש מתעניין בסירות ושייט.

* קצת צפונה משם ניתן לצפות בבתי סירות צפים- מקסים.

16.10- מסן פרנסיסקו למונטריי- 
לפני היציאה לדרך, אנחנו ממלאים גז בקרוואן, זה בקצה של הקמפינג, בינתיים לנו אסור להיות על הקרוואן אז אנחנו יורדים ממנו ומצלמים את האוקיינוס, דייג ועופות קטנטנים שניהם מנסים לדוג.





יוצאים לדרך, עולים על כביש 280, אוטוסטרדה די טובה, יש לנו שעתיים לגמוע...
בסביבות 11 אנחנו נכנסים למחוז מונטריי, המון שדות של תותים, ארטישוק כרוב ניצנים, תירס ועוד.
עוצרים לקנות תוצרת מקומית טרייה- תותים מדהימים, עגבניות ואבוקדו.

מרחוק רואים את הים ויודעים שהגענו, דיונות מקבלות את פנינו, נכנסים לעיירה מונטריי.
אני זוכרת את העיירה הזאת מכל מיני סדרות שראיתי, האחרונה שבהן "שקרים גדולים קטנים", סדרה שכל הזמן רואים את נופי המקום.



נכנסים למרכז לתייר לוקחים מפות וקצת הסברים.

נוסעים לשכונת פסיפיק גרוב- מחודש אוקטובר אמורים להגיע לכאן מיליוני פרפרי מונרך, אבל אדם שגר כאן אמר שהשנה עדין לא הגיעו. בינתיים נהנים מהדרך,





מחליטים לנסוע ולעשות את כביש 17 המייל, נכנסים מהשער של פסיפיק גרוב,





הכביש עובר דרך מגרשי הגולף של העשירים, דרך האחוזות המפוארות שלהם, וגם... לצד האוקיינוס המדהים.
משלמים 10 וחצי דולר על המעבר בדרך הפרטית שלהם- כי הם צריכים עוד קצת כסף, ונכנסים.
יש עצירות ממוספרות, ונעצור רק בכמה מהם.

נהנים מהבתים היפים








עצירה ראשונה(במפה עצירה מספר 3) Spanish bay beach, מלאאאא רוג'ומים, לרגע חשבתי שאנחנו בניו זילנד, למרות הרוח המעצבנת הילדים וניב לא מוותרים ועושים רוג'ום.

מכינים ארוחת בוקר כייפית מול האוקיינוס ורק אז ממשיכים בדרך, מגרשי גולף מצד שמאל, והאוקיינוס מצד ימין, ממש יפה, אפשר בקלות להתמכר למראות ולתחושה של ה- Ocean.

עצירה שניה ב Bird rock, וב-- Seal rock(המפה עצירות מספר 8,9)
שני סלעים מלאאאאים בציפורים בעיקר שחפים אבל יש גם קורמורנים והמון כלבי ים. כלבי הים משתעשעים במים, קופצים מהסלעים, עושים סלטות באוויר, שמחים וצוהלים, כיף להסתכל עליהם- נראה שטוב להם ומה שהכי יפה שיש גם גורים קטנים ומתוקים.

אנחנו מתקדמים, האחוזות שיש פה הם תענוג לעיניים, וואו, תפאורה של סרט או סדרה טובה, יש להם טעם טוב!!!
כל האיזור מקסים










יש פה עצים מיוחדים, נקראים- Cypress, בתרגום חופשי -ברוש, אבל זה לא הברוש הרגיל, אלא סוג של ברוש שנקרא ברוש מונטריי והוא גדל כאן ובכרמל הסמוכה, עוצרים לראות אותם, דרך הענפים שלהם נכנסות קרני השמש וזה מקסים.

עוצרים בנקודת תצפית על הברוש הבודד, עץ שגדל על צוק קטן מעל הים... לבד.
(במפה עצירה מספר 12)

ממשיכים, נוסעים נוסעים, מגיעים למפרץ ציבורי, (עצירה מספר 14)
Pebble beach- אבל כבר לאף אחד אין כוח לרדת מהקרוואן, אז רק נוסעים ומתרשמים מהנוף.
נפרדים מדרך 17 המייל היפה.

נסיעה קצרה ואנחנו בשמורת "פויינט לובוס"- כלומר- "נקודת הזאבים", מקור השם בקולות כלבי הים הנשמעים כזאבים.
אין בה חניה לקרוואנים ולכן הינו צריכים לחנות על הכביש, וללכת לשמורה בהליכה על הכביש, זה היה פחות סימפטי.

בשמורה יש צמח שנקרא- האלון הרעיל, אם אתה נוגע בו, או שהבגדים נוגעים בו, תוך מספר דקות עד שעות אתה חוטף פריחה איומה בכל הגוף שמגרדת כמה ימים.




ידעתי מראש על הצמח, אבל לא תיארתי לעצמי את הכמויות שיש ממנו בכל מקום, השבילים נקיים אבל בצידי השבילים--- מלא!!!
אנחנו עושים מסלול קצר ויפה, כולם כבר עייפים, מחליטים לנסוע לקמפינג ולסגור את היום.



נוסעים בכרמל וואלי, שזה כביש בתוך וואלי מקסים, בנסיעה רואים חוות דלעות, מבטיחים לעצמנו לעצור פה מחר.
בישורת האחרונה לקמפינג הכביש נהיה צר!!! רק קרוואן אחד יכול לעבור, איזה מוזרים מי שהחליטו לעשות פה פארק קרוואנים.

מגיעים, מתארגנים בסייט שלנו, מכינים ארוחת ערב, ולילה טוב.

מסלול יומי- 16/10
קישור לאתר הקמפינג בו ישנוSaddle Mountain Ranch, RV

תובנות, מחשבות וטיפים-
*בסנטה קרוז יש מספר אטרקציות(לא עשינו)-
> קצת לפני סנטה קרוז יש פארק עצי רדווד-Henry cowell redwoods.
> מומלץ לטייל בטיילת שעל החוף- שוקקת חיים ויש בה מתקני שעשועים, דוכני אוכל ואווירה שמחה.
>Mystery spot- בקתה קטנה בתוך היער בה המדריך מראה כל מיני תופעות מוזרות שקורות במקום.

*בדרך ניתן לעצור בדוכני הפירות הטריים ולהצטייד בכל טוב.
* בדרך למונטרי יש מסלול מכוניות מרוץ שנקרא- Lguna seca, לידו יש גם פארק קרוואנים.
* בעיירה גילרוי יש אאוטלט גדול.
* ניתן לעשות שייט לוויתנים מאזור הרציפים של מונטריי- אנחנו לא עשינו, אבל קראתי המלצות על החברה הזאת- קישור
*שמורת פרפרי המונרך ב- Pacific grove
בחודש אוקטובר מגיעים הפרפרים למנוחה בדרך למקסיקו.
המקום עצמו לא מרשים, בלב שכונת מגורים.
>כשאנחנו היינו ב16.10 עדין לא הגיעו הפרפרים.

דרך 17 המייל-
הדרך מובילה משכונת מגורים במונטריי לשכונת מגורים בכרמל ,
הרבה מתלבטים אם לעשותה או לא, לנו היא היתה נעימה ומעניינית.
אנחנו אוהבים את האוקיינוס וכל מפגש איתו מרגש אותנו מאוד.
> הדרך היא פרטית ולכן יש לשלם 10 דולר בשביל המעבר.
>בדרך כלל על הבוקר באזור האוקיינוס יש ערפל, לכן רצוי להגיע אחרי 11 בבוקר.
> לדעתי אם יש יום גשום או ערפילי מיותר לעשות את הדרך.

שמורת פוינט לובוס- Point lobos- 
נמצא על כף שבולט לים, בשמורה יש כביש הקיפי שממנו יוצאים מסלולים רבים.

*אין חניה לקרוואנים, יש להחנות בצידי הכביש.
יש לשים לב שגם בדרך יש את הצמח הרעיל- לא לגעת בו.
*עלות- 10 דולר.

17/10- מונטריי
נוסעים למונטריי, מתקרבים לאקווריום אליו החלטנו להיכנס, עושים סיבוב לחיפוש חניה ו... עוד סיבוב, בסוף מצאנו חניה לRV במחיר כפול אבל לכל היום- קנינו.

בשנת 2014 כשהיינו בדרכינו לטיול בניו זילנד עצרנו בהונג- קונג, שם בילינו יום שלם במקום שנקרא Ocean park-זה פארק ענק שיש בו הכול מהכול על עולם המים, ולכן מאז כל פעם שאומרים אקווריום, אני מבינה שאף אקווריום לא יתקרב למה שראינו שם. ובכל זאת, האקווריום של מונטריי נחמד, יש בו תצוגות רבות ומגוונות. ראינו איך מאכילים כרישים, דגי טונה, חתולי ים ועוד דג מווווזר שנקרא Mola Mola- דג שמש מגובשש, הוא נראה כמו הצורה שעושים עם האצבעות שרוצים לצייר דג על נייר- ראש דג מחובר לזנב בלי מרכז הגוף.
ראינו פינגוונים חמודים, לוטרות, אצות מיוחדות וגדולות, שבלולים, צדפות, תמנון ענק, ומדוזות- מרהיבות(לא חשבתי שאי פעם אשתמש במילה הזאת בכל הקשור למדוזות, אבל קיימות הפתעות בחיים).
יצאנו להסתכל על הים הפתוח, שלעיתים ניתן לראות כל מיני סוגים של חיות, דולפינים, לוויתנים, אבל היום הם לא הגיעו.
בילינו באקווריום כמה שעות ומאוד נהננו.

מקבץ תמונות מהאקווריום-

אחרי האקווריום יצאנו לארוחת בוקר- צהריים, אכלנו באיזה דיינר מקומי והיה ממש טעים.
הלכנו על הטיילת לאורכה, לפעמים עפנו קצת ברוח, אבל החזקנו מעמד...

בדרך חזור נכנסנו לחנות ענתיקות עצומה!!!! הייתי קונה את כולה, אם לא היה את עיניין המזוודה.

חזרנו לאקווריום לראות האכלה של פינגוונים(הכניסה היא יומית- יש חותמת על היד שמאפשרת כניסה חוזרת מתי שרוצים).

השעה 1600 נוסעים לכיוון כרמל, הים לצידנו מקסים.
לעשות סיבוב קצר בכרמל העשירה, הרחוב הראשי מפונפן מלא חנויות בגדים יוקרתיות ויפות, אבל מה שממש נהננו ממנו, זה הבתים! אוחחח, איזה בתים, לא כולם ענקיים, לא כולם על האוקיינוס, אבל כולם מטופחים, אסתטיים ברמות.
הגינות, המרפסות, החלונות, יש בתים שרק החלונות בגודל של כל הבית שלנו, החלונות שלהם משקיפים ל OCEAN-- ת ע נ ו ג !!!!












המשכנו לכיוון הקמפינג ועצרנו בחוות הדלעות.
הם מוכרים ירקות אורגניים מדהימים שהם מגדלים, וכמובן שבעונה הזאת יש דלעות מכל הסוגים הצבעים והגדלים- מהמם!

מפה, נסיעה קצרה לקמפינג בו ישנו גם אתמול.

תובנות, מחשבות וטיפים-

*מונטריי- עיירה קטנה וחמודה, ניתן לטייל במזח, מדרחוב עם חנויות, גלריות ומסעדות.
* רצוי לתדלק במונטריי- אח"כ על כביש 1 יש בעיה לתדלק ואם יש-יקר!!!
* דיינר חביב להרגעת הרעב- Johnny rockets, די קרוב לאקווריום.

חניה גם לקרוואן-
למכוניות רגילות 10דולר לכל היום, לקרוואנים 20 דולר לכל היום.
מרחק הליכה קצר מהאקווריום.
נקרא- Sardine factory parking.

האקווריוםהמפורסם של מונטריי- Monterey bay aquarium
מאוד נהננו, משלמים לכל היום, אם רוצים להיכנס ולצאת מקבלים חותמת על היד.

Fisherman's Wharf של מונטריי,
נמצא בסוף רחובAlvarado לכיוון צפון, רציף דייגים שקט שמציע בעיקר דגים ופירות ים.

טיילת ה-Cannery Row
נמצאת לא רחוק מרציף הדייגים לכיוון מערב, ומובילה אל האקווריום.
המבנים כאן שימשו בעבר כמפעלי סרדינים.

Lovers Point park- 
נקודת תצפית נחמדה, יש ספסלים, אפשר לעשות פיקניק.

18.10- כביש 1- עד מורו ביי
ממלאים דלק, נפרדים ממונטריי ויוצאים לנסיעה דרומה על כביש 1.


כביש 1 הוא הכביש הנופי שעובר לאורך חופי האוקיינוס במערב ארה"ב, ויש אנשים שגרים על צוקים ממש מול הים.





נופי הכביש מזכירים לי את הנופים לאורך החוף של ניו זילנד(ים טסמן), הנוף כל כך דרמטי, עוצמתי, בעל אמירה, קשוח, לא מתפשר, אני אומרת לניב שלגלים פה יש עבודה קשה, כל היום להתנפץ בכזאת חוזקה על הסלעים, לא פלא שהצוקים כל כך מרשימים, אין להם מנוחה.
והים...הים בגוונים בלתי נגמרים של כחול, זה לא נתפס בעיניים, הניגוד בין הסלעים השחורים, חומים לעומת הכחולים של הים- זה וואו...








השמש מלטפת את הים ואותנו ויוצרת עננות מהממת, הים מנצנץ כאילו מישהו פיזר אבקת קסמים, תענוג לעיניים.

הכביש גבוה מעל פני הים, עוברים גשר שנבנה בשנות ה- 30, ואח"כ לפני ביג סר עוברים עוד גשר שנקרא bixby Creek Bridge.
הגשר עצמו מהמם, מדוייק, ועם הנוף מסביבו- מקסים, זה הגשר שרואים בפתיחה של הסדרה- "שקרים קטנים גדולים".


הגשר נסגר ונפתח לפרקים בגלל שהרבה פעמים הוא נהרס בחלקו משיטפונות. למזלנו עכשיו הוא פתוח.
זו בכלל דרך שזקוקה להרבה מאוד תחזוקה ולכל אורכה אנחנו רואים עבודות בכביש.


ממשיכים בנסיעה עוברים את ביג סר, הרבה חניות, מלון וכו'...
יופיה של הדרך לא נתפסת בעיניים, המצלמה לא מפסיקה לצלם, אנחנו המומים כמה יפה פה.
הצוקים עוד יותר גבוהים, הים עוד יותר כחול, עוצמת הגלים עוד יותר חזקה, יש די הרבה חלקי סלעים שמזדקרים מתוך המים, וגלי הים משאירים עליהם פעם אחר פעם קצף לבן עוצמתי.










אנחנו עוצרים בשמורת ג'וליה פייפר ברנס, השומר מודיע בקול צפצפני, שאין כניסה לקרוואנים, תחנו על כביש 1- הוא אומר.
חנינו במפרץ חניה קרוב לכניסה לשמורה, הכנו לנו ארוחת בוקר טעימה, ורק אחרי שסיימנו יצאנו למסלול ההליכה.
המסלול Mc Way falls- עובר דרך מנהרה קצרה מתחת לכביש מספר 1, ומגיע לצוק ממנו רואים מפל שנופל ישר אל הים. המקום חביב אבל לצערנו שאר המסלול סגור, אז זה היה ממש ממש מסלול קצר.

כשחזרנו לקרוואן, ראינו קרוואן שחיפש מקום חניה, כמובן שהצענו לו את החניה שלנו- אחוות הקרוואנים בפעולה!!!

ממשיכים בנסיעה,באחד הסיבובים ניב נעצר עם הקרוואן כשמאחורינו נוף(אולי התמונה תיתן מושג על יופיו כי) #לי#אין#מספיק#מילים#לתאר#את#היופי.
מצלמים ומצטלמים, אבל ניב רוצה שמישהו יצלם אותנו. אני כבר אומרת לו- יאללה אף אחד לא עוצר פה, בו נמשיך, וניב מחכה.
בסוף עוצרת מכונית עם זוג חביב, ניב מבקש שיצלמו אותנו.
אנחנו מפטפטים קצת, הבעל היה סגן השגריר האמריקאי בוינה הרבה שנים, וביקר במסגרת העבודה שלו הרבה פעמים בישראל, חמודים.
אנחנו נותנים להם חמסה לתודה, מחליפים חיבוקים וממשיכים בדרך.






הנסיעה ממשיכה להיות מהממת, אנחנו עוברים עוד כמה שמורות יפות, אבל לא עוצרים.








עוצרים לתצפית יפה באמצע הדרך-





ב13:45 עוצרים לתצפית מרשימה-מצחיקה-מיוחדת, על פילי ים.
זו אחת משתי מושבות הים היחידות בארה"ב של פילי ים, כשאנחנו מתקרבים הם לא נראים לי דומים לפילי ים כי אין להם את החדק.. מסתבר שרק לזכרים יש החדק ומי שמונח לפנינו אלו רק הפילות והגורים השמנמנים שלהם. הזכרים צדים בתוך הים ויחזרו לנקבות רק בערב. יפה להן!!!
הנקבות כל כך שמנות וחסרות תזוזה שזה מחזה מסקרן, הן נוחרות, רובצות, מידי פעם מעיפות חול להתכסות בו...ו...זהו- חוץ מזה הן לא עושות כלום, אה... כן.. לפעמים קצת רבות ביניהן...
חיה מוזרה!!!

רוח קרה מנשבת ואנחנו עולים לקרוואן וממשיכים, עוצרים בסן סמיון במזח- אני ממש אוהבת מזחים, הם יפים, יש בהם משהו מרגיע, מתמשכים וארוכים, כמו של פעם, רומנטי…

קצת מצלמת ואנחנו ממשיכים לעוד מזח מהמם בעיירה Cayucos, עושים סיבוב קצר, ונהנים לראות כמה נערים גולשים, ועוד 2 נערים שמתכוננים לגלישה, הגלים- גבוהים וחזקים בטירוף.





נפרדים בצער מהמזח המהם ואחרי 10 דקות מגיעים לקמפינג שלנו להערב במורו ביי, הקמפינג שלנו נמצא מול Morro rock- שריד לשרשרת הרי געש עתיקים, הוא 177 מעל פני הים. אני ראיתי את הסלע הזה בסדרת הטלויזיה הרומן!!!


מחנים את קרי, עושים כביסה, ומחכים לזמן שקיעה.
חצי שעה לפני השקיעה כל האזור מתכסה בערפילים סמיכים, הילדים אומרים שנראה כאילו הר הגעש הקדום מתפרץ.
אנחנו מתעטפים במעילים ויוצאים לראות את השקיעה, שהיתה מוזרה ומעניינית.

אוכל, מקלחות ובעיקר אושר גדול- יש פה Wifi חזק.

מסלול יומי18/10
קישור לאתר הקמפינג- Morro Dunes RV Park- Morro Bay,

תובנות, מחשבות וטיפים-
*קטע הכביש ממונטרי למורו ביי –מקסים!!!
אם יש לכם זמן תוכלו לפצל את הנסיעה ליומיים ולהכנס ליותר שמורות ויותר תצפיות בדרך, אנחנו הרגשנו שזה היה מינון נכון עבורנו.
*למלא דלק במונטריי.
* לבדוק לפני שיוצאים לדרך אם כל הכבישים פתוחים על כביש זה.
קישור למידע על כל האזור

קצת מידע שאספתי מסיפורי טיול של אחרים-ביג סר-
*קישור למסלולי הליכה
*האיזור מביג סר דרומה מלווה בנופים פראיים, באזור זה הרי סנטה לוסיה מזדקרים בתלילות מן האוקיינוס השקט, והנופים באזור דרמטיים במיוחד.
* לא היתה בעיה לנסוע עם הקרוואן, הכבישים מתפתלים אבל הם נוחים.(היה לנו מזג אוויר טוב)

* גשר Bixby, תצפית יפה על הנוף, גשר מרשים.

* מפלים Pferffer falls- חול ים מקסים, יפה בשקיעה, יש חור בסלע- מקום לצילומים.
* בית הקפה של Nepente- מסעדה עם נוף .

שמורת ג'וליה פייפר ברנסJulia Pfeiffer Burns State Park (שעה)
* אין חניה לקרוואנים, אולי לקרוואן קטן יסכימו להיכנס אם יש מקום.

* פארק קטן עם נוף מקסים

*trail Mc way falls overlook- מסלול הליכה קצר(1.5 ק"מ) וקל עובר דרך מנהרת תת קרקעית מתחת לכביש1, ומוביל על המצוק אל מפל ג'וליה פייפר שנופל ללגונה ישירות אל הים, צבע טורקיז- מקסים.
*כשאנחנו היינו חלק מהשביל היה סגור לשיפוצים, הצלחנו להגיע עד למפל.
> לא חייבים לעשות את המסלול כדי לראות את המפל- אפשר להחנות את האוטו/קרוואן במפרצים מול הכניסה לפארק ופשוט להסתכל לעבר האוקיינוס- משם ניתן לראות את המפל בלי ללכת את המסלול- רואים אותו דבר!!!!!!

תמונה מהכביש למעלה-

פארק לימקלין- Limekiln Park(שעה)- (לא היינו)
* אין חניה לקרוואנים.

*אזור עם עצי Redwoods גבוהים, נחל, מפל ונוף לים.
* מסלול 4 ק"מ ל- Limekin falls. המסלול מוביל למפל של 30מ' לצד עצי רדווד, לאורך הנחל, חוצים גשרונים.

Jade Cove- (לא היינו)
8.7 מייל אחרי פארק לימקלין נמצא חוף ים מקסים ששביל הליכה קצר מוביל אל חוף עם אבני איזמברד. ניתן לאסוף אותן לפי הכללים ובמידה(הליכה של 1.5 מייל הלוך וחזור).

מושבת פילי הים –Elephant Seal Vista Point, San Simeon ארצות הברית (שעה)
* מרפסת התצפית קרובה עליהם, ועדין ששווה להביא משקפת
* ראינו רק את פילות הים, הזכרים עם החדק מגיעים לקראת הערב.

סן סימון-
מזח מקסים- לאוהבי הג'אנר.

טירת Hearst- (לא היינו)

טירה ענקית שבנה איל העיתונות וויליאם רנדולף הרסט, היווה את ההשראה לסרט האזרח קיין של אורסון וולס.
סיור מס' 1, מומלץ למבקרים בפעם הראשונה, אורך הסיור 1:45ד' כולל הסעה לטירה וחזרה.

Cayucos- מזח יפה אל הים

Brown butter sea salt cookies- טעים ומיוחד

מורו ביי – Morro bay

* עיירת דייגים נחמדה.

* בתוך מי האוקיינוס יש סלע מפורסם ענק-Morro rock.

* ניתן לטייל ברציף הדייגים, הטיילת והמרינה.
*Crills סינמון רול מעולה.

19.10- ממורו ביי עד סנטה ברברה- 
אתמול בערב ראינו את סלע מורו הענק מכוסה בערפילים, לכן הבוקר נתנו קפיצה לראות את הסלע ולהתרשם ממנו כמו שצריך.
אכן מרשים!!!
מעין מטיס את הטיסן שלו בהצלחה, ואנחנו עומדים ומתבוננים בנעשה,
הרבה אנשים הגיעו לרחצה/גלישה/הליכה על רצועת החוף שליד הסלע.
יום ראשון היום ונראה כאילו הים ששייך לכל הגילאים מתמלא בשמחה ושלווה.






אם לא היינו חייבים להמשיך בטח היינו מבלים פה עוד כמה שעות... אבל הדרך קוראת לנו להמשיך ולנסוע... ביום שני אנחנו מחזירים את הקרוואן ויש לנו עוד דרך לגמוע, חייבים להתקרב למקום החזרת הקראוון (גם אם ממש לא רוצים).
אנחנו עוברים דרך מורו ביי העיירה החמודה,
וממשיכים עוד כ 30 דקות לשמורה שנקראתMontana de oro ,

קראתי עליה באחד הבלוגים ולא יותר מכך, אבל אין ספק לפי כמות המטיילים שהאמריקאים מכירים אותה טוב.
יש בשמורה מסלולי הליכה בדרגות שונות ובחרנו לעשות את Bluff trail.
ההגעה לשמורה עוברת דרך כביש מקסים עם עצים דומים לאקליפטוס שנסגרים משני קצוות הכביש וכאילו עושים שערי כניסה, רגע לפני החניה רואים את הים, וואו כמה יפה פה.


אנחנו מחנים את הקרוואן(מזל שהגענו מוקדם כי כשיצאנו מהשמורה לא היה מקום להחנות).
מכינים ארוחת בוקר ויוצאים למסלול, בשלט הכניסה מצוין שאין כניסה לכלבים ושיש במקום נחשי פעמונים ויש להישמר, נחשי פעמונים???? זה נחש סופר ארסי, אימל'ה.




המסלול מישורי קל ונעים והמראות מדהימים.
הולכים על שביל ואח"כ על המצוק, הנוף כאילו לקוח מגלויה, אנחנו מרחק פסיעה מהאוקיינוס, הוא מתחתינו...
מצד ימין שלנו צוקים עצומים שגלי הים חובטים בהם פעם אחר פעם.
השבירה של הגלים על הסלעים מהפנטת, עוצמתית, הקצף הלבן חזק וקולות ניפוץ המים מרתקים!!! אני יכולה לעמוד פה ימים.













מרחוק רואים לוטרות שוחות במים ונהנות, כמה חמודות הן…




ציפורים-



וסנאים-

באחד המקטעים יש ירידה אל חוף קטן ונחמד, כמובן שאנחנו יורדים למטה אל המים.


המקום קצת מזכיר לנו את חוף הים של האי ונקובר, כל מה שהים פולט מאוד דומה, אצות, מלפפונים ים, קונכיות, צדפות, חלוקי נחל בכל מיני צבעים.
מסתובבים פה די הרבה זמן, מטפסים על הסלעים מסביב שנראים כמו דפים דפים, מדפים מדפים, מצלמים, נהנים מהגלים שמתנפצים ממש לידינו, משאירים קצף לבן ובעיקר נהנים מקולות הים.

לאחר שעלינו מהים אנחנו חוזרים לקרוואן,
נוסעים דרומה על ה -101, אחרי פיזמו ביץ יש הרבה כרמים ובחלק מהמקומות כתוב שיש טעימות, אבל אנחנו נוותר על זה הפעם.

העצירה הבאה שלנו להיום היא העיירה הדנית סולבנג-הוקמה ב-1911 על ידי קבוצה של מהגרים מדנמרק, כולה בנויה בסגנון דני, תחנות רוח, בתים דנים, מאפיות.


מחפשים חניה, בהתחלה לא מוצאים, העיר מלאאאה באנשים, לבסוף מוצאים שלט ענק- חניית RV-, בחיי מסודרים הדנים האלה...
מטיילים ברחובות , אפילו פסל של בת בים הקטנה יש פה.


נכנסים למאפיה, כל אחד מזמין מאפה, די טעים, אבל... לא למאסטר שף.

בעיירה התקיים היום פסטיבל יין, בגלל זה היה מאוד צפוף, לילדים אסור היה להיכנס למתחם. אפילו ראינו מקום שבו ניתן לדרוך על הענבים ברגליים...
נכנסים לחנויות- המחירים מזכירים את דנמרק, יקר!!!

מסתובבים עוד קצת וברחובות וחוזרים לקרוואן, עיר חביבה.

בסביבות 1500 אנחנו יוצאים לכיוון סנטה ברברה שבה אנחנו ישנים הלילה.
הדרך עולה לגובה רב, מצד שמאל שלנו יש סכר ואגם, לאחר מכן הדרך מתפתלת ויורדת למטה למטה עד קו החוף של סנטה ברברה.
עושים סיבוב קצר עם הקרוואן ליד הים, עיירה בסגנון ספרדי, עם שורות של עצי דקל גבוהים גבוהים.

יש הרבה חבר'ה שמשחקים כדור עף על החול בחוף הים,
מכאן נוסעים לקמפינג שלנו, צפוף מאוד אבל מסתדרים.

וכך נגמר לו עוד יום, אי אפשר להאמין... הימים פה נאכלים כמו סופגניות חמות ומתוקות ונגמרים בצ'יק.

מסלול יומי- ממורו ביי לסנטה ברברה
קישור לאתר קמפינג

תובנות, מחשבות וטיפים-
*שמורת הטבע Montana de Oro-- מקסימה!!!
מסלול ה- Bluff trail, קל, מישורי עם תצפיות מהממות.
הסלעים והים.

פיזמו ביץ- Pismo beach(לא היינו)

* עיירת חוף טיפוסית, נעימה עם מזח, נעים לשבת על החוף.

* גם פה יש שמורה של פרפרי המונרך, מאוקטובר עד פברואר.
Pismo beach monarch butterfly grove

* ניתן לשכור טרקטורונים ולנסוע בחולות.
* פארק חבלים, 25ד מזרחית מפיזמו ביץ Vista lago adventure park.
ממוקם באזור נופש, קרוואנים, אגם ופארק מים קטן.
בפארק החבלים יש 4 מסלולים.

סולבנג- Solvang- כשעה.- שעה וחצי.
* עיירה חביבה
* חניה לקרוואן ליד המשטרה המקומית, בסוף הרחוב הראשי בצד שמאל- נח וחינם.
* העיירה הציורית בנויה כולה בסגנון אדריכלות דני, כולל טחנות רוח, מסעדות, מאפיות וחנויות.

> נסיעה מסולבנג עד סנטנה ברברה על כביש 154 הנופי

20.10- אאוטלט קמרילו
יום אחרון בקרוואן.
אנחנו מתארגנים ונוסעים במקביל להים שמנצנץ אלינו, מגיעים לוולמרט לסיבוב אחרון,
קונים קצת שוקולדים ונפרדים מוולמארט עד לטיול הבא.

אנחנו נוסעים לאואטלט קמריליו שנחשב לטוב, יש פה הרבה אנשים וכולם עם אטרף בעיניים, כולם מחפשים מה לקנות.
אנחנו קונים קצת , אוכלים צהריים ויוצאים לנסיעה אל הקמפינג שלנו שנמצא במליבו.

הדרך מהממת, עוברת לצד החופים של מליבו ויש פה בתים יפים מאוד.
מגיעים לקמפינג ומתחילה מלאכת אריזות התיקים.
זה לוקח הרבה הרבה זמן...

לארוחת ערב הילדים אוכלים קורנפלקס- זה הכי טוב שיכולנו כרגע להכין.
כשרוב הציוד ארוז ב4 תיקי ענק, אנחנו מותשים, נהנים משקיעה מהממת מתקלחים והולכים לישון.
מליבו- נצטרך לחזור אליך שוב כדי ליהנות ממך... כי הפעם לא הספקנו.


מסלול יומי- 20.10
קישור לאתר הקמפינג

טיפים, מחשבות ותובנות-
קמרילו פרמיום אאוטלט Camarillo Premium Outlets
מתחם ענק, להוריד חוברת קופונים.

21.10- החזרת הקרוואן ולינה בלוס אנגלס
קמים במליבו, עיירה שרק לשם הפרוטוקול אספר לכם שמי שיש לו בית על החוף, אז גם החוף שייך לו עד המים.
כלומר מותר לאדם הממוצע להלך בתוך המים, אבל לא על רצועת החוף אחרת הוא נחשב למשיג גבול, סתם שתדעו...




התארגנות מהירה, מהרגע שמתנתקים מהביוב המים והחשמל, הקרוואן ביום ההחזרה הופך להיות משאית רגילה, אנחנו מחויבים להחזיר את מיכל המים מלא (לא להשתמש במים), את מיכל המים האפורים ריק (לא לשטוף ידיים) ואת מיכל המים השחורים ריק (לא להשתמש בשירותים).
אנחנו ממלאים גז פרופאין במיכל(מחויבים להחזיר מלא), ויוצאים לתחנת החזרת הקרוואן.
הנסיעה אורכת כחצי שעה ואפילו היא יפה.

ממלאים דלק (מחוייבים להחזיר מלא).


בתחנת ההחזרה, נפרדים מהקרוואן ומהמסלול שהיה תלוי והתמלא עם הימים שעברו-

מוציאים את כל התיקים שארזנו אתמול והבוקר, מעמיסים מכול הטוב שנשאר לנו וממלאים חצי כוננית לבאים אחרינו (חוץ מאוכל, היה לנו גריל ופחמים, תנור חימום, קומקום חשמלי, תבניות חד"פ ועוד ועוד)

מכניסים את כל כלי המיטה לחביות, ורואים איך מנקים ביסודיות את הקרוואנים אחד אחרי השני- מבחוץ ומבפנים.

אנחנו מקבלים אישור שהחזרת הקרוואן הושלמה.
מחכים לשאטל שלנו למלון.

אחרי שאנחנו עושים צ'ק אין במלון, חוצים את הכביש והולכים להשכיר רכב.
ההשכרה לוקחת קצת זמן כי בבאדג׳ט יש כל פעם המצאה חדשה- הפעם הם לא נותנים ביטוח, כלומר אם עוצר אותך שוטר אין לך ביטוח לרכב, רוצה ביטוח- תשלם עוד... הזוי.
אחרי שיצאנו מהם, נסענו למוניקה ביץ.
טיילנו קצת במזח התיירותי, 

ראינו את נקודת הסיום של כביש 66 המיתולוגי עליו נסענו,


אכלנו במסעדה איטלקית אמיתית,והיה מעולה!!!
באיזשהו שלב חזרנו למלון למנוחה וטבילה בבריכה.
בערב נפגשנו עם משפחה-חברים.

22.10- הבוקר יוניברסל- ומשחק כדורסל 
נוסעים בתוך פקקים, בחלק מהזמן והיכן שיש נוסעים בנתיב ה-Car Pool עדין זה לוקח שעה פלוס.
מגיעים קצת לפני הפתיחה, משלמים על חניה שקרובה לכניסה, ונכנסים בדיוק ב10.
*רכשנו באינטרנט כרטיסים עם פאסט פאס.

מה יש לספר ? אתחיל מהסוף, מעין וניב ממש נהנו, הילוש ואני פחות.
אני לא אתן פירוט על כל המתקנים כי אני לא מומחית ביוניברסל וגם לא בדיסני(מחר).
אני לא אוהבת מקומות כאלה, לא אוהבת צפיפות ומלא מלא אנשים, תורים, לא אוהבת רכבות הרים או סימולטורים, או כל דבר אחר שמערבב לי את הראש- וגם הילה לא, היא מפחדת מדברים רועשים(אפילו הסיור באולפנים לא היה לה נעים).

אז כן עשינו?
דבר ראשון הלכנו להארי פוטר- האזור בנוי מקסים, בנו כפר קטן וציורי עם הרכבת, כיתות הלימוד, ניתן לרכוש שרביט במחיר מצחיק/הזוי של 52 דולר, ניב ומעין עשו את הסימולטור ומאוד נהנו.




מישהו מעוניין בשרביט?

אח״כ כולנו הלכנו לראות את הסיור באולפנים - זה היה ממש מעניין- נוסעים באוטובוס ורואים אתרי צילום אמיתיים מסרטים, רואים איך משתמשים במסכי תלת מימד כדי להפיק סרטים, ראינו קטע מהסרט פארק היורה בתלת מימד-
דינוזאור בא לטרוף אותך, רחובות של סרטים, ואזור של מטוס שהתרסק.






שיטפון וגשם-

מפה התפלצנו מעין וניב הלכו לעשות את אזור פארק היורה, רכבת הרים בסירות על המים ואח"כ את הסימולטור של הסימפסונים, אח״כ את הרכבת הרים של הארי פוטר, הילוש ואני בינתיים נחנו, טיילנו קצת ופיטפטנו.

אח״כ אכלנו צהריים ביחד.
לקראת צהריים נכנסנו לראות הופעה של חיות מאולפות שמשתתפות בסרטים(חמוד), והופעה נוספת- המדגימה איך מצלמים אפקטים מיוחדים לסרטים(זה היה מעניין).

לאחר מכן, נפרדנו מיוניברסל.

עוד קצת תמונות מיוניברסל-

והכי חשוב- השירותים-

נסענו לסיבוב קצר בשדרת הכוכבים, רחוב רגיל עם אבק כוכבים.

מפה נסענו למשחק כדורסל של ה NBA שהזמנו מראש עוד מהבית.
מסתבר ש״נפלנו״ על ה"משחק" - משחק פתיחת עונת 2020 של הNBA- הלייקרס נגד הקליפרס -דרבי עירוני עם לברון ג'יימס כמובן.
היה הפנינג גדול, דוכנים, אוכל, מוזיקה, כובעים וחולצות, אצל האמריקאים הכול Big, היה אולם מלא שזה עשרים אלף איש, זה היה עוצמתי ומאוד מיוחד להיות במשחק כזה, על כל כסא היה מונח שעון, אז ענדנו וגילינו שבכל פעם שהקליפרס קלעו סל או עשו מהלך טוב במשחק השעון של כל האוהדים היה מאיר בצבעים שונים וכך כל אולם היה נצבע באותו הצבע.
במהלך ההפסקות במשחק האמריקאים כל הזמן מבצעים הפעלות, יורים עם תותח חולצות לקהל, מזמינים אנשים לקלוע ולהרוויח כסף, מצניחים מהתקרה מצנחים קטנים עם כסף שמי שתופס מרוויח, להקת מעודדות רוקדת ועוד הפעלות שונות ומשונות.
אחרי משחק צמוד ומותח עם מהפכים, הקליפרס ניצחו...
קריאת העידוד של הקליפרס היתה: Go Go-קליפרס והיא לא יצאה לנו מהראש עוד כמה שבועות אחרי...
היה מעולה!!!!.
ראינו את גדולי שחקני ה- NBA

לברון ג'יימס-

למלון הגענו רק בסביבות 23:00.

מסלול יומי- 22.10
קישור למלון- Embassy Suites by Hilton Los Angeles International Airport North

תובנות, מחשבות וטיפים-
*יוניברסל- לקנות את הפאסט פאס, הוא מועיל מאוד בתורים הארוכים.
* לשלם על חניה ולהחנות קרוב, היה ממש נוח.
* הסיור באולפנים מעניין, כך גם ההופעות.

* משחק כדורסל של ה- NBA- היה מעולה, יש צורך לקנות כרטיסים מראש.
* יש לקנות חניה מראש באתר של הארנה.
*אם באים עם תיק גב, חובה לעבור בדיקה מקיפה והתור לבדיקות ארוךךך.

* מלון- התלבטנו הרבה אם לפצל לינות בשביל יוניברסל ודיסני, בסופו של דבר לא פיצלנו- ישנו ליד שדה התעופה ונסענו.
לשים ♥- לצאת מוקדם, אם אתם יותר משני אנשים מותר לכם לנסוע בנתיב הפול קאר שחוסך זמן.

23.10 דיסני
אוכלים ארוחת בוקר במלון, ויוצאים לדרך, מגיעים בסביבות 9 וחצי.
מחנים, יש שאטל, הכול מסודדדר!!!
עוברים בבדיקה הביטחונית ולפתע מרגישים בארץ.
נכנסים לממלכת דיסני, שהתקשטה בצבעי כתום עם דלעות להלואין.




החלטנו לקחת קצת זמן ורק להסתובב בין המתקנים/האזורים השונים.
התפצלנו- ניב ומעין הלכו לרכבות הרים והדברים המפחידים, הילה ואני הצטלמנו עם מיקי, מיני ודונלד דאק, ושאר חברים, קרוסלת סוסים והכי חשוב קנינו קשת לשיער של מיני... כולם מסתובבים עם זה.
היה יום עמוס נחמד ומעייף!!!

הטיפ שלי לדיסני- להוריד את האפליקציה!!! קודם כל יש מפה ואפשר לראות כל הזמן איפה אתה נמצא ולאן אתה הולך, דבר שני- היא מציינת כמה זמן יש לעמוד בתור למתקנים השונים. נוח ויעיל.
*אזור העולם הקטן בשיפוצים.

להערכתנו היו קרוב ל30 אלף איש! בלי להגזים, לא ברור לי למה, היום יום רביעי בשבוע, לא חג, לא יודעת, היה עמוס מאוווד מאוד!!!

אחר הצהריים המאוחרות הגענו למלון, וישבנו לסכם את הטיול- כל אחד אמר ממה הכי נהנה, מה למד, מה חשב- היו סיכומים מרגשים מאוד, הביחד היה מאוד משמעותי ונהננו לחקור את הנופים של אמריקה בקרוואן! ונקווה לעשות זאת שוב ושוב ושוב!!!
אחרי הסיכומים, ניב והילדים הלכו לבריכה, ואני נותרתי לארוז את התיקים.

בערב, מעין ואני סחבנו את התיקים למשקל הענק שבלובי וראינו שאנחנו לא חורגים במשקל.

24.10-השיבה הביתה
השאטל של המלון הסיע אותנו אל השדה מרחק של 10 דקות נסיעה, תוך כדי אני ממלמלת לעצמי- קטן עליך 14 שעות טיסה, קטן עליך!!!
הטיסה יצאה בעיכוב של 45 דקות, כמה ישראלי מצידנו.

בשונה מהטיסה הקודמת, שהיתה טיסת לילה בה נרדמתי באופן הזוי כבר בהמראה, זו היתה טיסת יום, אבל, אני חייבת לזרוק פה עצם של אופטימיות וחיוביות- הטיסה על אף האורך והעובדה שהיתה טיסת יום- עברה בטוב.

זהו, שבנו הביתה אחרי 30 יום בנכר, והבית נראה פתאום גדול.

תודה לכם שקראתם, פירגנתם וליוותם אותנו במסע,
עד הטיול הבא, שנהיה כולנו בריאים,
אור ואהבה לכולם.