יום שישי - המשך
נוחתים בהמבורג בשעת לילה מאוחרת תוך ידיעה שבחוץ מחכה לנו נהג שהוזמן מראש דרך חברת בוקינג. יש בחוץ מספר נהגים אבל אף אחד מהם לא נושא שלט עם שמנו. מתחילים להסתובב סביב עצמנו וניגש אלינו בחור ששואל אם אנחנו משפחת "שם כלשהו", אנחנו עונים בשלילה וומשיכים בחיפושים. לאחר כחצי שעה שלא אנחנו ולא הוא מצליחים למצוא את החלק החסר, אנחנו מחליטים לאחד כוחות ולנסוע איתו למלון שלנו. בחירה נכונה - יש לו רכב ענק והוא מתגלה כבחור סופר ידידותי ובעל הרבה ידע וכך נסיעת לילה של חצי שעה שיכלה להיות מאוד משמימה הפכה לחביבה ושמרה אותנו עירניים.
מגיעים למלון The Cloud One, לוקח קצת זמן עד שאנחנו מקבלים את החדרים. מתבאסים שהחדרים שלנו לא סמוכים זה לזה והולכים לישון.
יום שביעי
קמים בבוקר בשביל לגלות שאחד החדרים שקיבלנו במלון, החלון שלו פונה לתוך מרפסת של חדר אחר, כך שאם הוילונות באחד החדרים פתוחים, ניתן לראות כל מה שקורה בתוך החדר השני. מזל שזה היה החדר שהילדים קיבלו ולא החדר שלנו... החדר קצת מיושן אבל החללים הציבוריים במלון מעוצבים מאוד יפה.
לראשונה מתפצלים, שלושה נוסעים ברכבת לשדה התעופה בשביל לאסוף את המרצדס שתלווה אותנו בחלק הזה של הטיול (+תצפית על מטוסים בהמשך הדרך + נסיעה על גשר Kohlbrand המרשים) ואני מתחילה לחקור את סביבת המלון. חנות השוקולד Chocoversum, מבנה הלבנים המיוחד Chilehaus, עצירה למים ואספרסו ב- Coffee Fellows, סיבוב קצר בתחנת הרכבת Hauptbahnhof Nord וכניסה למדרחוב Spitalerstrasse למספר חנויות בהן Peek&Cloppenburg המוצלחת וחנות הספרים המפתיעה Thalia Hamburg.
נפגשים מחדש וממשיכים בסיבוב. עצירה לנקניקיה גרמנית אמיתית ב-Mö-Grill וממשיכים להסתובב בעיר העתיקה בין החנויות לצהריים בוחרים במסעדה אסייתית שהיתה הכי זמינה עם דירוג מאוד גבוה בגוגל - Quan 36 too. היה נחמד, מחיר סביר, מלצרים שלא מבינים מילה באנגלית. לדעתי הדירוג של גוגל מוגזם אבל המסעדה בסדר.
משם, דרך המדרחוב, המשכנו אל בית העיריה המרשים, Rathaus, דרך מספר חנויות ועד ל- Binenalster. משם, דרך חנויות היוקרה במדרחוב Neuer Wall הדרמנו לכיוון הנמל אל אולם הקונצרטים Elbphilharmonie המרשים. הצטיידנו שוב בקפה מה-Coffee Fellows הנמצא בתחתית הבניין, הצטיידנו בכרטיסים חינמיים ועלינו במדרגות הנעות המרשימות אל חלקו האמצעי של הבניין לתצפית על הנמל. החלק התחתון של המבנה הוא אולם קונצרטים ובחלקו העליון של המבנה מגורים ומלון יוקרתי. התצפית היא ממרפסת חיצונית, 360 מעלות - שווה עלייה! משם, דרך ה- Speicherstadt, רובע המחסנים האדריכלי המיוחד ודרך הגשרים חוזרים אל המלון להתארגנות קלה.
יוצאים אחה"צ אל ה-Hamburger Dom, יריד השעשועים הגדול ביותר בצפון גרמניה המתקיים שלוש פעמים בשנה - חג המולד, פסחא ובחודשי הקיץ. ביותר יריד "זמני" ציפינו למשהו בהתאם והופתענו לגלות יריד המתפרש על שטח גדול מאוד עם מתקנים ודוכנים מושקעים ומעוצבים עד לפרטים הקטנים ביותר. בואו נגיד שהלונה פארק והסופרלנד בישראל יכולים ללמוד דבר או שניים מהיריד הזה.
מגיעים סביב שש וחצי כשיש עוד שמש, מחנים "על" הפארק ונכנסים פנימה. הכניסה חינמית ודוכני האוכל והמתקנים בתשלום (לא זול). רוב המתקנים הם מתקני אקסטרים אבל שווה לצפות בהם גם בתאורת יום וגם כשיורד הערב. דוכני האוכל מגוונים ואפשר למצוא הרבה מבחר. יש מעין "מסלול" של כ-3 ק"מ של דוכנים ומתקנים.
לצד הפארק עומד בונקר ממלחמת העולם השנייה - WWII Bunker, מבנה מרשים ועצום שאי אפשר לפספס. בונקר שנועד להגנה מפני מטוסים והיום יש בו מלון ומשרדים. ניתן לעלות לתצפית מהקומות העליונות של המבנה, אך לצערי הגענו מאוחר מדי לאחר שהתצפית נסגרה.
ארוחת ערב זריזה אכלנו ב-Five Guys הסמוך ומיהרנו אל פארק Planten un Blumen שכל ערב בשעה 22:00 מתקיים בו מופע מזרקות מים בשילוב תאורה צבעונית ומוזיקה. לצערי עקב בלת"ם הגענו עד לפארק ולא נכנסנו פנימה כך שנשאר משהו לביקור הבא.
ובלילה, כשפתחנו את הטלויזיה, הדבר הראשון שהופיע היה סרט גרמני ששמו באנגלית הוא No Name Restaurant, ומספר על יהודי חרדי ובדואי מוסלמי שנתקעים במדבר סיני ונאלצים לצאת יחד למסע. אחד ההזויים.
יום שמיני
כביסה קצרה במכבסה מקומית ועוזבים את המבורג עם המרצדס המפנקת שקיבלנו.
עצירה ראשונה בסניף של Chandler Mega Store Reinfeld, רשת חנויות לאביזרי רכיבה, סוסים וציוד לאורוות כל הסברים ממוקדים מהרוכב במשפחה. היה מעניין ומיוחד.
משם נכנסים אל מרכז העיר Lubeck, עיר ימי ביניימית שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסקו.
מחנים מחוץ ל-Altstadt, בסמוך ל-Musik- und Kongresshalle כי התנועה בתוך העיר העתיקה קשוחה ביותר. ונכנסים דרך שער העיר, ה- Holstentor המרשים ישר אל תוך רחובות העיר העתיקה. המסלול שלנו עבר בכל נק העניין שהומלצו לנו - Petrikirche, Rathhaus, Niederegger Haus, Marienkirche. סה"כ היה חביב. עיר עדינה, בהמשך הטיול ביקרנו במקומות יותר מרשימים.
צהריים אכלנו במסעדה איטלקית בעיר בשם L'osteria (בהמשך גילינו שזאת רשת בכל רחבי גרמניה). חוץ מחוסר במזגן היה דווקא לא רע.
מצפינים מלובק כחצי שעת נסיעה ומגיעים ל- Travemunde, עיירת נופש חמודה לחופי הים הבלטי. מצטיידים בסלסילה ענקית של פירות יער ומתחילים ללכת על הטיילת העמוסה. מצד אחד סירות עוגנות ומן הצד השני מסעדות, מלונות וחופי רחצה. ממש קרוב אלינו משייטות מעבורות לילה שמגיעות מכל מיני יעדים בסקנדינביה. מרתק ושונה מהמוכר לנו. אווירת חופש וקיץ וכיף. החופים עמוסים והטיילת עמוסה. העיירה מקסימה אבל השעון רץ ויש לפנינו עוד כשעתיים נסיעה דרומה אל מקום הלינה הבא ולכן בקושי רב ובתחושת fomo קלה יוצאים לדרך.
מקום הלינה שלנו לשני הלילות הבאים יהיה Holiday Inn Express Hamburg South. מלון דרכים הממוקם מעל תחנת דלק, חדרים חביבים, למטה בורגר קינג, מסעדה וחנות נוחות של תחנת הדלק באווירת נהגי משאיות.
יום תשיעי
פותחים את הבוקר בפארקBarfußpark Lüneburger Heide in Egestorf, פארק בטבע שעושים אותו ברגליים יחפות ועובר דרך כל מיני מדרכים כגון: בוץ, זכוכית, חול ים, דשא, זרדים, אצטרובלים ועוד. משעשע ביותר ופותח את הראש. בפארק מספר מסלולי היכה כשהארוך ביותר הוא כ-3 ק"מ. רובו מוצל. בסוף הפארק ישנה בריכת שחיה טבעית חמודה בעלות נוספת.
ממשיכים משם במרחק קצר אל Heide Himmel Observation tower, פארק צמרות עצים. שביל הליכה מעץ בגובה של עשרות מטרים מעל הקרקע כשמתחתינו נמצא מעין גן חיות טבעי לחיות האיזור כך שאפשר להשקיף עליהם מלמעלה. סוף השביל מוביל למגדל תצפית מרשים המשקיף על כל השמורה. היה מיוחד בגלל התצפית מלמעלה על חיות הבר ומרענן בזכות הגשם שירד לפתע.
בדרך חזור נתקלנו בתחרות כלבי weimarner מאולפים, היה מעניין.
המשכנו לעיירה Soltau לארוחת צהריים. עיירה מנומנת קשות. הלכנו בעקבות הצ'אט. שתי ההמלצות הראשונות שלו לארוחות צהריים היו למסעדות שנפתחות רק בשעה 17, ההמלצה הבאה היתה למקום שהתברר כבית קפה. עברנו להמלצות מישלן ונשלחנו דרך האתר למקום שנזל לנו הריר מהתפריט. כשהגענו למקום (שלקח זמן למצוא) התברר ששני אנשי צוות חולים ולכן הם סוגרים להיום את המסעדה. משם נשלחנו למסעדה היחידה שהיתה פתוחה במדרחוב. מסעדה עם אוכל גרמני שהיה דווקא לא רע - Alexsander's. הצצנו לרגע ב- Designer outlet והמשכנו למסלול המירוצים Ralf Schumacher Kartcenter. מסלול מירוצים מרשים בהחלט. שימו לב שעדיף להרשם מראש ושיש במסלול גם נהגים מקצוענים. סיימנו את היום בהצצה זריזה ל- Snowworld הסמוך.
יום עשירי
יוצאים מוקדם בתקווה להתרשם כמה שיותר מהרי ההרץ.
מתחילים בעיירה היפה Weringerode על שלל בתיה המיוחדים. חונים ב- Parking Anger / Schloss Wernigerode, חניה ממנה אפשר לקחת רכבת תיירים העולה לטירת Wernigerode Castle. אנחנו מחליטים לטפס ברגל, טיפוס שלוקח קצת פחות מחצי שעה ועובר בין בתים יפים לבין עצים. מגיעים למעלה, נוף יפה של הסביבה. מתחם הטירה בשיפוצים חלקיים, עושים סיבובון ויורדים רגלית אל מרכז העיירה. הולכים ברחובות הקטנים בין שלל בניינים מסקרנים שאף אחד לא דומה למשנהו וכל אחד יותר מיוחד מקודמו. עוברים דרך Kleinstes haus - בית קטן ממדים במיוחד. גובהו 4 מ', רוחבו פחות מ-3 מ' וגובה דלת הכניסה 1.70 ס"מ. מתרשמים מבית העיריה המיוחד ומכל שאר בנייני המארקטפלאץ.
הגיעה השעה לאכול ארוחת צהריים. מסתבר שבעיירה הקטנטונת הזאת יש שתי מסעדות מישלן בעלות כוכב כל אחת, אך אינן פתוחות בתחילת השבוע. מצאנו מסעדה גרמנית אותנטית במדרחוב שהיתה טובה לא פחות - Pension und Restaurant Am Nicolaiplatz. מלצר שדיבר אנגלית שוטפת (מצרך נדיר באיזור הזה של גרמניה) והמליץ לנו על מנות גרמניות טיפוסיות לאיזור. היה טעים!
משם נסענו ל- Titan RT, אחד מגשרי הולכי הרגל התלויים הארוכים בעולם, המתוח בגובה עצום מעל התהום. צעידה על הגשר הזה זאת חוויה מיוחדת במינה. שימו לב שהמסלול הוא הלוך חזור באותה הדרך. יש אופציה לצאת מהגשר בסיום המסלול ולחזור דרך הכביש הראשי ואז לתצפת על הגשר ממנו. במקום יש גם אומגה מטורפת.
משם המשכנו אל מזחלות ההרים Harzbob Thale שהתגלו כמקום שיש בו הרבה יותר ממגלשות. מצאנו שם "עייירה שלמה של מכשפות כולל דוכני אוכל, דוכני מזכרות, מגרשי משחקים, פארק מכשפות בטבע ומסלול הליכה הצופה אל עבר הרי ההרץ. היה מפתיע.
המשכנו בדרכנו הארוכה ועצרנו לעצירה קצרה בעיר Quedlinburg, עיר ימי-ביניימית המפורסמת בזכות בתי העץ המשומרים שלה . עוד עיר עם בתים שקשקה להוריד מהם את העיניים. חנינו ב- Womo Stellplatz Marschlinger Hof, מגרש חניה ממש על מרכז האיזור המתוייר שככל הנראה היה ריק וחינמי בגלל השעה היחסית מאוחרת שהגענו בה. הליכה קצרצרה ואנחנו בבניין העירייה ובמרקט סקוור. עשינו סיבוב קצר, צילמנו הרבה אבל בשלב מסוים החלטנו לחתוך ולהמשיך הלאה לכיוון העיר Magdeburg אל המלון שלנו ללילה הקרוב Courtyard. המלון מצויין אבל ממוקם באמצע שום מקום ומצריך הגעה אליו ברכב. את הערב סיימנו עם פיצה מקומית (כי האופציות באיזור היו דלות ביותר), World of Pizza (סטייל דומינו'ס בנראות) שהיא רשת אזורית שאמורה להיות מוצלחת. בעיניינו אין קשר בין מה שקיבלנו לבין פיצה.
יום אחד עשר
נפרדים מהמלון ומתחילים את הבוקר במגדבורג במבט על ה-Hundertwasser's Green Citadel, פרוייקט אדריכלי יוצא דופן של הונדרוואסר המאופיין בצבעוניות עזה, קווים עקומים ושילוב בין טבע לבטון. עושים סיבוב חיצוני סביב המבנה כולל בפאטיו הפנימי. מרתק.
ממשיכים משם ל- Magdeburg Water Bridge, גשר מים ענקי והארוך בעולם מסוגו שבו תעלה מוליכה ספינות משא מעל נהר האלבה. חוויה הנדסית מרשימה.
השמיים מתחילים להתקדר לקראת אירוע גשם ואנחנו בדרכנו לעיירה Lubbenau, שהיא חלק מה- Spreewald reserve, שמורה ביוספרית מוגנת של אונסקו, הונציה של גרמניה. מאות תעלות מים בתוך יער ובינהם כפרים קטנים שלעיתים נגישים להגעה רק בעזרת סירות קאנו. שקלנו לקחת שייט של כשעה וחצי, אך עקב חוסר ידיעת המפעילים אנגלית והדרישה שלהם לתשלום במזומן בלבד ויתרנו על התענוג. התקדמנו לאיזור המרקטפלאצ של העיירה ובמרכז המידע לתייר קיבלנו מפה למסלול הליכה סובב כפרים שמדמה חלק מהחוויה באופן רגלי, הצטיידנו במאפה שזיפים מקומי ממאפיית Bakery Bubner E. K ויצאנו למסלול הליכה מעגלי של כשעתיים כולל מסלול שעובר בתוך הכפר הציורי Lehde. עוצרים בדרך לנקניקיה מקומית, מלפפונים כבושים במגוון טעמים ובירה + שירותים ב- Unter der 250 jährigen Eiche. לאורך כל המסלול הפסטורלי מלווים אותנו עצים ונהרות. איזור מיוחד מאוד לטיול. לסיום, ובמקרה, עצרנו ללנגוש ומלפפון חמוץ מקומי ב-Spezialitätenhaus und Lángos Maxe. מקום טוב למאכלים מקומיים "על הדרך" רק צריך לקחת בחשבון שהתשלום שם הוא במזומן בלבד.
וכרגיל, בלחץ של זמנים, היינו צריכים לתת גז לעבר מקום הלינה הבא שלנו, כשעה וחצי נסיעה דרומה. נפרדנו מהשמורה ונסענו כשעה עד ל-Rostiger Nagel, מגדל תצפית חינמי מרשים עשוי פלדה המשקיף אל שלושה אגמים גדולים. ומשם ישר לצימר האחרון שלנו בגרמניה Ferienwohnung *Zur Weinbergstraße. הצימר שהוא בעצם דירה שלמה הנמצאת מתחת לקומת המגורים של בעלי הבית ממוקם בעיירה המנומנמת Lauta. בעלי הבית ידידותיים להפליא ובעלי אנגלית טובה יחסית ועשו הכל כדי לעזור לנו למצוא מסעדה פתוחה ביחסית "חור" שהגענו אליו. צריך רק לקחת בחשבון שהצימר שלהם הוא חלק מהבית שלהם ודלת הכניסה זהה.
ארוחת ערב אכלנו במסעדה יוונית בלב בתי המגורים בשם Griechisches Restaurant Palladion Fam. Zavitsanos. לקח לנו זמן לאתר אותה כיוון שהכל מסביב חשוך ושקט ואין נפש חיה ברחובות אבל כשנכנסנו פנימה גילינו עולם אחר. אווירה של חגיגה יוונית. התיישבנו וישר קיבלנו צ'ייסרים של אוזו. השולחן הועמס באינספור מטעמים יווניים ולקינוח קיבלנו עוד סבב צ'ייסרים (כולל לילדים). האוכל היה בסדר, האווירה היתה מוצלחת יותר. חשוב לציין שעודכנו גם בסיפור הטראגי על אלכסיי, השף ובעל המסעדה שנהרג בתאונת דרכים קטלנית סמוך למסעדה בחודש יוני האחרון. המסעדה נסגרה לקהל הרחב ונפתחה מחדש באותו שבוע כשאנחנו הגענו.
יום שנים עשר
יום אחרון בגרמניה ועם הרכב שלנו. מבואסים להיפרד אך יודעים שמחכה לנו עוד חלק לטיול. יוצאים בשעה די מוקדמת לעבר תחנת הרכבת המרכזית בדרזדן להחזיר את הרכב המפנק שלנו ולעלות על רכבת (שכרטיסיה הוזמנו מראש) לפראג. התברברנו קצת עם החזרת הרכב אבל היא הביאה אותנו עד לתחנת הרכבת עצמה. עצירה לארוחת בוקר קלילה ב-Eatalyהמשובחת ועולים על הרכבת לפראג אחרי שהתעכבה מעט. יוצאים לדרך ועוברים דרך סקסוניה השווייצרית בדרך שראינו אותה לפני שנתיים מעברו השני של הפארק ופינטזנו על נסיעה ברכבת הזאת שנוסעת בדרך כל כך פסטורלית. לפעמים חלומות מתגשמים...
המשך יבוא...
.
.
